מה המשמעות של זרע לבטלה? מה האיסור למעשה?

https://ph.yhb.org.il/14-04-01/

האיסור הוא להוציא זרע שלא בתוך גופה של האישה שהתחתן איתה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 15:00:02

שלום. נרשמתי לקרוז באנייה בחנוכה והתברר לי שחל איסור מוחלט על הדלקת נרות או העברת אש באנייה מטעמי בטיחות, ואת נרות החנוכה ידליק רק משגיח הכשרות. האם כאכסנאי (ממוצא אשכנזי) אני יכול לצאת ידי חובה בהשתתפות בפרוטה בהדלקה של המשגיח אף שהוא אינו בעל הבית?

אם יש שם חדר אוכל משותף – אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת המשגיח בחדר האוכל, וצריך להיות איתו בשעת ההדלקה כדי לשמוע את הברכות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 13:39:13

אני מקפידה לא לשתות לפני קידוש ליל שבת כהלכה. אך לפעמים אני מתארחת ושם מתעכבים בהמשך הכנות לסעודה ולפעמים עד כדי שעה. האם יהיה אפשר לי חד פעמי לשתות מים עקב צמא חזק ,ולפעמים יום חם מאד?

לא מכיר היתר בזה. מה שאפשר זה לבקש לקדש לבד על עוגה כמו שרבים עושים בבוקר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 10:39:20

האם מותר לתרום חלב שנשאב בשבת לבנק חלב האם של מדא במקום לאבד אותו?

לא, שהרי ההיתר בנוי על כך שמכיוון שהוא לאיבוד מדובר על איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו חכמים. אבל כאשר שומרים על החלב מדובר על איסור תורה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 10:03:29

שלום הרב, לפני כמה זמן עשיתי מעשים שהגעילו אנשים, אני לא יודע בדיוק מי אבל זה בעיקר העיקר אנשים מהכיתה שלי. מה לעשות לגבי התנצלות על המעשים? מספיק לשלוח הודעה לכיתה בסגנון סליחה מכל מי שפגעתי, או לבקש סליחה רק מאנשים ספציפיים שאני יודע שפגעתי בהם?

מטרת הסליחה היא שהאנשים באמת יסלחו. כדי שיהיה לך סיכוי שזה יקרה, אתה צריך לבקש סליחה באופן אישי ממי שנפגע ממך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 05:30:37

אדם שחוזר על אותה התנהגות לא טובה ומודע לזה ואומר שככה הוא ואינו יכול להשתנות האם בזה שהוא מבקש סליחה יש כפרה?

אם האדם שהוא מבקש ממנו סליחה מוחל לו, יש כפרה. אבל כמו בכל עבירות שבין אדם לחברו, לאחר שהחבר מחל יש גם את התשובה שצריך לעשות מול בורא עולם, ובתשובה זו יש מרכיב חשוב של קבלה לעתיד שלא אשוב לזה החטא לעולם. ככל שמרכיב זה יותר אמיתי, הכפרה יותר גדולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 04:46:47

שלום וברכה. עפ"י המבואר בהרחבות לפננה"ל ימים נוראים ח' (ז' א') בשם הרב אליהו זצ"ל והגרשז"א זצ"ל והרב נבנצאל יבדל"א להביא לילדים מאכלים ערבים ביום הכיפורים, האם אותו הדין לגבי מבוגרים הפטורים מצום כגון חיילים בלחימה או חושיב"ס?

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 17:00:40

מה יחס ההלכה לחושד בכשרים שהחשוד אינו יהודי?

הקב"ה ברא את כל בני האדם, גם את הגויים, והוא רוצה שנאהב אותם כפי שכל אומן רוצה שיאהבו את אומנותו, וזהו אנו מתפללים בתפילות ראש השנה ויום כיפור על כל בני האדם, וכפי שהרחיב בכך הרב קוק במידות הראי"ה:

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.

אהבת כל המעשים כולם ^[1] היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.

אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם ח), חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחמרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי-אפשר כלל לבא לידי רום-הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו"^[4] בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קניניהם, לאשר את חייהם. תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא^[5] לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (שבת פט, א), הרינו יודעים ברור שהכונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהוה וביחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת יא). אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל. ומתוך נקודת-חיים זו אנו חפצים את העילוי הגמור שיחול בעולם, את אור הצדק והמישרים, המתאחד עם ההוד והתפארת, עם הגבורה והנצח, והשלמת היצור כולו, והאדם וכל אגפיו בתחילה. זאת הנשמה הפנימית המונחת בעומק הדעת של כנסת ישראל, שברוח ד' עלינו הננו הולכים ומעוררים אותה לחיים מעשיים ורוחניים.

מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי-אם מתחת השמים יב), אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב יג), אשר הוא מעל לשמים יד), ונכלל הכל באהבה העליונה טו), אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה.

אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה ע"י שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש נגודים ולפחות שויון-נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו.

צריכים ליסר את עצמו לאהבת-הבריות וביחוד לאהבת המעולים שבבני-אדם, החכמים, הגבורים, המשוררים והאמנים, העסקנים, צריכים להכיר את אור הטוב שבמצוינים שבבני-אדם, שעל-ידם אור ד' מתפשט בעולם, בין כשהם מכירים את ערך משלחתם ובין כשאינם מכירים אותו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 16:25:01

האם מותר להעביר מאש לאש ביום טוב על ידי חלק הבערה של הגפרור, או שיש להקפיד להעביר דווקא מהחלק האחורי (העץ) שלו?

על ידי חלק ההבערה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הבערה

א. אף שהבערה היא מהמלאכות המותרות ביום טוב, אסרו חכמים להבעיר אש חדשה, כגון להבעיר גפרור או להדליק חשמל ותנור, והתירו רק להעביר אש מאש קיימת (גם שלא לצורך אכילה. לעיל ג, ד). לכן הרוצה לבשל אוכל או לחמם את הבית על ידי אש הגז, צריך להדליק מבעוד יום נר שאיתו ידליק את הגז. ואם קשה לו להדליק ישירות מהנר, יכול להעביר אש מהנר לגפרור, ויקפיד שלא לכבותו לאחר השימוש בו, אלא יניחו שיכבה מעצמו. כך יש לעשות גם כאשר מדליקים את נרות החג לאחר כניסת החג, כגון בליל יום טוב שני או ביום טוב שחל במוצאי שבת.

ב. מותר להגביר אש קיימת ביום טוב, כגון להוסיף עצים למדורת החימום וגחלים למנגל, ולהגביר את חום התנור ואש הגז, או את עוצמת הנורה החשמלית. ובלבד שהגברת האש אינה מדליקה נורה חדשה או גוף חימום נוסף בתנור.

ג. מכיוון שאיסור הבערת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים, מותר לצורך מצווה או לצורך גדול לבקש מגוי להדליק אש או חשמל. ואם אין שם גוי, יעשה זאת בשינוי או על ידי קטן (עי' בהלכות שבת ט, יא). עבר והדליק אש או אור באיסור, מותר בדיעבד ליהנות מהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 10:39:11

מערבל חשמלי ידני – האם צריך טבילה לפני השימוש ?

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כה. כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 10:15:49

מדובר באישה בת 80 שבעבר התגלה קריש דם בריאותיה. נוטלת פעמיים ביום תרופה לדילול דם. נוזלים אמורים לדלל את הדם, ומחסור בהם עלול ליצור עיבוי בכלי הדם. לאור זאת, האם מותר לה לצום, ואם לא, האם יכולה לשתות במהלך היום, ואם כן, איזה משקה חוץ ממים ? האם אפשר שתיה חמה (כגון קפה עם מעט חלב). תודה.

כפי שמבואר בפניני הלכה, כאשר רופא ירא שמים מחליט שצום מהווה סכנה, מותר לאכול ולשתות לפי הצורך. אם אין לכם רופא כזה שאפשר לסמוך עליו, אביא לך מספר של מישהו כזה.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

חולה שיש בו סכנה

ה. חולה שהצום עלול לגרום למותו או להחליש את התמודדותו עם מחלה מסוכנת, חייב לאכול ולשתות בצום כדי צורכו. וגם אם ברור שלא נותרו לחולה ימים רבים לחיות, כל זמן שהצום עלול לקרב את מותו, יאכל וישתה כפי צורכו. והנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו שלא לאכול ולשתות – חוטא. אבל אם חשש הסכנה רחוק ולא סביר, אסור לאכול ולשתות.

ו. על החולה לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים שאפשר לסמוך עליו שאינו חששן מדי ואינו מזלזל בחובת הצום. ואם חטא ולא התייעץ לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים, בלית ברירה יאכל וישתה על פי הוראת הרופא ששאל.

ז. חולה שמרגיש שהוא נמצא בספק סכנה וכדי להינצל עליו לאכול ולשתות בצום; גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, עליו לשתות ולאכול, ובתנאי שיש הגיון בדבריו, כגון שאין זו מחלה ידועה ואינו מוכר כחששן גדול. וכן הדין לגבי בריא שנחלש מאוד ביום הכיפורים ומרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. אלא שהואיל ולעיתים הצורך הוא פסיכולוגי בלבד, יטעם בתחילה מעט, ורק אם לא התאושש ימשיך לאכול ולשתות לשיעורים (כמבואר בהלכה הבאה). ואם גם בזה דעתו אינה מתיישבת, יאכל וישתה עד שדעתו תתיישב ויצא מכלל סכנה.

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.

יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.

יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.

יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 08:35:08

בבית כנסת מתפלל בכיתת כוננות נושא נשק ארוך. האם רשאי להכנס לאולם להתפלל עם הנשק בהצלב? להיות חזן עם הנשק בהצלב? לעלות לתורה עם הנשק בהצלב? או שיש צורך להצפינו ולכסותו או לשים בכספת לנשק . האם יש הבדל באם יש נושאי נשק קצר או ארוך

דין נשיאת נשק בתפילה ובבית הכנסת מובא בפניני הלכה תפילה פרק ה. אביא תחילה את ההלכה למעשה בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה ואז אתייחס לשאלה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"אין להיכנס לבית הכנסת עם נשק ואין להתפלל עם נשק, שאין ראוי להתפלל על החיים והשלום כשכלי הריגה עליו. אבל כשיש בכך צורך ביטחוני, או שחושש שיגנבוהו – מותר, וכשאפשר עדיף להצניעו בבגדו."

בפועל המציאו היא שרוב רובם של נושאי הנשקים הארוכים (ביישובים כמו אצלנו יש הרבה כאלו) מניחים את הנשק לידם בצנעה (אין צורך לכסותו, שכן הדבר לא מעשי בדרך כלל לעשות כך, ואנו מעוניינים בימינו שיהיו כמה שיותר אנשים עם נשקים ולא להכביד עליהם), וכך נכון לעשות. אם הבן אדם לא מוכן להוריד את הנשק הארוך, אז חזן לא מתאים אם יש חזנים אחרים, אבל שאר הדברים זה בסדר, שכן מן הסתם הוא לא מוכן להורידו מסיבות טובות (לא לשכוח אותו, להיות יותר מבצעי ומוכן לכל מקרה, או שהוא פשוט צעיר…).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 08:17:08

שלום כבוד הרב. אני שומר על הברית כבר הרבה מאוד זמן ומשתדל לא להסתכל על הנשים בכלל. נוצרה סיטואציה מביכה שבה בחורה שאני מכיר וכלל אין ביננו קשר מיני, באה לחבק אותי בעקבות קושי שאני עובר. היא לא יודעת שאני שומר נגיעה כי לא נפגשנו הרבה זמן. הסיטואציה היתה מהירה ולא ידעתי איך להגיב, והחזרתי לה חיבוק. לא היתה לי כלל הנאה מינית מהחיבוק, ואין לי כלל הירהורים על בחורה זו. מה עלי לעשות כדי לכפר על החטא הזה?

קודם כל יש לציין שברוך ה' לא מדובר על חטא חמור, שכן מלבד זה שזה היה בשוגג גמור , לפי דבריך גם לא בא בעקבות המעשה חטאים אחרים.

באופן כללי חשוב לדעת שעל כל חטא שאדם עושה, הוא צריך לעשות תשובה. טבילה אינה חלק מחובת התשובה. איך עושים תשובה לפי ההלכה? וידוי, חרטה וקבלה לעתיד: קודם כל מתוודים לפני בורא עולם בדיבור פשוט שחטאנו בחטא פלוני, אחר כך אומרים לו שאנו מתחרטים על כך, ואחר כך אומרים לו שאנחנו מקבלים על עצמנו שלא לעבור על חטא כזה שוב לעולם. אפשר לקצר ואפשר לפרט, העיקר שיהיה בלב שלם. לאחר תשובה כזו, החטא נמחל. זה הכל. יש לציין שכדי שהקבלה לעתיד תהיה שלמה, צריך לחשוב איך אני לא נופל בחטא בפעם הבאה שיקרה לי אותו מקרה. כגון במקרה הנכחי צריך לחשוב איך בפעם הבאה בסיטואציה דומה אני מתנצל בפני הבחורה ומסביר לה שאני לא נוגע בנשים.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ימים נוראים, ובקצרה הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 11:23:33

שלום, שאלה לי בנוגע לצום יום הכיפורים, יש לי היתר לא לצום את הצומות במהלך השנה כולל צום תשעה באב בעקבות מצב רפואי אך אני יודעת שיום הכיפטרים הוא בעל חשיבות גבוהה יותר מבחינת ההלכה ולכן רציתי לדעת האם יש אפשרות שאוכל לצום בשיעורים ביום הכיפורים?

לעומת שאר הצומות שחולה פטור מהם, בצום יום כיפור הפטור הוא רק אם יש סיכוי (אפילו קטן) למות בעקבות הצום (אפילו לאחר זמן). אם אכן זהו מצבך, וגם הכנה טובה שלושה ימים מראש על ידי אכילה מזינה ושתייה מרובה לא תועיל, ואכן על פי רופא ירא שמים שהמבין את חשיבות הצום סבור שיש במצבך חשש מוות, את פטורה מהצום. כאשר פטורים מהצום ואפשר לאכול ולשתות לשיעורין, אכן כך צריך לעשות, אך יש לציין שגם אכילה ושתייה כזו אסורים מהתורה ומותרים רק במקום של חשש פיקוח נפש, אלא שחומרתם אינה כחומרת אכילה ושתייה רגילים. אם הרופא שאת מתייעצת איתו אינו ירא שמיים, ויש חשש שגם אם אין במצבך פיקוח נפש הוא סובר שאסור לך לצום, אתן לך מספר של רופא שאני מכיר.

אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

חולה שיש בו סכנה

ה. חולה שהצום עלול לגרום למותו או להחליש את התמודדותו עם מחלה מסוכנת, חייב לאכול ולשתות בצום כדי צורכו. וגם אם ברור שלא נותרו לחולה ימים רבים לחיות, כל זמן שהצום עלול לקרב את מותו, יאכל וישתה כפי צורכו. והנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו שלא לאכול ולשתות – חוטא. אבל אם חשש הסכנה רחוק ולא סביר, אסור לאכול ולשתות.

ו. על החולה לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים שאפשר לסמוך עליו שאינו חששן מדי ואינו מזלזל בחובת הצום. ואם חטא ולא התייעץ לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים, בלית ברירה יאכל וישתה על פי הוראת הרופא ששאל.

ז. חולה שמרגיש שהוא נמצא בספק סכנה וכדי להינצל עליו לאכול ולשתות בצום; גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, עליו לשתות ולאכול, ובתנאי שיש הגיון בדבריו, כגון שאין זו מחלה ידועה ואינו מוכר כחששן גדול. וכן הדין לגבי בריא שנחלש מאוד ביום הכיפורים ומרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. אלא שהואיל ולעיתים הצורך הוא פסיכולוגי בלבד, יטעם בתחילה מעט, ורק אם לא התאושש ימשיך לאכול ולשתות לשיעורים (כמבואר בהלכה הבאה). ואם גם בזה דעתו אינה מתיישבת, יאכל וישתה עד שדעתו תתיישב ויצא מכלל סכנה.

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.

יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.

יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.

יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 07:48:24

הרב כותב שעל סלט החומוס מברכים בורא פרי האדמה. רציתי לשאול אם מדובר דווקא בחומוס ביתי (שיותר ניכר בו הטעם המקורי של גרגירי החומוס) ואילו על חומוס תעשייתי מברכים שהכל (שפחות ניכר בו גרגירי החומוס והוא התרסק והשתנה לגמרי) או גם בחומוס תעשייתי ברכתו האדמה? תודה

הרב לא חילק, כי לדעתו בכל מקרה ברכת ממרח חומוס אדמה, שכן שעדיין בני אדם מזהים אותו עם הפרי המקורי ואף קוראים לו בשמו. אמנם מי שרוצה לברך על ממרח חומוס ביתי אדמה ועל ממרח תעשייתי שהכל, זה בסדר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 06:01:47

שלום וברכה! יצאתי מחנייה בצורה לא טובה ושפשפתי את הרכב לידי. יצאתי מהרכב ולא ראיתי שנגרם נזק לרכב האחר או לשלי, ובאופן לא נכון ולא ראוי, נסעתי מהמקום. כשהגעתי הביתה, גיליתי שהרכב שלי כן נפגע ולכן אני מניח שיש סיכוי רב שגם הרכב השני נפגע… זו היתה חנייה ציבורית גדולה ואין לי פרטים מדוייקים של הרכב. מה עליי לעשות כדי לחזור בתשובה?

לצערי אם אין סיכוי שהרכב יחזור לשם ויראה פתק עם פרטים שלך, איני רואה מה אפשר לעשות. זה כמו לגנוב למישהו בלי לדעת למי גנבת, כך שלא ניתן להחזיר לאף אחד את הגניבה. בין אדם לחברו במקרה הזה לא ניתן לפתרון, אז נשארנו רק עם בין אדם למקום – עושים תשובה מול בורא עולם – סדר התשובה: וידוי, כלומר דיבור מול בורא עולם – חטאתי בכך ש… אחר כך – חרטה, כלומר אמירה ברורה שעשיתי טעות ואני מתחרטת על כך. ואחר כך – קבלה לעתיד שאם יקרה מקרה כזה פעם נוספת, לא אחטא שוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-26 00:54:36

שלום הרב! אישה בהריון בסיכון, קיבלה הוראה מרופאה יר"ש מומחית להריון בסיכון לשתות ביום כיפור לשיעורין. לא מצאנו כוס למדידת השיעורין. כמה מיליליטר לשתות, והאם לשמור על פער של 9 דקות בין לגימה ללגימה? שנה טובה

הדברים מבוארים בפניני הלכה ימים נוראים פרק ח. אביא לך את מסקנתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 20:19:13

שלום רציתי לשאול לגבי ההלכה שכתובה כאן:

ה – תבשיל בשר וחזקת בשרי או חלבי

האם אכן לאחר טיגון של דבר בשרי בשמן עמוק, אם מטגנים בתוכו למשל צ'יפס – הצ'יפס לא נעשה בשרי (ומותר לאכול לאחריו מיד חלבי)? הרי השמן עדיין רותח מהבשר, ומה זה שונה ממרק בשרי? קראתי את ההערה, אך עדיין שואל האם הבנתי נכון. תודה!

הבנת נכון. במרק בשרי – המרק הוא חלק מהותי מהבשר, זהו מאכל אחד. אבל שמן הטיגון אינו חלק מהבשר אלא רק היה נצרך להכנתו ואף לא נאכל בפני עצמו, ולכן אין עליו שם 'תבשיל בשרי'. גם בתבשיל בשרי השו"ע הקל וסבר שלא צריך לשמור שש שעות, אלא שבפועל רוב הפוסקים החמירו, ולמעשה אנו מחמירים רק במה שהחמירו והוא בתבשיל בשרי מכיוון שהוא נעשה חלק מהבשר, אבל לא בשמן שבישלו בו בשר, או במאכל פרווה שלקחו ממנו בכף שלפני כן לקחו בה בשר. כל זאת בתנאי שלא אכל שאריות בשר.

אם כבר שאלת, אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שהדברים יהיו יותר ברורים הלכה למעשה:

תבשיל בשרי

י. האוכל תבשיל בשרי, אף שלא אכל את הבשר שבו, צריך לשמור שש שעות לפני שיאכל מאכל חלבי או תבשיל חלבי. 'תבשיל בשרי' הוא מאכל שהבשר שבו הוא חלק מהתבשיל, כגון תפוחי אדמה או מרק שבושלו עם בשר.

אבל אם אכל מאכל שהבשר שהיה בו אינו מרכיב בתבשיל, כגון סלט שלקחו ממנו עם כף שאכלו בה בשר, או כדורי פלאפל שטוגנו בשמן שטיגנו בו לפני כן בשר – אם אין בהם טעם ממשי של בשר, אינם נחשבים 'תבשיל בשרי', ולכן אף שאסור לאוכלם ביחד עם מאכל חלבי (לעיל כה, ח), מותר מיד לאחריהם לאכול מאכל חלבי, אפילו באותה סעודה. כמו כן, לאחר אכילת בשר מותר לאכול מאכל שאינו 'תבשיל חלבי', כל זמן שטעם החלב אינו מורגש בו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 18:39:58

אם אני נוסע לרעים בערב שבת לעשות משמרת לילה, האם מותר לי לחזור הביתה בשבת בבוקר ברכב שלי?

המקרה שהצגת הוא החמור ביותר מבחינה הלכתית, שכן לא מדובר על נסיעה לשמירה, שזו נסיעה של מצווה, אלא נסיעה חזרה מהשמירה, שבנסיעה זו אין מצווה אלא רק החשש שמא לא תסכימי לבוא שוב. היתר החזרה נאמר עבור מתנדבים וגם הוא שנוי במחלוקת האם התירו אפילו איסור תורה של נסיעה ברכב או רק איסורי חכמים.

לכן הדין הוא כך:

אם זו העבודה שלך – אין סיבה להקל. אם זה מילואים ואת נשואה עם ילדים – אפשר להקל. אם את רווקה – עדיף להחמיר, אלא אם כן זה קורה הרבה ואינך יכול לשנות זאת, ואתה חושב שבגלל זה לא תסכים להיות במילואים.

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק כז סעיף יד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה ואפשר גם לרכוש את ספר ספר הקיצור לפניני הלכה. שיהיה בהצלחה ושנה טובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 17:59:43

צומות עשרה בטבת ויז בתמוז נתקנו על חורבן ירושלים. צום גדליה על אובדן היישוב היהודי והשלטון בארץ. לפי כך ברגע שאנחנו בארצנו שולטים עליה אין צורך לצום. (בתשעה באב אומנם לכאורה יש לצום עד בניין המקדש) יתר מכך, הצום צריך להיהפך לששון ולשמחה שאסור בהפסד תוכנית לפי דברי הנביא זכריה. אנחנו אף רואים זאת בדברי שאלת העם לזכריה: האבכה בחודש החמישי? הם לא שואלים על העשירי והשביעי משום שהם כבר לא תמו אותם משום שיש כבר יהודים בירושלים. על החמישי הם שואלים אם לצום מכיוון שהמקדש בבנייה אבל לא נגמר, והשביעי ברור להם שהם צריכים לצום מכיוון שעדיין אין שלטון יהודי בארץ. זכריה עונה להם כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה – כאן רואים שכבר לא צמח את העשירי והשביעי. בסוף זכריה או רק שכל הצומות צריכים להיות "לששון ולשמחה". העיקר הוא איך אפשר לצום אחרי התנועות הגדולות שעשה לנו הקב"ה? אחרי שהביאנו לארץ הזאת והדביר עמים תחתינו? האם נהיה כפויי טובה?

שאלה מצוינת. הלכתית התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מיד, רק אומר שכפי שמוכח משאלתך ללא ספק הגאולה הנכחית דורשת מאיתנו אימון של רצוא ושוב שלא תמיד קל לאנשים, כי אנשים אוהבים דברים ברורים בצבע אחד, וזה לא עובד ככה בכלל בחיים כידוע וגם לא במציאות שלנו. יש עוד הרבה מאוד לאן להתקדם ועל כך אנחנו צמים, והאמת היא שמזל שלנו שיש לנו צומות חורבן כדי להוריד אותנו קצת לקרקע ולתת איזון גם לצד הזה הצריך תיקון והתקדמות, שכן אנחנו לא תמיד מספיק מבינים את משמעות המציאות של גאולה שלמה ושל בית מקדש שמבטא מציאות שלמה ומתוקנת שעליה דיברו הנביאים. שנזכה בעז"ה לצום כראוי ולחוות את המציאות כראוי. יישר כח על השאלה. שתהיה שנה טובה ומתוקה.

פניני הלכה זמנים פרק ז – דיני הצומות הקלים

א – מעמד הצומות בימינו

כשתקנו הנביאים אחר חורבן בית המקדש הראשון ארבעה צומות, תקנו אותם כדוגמת צום יום הכיפורים, שכן בדרך כלל תקנו חכמים את תקנותיהם כדוגמת מה שנצטווינו בתורה. וכמו שצום יום הכיפורים נמשך יממה שלמה כך גם תקנו את ארבעת הצומות. וכשם שבצום הכיפורים אסורים בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, כך תקנו גם בצומות על החורבן. וכך נהגו במשך שבעים שנות גלות בבל.

כשחזרו עולי בבל לבנות את בית המקדש השני, נתבטלו הצומות והפכו לימי ששון ושמחה, שנאמר (זכריה ח, יט): "כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

כשנחרב בית המקדש השני, חזרו לקיים את אותם הצומות. וכך נהגו במשך כל השנים הקשות שאחר חורבן בית המקדש השני, שנים שבהן התחולל מרד בר כוכבא וחורבן ביתר ויהודה. נמצא שדין ימי הצומות תלוי במצבנו הלאומי. בתקופת גזרות ושמד חובה לצום בהם. וכשבית המקדש בנוי, הם הופכים לימי ששון ושמחה.

במצב ביניים, כשמצד אחד בית המקדש חרב, ומנגד, אין עלינו גזירות קשות, כפי שהיה בתקופת רבי יהודה הנשיא, התחלקו הצומות לשתי מדרגות. דין שלושת הצומות הקלים, שהם: עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה, תלוי ברצונם של ישראל, "רצו – מתענין, רצו – אין מתענין". אבל בתשעה באב, כיוון שנכפלו בו הצרות, ששני בתי המקדש נחרבו בו, גם במצב הביניים חייבים לצום, ואין הדבר תלוי ברצון (ר"ה יח, ב).

למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בשלושת הצומות הקלים, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.[1]

[1]. לשון הגמרא ר"ה יח, ב: "אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות – צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו – מתענין, רצו – אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר". הרי שבזמן הביניים הצומות הקלים תלויים ברצון ישראל. וראו להלן י, 1, שלדעת רבים בתשעה באב גם בזמן הביניים חובה לצום, ויש אומרים שגם תשעה באב תלוי ברצון ישראל, אלא שכבר קיבלו עליהם לצום צום מלא.

עוד נחלקו בהגדרת 'זמן שלום' שבו הצומות בטלים: לדעת רש"י כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמב"ן טור ועוד, 'זמן שלום' הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום.

גם לגבי הגדרת הזמן שבו חובה גמורה לצום נחלקו: לדעת רמב"ן, כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרש"י טור ותשב"ץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא בר"ה יח, ב. (כתבתי כהבנה הפשוטה, שרק לאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחת"ס או"ח קנ"ז כתב שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין, כפי שמוכח ביוסיפון. הרי שלמרות קיומו של בית המקדש מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רש"י).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 16:37:52