חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
מלאכת מוחק
1. הגדר מהי מלאכת "מוחק" בשבת? נ.ב אני מבקש שהרב יפרסם את השאלה שעוד אנשים ידעו.
שלום
להלן תשובה לשאלתך מספר פנני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו עוד בספר באתר ישיבת הר ברכה
– כתיבה ומחיקה
מלאכת כתיבה היא מלאכה המביעה רעיון באופן מדויק, על ידי אותיות או מספרים או צורה בעלת משמעות, כדי שיתקיים הרעיון זמן רב. במשכן היו כותבים אותיות על הקרשים, כדי שידעו תמיד איזה קרש צריך להעמיד בצד צפון ואיזה בצד דרום, איזה ראשון בצד צפון ואיזה שני וכך בכל הצדדים. ופעמים שטעו בדבר, ונצרכו למחוק את האותיות ולכתוב תחתיהן אותיות אחרות, וזוהי מלאכת מוחק, היינו מוחק על מנת לכתוב אותיות אחרות (שבת קג, א, רש"י עג, א).
לכאורה נראה שמלאכת הכתיבה היא מלאכה קלה שאין בה ממש, ולא היה צריך להכלילה במלאכות החמורות האסורות בשבת. אולם באמת מלאכת הכתיבה היא התשתית לפועלו של האדם. כמה שיהיה חכם ובעל זיכרון, יתקשה לזכור בדייקנות היכן צריך להניח כל קרש במשכן. וכך בכל הדברים המורכבים, אם לא יכתוב אותם, לא יזכרם בדייקנות ויאבד את היכולת לשחזר את המידע שצבר ואת ההישגים שכבר הגיע אליהם. על ידי הכתיבה האדם מסוגל להתפתח מבחינה מדעית ולשכלל את חייו.
כדי שהמידע יהיה מדויק, צריך לפעמים למחוק אותיות מוטעות על מנת לכתוב במקומן את האותיות הנכונות. גם כשיש בנייר כתם, המוחק אותו כדי לכתוב שם אותיות, עובר על מלאכת מוחק, שבמחיקתו הכשיר את המקום לכתיבה (שו"ע שמ, ג).
פעמים שעצם המחיקה, גם שלא לשם כתיבה, נחשבת מלאכה. כגון שכתב בספר תורה אות מיותרת, ורק לאחר שימחקו אותה יהיה הספר כשר (שבת קד, ב; באו"ה שמ, ג, 'המוחק').
גם כתיבה על ידי חותמת נחשבת כתיבה, ואין בזה הבדל אם אוחזים את החותמת ביד ימין או שמאל, שכן בשתי הידיים נוח לחתום. וכן הפעלת מכונת הדפסה, או מכונת העתקה, או שליחת פקס, אסורה מהתורה, כיוון שעל ידי הפעולות הללו נכתבות אותיות או צורות בעלות משמעות (עיין מ"א או"ח לב, נז; ט"ז יו"ד רעא, ח; אג"מ או"ח ח"ד מ, י).
בברכה אייל משה
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-05-20 08:30:28
ראשי תיבות
הרב מציין בפניני הלכה מקור בהלח"ב מהם ראשי התיבות ובמי מדובר (שם הרב ושם הספר) תודה מראש
שם הספר הוא הלכות חג בחג של הרב משה מרדכי קארפ, תלמיד חכם מקרית ספר, חיבר הרבה ספרים, ביניהם משמרת מועד על מסכתות מסדר מועד.
מחבר התשובה: הרב מאור קיים
2016-05-19 19:00:34
משהו
מה זה לא תקם ולא תטור
אנא מלאו את התשובה
שלום
להלן תשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
נאמר (ויקרא יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ספר החינוך מצוות רמ"א ורמ"ב).
וההסבר מבואר בתלמוד מסכת יומא (כג, א).באמצעות דוגמא : ראובן ביקש משמעון פטיש בהשאלה, אבל שמעון לא הסכים להשאיל לו. כמובן ששמעון נהג שלא כשורה, ובסירובו להשאיל לראובן את הפטיש ביטל מצווה מן התורה, אך זה עניין אחר. למחרת שמעון, זה שרק אתמול סרב לעזור לראובן, נצרך לשאול מברג, בא אצל ראובן ובקש ממנו כי ישאיל לו את מברגו. וכאן עומדת בפני ראובן השאלה מה לעשות, האם לנקום ולנטור על מה שארע אתמול כאשר שמעון לא רצה להשאיל לו את הפטיש, או להתעלם מזה ולהשאיל לשמעון את מבוקשו בסבר פנים יפות.
על פי התורה צריך ראובן למחות את הכעס מלבו, ולהשאיל לשמעון את המברג בסבר פנים יפות. ואם יענה ראובן לשמעון: "איני רוצה להשאיל לך כשם שאתה לא השאלת לי", יעבור בזה על איסור "לֹא תִקֹּם". ואם יענה לשמעון: "הנה לך המברג", אך יוסיף עקיצה לעגנית בקשר למה שהיה אתמול, יעבור בכך על האיסור "וְלֹא תִטֹּר". ואין ניסוח מדויק שדווקא בו עוברים על "וְלֹא תִטֹּר", אלא כל סוג של לעג הקשור למה שהיה אתמול – אסור. למשל אין לומר: "ראה שאני איני נוהג כמותך, שאתה לא השאלתני כשבקשתי ואילו אני משאילך".
אלא מה צריך ראובן לעשות? למחות את השנאה מן הלב. כי גם אם ייתן את המברג ללא שום תוספת של לעג, ורק בתוך לבו ייטור לחבירו, גם בזה יעבור על "וְלֹא תִטֹּר". מה עוד שכמעט ובלתי אפשרי שנטירת הלב לא תבוא לידי ביטוי, אם במילים או לפחות במבט או טון של מורת רוח, וגם מזה שמעון ודאי ייפגע.
צריך להוסיף, שוודאי הוא שמותר לראובן לשוחח עם שמעון שיחה רצינית כדי לברר בכנות, מה היתה הסיבה שבעטייה סרב שמעון להשאיל את הפטיש, האם היה כאן ביטוי לגישה עקרונית שלילית כלפיו, או שמא רק מקרה הוא ששמעון התכוון להשתמש בפטיש באותו זמן ממש, ומפני כך לא רצה להשאילו. כלומר לדבר באופן רציני בזמן מתאים שבו ניתן לברר דברים בנחת, ודאי שטוב, אבל אסור לנקום או לנטור על ידי ביטוי של לעג.
כמובן שכדי לקיים את הדרכת התורה ולא לנקום ולא לנטור, צריכים הרבה כוחות נפש. אך יחד עם זה, יש לציין שאדם המצליח לא לנקום ולא לנטור, הוא אדם מאושר, ליבו טוב, אהבתו את הבריות איתנה, ואיננה תלויה בשום דבר.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2016-05-11 11:40:51
ללא נושא
האם שיער ארוך זה איסור על פי ההלכה?
אין איסור, אבל בהחלט דבר לא ראוי ולא מכובד לפי הנורמה המקובלת אצל אנשים יראי שמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2015-10-28 13:52:14
ללא נושא
אנו קבוצת נשים הלומדות הלכות שבת מתוך הספר פניני הלכה. השאלה בנושא כלי ראשון שני ושלישי: הרב כותב שניתן להכין מנה חמה בשבת ע"י עירוי מכלי שני (עמ' 185). הופתענו ולא הבנו מדוע אפשר: האם משום שנחשב למבושל כל צרכו? האם משום שאינו נחשב ל"קלי בישול"? ולכאורה לפי הנחיה זו האם אפשר להכין מאכלים אחרים כדוגמת מנה חמה כמו קוסקוס מהיר הכנה? ולמה לא עדיף גם במקרה של מנה חמה להשתמש בכלי שלישי שאז אין כלל בישול? נודה לרב אם יוכל להבהיר.
שלום וברכה,
הרב הסביר את הדבר בהערה 6 בספר – מנה חמה אינו מהדברים שידועים כקלי הבישול. והטעם להקל בעירוי מכלי שני בדבר שיש בו ספק אם הוא מקלי הבישול הוא משום שלרוב הפוסקים סתם מאכלים אינם מקלי הבישול, ואף המחמירים שסוברים שצריך לחשוש שמא הרבה מאכלים נחשבים מקלי הבישול סוברים שהאיסור מדרבנן, ובצירוף דעת הסוברים שעירוי אינו מבשל כלל (הרשב"ם). ולכן רק במה שידוע שנחשב מקלי הבישול יש להחמיר בעירוי מכלי שני.
לגבי קוסקוס, צריך לברר אם ואיזה בישול זה עבר במפעל.
בברכה,
מאור קיים, ר"מ בישיבת הר-ברכה
מחבר התשובה: הרב מאור קיים
2015-10-28 07:32:18
ללא נושא
לכבוד הרב שלום. האם מותר לכוין מערב שבת שעון שבת לדוד חשמלי ולאחר זמן מה להשתמש במים החמים לשטיפת כלים וכדומה?
שלום
מותר. ועל מנת שיהיה מותר להשתמש במים בלי חשש שהמים שיכנסו לדוד יתבשלו – צריך שההפעלה תהיה רק למשך כרבע שעה. ולאחר מכן הפסקה מסוימת ושוב הפעלה.
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבת הר ברכה
https://yhb.org.il/01-10-24/
איסורי שבת חלים רק על מעשים שאדם עושה בשבת עצמה, ולא על פעולות שנעשות מעצמן במשך יום השבת. ואמנם לדעת בית שמאי, כשם שאדם מצווה שבהמתו תשבות ממלאכה בשבת, כך הוא מצווה שגם כליו ישבתו ממלאכה ביום השבת. אבל ההלכה כדעת בית הלל, שאין איסור שבת חל על כליו של אדם, ולכן מותר לאדם לעשות בכליו מלאכות ביום שישי שיסתיימו מעצמן ביום שבת (שו"ע רנב, א)
אפשר להפעיל את דוד המים החמים על שעון שבת, באופן שכל כמה שעות החימום שבדוד יפעל למשך כרבע שעה, כדי שהמים יתחממו מעט אבל לא יגיעו לחום שהיד סולדת בהם, ואז אפשר יהיה להשתמש במשך השבת במים הפושרים שבדוד בלא חשש.
למרות שיש אומרים שחום שהיד סולדת בו הוא משעה שלא נוח לנגוע בו למשך זמן, שזה בערך מחום של 45 מעלות כמבואר לעיל בהלכה ד, במקרה שלנו צריך להחמיר רק כאשר המים היוצאים מהדוד בחום שלמעלה מ-80 מעלות, שלא ניתן לנגוע בהם. כי הדודים בנויים באופן כזה, שהמים החמים ביותר נמצאים בחלק העליון של הדוד, ובחלק התחתון נמצאים המים הפחות חמים, ויש הבדל משמעותי ביניהם. והמים הקרים נכנסים לחלק התחתון, כך שאם ניתן לנגוע במים החמים שיוצאים מן החלק העליון שבדוד, שהם החמים ביותר, קרוב לוודאי שהמים שנמצאים בתחתית הדוד אינם מגיעים לחום שהיד סולדת בו, וודאי שאין בכוחם לבשל את המים הקרים שיכנסו לדוד.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-20 09:22:46
ללא נושא
האם צריך הפרדה בחתונה?
שלום
יש בזה הידור אבל הוא תלוי במנהגי הצניעות של המשפחות.
כמו שאמרו חכמים במסכת סוכה לגבי שמחת בית השואבה שבהתחלה נשים וגברים היו באותו המתחם ורק כשראו שהגיעו לידי קלות ראש בנו מושבים מיוחדים עבור הנשים.
לכן במשפחות שבהם הנשים והגברים לא עובדים במקומות מעורבים הצניעות מחייבת הפרדה
אבל אם הורגלו לעבוד בחברה מעורבת נראה שחוסר ההפרדה לא יביא לקלות ראש ואז ההפרדה תיחשב כהידור.
בכל מקרה אין להתקוטט עבור כך עם ההורים בפרט אם הם הממנים את האירוע.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-19 14:50:43
ללא נושא
בהמשך לשאלה מנהג בית אבא הוא לשמור 3 שעות אזי אני מבין שניתן לחזור למנהג בית אבא?
אפשר.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-07 09:18:36
ללא נושא
בהמשך לשאלה מנהג בית אבא הוא לשמור 3 שעות אזי אני מבין שניתן לחזור למנהג בית אבא?
אנא מלאו את התשובה
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-07 09:18:35
ללא נושא
שלום וברכה. אבא שלי ממוצא ספרדי ואמא שלי ממוצא אשכנזי. בילדותנו נהגנו כמנהגי האשכנזים ושמרנו 3 שעות הפסקה בין בשר לחלב למעט בשר בקר. במרוצת השנים לאחר שהתחתנתי זיגזגתי בין מנהגי אשכנז למנהגי עדות המזרח. בין השאר שמרנו על 6 שעות הפסקה. בעת האחרונה החלטנו אשתי ואני לנקוט קו אחיד בהלכה ולנהוג לפי נוסח ומנהגי אשכנז בלבד. האם לחזור למנהג בית הורי ולשמור 3 שעות בין בשר לחלב?
שלום
בענייני הלכה נוהגים כמנהג האב.
בפרט בעניין זה שהרבה מבני אשכנז נוהגים כבני ספרד וממתינים שש שעות ולכן מי שאין בידו מנהג מובהק להקל ראוי שינהג כמנהג אבותיו ורוב ישראל.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-07 09:02:38
ללא נושא
כבוד הרב שלום רב, הורי מבקשים ממני שנגיע להתארח אצלם בערב החג השני (מחר) עם בעלי וילדיי, כיוון שלא התארחנו אצלם באף חג מחגי תשרי. הוריי הם חילונים אך מכבדים במידה מסוימת את אורח חיינו הדתי. בעלי רוצה להישאר בבית ולחגוג את שמחת תורה עם החברים ולא רוצה להתארח אצל הוריי כי הם גרים ביישוב חילוני ששם אין כ"כ אוירת חג. מה עליי לעשות? ללכת להוריי או להישאר בביתי?
שלום
מחילה על האיחור בתשובה.
כשיש התנגשות בין ערכים לכיבוד הורים, קיום הערכים קודם.
במיוחד אצל אישה נשואה שצריכה לתמוך ולנהוג כמנהגי בעלה.
פעמים רבות הכי פשוט לומר את האמת כפי שהצגת אותה ולפצות את ההורים בביקור אחר.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-03 21:12:10
ללא נושא
שאלה לכבוד רב אליעזר מלמד שליט"א הרב הביא בהלכות תפילה: . ורק לעיתים נדירות, כשהוא באמצע לימוד חשוב, וההליכה למניין תפגע מאוד בלימודו, מותר לו להקל להתפלל ביחידות הרב כותב את זה בשם הרמ"א אך הרמ"א סייג את זה דוקא כאשר מדובר שהוא לומד במקום קבוע. וכך כותב הרמ"א: הגה: ויש אומרים דאפילו בלא י' עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו, ודוקא מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל בלאו הכי (הר"י פרק קמא דברכות). ואפילו הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מבית הכנסת (תשובת הרא"ש כלל ד' והטור). וכל שכן שלא יעסוק בתורה בבית הכנסת בזמן שהצבור אומרים סליחות ותחנות (הגהות אלפסי החדשים):
אנא מלאו את התשובה
הרב כתב "תלמיד חכם שתורתו אומנותו, אף שההליכה לבית הכנסת לתפילה במניין גורמת לו ביטול תורה, בכל זאת עליו לילך להתפלל במניין…. ורק לעיתים נדירות, כשהוא באמצע לימוד חשוב, וההליכה למניין תפגע מאוד בלימודו, מותר לו להקל להתפלל ביחידות" (עפ"י רמ"א צ, יח).
כלומר מדובר על מצב קבוע, – שההליכה מתנגשת עם הלימוד – ואם כן מדובר במקום הקבוע ללימוד.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-10-01 20:02:37
ללא נושא
שלום רב, שאלה יש לי לגבי הלכות תפילין בפניני הלכה: בסעיף ח' לגבי מקום הנחת תפילין של ראש הרב מלמד כותב כי אפילו אם קצת מהתפילין מונח מעבר למקום גדילת השיער הן אינן במקומן ולא קיים את המצווה, אפילו אם רק קצה התיתורא אינו על מקום גדילת השערות. רוצה אני לדעת מה הדין באדם שמקום גדילת שערות ראשו בקדמת הראש נראה כמן משולש (תמונה להמחשה: http://www.haircity.co.il/img.asp?w=554&h=418&mark=1&p=content/galleries/411/%E4%E3%EE%E9%FA-%F9%E9%F2%F8-10.jpg). מה אם שטח התפילין גדול כך שאמנם האמצע של החלק הקדמי של התיתורא מונח כולו על מקום גדילת השיער אך הצדדים של החלק הקדמי מונחים על מקום שבו לא גדל שיער? האם יש לדאוג לכך שגם הצדדים של החלק הקדמי יהיו על מקום גדילת השיער? ואם כן, עד כמה אפשר להרים את התפילין מעל הראש? מהו הגבול האחורי שאותו אסור שהקצה האחורי של התפילין יעבור? תודה ובברכת חתימה טובה, עופר
שלום
הולכים לפי צורת ומקום השער אצל רוב בני אדם (כך למשל עושים הקירחים).
לדעת הטור ורבנו ירוחם ועוד, הגבול העליון בכל מקום גובה הראש.(כלומר מקום הכיפה)
ולדעת הרמב"ם והסמ"ק ועוד, מקום התפילין אינו מגיע עד סוף גובהו של ראש. וכתב בבאו"ה ד"ה 'עד סוף', שיש להחמיר בזה.
אלא שכתב המשנה ברורה (כז, לג) שאף שהתחלת מקום התפילין צריך להיות מהתחלת עיקרי השער שבפדחת ולמעלה – יותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין כדי שלא ישמט למטה על המצח.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-09-18 14:35:51
ללא נושא
שלום. אני מבקש לשאול לגבי מוצאי יום טוב ראשון של ראש השנה. מתי ניתן לעשות פעולות שקשורות ליום השני(חימום אוכל וכו') האם צאת הכוכבים כמו בכל יום? או כמו במוצאי שבת שמאריכים את הזמן בעוד כ 10 דקות? השנה השקיעה ביום א' של ר"ה בשעה 18:50. מתי ניתן להתחיל את ההכנות ליום השני? תודה ושנה טובה
שלום
בצאת הכוכבים כל מקום לפי הלוח א"צ בתוספת (שבת). (בה"ל או"ח תקג, א)
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-08-31 08:49:00
ללא נושא
1)ראיתי שהרב כתב בפניני הלכה ימים נוראים ג,ג שר"ת מיישב בין המחלוקת מתי נברא העולם רציתי לדעת היכן הוא כותב זאת? 2) הרב כתב בהעם והארץ ט,יג שיש לקרוע על מקום המקדש לפחות פעם אחת וראיתי בשיחות הרצי"ה על יום ירושלים (שיחה ב,9 + שיחה ג,7) שהרציה אומר במפורש שלא לקרוע!
שלום
א. כז, א ד"ה כמאן – בסופו
ב. הרב התייחס לזה במפורש בהערה 2 : "ש מוסרים בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שגם הקריעה על מקום המקדש תלויה בריבונות בלבד. ויש תלמידים של מו"ר הרצי"ה שאינם מקבלים זאת. ואף מו"ר הרב שפירא התפלא כששמע שמוסרים בשם הרצי"ה שאין לקרוע על מקום המקדש, כי הקריעה על המקדש תלויה בבניינו ולא בריבונות. מכל מקום יש לומר שגם לפי מה שמוסרים בשם הרצי"ה, מסתבר שכיום אף הוא היה מסכים שצריך לקרוע על מקום המקדש. וכפי שכתב הרב גורן בתורת המדינה ע' 108: "ביחוד כאשר בעוונותינו הרבים, הסגרנו במו ידינו את הר הבית, מקום המקדש וקודש הקדשים לוואקף המוסלמי ואין מאפשרים ליהודים שנטהרו כהלכה, להתפלל תחת כיפת השמים בחלקי הר הבית, שמותרת שם הכניסה לכל הדעות והשיטות, כולל שיטת הרמב"ם וסיעתו. והר הבית מקום המקדש שועלים הילכו בו ברשות מדינת ישראל. על זה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו. לכן ברור שיש חובה לקרוע גם בזמננו על חורבן בית המקדש ולהתאבל עליו עד שנזכה בעזרת הגואל צדק לבניינו במהרה בימינו". עוד כתב שם, שאין זה אבלות ישנה, מפני שאמרו בירושלמי (יומא פ"א ה"א): כל דור שבית המקדש אינו נבנה בימיו, מעלים עליו כאילו הוא החריבו, הרי שהאבלות על זה שאנו כאילו החרבנו אותו."
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-08-30 11:32:36
ללא נושא
נושא: דין תפילה לנוטל טיפול תרופתי קשה, פסיכיאטרי? שלום, נפצעתי בצבא – פוסט טראומה , ומזה 13 שנים אני מטופל והייתי בעבר אצל 12 פסיכיאטרים!, נטלתי עשרות סוגים של כדורים פסיכיאטריים, וכעת גם יש לי פסיכיאטר פרטי , וטיפול תרופתי קבוע כל יום מספר פעמים ביום. קראתי "דין שיכור בתפילה" -עפ"י רוב הדעה שאינו יכול להתכוון ולכן פטור/ויש הסוברים אסור לו להתפלל!. אני במצבי שלא עושה דבר, הכדורים (הם חזקים), "מכבים" את מערכת הרגשות שלי , ומזה שנים אין לי יכולת לשמוח/ליהנות/ובעיקר להתכוון. אני מרגיש כמו "רובוט", אף הייתי בטיפולים ועשרות אמרו לי משך השנים שאני "מנותק רגשית", כמו "רובוט" ,ואני מרגיש עצבנות ותחושת מתח נפשי זאת עוד בטרם הדברים נאמרו מצד מטפלים/מקומות טיפוליים שניסיתי לטפל בעניין הנפשי. אני מרגיש בחיים "חי -מת", אני "עומד" במקום מזה 13 שנים, לא מצליח לעבוד ולתפקד בצורה תקינה. מה הדין שלי לעניין חיוב בתפילה, פטור?/חייב?. ובבקשה להוסיף מקור תומך בתשובה ,)העניין שאני מנסה להבין האם אפשר להקביל דין אדם הנוטל כדורים חזקים (אף מומחה ברפואה מודה), ואשר הם שקולים כאילו זה האדם שותה כל יום 3 בקבוקים של וודקה! (משקה חריף), וזאת להוציא שאסור לו "כדין שיכור"/ חוסר כוונה הלב , הואיל והטיפול הכימי משבש את יכולתו להתרכז/לרצות באמת!/ חוסר הנאה/ יכולת להתכוון, המילים בתפילה יוצאות בלי חיבור רגשי ותחושה, אלא בתחושה העצמית "כסתם מילים" תודה.
שלום
ציוותה התורה לכהנים, שלא יכנסו שתויי יין לעבודת בית המקדש (ויקרא י, ח-יא).
ומזה למדו חכמים שאסור לשתוי ושיכור להתפלל.
שתוי הוא מי שהושפע מעט מהאלכוהול, וקצת קשה לו להתרכז ולמקד את מחשבתו, אבל עדיין הוא מסוגל לדבר לפני המלך. ושיכור הוא מי ששתה הרבה, עד שאינו יכול לדבר כראוי לפני המלך.
בדיעבד, שתוי שהתפלל, כיוון שהיה יכול לדבר לפני המלך – יצא ידי תפילתו.
ולדעת הרמ"א, כיוון שבמשך הדורות נתמעטה הכוונה בתפילה, אין לדקדק כל כך בזה, וגם מי שנעשה מעט שתוי רשאי להתפלל, ובמיוחד כאשר הוא מתפלל בעזרת סידור, שאין לחשוש שמא יתבלבל בתפילתו. ונוהגים לסמוך על דעתו כשזמן התפילה עומד לעבור (מ"ב צט, ג, ויז; וע' כה"ח כב).
לכן במקרה שלך שישנה מציאות קבועה של חוסר ריכוז נראה שהדין תלוי ביכולת שלך לעמוד מול הקב"ה בתפילה. המדד לכך הוא אם אתה מסוגל לדבר עם ראש הממשלה ולהבין את פרוש המילים של התפילה
מתוך הסידור שאז אתה חייב בתפילה, ואם לא אז אתה פטור .
רפואה שלימה
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-07-30 07:37:09
ללא נושא
שלום רב, אני מעוניין להתגייס לצה"ל (אני שואף להתגייס למודיעין), אך אני מתלבט בין שני מסלולים: 1. מסלול של ישיבת הסדר 2. מסלול של דחיית גיוס (שנתיים למשל) ולימוד בישיבה גבוהה, ואז לעשות שירות רגיל בצה"ל (3 שנים) איזה מסלול עדיף יותר? אם אני בוחר במסלול השני, אלו קשיים מבחינה דתית יכולים להיות לי בצבא?
שלום
אני לא יודע,
לא שרתתי במודיעין ובכל ממקרה זה גוף גדול ומקום אחד שונה מחברו
החשש הכללי הוא להיות מושפע מהתרבות המערבית החילונית ודחיית הלימודים הגבוהים או הנישואין
לייעוץ בעניינים אלו אתה צריך לדבר עם מי שמכיר אותך, ולא דרך האינטרנט.
ברכה והצלחה
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-07-29 20:09:50
ללא נושא
לכבוד הרב ראיתי שכת"ר כתב כדלהלן: השנה, שיום הצום נדחה לי' באב, מנהגי האבלות אינם נמשכים במוצאי הצום, ומותר מיד לאחר הצום להתרחץ במים חמים ולכבס בגדים וללבוש בגדים מכובסים. ולגבי אכילת בשר ושתיית יין בליל מוצאי הצום, המחמיר תבוא עליו ברכה והרוצה להקל רשאי. אינני מבין איך אפשר לכתוב שהרוצה להקל רשאי. עיינתי בפניני הלכה וראיתי שזו דעתו של רח"ו ובכל זאת מאחר שפסקו בשו"ע וכל שאר ספרי הלכה (חיי אדם, ערוך השלחן וכו') שאין לאכול בשר במוצאי הצום כשהצום נדחה איך אפשר לדחות דעה זו שנתקבלה בכל ישראל בגלל שיטת רח"ו שלא נזכרה בספרי הפוסקים המקובלים? תודה רבה
שלום
ראשית אם כך כתוב – אז זה אומר שאפשר לכתוב – במילים אחרות לא פונים לרבנים בסגנוןן "איך אפשר לכתוב" אלא "לכאורה כך וכך…"
בפרט שאם הייתה פותח ספרים היית מוצא תשובה. בעיתון ישנה מגבלת מילים ולא כל המקורות מופיעים –
כך כתוב בספר https://yhb.org.il/05-10-20/
"כאשר תשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון שהוא י' באב, מנהגי האבלות אינם נמשכים במוצאי הצום, ומיד לאחר צאת הכוכבים מותר להסתפר, לכבס ולרחוץ בחמים. אמנם לדעת רבים יש להימנע בערב מאכילת בשר ושתיית יין, שהואיל והיו באותו היום בצום אין ראוי שמיד אחריו ישמחו בבשר ויין (רמ"א תקנח, א, מ"ב ד-ה; הרב אליהו הל' חגים כט, ט). ויש מקילים לאכול בשר ולשתות יין מיד אחר צאת הצום (ר"ח ויטאל, פר"ח, תורת המועדים יא, ח).".
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-07-26 02:54:55
ללא נושא
האם מותר לאשה אחרי לידה קיסרית בתוך 24 חודשים אחרי הלידה שלוקחת גלולות נגד הריון בגלל הקיסרי לקחת גלולה שיש בה טעם שהיא צריכה לקחת כל יום באותה השעה בדיוק את הגלולה בצום ט' באב דחוי שהוא בעצם י' באב
מותר
מעוברות ומיניקות שחשות חלשות במקצת או שיש להן מיחוש מסוים, אף שאינן חולות – פטורות מצום שנדחה (באו"ה תקנט, ט, 'ואינו'; כה"ח עה).
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-07-19 19:31:53
ללא נושא
האם מותר להשרות ירק עם סבון בשבת (משום ברירה) ?
שלום
מותר מפני שהם דבוקים לעלים ולא מעורבים.
מקורות: הורה רשז"א (שו"ש שיט ח, ב, שש"כ ג, מ), שאם מצא תולעת גדולה על עלה חסה, מותר להסירה, מפני שהיא עומדת בפני עצמה. ואם מצא חרקים קטנים, אסור להוציאם לבדם, אלא יוציאם עם מעט מהעלה. ובאר שהחילוק הוא בין אם אפשר להסיר את התולעת בשטיפה (ואולי גם בנשיפה) לבין אם דבוקה יותר, שאז היא נחשבת מעורבת. ע"כ. לעומת זאת כתב ברבבות אפרים (ח"ו קצד, ד), שמותר להוציא את התולעים גם על ידי שרייה במים, ואין בזה איסור בורר כי הם עומדים בפני עצמם "והוי ליה כנוצה שמסירה מהבגד". וכך נראה יותר.
מחבר התשובה: הרב אייל משה
2015-07-15 10:02:04


