חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שתיית מים בשעת התקופה
בס"ד הרמ"א פסק (יו"ד סי' קט"ז) לא לשתות מים בשעת התקופה. כך פסק גם רב האי גאון. כך פסקו גם כן ראשונים ואחרונים רבים, ובכללם הש"ך, המג"א, החת"ס, הגר"ש קלוגר, ערוך השולחן, המשנ"ב, והגר"ש וואזנר, וכן פסקו רבני הספרדים הפר"ח, החיד"א, הגר"ח פאלאג'י, הבא"ח, הגר"ע יוסף, ועוד רבים (גם אשכנזים וגם ספרדים). א. מדוע היום לא שומרים מנהג זה? ב. האם הרב מלמד כתב על נושא זה באחד מספריו?
כיון שהדבר יסודו במנהג (ועוד שהרמב"ם,רי"ף,רא"ש,שו"ע ועוד רבים לא הביאו מנהג להחמיר בזה), ובימינו המנהג הרווח להקל, אין צורך להחמיר בזה.
וכ"כ בספר הכשרות של הרב יצחק יעקב פוסק- בזמן הזה אין חוששים לסכנה בשתיית מים בזמן התקופה (מור וקציעה, תנה ע"פ החכם צבי- כל דבר שאין יסודו בתלמוד, אין לחוש לו וראה מלמד להואיל, קיג וערוה"ש תנה, ז ובשבלי הלקט שאינו מזיק ביישוב ואנו מסופקים בחשבון התקופות. ובשו"ת מילי דאבות ה, כב- "וישראל אינם תחת המזלות…" עיי"ש. וראה דע"ת תכח שבזמנינו שיש ברזלים בגגות ובחלונות הקבועים בבתים, די בזה להגן נגד התקופה).
וכ"כ הרב בן ציון מוצפי בספרו מבשרת ציון (ח”א יו”ד סי’ ב) "לא נהגו אצלנו להקפיד להמנע משתיית מים בשעת התקופה, ולכן גם לא הכריזו על זמני התקופה, וסמכו בזה על דברי רב האי גאון ורבנו אברהם אבן עזרא, גם סמכו על דברי שבלי הלקט והמאמר מרדכי הסוברים שהחשש הוא רק במדבר ומחוץ לישוב. ויש שחוששים שלא לשתות מים בשעת התקופה משום שבאותה שעה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים, ואפילו מים התלושים מן הקרקע, והעצה היא להניח בתוך המים חתיכת ברזל לפני התקופה, ואם המים מכוסים יש להקל גם בלי ברזל. וכל זה למי שיודע מעניני התקופה, אך מי שאינו יודע, אין צריכים להודיעו משום “שומר פתאים ה'”.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-22 20:31:41
ברכת היין
שלום רב, בפניני הלכה ברכות, ז, סעיף ד' כתוב בין היתר כך: "ומי ששמע את הקידוש ולא שתה כלל מהיין, אף שיצא בשמיעתו ידי קידוש, מכל מקום המשקאות שישתה אינם נעשים טפלים ליין, וצריך לברך לפניהם 'שהכל' ואחריהם 'בורא נפשות'" שאלתי היא האם הדין הזה נכון גם לגבי קידוש ליל שבת אם רק המקדש שתה מהיין? אם כן אשמח להבין למה זה כך כי לא ראיתי בהלכות קידוש בספר שמצוין כך לגבי קידוש ליל שבת. תודה רבה.
אין הבדל בזה בין הלילה ליום, אלא שביום רבים נוהגים לקדש על מזונות ורק אחר כך אוכלים את סעודת שחרית. הכלל הוא שכאשר אוכל לחם, הוא פותר את המשקאות ששותה בסעודה. אבל כשלא אוכל לחם, היין הוא הפוטר את שאר המשקאות, וממילא אם לא שתה יין לא פטרם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-22 17:24:35
לידה וטהרה
שלום וברכה אני גבר חרדי. ברצוני לשאול בזמן הלידה אין תומכת לידה או אשה נוספת. אלא רק מיילדות ואחיות שעסוקים בעבודתם ואינם פנויים לפנק את האשה. רציתי לשאול האם מותר לי להחזיק לה את היד. וללטף אותה. כמובן שאחרי זה שומרים על הכל. אבל בלידה. זה ממש צורך. תודה רבה
תחילה אכתוב את ההלכה, ואחר כך אביא את עיקר הסוגיה המובאת ביו"ד סימן קצה, טז.
אישה שראתה דם לפני הלידה, אם היא כבר בשלב מתקדם לקראת הלידה- 'יושבת על המשבר', ומאוד לחוצה מהלידה, ונגיעת בעלה בה מועילה לה מאוד; אם אין שם מישהי שיכולה לעשות זאת, מותר לבעלה לגעת בה (כמובן שנגיעה של חיבה, כגון החזקת היד או ליטוף תהיה מותרת בשעה"ד גדול יותר מאשר נגיעה שאינה של חיבה, כגון לחיצות בגב או ברגליים שעוזרות לה מאוד. ולכת' יכין יעשה זאת ע"י הפסק בגד או כפפה). אמנם אי אפשר לקבוע מראש דבר כזה, אלא רק אם נקלעו למציאות כזו ניתן להקל, משתי סיבות: א. אם יודעים מראש, חייבים לארגן מישהי שתעזור לה, ואפילו בשכר. ב. אם אישה תדע מראש שהדבר אסור, פחות תצטרך עזרה דוקא מבעלה.
הסוגיה:
שו"ע– "אישה חולה והיא נידה- אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה, כגון להקימה ולהשכיבה
רמ"א– "וי"א שאם אין לה מי שישמשנה- מותר בכל. וכן נוהגים אם צריכה הרבה לכך". וכ"פ הרדב"ז (פת"ש).
והסברא- מפני שהחשש שיתאווה לה בעלה ויפייסנה לעבירה הוא חשש רחוק, שכיון שהגיעה האישה למצב
כזה שצריך להשכיבה ולהקימה, אין אדם מתאווה לה בכך. ועוד, שכיון שהיא חלשה כ"כ לא תניחנו לבוא
עליה. ועוד, שאין זה דרכי נועם שלא להתיר הבעל לעזור לה, שאפשר שתבוא לידי סכנה בלא עזרתו.
* באיזה חולי מדובר.
דעת הרמ"א– מוסכם שמה שהתיר הרמ"א הוא אף כאשר האישה חולה בחולי שאין בו סכנה, היינו שתשש כוחה כ"כ
עד שאינה יכולה בלא עזרת בעלה (גר"א,צ"צ,חכ"א,ערוה"ש,טהר"י,בדה"ש).
דעת השו"ע– כיון שסתם ולא ביאר באיזה חולי מדובר, יש מקום לומר שהחמיר בנגיעה באשתו נידה אף אם היא במצב
של חולי שיש בו סכנה, וכפי שהבין בבי"ו,יז בדעת הרמב"ם שכל נגיעה באשתו נידה אסורה מדאו'.
כ"כ הגר"א בדעתו, שאע"פ שבבי"ו,יז השאיר הדבר בצ"ע, מ"מ בשו"ע,יז סתם להחמיר (לדעת הגר"א ועוד לקמן) וה"ה בנד"ד.
אמנם לדעת הזרע אמת וערוה"ש השו"ע סובר להקל כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה.
וכ"נ דעת רה"פ שאף אם השו"ע לא הכריע להקל, מ"מ גם לא הכריע להחמיר, אלא השאיר את הדבר פתוח להכרעת הפוסק,
וממילא כתבו שגם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל שיכול הבעל לגעת באשתו צורך גדול (דרכ"ט,טה"ב,אבנ"ש,משה"ט ובבה"ל,נט.
שיש לצרף להקל את דעת הרמ"א והרדב"ז שהקלו אף בחולי שאין בו סכנה. ואת דעת הרמב"ן שנגיעה שאינה של חיבה הוי דרבנן.
בספר מקו"ח לרב חיים דוד הלוי ח"ה עמ' 74 פוסק להקל כדעת הרמ"א שאם צריכה לכך הרבה ואין מישהו אחר מותר לבעל לסייע
לה ע"י נגיעה. ובשו"ת פוע"ה ח"ג עמ' 193 הובא שכ"פ הרב דיכובסקי והרב ליאור, והוסיפו שכשנוגע בגופה ממש ילבש כפפות).
* מה מותר?
אליבא דהשו"ע מותר כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה וכנ"ל.
ולדעת הרמ"א מותר אף כאשר חולה בחולי שאין בו סכנה. אלא שסיים 'אם צריכה לכך הרבה'. ובארו
ערוה"ש ומשה"ט שהוסיף כן כיון שאינו פוסק לגמרי כמהר"ם שאין כלל הבדל מי חולה, אלא שהכריע
בין הדעות, ולכן לא התיר אא"כ הוא צורך גדול.
=> חייבים לשכור מישהי שתסייע לה (אף בחולה שיב"ס. ואסור לשכור גבר. משה"ט,339), ורק באין אפשרות כזו, מותר
לבעל ליגע באשתו כשצריכה מאוד (וכגון אישה לקראת לידה שראתה דם ואינה יכולה להכנס לרכב, אם אין מישהי שתעזור,
מותר לבעל לסייעה. אורות הטהרה יז,כ), וישתדל שיהיה ע"י בגד המפסיק (ולשו"ע אסור אף ע"י הפסק בגד. דרכ"ט,אבנ"ש.
י"א שאם יש לרופא כפפה אזי גם לרמב"ם הוי דרבנן (וממילא גם השו"ע יתיר). וסמך לזה מהירושלמי סוטה ג,א ששואל איך
יתכן שהכהן מניף את מנחת הקנאות יחד עם האישה הסוטה, ידיה מעל ידיו, "והלא מכוער הדבר"? ועונה- "מפה היתה חוצצת
ביניהם". ועפ"ז התיר הרב יעקב יוסף בכל מקרה של צורך גדול או צורך מצווה, כגון שהאישה תוליך את בעלה העיוור לבית
הכנסת, או אישה תעזור לבעלה שיש לו גבס להניח תפילין. וכן על סמך זה התיר ללכת לשיננית ובדיקת דם.
הכותב הוא הרב אורן מצא, ראש הכולל בישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-20 17:54:53
השתתפות אבל בבר מצוה
שלום, האם יש דרך בה יוכל סב שנמצא בשנת אבל, להשתתף במסיבת בר המצווה של נכדו? תודה
ניתן לסמוך על המקלים ובלבד שיצא בזמן הריקודים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-17 20:19:23
אישות
שלום הרב באופן כללי לאשתי קשה לשמש בערב לילה מבחינת עייפות וחשק מיני. אך בבוקר או בצהריים זה הרבה יותר רלוונטי. רציתי לשאול לגבי הנושא של תשמיש באור . מהו הגדר של אור שמהווה בעיה. מה עושים במקרה שנמצאים בצימר ללא שעון שבת כך שחייבים להשאיר חלק מהאורות דלוקים. האם רק לת"ח מותר לשמש באור ומדוע? האם יש חובה של כיסוי בתשמיש באור ואת מה בדיוק צריך לכסות? ()כולל הראש? ואם כולל הראש מה הסיבה תודה רבה
מותר לשמש ביום בחדר חשוך אם אז התשמיש יותר משמח באופן משמעותי. חדר חשוך הכוונה שלא רואים את פרטי הגוף, אלא רק את צורתו, וזה נעשה אם סוגרים את התריסים, אף אם נכנס מעט אור דרך חרכי התריס. אם החדר חשוך אך לא כראוי, יש להתכסות על מעבר לראש בזמן הביאה עצמה כדי שאתם תהיו בחושך. אבל אם יש ממש אור אסור לשמש משום שאין זה צנוע באופן מידי בולט, ולתלמידי חכמים התירו כיון שהם יותר צנועים. לכן בצימר יש להשאיר אור רק בשרותים ולסגור את הדלת כשרוצים לשמש.
כל הנ"ל מבואר באר היטב בספרו החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו וכן בספר ההרחבות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-17 20:15:50
השבתת אתר מכירות באינטרנט בשבת
אנחנו הבעלים של חברה לייצור ושיווק קוסמטיקה אורגנית "ערוגות". יש לנו מפעל שמייצר ושמוציא במשלוחים את המוצרים ללקוחות שכמובן סגור בשבת ויש לנו אתר מסחרי למכירת המוצרים ללקוחות קצה בעברית ובאנגלית (2 אתרים שונים) . השאלה האם מותר למכור מוצרים באתר המסחרי בשבת מאחר והכל קורה אוטומטי או שאסור? יש 3 אופציות כרגע שעומדות לפתחינו: 1) האתר יכול להיות סגור גם לדפדוף. הבעיה באופציה זו היא שגוגל מוריד את הדירוג של האתר בגלל שיום אחד האתר סגור. 2) האתר פתוח לדפדוף והכנסת הזמנות אבל לא להשלמת רכישה. באופציה זו הלקוחות משאירות את פרטיהם ונציגה טלפונית חוזרת אליהם ביום ראשון להשלמת הרכישה. אופציה זו אומנם פוגעת במכירות בשבת אבל אין נזק לימות השבוע מבחינת דירוג האתר. 3) האתר פתוח רגיל בשבת. וכן רצינו לשאול האם יש הבדל אם האתר הוא בעברית ומיועד לישראלים לעומת אתר באנגלית ושפות אחרות ששם יש יותר מקום להקל כי רוב מוחלט של הקונים הם גויים. בברכה ותודה מראש איתי יוסף לחמן
אצטט לך את פסיקת הרב מלמד בפניני הלכה שבת ב' כו,י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
אתרים באינטרנט שמיועדים ליהודים, יש אומרים שצריך לסוגרם בשבת, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה. ולמעשה, כיוון שהדבר קשה, אין חובה לסגור אותם, שהואיל והנכנס לאתר יכול לחלל שבת בגלישה לאתרים אחרים, ובעל האתר לא עשה דבר כדי שיכנסו אליו בשבת, אין בזה איסור. ואם האתר מיועד למכירה, ורוב הנכנסים אליו הם יהודים, כיוון שגם בעל האתר מרוויח מזה, יש להתאמץ לסוגרו בשבת. ואם הדבר קשה מאוד, אין חובה לסוגרו בשבת, שהואיל והנכנסים לאתר מחללים שבת במזיד ומומרים לכך, יש אומרים שלא חל לגביהם איסור מסייע. ואם רוב הקונים הם גוים, אין צורך לסגור את האתר בשבת. ואין על הקניות שמתבצעות בשבת דין שכר שבת, הואיל והתשלום הוא על הכנת האתר שנעשתה בימות החול
(הערה בספר: עיין עוד באורח"ש כב,מא ושם בסוף הערה נה, שנראה שדין אתר מכירות באינטרנט כדין מכונה אוטומאטית. ואמנם יש מחמירים בכל זה, כמובא בקדושת השבת ח"ב עמ' 15 ואילך, בשם כמה רבנים. אולם הנראה כפי שכתבתי למעלה. וכ"כ בשו"ת 'מראה הבזק' ח"ה לז-מ. ונבאר את היסודות: למהרי"ל דיסקין (קנ"א סי' קמה) אין חיוב להוציא הוצאות כדי להימנע מאיסור 'לפני עיוור', שהוא איסור דאו'. ולעצי חיים (ד, ה), רק לעניין מסייע שאיסורו מדרבנן אין חיוב. ובכל אופן השארת האתר פתוח היא מסייע, שכן יש תמיד אתרים חילופיים. ולכן, כאשר הדבר קשה, אין חובה לסוגרו בשבת. ואין על בעל האתר איסור מקח וממכר, כי הוא אינו עושה דבר, ומה שנרשם באתר הוא רק התחייבות לבצע את העסקה, והכסף נגבה לאחר השבת. ואם יש תשלום על כל צפיה באתר, אפשר לומר שהשכר הוא על הכנת האתר, וכדוגמת מה שהתירו תשלום עבור טבילה במקווה ועבור שכירות חדר, שהתשלום עבור הניקיון והחימום שמבעוד יום (נו"ב תנינא או"ח כו. ועיין לעיל כב, יד,9). ויש לצרף את דברי הבאו"ה רמד,ו שהתיר שכר שבת במקום הפסד גדול. ואין לחוש למראית עין, שהכל מבינים שהאתר יכול להיות פעיל בשבת גם בלי שהיהודי יחלל שבת).
לסיכום במקרה שלך– אם אתה סבור שעניין הדרוג יגרום להפסד משמעותי, אפשר להקל כאפשרות 2. ואם גם זה קשה מאוד ליישום, אפשר להקל כאפשרות 3.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-17 17:53:54
חלב נוכרי
שלום רב, הבנתי אחרי לימוד קצר ועיוני על סוגיית חלב נוכרי שכל המחלוקת יושבת על "האם גזרו חכמים שלא לאכול חלב נוכרי (בצורה חד משמעי – ויהיה אסור לכולם – ואפילו שמשגיח כשרות רואה אותו בזמן החליבה) או שגזרו שמא יבוא הגוי לערבב בין חלב כשר לחלב אסור (ואין חשש שהגוי יערבב אם משגיחים עליו – ויהיה מותר)"..והנה שאלה ראשונה: האם זה נכון שכך היא המחלוקת? אם לא, אשמח לבירור קצר מהרב.. שאילה שנייה: בימינו, איזה חששות קיימים כדי לאסור חלב נוכרי (למי שהולך לשיטת ה"שמא יערבב הגוי")? הרי, יש לנו כל מיני אמצעים כדי למנוע את הערבוב האסור, לדוגמא: משרד הבריאות, משגיחים במחלבות, מצלמות וכו הבנתי מהפסיקה של הרב מלמד שלכלחילה טוב להחמיר ולא לאכול ממוצרים אלו, מה הסיבה? הרי, סביר היה להתיר, במיוחד בתנאים ובמצב שאנו חיים כיום (זה לא כמו לפני 100 שנה שהחקלאי היה חולב לבד בשדה, רוכב על סוסו והולך ומוכר באופן עצמאי, היום הכל עובר בדיקות קפדניות, רישומים, יותר תעשיתי ובקלות אפשר לזהות חלב שלא קיימים בו את התנאים הרצויים.. אשמח לבירור ותשובה על הנושא, תודה! שאלה שנייה:
הבנת נכון. ובגלל שדעת רבים להחמיר מהטעם הראשון שכתבת, ובהצטרף לזה שכאשר מחמירים כל הכשרות של המוצר עולה ברמה, הרב סובר שטוב להחמיר. בסוף השנה יצא פניני הלכה כשרות ב' בו תבואר גם סוגיה זו באר היטב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-17 08:20:51
גזל
שלום כבוד הרב, אני רופא וטרינר ועובד במרפאה אחת רגילה ו3 פעמים בשבוע אני עובד בחברה הנותנת שירות חירום עד הבתים של האנשים. בעל המרפאה בה ני עובד הוא גם אדם שומר תורה ומצוות. המחירים של המרפאה הינם הנמוכים ביותר בכל אזור מרכז הארץ, בניגוד לזה המחירים בחברה הם גבוהים מאוד בגלל שעות העבודה שאינם שגרתיות וכי מגיעים עד בית הלקוח. הבוס שלי אמר שהמחירים כל כך גבוהים הם גזל, ציינתי שהמחירים מבוססים במחירים של מרפאות באזור תל אביב והסביבה, השאלה היא אם באמת מדובר על גזל או שזה נכון לגבות מחירים גבוהים כמו כולם? הרווח של המרפאה נמוך אך במרפאות אחרות וגם כן בחברה הוא מאוד גבוה. בנוסף לזה, במרפאה רוב הפעמים דוחים לעשות בדיקות מקיפות כגון בדיקות דם או הדמיה עקב אותה סיבה, שיכול להיות גזל משום שאפשר לטפל בלי בדיקות ואם אין שיפור אז כן לעשות בדיקות, אבל בספרות והסטנדרט של כל המרפאות הוא לעשות את כל הבדיקות תמיד, השאלה היא אם מדובר על גזל כאשר עושים את כל הבדיקות או האם מדובר על גזל דעת לא לעשות את כל הבדיקות ולתת יותר פרטים ללקוח?
לגבי המחירים הגבוהים, אלו הם כללי השוק, ביקוש והיצע. אם זו הנורמה והציבור מוכן לשלם, אין כאן גזל. הרבה מאוד מוצרים עולים מעט מאוד ומשלמים עליהם הרבה מאוד, כגון משקפיים. יותר מזה, יש אנשי מקצוע שלא מוציאים כלל כסף, ומקבלים הרבה מאוד כסף על העצות שנותנים וכד'. ואני תקווה שזה שאתם זולים לא יפגע בכם אלא רק יביא לכם יותר לקוחות. אבל אם אתם חוששים שיפגע בכם, אתם רשאים לקחת את הסכום המקובל.
לגבי הבדיקות, כמובן שאין לעשות שום טיפול שאין בו צורך ולקחת עליו כסף. אמנם לפעמים נוצרת נורמה כזו של בדיקות כדי לא להכביד או לא להסתבך או לא לקחת סיכונים, ויתכן שזו המציאות, וזה בסדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-13 12:05:26
שאלות בנושא אבלות
שלום הרב, אני נמצא בתוך האבלות על אבא ויש לי 2 שאלות מרכזיות. 1.בבניין שלנו 6 שכנים התאגדו לצורך בנייה והרחבת המבנה. אנחנו נמצאים בקומת קרקע כך שהסלון יורחב ובעקבות זאת יהיה ניתן לייצר מרפסות לקומות העליונות. התכנון התחיל מלפני לפחות שנה ואנחנו במחשבה לביצוע בסביבות ניסן. השאלה שלי היא האם יש איזושהיא בעיה בבניה זו ?(בעיקר מכיוון שבלעדינו כל הפרוייקט תלוי בנו כבסיס ). 2.כחודש וחצי לפני שאבא נפטר חשבנו לצאת לטיול בארץ אבל דווקא דרומה באזור אילת בחורף .המטרה היא התאוורות וביקור באיזורים בארץ שהילדים מעולם לא היו. מדובר על מלון ברמת אכסניית נוער ובעיקר ביקור טיולי .האם טיול כזה מותר בשנת האבל? תודה רבה
- מותר, כיון שהוא לצורך ולא מותרות.
- האיסור הוא דוקא טיול לשם הנאה, או טיול שיש בו הווי חברתי מיוחד. אבל כל שהטיול נועד למנוחה או לצורך בני ביתו, מותר. ואם יש בטיול אטרקציות מיוחדות לילדים, יש לעשות על ידי אשתך ואתה תהיה רק בעמדת העוזר שאחראי על העניינים הטכניים.
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ותוך תוסיף לדאבה עוד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-11 19:00:43
מעשרות
שלום וברכה. הורינו החליטו להשתתף בהוצאות שמחת מצווה שערכנו וקיבלנו מהם סכום כסף שנועד לשם כך (הם לא שלמו ישירות לספק, אלא אנחנו שילמנו והם נתנו לנו חלק מהסכום במזומן). האם עלינו להפריש מעשרות מסכום זה? תודה!
מעשר חייבים לתת רק מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים, אבל כסף שאדם מקבל לצורך ייעוד ברור, לא נחשב כסף וממילא לא חייב במעשר. לדוגמא הורים שנתנו כסף לילד שלהם כדי שיקנה בו נעליים, לא נותן ממנו מעשר, כיון שכסף זה הוא בעצם נעליים (ואם העודף שלו, נותן מהעודף), אבל אם קנה את הנעליים מכספו ללא שום קשר להורים, ולאחר שקנה נתנו לו כסף על הנעליים, חייב במעשר.
לכן אם רק לאחר ששילמתם ידעתם על המחווה של ההורים, כסף זה חייב במעשר, שכן אתם יכולים לעשות איתו מה שאתם רוצים, ולא הסתמכתם עליו כלל בשעת התשלום. אבל אם התחשבתם בסכום זה כאשר עשיתם את הארוע, אין צורך לתת ממנו מעשר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-11 10:05:03
בדיקת זרע
שלום הרב אשתי ואני נשואים שנתיים וארבעה חודשים. מאז החתונה אנחנו מנסים להיקלט להריון ללא הצלחה. אשתי סבלה מאל-וסת, במשך כשנה וחצי והמחזור חזר ומאז הוא מופיע כל חודש כרגיל. אשתי בנוסף נבדקה על ידי רופאת פוריות ולא נמצאה בעיה נוספת. אני עשיתי בדיקת זרע באיסוף לכוסית לאחר קיום יחסים, אך התוצאות היו גבוליות והרופאה טענה ששיטה זו בעייתית ועל מנת לאבחן בעיה חלילה, יש לבצע את הבדיקה בדרך רגילה לתוך כוסית, ואף לא דרך קונדום הלכתי, כיצד יש לבצע את הבדיקה?
התשובה נמצאת בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו (אפשר לקרוא את כל הסעיף מתוך הספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה)-
שמחת הבית וברכתו ו, ב- "כאשר אין אפשרות לשמש עם קונדום, כגון שצריך להביא את הזרע תוך זמן קצר למעבדה, לדעת רוב הפוסקים מותר שהאשה תביא את בעלה להוצאת זרע לתוך קונדום או כלי שמיועד לכך בעזרת חיבוק או בידיה. וגם לזה יתכן שהכל יסכימו.
יש סוברים, שכאשר צריך לבדוק את סיבת העקרות, משום חומרת איסור הוצאת זרע לבטלה, צריך לבצע קודם את כל הבדיקות האפשריות באשה. ולמעשה, יש להקדים את הבדיקות שנעשות בקלות על ידי האשה, ולאחר מכן מותר לבצע את הבדיקות הנדרשות אצל האיש, מפני שכל עוד האשה מסייעת לבעלה בהוצאת הזרע, הרי זה בכלל קיום המצווה."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-09 10:56:08
תשמיש לאור הנר
אם יש איסור מלכתכילה לשמש כנגד אור ממוצרי חשמל למיניהם, תנור, מזגן, מכשיר הדים? ולענין דיעבד איך יש להתנהג בשגג ושימש לאור תנור ספירלה על ידי האפלת טלית? אשמח במראה מקמות. השאלה נוגעת להלכה ולמעשה
אור המזגן ואור היוצא ממכשיר אדים בדרך כלל אינו חזק כאור הנר, ולכן זה בסדר, שלא הצריכו חושך שלא רואים כלום. אמנם אור תנור לפעמים חזק, ולכן לכת' יש לכוונו ע"י שעון שבת שידלק ויכבה בזמן הראוי, ובדיעבד אם לא הצליחו להתאים את זמן התשמיש לכיבויו, יש לסובב אותו ברגל (שינוי) באופן שלא יאיר עליהם, וכך ניתן להקל ע"י האפלת טלית גמורה (עצה נוספת, אם נמצאים בבית לבד, ניתן לחבר את התנור לחוט מאריך ולהוציאו מהחדר כשרוצים).
ההיתר בדיעבד מסתמך על דעות המקלים:
המקלים ע"י האפלת טלית אף כאשר יש נר בחדר הם חיד"א בפתח עיניים לנדה יז, ב; וכה"ח רמ, עא. והמחמירים רבים, ביניהם ראב"ד, סמ"ק, ריטב"א, שו"ע או"ח רמ, יא; אה"ע כה, ה; א"ר, מ"ב רמ, לט. עוד צד קולא יש בסוגיה זו, והיא סברת חלק מהפוסקים שאין עניין תשמיש באור איסור גמור אלא הנהגה לכת' (אגודה נדה ב, ט; רד"ק בראשית כט, כג; סמ"ק רפה). אמנם גם בזה, לשון הגמרא ורוב רובם של הפוסקים מתייחסים לדין זה כאל איסור.
המקורות הובאו מתוך הספר החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו ב, טז, ומתוך ספר ההרחבות. אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-09 06:15:56
לגור בקרבת ההורים
ב"ה בקרוב אני עומד לבוא בברית הנישואין, התעוררה מחלוקת בקרב המשפחות בנוגע למקום המגורים של הזוג. משפחת החתן מעוניינת לדבוק במסורת המשפחה – "הולכים אחרי הבעל", והורי הכלה מעוניינים לדבוק במסורת המשפחה שלהם – "אישה צריכה את אמא שלה". בני הזוג מעוניינים לנקוט בגישה "מה שמועיל לזוג, כך נבחר, תוך התחשבות במשפחות כמה שאפשר", החתן הדגיש בפני עצמו שאינו מעוניין לגור במרחק הליכה מההורים, מסיבות של עצמאות ושלום בית, אבל יש רכב ולכן מרחק נסיעה של 5 דקות לא מהווה בעיה (כלומר אין לו בעיה לדור באותה עיר, אך שיהיה מרחק נסיעה מינימלי). הורי הכלה מעוניינים שהזוג יגור בעירם, והורי החתן בעירם. החתן עובד קרוב יותר להוריו, ולכן בשלב מסויים בפולמוס, הכלה אמרה שהיא לא מעוניינת לדור ליד הוריה מסיבות של דאגה לבעל, נסיעה ארוכה וכו'. כאשר החלו הזוג לחפש דירה באזור הורי החתן, הורי הכלה העירו כי משום שהזוג לא גר בעירם לכן זה לא יהיה הוגן שהם יגורו בעיר הורי החתן. (ראוי לציין שגם לעיר הורי הכלה זה רק מרחק נסיעה של 30 דקות). אך כאן אמו של החתן נפגעה עמוקות, בטענה שאין לזה שום הצדקה, ומדוע "לברוח" ממנה (למרות שיש שם דירות מעולות לזוג צעיר) רק "בכדי לא לפגוע בהורי הכלה", הכלה צריכה "ללכת אחרי הבעל", ואמו של החתן אומרת שאם החתן חושש לעצמאות, היא לא תגיע לדירתו ולא תבקר אותו, העיקר שיגורו באותה העיר. הויכוח הגיע לרמות של לכתוב מכתב שאלה לכבוד הרבנים, אני מעוניין לדעת איך הקב"ה רוצה שאני אנהג. תודה רבה.
הדבר נתון אך ורק לשיקול דעתכם. תעשו מה שהכי טוב לכם, תוך נסיון התחשבות והדברות. דעת ההורים וכבודם זה כמובן דבר חשוב מאין כמוהו, אבל ההורים צריכים ללמוד לא להתערב יותר מדי. באופן כללי הורים שנעלבים מעבר להגיון הסביר, אינם שיקול בעניין. כמו כן הורים שכל כך רוצים שיגורו לידם, זה קצת מחשיד שהם עלולים להתערב יותר מדי. שיקול של קירבה לעבודה הוא שיקול חשוב מאוד, במיוחד במקום שיש פקקים רבים. ולכן אם לאשתך אין בעיה להתרחק קצת מההורים שלה, נראה שיותר סביר לגור באזור ראשון לציון. תבחרו לפי הדירה- גודלה, מחירה וסביבבתה (סביבה של זוגות צעירים שמתאימה לרמתכם הדתית חשובה מאוד מאוד). צריך לזכור שלא מתחתנים עם הדירה, תמיד אפשר לשקול מחדש האם להשאר או לעבור (שמתי לב שאנשים לוקחים יותר מדי ברצינות את עניין המגורים, ולא שמים לב שבתור זוג צעיר עד שיש ילדים בבית ספר, זה קל מאוד לעבור דירה ואף מחדש ומשמח. עניין של גישה).
בהצלחה ומזל טוב.
חנוכה שמח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-06 07:00:15
תפילת הדרך – פרטי דינים
לפי מה שהרב מלמד כתב לאחרונה על תפילת הדרך: א. אדם שמתכוון ליסוע ביום מסוים שתי נסיעות, הראשונה של פחות מ-4 ק"מ והשניה יותר. האם להגיד את התפילה לפני הנסיעה הראשונה או לפני השניה? ב. מקרה אחר – אדם שמתכוון ליסוע ביום מסוים שתי נסיעות, הראשונה בתוך העיר והשניה מחוץ לעיר. האם להגיד בהזכרת שם לפני הנסיעה הראשונה?
בשני המקרים אומרים תפילת הדרך בשלמותה רק בנסיעה השניה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-05 18:33:42
כשרות
שלום הרב, אני קונה ירקות עלים לא נקיים מתולעים, מנקה אותם 3 ד' במים עם סבון ולאחר מכן שותף במים זורמים- כמו שהרב מלמד פרסם ברביבים לפני כמה חודשים שזה על פי ההלכה. רציתי לשאול האם מותר לנקות את זה בשבת ואין חשש של בורר/ של הורג את התולעים? תודה.
מצד בורר מותר לאלתר, וגם מצד הריגה מותר כיון שאין כוונה להמיתם ואין וודאות שימותו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-05 16:58:12
תפילין בשעת לימוד ומנחה
בפניני הלכה ראיתי שכותב הרב שניתן להניח תפילין ב"שעת התפילה והלימוד שאחריה" ולא צמצם את הדברים לתפילה מסוימת וללימוד מסוים. הבנתי מהדברים שהכוונה לכל לימוד שאדם יושב ומרוכז בתורה באוירה שמורה של בית מדרש. וגם ראיתי בשו"תים כאן באתר שיש מקום למנהג אישי של בנאדם, והרב לא רואה בזה בעיה שכל אחד נוהג כמנהגו גם אם הסביבה נוהגת קצת אחרת. לאור זאת אני שואל האם לדעת הרב יש בעיה שילמדו בבית מדרשו עם תפילין ויתפללו גם מנחה עם תפילין כפי מנהגם, וכפי שמופיע בביאור הלכה בשם הרמ"ע מפאנו שהמליץ על תפילת מנחה עם תפילין וגם הרב ילקוט יוסף כותב שאין בדבר איסור וכמו תלמידי הגר"א (זילברמן) ועוד קהילות קודש ברחבי הארץ שנוהגים לילך בתפילין אפילו כל היום. ומצד יוהרה לא חיישינן כי לא מניחים בזמן שקשה להניח אלא בשעת לימוד שממילא אדם נמצא בקדושה ועוד שכך מנהגו ויודע שכל אחד נוהג כפי רבותיו אז לא מרגיש עליונות.
כוונת הרב מלמד היתה דוקא לתפילת שחרית ולחצי שעה עד שעה של לימוד שרבים נוהגים ללמוד אחריה. לדעתו אין זה מן הראוי לנהוג מנהג כאשר רוב הקהל לא נוהג בו, ולכן אין זה ראוי להניח תפילין במנחה ובכלל בזמן הלימוד במקום שלא הרוב נוהגים כך, ולכן צמצם הנחת התפילין לכפי שכתבתי. מה שיש מקום למנהג אישי מיוחד משאר הקהל, זה רק באופן שלא רואים אותו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-05 13:22:58
ברכת שהחיינו
1.אדם שקונה לראשונה עדשות מגע ושמח בהן מאוד- אפשר לברך שהחיינו? 2. על משקפי שמש חדשות תודה
כן וכן
מחבר התשובה: צוות אתר הר ברכה
2018-12-04 14:59:33
תרומת זרע לאישה רוקה
שלום הרב! לפני מספר ימים אמא שלי הודיעה לי שבת דודה שלי בהריון. נדהמתי! שהרי היא רווקה! מתברר, שהיא לקחה תרומת זרע. הבת דודה היא מעל גיל 40, וכנראה ניסתה וניסתה ולא הלך לה. מאחר ואנחנו משפחה תורנית, רציתי לשאול האם זה בסדר ללכת לברית כזה? שהרי זה מחוץ למסגרת הנישואין! בנוסף, אשמח לדעת גם מה הדין לגבי חתונה של לסביות, הומואים, יהודי עם גויה וכו', האם אסור ללכת לאירועים כאלה? תודה רבה!
לגבי תרומת זרע יש מי שמקל, ולכן אפשר ללכת לברית. לגבי חתונה של זוג שאסורים אחד על השני, ודאי שאסור להשתתף.
מחבר התשובה: צוות אתר הר ברכה
2018-12-03 06:42:09
נטילת ידיים ביציאה מבית הקברות
בס"ד שבוע טוב וחג שמח לרבנים היקרים היוצא מבית הקברות האם לכתחילה יכול ליטול ידיו ללא כלי? , ואם כן אני מבקש מקורות בבקשה תודה
הרוצה לסמוך על המקלים יכול לעשות כן לכת'. זה עניין של הידורים. הדבר תלוי ביחס לרוח רעה בזמננו, עיין למשל בפניני הלכה תפילה ח, ד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה). וזהו שכתב בפניני הלכה ברכות יג, יד שלאחר עשיית צרכים לא חייבים ליטול מכלי, והמהדרים נוטלים מכלי. ומטעם זה רבים כתבו שהנכנס לשרותים לא צריך לשטוף ידיו כלל (זקן אהרון א,א; ארץ צבי, קי; מנחת יצחק א, ס; אוהל משה קכו, ג; חזו"א ק"ש יז, ד).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-02 13:10:22
תמצית שנגמרה בשבת
שלום רב, בפניני הלכה שבת פרק י' סעיף ח' נכתב שאם נגמרה תמצית בשבת מותר לערות עליה מים מכלי שני כיון שהעלים התבשלו בערב שבת. שאלתי היא מה הדין אם שקית התה לא התבשלה בערב שבת אלא הונחה בכלי שני בערב שבת. כלומר שמילאו את הכלי של התמצית מים מהדוד ואח"כ הניחו בתוכו את שקיות התה. האם גם אז מותר בשבת לערות על שקיות התה מים רותחים מכלי שני? לענ"ד נראה ממה נפשך אם כלי שני מבשל אם כן כבר התבשלו השקיות מערב שבת, ואם אינו מבשל א"כ גם בשבת אינו מבשל. מה דעת הרב להלכה? האם הדין שונה אם בערב שבת התמצית הוכנה על ידי עירוי מכלי ראשון? בתודה ובברכה, ישראל
לא נכון לומר כן, משום שאנו חוששים בכה"ג שהעלים התבשלו מעט ויוסיפו להתבשל כשיערה שוב מים מכ"ש. וגם אם עירה עליהם מים מכ"ר לא מהני, כיון שאין זה בישול גמור, וממילא חיישינן כנ"ל.
דרך אגב, ע"פ המובא בהערה שבספר, מותר לערות על שקית תה מכלי שני, כיון שעירוי מבשל כ"ק בלבד ועובי השקית הוא כ"ק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-02 08:25:59


