חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הנאה מחילול שבת
שלום כבוד הרב, השבת התכנסו כל החניכים בסניף ועשו ארוחה בערב שבת. בטעות אחד החניכים כיבה את האור וחניך אחר הדליק את האור שנית. לאחר המקרה הגיעו אליי החניכים לשאול האם ניתן לשבת בתוך הסניף או שהם צריכים לצאת החוצה? זכרתי על פי הלימוד הקבוע שאני עושה ב"פניני הלכה" שמותר להם לשבת וכך עניתי להם. לאחר שעיינתי שוב בדברי הרב בשבת ב', ראיתי שאסור. רציתי לשאול האם יש חילוק בהלכה שהרב כתב (ביחס לכך שאסור להנות מהאור באוכל) גם לאדם שהדליק במזיד לציבור או שהרב כתב רק על יחיד? שאלה שניה- האם יש מקום להקל כשמדובר במקרה שהציבור יצטער אם ישב בחוץ מפאת הקור? לסיכום השאלה, האם למרות שהציבור לא היה מעוניין שיידלק האור (כי לשבת בחוץ בקור זה לא רצונם) עדיין יהיה אסור להנות מהאור שהודלק עבורם ובכל זאת יצטרכו לשבת בחוץ? במידה ואכן במקרה הזה הדין הוא שאסור- כיצד לעשות תשובה בעניין זה שהטעיתי את הציבור? אשמח לתשובתו של הרב.
כפי שמבואר בפניני הלכה כו,ב האיסור להנות מהאור הוא רק בדברים שלא היה אפשר כלל להנות מהם בלא האור. אני מעריך שהיה אפשר לאכול גם בלי האור שהודלק. וממילא היה מותר לכם להשאר שם. כמו כן במקרה כזה, כיון שמדובר על שעת הדחק וצורך הרבים וצורך מצוות עונג שבת, אם מדובר על מנורת לד, כלומר מנורה בלי חוט להט, כמו רוב המנורות כיום, היה אפשר להדליק את האור בשינוי, ולסמוך על הפוסקים שכשאין חוט להט הוי דרבנן, וממילא בשינוי הוא תרי דרבנן לצורך גדול. (אמנם יתכן שלא היה כדאי במקרה שלכם לסמוך על כך ולהדליק את האור, אלא בשביל החינוך של הנוער למסירות לתורה, היה עדיף שתשארו לאכול בחושך). כמו כן יתכן שהבחור הדליק בשוגג, וממילא בשעת הדחק מותר להנות מהאור, ומצבכם היה שעת הדחק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-26 02:33:48
ייחוד
אשתי ואני גרים בבית עם אבא שלי, שהוא מעל גיל 90. לאחרונה התעורר צורך בעובד זר. האם יש בעיה של יחוד כאשר לא אהיה בבית, וגם לא בעיר, ואשתי תישאר עם אבי ועם העובד זר בבית? ואם יש בעיה, אם נביא עובדת זרה יש בכך יתרון? האם אוכל להיות איתה (ועם אבא שלי) כאשר אשתי לא תהיה בבית?
יש איסור ייחוד בשני המצבים, אבל אפשר לפתור אותו בקלות על ידי השארת דלת הבית סגורה אך לא נעולה (אמנם יש מצריכים דלת פתוחה לגמרי, אך כיון שמדובר על שעת הדחק, ניתן להקל). עדיף עובד זר ולא עובדת, כיון שמדובר על גבר הצריך עזרה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 19:21:03
כללי
שלום לכבוד הרב. 1.ראיתי שבהרחבות לספר "פניני הלכה שבת" בעניין הריגת כינים (כ;ח,ג) כתוב שיש שחששו לתגליות המדע וכתבו שיש להחמיר, ומצויין שם שכך כתוב בספר הליכות עולם ד, עמוד כ. עיינתי במקום ואם אינני טועה הביא שם הרב עובדיה יוסף זצ"ל את דעת המחמירים אך לעניות דעתי כתב שם לקולא, ושאין לנו אלא דברי רבותינו. יאיר נא הרב את עיני. 2. כתוב בפניני הלכה שבת ט,ג: "ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל. ובשעת הצורך, כאשר יש ספק אם מעשה מסוים אסור או מותר, מותר לעשותו בשינוי, שעל ידי השינוי הוא נעשה ספק בדברי חכמים ומותר להקל בו". האם הספק המדובר כאן הוא ספק של האדם, שבאמצע השבת אדם מסויים מסתפק בעצמו ואינו זוכר אם מותר או אסור לעשות דבר מסויים ואז בשעת הצורך מותר לעשותו בשינוי? האם זה נקרא "ספק דרבנן לקולא"? 3. רציתי לשאול האם יכול להיות שלפעמים לא מוזכרים בפניני הלכה כל הדעות? לדוג' לגבי מעשר כספים כתוב שהדבר חובה לכל הפחות מחמת מנהג, אך בילקוט יוסף כתוב בהלכות צדקה סעיף י' "לדידן אין חיוב גמור ליתן מעשר כספים ממשכורתו, אך רבים נוהגים.." 4. רציתי לשאול שאלה אחרת בעניין תספורת. אני מקפיד שלא להסתפר באיזור הפיאות במספר הפחות מ-5 במכונת התספורת. לאחר שמסתפרים עם המכונה, האם מותר לבצע יישורים של השיער במספריים רגילות ע"י גזירות קטנות באיזור הפיאות? לדוג' בשיער הנמצא מעל האוזניים? או בשיערות שקופצות באיזור הפיאות ולא נמצאות בקו אחד עם שאר הפיאה? או שאסור לגזור שיערות אלו לאחר המעבר עם מכונת התספורת? החשש שלי הוא שהמספריים יגזרו את השיערות הקטנות האלו לאורך פחות מ-5 מ"מ. תודה רבה ויישר כח גדול, חילכם לאורייתא!
- אין לי פנאי כעת להתבונן בדבר.
- הספק צריך להיות אמיתי, כגון ספק מחמת מחלוקת הפוסקים, או ספק במציאות כגון האם יש אור בפתיחת המקרר, אבל ספק הנובע מחסרון ידיעה של ההלכה, כפי שאתה מציג, אינו נחשב ספק.
- בשלושת ספרי הליקוטים יש פחות דעות הפוסקים ויותר הלכה למעשה לדעת הרב מלמד.
- לא זכיתי להבין את השאלה. מה שכן, להלכה אפשר להקל בפחות מחמש מ"מ, ודאי שלוש, ומדינא גם שתיים ואף מילימטר אחד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 13:27:02
חנוכה
שלום לכבוד הרב. בפניני הלכה הלכות חנוכה יג, יא כתוב לגבי נשוי שאינו בביתו "ואם הוא מתארח בדירה ריקה או בבית מלון, למרות שאשתו מדליקה בביתו, ידליק שם נרות. למנהג אשכנז ידליק בברכה, ולמנהג ספרד אם הוא בארץ ידליק בלא ברכה, ואם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה". אך בהערה שם כתוב שיהודי שנמצא במקום שאין מדליקים נרות למנהג ספרד לא יברך. מדוע אם כן כתוב שלמנהג ספרד אם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה?
זו תוספת חדשה שלא הכרתי. כנראה הרב צרף כאן את דעת הרב אליהו שהביא בהערה 22.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 13:21:05
ברכת הריח על יין
לעיתים קרובות, אנשים מריחים את היין שמזגו. הריחות של היין די חשובים ותמיד מתאורים ברשומות יין מקצועיות. אפילו בקניית כוסות יין, אחד מהשיקולים החשובים הוא איך צורת הכוס תשפיע על ריח היין. באופן אישי, אני נהנה מאוד מריחו של יין לפעמים אפילו יותר טעמו. כאשר אני לוקח את כוס היין על מנת להריחו, האם יש לברך עליו ברכת הריח (בדומה לכוס הקפה המוזכרת בפניני הלכה)? ואם כן, איזו ברכה לברך?
שאלה טובה. התלבטתי האם להחשיב את היין כקפה או להחשיבו כלחם ובשר צלוי שלא מברכים על ריחם הטוב. שאלתי את הרב מלמד וזו תשובתו- "לא שמענו שמברכים על הריח של היין". ואכן ביין שייכת הסברה שנאמרה בלחם ובשר, שמפאת חשיבותם, הריח בטל להם. ויין כידוע הוא המשקה החשוב ביותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-19 08:57:28
מניעת הריון
שלום הרב ברוך ה' התברכנו בילדה מדהימה. ועכשיו גם מרצון לתת יחס לילדה וגם כי הבנו שרופאים ממליצים לחכות בין הריון להריון ומה עוד שאנחנו נמצאים בתקופה לחוצה היינו מעוניינים לחכות עם ניסיון חדש להריון. רצינו לדעת אם הדבר מותר וכמה זמן ניתן לחכות אם כן?
אכן נכון להמתין, וכפי שבאר יפה הרב מלמד בספרו שמחת הבית וברכתו ה,יג- "כיוון שהניסיון מראה, שמצד בריאות הגוף והנפש, רצוי לרוב הנשים לעשות הפסקה של כתשעה חודשים עד שנה בין הלידה להיריון הבא, מותר לכתחילה לכל הנשים להשתמש לצורך זה באמצעי מניעה". ניתן וכדאי לקרוא עוד בנושא זה בספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-16 16:43:42
צער בעלי חיים
ב"ה שלום וברכה, בענין צער בעלי חיים, אמנם התורה מציבה את האדם מעל בעלי החיים ואף מתירה את צערם לשימוש האדם. האם שיטות הגידול של העופות בהזרקת חומרים , בצפיפות מחייה ותנאים מחרידים מותרים בשל הנאת האדם ? האם בשל מחיר נח יותר לאדם ניתן לצער בעל חיים צער גדול ועוד לעשות כן באופן שיטתי בכמות בלתי נתפסת של בעלי חיים ? שאלה ממונית הנגזרת מכך היא האם בקנותי עוף לשבת בהשגחה המהודרת ביותר אין אני זכאי לקבל עוף שבהגדרתו מהודר שבמהודר שומר כי לא יגרם צער לבעל החיים שהרי אף אם הדין שצער בעלי חיים דרבנן והותר לצורך אין זה הידור ואף לא לכתחילה . האם יש לי צד של תביעה ממונית מול הגורם המשגיח שמכתיר את השגחתו מהדרין ? בתודה על זמנכם, דיקרמן אורי
הרב מלמד הקדיש לעניין זה את ארבעת הטורים האחרונים של רביבים שכותב בעיתון בשבע, אתה מוזמן לקרוא, אין לי מה להוסיף על דבריו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-15 19:56:03
שידוך ושמירת נגיעה.
שלום. שאלה שמאוד מטרידה אותי,אני יוצאת עם בחור איכותי כבר כמה חודשים וזה מתקדם מאוד לכיוון חתונה, בעברי לא שמרתי נגיעה וקיימתי יחסי אישות. מאז התחזקתי,הלכתי למדרשה, וב"ה אני במקום טוב מאז. ואני לא יודעת האם אני צריכה לספר לו את המעשה שעשיתי, האם זה לא שקר להסתיר את זה? זה מרגיש לי שאני מסתירה דבר חשוב.
אכן צריך לספר, גם מצד דרך ארץ פשוטה לא שייך להסתיר דבר משמעותי כזה, ועוד, שבדברים כאלו שייך איסור התורה של גניבת דעת, כמבואר בפניני הלכה ליקוטים ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-13 22:21:44
שירת נשים
כבוד הרב שלום, בספר פניני הלכה מסביר הרב מלמד ששירה חושפת נדבכים פנימיים של הנפש, ולכן אסרו חז"ל לשמוע שירת אישה, על מנת שנדבכי הנפש הפנימיים ישארו בין בני הזוג ולא תיווצר קירבה בין גבר לאישה שאינם זוג נשוי. אשתי שאלה ובצדק, אם כן מדוע אישה יכולה לשמוע גבר? הרי גם הוא חושף את הפנימיות שלו, ותוכל להיווצר קירבה. ואני מוסיף, זמרת המתפרנסת משירה, שאין בשירתה כמעט כל נדבך פנימי אלא בעיקר נדבכים חיצוניים, מדוע שירתה אסורה? אשמח לקבל הרחבה בנושא, זהו נושא "מאוד חם" והעמקה של האיסור, תוכל להסביר אותו יותר ולקרב את הציבור אל ההלכה.
- החשש לקירבה הוא יותר מצד יוזמת הגבר, כיון שאישה באופן טבעי מתנהלת יותר בצניעות, ולכן אסרו חכמים דוקא עליו לשמוע שירת אישה.
- גם בשירה לפרנסה יש נידבכים פנימיים. ועוד, שלא חילקו חכמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-13 11:25:19
מסירת דין לשמים
שלום וברכה מה הכוונה מסירת דין לשמים?
במקום ללכת לבית דין בארץ כדי לברר את הוויכוח שיש לו עם חברו, אומר להקב"ה אתה תשפוט בינינו. ועל זה אומרים חכמים שלא לחינם ציווה ה' שיהיו בתי דינים בארץ, כדי שאנשים יוכלו לברר את מחלוקותיהם בארץ. ולכן במצב שאפשר ללכת לבית דין, הורו לעשות כן ולא למסור את הדין לשמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-12 19:44:21
אמירה לנכרי
בהמשך לשאלתי מהבוקר, אני שואל מבחינת ה'פורמליות' ההלכתית, מי צריך לעשות את האומדן של 50 שקל. אנחנו, או אבא שלי. תודה.
אם רוצים לדקדק אז נראה כך: האבא צריך לעשות את האומדן כדי להחליט שעבורו זה צורך גדול לבוא אליכם לארוחה, אבל כיון שקשה מאוד לאדם במצבו לעשות אומדן כזה, אז כיון שאתם שותפים מלאים לעניין, נראה שאתם אלו שצריכים לאמוד האם אכן הדבר הוא צורך גדול עבורו, וגם לאמוד כמה לאכול אצלו זו טרחה עבורכם. הייתי מציע להתייעץ איתו בדבר אם הוא יכול להבין את ההלכה הזו ומשמעותה, אבל אני מעריך שלא יהיה נעים לקיים איתו דו שיח כזה, כיון שעלול להעלב מכך שקשה לכם לבוא אליו, ועלול שלא בצדק לומר שאין זה צורך גדול עבורו. לכן אתם אלו שצריכים לאמוד כמה הדבר חשוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-12 11:29:17
אמירה לנכרי בשבת
אנחנו גרים בדירה לא נגישה, ואבא שלי, קשיש, גר בדירה נגישה וקטנה מאוד לידינו, עם עובד זר. בימות החול אבא יכול לעלות לביתנו עם 'מסוע' חשמלי שמטפס על המדרגות. המסוע נקרא 'זחליל', ואין בו מנגנון 'גרמא'. בארוחות שבת, כששנינו לבד בבית ניתן טכנית לאכול אצל אבא – הגם שזה מאוד לא נוח לנו, רגשית (וגם טכנית), לעזוב את ביתנו בארוחות שבת. אבל, כשיש לנו אורחים, ב"ה ילדים ונכדים, זה בלתי אפשרי לאכול ארוחות שבת אצל אבא, כי הדירה שלו קטנה מאוד. שאלתי היא, האם מותר לנכרי להסיע את אבא לארוחות שבת אצלנו, וזאת בשני מצבים. כאשר אנחנו שנינו לבד בבית, וכאשר יש לנו אורחים. תורה.
חכמים קבעו שבמקרה שמדובר על שני איסורי דרבנן, כמו במקרה הנכחי (1. גוי. 2. בזחליל מן הסתם אין חוט להט, ולדעת רבים אינו איסור דאורייתא), הדבר מותר במקום צורך גדול. כאשר יש לכם אורחים, ודאי נחשב הדבר לצורך גדול, ולכן מותר לגוי להביא את האבא (גם בשבילו כמובן הדבר נחשב צורך גדול כדי להיות אתכם). אבל כאשר אין לכם אורחים, אתם צריכים להעריך האם הדבר נחשב צורך גדול. ניתן לתת מדד לצורך גדול- האם הייתם משלמים חמישים שקלים כל פעם כדי להשאר בבית והגוי יביא את האבא באיסור דרבנן. אם כן ,סימן שהדבר מטריח אתכם מאוד, וממילא נחשב צורך גדול. נראה שאצל רוב האנשים, מידי פעם יהיו מוכנים לשלם חמישים שקלים כדי לא לטרוח, אבל ברוב הפעמים יעדיפו לטרוח כדי לא לשלם כל פעם חמישים שקלים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-12 07:01:17
סריס והרחקה
האם מי שעבר כריתת ערמונית ואין לו זרע ולא קישוי חייב בהרחקות?
כן. לא חילקו חכמים. וכן דין זקן שאין לו קישוי שנשוי לצעירה. וק"ו שאסור בנגיעה של חיבה, שלדעת רבים זהו איסור עצמי ולא סייג שמא יבוא לבעול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-09 18:32:59
הלכה
שלום כבוד הרב, למדתי שתולדה היא פעולה הדומה לאב המלאכה: -בתכלית -באופן הפעולה ואם הפעולה דומה בשני האופנים היא כבר לא תולדה אלא אב מלאכה. רציתי לדעת האם הדבקה והידוק דומים לאב המלאכה תופר באופן הפעולה או בתכלית. לי נראה שהם דומים בשני האופנים, אך הבנתי שהם תולדות ולא אבות מלאכה. אני מורה ולכן אשמח להבהרה על מנת שאוכל להסביר לתלמידותי. תודה
סוגיית אב ותולדה נתונה במחלוקת, כפי שהבאתי מיד. מן הסתם זו לא המחלוקת היחידה בעניין. איני פנוי להתבונן כעת בדקדוק ששאלת, אבל אני חייב להעיר שאינני מתחבר לכך שמלמדים את הילדים את ההבדל באופן פרטני. לדעתי היה צריך רק לומר להם שיש המלאכה עצמה ויש לה תולדות שדומות לה ולכן גם הם אסורות מהתורה. לתת כמה דוגמאות ברורות ובזה לסיים את העניין, ולא להכנס למקרים בעייתיים.
לכן הרב מלמד בפניני הלכה ט,ב לא נכנס לפרטים, אלא כתב כך: "כל ל"ט המלאכות הללו נקראות אבות מלאכות, וגם מלאכות הדומות להן נקראות אבות. אבל מלאכות שהדמיון שלהן לאב אינו שלם נקראות תולדות. ואין הבדל למעשה בין 'אב' ל'תולדה', ששניהם אסורים מהתורה, והעונש על שניהם שווה, אלא שכל מלאכה שדומה למה שעשו בעת הקמת המשכן נקראת 'אב', ואילו מלאכה שהדמיון שלה למלאכה שעשו במשכן רחוק יותר נקראת 'תולדה' (רמב"ם בפירוש המשניות שבת ז, ב).
ואת המחלוקת בעניין הביא רק בספר ההרחבות ט,ב:
מהו אב ומהי תולדה: לדעת הרמב"ם (בפירוש המשניות שבת ז, ב), אב מלאכה של 'זורע' כולל בתוכו גם נטיעה והברכה, שכן עניינם אחד, לגדל צמחים. אבל השקיית הצמחים היא תולדה של זורע, שיש לה דמיון לאב המלאכה, שאף היא מסייעת להצמחת הצמחים, אבל אינה אב, כי אינה מכניסה את הצמח לאדמה כמו זורע. ואילו לדעת ר"ח (שבת עג, ב), "הנוטע ולד הוא של זורע". ומשמע מדבריו שרק מלאכה אחת נחשבת אב, וכל שאר המלאכות שתכליתן דומה, הן תולדות. אלא שגם לתולדות יכולות להיות תולדות משלהן. למשל, המבריך הוא תולדה של נוטע, שהוא תולדה של זורע.
המשמעות להלכה בין אב לתולדה: ערוה"ש רמב, י: "…ולדעת רבותינו בעלי התוס' (שבת עג, ב, ד"ה 'משום זורע') יש סברא שיש חילוק לעניין התראה, שצריך להתרות על התולדה דווקא משום האב. ואם כן יש נפקא מינה גדולה בין אב לתולדה… אמנם התוס' בעצמם נסתפקו בזה, ויש לומר דגם אם התרו משום התולדה גם כן חייב. אבל זהו פשיטא, דאם התרו על התולדה משום תולדה אחרת, אף שהיא מאותה אב, לא הוי התראה, אלא אם כן התרו בהתולדה עצמה שרצונו לעשות, או באב שלה. ולפי זה יש לדעת מה מקרי אב ומה מקרי תולדה".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-09 09:05:32
ברכת מעין שלוש
האם חובה לברך ברכת מעין שלוש אחרי כל פרי או רק כאלה שנתברכה בהם הארץ?
אכן רק על פירות משבעת המינים מברכים את הברכה החשובה מעין שלוש.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-05 12:01:12
YESOD MALCHUT
I HAVE TEHILIM WITH PERUSH YESOD MALCUT יסוד מלכות WHO WROTE IT> ONE RABBI FEW RABBIS? IS IT KOSHER THIS PERUSH TARGUM? SHAVUA TOV KEVOD HARAV MY EMAIL IS [email protected]
כתב הרב יוסף שלום הלוי וינפלד כפי שכתוב בתחילת כל כרך. לדעתי זהו תרגום/פירוש טוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-04 16:47:31
RE
איזה מצוות/מעשים שאדם עושה בעולם הזה יכולים להציל אותו מגיהנום/כף הקלע ?
לימוד תורה וגמילות חסדים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-03 13:13:42
פירות ערלה
יש לי עץ רימון שהוציא פירות. הפירות ערלה. הפירות מכבידים על ענפי העץ, ומעקמים את צמיחתו. האם מותר לקצוץ אותם מהעץ, כמובן לא לאכילה אן שימוש כלשהו, אלא להשאירם להירקב מתחת לעץ.
מותר, ובלבד שהשארתם מתחת לעץ לא תכשיל מישהו לקחתם, שאם יש חשש כזה צריך לקברם או לשרפם או לזורקם לפח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-02 15:24:55
מעשר כספים
שלום לרב, האם החזרים מהעבודה שמתקבלים בנטו (כגון החזר שכר דירה, החזר גני ילדים והחזר שימוש ברכב) מחויבים במעשר (האם צריך לחלק בין דברים שלולא העבודה לא היינו משלמים עליהם, כגון גן ונסיעות לעבודה (שההחזרים עליהם יהיו פטורים ממעשר), לבין דברים שבכל מקרה נשלם עליהם, כגון דירה (שעבור ההחזרים עליהם נתחייב במעשר))? תודה רבה.
הכלל הוא כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב' ו,י-
שאלה: אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל? תשובה: אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל וגם אם היה נשאר בבית היה צריך לאכול.
שאלה: האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר? תשובה: יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת.
ולכן במקרה שלך אפשר להוריד רק את ההחזר של עלות הנסיעות לעבודה (כלומר החילוק שכתבת נכון, אבל המסקנה שלך להוריד גם את עלות הגן אינה נכונה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-02 11:20:34
ראיית דם ושאיבת חלב
שלום לרב, אשתי ילדה והוראת הרופא היא להימנע מכניסה להריון במשך שנה מהלידה, ועל כן הושם לה כעת התקן תוך רחמי למניעת הריון. תהליך הכנסת ההתקן היה מלווה בירידת דם. אשתי מניקה כרגע ועל כן ללא ווסת מאז הלידה. 1). האם דם זה מטמא בטומאת נידה? 2). אשתי מניקה באופן מלא. האם כשאשתי נאלצת לשאוב בשבת ע"י משאבה חשמלית (בגלל כאבים בהנקה או גודש), החלב נאסר משום מפרק וצריכים לשפכו? או שמא כיוון שארוחות הילדה הן רק חלב (שהולך ומתמעט עם הזמן), והיא זקוקה גם לחלב זה-יהיה מותר להאכיל בו את הילדה? תודה רבה.
- אישה שראתה דם ביום הכנסת ההתקן או הוצאתו– אין דם זה נידון ככתם אלא כדם מכה שאינו אוסר אותה, שכן דם זה בא בעקבות ההתעסקות המרובה עם צוואר הרחם כדי להכניס את ההתקן.
- שאיבת חלב בשבת– חובה לאבד את החלב (כלומר לפני השאיבה סבון בתוך הבקבוק שאליו שואבים) אלא אם כן ללא החלב עלול התינוק לבוא לידי פיקוח נפש, כגון שמדובר על תינוק חולה שהרופאים סבורים שצריך דוקא חלב אם, או תינוק שלא מוכן לקחת תחליף בשום פנים ואופן. כמבואר בפניני הלכה שבת כח,ז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-02 10:51:33


