חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הלכות לש – המשך
סליחה, הדוגמה שנתתי לא היתה טובה. אשאל מחדש: אני מבין שבהכנת סלט עם מיונז צריך לשים קודם את המיונז ועליו את שאר הדברים. מה הדין אם בסוף מגיעים למסקנה שיש מעט מדי מיונז, ורוצים להוסיף עוד על גבי שאר הדברים?
רק אם חתיכות הסלט חתוכות דק דק, המיונז מדביקם, אך כיון שאינו הופכם לעיסה גמורה (גוש אחד), הוי ספק עיסה עבה, ולכן מותר ליתן את המיונז על הסלט ולערבבו בשינוי סמוך לסעודה. השינוי הוא הולכת הכף בקווים ישרים או ערבוב באצבע. וכן אם רוצה להוסיף מיונז, מותר להוסיף ולערבב בשינוי. כך יעשה הרוצה להכין סלט ביצים עם כבד או עם טונה ומיונז, והרוצה להוסיף טחינה לאורז או קוסקוס, אף שלפעמים נוצרת בהם עיסה גושית.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-20 04:42:35
כשרות
כלי בשרי שבושל בו מאכל פרווה למשל ספגטי, וערבבו אותו בעודו על האש באמצעות מזלג או כף או סכין חלבי, ואכלו את המאכל עם המזלג/ כף/ סכין חלבי מתוך הסיר, כיצד מכשירים את הסיר הבשרי ואת הכלים החלביים? האם הם נחשבים כלי שני ויש לשפוך עליהם מים רותחים כדי להכשירם? או שדרושה הגעלה? וכיצד יש להכשיר כלים במקרה בו מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי עורבב בעודו על האש באמצעות כלי חלבי ואחר כך גם הונח בצלחת חלבית? והאם יש הבדל בין ערבוב מאכל פרווה בסיר בשרי באמצעות כלי חלבי בזמן שהמאכל מתבשל לבין ערבובו אחרי שהמאכל כבר בושל כלומר בחימום של המאכל?
אם הסיר הבשרי שבושל בו הפרווה וגם המזלג החלבית שערבבו איתה היו נקיים לגמרי, הכלים לא צריכים הכשרה.
אם היו צריכים הכשרה, אזי על פי הכלל כבולעו כך פולטו, היה צריך להכשירם בהגעלה בכלי ראשון.
תשובה לשאלה האחרונה – אין הבדל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-19 20:56:26
" חוזר לתחילת התפילה"
שלום הרב שליט"א. 1) בכל מקום שהרב כתב בפניני הלכה: " חוזר לתחילת התפילה", הכוונה היא שצריך לחכות הילוך 4 אמות ואז להתחיל את מהתחלה שוב? 2) אם כן, דבר זה של לחכות הילוך 4 אמות – מעכב?
כאשר אדם טעם בתפילה באופן שצריך לחזור לתחילה, אינו צריך להמתין שיעור ד' אמות.
כמו כן, גם אשר צריך להמתין שיעור ד' אמות, כמו למשל כאשר אדם מגיע באיחור לתפילת מנחה או ערבית והקהל בדיוק מתחיל את תפילת עמידה, או כאשר מתפלל פעם נוספת לתשלומין – אם לא המתין ד' אמות, אינו מעכב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-19 17:37:05
חימום מרק על נפלטה בשבצ לפני שהפלטה נכנסת לעבודה על ידי השעון שבת
שלום הרב, כמדומני שכתוב ב"חזון עובדיה" שמותר לשים מרק ישירות על הפלטה לפני שהפלטה תידלק מהשעון שבת(כך שאני חושב שזה נחשב גרמא). מה דעת הרב מלמד בנושא? הרב יכול לכתוב לי איפה זה נמצא בפניני הלכה?
אסור. אם אין הדבר מובא בסעיף העוסק בחימום נוזל בשבת, ואף לא בסעיף יז העוסק בבישול על ידי שעון שבת, ואף לא בספר ההרחבות, זה אומר שאין הרב סובר קולא זו. והסיבה, שאמנם ביבי"א י, כו, התיר זאת, אך באור לציון ח"ב ל, יח, אסר זאת, שהואיל ולשו"ע חימום תבשיל נוזלי אסור מהתורה, אין להתחשב בדעת המקילים. וכך השיב גם הרב ליאור למנהג האשכנזים, כמובא בהרחבות לסעיף יז.
ניתן לקרוא מספרי הרב דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-19 17:32:10
כבד ומה שנצלה איתו אותו זמן/כלים
שלום הרב שליט"א. 1) מותר לאכול כבד לאכל שניצלה? 2) מותר להשתמש אם מלקחיים של כבד לבשר אחר?למשל באותו זמן שיש על המנגל גם כבד וגם כנפיים אס להפוך את הכנפיים אם אותו מלקחיים שהפכו את הכבד 3) מותר שכבד יגע בכנפיים(לפי צליה/אחרי צליה?) 4) מותר להוציא מהמנגל את הכבד עם המלקחיים שנגעו בכבד קודם צלייתו(בזמן הינוחו על המנגל)?
- כן
- כן. ולכתחילה עדיף להחמיר.
- כן – ליד ולא מעל.
- כן
- דיני כבד הובאו בפניני הלכה כשרות ב' פרק כב סעיף יב-יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-18 11:17:43
קניית בית
שלום הרב, בעה אשתי ואני הולכים לקנות בית, האם יש לברך הטוב והמטיב רק בכניסה לבית או כבר בחתימת החוזה או גם וגם? מדובר על בית חדש שיתחיל להבנות בארץ ישראל ביישוב בגב ההר. בנוסף, האם יש לברך ברכות נוספות על הקמת בית חדש בארץ ישראל (מציב גבול..) ואם כן מה הנוסח?
פניני הלכה ברכות יז, ז – בני זוג שקנו בית, צריכים לברך 'הטוב והמטיב' בשעה שיכנסו לגור בו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
ברכת מציב גבול אלמנה מברכים רק כאשר לא ראו את המקום שמברכים עליו שלושים יום, כמבואר בפניני הלכה ברכות טו, כב-כג.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-17 18:57:14
להניח על השיש חלבי
שלום הרב. עוגה/פשטידה/חלה וכדומה שבעת הכנתם הניחו אותם על השיש , שמשתמשים בו גם כן לפרווה ולבשרי, מותר לאכול?
אם השיש היה נקי משאריות בשר, מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-16 14:41:03
חלה בחזקת חלבי
שלום הרב, חלה שנאפתה בתנור שנאפה בו קודם חלבי, מותרת לאכילה?( מבחינת זה שאסור להכין לחם חלבי ובשרי)
אם התבנית שהחלה היתה עליה היתה נקיה לגמרי משאריות חלב, החלה פרווה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-16 11:56:58
חלב ובשר בחג השבועות
שלום הרב, בפניני הלכה כתוב ש"רבים נוהגים לאכול באותה הסעודה מאכלי חלב ובשר", מותר לאכול בסעודה של הערב רק חלבי ובסעודה של הבוקר רק בשרי ללא ערבוב חלב ובשר באותה ארוחה?
כן
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-16 07:53:50
בתי בת 11 חודשים ואישתי רוצה לעשות לה עגילים
בתי בת 11 חודשים ואישתי רוצה לעשות לה עגילים..האם זה צנוע למשפחה חרדית ?
איני רואה בעיית צניעות בעגילים. אבל אם בחברה שאתם חיים בה, הדבר נחשב לא מקובל ואנשים יתמהו, לא כדאי לעשות זאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-15 20:24:54
ברכת שהחיינו
אני עומד לתרום כליה. רציתי לדעת אם אוכל לברך שהחיינו על קיום מצוות הצלת אדם מישראל ממש לפני הניתוח?
לא. אם הכל יצליח והכליה תקלט כראוי, הוא יכול לברך שהחיינו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-15 19:41:50
פניני הלכה -י"ז אות ח'
שלום וברכה! קודם כל חייב אני לכיר טובה על עתר פניני הלכה. במשך החורף השתמשתי בו עם "חברותה טלפון" ונהנו ממנו הרבה! בפניני הלכה פרק י"ז אות ח' בהערה ח' כתוב: עי’ לעיל ט, ט, לעניין ‘גרמא’, שיש מתירים ‘גרמא’ לכתחילה, ולרוה”פ ‘גרמא’ מותר בשעת הדחק. וכאן שאינו מתכוון להפעיל, אלא הוא פסיק רישא דלא ניחא לו, גם כשאינו בשעת הדחק מותר. עכ"ל. למה צריכים זה שאינו מתכוון להפעיל אלא פרדל"נ? הרי מדברים על הרוצה לאכול בשבת וממילא שעת הדחק הוא? עוד נראה שאכן פ"ר דניחה לו הוא דאם לא יפעיל המנוע עלול המאכלות שבתוך המקרר להתקלקל. תודה מראש על התשובה ושבת שלום ומבורך שלום ראזענבערג
- לא מספיק להתיר בשעת הדחק, כיון שמדובר על היתר גורף לכל שבתות השנה, ולכן רק אם ההיתר יהיה לכתחילה, לא חייבים מקרר שיש לו מצב שבת.
- כיון שהמנוע נמצא בקרבי המקרר ופועל באופן אוטומטי, האדם כלל אינו נותן דעתו לפעולתו, וכלל לא אכפת לו האם יפעל כעת בעקבות פתיחתו או לא. ולכן נחשב הדבר כלא אכפת ליה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-14 14:07:36
ספק ברכות להקל כשרוב הסיכויים שלא בירך
מי שמסופק אם בירך ולהערכתו רוב הסיכויים שלא – האם הדין הוא כמו במקרה שלפי רוב הפוסקים צריך לברך, שעדיין אומרים ספק ברכות להקל (ברכות,יב,ג)? ובהנחה שכן, עד כמה לוקחים את זה לקצה, כלומר האם גם במקרה שהוא כמעט בטוח שלא בירך אבל יש לו עדיין ספק קטן, עדיין נגיד שלא יברך?
כל עוד יש סיכוי סביר שברך, אינו יכול לברך שוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-13 16:11:32
מהמרפק עד הכתף נחשב כמקום מכוסה ע"פ הרב מלמד?
שלום הרב, הרב אויערבך כתב שמהמרפק לכתף אין זה נחשב מקום מכוסה ולכן אין צורך ליטול ידיים לאחר שנוגעים במקום זה, והחזו"א כתב שזה אכן נחשב מקום מכוסה וצריכים ליטול ידיים אחר שנוים במקופ זה. מה דעת הרב מלמד בנושא?
פניני הלכה תפילה פרק ה הערה 2:
כתב שו"ע צב, ז: "מקום מטונף היינו מקומות המכוסים באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה, וכן אם חיכך הראש". והכוונה שחיכך בשורשי שערותיו, אבל אם רק נגע בשערות מלמעלה, אין צריך ליטול ידיו (שועה"ר ומ"ב קסב, נח, וקסד, י). ובכה"ח ד, ס"ק עה וצח, הקל גם אם חיכך בשורשי השערות שאינן מכוסות בכובע, שאין שם זיעה. ובציץ אליעזר ח"ז ב, יד, מסיק שאם חפף את ראשו ושערותיו נקיות, גם המחכך בשורשי שערותיו אינו צריך ליטול ידיו.
הנוגע בשאר מקומות מכוסים שבגוף, אם הגוף רחוץ ואין בו מלמולי זיעה, נחלקו האחרונים אם צריך ליטול ידיו. בא"א בוטשאטש ד, כא, מחמיר, וביבי"א ה, א, ד-ה, הביא פוסקים להקל. וההולכים בשרוול קצר, ונגעו בבשרם מעל המרפק, למנח"י ח"ג כו, י, אינו נחשב כמקום מכוסה. והזכיר שהחזו"א כתב שמקום זה מוגדר כמקום מכוסה ובטלה דעתם. אולם במור וקציעה סי' ד כתב שאינו מקום מכוסה אצלם. וכן המנהג.
הנוגע בהפרשת האוזן – כתב הרמ"א צב, ז, שהוא מקום מכוסה. ובמ"ב ל, כתב שהגר"א מיקל בזה. ובאוצרות הגר"א עמ' 219 באר שהגר"א לא היקל בזה. וכן הנוגע בהפרשות נזלת שבאפו נחשב נוגע במקומות המכוסים.
לגבי לימוד תורה וברכות, הנוגע במקומות מכוסים רשאי אם ירצה לשפשף את ידיו בבגדו וללמוד או לומר ברכות, וככל שהמקומות הללו פחות נקיים כך נכון יותר להחמיר ליטול ידיים (עי' שו"ע ד, כג, ומ"ב ד, סא).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-11 15:12:16
שימוש בבול עם מוטיב נוצרי
אנחנו בחו״ל וקנינו בטעות בולים עם סממנים המאפיינים חג נוצרי (חג המולד). אין שם אזכור של אותו האיש או צלב, אבל ברור שאלו בולים של יום אידם. האם מותר להשתמש בבולים?
מותר. אגרות משה א, סט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-11 04:04:54
בשנת שמיטה
האם מותר לי לומר לגוי שבשנת השמיטה הוא ישקה בתנאי תשלום? עוד שאלה: והאם אי לא מתכוון להשתמש בפרי של אותו עץ או ירוקות מותר לי?
מותר לישראל לומר לגוי לעשות עבורו בשביעית מלאכה שיסודה מדברי חכמים, אבל לגבי מלאכה שיסודה מהתורה, אף שכיום מצוות השביעית מדברים חכמים, נוהגים להקל רק במקרים דחוקים. ולכתחילה נכון ליצור עסקה כזו שגם הגוי יהיה שותף ברווחים, שאז הוא עושה את מלאכתו עבור עצמו. בדיעבד שביקש היהודי מהגוי לעבוד או לזרוע בשדהו בלא דוחק, הגידולים מותרים באכילה ואין עליהם גזירת ספיחים.
הלכה זו מובאת בספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א – פניני הלכה שביעית ויובל פרק ה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר, וכך כדאי לכל מי שיש לו גידולים לעשות – ללמוד היטב את הספר. קשה לענות כראוי על שאלות של מי שלא למד את ההלכות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-07 05:19:41
צחצוח נעליים בשבת
שלום הרב, האם מותר לצחצח את הנעליים עם סקוץ' מיוחד או שיש כאן איסור בונה?
אסור מצד ממחק וממרח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-06 07:44:53
שאלה הלכתית הנוגעת לימנו בצבא:
חיילים צה"ל במצב מלחמה – סמוך ליישובים יהודים העוסקים בגידול חקלאי של פירות, דגן, קטניות וירקות. האם עליהם להפריש תרומות ומעשרות בטרם יאכלו מהפירות? האם הם צריכים לבקש ראשות או שיכולים לקחת – כי מלחמה? ומה הדין בשני המקרים? תודה רבה!
- גם במצב מלחמה אסור לחיילים לקחת פירות ללא רשות, וגם במצב מלחמה צריכים החיילים להפריש תרו"מ מפירות שוודאי לא הפרישו מהם. בהקשר לכך עיין בפניני הלכה העם והארץ פרק ד סעיף ח. אתה יכול לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
- בלי קשר לחיילים – דין פירות שאדם לוקט מהשדה (בין אם הוא בעל השדה ובין אם הוא אדם אחר שביקש ממנו רשות לקטוף פירות מהשדה), האם חייב להפריש מהם לפני שיאכלם: אם הפירות גדלים בשדה שכל אחד יכול להיכנס אליה ולא בחצר שמורה, מותר לאכול מהם דרך ארעי (כלומר מעט פירות ולא הרבה) בעת קטיפתם, בלא להפריש תרו"מ. ואם הפירות גדלים בחצר שמורה, שאין אדם זר רשאי להיכנס אליה, מותר לאכול מהם רק פירות שנאכלים בבת אחת – כגון ענב אחד או תאנה אחת בכל פעם. אבל אם יקטוף שני גרגירי ענבים או שתי תאנים, או פרי גדול שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או כתאנה גדולה, כבר בקטיפתם הם מתחייבים בתרומות ומעשרות. אבל אם קוטף מהפירות בחצר שמורה בעודנו על העץ יכול לאכול מהם דרך עראי, כדין שדה שאינה שמורה לעיל. דין זה הובא בפניני הלכה כשרות א' פרק ח סעיפים ז-ח כפי שכתבתי לך בפעם הקודמת ששאלת שאלה זו…
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-05 10:29:53
מנהגים
שלום הרב, רציתי לשאול, מה דעת הרב בעניין מנהגי האשה לאחר הנישואים? האם מחוייבת מדינא לעבור למנהג הבעל? האם הבעל יכול למחול? תודה
בדברים שקשורים לאסור ומותר, עוברת לגמרי למנהג בעלה. ואילו בדברים שנוגעים למנהג בלבד, כגון נוסח התפילה, יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה עד שילדיה יגדלו.
מקורות לעיון מפניני הלכה (אפשר לקרוא מהספרים מתוך האתר של פניני הלכה):
1.
הלכות פסח פרק פרק ט – קטניות
ג – בני זוג מעדות שונות
שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו שניהם באופן קבוע על שולחן אחד, ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן האשה צריכה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. וכן למדנו שכאשר בת ישראל מתחתנת עם כהן, דינה ככהנת והיא אוכלת בתרומה, ובת כהן שהתחתנה עם ישראל דינה כישראלית שאסור לה לאכול בתרומה. ומדיני כהונה למדנו עוד, שאם הבעל נפטר ואין לה ממנו בן או בת – תחזור למנהג בית אביה, ואם יש לה ממנו בן או בת – תמשיך במנהגיו. ואם תתחתן – תנהג כבעלה (אמנם בין ישראל לעמים הולכים אחר האשה, שהאם קובעת את ייחוס ילדיה כיהודים ולא האב).
הוסיף הרב פיינשטיין לבאר (אג"מ או"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ"י שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד, מ"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו.
לפי זה, אשה מבנות יוצאי אשכנז שנישאה לבן יוצאי ספרד, יכולה לאכול קטניות בפסח, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים.[1]
[1]. באג"מ או"ח א, קנח, מוכיח שדין זה מהתורה, שכן מצינו שהתורה פטרה אשה נשואה מלמלא חובת כיבוד הורים, מפני שמצוות כיבוד הורים דורשת שאם יהיה צורך לילך להלבישם ולהאכילם – תלך, וכיוון שחובת האשה לביתה קודמת, פטרה אותה התורה מחובה זו (שו"ע יו"ד רמ, יז. כמובן שכאשר אין התנגשות, מצווה גדולה עליה לכבד את הוריה). הרי שלפי זה מקומה של האשה מהתורה בבית בעלה.
עוד כתב שם שאינה צריכה התרה. וכן משמע ממ"ב תסח, יד, שהעובר ממקום למקום חייב לנהוג כבני מקומו החדש, ומשמע שכיוון שזו ההלכה אינו צריך לעשות התרה. וכ"כ בכה"ח תסח, מג. ועוד, שבמקום דוחק לא קיבלו האשכנזים שלא לאכול קטניות, ולכן בשעת בצורת ולחולה מקילים (מ"ב תנג, ז). וכן אם יהיו שני מנהגים שונים בבית אחד בוודאי שיש בזה צער. ואמנם בסדפ"כ טז, יג, כתב שצריכה לעשות התרה, ובחזון עובדיה עמ' נו והערה י', כתב שטוב שתעשה התרה. אולם למעשה אינה צריכה התרה, וכן המנהג.
2.
הלכות תפילה פרק ו – נוסחי העדות
ג – דין מהגרים וקהילות שנדדו ממקומם
בעבר, כאשר המרחק בין הקהילות היה גדול, אשכנזים התגוררו באשכנז, ספרדים בספרד ותימנים בתימן, כל מי שעבר להתגורר במקום אחר, היה נגרר אחר מנהג מקומו החדש, והיה עליו לנהוג כמותם בענייני הלכה ותפילה. וכן מצינו משפחת 'אשכנזי' שנוהגת במנהגי ספרדים, ונקרא שמה 'אשכנזי' מפני שהיגרה מאשכנז לספרד. וכן משפחות שהיגרו מספרד לאשכנז, קיבלו עליהם מנהגי אשכנז. ואף אם במשך הזמן היגרו אנשים רבים מקהילה אחת לאחרת, עד שבמשך הזמן נהפכו לרוב, כל זמן שבאו כיחידים, הרי הם בטלים בקהילה שאליה באו, וכולם צריכים לנהוג כמנהג המקום (שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד; מ"ב יד).
וכן דין אשה שנישאה לבעל מעדה אחרת, שהיא נחשבת כמי שהיגרה לקהילתו, ועליה לנהוג כמותו, בין להקל בין להחמיר. ואינה צריכה לעשות התרת נדרים לשם כך (אג"מ או"ח א, קנח).[1]
[1]. אמנם אם אין הדבר מפריע לבעלה, יכולה להמשיך להתפלל כמנהגה הישן (הליכות שלמה א, הערה ז). אבל טוב שתעבור לנוסח בעלה עד שילדיה יגיעו לגיל חינוך, כדי שלא יתבלבלו בנוסחם מכך שהוריהם מתפללים בנוסחים שונים (תפילה כהלכתה ד, הערה ד).
3.
הלכות כשרות – המתנה בין בשר לחלב
פרק כו הערה 3 – כאשר יש שוני בין מנהגי משפחות האיש והאשה, נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה, וכפי שלמדנו בתורה לעניין אשת כהן שאוכלת בתרומה כמותו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-04 08:13:07
צאצאים של כהן וררושה
שלום. מה דינם ילדים שנולדים מיחסים של כהן וגרושה ? הם הם נחשבים ממזרים ? האם הם פסולי חיתון?
לא ממזרים ולא פסולי חיתון גמורים. דינם נקרא חללים, אם זה בן אינו נחשב כהן ולכן אינו עולה ראשון לתורה ואינו מברך ברכת כהנים, ומותר לו לשאת גרושה וליטמא למתים. ואם זו בת אינה יכולה להתחתן עם כהן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-05-04 03:10:54


