חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לוי
שלום, יש לנו מנין נוער בביה"כ בשבת וההתנהגות של המשתתפים מאוד מאוד מבזה את קדושת המקום ובמיוחד הדיבורים (ובקול רם) במשך התפילה וקריאת התורה, ושיא המהירות של הש"ץ והבעל קורא. עד כה לא הצליחו לפתור את הבעיה. אך הגיע עכשיו רב חדש ונראה כתלמיד חכם וכשהוא ראה את המצב הוא הזדעזע מאוד וכתוצאה פנה להנהלה ואמר שחייבים לתקן את המצב. הוא רוצה לקצר את התפילה (להתפלל עמידה ביחד בלא חזרה, לקצר את ה"מי שברכ"ים ואפילו לקצר את קריאת התורה לשליש) ומה שכן מתפללים לעשות ביותר כוונה. כך שהוא מציע לאנשים במניין קצור התפילה לזמן קצר יחסית, ובתמורה המניין יהיה ללא דבורים ומשמעותי. אבל רציתי לדעת מה דעת הרב בנושא. האם מותר הדבר? תודה.
רב המקום קובע. קיצור העמידה הוא דבר ידוע, וקל וחומר קיצור המי שברכי"ם. לא מכיר את קיצור קריאת התורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-02-07 06:12:29
ברכת המזון המקוצרת
בס"ד 1. מה הדין לגבי ברכת המזון המקוצרת לנשים? 2. מתי יש להתיר להשתמש בברכה זו? {נא לפרט גם בעניין נשים שאינם מברכות כלל ברכת המזון ורוצים לחזק אצלם קיום מצווה זו} אנא ענו לי תשובה מפורטת ככל האפשר. תודה מראש, דקלה.
מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ברכות ה,ד- בדיעבד, מי שהשמיט קטעים מברכת המזון, כל זמן שהזכיר את היסודות שצריכים להיות בברכת המזון, יצא ידי חובתו. ואלו הם היסודות: לברך את ה' על המזון, ובתוך הברכה להזכיר את שמו ושהוא מלך העולם (שו"ע קפז, א, מ"ב ד). בברכה השנייה להודות לה' על הארץ, ולהזכיר שהיא חמדה טובה ורחבה, ולהזכיר ברית מילה ותלמוד תורה. ובברכה השלישית להזכיר את ירושלים, המקדש ומלכות בית דוד. ובברכה הרביעית לומר את תמציתה.
ילדים שכבר הגיעו לגיל חינוך, אם רואים שקשה להם לברך את כל ברכת המזון מפני שהיא ארוכה, יכולים בשנים הראשונות להסתפק באמירת נוסח מקוצר שכולל בתוכו את כל היסודות שצריכים להיות בברכת המזון (מ"ב קפז,ד).
הנוסח הקצר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אדון הפת הזו שאכלנו, ברוך אתה ה' הזן את הכל. נודה לך ה' אלוהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה, ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשובע, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון. רחם ה' אלוהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך (בשבת – ושמחנו ביום השבת הזה. בר"ח או חג – וזכרנו לטובה ביום ר"ח הזה או החג הזה). ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים אמן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הא-ל אבינו מלכנו, המלך הטוב והמטיב לכולנו, הוא הטיב הוא מטיב הוא יטיב לנו, הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד בחן בחסד וברחמים, ויזכנו לימות המשיח, עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן". וכשאפשר יאמרו את הברכה הראשונה בשלימותה, וימשיכו מ"נודה" בנוסח המקוצר.
עד כאן מהספר.
תשובה לשאלך: אין הבדל בזה בין גברים לנשים. מי שלא מוכן לומר את כל הנוסח, ברור שעדיף שיגיד לפחות את הנוסח המקוצר. אבל מי שממהר, לא יכול להסתפק בו, אלא חייב לומר את ארבעת הברכות, ואת ההמשך ('הרחמן') יכול להשלים בהליכה או לאחר זמן מועט (פניני הלכה סוף הערה 13).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-31 13:45:33
תהילים שמגיע במייל
שלום רב אני מנויה לשני אתרים ששולחים לי פרקי תהילים יומיים. הענין הוא שכל אחד מהם מוקדש להצלחת או רפואת תורם כלשהו לפעמים כמה בבת אחת. האם אני יכולה רק לקרוא את התהילים או שמא עלי גם להזכיר בפה את כל התורמים?עד עכשיו נהגתי להתעלם מהשמות אבל אני חושבת לעצמי שאולי זו עבירה. אודה להבהרה בענין. המון תודות
אין צורך לומר את השמות, אלא אם כן זו דרישת האתר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-29 09:53:22
רכוש גנוב?
שלום לכה"ר, קראתי שאסור לקנות רכוש גנוב גם מגוי.. אבל לפני כמה שנים קניתי דף מספר עתיק שנמכר לי במוזיאון בחו"ל. קניתי סתם בשביל הערך ההיסטורי שלו לא למטרת מכירה או סחר. אחר כך התברר לי מהמורה באוניברסיטה שם בחו"ל, שאסור לעשות דבר כזה ושהאנשים האלה לוקחים דפים עתיקים וצובעים אותם מחדש ומוכרים במחירים גבוהים שזה מה שקרה לי. למרות שאינני בטוחה במאת האחוזים שהדפים לא היו של המוכר, כלומר אין לי ממש מושג אם זה היה שלו או לא, המורה שלי חושבת שהיה בזה משהו פסול. עכשיו אני מרגישה לא בסדר כאילו רכשתי משהו גנוב ורימיתי גוי. למרות ששוב- לא ידעתי שזה משהו אסור כי הוא מכר את זה במוזיאון. מה עלי לעשות כדי לתקן עוול זה? יש לזכור שהמורה גם כן הצטערה מאד שקניתי דבר כזה אבל לא הבנתי אז שזה נחשב גנוב.
אכן אסור לקנות מגנב גוי (משום לפני עיוור, ומשום מחזיק ידי עוברי עבירה. רמב"ם הלכות גזילה,ה והלכות גניבה,ה), אבל בנד"ד שאין כלל וודאות שהגוי אכן גנב את הדפים, וגם משום שכבר קנית (ולא ברור שבמקרה כזה שקנה מגוי מוצר שגנב מגוי אחר, צריך להחזיר את הגניבה לבעלים שלה. מה גם שברוב המקרים לא יודע מי הבעלים של החפץ, כך שאין למי להחזיר)- מותר להנות מהמוצר, ובמקרה שלך נראה לי שאין כל צורך להצטער על מה שהיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-29 07:43:23
נוסח אמירת הקדיש במנין מעורב של ספרדים ואשכנזים
שלום לכבוד הרב 1. יהודי ספרדי הגיע לתפילה במנין אשכנזי ועליו לומר 'קדיש'. האם יאמר בנוסח שלו או שיאמר כפי שמקובל במנין אליו הגיע? 2. וכן להפך, יהודי אשכנזי הגיע למנין ספרדי, האם יאמר קדיש לפי נוסח המנין אליו הגיע או שיאמר לפי הנוסח המקובל עליו? 3. במנין מעורב,ספרדים ואשכנזים,כשהחזן ספרדי ומתפלל בנוסח ספרד, האם אשכנזים יאמרו קדיש בנוסח שלהם וספרדים בנוסח שלהם או שכולם יתפללו בנוסח בו מתפלל החזן?
1.2. עדיף שיאמר כפי הנוסח של בית הכנסת. אמנם במקרה שאדם לא בקיא בנוסח הקדיש שאינו שלו, אזי אם הקהל ידע לענות את האמן השני במקום הנכון, יאמר את הנוסח שלו. ביאור: ההבדל המשמעותי בין הקדישים הוא רק עניית האמן השני, לספרדים אומרים לאחר 'ויקרב משיחה' אמן, ולאשכנזים אומרים אמן שני רק לאחר 'בעגלא ובזמן קריב'. ולכן אם המניין האשכנזי הוא כזה שיודע לענות אמן לאחר שהספרדי יגיד 'ויקרב משיחה'- יכול לומר קדיש ספרדי. אבל אם אנשים לא ידעו לענות לו- יאמר קדיש אשכנזי. וכן להיפך, אם המניין הספרדי יענה בטעות אמן שני באמצע המשפט- יאמר קדיש ספרדי.
3. במניין מעורב כל אחד יאמר קדיש בנוסח שלו. ואף אם אומרים שניים ביחד, כל אחד יאמר בנוסח שלו, אך כיון שנכון שיאמרו את הקדיש ממש ביחד, ידאגו לכך שאינם מתבלבלים אחד מהשני ושמסיימים כל משפט באותו זמן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-23 10:18:46
איך עושים תיקון על חטא לשון הרע
איך אני עושה תיקון על חטא לשון הרע ורחב היקף באינטרנט, עשיתי כמון חטאים לשון הרע על בית עסק ואני מפחד שאבדו את כל זכויותי, אנא גלו אם קיים תיקון, כמובן שהורדתי כמעט הכול, ואם אני אשבח את שמו באותו היקף ויגיד עליו דברים טובים, האם זה מתקן את החטא?
- חובה לשבח את שמו באותו היקף כפי שציינת, כדי לבטל את השפעת הדברים הרעים על ידי ריבוי שבחיו והכחשת דברי הגנות שאמרת, בכך שתסביר שכאשר כתבת את דברי הגנות לא הכרת את התמונה השלמה וכו'.
- חובה לבקש ממנו מחילה באופן אישי, ונכון לעשות זאת גם באופן פומבי.
- חובה להתוודות לפני בורא עולם על שעברת על איסור תורה של לשון הרע, ולקבל על עצמך לא לשוב לחטא כזה לעולם.
לאחר עשיית הדברים הנ"ל באופן השלם, עשית את מה שאתה יכול לעשות, ומה שנשאר זה להתפלל לה' שאכן יקבל את תשובתך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-18 19:51:07
הצבעה לכנסת
שאלה : בערב שבת , בשיחה קצרה הזכיר לי יהודי טוב נושא שאני נאבק בו עם עצמי הרבה אנשים בעלי דעה המאפיינת מפלגה מסוימת מתפקדים למפלגה כדי להשפיע על הקו / על ראש המפלגה וכולי וכאשר מגיעות הבחירות הם מצביעים למפלגה המאפיינת את דעותיהם ( לכאורה ) האם זהו מהלך מותר ?
נראה לי שניתוח המציאות אינו מדוייק. אנשים אלו מסכימים לדברים הטובים שיש בשתי המפלגות, ורק בגלל שבפועל אי אפשר להצביע לשתיהן, הם פועלים בשתי החזיתות- משפיעים בהתפקדות באחת, ובהצבעה באחרת. וגם אם המציאות היא שאנשים אלו אינם מסכימים כלל למפלגה שהתפקדו אליה, לענ"ד אין שום בעיה שמצביעים למפלגה אחרת, שכן סוף סוף מטרת ההתפקדות כמטרת ההצבעה- להשפיע במקום שהאדם חושב שהוא הנכון. עוד יש להדגיש שהמטרה שלנו היא להצליח להשפיע טוב בעולם, וההשפעה הזו באה לפעמים בדרכים עקלקלות, אך מקובלות. ובדברים אלו המוסר וההלכה נקבעים על פי המקובל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-16 15:12:34
תפילין של יד
האם צריך לכסות את תפילין של יד ?
שו"ע או"ח כז,יא- "תפילין של ראש טוב להיותם גלויים ונראים". מ"ב- דכתיב 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך' (ומנהג האר"י לכסותם מעט, כמובא במ"ב ח,ד). רמ”א- "ובשל יד אין להקפיד אם הם גלויים או מכוסים". מ"ב- "ומ"מ לכת' טוב יותר לכסותם". וכן הובא בכה"ח על דברי הרמ"א- "והרב הלבוש כתב: תפילין של יד יהיו מכוסים בבגדו, דכתיב "לך לאות" ולא לאחרים לאות. והביאו הברכי יוסף,ה ושערי תשובה,יז".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-13 05:46:18
קידושין לרווק
שלום רב אני רווק איזה הלכות הכי טוב ללמוד כדאי לקדם את הזיווג , חשבתי על הלכות קידושין ??
שלום וברכה,
נכון ללמוד הלכות בין אדם לחברו, וכל מה שקשור ל'ואהבת לרעך כמוך'.
אני ממליץ ללמוד פניני הלכה כרך ליקוטים ב'.
בברכה,
מאור קיים, ר"מ בישיבת הר-ברכה
מחבר התשובה: הרב מאור קיים
2017-01-12 15:51:39
בורר
כבוד הרב שלום וברכה! ראיתי בפניני הלכה הלכות בורר (סעיף ג) שהרב שליט"א אסר בשני מיני אוכלים להוציא את שאינו חפץ בו, ומקורו בש"ע (או"ח שיט) ובביאור הלכה שם. לכאורה פשט לשון מרן, וכמצויין בבאור הלכה, שמותר להוציא אפילו את שאינו חפץ בו ולאכול את החפץ בו לאלתר. וכלשון הרמב"ם. ואמנם נכון שמדובר באיסור תורה, כפי שכותב בבאור הלכה. אך פשט מרן הש"ע להתיר! תודה רבה!
אמנם יש אומרים כך בדעת הרמב"ם (ר' דוד עראמה ומגילת ספר), והשו"ע העתיק את לשונו, אך לא בטוח שהתכוון להקל בזה. ואכן למעשה מוסכם לאסור. יש לציין שקולא זו היתה יכולה להיות נפקא מינא למקרה של דיעבד, שהרי לפי כללי 'מעשה שבת' כל שעשה פעולה שיש מי שמתירה, מותר בדיעבד להנות ממנה, אלא שבנד"ד אין לקולא זו כל כך משמעות, שכן בכל מקרה בדיעבד שברר ביד לאלתר אפילו פסולת גמורה, מותר להנות מהמאכל, כיון שי"א שמותר לברור בידו לאלתר אף פסולת מאוכל (תס',רשב"א,טור,רי"ד).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-09 09:54:51
בישול- שבת
שלום הרב אני עובר על פרק בישול בהלכות שבת ויש כמה פרטים שאני לא מצליח להבינם מהספר עצמו- בעניין בישול בכלי שני וקלי בישול. אני חושב שגם לטובת הקוראים זה דבר שיכול להועיל אם יתבהר: 1. הרב מונה 2 בעיות לבישול בכלי שני. א. גזרו חכמים שמחזי כבישול ב.חשש לבישול קלי בישול. וחסר התייחסות לגבי בישול אחרי בישול בכלי שני. האם מותר הדבר שכן איננו מאכל חי וכמו כן אולי יצא מגדר קלי בישול בגלל שהתבשל כבר פעם אחת (כמו שהרב מזכיר בהערות לגבי תמצית תה שנגמרה) או שאולי אין זה כך? אנחנו נוהגים למשל לחמם אוכל טחון (נוזלי) לתינוק בכלי שני, האם נכון לעשות כך לכתחילה? או שגם על זה מחמירים? 2. שאלה כללית האם חשש בישול קלי בישול הוא משהו שבטל לאחר בישול אחד? 3. לגבי עירוי בכלל- אם עירוי הוא רק כדי קליפה, אז מה הבעיה לערות מכלי ראשון על שקית תה?
אין בישול אחר בישול אף בקלי הבישול, שהרי אפילו בכלי ראשון אין בישול אחר בישול. ולכן כל מאכל שהתבשל בכלי ראשון מותר לתיתו אף בכלי ראשון, וכמו שאנו עושים כל שבת- שמים על הפלטה מאכלים שאם לא היו מבושלים היה אסור לרבים מהפוסקים לתיתם אף בכלי שני. ואין בזה גם בעיה של מחזי כמבשל. רק במאכל שלא עבר בישול גמור יש בעיה של קלי הבישול ומחזי כמבשל.
לגבי מה שאתם עושים עם האוכל הטחון הנוזלי, זה קשור לסוגיית בישול אחר בישול בנוזל. ולמעשה כיון שיש בישול אחר בישול בנוזל (חוץ ממנהג תימנים) שייך בזה גם חומרת קלי הבישול ומחזי כמבשל. וממילא אם החימום מגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר רק בתוך כלי שלישי (אמנם הרוצה להקל ולתיתו בכלי שני רשאי, שכן לדעה העיקרית רק מאכל שאנו יודעים שהוא מקלי הבישול אסור לתיתו בכלי שני, ואף שאנו חוששים לכת', מ"מ בנד"ד ניתן לצרף את דעת הרמב"ם,רשב"א ור"ן שאין בישול אחר בישול בנוזל. צירופם שייך גם לסוגיית 'מחזי כמבשל' שגם שם רבים הקלו). ואם תקפידו שהנוזל לא יגיע לחום שאין היד סולדת בו, אזי כיון שסוף סוף עבר בישול, מותר אף לתיתו על הפלטה בשבת, וכפי שכתב הרב מלמד בסעיף ד הערה 3 לגבי מרק.
לגבי שקית תה- אסור לערות עליה מכלי ראשון, שכיון שהתה הוא מקלי הבישול הוא מתבשל לגמרי אפילו בכלי שני, ולכן מה שמותר זה רק לערות עליו מכלי שני כיון שעירוי זה מבשל רק כ"ק בקלי הבישול והשקית היא כ"ק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-08 21:47:05
בית המקדש
שלום לכבוד הרב, מפאת החשיבות של השאלה ברצוני לבקש אם אפשר להראות לרב אליעזר מלמד את השאלה. תודה רבה. אני במקצועי הנדסאי אדריכלות ואני מכין תוכניות לבניית בתים. לפני זמן מה נודע לי שיש אדריכל בירושלים שמכין תוכניות לבית המקדש, שמחתי בקרבי ויצרתי עמו קשר, אח"כ נפגשתי עמו והתברר לי שמדובר ביהודי ירא שמים שהוא בעצמו רב ואדריכל ואכן הוא מכין תוכניות לבית המקדש בהדרכת ובלווי הרב ישראל אריאל. הצעתי את עזרתי ונעניתי בחיוב. כעת אני ממתין לקבל הנחיות ממנו במה נדרש לעזור. בימים אלו אני לומד את כרך "העם והארץ" בפניני הלכה והגעתי לשאלה שמופיעה בעמ' 294 משנת תשנ"ה בנוגע ליחס לבית המקדש, מהתשובה שם עולה שעדיין איננו בדרגה לפעול באופן ישיר למען בניית בית המקדש. שאלתי לגבי התוכניות הנ"ל האם ניתן להכין? מכמה בחינות- א. מצד זה שהכנה זו היא לא בניה פיזית אלא העלאת השיטות השונות בהלכה לתוכניות אדריכליות בני ימינו כדי שהדברים יתלבנו היטב ויקבלו ביטוי מוחשי כדי להכין את הקרקע לבניה בבוא העת במהרה בימנו. ב. העיסוק בדבר קדוש זה מגביר אצלי ואני מניח שגם אצל אחרים שקשורים בכך את ההשתוקקות ואת ההתקרבות למקדש. ג. אולי המציאות השתנתה מעט מאז שנת תשנ"ח ויש מקום להכנה כזו. מחכה לתשובתכם, בתודה מראש על כל פועלכם, ושנזכה במהרה בימנו לראות בתיקונו ולשמוח בבניינו. אמן. י' טבת תשע"ז
זו תשובת הרב לשאלתך:
"לענ"ד מצווה לעסוק בזה. תשובת הרצי"ה התייחסה לפעילות ציבורית למען הקמת בית המקדש עכשיו, כאשר עוד יש לנו עבודה רבה בתורה, קיבוץ גלויות, קירוב ישראל לתורה וכו'."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-08 07:09:19
אמונה
אני רוצה לברר פעם אחת ולתמיד שאלה באמונה שמאוד מעיקה עליי: האם חטאים משפיעים לרעה רק במובן של עונש טבעי, או שישנה ענישה אקטיבית של ה' ? אני שואל על העולם הזה בעיקר. לדוג' סרטים לא צנועים – מסיחים את הדעת, יחס לא נכון לנישואים וכו' – עונש טבעי. או שישנה ענישה ממש אקטיבית – מחלות אסונות וכו' שלא קשורות לחטא הזה? גם קראתי שבגלל שזה סרטים לא צנועים, חטא במחשבה ולא במעשה, לא מלקין על זה.זה נכון ? מה ההשפעה הלא טובה באופן טבעי או עונש בעולם הזה על סרטים לא צנועים. יש עונש או רק השפעה לא טובה על הנשמה? האם 'לא תתורו' זה רק על סרטים לא צנועים ממש, או כל סרטון לא צנוע או ראיה ברחוב אפילו?
- אכן בנוסף לעונשים טבעיים, יש ענישה אקטיבית, כמו שמובא בתורה בפירוש עונשים אקטיביים על חטאים מסויימים. וחז"ל הוסיפו מידיעתם עונשים על חטאים אחרים.
- אין דבר כזה עונש שלא קשור לחטא. כלומר, גם עונש אקטיבי ודאי קשור לחטא. אמנם מבחינתנו, עונש טבעי הרבה יותר קל לזהות מאשר עונש אקטיבי שנתון לשיקולים רבים, שכן אף שחטא מסויים גורם לקיצור ימים, מצוה מסויימת גורמת לאריכות ימים, וכו'. עיין בזה דברים חשובים בפניני הלכה ימים נוראים פרק ראשון (אפשר להכנס לספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
- אינני יודע לגבי מלקות. בפשטות אין מלקות על לאו שאין בו מעשה.
- לפי דבריך משמע שאתה יותר מתרגש מעונש אקטיבי, אבל אני חושב שהעונש הטבעי הוא לא פחות חמור, ולטווח ארוך אף יותר חמור. שכן פי שבארת יפה שדברים לא צנועים מסיחים את הדעת מהדרך הנכונה וגורמים ליחס פגום לקשר הנישואין. זה אולי נשמע על הנייר כדבר לא נורא, אבל האמת היא שכל שמחת החיים ועבודת ה' תלויה במשפט הפשוט הזה.
- 'לא תתורו' הוא מחשבה בדבר שמגרה את היצר ועלולה לגרום לשכבת זרע תוך כדי שינה. ממילא כל קריאה או צפיה בדברים שמגרים את היצר וגורמים לאיבר להתקשות, אסורים. רמת חוסר הצניעות שבספר או בסרט תלויה באדם, כמה הוא רגיש לדברים. לגבי הגדר המדוייק יותר עיין בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ד' (גם זה באתר של הישיבה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-03 12:37:10
פניני הלכה ברכות -גם לספרדים?
שלום רב! הנני פוסק בהלכה ,כספרדים ועדות המזרח(מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ,ולהבדיל הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א).מאוד אהבתי את סגנון כתיבתו של הרב מלמד בפניני הלכה ברכות,האם הפסקים וההלכות שם ,הם גם להני ספרד ועדות המזרח?
אכן כן, כפי שהרב מקפיד לכתוב בתחילת כל ספר "ההלכות בטעמן מבוארות מהיסודות ועד ההלכה למעשה למנהגי ספרדים ואשכנזים".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-01-02 14:11:19
נר חנוכה
שלום הרב, האם אי הדלקת נר חנוכה היא ביטול מצוות עשה? בתודה מראש.
לדעת הרמב"ם עובר על לאו דאורייתא של 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ולדעת הרמב"ן ביטל מצוות חכמים (עיין ספר החינוך, תצו).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-26 15:06:58
כשרות
לכבוד הרב שאלה חשובה: כיום יוצאים המון מוצרים שכתוב עליהם: כשר חלבי, לאוכלי אבקת חלב נכרי. אולם ברכיבים אין שום מוצר חלבי רק בדברים שעלולים להכיל כל מיני רכיבים אלרגיניים כתוב חלב, אבל מכיל חלב ממש זה לא במפורש, והשאלה היא האם צריך בכלל להחמיר בזה לא לאכול את זה בעודי בשרי וגם אם אני חלבי לא לאכול את זה שהרי זה אבקת חלב נכריאו שמא מותר לגמרי שהרי זה בכלל לא מכיל חלב לגמרי (וזה בטל לגמרי), זה בכלל לא חלבי וגם אם נחמיר לא לאכול מוצרים אלו מיד אחרי בשר לגבי חלב נכרי לכאורה פשוט שמותר שהרי חלב נכרי בעצמו הוא מחלוקת בין אחרוני זמנינו וא"כ בנידון דידן לכאורה פשוט שיש להקל? זהו הספק נשמח אם הרב ישיב לנו תשובה(ואם זו גם דעת הרב מלמד בנושא וכך הוא מורה לתלמידיו כיוון שאני הולך עפ"י פסיקותיו) כיוון שאנו מוכרים דברים כאלו ואנו צריכים לדעת מה להגיד לאנשים שקונים.
לא מכיר מוצר שכתוב עליו 'חלבי' ואין בו חלב ממש אלא רק כתוב שעלול להכיל חלב. אם אכן יש דבר כזה, מן הסתם יש פי ששים מהחלב שאולי יש, וממילא אינו חלבי.
לגבי אבקת חלב נכרי, אמנם ספק דרבנן לקולא, אבל עדיף להחמיר בזה משתי סיבות: 1. משום שקל להחמיר בזה. 2. משום שזה מראה על רמת כשרות כללית גבוהה יותר של המוצר. כן מבואר בפניני הלכה ליקוטים ג' טז,א-ב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-26 08:58:13
הלכה
שלום וברכה לכבוד הרב. אדם שעובד ובאמצע העבודה בא אדם אחר ואומר לו האם חייב לענות לו? אדם שחשב או אמר לאדם אחר שהוא רוצה לתרום לדבר מצווה האם חייב לקיים?
- אם כוונתך שאסור לדבר בזמן העבודה בגלל גדל המעסיק, אז הכלל הוא שהכל לפי הנורמה המקובלת. ומקובל שאנשים מדברים מעט ביניהם בזמן העבודה.
- חייב לקיים רק אם אמר דברים ברורים או גמר בדעתו באופן חד משמעי. אבל אם רק אמר באופן כללי שהוא רוצה לתרום, לא חייב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-25 17:39:33
הלכות שבת
מה זה קשר עניבה וקשר על גבי קשרו עניבה על גבי קשר??
קשר עניבה זה לקחת שני קצוות של החוט ומכל אחד לעשות לולאה וללפף אותם זה בזה פעם אחת.
עניבה על גבי קשר זה לעשות קודם קשר אחד משני קצוות החוט, ועל גביו לעשות את הקשר המבואר במשפט הראשון (כמו שעושים בנעליים, קודם עושים קשר אחד ועל גביו עם לולאה).
את הקשר הראשון מותר לעשות בשבת בכל מקרה, ואילו את השני לכת' מותר רק אם קושרם לפחות משבעה ימים, כמבואר בפניני הלכה שבת א' יג,טו (אפשר להכנס לספר דרך האתר ששלחת את השאלה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-21 19:54:32
גד בשבת
למה נוהגים לאכול דגים בערב שבת
המנהג אינו דוקא בסעודת ליל שבת, אלא באופן כללי לגבי סעודות השבת. והטעם: 1. משום מצוות עונג שבת. 2. משום שהדגים מסמלים ברכה, שאין עין הרע שולטת בהם מפני שהמים מכסים אותם. (עיין פניני הלכה שבת א' ז,ב. מובא באתר שממנו שלחת את השאלה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-19 09:26:30
תפילה
מדוע אומרים בערבית אחרי השכיבנו או לחליפין אחרי ברוך ה'אמן …… חצי קדיש הרי זה מהווה הפסקה בין תפילה לגאולה?
מתוך הספר פניני הלכה תפילה כה,ד (אפשר להכנס לספר דרך האתר שבו שלחת את השאלה)- עיקר הגאולה היתה ביום, שאז יצאו בני ישראל ממצרים, ולכן עיקר חיוב סמיכת גאולה לתפילה הוא בתפילת שחרית. ומכל מקום, כיוון שכבר בלילה התחילה הגאולה, גם בלילה יש מצווה לסמוך גאולה לתפילה. אלא שאין מדקדקים בסמיכת גאולה לתפילה בערבית כפי שמדקדקים בשחרית. לכן יכלו חכמים לתקן את ברכת "השכיבנו" אחר ברכת "גאל ישראל", והחשיבו אותה כהמשך לברכת "גאל ישראל", שבברכת "גאל ישראל" אנו מברכים על גאולת הכלל, וב"השכיבנו" אנו מבקשים על גאולת היחיד מן הסכנות של הלילה. אבל אילו היו מדקדקים בסמיכת הגאולה לתפילה, לא היה אפשר לומר אחר גאולה את ברכת "השכיבנו".
וכן אומרים חצי קדיש בין ברכות קריאת שמע לתפילה. שכך הוא סדר התפילה, שבכל מעבר משלב לשלב שבתפילה תקנו לומר קדיש. אלא שבשחרית מפני חומרת הזהירות שלא להפסיק בין גאולה לתפילה, אין אומרים שם קדיש. אבל בערבית שאין צריך לדקדק כל כך בסמיכת גאולה לתפילה, אומרים קדיש בין ברכות קריאת שמע לתפילה.
וכן נוהגים במקומות רבים, שבליל ראש חודש הגבאי מכריז לפני תפילת עמידה "יעלה ויבוא", ובליל ז' במרחשוון, שמתחילים לבקש גשמים, הגבאי מכריז "טל ומטר". ואף שבשחרית אין מפסיקים בדיבור, אלא מזכירים לציבור שיש שינוי בתפילה על ידי שהחזן או הגבאי דופק על התיבה, בערבית מקילים להזכיר בפה (שו"ע רלו, ב; מ"ב ז). ויש שגם בערבית דופקים על התיבה כדי שלא להפסיק בדיבור (ע' כה"ח רלו, טוב, פס"ת רלו, ו).
ומי שאיחר והגיע בשעה שהציבור עומד להתחיל תפילת עמידה, יתפלל עמהם עמידה במניין ואח"כ ישלים את ברכות קריאת שמע. ואמנם בשחרית ההלכה שיתפלל כסדר, מפני שסמיכת גאולה לתפילה בשחרית עדיפה על התפילה במניין, אולם בערבית התפילה במניין חשובה יותר, ולכן יתפלל עם הציבור, ואח"כ ישלים את ברכות קריאת שמע (שו"ע רלו, ג).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-12-18 13:43:02


