חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
כיסוי ראש לגיורת אלמנה
שלום סבתא קשישה (בת 82) שעוברת גיור ושבוע הבא אמורה לטבול בע״ה. הגיור בעקבות ספק יהדות והיא שומרת תורה ומצוות כבר כמה שנים, התאלמנה מגוי לפני חמש עשרה שנה האם מחוייבת לאחר הטבילה בכיסוי ראש? כי בשולחן ערוך (שלחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ב ובית שמואל סק"ה)כתוב שאלמנה מחוייבת בכיסוי ראש רק עם התאלמנה מיהודי אך מה קורה לאחר גיור?
אינה צריכה לשים כיסוי ראש. והלוואי שתמצא חתן ותתחייב בכך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-16 09:31:21
אכילה לפני מוסף
האם מותר לאכול לפני מוסף גם יותר מכביצה מזונות, כל עוד לא קובעים סעודה?
פניני הלכה ימים נוראים ד, ח –
לכתחילה יאכל בקידוש שלפני התקיעות כביצה מזונות ולא יותר, כדי שלא יחשב כקובע סעודה, והמיקל לאכול מעט יותר יש לו על מה לסמוך. [1]
[1]. בתרומת הדשן קט, אסר אפילו לטעום מעט לפני קריאת המגילה. ולכן כתבו כמה אחרונים, שרק לצורך מותר לטעום לפני נטילת לולב (מ"א תרצב, ז; מ"ב תרנב, ז). וכיוצא בזה לגבי אכילה לפני תקיעת שופר (מטה אפרים תקפח, ב; שואל ומשיב תליתאה א, קכ). ויש אומרים שגם בלא צורך מותר, מפני שיסוד האיסור שמא ייגרר בסעודתו וישכח, אבל כאן שהכל מזכירים זה לזה ורגילים לחזור לתפילה, אין חשש (צי"א ו, ז).
רבים אסרו לאכול יותר מכביצה, מפני שהיא נחשבת אכילת קבע לחיוב סוכה (הליכות שלמה ב, א; הרב אליהו; חוט שני עמ' נד). ומו"ר הרב שפירא התיר עד שיעור קביעות סעודה, שהוא כג' ביצים (מקראי קודש הררי ז, הערה כו). ולפי הסברות שהבאנו למעלה, אין חשש שייגרר אחר סעודתו באכילה של פחות מג' ביצים מזונות. אלא שמצד השמירה על כובד הראש יש להיזהר שלא להרבות באכילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-15 05:19:42
מקרר בשבת
שלום, למדתי שבשעת הדחק כששכחתי לכבות את המנורה של המקרר לפני השבת, אז אפשר לבקש מקטן לפתוח את הדלת כשאינו יודע שהנורה תדלק. וזאת ע"פ הרשב"א שהתיר לומר לקטן לעשות איסור דרבנן לצורך עצמו. (למדתי על כך בפניני הלכה בהרחבות ט, ב, קישור: https://ph.yhb.org.il/plus/01-17-09/) מה שלא הצלחתי להבין הוא מדוע האיסור עבור הקטן נחשב לדרבנן בלבד אם הוא ידליק מנורה שאסורה מהתורה? נרשם שם שזה מאחר שהוא אינו יודע שהנורה תידלק אז הוא אינו מתכוון לכך, אבל קשה לי להבין, כי אם תאמר שזה דבר שאינו מתכוון, הרי זה מותר לכתחילה, אז לא הבנתי את הכלל ההלכתי שדובר עליו כאן.
דבר שאינו מתכוון שמותר לכתחילה הוא דוקא כאשר לא בטוח שיהיה איסור בעקבות הפעולה, אבל כאשר אדם עושה פעולה מותרת שבעקבותיה תיעשה בטוח פעולה אסורה, זהו פסיק רישא שאסור, אך כיון שכאן הילד לא יודע שהאור ידלק הוי פס"ר דלא ניחא ליה, שאיסורו מדרבנן, כמבואר בפרק ט בפניני הלכה.
אמנם באמת נראה שהיה אפשר להקל גם אם הילד יודע שיש אור במקרר, שהרי הוא פותח אותו כעת עבור ההורים שלו, וממילא לא אכפת לו בפתיחה זו מעצם הדלקת האור, ואם כן יש לנו תרי דרבנן שהותר במקום צורך גדול. וגם למי שיאמר דהוי שפיר ניחא ליה, ניתן לבקש ממנו לפתוח את הדלת בשינוי
יש לציין שסביר שבמקררים של היום הנורות אינן נורות להט, לכן ניתן במקרה שלנו לסמוך על הפוסקים שסוברים שהדלקתה מדרבנן.
עוד יש לציין שאם אין ילד או גוי שיפתח, מותר גם לאדם עצמו לפתוח בדרך של תרי דרבנן שהותר במקום צורך גדול. בנורת להט – יפתחו שניים יחד ובשינוי. ואם אינה נורת להט יכול אחד לפתוח בשינוי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-13 23:02:58
שיעור תורה לבנות
אני מעביר שיעור תורה לבנים ביסודי כיתות ג ד . יש דרישה גם להעביר שיעור לבנות באותם הגילאים לצערי לא מוצאים אישה שתעביר. האם נכון וראוי להעביר שיעור קבוע לבנות כדי שילמדו תורה?
בוודאי. מותר לגבר להעביר שיעור לנשים בכל גיל שהוא אם אין לו באופן אישי בעיה עם זה, לכן רבנים רבים נותנים שיעורי נשים. ובגיל של כיתות ג ד ודאי שלא אמורה להיות לאף גבר בעיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-09 19:06:51
מוזיקה בראש חדש אייר
שלום לביתנו תהיה בע"ה בת מצווה בחול המועד פסח. חשבנו לחגוג לה בת מצווה ביום ראש חודש אייר עצמו(להקדים לא נוח מפאת ההכנות לחג הפסח, בתוך חוה"מ פחות מתאים כך שנשאר רק לאחר את האירוע לתוך ימי הספירה). האם מותר לשמוע מוזיקה באירוע כזה ? בברכה אופיר
הדבר הנכון והמתאים ביותר הוא לעשות את האירוע ביום ההולדת בחול המועד, שכן אז הוא היום המיוחד והשמח, ואז הסעודה היא סעודת מצווה, ולא לאחר מכן. במקרה שלכם גם לא נכון לדחות לאחר הפסח בגלל ספירת העומר. אמנם אם לא שכנעתי אתכם, אז בדיעבד ניתן לעשות את המסיבה בספירת העומר עם מוזיקה כמקובל על ידי שהאבא יעשה סיום מסכת או סדר משניות או תנ"ך. ואם אינו יכול, יעשה זאת האח של בת המצווה או הסבא או מישהו אחר מהקרובים. לכתחילה נכון שבנוסף לכך גם נערת בת המצווה תעשה סיום על ספר קודש כדי לכבד את האירוע שנחשב לסעודת מצווה בזכות התורה שנלמדה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-08 09:50:13
כלי פרווה במדיח
האם אני יכולה להכניס סירים שהם פרווה למדיח הכלים יחד עם צלחות וסכום בשרי- בהנחה שהם בלי חתיכות בשר.
פניני הלכה כשרות ב' כה, י – "מותר להדיח במדיח או בכיור את כלי הפרווה עם כלים בשריים או חלביים, והם נותרים פרווה. אמנם כאשר מדובר במדיח גרוע שנותרות בו שאריות שומנים ומאכלים, אין להדיח בו כלי פרווה עם כלים בשריים או חלביים."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-07 06:23:54
שאלות בהלכה
שלום וברכה זכיתי ללדת לפני שבועיים ורציתי לשאול את הרב מספר שאלות שעלו לי האם בזמן ההנקה ( שיוצא שאני נוגעת באזור מכוסה) אני יכולה להגיד דברים שבקדושה- ברכות, דברי תורה או להקשלדברי תורה ( שיעור מוקלט, או שמישהו אחר אומר ואני מקשיבה) האם זה עוזר לשפשף את הידיים בבגד? האם אחרי שאני מחליפה לו טיטול אני צריכה ליטול נטילת ידיים? האם מותר להתפלל או ללמוד בחדר כשהתינוק עם טיטול מלוכלך? בנוסף רציתי לשאול לגבי טבעות, אם אני לשה איתם בצק אבל מורידה אותם בלילה ובמקלחת, האם הן נחשבות חציצה בזמן נטילת ידיים? תודה רבה! ובשורות טובות
מזל טוב! שתזכו לגדלו/ה בנחת ובשמחה לתורה למצוות ולמעשים טובים.
- מותר. אין צורך לשפשף את הידיים בבגד, שכן כיום בדרך כלל הגוף נקי וללא זיעה.
- לא. כדי לומר ברכות וללמוד תורה צריך שהידיים יהיו נקיות, ואם הן נקיות לאחר ההחלפה אין צורך לנקותם, ואין צורך ליטול ידיים. אמנם כאשר את קמה בשביל להניק או להחליף באמצע הלילה, אזי אם הדבר אפשרי, עדיף ליטול ידיים לפני כן כדי להסיר את הרוח הרעה השורה על הידיים, כיון שאתה נוגעת בפתחי הגוף של התינוק – בפה ובמקום עשיית הצרכים והשתן. ואחרי קימת הלילה – בבוקר, יש להקפיד ליטול לפני כן, או להקפיד לא לגעת במקום מכוסה, כיון שבמקרה זה לכל הפוסקים רוח רעה שורה על הידיים.
- אם לא מגיע ממנו ריח לאפך – מותר כיון שהצואה מכוסה בטיטול.
- כן. רק אישה שלא מסירה את הטבעת בשום מצב, אין הטבעת חוצצת. אבל אם מקפידה להסירה בזמנים מסוימים, כגון במקלחת – חוצצת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-03 16:24:34
שמירת נגיעה
שלום כבוד הרב, מה שלומך? לפי ההלכה צריך לשמור נגיעה. אשמח להבין מה מטרתו של האיסור, מה הם יתרונותיו ולמה אני לא יכולה לתת לילד מהשבט שלי "כיף" אם זה ממקום חברי בלבד ואין קשר של אהבה מעבר. תודה רבה ויום טוב:)
אכן יש איסור מוחלט לתת 'כיף' לבן המין השני. ניתן לקרוא את טעם הדבר דרך האתר של פניני הלכה בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-02 10:11:22
בדיקת קורונה ביום שישי
שלום כבוד הרב, מה שלומך? לנוכח מציאות חיינו כרגע עלתה לי שאלה שברצוני שתשיב עליה. אם נפגשתי עם חולה מאומת ואני צריכה לעשות בדיקת קורונה, האם מותר לי לעשות את הבדיקה ביום שישי אם ידוע לי שאולי יבדקו אותה בשבת? אשמח לקבל תשובה, תודה רבה!!
כן. אמנם אין להמתין ליום שישי אלא לעשות את הבדיקה כמה שיותר מהר, שכן אם את חיובית לקורונה, יש אנשים שצריכים להיכנס לבידוד בגללך, כי אולי גם הם נדבקו, ועד שלא תעשי בדיקה הם יכולים בינתיים להדביק אחרים ועלול הדבר להגיע לכדי סכנה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-02-02 09:38:33
כשרות
שלום. יצא מוצר חדש של נאגטס שזה שלל ירקות בציפוי קפואים . הכשרות היא של מטה אשר אבל האם ניתן לסמוך על הכשרות הזאת בשביל ירקות כמו כרובית? או שחייב שיהיה כתוב כשר מהדרין?
לדעת הרב מלמד כל מוצר שיש עליו כשרות מוכרת, הוא כשר! מהדרין או לא זו כבר החלטה של הקונה. לגבי כשרות הכרובית עיין בספרו של הרב פניני הלכה כשרות ב' פרק כג. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-26 16:47:53
קדימה בברכות
שלום וברכה הרב כותב שבברכות שונות הולכים לפי מגע אש. אם הברכות שוות אז לפי שלם,חביב,גדול. ובשבעת המינים אז מה שקרוב למילה ארץ. השאלה שלי מה קורה אם זה מעורבב. לדוגמא: חצי רימון ותפוח – מצד אחד הרימון ממין שבעה מצד שני התפוח שלם. ולכן לדוגמא: חצי תמר או תאנה שלימה – שכן התמר קודם אבל הוא חצי.
הרימון קודם לתפוח והתמר קודם לתאנה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-26 12:52:59
ברכת הגומל
שלום הרב, האם הנרדם לרגע (ממש שניה) בנהיגה צריך לברך הגומל? תודה רבה.
לא. רק מי שהיה בפועל במצב של סכנה יברך הגומל, לא מי שבעקבות פעולה שעשה היה עלול להגיע למצב של סכנה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-26 07:26:14
כיבוד הורים
בספר משפחה פרק א סעיף ו "לא לקרוא בשמם" מביא הרב שבני אשכנז לא יאמרו את שם אביהם אלא לדוגמא רק "אבי אמר כך וכך". האם אין צריכים לומר אבי מורי?
לא נוהגים לומר כך, ולכן אין בזה חוסר כבוד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-25 14:41:35
בישלוי גויים
בישולי גויים: 1. לשו"ע צריך שהיהודי גם ידליק את האש וגם יניח את המאכל או רק יניח? 2. לרמ"א אם היהודי הדליק צריך שהאש תהיה דלוקה כל הזמן? כלומר שאם הגוי כיבה והדליק אסור? 3. הרב פוסק שגם ספרדי יכול להקל במסעדה או מלון כדעת הרמ"א בבישולי גויים?
- לא. צריך שהיהודי יניח את הסיר על אש דלוקה, אפילו הדליקה גוי. אך לא מועיל להניח על הכיריים כשאינן דלוקות אם לאחר מכן ידליק אותן גוי.
- נכון. אמנם אם המאכל כבר הגיע לאפשרות אכילה בשעת הדחק, גם אם הגוי כיבה את האש תחתיו ושוב הדליקה, זה בסדר.
- "במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעת המקילים, אבל 'כשרות מהדרין' אפשר להעניק רק לנוהגים כדעת המחמירים."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-24 12:20:11
כשרות
בנושא חרקים : סבתא שלי מסירה חרקים מכרובית ומירקות עלים אחרים בצורה מיוחדת : היא חותכת את חתיכות הכרובית מהכרובית השלמה , שוטפת ומנקה אותן מנקודות שחורות . לאחר מכן היא מסתכלת על החתיכות עם זכוכית מגדלת , ורואה חרקים לבנים קטנים . היא שמה בקערה כף של אבקת סודה לשתייה , ו – 2 טיפות של שמן אתרי של חברת דוטרה – doTERRA , ומוסיפה מים . הסודה לשתייה לטענתה ממיסה את השמן הנ"ל במים . הכרובית מושרית 10 דקות לפחות ( אם לא 20 דקות ) בתמיסה , ולאחר מכן נשטפת היטב . אח"כ סבתא שלי בודקת כל חתיכה עם זכוכית מגדלת , ובכל הפעמים שהיא עשתה ככה עם כרובית ( כ – 20 פעמים או יותר ) היא *מעולם* לא מצאה חרקים . גם ירקות עלים אחרים היא משרה ככה בתמיסה הזו במקום במלח או סבון . גם שם אחרי ההשרייה היא בודקת עם זכוכית מגדלת את העלים ( אם כי לא כל עלה ועלה ) ולא רואה חרקים . זוהי שיטה לא שגרתית שנראה לכאורה שהיא באמת עובדת . האם זוהי שיטה טובה להסרת חרקים מבחינת ההלכה ? בנוסף האם זה בסדר אם נשארת קצת ארומה של השמן האתרי בירק ? לא ידוע לי שעל השמנים של החברה הזו יש השגחת כשרות , סביר שאין . בקשר לכשרות : הצמחים שמהם מפיקים את השמנים מגיעים מעשרות מדינות בעולם מצד אחד , ומצד שני מדובר *לכאורה* בשמן אתרי טהור . עקרונית השמנים האלה מיועדים גם לבישול ולאכילה . אם כן להבנתי זה עלול להיות בעייתי . אשמח לתשובה . תודה רבה הרב !
אם רואים שהטיפול מועיל, אז הוא מועיל. אבל לפי ההלכה אין צורך לעשות ניקוי כזה מורכב, אלא פשוט להשרות במים עם סבון לשלוש דקות ולנקות תחת זרם מים וזהו, כמו שכתוב בפניני הלכה כשרות ב' פרק כג. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
לגבי השמן, כיון שאין מטרה לאוכלו, אזי אם אין לו טעם טוב – לא צריך כשרות, כפי שמובא מעין זה בפניני הלכה כשרות ב' פרק לז סעיף ח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-22 14:33:51
בשר יחלב
שלום. במקפיא יש אריזות של בשר ועצמות קפואים, חלקם באריזות זנקרעו מעט כך שחלק מהמוצרים חשוף. האם יש לחשוש שאולי נגע בהם מוצר חלבי, כמו אריזת גלידה ? למרות שאין מראה? אם כן מה יש לעשות? תודה.
זה בסדר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-22 06:50:25
עישון
שלום וברכה הרב כותב בליקוטים ב שאסור מהתורה לעשן. 1. איך היו גודלי ישראל שעישנו? הרי החפץ חיים כבר כתב שהרגיל בעישון עובר על ונשמרתם ויתן את הדין? (אולי לפני אפשר לומר שעוד חשבו שזה לא מזיק אבל כבר בתקופתו ידעו שזה מזיק). 2. גם מאכלים עם הרבה סוכר או מלח מזיקים. ונכון שהרב כתב שזה משתנה מאדם ולאדם וגם בכמויות אז אפשר לומר שסיגריה פה ושם זה לא איסור ? 3. לדעת האגמ קשה לומר שזה איסור כי דשו בזה העם ושמור פתאים ה' אבל עדיין ראוי שלא. אז אולי זה מחלוקת הפוסקים כמו בכל דבר ואין איסור גורף?
- עד לפני חמישים שנה עוד לא היה ברור שזה מזיק. היו שאמרו שמזיק, היו שאמרו שלא, והיו שאמרו שאף מועיל לריענון ומערכת העיכול.
- אם אנשים היו מסוגלים להסתפק בסיגריה אחת ביום, היה מקום להתיר זאת, אבל המציאות היא שזה ממכר מאוד, כך שלא ניתן להתיר אפילו אחת.
- לדעת הרב מלמד ההכרעה היא שאסור גם אם יש מי שלא סובר כך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-18 16:08:11
בשר וחלב
סיר חלבי עם מרק חלבי עמד על הפלטה בשבת. הפלטה היתה יחסית נקיה. השתמשו בחתיכת ניר כסף שנגעה בפלטה לכסות את הסיר. השאלה היא אם בהנחה שבשבת הקודמת היו על הפלטה כלים ואוכל בשרי האם יש בעיה לסיר, לתבשיל או לכלים שאחר כך אכלו איתם?
אם הפלטה היתה נקיה וממילא גם נייר הכסף היה נקי ללא שאריות שומן בשרי, אין בעיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-18 15:55:50
ברכת המזון
אנו מתגוררים בח״ול ומתחזקים. שאלתי היא כיצד עלינו לברך על המזון והמשקה בחוץ לארץ. תודה ושבת שלום:)
אין הבדל בין הברכות בחו"ל לבין ארץ ישראל, מלבד בסוף ברכת 'מעין שלוש' – שאם אוכלים מפירות שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל אומרים בסוף הברכה 'פירותיה' / 'פרי גפנה', ואם מפירות חו"ל אומרים 'פירות' / 'גפן'. זה הכל, וכפי שמופיע בסידורים השונים או בנוסחים המופיעים באינטרנט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-15 01:20:21
הטמנה במקצת בדבר המוסיף הבל
כתוב בפנה"ל : "ואיסור הטמנה הוא רק כאשר טומנים את הקדרה מכל צדדיה, אבל כשאין עוטפים את הקדירה מכל צדדיה אין בזה איסור. לפיכך, מותר לעטוף את רוב הסיר שעל הפלטה במגבת או שמיכה, שכל זמן שאין הסיר עטוף כולו, אין בזה איסור הטמנה ומותר לעשות זאת אפילו בשבת (רמ”א). ואם יניח על הסיר מגש רחב, יוכל להניח עליו מגבת שתקיף את הסיר מכל צדדיו, שכל זמן שהכיסוי אינו נוגע בדפנות, אין זו הטמנה" האם כששמים כמה סירים על הפלטה ושמים עליהם מגבת גדולה, זה נחשב הטמנה במקצת, כי בין הסירים יש רווח מסויים?
אם יש רווח ניכר בין הסירים, אין זו הטמנה, אבל אם אינו ניכר, צריך להשאיר פתח כדי שיהיה ניכר שלא מטמין.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-01-14 09:54:05


