חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
חנוכה
1.האם בדירה שבה לא רואים מהרחוב את הדלת כי היא במפלס 1- (וא"א להדליק בפתח החצר לפי מה שכתב הרב מלמד בשם החזו"א)יש עניין להדליק ליד הפתח מבפנים או מבחוץ? 2. אם בחלון של הדירה אני משער שיראו את החנוכיה ברחוב אבל זה יהיה פחות מהגובה של מפלס הרחוב האם עדיף משם או ליד הדלת?
- עדיף בפנים כדי שלפחות אתם תראו את הנרות.
- ע"פ פניני הלכה עדיף בחלון. ואם עוד אחד מדליק, ידליקו בשתי המקומות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-11 06:00:38
קשת בענן
שלום וברכה. האם קשת בענן זה סימן טוב או רע?
בראשית ט,יג-יד – "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ. והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן". רש"י- והיה בענני ענן: כשתעלה במחשבה לפני להביא חושך ואבדון לעולם (אז- ונראתה הקשת בענן). כלומר הקשת מבשרת על דבר לא טוב שהיה צריך להיות ובזכות הברית לא קרה.
אומרים חכמים במסכת חגיגה טז. כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם. מאי היא? אמר רבי אבא- זה המסתכל בקשת, דכתיב (יחזקאל) "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה' ". וכן הוא בזוהר (בשלח סו:)- המסתכל בקשת כאילו מסתכל בשכינה.
ולמה יש בזה בעיה? כיון שאין זה דרך ארץ להביט בדמות כבוד ה', וממילא יש בזה זלזול (שוט'). וכמו שאנו מתייחסים לבית המקדש, שאיננו באים סתם כך ללא הכנות לראות את פני ה' (בשוט' מביא בשם התס' רי"ד מדוע הקשת מסמלת את השכינה- מפני שאי אפשר להבדיל בבירור בין הצבעים שבה ולהבחין במקום שבו מסתיים צבע אחד ומתחיל אחר. ובדומה לזה אין אדם יכול לכוון בבירור את מראה השכינה).
וכ"פ השו"ע רכט,א- "ואסור להסתכל בה ביותר".
ועד כדי כך ההסתכלות בקשת רצינית, שנחלקו האחרונים האם נכון לרואה קשת לומר לחברו להסתכל:
מ"ב- ואין כדאי להגיד לחברו שיש קשת, מטעם מוציא דיבה (ח"א. וכ"ד בא"ח וכה"ח).
מן הסתם כוונתו, משום שהקשת באה כסימן לכך שהיה צריך להביא פורענות, וממילא משמע שאיננו
צדיקים. וכפי שכותב הזוהר (ח"א א:)- בשעה שהקשת נראה בעולם הגיע השעה להאביד את הרשעים
מן העולם, אך האבות מתגלים אז והם ניצולים בזכותם (פסת"ש).
ברית כהונה- נכון לומר לחברו לראות את הקשת ולברך עליה, כי לכך נועדה, להזכיר לבני האדם
שבזכות הברית, ה' מקיים את העולם, ויתעוררו לתשובה.
פניני הלכה ברכות טו,י- וכן נוהגים.
למה דוקא קשת?
כאן צריך להזכיר את דברי חז"ל על כך שבתחילה ברא הקב"ה את 'עולם התוהו', שבו ברא כל כח עם כל עוצמתו בלי להתחשב בכוחות האחרים, וממילא כל כח אמר 'אנא אמלוך' ולא התחשב באחרים, וממילא עולם זה נחרב. ועל חורבותיו נבנה העולם שלנו, המכונה 'עולם התיקון', שבו התיקון הוא שכל כח יבין את מקומו ביחס לשאר הכוחות, וממילא תהיה ארמוניה שלמה.
חז"ל אומרים שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל. במילים אחרות, סטו לגמרי מהתיקון שצריך לעשות בעולם. כל אחד רצה את של חברו, וממילא נוצר בלאגן בחברה, וממילא מידה כנגד מידה נוצר בלאגן בעולם ע"י המבול.
המיוחד בקשת זה היופי שבה. ולמה היא כל כך יפה, בגלל הצבעים שבה. ואיך זה קורה? מפני שכל צבע יודע בדיוק את מקומו, וע"י השילוב הנכון בין הצבעים נוצר מראה מרהיב שכזה. כלומר הקשת מסמלת את התיקון השלם- הסדר! וזהו התיקון המוטל על כתפינו למצוא לכל דבר את המקום שלו, ולהיות מסודרים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-06 19:35:06
שמירת נגיעה
שלום לרב, האם מותר לגעת באישה שמועדת על מנת להצילה מנפילה ולמנוע היזק? או לתמוך בזקנה שקשה לה לרדת בכוחות עצמה מהאוטובוס ועלולה ליפול?
כן וכן, כפי שהתירו לרופא לגעת במטופליו כיון שטרוד בעבודתו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-06 10:45:41
חנוכה
שאלתי לפני שנה: הרב כתב שאישה נשואה לא מדילקה לעצמה כי אישתו כגופו אך ראתי שאם רוצה יכולה כמו שמבואר במנ"ב (תרעה, ט)וכן מבואר בדברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל (חלק ב, סימן נח, אות א) האם כך הרב מורה לדינא? התשובה שקיבלתי: ראה בהערה : "אם ירצו ידליקו בברכה, כמובא במ"ב תרעה, ט. שהרי גם במצוות שנשים פטורות, לפי מנהג אשכנז רשאיות לקיים בברכה, ק"ו בנרות חנוכה שנשים חייבות. וכיוון שיש רווקות ואלמנות שגרות לבדן, יש מקום שהבנות יתרגלו להדליק נרות בבית הוריהן בברכה. שאלתי כעת: האם במקום שזה לא מקובל שנשים מדליקות, האם אשכנזיה שתדליק יהיה בזה יוהרה/שינוי ממנהג המקום/פרישה מהציבור?
הפוסקים לא סייגו כך, ולכן מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-05 16:01:34
נרות חנוכה
שלום הרב. אני יוצא למילואים לפני החנוכה וחוזר באמצע המועד. במהלך הימים שאיני שוהה בבית איך אני מקיים את מצוות הדלקת נרות? כמו כן אישתי כנראה תתגורר בבית הוריה בזמן הזה, האם היא חייבת במצווה?
אתה מדליק במקום שתהיה בו ואשתך יוצאת בהדלקת אביה על ידי שיקנה לה במתנה חלק בנר והיא תקנה את חלקה על ידי הגבהתו.
כדאי לך להכנס לאתר של ישיבת הר ברכה ולקרוא פניני הלכה זמנים יג,יא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-05 15:07:07
סירופ – שאלת המשך
תודה על התשובה. אבל, על הצד שהסירופ לא עבר בישול (ואין לי מושג מה המציאות בנידון זה) – לכאורה בגלל שמדובר בכלי שני, אזי גם כשאפשר לגעת בבלינצ'ס, יש לחשוש לכתחילה שהסירופ הוא מקלי הבישול, וצריך להיות אסור (כפי שכתוב בסעיף ז')?
אכן, כל עוד המאכל הנמצא בכלי השני חם בחום שהיד סולדת בו, אסור ליתן עליו סירופ שלא עבר בישול. אמנם אם לקח את הבלינצס על ידי כף שנגעה בכל תחתיתו, הכף נחשבת כלי שני והצלחת כלי שלישי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-02 18:32:37
חימום סירופ בשבת
לפי מה שכתב הרב מלמד בעניין בישול גוש חם בשבת (שבת, י, י) – האם יהיה אסור לבזוק סירופ קר על בלינצ'ס חם? (כי לכאורה הצלחת היא כלי שני)
אם הבלינצ'ס רותח באופן שאי אפשר לגעת בו מרוב חום, והסירופ לא עבר בישול בתהליך ייצורו, אכן הדבר אסור לכת'. הפתרון הפשוט הוא לחכות שהבלינצ'ס לא יהיה כל כך רותח, ואז מותר ליתן עליו את הסירופ גם אם הוא לא עבר בישול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-12-01 05:34:13
כללים לבוא לחתונה
לכבוד הרב! מה הדין לגבי הגעה לחתונה בין יהודים חילונים? אם למשל רואים ריקודים מעורבים. שילוב כללי הלכה ונימוסים. ואם יש חומרה בהלכה אני תוהה כיצד לכבד חתונה ושיהיו עדים שומרי שבת. תודה, אני מקווה שהתשובה לשאלה תגיע בשעות הקרובות.
אם מדובר על חתונה כזו שאם לא תגיע יעלבו, מותר להיות בחופה. אם אין ברירה אז אפשר להשאר כל עוד כולם יושבים ואוכלים אוכל כשר. אבל ברגע שמתחילים ריקודים מעורבים, הרי זה מושב לצים וצריך ללכת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-29 14:38:15
פניני הלכה
לכאורה בקישור הזה https://yhb.org.il/07-12-14/ יש טעות במראה מקום לשו"ת הר צבי. התשובה נמצאת בענייני זרעים א סימן מח.
תודה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-29 10:06:53
טוסטר
שלום הרב, האם אפשרי להשתמש בטוסטר חלבי בשביל לעשות טוסט נקניק? נגיד עם לעטוף אותו בנייר כסף כשהטוסטר נקי? מממ או שיש אפשרות להמיר בין בשרי לחלבי
מצד הדין אפשר ע"י חציצה גמורה בין המאכל לטוסטר הנקי כפי שהצעת, אבל למעשה אין להשתמש בעצה זו אלא במקום צורך גדול ובאופן חד פעמי, מפני החשש הגדול למכשול בשימוש קבוע.
לא מעשי להכשיר טוסטר כיון שבולע בליעה חמורה והכשרתו ע"י ליבון חמור, כלומר ע"י אש.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-28 11:39:53
ספר תורה
שלום הרב. תמיד היה לי חלום שבבית שלי יהיה ספר תורה אמיתי בעיקר בגלל המצווה שלכל אחד צריך שיהיה ספר תורה אבל גם כי נראה לי שלגדל ילדים בבית עם ספר תורה זה משהו מבורך. לאחרונה דיברתי על זה עם אישתי והיא ציינה שבטח יש דברים מיוחדים שאסור שיהיה בבית כזה כדוגמת לבוש לבנות או נגיד להביא הביתה אנשים שלאו דווקא ידברו יפה. האם זה נכון? ומה המגבלות? ברור שהספר יהיה במקום מכובד ומאחורי שני כיסויים.
המגבלות היחידות שנאמרו בהלכה בעניין זה הם: תשמיש המיטה, עשיית צרכים, והכנסתו למקום מטונף. לכן אם הס"ת בסלון, אין שום הגבלה להתנהלות הרגילה והמכובדת בסלון.
כדאי לדעת שלפי הדין רק מי שיש לו הרבה מאוד כסף פנוי שלא מיועד לחתונות ילדיו וכד', וכעשירית מסכום זה מספיק לס"ת, חייב לקנותו, כמבואר בפניני הלכה ליקוטים א' ג,ד וז"ל- "רק אדם עשיר, שעלות כתיבת ספר התורה היא פחות מעשירית מרכושו הפנוי, מצווה עליו לכתוב ספר תורה, אבל מי שמחיר הספר קרוב לעשירית מרכושו הפנוי, פטור מן המצווה" (אפשר לקרוא מהספר באתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-26 17:18:21
בישול ביצים
שלום כבוד הרב, רציתי לדעת: למה אנחנו צריכים כשאנחנו מבשלים ביצים לבשל אותם במספר אי זוגי ? תודה על תשובתך
היו שסברו בעבר שטוב לבשל יותר משתי ביצים בפעם אחת, שמא אחת אסורה מדם שיש בה, ותתבטל ברוב. אבל כיום אין הביצים שאנו אוכלים מזכר ונקבה אלא רק מנקבה, כך שאין חשש לביצה אסורה ולכן אין צורך להקפיד על כך (עיין רמ"א יו"ד סו,ד; יד יהודה סו,ז; מעדני אשר,ב).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-26 10:35:11
הנאה מחילול שבת
שלום כבוד הרב, השבת התכנסו כל החניכים בסניף ועשו ארוחה בערב שבת. בטעות אחד החניכים כיבה את האור וחניך אחר הדליק את האור שנית. לאחר המקרה הגיעו אליי החניכים לשאול האם ניתן לשבת בתוך הסניף או שהם צריכים לצאת החוצה? זכרתי על פי הלימוד הקבוע שאני עושה ב"פניני הלכה" שמותר להם לשבת וכך עניתי להם. לאחר שעיינתי שוב בדברי הרב בשבת ב', ראיתי שאסור. רציתי לשאול האם יש חילוק בהלכה שהרב כתב (ביחס לכך שאסור להנות מהאור באוכל) גם לאדם שהדליק במזיד לציבור או שהרב כתב רק על יחיד? שאלה שניה- האם יש מקום להקל כשמדובר במקרה שהציבור יצטער אם ישב בחוץ מפאת הקור? לסיכום השאלה, האם למרות שהציבור לא היה מעוניין שיידלק האור (כי לשבת בחוץ בקור זה לא רצונם) עדיין יהיה אסור להנות מהאור שהודלק עבורם ובכל זאת יצטרכו לשבת בחוץ? במידה ואכן במקרה הזה הדין הוא שאסור- כיצד לעשות תשובה בעניין זה שהטעיתי את הציבור? אשמח לתשובתו של הרב.
כפי שמבואר בפניני הלכה כו,ב האיסור להנות מהאור הוא רק בדברים שלא היה אפשר כלל להנות מהם בלא האור. אני מעריך שהיה אפשר לאכול גם בלי האור שהודלק. וממילא היה מותר לכם להשאר שם. כמו כן במקרה כזה, כיון שמדובר על שעת הדחק וצורך הרבים וצורך מצוות עונג שבת, אם מדובר על מנורת לד, כלומר מנורה בלי חוט להט, כמו רוב המנורות כיום, היה אפשר להדליק את האור בשינוי, ולסמוך על הפוסקים שכשאין חוט להט הוי דרבנן, וממילא בשינוי הוא תרי דרבנן לצורך גדול. (אמנם יתכן שלא היה כדאי במקרה שלכם לסמוך על כך ולהדליק את האור, אלא בשביל החינוך של הנוער למסירות לתורה, היה עדיף שתשארו לאכול בחושך). כמו כן יתכן שהבחור הדליק בשוגג, וממילא בשעת הדחק מותר להנות מהאור, ומצבכם היה שעת הדחק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-26 02:33:48
ייחוד
אשתי ואני גרים בבית עם אבא שלי, שהוא מעל גיל 90. לאחרונה התעורר צורך בעובד זר. האם יש בעיה של יחוד כאשר לא אהיה בבית, וגם לא בעיר, ואשתי תישאר עם אבי ועם העובד זר בבית? ואם יש בעיה, אם נביא עובדת זרה יש בכך יתרון? האם אוכל להיות איתה (ועם אבא שלי) כאשר אשתי לא תהיה בבית?
יש איסור ייחוד בשני המצבים, אבל אפשר לפתור אותו בקלות על ידי השארת דלת הבית סגורה אך לא נעולה (אמנם יש מצריכים דלת פתוחה לגמרי, אך כיון שמדובר על שעת הדחק, ניתן להקל). עדיף עובד זר ולא עובדת, כיון שמדובר על גבר הצריך עזרה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 19:21:03
כללי
שלום לכבוד הרב. 1.ראיתי שבהרחבות לספר "פניני הלכה שבת" בעניין הריגת כינים (כ;ח,ג) כתוב שיש שחששו לתגליות המדע וכתבו שיש להחמיר, ומצויין שם שכך כתוב בספר הליכות עולם ד, עמוד כ. עיינתי במקום ואם אינני טועה הביא שם הרב עובדיה יוסף זצ"ל את דעת המחמירים אך לעניות דעתי כתב שם לקולא, ושאין לנו אלא דברי רבותינו. יאיר נא הרב את עיני. 2. כתוב בפניני הלכה שבת ט,ג: "ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל. ובשעת הצורך, כאשר יש ספק אם מעשה מסוים אסור או מותר, מותר לעשותו בשינוי, שעל ידי השינוי הוא נעשה ספק בדברי חכמים ומותר להקל בו". האם הספק המדובר כאן הוא ספק של האדם, שבאמצע השבת אדם מסויים מסתפק בעצמו ואינו זוכר אם מותר או אסור לעשות דבר מסויים ואז בשעת הצורך מותר לעשותו בשינוי? האם זה נקרא "ספק דרבנן לקולא"? 3. רציתי לשאול האם יכול להיות שלפעמים לא מוזכרים בפניני הלכה כל הדעות? לדוג' לגבי מעשר כספים כתוב שהדבר חובה לכל הפחות מחמת מנהג, אך בילקוט יוסף כתוב בהלכות צדקה סעיף י' "לדידן אין חיוב גמור ליתן מעשר כספים ממשכורתו, אך רבים נוהגים.." 4. רציתי לשאול שאלה אחרת בעניין תספורת. אני מקפיד שלא להסתפר באיזור הפיאות במספר הפחות מ-5 במכונת התספורת. לאחר שמסתפרים עם המכונה, האם מותר לבצע יישורים של השיער במספריים רגילות ע"י גזירות קטנות באיזור הפיאות? לדוג' בשיער הנמצא מעל האוזניים? או בשיערות שקופצות באיזור הפיאות ולא נמצאות בקו אחד עם שאר הפיאה? או שאסור לגזור שיערות אלו לאחר המעבר עם מכונת התספורת? החשש שלי הוא שהמספריים יגזרו את השיערות הקטנות האלו לאורך פחות מ-5 מ"מ. תודה רבה ויישר כח גדול, חילכם לאורייתא!
- אין לי פנאי כעת להתבונן בדבר.
- הספק צריך להיות אמיתי, כגון ספק מחמת מחלוקת הפוסקים, או ספק במציאות כגון האם יש אור בפתיחת המקרר, אבל ספק הנובע מחסרון ידיעה של ההלכה, כפי שאתה מציג, אינו נחשב ספק.
- בשלושת ספרי הליקוטים יש פחות דעות הפוסקים ויותר הלכה למעשה לדעת הרב מלמד.
- לא זכיתי להבין את השאלה. מה שכן, להלכה אפשר להקל בפחות מחמש מ"מ, ודאי שלוש, ומדינא גם שתיים ואף מילימטר אחד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 13:27:02
חנוכה
שלום לכבוד הרב. בפניני הלכה הלכות חנוכה יג, יא כתוב לגבי נשוי שאינו בביתו "ואם הוא מתארח בדירה ריקה או בבית מלון, למרות שאשתו מדליקה בביתו, ידליק שם נרות. למנהג אשכנז ידליק בברכה, ולמנהג ספרד אם הוא בארץ ידליק בלא ברכה, ואם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה". אך בהערה שם כתוב שיהודי שנמצא במקום שאין מדליקים נרות למנהג ספרד לא יברך. מדוע אם כן כתוב שלמנהג ספרד אם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה?
זו תוספת חדשה שלא הכרתי. כנראה הרב צרף כאן את דעת הרב אליהו שהביא בהערה 22.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-22 13:21:05
ברכת הריח על יין
לעיתים קרובות, אנשים מריחים את היין שמזגו. הריחות של היין די חשובים ותמיד מתאורים ברשומות יין מקצועיות. אפילו בקניית כוסות יין, אחד מהשיקולים החשובים הוא איך צורת הכוס תשפיע על ריח היין. באופן אישי, אני נהנה מאוד מריחו של יין לפעמים אפילו יותר טעמו. כאשר אני לוקח את כוס היין על מנת להריחו, האם יש לברך עליו ברכת הריח (בדומה לכוס הקפה המוזכרת בפניני הלכה)? ואם כן, איזו ברכה לברך?
שאלה טובה. התלבטתי האם להחשיב את היין כקפה או להחשיבו כלחם ובשר צלוי שלא מברכים על ריחם הטוב. שאלתי את הרב מלמד וזו תשובתו- "לא שמענו שמברכים על הריח של היין". ואכן ביין שייכת הסברה שנאמרה בלחם ובשר, שמפאת חשיבותם, הריח בטל להם. ויין כידוע הוא המשקה החשוב ביותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-19 08:57:28
מניעת הריון
שלום הרב ברוך ה' התברכנו בילדה מדהימה. ועכשיו גם מרצון לתת יחס לילדה וגם כי הבנו שרופאים ממליצים לחכות בין הריון להריון ומה עוד שאנחנו נמצאים בתקופה לחוצה היינו מעוניינים לחכות עם ניסיון חדש להריון. רצינו לדעת אם הדבר מותר וכמה זמן ניתן לחכות אם כן?
אכן נכון להמתין, וכפי שבאר יפה הרב מלמד בספרו שמחת הבית וברכתו ה,יג- "כיוון שהניסיון מראה, שמצד בריאות הגוף והנפש, רצוי לרוב הנשים לעשות הפסקה של כתשעה חודשים עד שנה בין הלידה להיריון הבא, מותר לכתחילה לכל הנשים להשתמש לצורך זה באמצעי מניעה". ניתן וכדאי לקרוא עוד בנושא זה בספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-16 16:43:42
צער בעלי חיים
ב"ה שלום וברכה, בענין צער בעלי חיים, אמנם התורה מציבה את האדם מעל בעלי החיים ואף מתירה את צערם לשימוש האדם. האם שיטות הגידול של העופות בהזרקת חומרים , בצפיפות מחייה ותנאים מחרידים מותרים בשל הנאת האדם ? האם בשל מחיר נח יותר לאדם ניתן לצער בעל חיים צער גדול ועוד לעשות כן באופן שיטתי בכמות בלתי נתפסת של בעלי חיים ? שאלה ממונית הנגזרת מכך היא האם בקנותי עוף לשבת בהשגחה המהודרת ביותר אין אני זכאי לקבל עוף שבהגדרתו מהודר שבמהודר שומר כי לא יגרם צער לבעל החיים שהרי אף אם הדין שצער בעלי חיים דרבנן והותר לצורך אין זה הידור ואף לא לכתחילה . האם יש לי צד של תביעה ממונית מול הגורם המשגיח שמכתיר את השגחתו מהדרין ? בתודה על זמנכם, דיקרמן אורי
הרב מלמד הקדיש לעניין זה את ארבעת הטורים האחרונים של רביבים שכותב בעיתון בשבע, אתה מוזמן לקרוא, אין לי מה להוסיף על דבריו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-15 19:56:03
שידוך ושמירת נגיעה.
שלום. שאלה שמאוד מטרידה אותי,אני יוצאת עם בחור איכותי כבר כמה חודשים וזה מתקדם מאוד לכיוון חתונה, בעברי לא שמרתי נגיעה וקיימתי יחסי אישות. מאז התחזקתי,הלכתי למדרשה, וב"ה אני במקום טוב מאז. ואני לא יודעת האם אני צריכה לספר לו את המעשה שעשיתי, האם זה לא שקר להסתיר את זה? זה מרגיש לי שאני מסתירה דבר חשוב.
אכן צריך לספר, גם מצד דרך ארץ פשוטה לא שייך להסתיר דבר משמעותי כזה, ועוד, שבדברים כאלו שייך איסור התורה של גניבת דעת, כמבואר בפניני הלכה ליקוטים ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2017-11-13 22:21:44


