חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שבת
בהלכות בישול שבת לא הבנתי איך הערה 6 והערה 7 מסתדרות. ב-6 כתוב שלהלכה אין בעיה לערות מכלי שני על תה או תבשילים אחרים שלא ידוע במפורש שהם קלי בישול כי עירוי מבשל זה מח' וגם ההחמרה שכל הדברים קלי בישול זה מח' ורק דרבנן. ואילו בהערה 7 כתוב לא לערות מכלי שני על עלי תה עצמם כי חוששים שהם קלי בישול. לכאורה סתירה.
לדעת הרב עלי תה מתבשלים בעירוי מכלי שני, אך כיון שעירוי מבשל רק כ"ק, אזי כאשר הם בשקית אינם מתבשלים כיון שהשקית עצמה היא כ"ק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-24 07:22:09
קשרים בשבת
שלום הרב, תוכל בבקשה להסביר לי בדיוק מהם הקשרים שנידונים בפניני הלכה שבת יג הלכות יד, טו? מהו קשר יחיד ועניבה המותרים? מהי עניבה על גבי עניבה? קשר כפול? קשר ועליו עניבה ועוד קשר? אשמח אם הרב יוכל לבאר בדיוק למה הכוונה על מנת שלא תצא טעות ח"ו. תודה רבה!!
אבאר לך את הסוגיה בקצרה באר היטב, ומקווה שתמצא נחת.
נחלקו מהו קשר עניבה המותר:
מרדכי– קשר עניבה המותר הוא דוקא כשלא עושה קשר למטה מן העניבה (כפי שאנו עושים היום בנעליים, קושרים פעם אחת ועל גבי
זה עושים קשר כדי שיהיה קל לפתוח אותו), אלא יעשה שתי עניבות זו על זו (כלומר לא יקשור בתחילה קשר אחד, אלא יעשה מיד
קשר עניבה ושוב עליו קשר עניבה).
ההבדל הוא שכאשר עושה קשר למטה, אזי גם אחר שהתיר במשיכה את העניבה, מ"מ הקשר הזה לא ניתר, ואילו כאשר עושה
קשר עם שתי עניבות, אזי ע"י המשיכה הכל ניתר.
השו"ע פסק כדעה זו, כלומר מתיר את קשר הנעליים שאנו עושים היום, אפילו מהדקו יפה ודעתו שיתקיים כך תמיד (וכ"ד
שלט"ג,ט"ז ומ"א)
אגור– העולם נהגו להתיר עשיית עניבה ע"ג קשר אחד (כלומר מתיר את מה שאסר המרדכי), אפילו שעושהו לעולם.
וכ"פ הרמ"א שלא נחשב קשר כלל. (וכ"ד הלבוש והגר"א).
למעשה ההכרעה היא להחמיר לכת' כמרדכי ושו"ע שאם עשה קשר אחד למטה, הוי קשר הדיוט שמותר לעשותו עד ששה ימים.
ואם עשה שתי עניבות זו על זו, אין זה נחשב קשר, ומותר לעשותו לעולם. גם קשר אחד (לא קשר על קשר, אלא כמו זה שעושים
בנעליים לפני שעושים עליו קשר עניבה) לא נחשב קשר כלל, הואיל ואינו יכול להחזיק מעמד, ולכן מותר לקושרו לעולם (פנה"ל).
לסיכום, שלושה קשרים לא נחשבים לקשרים, ומותר לקושרם לעולם– קשר עניבה (ללא קשר מתחת), עניבה על עניבה, קשר אחד.
אבל קשר אחד ועליו עניבה נחשב קשר הדיוט שמותר לקושרו רק לששה ימים.
גם קשר ועליו עניבה ועליו עוד עניבה (כמו שיש שעושים כרוצים לחזק את קשר הנעליים, שעושים קשר אחד ואח"כ קשר עניבה
ואח"כ עוד קשר עניבה)- דינו כדין קשר הדיוט שמותר לקושרו לפחות משבוע.
קשר כפול (כלומר קשר כמו שעושים בנעליים לפני העניבה ועליו עוד קשר)- יש להחמיר ולהחשיבו כקשר אומן אם עושהו חזק, ולכן
אסור לעשותו בשבת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-23 10:32:29
שם ה' בפלאפון בשירותים
האם מותר לפתוח בשירותים את מסך הפלאפון על טקסט בו מופיע שם ה' שלא בהקשר תורני (למשל, מילות שיר חול שכוללות את המילה "אלוהים")?
ודאי שלא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-18 13:08:49
סעודה שלישית מזונות
שלום הרב, למדתי כי אין להמשיך לאכול סעודה שלישית לאחר שקיעה במידה והסעודה אינה על פת אלא מזונות בלבד. כך גם ראיתי ב״פניני הלכה״. אנו חבורה שלומדת בשבת בין מנחה לערבית גמרא תוך אכילת סעודה שלישית על מזונות. ההלכה הנ"ל תאלץ אותנו לשנות ממנהגנו. או שנתחיל ליטול ידים או שנפסיק לאכול. כאשר דנו בהלכה זאת- העלה אחד מהתלמידים תמיהה. אם אנו סועדים על מזונות (לשיטה שהדבר מותר) מדוע נעצור את הסעודה בשקיעה. תודה
בשו"ע כתוב 'היה יושב ואוכל', ונחלקו אחרוני זמנינו למה הכוונה: ערוה"ש, ה; חזו"ע שבת ב' שצה-שצו; מנוח"א א, ט; שש"כ נט, הערה מז; הרב נבנצל בהערותיו על המ"ב; פנה"ל ז, ה- דווקא אם התחיל לאכול פת לפני השקיעה, יכול להמשיך. ומאידך בשבט הלוי ח, לו כתב שאפשר להקל במזונות ואף בפירות (בתשובה כתב 'מיני תרגימא' והפנה לסימן רצא שם מבואר שניתן לצאת בדיעבד ע"י פירות. וכן ידוע שמושג זה כולל גם פירות, כמובא ביומא עט: "מה מיני תרגימא – פירות". וכ"כ רש"י על סוכה כז. "מיני תרגימא- כגון פירות וכסנין ופלוטות מבושלות". ודלא כפי שכתבו במ"ב 'דרשו' שאף לשבט הלוי אכילת פירות לא נחשבת קביעות). אול"צ ב, כב- אפשר להקל במזונות ואולי אף בפירות אם קובע עליהם; חבל נחלתו יא, יח, הרב צפניה דרורי באתר ישיבת קריית שמונה- אפשר להקל גם במזונות. ולכאורה לפי דיוק השו"ע 'יושב ואוכל… יושב ושותה', לכאורה היה אפשר להקל גם בפירות, וכן מדויק במ"ב.
לסיכום- לכת' מוסכם על כל הפוסקים שהנכון הוא לאכול בסעודה שלישית לחם, וק"ו שכאשר יודע שימשיך באופן קבוע לאכול לאחר השקיעה, כך נכון לנהוג. ולכן הנכון הוא שתשנו מנהגכם. אמנם הרוצה להקל גם במזונות רשאי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-16 08:49:34
יום טוב שני של גלויות
שלום הרב, השנה חג שני של פסח נופל בערב שבת ולכן יום טוב שני של גלויות נופל בשבת עצמה. קודם כל, האם מותר לבן ארץ-ישראל, שנמצא בחו"ל בפסח, להתפלל במניין רגיל של חו"ל ופשוט בתפילת לחש להגיד תפילת שבת במקום תפילת יום טוב? שני כל, אם כן מותר להתפלל עם המניין, האם כהן בן ארץ-ישראל מותר לברך ברכת כהנים עם המניין של החו"לניקים?
תכנס לפניני הלכה מועדים דרך האתר של ישיבת הר ברכה, ותקרא שם את המבואר בפרק ט סעיף ו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-14 11:41:13
מעשרות
שלום מדבר יוסי נחום רציתי לשאול לגבי מעשרות האם מפרישים מהנטו או מהברוטו ראיתי שיש תשובה לזה באתר אבל השאלה היא כזאת: הרי ביטוח לאומי וקופות גמל יורדים מהתלוש וביטוח לאומי הייתי צריך לשלם מהכיס הפרטי שלי אם לא היו מפרישים מהעבודה אז האם צריך לחשב את כל הברוטו?? תודה מראש
מפרישים רק ממה שנכנס כעת לחשבון הבנק שלך בפועל, כלומר מהנטו, וכאשר תקבל את הכסף שהופרש עבורך בפנסיה וכד', תפריש גם ממנו. עיין בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בזה. אפשר לקרוא מהספר דף האתר של הישיבה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-09 23:08:35
שירת נשים
לרב מלמד שלום וברכה! שאלתי היא לגבי שירת נשים. אני תמיד ישיבה שיעור ד' מדי פעם אני הולך להדריך סמינריונים ולפעמים מבקשים להעביר סמינריון לבנות אולפנה. שאלתי היא האם מותר לשמוע אותם שרות כשאני שר איתן? ואם לא איך יכל להיות שהרבנים נמצאים שם בזמן השירה?? תודה רבה מראש!
ההיתר הוא במקום צורך גדול בלבד כמובא בפניני הלכה משפחה, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-09 23:07:30
ברכות
שלום. האם בימינו שרוב החומוס מיועד לסלט חומוס הברכה על סלט חומוס תהיה אדמה?
כן. כך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ברכות ח, יב שכיון שידוע שהוא מחומוס ועיקר גידולו לשם כך ואף נשאר שמו עליו, ברכתו 'אדמה', משא"כ על כדורי פלאפל נוהגים לברך 'שהכל'. ואף שעיקרו מחומוס, ולא נתרסק לגמרי, כיוון שמערבים בו מרכיבים נוספים ולא ניכר על מראהו וטעמו שהוא חומוס, ברכתו 'שהכל'. והמברך עליו 'האדמה' יצא.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-09 12:34:19
השתתפות דודים של החתן בשנת האבל שלהם בחתונה שלו
שלום רב, לגבי בני אשכנז, מה האפשרות המועדפת בעניין השתתפות דודים של החתן בשנת האבל שלהם בחתונה שלו? האם הם יכולים להיות בחופה ואם כן אז מה זה לעניין זה סוף החופה? בסעודה בשולחן צדדי או לא? אם באבלות הולכים אחר הדעה המקילה אז מהי הדעה הזו והאם אין בעיה לנהוג לפיה?
מותר להיות בחופה, ואם מדובר על צורך גדול ניתן להיות במקום הסעודה שלא בזמן הריקודים ולשמש מעט כמלצרים ולא לאכול שם אלא בחדר אחר או בשולחן פינתי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-08 15:11:39
שבת
1.למרוח משחה בשבת כתוב שאסור. לשים נקודה מקומית ללא מריחה יש מקום להקל משום צער וכגון פצעי בגרות וכו?אדגיש לא מדובר על תינוק או חולה שאין בו סכנה 2. שהרב כותב בספרו נכון לעשות כן משמע שזה הידור ולא חובה? נתקלתי בכמה מקרים בלשון הזו
1. פניני הלכה שבת כח, ח- במקום צער או כדי למנוע צער התירו חכמים להניח משחה על פצע או על תחבושת, אלא שצריך להקפיד מאוד שלא למרוח את המשחה. ואם היתה המשחה בתוך שפופרת, יש להניחה מתוך השפופרת ישר על הפצע. ואם היתה בקופסא, אפשר להוציאה ולהניחה בעזרת מקל או כפית, והעיקר שלא למרח אותה. ולמרות שעל ידי הנחת התחבושת על הפצע המשחה תתפשט לצדדים, כל זמן שאין מתכוונים להחליק את פניה, אין בזה איסור (שש"כ לג, יד; ולעיל ה).
וכן מותר במקום צער להניח את המשחה הרפואית על העור ולשפשף אותה עד שכולה תבלע, שכל זמן שרוצים שכל המשחה תבלע בעור, אין בזה איסור 'ממרח'. אבל אסור מהתורה למרוח אותה על הגוף כאשר רוצים שחלק ממנה ישאר על פני העור כדי להחליקו (דעת תורה שכח, כו; רשז"א בשש"כ לג, הערה סד; עפ"י מ"א שטז, כד, מ"ב מט. ועיין לעיל יד, ה, ובהרחבות).
2. נכון לעשות, אינו הידור ואינו חובה, אלא הדרכה כיצד נכון לעשות אף שניתן להקל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-07 20:48:24
סדר הסעודות ביום השבת
אשמח אם הרב יוכל בבקשה לעשות לנו סדר בעניין הבא: מחד, הרב מלמד מציין לשבח תכנית כזאת ביום השבת בעניין הסעודות: סעודה קלה, לימוד רציני, סעודה גדולה, לימוד ומנוחה, צאת שבת וסעודת מלווה מלכה בהקדם. מאידך, הרב מלמד כותב שהסעודה השנייה צריכה להיות משובחת יותר מהסעודה בליל שבת…
אני לא הבנתי כך את דבריו בספר, וכן בשיעור שנתן לאחרונה בעניין באר שכל אחד יעשה לפי מה שנוח לו בכל הקשור לשיעור וקידוש מיד אחרי התפילה ולפני סעודה שניה, ובלבד שהסעודה השניה גם תהיה לפני חצות וגם תהיה הסעודה המכובדת ויהיה בה מספיק רעב (צריך לשים לב בימות החורף לא לעשותה מאוחר מידי, כדי שגם סעודה שלישית תאכל לתאבון). אמנם הוסיף כפי שכתוב בספר, שיש נוהגים להחליף את הסעודה השניה עם השלישית, ועושים את השלישית יותר מכובדת, וגם זה בסדר כיון שסוף סוף היא סעודת היום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-06 08:16:29
שבת
לגבי הכנת סלטים האם יש בעיה להכין סלט כרוב עם מיונז,סלט תפוח אדמה עם ביצים ומלפפןן חומוס מבחינת אסור לישה וכו'
פניני הלכה שבת יב, ז- "לכל הדעות מותר לערבב ירקות שאינם קצוצים דק עם שמן או מיונז, שהואיל והחתיכות אינן קטנטנות, אינן מתגבלות לעיסה. אבל אם קצצן דק, נחלקו הפוסקים אם מותר לערבן עם מיונז. יש אומרים שכל זמן שאינן נעשות עיסה אחת וגוש אחד, אין בזה איסור. ויש אומרים, שגם כשאינן נעשות לגוש אחד, אם הן נדבקות זו בזו – אסור. והרוצה להקל רשאי, ויערבב את הירקות בשינוי, ויכין את הסלט סמוך לסעודה (לגבי 'שינוי' עיין לעיל).
גם לגבי סלט ביצים עם חתיכות בצל ומיונז התעורר ספק, מצד אחד יש בו כמה צדדים להקל, וביניהם, שכל מרכיביו מוכנים לאכילה, ואינו נעשה עיסה אחת לגמרי כמו בצק. ומנגד, רגילים לעשותו כעיסה אחת עבה. למעשה, מותר להכין סלט ביצים ולרסק את הביצים במזלג, ובלבד שיערבב את הסלט בשינוי ויקפיד להכינו כדי לאוכלו לאלתר.
וכן דין סלט טונה עם ביצים מרוסקות ומיונז, וסלט כבד עם ביצים, שאף שהם נעשים כעיסה אחת, מותר לערבם, בתנאי שיקפיד לערבם בשינוי כדי לאוכלם לאלתר.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-05 19:10:38
עוד בעניין תפילת הדרך
אדם שהתכוון לנסוע ביום מסוים רק בתוך העיר, ואמר תפילת הדרך בלי הזכרת שם, ובהמשך היום הזדמנה לו נסיעה לא צפויה מחוץ לעיר – האם יגיד שוב תפילת הדרך עם הזכרת שם?
כן. העיקר הוא תפילת הדרך מחוץ לעיר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-05 19:07:44
שבת
בפניני הלכה סימן י"ב סעיף י מובא שעדיף לחוש לדעת האוסרים ולכן "טוב להניח תחילה את התמצית ועליה לערות את המים". לפי הדעה הזאת איך מכינים קפה? הרי גם הנס קפה "צובע את המים"?
אכן עדיף ליתן את המים על הנס בעירוי מכלי שני. ולגבי צביעת החלב את הקפה, או שנאמר שכאי אפשר לחוש ולהחמיר אין מה לעשות. או שנאמר כפי שאמרו לגבי יין לבן ואדום שימזוג את הלבן לתוך האדום שבכך הצביעה אינה ניכרת, זאת למרות שבפועל מראה המשקה משתנה, וה"ה בשפיכת החלב לקפה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-05 18:20:40
דילוג בתפילה לצורך לעבור לפני התיבה כחיוב
שלום רב אני אשכנזי בשנת אבל ומתפלל בדרך כלל כ ש"צ. ולפעמים אני מגיע לתפילה בבוקר והחזן כבר התקדם בפסוקי דזימרה. אם כדי להיות חזן החל מ ישתבח עלי לדלג כמה פרקים בפסוקי דזימרה. האם מותר לדלג כדי להיות חזן או שעדיף לותר על זה כדי לא לדלג בתפילה.?
מן הסתם הדבר לא קורה הרבה, ולכן אפשר לדלג, ובלבד שתאמר את ההללויות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-03 23:11:19
נישוק הציצית
מהי הדרכת התורה לאדם שמכוון יותר בברכות קריאת שמע ובעיקר בקריאת שמע כשאינו מחזיק את ציציות בידיו ? האם עליו "לטרוח" בכל זאת ולהחזיק אותם בידיו ? אם כן, מה המינימום ? תודה
בכה"ג אפשר לוותר על החזקתם ולהסתפק בהסתכלות ואף נגיעה בהם כשאומרים את המילה ציצית, ו'וראיתם אותו'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2019-01-01 08:14:47
נטילת ידיים
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול האם צריך ליטול ידיים לאחר שירותים? (נטילה מכלי/3 פעמים ללא כלי/מספיק שטיפה במים) והאם זה אותו דין גם כאשר רק נכנסים לחדר השירותים על מנת להוציא משם משהו? האם יש הבדל בין ספרדים ואשכנזים בדין זה? תודה רבה
מספיק לשטוף. אם נכנסים לקחת משהו לא צריך לשטוף. לכל העדות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-31 14:38:53
התייעצות לגבי בחור
שלום כבוד הרב. אני יוצאת עם בחור שיש בנינו מציאת חן גדולה ואהבה עצומה, וב"ה גם התאמה רבה. אך הבחור הוא לא מי שחלמתי שאהיה איתו מכיוון שהוא חוזר בתשובה וכרגע הוא בצבא, אבל לא עשה ישיבה לפני הצבא אבל בוודאי מתכוון לשבת ללמוד כמה שנים אחרי הצבא. אמא שלי מתנגדת מאוד לקשר, ואני גם מבינה את מה שהיא אומרת, אבל אני אוהבת מאוד את הבחור ומכוח האמונה שלי בו אני יודעת שהוא יהיה תלמיד חכם לא פחות מכל אחד שישב ולמד גם לפני הצבא. עד איפה לכבדה? היא מעוניינת שאפרד ממנו. תודה רבה.
דעת ההורים מאוד חשובה בנושאים כאלו, לא מצד כיבוד הורים, אלא מצד חכמת החיים שיש להם והכרותם אותך. לכן את צריכה לקיים עם ההורים שיחה טובה, בה יתברר למה אמא לא מעוניינת בשידוך. אם זה רק בגלל שהוא חוזר בתשובה ותו לא, אין זו סיבה מספקת. אבל אם ראתה בו שאינו מתאים לך, צריך להקשיב לה היטב ולחשוב האם יש בדבריה ממש. אכן לחוזרים בתשובה שלא היו כלל בישיבה יש חסרון גדול, לא רק מצד המידע התורני, אלא בעיקר מצד הפנמת העולם הדתי וחיי תורה נורמלים, וממילא יש פער גדול בינם לבין מי שגדל בבית דתי. עם זאת פעמים רבות מידותיהם טובות באופן מיוחד, וזה הכי חשוב. לסיכום- צריך לבחון את העניין היטב, וההורים בהחלט יכולים לעזור בעניין. בכל מקרה, הייתי ממתין עד שיהיה לפחות חצי שנה בישיבה, כדי לראות איך הוא מתקדם, וכך יהיה אפשר גם לשוחח עם הרב שיהיה לו, לשמוע עליו באופן יותר טוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-31 10:29:24
שבת
שלום, האם הצמדת מגנטים המעוצבים בצורה של אותיות למקרר אסורה בשבת? אשמח לפירוט. במידה ואסור להניח אותם סמוכים אחד לשני ( שכך מרכיבים מילה)- האם מותר להצמיד כל פעם רק אות אחת ( לצורך לימוד שמות האותיות לקטן)? האם יש הבדל אם מצמידים את ה'אות-מגנט' למקרר או רק מניחים על שולחן? ( אולי מצד הקביעות/ ארעיות ?) תודה
כך כתב הרב מלמד בספרו פניני הלכה שבת יח, ד- מותר להניח קוביות צבעוניות זו ליד זו וליצור צורת אות, וכן מותר להניח חוט בצורה של אות, משום שהקוביות או החוט כבר היו קיימים ורק סידרו אותם בצורה של אות. וכן מותר להצמיד זוג קלפים שביחד יוצרים צורה בעלת משמעות או אות או מילה, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבום זה לזה. וכל זה כאשר החלקים אינם מתחברים זה לזה או ללוח, אבל אם הם מתחברים, לרוב פוסקי זמנינו הדבר אסור מדברי חכמים. לפיכך, אסור לדעתם לנעוץ חלקי אותיות בלוח ולהרכיב אותיות, מפני איסור כותב. וכן אסור להרכיב פאזל, שגם כתיבת צורות בעלות משמעות אסורה משום כותב. ויש מתירים, הואיל ואין בזה שום כתיבה, שכן הכל כתוב שם מתחילה, ורק מצמידים את האותיות או את חלקי הפאזל זה לזה. אמנם גם לדעה המקילה אסור לחברם כדי לקובעם כתמונה. למעשה, הרוצים להקל בזה לילדיהם רשאים, אבל למבוגרים נכון להחמיר, שכך היא דעת רוב הפוסקים.
יוצא אם כן במקרה ששאלת, שעל השולחן מותר, ועל המקרר נכון להחמיר למבוגרים.
אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-25 03:08:57
אמונה
שלום וברכה, יש אנשים שאם מישהו אומר להם בע"ה אחרי משפט הם קצת מגחכים על זה, האם יש קצת צדק בגיחוך שלהם?
אכן פעמים רבות נעשו צמד מילים אלו שגורות מידי בפי כל, עד שאומרים אותם במקום לא מתאים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-12-23 19:20:25


