חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הדלקת נרות בסוכה
שלום וברכה היכן נכון להדליק נרות יום טוב ושבת בסכות היות ובסוכה אנו חוששים להדליק בפרט שילדים מסתובבים שם? האם כדאי להדליק נרות בבית ולהדליק את החשמל בסוכה, רק לציין שאצלנו החשמל בסוכה ללא גוף להט? תודה רבה וחג שמח
אם יש חשש – יש להדליק בבית ולכוון גם על מנורת הסוכה גם אם אין לו חוט להט.
2024-10-14 11:48:14
קשירת הבמבוק של הסכך באזיקונים
שלום בסכך לנצח יש ב2 קצוות הסכך במבוקים. האם ניתן להחשיב את הבמבוקים האלו כמעמיד של הסכך, ולקושרם באזיקונים לסוכה?
סברה יפה, אבל למעשה נראה יותר שהבמבוקים הללו ממש חלק מהסכך. אני מזכיר שאם יש על הסכך קרשים באופן שהוא עומד ברוח מצויה, אפשר לכתחילה לחזק אותו באזיקונים לסוכה, כמבואר בפניני הלכה.
קיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) :
"טוב שלא לחבר את הסכך עצמו במסמרים, חבלים ואזיקוני פלסטיק, אלא יניח עליו קרשים ואותם יחבר לסוכה איך שרוצה. ואם יניח על הסכך קרשים כבדים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, יוכל לחזק גם את הסכך עצמו איך שרוצה. וכאשר יש הכרח לחזק את הסכך עצמו כדי שלא יעוף ברוח מצויה, עדיף לחזקו בחבלים על פני אזיקוני פלסטיק. והרוצה להקל בכל זה, רשאי."
2024-10-14 05:06:55
קריאת שמע שעל המיטה
אני רוצה להתחיל לקבל על עצמי לומר קריאת שמע שעל המיטה, מה המקור לכך? כמה זה חשוב?זה חובה? מהו הנוסח ( המקוצר שיש לומר)
הנוסח מובא בכל הסידורים לאחר תפילת ערבית. המינימום שיש לומר זה פרק ראשון של קריאת שמע ('ואהבת') וברכת המפיל.
לגבי מקור וחשיבות, נא לעיין בפניני הלכה תפילה פרק אחרון. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך כאן את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
כו – קריאת שמע על המיטה
סדר קריאת שמע שעל המיטה
א. תיקנו חכמים שההולך לישון על מיטתו בלילה לחצי שעה ומעלה, יאמר את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', כדי לישון מתוך קבלת עול מלכות שמיים והודאה לה' על השינה, וכדי להגן מן המזיקים שכוחם בלילה גובר. ורבים נוהגים להוסיף מזמורים, פסוקים ותפילות כמובא בסידורים.
ב. מברכים 'המפיל' רק פעם אחת בלילה, ולכן הקם משנתו וחוזר לישון, לא יברך שוב. נרדם בלא לומר 'שמע' ו'המפיל', אם התעורר לפני עלות השחר ומתכוון להמשיך לישון, ישפשף ידיו בשמיכה ויאמרם לפני שיירדם בשנית. רבים מיוצאי ספרד נוהגים שההולך לישון לאחר חצות הלילה אומר את ברכת 'המפיל' בלא שם ומלכות.
דינים נוספים
ג. לכתחילה מצמידים את 'שמע' ו'המפיל' לשינה, אמנם במקום הצורך מותר לדבר אחריהם. וכן אם נצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף, רשאי.
ד. אפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל יקפיד להטות על הצד כשאומר את פרשת 'שמע' (פרק טו, י). ולגבי השינה אמרו חכמים שאסור לגבר לישון כשפניו כלפי מעלה או כלפי מטה, אלא על הצד, אך כיום שישנים עם תחתונים, הרוצה לישון על הגב, רשאי להקל.
ה. טוב לערוך חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יעשה תשובה. וכן ראוי למחול לפני השינה לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא ייענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים.
2024-10-13 20:43:59
הזזת משמרות כך שמישהו יעבוד בשבת
שלום, אני עובד בתור מאבטח חמוש בבניין של משרד הייטק שצריכים שמירה 24/7. אמרתי מראש שאני לא עובד בשבתות וחגים ובאמת לא משבצים אותי אלא אחרים. השאלה היא – לפעמים יוצא שיש אפשרות שאעשה עוד משמרת (אני רוצה לעשות הרבה משמרות) אם מישהו יזוז למשמרת בשבת. למשל – אם יש משבצת ריקה בצהרי שבת ושואלים מי יכול לעשות את זה, אני יכול לבקש לעשות מוצאי שבת (ששם כבר משובץ מישהו) ושהוא יזוז לצהרי שבת. האם מותר לי לעשות כזה דבר? או למשל מישהו משובץ בשישי בבוקר ואני יכול לבקש שאני אהיה במקומו והוא יהיה בשישי בצהריים-לילה (אחרי שאני מבקש שואלים אותו אם הוא מסכים והרבה פעמים יסכימו). אז בעצם יוצא שבגלל הבקשה שלי מישהו זז לעבוד במשמרת בשבת. בשביל הבהירות, זה לא כמו בבסיס בצבא שמקפיד על שבת ששם כל מה שעושים בשבת זה באמת צורך מבצעי, אלא יש שם מעליות, מחשבים וכו' וכו' שמי שעובד בשבת משתמש בדברים השונים, וזה לא באמת הכרח בטחוני. תודה רבה
שאלה טובה. התשובה היא שאסור לך לעשות זאת, כיוון שאתה ממש גורם בידיים למאבטח השני לעבוד בשבת בדבר שאסור לעבוד בו, וגם מן הסתם להגיע לשם ברכב בשבת.
2024-10-13 18:08:20
טהרת המשפחה
שלום אני נמצא כרגע בשרות מילואים ואמור לצאת בעזרת ה' הביתה ליומים ואחר כך לחזור… אשתי עשתה הפסק טהרה וסופרת עכשיו שיבעה נקים אני אמור לחזור יומים לפני הליל טבילה רצינו לשאול אם אפשר לקצר בשעת דחק את השיבעה נקים בכמה ימים בכמה ימים
אין שום אפשרות לקצר את השבעה נקיים אפילו בשעת הדחק. אתה צריך לעשות כל שביכולתך כדי לא לצאת לביתך כשאשתך אינה טהורה. להחליף עם מישהו אחר וכד'.
2024-10-13 13:18:06
תחום שבת של קהילה יהודית באירופה לעניין יום טוב שני של גלויות
בהמשך לדיון בפניני הלכה, מועדים ט׳ בנוגע לבן ישראל שנוסע לחו״ל ביום טוב שני של גלויות, מופיע שם שלא להגיע לקהילה יהודית או לתחום שבת שלה. אבקש לחדד את ההגדרה של קהילה יהודית/תחום שבת. נקבעה לי טיסה (עבודה) למדינה באירופה במוצאי שמחת תורה תשפ״ה. יש יהודים בעיר שאני מתכנן להגיע אליה משדה התעופה (כרבע אחוז מהאוכלוסיה. העיר עצמה יותר גדולה מתל אביב ב-2/3), אבל אין לי תכנון להגיע לאיזור של בית הכנסת של הקהילה ולמיטב ידיעתי אין שם שכונות הידועות כשכונות יהודיות. אין לי גם היכרות עם היהודים שם ואינני מתכנן להיפגש עם גורמים מהקהילה היהודית ולא יהיו סממנים חיצוניים שמאפשרים לזהות אותי כיהודי. מה ההלכה בנוגע להגעה לעיר משדה התעופה? כיצד מוגדר תחום שבת של הקהילה או בכלל קיומה של קהילה יהודית בתוך עיר ענקית? ומה בנוגע לעשיית מלאכה?
קהילה במקרה כזה שאנשים אינם גרים בשכונה אחת, הכוונה לבית הכנסת.
תחום שבת הכוונה לאלפיים אמה (912 מטר) הסמוכות לבית הכנסת, ואם יש לקהילה זו עירוב (על ידי צורת הפתח), אז הכוונה לכל מי שנמצא בתוך מקום העירוב, או סמוך לו אלפיים אמה.
לפי דבריך אני מבין שלא תהיה בתחום השבת שלהם, ולכן אין לך בעיה של עשיית מלאכה.
אם כבר שאלת אביא לך את סיכום הדינים המבוארים בפניני הלכה פרק ט, מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2024-10-13 09:40:58
תקיעות שופר
רציתי לשאול האם נשים מחוייבות בתקיעות שופר בראש השנה וכיפור או פתורות בגלל מצוות שהזמן גרמן
פטורות. אמנם בפועל לגבי ראש השנה, כמעט כל הנשים נוהגות לקיים את המצווה. לגבי יום כיפור, רק אלו שבאות לתפילת נעילה נשארות גם כדי לשמוע את תקיעת השופר שבסופה.
דין זה מופיע בפניני הלכה ימים נוראים. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
החייבים והפטורים מהמצווה
ח. חרש פטור מהמצווה למרות שהוא מסוגל לתקוע. ומי ששמיעתו לקויה אבל הוא יכול לשמוע את קול התקיעות, חייב במצווה, ואף יכול להוציא אחרים ידי חובתם. המשתמש במכשיר שמיעה חשמלי, עליו להוציאו כדי שישמע את קול השופר עצמו. ואם אינו שומע בלא המכשיר, ישמע בעזרתו, אבל לא יוציא אחרים. וכן מי שהוכנס לאוזנו 'שתל קוכליארי', לא יוציא אחרים כל עוד אינו שומע בו באיכות של שמיעה טבעית.
ט. אילם חייב במצווה ויכול להוציא אחרים ידי חובתם, ואחד מהשומעים יברך את הברכות.
י. שוטה פטור מכל המצוות ובכלל זה ממצוות השופר.
יא. קטן שהגיע לגיל שבו הוא מבין שמצווה לשמוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת שלוש פעמים, יש לחנכו לקיים את המצווה. ולפני שהוא מבין זאת, אם הוא מסוגל להיות בשקט, טוב להביאו לבית הכנסת לשמוע את התקיעות כדי שיספוג זיכרונות של קדושה. אבל אם הוא מתקשה להיות בשקט, אסור להביאו בעת התקיעות או התפילה, שלא יפריע למתפללים.
יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.
2024-10-13 08:28:08
תעשה ולא מן העשוי
מי שבונה סוכה במרפסת ברוחב חמישה טפחים שמוסיף לה מחיצה כדופן רביעית (כפי שמוסבר בסעיף ב,יא) – האם מצד "תעשה ולא מן העשוי" חייב להקים את המחיצה הזו לפני הסכך? ואם כן, מה הדין בדיעבד אם כבר בנה את הסכך וקשה לפרקו? (חשבתי לומר שאין חובה, בדומה למה שמובא בהערה 18 שמספיק שיהיו מחיצות בגובה טפח לפני הסכך, וכאן כבר יש 3 מחיצות שלמות והבעיה היא רק מצד גודל הסוכה)
אכן כדבריך, הערה 18 משמעותית מאוד, ואם המקרה שלה עונה על המבואר בה, זה בסדר.
2024-10-13 05:09:43
סרום לשיער ביום כיפור
שלום הבת שלי בת 13 שואלת האם היא יכולה לשים ביום כיפור סרום נוזלי לשיער (זה מחליק את השיער כתחליף לסירוקו), או שזה נכלל באיסור סיכה?
אכן זה בכלל סיכה ואסור
2024-10-11 08:54:31
שבת
שלום, האם מותר לחבוש כובע קסקט בשבת?
אם אינו מצל טפח – 7.6 ס"מ – מותר, כפי שכתוב בפניני הלכה פרק טו.
קיצור פניני הלכה –
לו. אסור להשתמש במטריה או ללכת עם כובע שיש לו שוליים קשים שיוצרים אוהל טפח (7.6 ס"מ). ונהגו להקל בחבישת מגבעת שחורה, מפני שעיקר ייעודה לכבוד ולא לצל. וכן מותר לאחוז בידו מניפה שתצל עליו מן השמש, ולפרוס טלית מעל חתן העולה לתורה.
2024-10-11 07:16:08
מכונת קפה ידנית בשבת
שלום וברכה, רציתי לברר לגבי אופציה של שימוש במכונת קפה נספרסו ידנית בשבת. מצ"ב קישור למכונה https://www.coffeeman.co.il/product/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97—mini-espresso–%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-20-%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94 תודה רבה
לפי מה שאני מבין, הקפסולה מהווה מסננת בין המים הרותחים לבין כלי הקיבול, ולכן יש כאן בעיה של בורר. כמו כן, לחיצת המוט סוחטת את המים החמים מתוך גרגירי הקפה, וממילא יש גם בעיה של דש כמבואר בשו"ע שכ, ז-ח. ולכן לא ניתן להשתמש בכלי זה גם ביום טוב, שכן אף שביום טוב מותר לברור באופן ביתי, אבל אסור לסחוט.
2024-10-10 18:12:54
לקיחת אנטיביוטיקה בצום
שלום רב, אני מחויבת לקחת קורס אנטיביוטיקה ל-10 ימים. הקורס התחיל יום לפני כיפור, האם ניתן לקחת גם בצום?
כן
דין זה מובא בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ג. מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבי ראש חזקים. ובמקרה של חשש סכנת נפשות, פטורים מהצום (עי' פניני הלכה, 3).
ד. מותר ליטול לפני הצום גלולות שמקילות על הצום, אך לא גלולות שיוצרות הרגשה טובה במיוחד כדוגמת כדורים חזקים לשיכוך כאבים שיש בהם סם. אבל מי שצריך ליטלם מסיבה רפואית כדי למנוע כאבים עזים, רשאי ליטלם אף במשך הצום.
2024-10-10 17:46:01
מנהג נתינת הכסף של כפרות לישיבות
שלום כבוד הרב. חיפשתי בספרי פניני הלכה מקור הלכתי למנהג נתינת כסף הכפרות לישיבות ותלמידי חכמים. בדקתי גם בטורי רביבים של הרב אליעזר מלמד ולא מצאתי מקור. אשמח לדעת אם יש ציטוט מפורש שמסביר את המנהג.
כסף הכפרות הוא בעצם כסף שנועד לצדקה, וצדקה נותנים לעניים או ללומדי תורה, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה. אמנם כפי שמציין הרב שם בהלכות מעשר כספים, אף שלכתחילה עדיף לתת לעניים או ללומדי תורה, הרוצה לתת לצרכי מצווה אחרים – רשאי.
2024-10-10 11:34:47
צום יום כיפור
אני סובל משלשולים וכאבי בטן אתמול היה לי חום וכאבים בכל הגוף בהנחה שהסימפטומים נמשכים גם לקראת יום כיפור , מה מותר ומה אסור?
מקווה שהוטב לך, ושיוטב לך יותר מחר, כך שהדברים כבר לא יהיו מעשיים. בכל אופן אכילה ושתיה אפילו לשיעורין, מותרת רק במקום ספק סכנת נפשות. אבל חולה, גם אם מצטער מאוד, חייב לצום.
אביא לך את דיני חולה הלכה למעשה כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו לאור השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
איסור אכילה ושתייה
א. כל האוכל או שותה אפילו כלשהו ביום הכיפורים עובר באיסור תורה, ואם אכל במזיד כשיעור תמר גדול (כותבת הגסה), או שתה 'כמלא לוגמיו' (להלן, ח), חייב כרת, ובשגגה חייב קרבן חטאת.
כיוון שכך, גם חולה שסובל מאוד, כל זמן שלא נשקפת סכנה לחייו, אסור לו לאכול או לשתות אפילו כלשהו. ואף דרך זונדה או עירוי אסור לקבל מאכל ומשקה, גם אם בשל כך יצטרך לשכב במיטתו כל היום. וישתדל להתפלל כפי יכולתו, ויקפיד לומר לפחות וידוי אחד (לעיל ז, ה; ח).
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ג. מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבי ראש חזקים. ובמקרה של חשש סכנת נפשות, פטורים מהצום (עי' פניני הלכה, 3).
ד. מותר ליטול לפני הצום גלולות שמקילות על הצום, אך לא גלולות שיוצרות הרגשה טובה במיוחד כדוגמת כדורים חזקים לשיכוך כאבים שיש בהם סם. אבל מי שצריך ליטלם מסיבה רפואית כדי למנוע כאבים עזים, רשאי ליטלם אף במשך הצום.
2024-10-10 10:55:20
יוכ.שבת
שלום, 1. ביו"כ מותר לאישה לשים אבקת פודרה כדין שבת נכון? 2. יש דבר שנקרא "איפור מיוחד לשבת" זה באמת מותר?
- כן. קיצור הלכה:סיכה
ו. אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או במשחה לתענוג, וכן כל סוגי האיפור שאסורים בשבת משום 'צובע' או 'ממרח', אסורים ביום הכיפורים (הלכות שבת יד, ח). אבל מותר למרוח שמן נוזלי לסדקים בשפתיים, ומשחה נוזלית נגד גירוד או יתושים. ואם מדובר בשמן או משחה רפואיים, מותר למרוח אותם רק אם מצטער ממש, וכדין רפואה בשבת (שם כח, ה-יג).
- אם יש לזה כשרות מוכרת, כגון מה שיש היום לבד"צ בית יוסף, זה מותר. אמנם לא מצאתי התייחסות של רבנים אחרים לכשרות זו, אבל כמו בכשרות המאכלים שכל מאכל שיש לו כשרות מוכרת, הוא כשר, כך גם בכשרות זו, ובלבד שאכן עושים כפי ההוראות שלהם לכשרות כפי שמובא כאן: https://shabbesmakeup.com/makeup-in-shabbes/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/
2024-10-10 07:55:48
יוכ
שלום 1.היכן כתב הרב בפנה"ל דין קטנים לגבי תענית יו"כ? (מאיזה גיל צמים,כמה וכו). 2. מה שהרב כתב שמותר לשים בושם/דונדורנט להסרת ריח רע ביו"כ זה דווקא אם כבר יש ריח רע או גם כדי למנןע?
- פניני הלכה סוף פרק ט. אביא לך את המסקנה מספר הקיצור:
קטניםי. רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל: משעה שהקטנים מבינים את מצוות יום הכיפורים (סביב גיל שש), מחנכים אותם שלא לרחוץ לתענוג ולא לסוך ולא לנעול את הסנדל. אבל לפני גיל חינוך מותר לקטנים לעשות דברים אלו לצורך עצמם, ואסור לגדולים לעשות זאת עבורם. ובשעת הצורך שלא לשם תענוג, מותר לרחוץ ולסוך אותם, וכן כאשר הקטן עלול להינזק בלא נעליים, מותר לנעול לו נעליים.
יא. אכילה ושתייה: רבים נוהגים לעודד ילדים שהגיעו לגיל חינוך שלא יאכלו וישתו בלילה, ואם הילדים רוצים לצום גם קצת ביום, אין צריך למונעם, אבל אם הם מבקשים לאכול ולשתות, יש לתת להם גם בלילה.
מגיל תשע מחנכים ילדים בריאים לצום בלילה ומעט ביום יותר מהרגלם, ואם הם חלשים, מחנכים אותם לכך מגיל עשר.
מגיל אחת עשרה מחנכים ילדים בריאים לצום יום שלם, ואם הם חלשים, יכולים להקל ולצום עד הצהריים. מגיל שתים עשרה, הבנות חייבות לצום מהתורה והבנים מדברי חכמים, ורק אם הבן חולה, יכול לאכול ולשתות, וישתדל לצום עד הצהריים. ומגיל שלוש עשרה, גם הבנים חייבים לצום מהתורה.
- אין צורך להמתין שיהיה ריח רע, אפשר גם כדי למנוע.
2024-10-10 07:45:37
חלבי שבושל בכלי בשרי ונמזג חם לכלי אחר
שלום בישלו אצלנו בטעות רוטב חלבי במחבת בשרי(שלא השתמשו בה 24 שעות) ופסטה חלבית בסיר בשרי(שייתכן שהשתמשו בו ב24 שעות שלפני כן) לאחר מכן הפסטה נמזגה כשהיא חמה למסננת שעשויה ממתכת והרוטב נמזג כשהוא חם לקערת הגשה חלבית מחרסינה האם קערת החרסינה אסורה בשימוש? האם ניתן להכשירה? האם יש להימנע משימוש במסננת עד להגעלתה? האם ניתן להגעילה בעירוי מקומקום?
מן הסתם המחבת והסיר היו נקיים, ולכן הרוטב והפסטה החלביים כשרים בדיעבד ולא אוסרים את המסננת וקרעת ההגשה. כמובן שאת המחבת והסיר הבשריים צריך להכשיר בהגעלה.
אם היה ברור לך שהמחבת או הסיר הבשריים הם בני יומם, כלומר השתמשו בהם למאכל בשרי רותח ב 24 השעות האחרונות, ובנוסף לכך מדובר על מחבת וסיר שיש להם ציפוי, אז אם אין ברוטב או הפסטה פי שישים כנגד הציפוי שבלע בשר (כלי מתכת ללא ציפוי אינם בולעים טעמים, כמבואר בפניני הלכה כשרות), הם היו נאסרים ואוסרים את המסננת והקערת ההגשה, והיה צריך להכשירם כדרך בליעתם בעירוי מים רותחים עליהם (למרות שקערת ההגשה מחרסינה, אם היא חלקה ללא סדקים, אין דינה בדיעבד ככלי חרס שאמרו עליהם שלא ניתן להכשירם). לגבי שימוש בקר בכלי שצריך הכשרה – אם יש כלים אחרים, אין להשתמש בו עד הכשרתו.
דינים אלו המבוארים בפניני הלכה, מובאים הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
2024-10-09 19:55:47
בניית מקווה
אני רוצה לבנות מקווה בחצר הבית שלי מה אני צריך לדעת כדי לבנות
צריך לפנות לאיש מקצוע שבקיא בעשיית מקוואות. יש אנשים שזו העבודה שלהם.
אביא לך פה את מסקנת הדינים העולים מפניני הלכה טהרת המשפחה פרק י (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. הדברים הבאים הם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שנכתב כעת כהמשך לספר הקיצור שיצא השנה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
י – מקוואות
חשיבות המקווה
א. לגודל חשיבות המקווה, חובה על כל קהילה לבנות מקווה, ומצווה שיהיה נקי ונעים ביותר. נוהגים להדר לכתחילה בהלכות בניית המקווה ולחשוש לדעות פוסקים יחידים, גם משום מעלת קדושת ישראל, וגם משום שהמקווה משמש ציבור נשים גדול על גווניו ומנהגיו. אמנם כאשר ההחמרה תגרום לקושי בהקמת המקווה, אין להחמיר. קל וחומר שאין להחמיר בחומרות חדשות, שיש בהן משום הוצאת לעז על הטובלות בעבר.
שיעור המקווה
ב. מי המקווה צריכים להיות כשיעור ארבעים סאה לפחות, כ-310 ליטר, בהם יכול כל אדם לטבול את כל גופו כאחד. אמנם בפועל, כיוון שיש שחישבו שיעור ארבעים סאה קרוב לאלף ליטר, כך נוהגים לכתחילה כדי לצאת מכל ספק וכדי שיהיה נוח לטבול. וכאשר נאלצים להכין מקווה שאין בתכולתו אלף ליטר, מתרחקים ככל האפשר מהשיעור הנמוך, כדי להתרחק מהספק.
ג. גם מי מעיין צריכים שיעור ארבעים סאה, וכאשר מי המעיין זורמים, מצרפים את כל המים ממקום נביעתו ועד סוף זרימתו לחישוב ארבעים סאה.
מי המקווה
ד. מי המקווה צריכים להיות מחוברים לקרקע כדרך טבעם, רק כך הם טהורים ואינם יכולים לקבל טומאה. לכן ניתן לטבול במעיין, בים או במי גשמים שנקוו בבור. גם בריכה שנבנתה על ידי לבנים ובטון בתוך מבנה או על גגו, ואפילו על גבי מאה קומות – כשרה למקווה, הואיל והיא חלק ממבנה המחובר לקרקע.
אבל מים שנותקו מהקרקע על ידי אדם או כלים, יכולים לקבל טומאה, וממילא בעת שהטמא ייגע בהם, המים ייטמאו וכבר לא יוכלו לטהרו. לכן מי גשמים שנאגרו בתוך כלי כמיכל פלסטיק או מתכת, פסולים למקווה.
לכן אף שפעמים רבות המים שזורמים בצינורות לברזי הבתים באים ממקורות טבעיים של מים, וממילא כשרים למקווה, מכל מקום כיוון שהצינורות עוברים דרך 'בתי קיבול', נעשה הצינור כלי, והמים נפסלים.
ה. נכנסו מי הגשמים למקווה על ידי דברים שיכולים לקבל טומאה, נפסלו. לכן מים שזרמו למקווה על ידי צינור פלסטיק ללא 'בית קיבול' – כשרים, אבל אם הצינור ממתכת ואינו מחובר לקרקע – פסולים. ואם לאחר שיצאו המים מהצינור, המשיכו לזרום על הארץ ונשפכו למקווה – כשרים (דין 'המשכה' מבואר בפניני הלכה, ז-ח).
ו. הרוצה לעשות מקווה בעזרת כלי גדול, צריך תחילה לבטלו מלהיחשב כלי על ידי נקיבת חור בקרקעיתו בקוטר של כשמונה ס"מ, ואז לחברו לקרקע על ידי בטון וכדומה, או על ידי הכנסתו לחפירה עמוקה. לאחר חיבור הכלי הנקוב לקרקע, הנקב נסתם בקרקע ואפשר להוסיף לאוטמו בכל חומר.
ז. רק מים כשרים למקווה, אבל שאר המשקים, כיין, שמן וחלב, פסולים. לכן אף אם היה המקווה חסר קורטוב מים, אין אפשרות להשלימו בשאר משקים.
מים זורמים ועומדים
ח. מי מעיין שמקורו במי תהום, היינו במים הנובעים מהקרקע, כשרים לטבילה גם כשהם זורמים, אבל מי מקווה כשרים רק בעת שהם עומדים. ים כשר לטבילה אף שמימיו נעים ונדים באופן טבעי מחמת הרוח או נהרות שנכנסים לתוכו.
ט. נחל אכזב, כלומר נחל שזורם בעקבות הגשמים ולאחר מכן פוסק מלזרום, דינו כמקווה. אבל נהר שמקורו במעיין נובע, דינו כמעיין. ואם בימות הגשמים ולאחר הפשרת השלגים מימיו מתרבים, הולכים אחר הרוב: כאשר רוב מימיו מנביעת מי התהום, דינו כמעיין. וכאשר רוב מימיו ממי גשמים או מהפשרת שלגים, דינו כמקווה, ובכל משך זרימתו הוא פסול לטבילה. אמנם אפשר לטבול בנהר כזה על ידי הקפת מקום הטבילה במחיצה של מחצלת, באופן שזרימת הנהר לא תהיה ניכרת בתוך המחיצה.
י. נפרץ במקווה סדק, ומים זוחלים ויוצאים ממנו – המקווה פסול עד שיסתום את הנקב בדבר שאינו מקבל טומאה, כדוגמת חומרי איטום. אך במקרה שגם לאחר שיצאו כל המים עד גובה הסדק, יישארו במקווה ארבעים סאה – המקווה כשר בדיעבד גם בעת שמימיו זוחלים.
יא. לכתחילה מחמירים גם כאשר אין זחילת המים מהסדק ניכרת עד שיוצרת תנועה במים. אמנם אם אין במקווה סדק, אלא ירידה קלה במפלס המים בעקבות בליעתם בקרקע או התאדותם, שניכרת רק כעבור שעות רבות – המקווה כשר.
זריעה והשקה
יב. לאחר שישנו מקווה כשר, ניתן להוסיף וליצור על ידו עוד מקוואות בדרך של 'זריעה' או 'השקה':
זריעה: כשם שמקווה כשר מטהר את הטובלים בו, כך הוא מטהר ומכשיר מים פסולים שהוסיפו לתוכו, גם אם הם פי אלף מהמים הכשרים. ואם מים אלו יגלשו וימלאו עוד בריכות רבות, כל הבריכות יהיו כשרות לטבילה.
השקה: גם מים פסולים שבאו רק במגע עם מי המקווה, נעשו כשרים לטבילה. לכן מקווה כשר שבצדו בריכה של מים פסולים, אם יחברו אותם על ידי חור שקוטרו לפחות 5 ס"מ, הבריכה תהפוך למקווה כשר. מעיקר הדין, אף אם יסתמו לאחר מכן את החור שבין המקווה לבריכה, המים שבבריכה כבר הפכו למקווה כשר ושוב לא ייפסלו.
המקוואות בימינו
יג. בעבר, שלא היתה מערכת צינורות להובלת מים, נהגו לטבול במעיינות, ימים ונהרות. ובמקומות שלא היו סמוכים למקורות מים, חצבו בור ארבעים סאה לאגירת מי גשמים.
בעקבות מציאת פתרונות להובלת מים, וכדי שהמים לא יזדהמו מחמת ריבוי הטובלים, מפרידים בין מאגר ('אוצר') של ארבעים סאה מי גשמים, לבין בריכת הטבילה. ואת בריכת הטבילה מכשירים על ידי הזרמת מי ברז לתוך המאגר הכשר, וממנו המים גולשים לתוך בריכת הטבילה ('זריעה'). או על ידי נקב שמחבר בין מי הברז שמילאו בבריכת הטבילה לבין המאגר הכשר ('השקה'). באופן זה יכולים להחליף את המים שבבריכת הטבילה בתדירות גבוהה (כיום רבים עושים את שתי הדרכים יחד כדי לצאת מכל ספק).
מקווה מקרח ושלג שהופשרו
יד. מים פסולים שהתגבשו ונעשו שלג או ברד או קרח, בשעת הצורך כשרים למקווה. לפיכך, כאשר יש צורך לעשות מקווה בימות הקיץ, במקום להמתין עד שיגיעו גשמים, אפשר להקפיא מים בחדר הקפאה, ולהוביל את גושי הקרח על משטחים של עץ שאינם כלי, ולהניחם להפשרה סמוך למקווה כדי שהמים שיצאו מהקרח יימשכו על גבי הקרקע וייכנסו למקווה.
טו. אף שלדעת רבים השלג כשר לטבילה גם בעודו שלג, למעשה מקובל להחמיר ולא לטבול בשלג, כי אין כל גופו של הטובל בא במגע מלא עם השלג.
טז. מותר לכתחילה לחמם את מי המקווה. וכן מותר ואף רצוי להתקין בתוך המקווה פילטר כדי לסנן את המים, אבל מפני חששות שונים אין להתקינו מחוץ למים.
2024-10-07 14:01:14
כשרות מינימלית של סוכה
אין לי הרבה זמן ופנאי ללמוד הלכות סוכה. מה הם הגדרים המינימליים והחשובים ביותר כדי שסוכה תהיה כשרה ואוכל לשבת שם עם כולם?
ארבע דפנות וסכך, זה הכל.
בדיוק בשביל אנשים כמוך כתבתנו את הספר 'קיצור הלכה' שיצא השנה, ספר שמתמצת את כל ההלכות שמובאות ב 15 ספרי פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
אביא לך כאן את ההלכות הנצרכות למי שמן הסתם בונה סוכה רגילה, כדי שאם תהיה לך שאלה יותר ספציפית, אולי תוכל למצוא את התשובה:
ב – הלכות סוכה
צילתה מרובה מחמתה
כל זמן שהסכך חוסם את רוב קרני השמש באמצע היום כאשר השמש במרכז השמיים, הסוכה כשרה. מקום המדידה בסכך, ולכן אם במקום הסכך הצל מרובה מהחמה, אף שברצפת הסוכה נראה שהחמה מרובה מהצל, הסוכה כשרה, מפני שדרך קרני החמה שהן מתרחבות בדרך ירידתן ותוך כך נעשות קלושות.
לכתחילה טוב שהסכך יעשה צל רב כדי שיהיה נעים לשבת בסוכה
גזירת תקרה – פרגולה, נסרים ו'סכך לנצח'
קרשים פשוטים כשרים לסכך. לכתחילה אין לעשות את הסכך מקרשים שרוחבם טפח ומעלה (7.6 ס"מ). בשעת הצורך מותר לסכך בקרשים שרוחבם פחות משני טפחים,
אין לתקוע סכך העשוי מקרשים במסמרים או דבק, כדי שלא ייראו כתקרת בית. אבל כאשר מטרת הקרשים רק להעמיד את הסכך עליהם, מותר לתוקעם במסמרים ולעשותם יותר מטפח.
'סכך לנצח', כלומר קנים או נסרים דקים שמחוברים זה לזה בחוטים, כעין מחצלת – כשר לכתחילה.
להעמיד סכך על דבר שפסול לסכך
מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך.
טוב שלא לחבר את הסכך עצמו במסמרים, חבלים ואזיקוני פלסטיק, אלא יניח עליו קרשים ואותם יחבר לסוכה איך שרוצה. ואם יניח על הסכך קרשים כבדים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, יוכל לחזק גם את הסכך עצמו איך שרוצה. וכאשר יש הכרח לחזק את הסכך עצמו כדי שלא יעוף ברוח מצויה, עדיף לחזקו בחבלים על פני אזיקוני פלסטיק. והרוצה להקל בכל זה, רשאי.
דפנות הסוכה
דופן שיש בינה לבין הקרקע רווח של ג' טפחים (22.8 ס"מ) – פסולה. אבל אין הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך, ובלבד שהסכך יהיה מול הדופן בקו אווירי של פחות מ-ג' טפחים.
מספר הדפנות: לכתחילה טוב לבנות סוכה מהודרת בעלת ארבע דפנות שלמות, ולעשות לה פתח שאפשר לסוגרו, כדי שתהיה נוחה ומוגנת משמש ורוחות. והרוצה לחסוך בדפנות, יעשה שתי דפנות שלמות, ובשלישית יעשה דופן שרוחבה לפחות ז' טפחים (כ-56 ס"מ). אין צורך שכל הדפנות יהיו סמוכות זו לזו, אלא מספיק ששתי דפנות יהיו צמודות באופן שאין ביניהן אוויר ברוחב ג' טפחים (22.8 ס"מ. אם יש פירצה של עשר אמות (4.56 מטר) בין הדופן השלישית לאחת משתי הדפנות, צריך לעשות שם 'צורת הפתח' כמבואר בהלכות שבת כט, ג-ז. מקרים נוספים בפניני הלכה סעיף ו).
סוג הדפנות: כל החומרים כשרים לדפנות, ובתנאי שיעמדו ברוח מצויה. לפיכך אפשר להשתמש בדפנות ברזל, אבן, פלסטיק, זכוכית או גדר רשת. גם דפנות מבד כשרות, ובלבד שמחוזקות היטב, וכשהרוח נושבת אינן עולות ג' טפחים מעל הקרקע. ניתן גם לעשות דפנות על ידי מתיחת חוטים חזקים או העמדת מוטות במאונך או במאוזן, במרחק של פחות מ-ג' טפחים זה מזה, והעושה כך את כל דפנות הסוכה, יעשה לכתחילה ארבע דפנות. וכל זה בתנאי שהסוכה ראויה לאכילה ושינה בלא צער.
שלא יהיה חוצץ בין הסכך לשמיים
אסור שתהיה חציצה בקו הישר שבין הסכך לשמיים. עץ שענפיו מעל הסכך, אם הם דלילים מאוד וסכך הסוכה מעובה עד שגם אם יסירו את הסכך שכנגד הענפים עדיין צילו של הסכך הנותר יהיה מרובה מחמתו, הסוכה כשרה. ואם רק כשהרוח מנשבת היא מביאה את הענפים אל מעל הסכך, גם אם צילם מרובה, הסוכה כשרה, ולכתחילה עדיף לחותכם.
אדם שהקים סוכה שחלקה תחת כיפת השמים וחלקה תחת גג ביתו, יקפיד שלא לשבת אפילו מעט תחת גג ביתו (ואם רוצה לצרף מעט מהגג לסוכתו, צריך לעשות שם מחיצה, כמבואר בפניני הלכה, יא). חוטי כביסה וחשמל הנמצאים מעל הסכך, אינם פוסלים אותו.
ישיבה תחת אוויר או דבר הפסול לסכך
היושב תחת דבר שאינו כשר לסכך שרוחבו ד' טפחים (30.4), כגון פלסטיק, ברזל או קורת בטון, אינו מקיים מצוות סוכה. ואם רוחבו ג' טפחים (22.8 ס"מ), לכתחילה לא ישב תחתיו, ובשעת הצורך מותר. וכן הדין לגבי קישוטי נייר הרחוקים מהסכך ד' טפחים ויותר. אבל מותר לתלות קישוטים בתוך ד' טפחים לסכך, אפילו אם יכסו את כולו.
אם יש בסכך חלל אוויר ברוחב ג' טפחים ומעלה, המקום שתחתיו פסול. ואם הוא קטן מג' טפחים, מותר לשבת ולישון תחתיו, ובתנאי שלא יהיה רוב ראשו או רוב גופו תחת האוויר.
אם יש בסכך מקום של ז' על ז' טפחים (53.2 ס"מ) שבו החמה מרובה מהצל, לכתחילה לא ישב תחתיו, ובדיעבד מקום זה כשר לברכה.
תעשה ולא מן העשוי
צריך להקים תחילה את הדפנות ואחר כך להניח את הסכך, ואם הפך את הסדר – הסוכה פסולה. ואין צורך בדפנות מלאות, אלא כל שיש דופן קטנה בגובה טפח סמוך למקום הסכך בשיעור הנדרש לשלוש דפנות, יכול להניח עליה את הסכך ואחר כך להשלים את הדפנות.
הקים את הסכך לאחר הדפנות ואחר כך נפלו הדפנות, יכול לתקנן בלא להניח שוב את הסכך. כמו כן, מותר להתקין גגון מעל הסוכה, כדי שאפשר יהיה לפורשו עליה בשעת הגשמים, אך יקפיד שבשעת עשיית הסוכה לקראת החג, הגגון יהיה פתוח.
עד כמה צריך להשקיע במבנה הסוכה
חובה על כל אחד לבנות סוכה באופן שיוכל לאכול ולישון בה לפי תנאי החיים שבמקום מגוריו. לכן מי שגר במקום שרק אם יבנה סוכה מלוחות עץ, לא יצטער לישון בה, חייב לעשות זאת. אמנם אם גר במקום שרק אם יבנה מבנה קבע לסוכה יוכל לישון בה, כגון במקומות קרים מאוד בחוץ לארץ, אינו חייב לעשות זאת, ופטור מהשינה בסוכה. וכן הדין בכל אונס הנגרם מהמציאות הקבועה שבה האדם חי, ולא מפני התרשלותו בבניית הסוכה (דין מצטער הפטור מהסוכה, להלן ג, כג-כז).
קדושת הסוכה וקישוטיה
מצווה להקים סוכה נאה, מרווחת ומוגנת מהרוח והשמש, כדי שיהיה נעים לשבת בה. אפשר להקל ולקשט את הסוכה בפסוקים, אף שאין מטרתם לשם לימוד תורה, בתנאי שאינם בכתב שכותבים בו ספר תורה. אין להניח בסוכה נרות וחיבורי חשמל באופן לא בטיחותי שעלולים לגרום לשריפה.
הקישוטים, הסכך, הדפנות, המרצפות או השטיח שמונחים על רצפת הסוכה, מקודשים למצוות הסוכה. לכן מכניסת החג ועד סוף שמיני עצרת, אסור לקחת מהם דבר שלא לצורך הסוכה. אבל מותר לפרק סוכה או חלק ממנה כדי לבנות סוכה אחרת, ומותר להוציא קישוטים שעושים רעש או נהרסו ומכערים את הסוכה, או כדי לשמור עליהם מפני הגשם, או כדי לשים במקומם קישוטים יפים יותר, ובלבד שלא ישתמש במה שמוריד לצורך אחר.
ניתן לומר לפני כניסת החג: "אני מתנה על הקישוטים שאוכל להסירם וליהנות מהם מתי שארצה", וכך לא תחול עליהם קדושה. אבל על הסוכה עצמה לא מועיל תנאי. אמנם מותר להשתמש בסוכה במקומה, כגון להישען על הדופן או לתלות עליה ועל הסכך דברים, כבגד לייבוש.
לאחר החג מותר להשתמש בכל חלקי הסוכה לשימוש של חול, אבל אסור לבזותם, כגון לזורקם למקום מטונף, או לפסוע על עצי הסוכה דרך ביזיון (ועי' בפרק ו, ז).
הקמת סוכה בחול המועד
אדם שהתרשל ולא הקים סוכה לפני החג, רשאי לבנותה בחול המועד. וכן מי שיש לו סוכה קטנה ורוצה להרחיבה לצורך אורחים או לצורך קיום סעודת ברית מילה, רשאי להרחיבה בחול המועד (עי' בהלכות מועדים יב, כה).
2024-10-07 09:56:29
דין הסיר בשבת
שלום, רציתי לשאול מה דין הסיר אשר בושל בו אוכל כשר בשבת? גם בנוגע להתארחות אצל משפחה חילונית וגם ואולי בעיקר בעקבות המלחמה והשהייה עם אנשים שאינם שומרים שבת ויש לנו סיר בודד…
לגבי המבשל עצמו נחלקו הפוסקים האם קנסו אותו והסיר נאסר עליו וחייב הגעלה אם ירצה לאכול בו, אבל לגבי אחרים שלא עברו על איסור הבישול בשבת לא קנסו חכמים והסיר לא נאסר ואינם צריכים להכשירו.
זו הסוגיה:
קדירה כשבישל בה במזיד בשבת
מ"א,א ע"פ הרשב"א- אסורה למבשל, שבלועה מדבר האסור לו. וכ"פ א"ר,גר"ז,פמ"ג,בא"ח,כה"ח והמ"ב,ד.
שש"כ (מבוא,הערה מו)- לאחר מעל"ע מותרת (צ"ע, שלכאורה לדעת הפוסקים הנ"ל צריך להכשיר הקדירה).
מטה יהודה,כתב סופר– מותרת גם למבשל,ואינו כדין בישולי עכו"ם שפסק השו"ע לאסור ע"פ הרשב"א,כיון שכאן אינו
אלא קנס ולאחרים מותר. (וכ"ד הרא"ה והרא"ש לעניין בישולי עכו"ם, שאף שהם אסורים על כל ישראל, הסיר לא נאסר. וק"ו לעניין
מעשה שבת, שהתבשיל אסור לעולם רק על המבשל. וכן לסוברים שהלכה כר' מאיר, גם התבשיל מותר באכילה, ויש לצרף את
שיטתם. ערך השולחן,לוית חן). וכ"פ לוית חן,מב ומנוח"א כיון שהוא ספק דרבנן.
הערה – כמובן שרק אם הסיר הוטבל כהלכה כדין כלי גויים החייבים בטבילה, מותר להשתמש בו, כמבואר בפניני הלכה, וכמובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
שימוש בכלי לא טבול
כב. אסור להשתמש לצורכי מאכל בכלי שצריך טבילה, אפילו דרך ארעי. אמנם בדיעבד, גם אם בישלו בו במזיד, המאכל כשר, הואיל ולא קיבל טעם של איסור. לכן אף שהמתארח בבית ישראל שלא טבל את כליו, לא יאכל בהם, בשעת הדחק כשאין אפשרות להימנע מההזמנה או לאכול בכלים שאינם צריכים טבילה, וההימנעות מאכילה עלולה לגרום צער ועלבון, נכון להקל.
וכן ילדים שהוריהם לא הטבילו את כליהם, יכולים להקל כדי לא לצערם ולקלקל את הסעודה, אבל לאחר מכן חובתם להטבילם, ואם התעצלו, אין להם עוד היתר לאכול בהם.
גם כאשר יש ספק האם הכלים של המארח טבולים, והשאלה על כך עלולה להעליב, אפשר להקל ולהשתמש בכלים דרך ארעי.
כג. הנופש בבית אירוח (צימר), בשעת הדחק יכול להשתמש בכלים הלא טבולים שנמצאים שם. ואם לא בטוח שהם כשרים ואין לו דרך להכשירם, יכול להשתמש בהם רק למאכלים ומשקים קרים (להלן לג, טו).
2024-10-06 07:23:17