חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הלכות שבת
שלום הרב האם מותר לתכנן איי רובוט ששואב ושוטף את הריצפה לפני שבת כדי שיפעל בשבת? תודה
לכתחילה אין זה מכבוד השבת שיפעל כשיש אנשים בסביבה. לכן אם מפעילים אותו בזמן שאין אנשים בבית, או באמצע הלילה כשכולם ישנים, או במקום צורך גדול – אפשר להקל בזה לכתחילה. והרוצה לסמוך ולהקל גם שלא במקום צורך גדול וכשיש אנשים בסביבה, רשאי.
2024-09-06 12:51:20
שבת
שלום וברכה פנה"ל שבת ב,ד: "היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים" 1.לבנים הכוונה לתחתונים? 2.ובפשטות הוא הדין לגופיה שמתחת לחולצה ולגרביים?
- כן. הם קרויים לבנים משום שבעבר לא היה עניין להשקיע בצבע שלהם, ולכן תמיד עשו אותם מצבע הבד הפשוט יותר שהוא לבן.
- אכן
2024-09-05 06:28:11
שבע ברכות כשחתן וכלה מתארחים בסעודת בת מצווה
אנו עורכים מסיבת בת מצווה לבתנו, ואחד מזוגות המוזמנים הם חתן וכלה בשבעת ימי המשתה. האם אסור / רשות / חובה לברך שבע ברכות? תודה
עורכים שבע ברכות בסעודת בר מצוה, ויש להקפיד ששמחת החתן והכלה תהיה ניכרת, או בהוספת אורחים לכבודם (כגון ההורים או האחים של החתן/הכלה מהצד שאינו קשור לבר המצווה), או בהוספת שמחה לכבודם (כגון ריקודים עם שיר חתונה), או בהוספת דבר מאכל באופן שניכר שהוא לכבודם (שו”ת בצל החכמה ה, י).
2024-09-04 08:04:25
לפרך בפני אישה שלא מכנה את הזרוע או השוק
שלום קראתי בלימוד פניני הלכה של היום שאין לברך בפני אישה שהשוק או הזרוע שלה אינם מכוסים האם הכוונה שאסור לברך מעצם זה שהאישה בטווח ראייה שלי, אפילו במצב בו אני לא רואה את החלק החשוף בגופה?
נכון, כל עוד אתה מולה אסור לברך, אלא יש להפנות עצמך לכיוון אחר. ואם לא ניתן להסתובב, כגון אורחת שיושבת בשולחן השבת, אפשר להסתפק בהבטה בסידור או עצימת העיניים בעת ברכת המזון.
2024-09-03 20:09:58
קדושה עם הצבור
שלום רב. למדתי את פנני הלכה הלכות תפילה, ולא ראיתי שהרב מתייחס להלכה המובאת בשו"ע, שאם אדם לא התחיל את שמונה עשרה עם הש"ץ, מותר לו להתחיל להתפלל רק אם הוא יספיק לסיים את תפילתו עד שהחזן יגיע לקדושה. האם מורינו הרב אליעזר סובר כך גם או שיש טעם להקל בדין זה, כי באמת לכאורה מנהג העולם להקל בזה… (אגב, חבר הראה לי שהפסקי תשובות גם התייחס למנהג העולם וכתב שאולי סומכים על דעות שאומרות שאם התחיל עם החזן הודו זה מספיק, ואינו חייב לשים שמונה עשרה עד קדושה. האם אולי הרב מסכים לחידושו ?) ואם הרב מסכים לדין זה. האם אדם שבכל זאת התחיל ולא הספיק לסיים את שמונה עשרה עד שהש"ץ הגיע לקדושה, האם יש עליו חובה להפסיק ולכוון?(כי על אדם שהתחיל עם הש"ץ ראיתי שהרב כתב שאינו חייב להפסיק, אלא שלהלכה יוכל להפסיק ואין זה הפסק) תודה רבה רבה מראש!!!
כל עוד הציבור נמצא בשלושת הברכות הראשונות, יתחיל עמהם. ואם מתאחר יותר, אז רק אם יודע שיסיים עד 'יהיו לרצון' הראשון שלפני 'אלוקי נצור' כדי לענות לקדושה, רשאי להתחיל תפילתו, אלא שבמקרה זה לדעת רבים כבר לא נחשב כמתפלל במניין, ולכן עדיף שיתפלל עם חזרת הש"ץ. לכן הרב לא מצא לנכון לכתוב דין זה אלא רק את הדין שיקפיד להתחיל את תפילתו כל עוד הציבור בברכות הראשונות. עי' שו"ת בצל החכמה ד, ג. פסקי תשובות צ, הערה 174. אשי ישראל פרק ח הערה יז.
לכן גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת, לא הובא דין זה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)
2024-09-03 06:02:36
הכנסת אורחים
אם הכנסת אורחים נלמדת מרבקה אמנו, מדוע הרב כותב שהכנסת אורחים של בעל אמצעים אינה במעלה גבוהה? הלא אליעזר היה בעל אמצעים רבים, גמלים וזהב… תודה!
קודם כל כל מה שהיה לאליעזר לא היה שלו אלא של אברהם. דבר נוסף, אליעזר עבד אברהם היה באותה עת אמנם עם כסף אבל בלי מים ובלי מקום לישון, ולגבי זה הרי שהוא נצרך. כוונת הרב היתה למקרה רגיל שבו חבר מזמין חבר בשביל הכיף, לא כדי לעזור לו, לא באוכל ולא בשינה ולא בייחס שהוא צריך, בכלום. זה לא נחשב הכנסת אורחים המדוברת בחז"ל, אלא סתם סעודת חברים שאין בה כל מצווה. לכן כאשר הרב מדבר למשל בפניני הלכה מועדים על המצווה להזמין אורחים, הוא מדגיש לאילו אורחים הכוונה, דווקא לאורחים שזקוקים להזמנה זו, אם מפני העזרה הממשית או מפני העזרה הנפשית.
2024-09-02 17:48:36
ראש חודש יום או יומיים
האם יש הבדל הלכתי בין ראש חודש יום או יומיים
אין הבדל
פניני הלכה זמנים פרק א: למרות שעיקר ראש חודש הוא ביום השני, שכן הוא הראשון לחודש הבא, וממנו סופרים את ימי החודש, מכל מקום גם ביום הראשון משני ימי ראש חודש, שהוא יום השלושים לחודש שעבר, נוהגים בכל דיני ראש חודש – מתפללים בו מוסף, אומרים הלל, ואומרים 'יעלה ויבוא' בתפילות וברכת המזון. ומי ששכח לומר בו 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית או מנחה, צריך לחזור ולהתפלל.
אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לספרי פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)
2024-09-02 12:49:38
לימוד כל התורה כולה
שלום רב, יש לי שאיפה להקיף את כל התורה כולה לפני גיל ה40 (אני בן 32). עשיתי את כל הבדיקות לפי הלו"ז היומי שלי (לקחתי הכל החשבון : תפילות, עבודה, ילדים, אשתי, קניות, ספורט, שינה וכו'), ואני יכול לקדש שעתיים ביום ללימוד, לא פחות ולא יותר. האם יש לכם תוכנית מסודרת כדי שאוכל לגמור את כל התורה – גם אם זה יהיה בבקיאות כמובן – תוך 8 שנים ? אני חשבתי לעשות 40 דקות של תנ"ך (כך אני מקיף כל התורה שבכתב), 40 דקות של משנה תורה (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה ההלכתית), ו40 דקות של ספרי משחבה, מוסר, חסידות וקבלה יסודיים (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה הרעיונית. יש כ-30 כאלה בגדול לפי מה שראיתי : אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, ספרי רמח"ל המרכזיים, ספרי מהר"ל המרכזיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תניא, ליקטוי מוהר"ן, ספרי הרב קוק המרכזיים, ספרי הרב סולובייציק המרכזיים, ספרי מבוא לתורת הקבלה). התוכנית הזה יהיה מיום ראשון עד חמישי. בימי שישי חזרות, ובשבתות עמוד גמרא אחד, כדי לא לאבד את לימוד הגמרא בכל זאת. האם זה נראה לכם תכנית טוב או שלדעתכם אפשר לשפר את זה ? אני אשמח לקבל הערותיכם על זה בתודה רבה מראש כל טוב
קודם כל אין גבול לשמחה ששמחת אותי ברגע זה שאני רואה את השאלה. ירבו כמותך בישראל.
אומר כמה נקודות:
- באופן טבעי יש הבדל בין הרצוי למצוי. שעתיים ביום זה בהחלט יכול להיות מעשי, אבל תלוי מאוד מהי עבודתך ועבודת אשתך וכמה צריך אותך לעזרה בבית ולשמח את אשתך. לכן אם תראה ששעתיים זה לפעמים יותר מדי, לדעתי אפשר בהחלט ללמוד את יסודות כל התורה גם בשעה וחצי ביום במשך שמונה שנים. שכן מעבר לחשיבות העצומה של לימוד התורה, יש חשיבות עצומה לגדל בית טוב ושמח.
- לא הזכרת את שעות השבת החשובות והמרובות מאוד שאפשר ללמוד בהן.
- לא הזכרת לימוד הלכה למעשה מספר בן דורנו. לדעתי זה הרבה יותר חשוב מלימוד רמב"ם, שכן אמנם הרמב"ם כתב על כל התורה, אבל זו רק דעת הרמב"ם, ועוד שבימינו נתרבו המקרים החדשים שאין ברמב"ם. לכן אני חושב שכדאי לך במקום רמב"ם ללמוד פניני הלכה. התועלת העצומה שתראה מלימוד ספרים אלו, אין לה שיעור. לידיעתך הוצאנו כעת ספר קיצור נפלא שמביא בספר אחד את כל הפסקים שיש ב 15 כרכים של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k).
אם תגיע לספרי זוגיות ומשפחה של פניני הלכה ועדיין לא יצא הקיצור על זה, אשלח לך בשמחה את הקובץ של קיצור משפחה, שמחת הבית וברכתו, טהרת המשפחה שאני כותב כעת.
כשתסיים את כל ספרי פניני הלכה, נחשוב יחד אלו ספרים כדאי ללמוד כדי לדעת את יסודות דיני ממונות ושאר הדינים שתרם הובאו בפניני הלכה. - לגבי ספרי מחשבה, אני חושב שכדאי להקדים את העיקרים שבהם: את הכוזרי ללמוד היטב (יצא כעת ספר מצוין של הישיבה שלנו עם הסבר של הרב זאב סולטנוביץ), וכן את שלושת הקדמות הרמב"ם הידועות, רמח"ל – דעת תבונות ודרך ה' ומסל"ש, ספרי הרב קוק. עד כאן לדעתי אלו היסודות. אחר כך או תוך כדי, אני רואה חשיבות גדולה לספרים של בני דורנו. אחד הטובים ביותר לדעתי הוא הסט של 'טללי חיים'. קראתי את כולו, הוא מעולה, ואפשר בהחלט להשתמש בו גם כספר מבוא לקבלה. היתרון הגדול שלו מלבד שהוא מסוגנן היטב בשפה בהירה, זה שהוא מחולק לנושאים ומביא הרבה מאוד את האר"י, הרחמ"ל ויחד איתם את הרב קוק, שזה שילוב מצוין.
שוב יישר כח גדול ובהצלחה רבה.
אתן לך טעימה הקשורה לנושא זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
2024-09-02 07:23:31
לבוש
שלום רב, קבלתי חולצת ריצה בצבע אדום האם מותר/ראוי לגבר ללבוש חולצה אדומה? תודה
חולצת ריצה אדומה זה בסדר, מפני שזה מקובל וממילא אין בזה מובלטות יתר שאינה ראויה.
דין בגד אדום מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה בפרק העוסק בצניעות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא בקרוב 'זוגיות ומשפחה', ספר המשך לספר שכבר יצא (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)
"לפני שנביא את פרטי הדינים, יש להדגיש שהכלל היסודי של הלכות צניעות, בין לגברים ובין לנשים, הוא לא למשוך תשומת לב מוגזמת. לכן למרות החשיבות של לבוש יפה ומכובד, הלובשת בגד צמוד מדי או צעקני מדי, גם אם הוא עונה על פרטי הדינים היבשים, אישה זו עוברת על הלכות צניעות. לכן לדעת רבים אסור ללבוש בגד שרובו בצבע אדום, וכך ראוי לנהוג, ולרוצה להקל יש לה על מי לסמוך."
2024-09-02 03:35:17
marriage
האם יש שבעת ימי משתה ושבע ברכות במקרה שרווק מתחתן עם גרושה אבל הרווק קיים יחסים עם בחורות אחרות לפניכן? בשבע ברכות שמתחת לחופה האם מותר לכבד מחלל שבת עם אחת מהברכות?
- במקרה שהזכרת עושים שבע ברכות כרגיל, שכן רק כאשר אלו נישואין שניים גם של החתן וגם של הכלה, או שאלו נישואין שניים של החתן ובנוסף לכך הכלה אינה בתולה מפני שהיתה עם גבר אחר (אמנם אם לא יודעים על כך, אין צורך לשאול אותה) – יש שבע ברכות רק בזמן החופה ובסוף סעודת החתונה (אם החתונה התקיימה לפני השקיעה, מברכים בסוף הסעודה רק אם היא התקיימה לפני השקיעה), ומצווה עליהם לשמוח יחד שלושה ימים בלא עשיית מלאכה.
- לא. מכבדים תלמידי חכמים, או לפחות אנשים נכבדים יראי שמים.
2024-09-01 22:20:44
לימוד תלמוד ירושלמי
מה המקום של התלמוד הירושלמי בסדר הלימוד? האם כדאי ללמוד את הירושלמי אם לא סיימתי את הבבלי?
מטרת כתיבת הגמרא היתה ללמד את סוגיות ההלכה והאמונה, ולא כדי שאנשים ילמדו תורה בלי לצאת עם שום דבר ביד. אם כבר יש זמן ללמוד תורה, כדאי שהתורה תהיה מכוונת כראוי להבין את דברי התורה. לכן מי שלומד גמרא, כדאי שיבחר סוגיות שמעניינות אותו, וילמד אותם עד ההלכה למעשה. אם יעשה כך, בוודאי שלפעמים יצטרך לפתוח את הירושלמי יחד עם הבבלי.
מי שבכל זאת מאוד רוצה ללמוד גמרא בפני עצמה, אין מניעה ללמוד ירושלמי לפני שסיים בבלי.
דברים אלו מבוארים בפניני הלכה ליקוטים א', ואביא את מסקנתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
2024-09-01 13:55:28
מעשר כספים
לקחנו הלוואה לצורך רכישת נכס, ההחזר עומד על 4,500 ש"ח בחודש אנו מקבלים 2,000 ש"ח שכר דירה חודשי האם עלינו לשלם מעשר כספים משכר הדירה שאנו מקבלים
נותנים מעשר מכל הכנסה, כולל מתנות כספיות, כולל הכל. 2,000 שקלים שכירות זה חלק מהמשכורת החודשית שלכם. לכן אם אתם נוהגים לתת מעשר כספים, כפי שאכן ראוי, אין סיבה לא לתת מסכום זה. קניית הנכס היא עסק שעשיתם שכנראה משתלם לכם, כך שברוך ה' אינכם נחשבים עניים הפטורים מנתינת מעשר.
2024-09-01 11:04:37
בעיות בקיום יחסים
שלום הרב בתקופה אחרונה בעת קיום יחסים האבר שלי מתקשה ומאד מהר נהייה רפה ( לפני הוצאות זרע) וכך אני לא מצליח לחדור השאלה מה אפשר לעשות כמובן על פי הלכה או אם מי צריך להתייעץ והאם יש תרופה טבעית או משהו בסגנון . תודה רבה
לא אמרת בן כמה אתה ומה מצבך הגופני הכללי. זה משמעותי מאוד לעניין זה, שכן דבר ידוע הוא שאכילה לא בריאה וחוסר התעמלות וחוסר שרירים, משפיע באופן קריטי על קישוי האיבר.
לכן הפתרון הוא לעבור לאכילה בריאה, כלומר לא לא לאכול עוגות ועוגיות, לא לאכול לחם מקמח לבן ובאופן כללי להפחית לחם, להפחית סוכר עד כמה שאפשר, ולהרבות באכילת קטניות וירקות מכל הסוגים, ולשבוע מסלטים, ביצים, אבוקדו, טחינה, אורז מלא, קינואה ושאר קטניות ודגים.
בנוסף לכך, קריטי ממש לעשות כושר (ריצה, הליכה מהירה, אופניים) לפחות פעמיים בשבוע, עדיף שלוש פעמים, כל פעם חצי שעה לפחות. ויותר קריטי זה מסת שריר, כלומר לעשות מתח, שכיבות סמיכה, ומשקולות באופן הנכון כפי שמופיע באתרים השונים.
הגוף שלך מאותת לך שאתה חייב לשמור עליו.
אתה תראה תוצאות כבר בתוך חודש, ומצבך רק ילך וישתפר. אתה תהיה פחות עייף ויותר חיוני.
זה לא קשה כמו שזה נשמע, זה עניין של הרגל. מנסיון אישי.
תהיה גיבור ואל תוותר. זו החזרה בתשובה שלך לכבוד חודש אלול של השנה הזו …
בהצלחה.
2024-09-01 09:22:03
תפילה בחולצה עם שרוול קצר
א. האם מותר להתפלל לבוש חולצה עם שרוול קצר? ב. והאם מותר לעבור כך לפני העמוד ?
תלוי איך אתה מתלבש כשאתה הולך למשל לעבודה ונפגש עם אנשים.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)
הלבוש בתפילה
ג. בזמן אמירת דברים שבקדושה, צריך לכל הפחות שמקום הערווה יהיה מכוסה, וגבר צריך גם לחצוץ בין ליבו לערווה על ידי דבר שיהיה צמוד לגוף ביניהם, וגם לכסות את הראש. אבל לקראת תפילת עמידה, לכתחילה יש להתלבש באופן מכובד כפי שהיה מתלבש אילו היה נפגש עם אנשים חשובים שלוש פעמים בכל יום.
כאשר יש קושי ללבוש בגדים מכובדים לקראת תפילת עמידה, אפשר להתפלל בבגדים שרגילים להיראות בהם בפני אחרים. אישה נשואה צריכה להקפיד על כיסוי ראש, וגבר שרגיל ללכת עם חגורה, יקפיד בכך גם במקום קושי (דין החזן, לעיל ד, ד). ובכל מקרה אין לאדם להתפלל בבגדים שמתבייש להיראות בהם בפני אנשים שאינם מבני ביתו.
לחולה מותר להתפלל בפיג'מה, ולנמצא בנופש מותר להתפלל כפי שהיה מקבל אדם חשוב בעודו בנופש. וכן כאשר קר מאוד, מותר להתפלל במעיל גשם, מגפיים או כפפות.
הלבוש של החזן
ד. החזן צריך ללבוש מכנסיים ארוכים, ואם נוהגים בגילו או במקומו לבוא לפני אנשים נכבדים במכנסיים קצרים, יכול החזן ללבוש מכנסיים שמגיעים עד הברך. וכן שרוולי חולצתו צריכים להגיע עד קרוב למרפק, ואם הם קצרים, יכסה את זרועותיו עד המרפק בטלית.
ה. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה החזן צריך להתעטף בטלית. ולמנהג יוצאי ספרד, רק אם אין לחזן לבוש מכובד, כגון חליפה, נכון שיתעטף בטלית (לא מברכים על הטלית בלילה).
ו. שערות הפנים מראות על בגרות גם אם מגלח אותם, לכן נער שעדיין לא צמחו לו הרבה שערות בפנים כאדם בוגר ('נתמלא זקנו'), יכול להיות חזן מדי פעם, אבל מפני כבוד הציבור והתפילה לא יהיה חזן קבוע. ומשהגיע לגיל שמונה עשרה, אם התחיל לצמוח לו קצת זקן, יכול להיות חזן קבוע. ובגיל עשרים, גם אם לא צומחות לו שערות בפנים, יכול להיות חזן קבוע.
ז. נער פחות מגיל שמונה עשרה שנפטר אחד מהוריו ולא נתמלא זקנו, לכתחילה לא יהיה חזן קבוע בתפילות שחרית ומנחה, אלא בתפילת ערבית.
2024-09-01 07:08:11
אכילה עם תפילין
האם בימינו שלא שותים יין בסעודה מותר לאכול סעודת קבע עם תפילין? מה ההגדרה לסעודת קבע?
מותר רק אכילת עראי. גדר קבע ועראי כדין אכילה בסוכה. אביא לך את סיכום הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoq0T4mWuBLpeFyLArG925dm6xnRO2md0VWk0uZSBHiSb–zTq59)
סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם.
לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.
בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.
2024-08-29 17:30:24
אישות
שלום כבוד הרבנים החשובים, אני נשוי ברוך השם, יש לי הרבה מאוד פעמים שפיכה מוקדמת כשאני שוכב עם אשתי, ניסיתי לקחת כדורים וזה גרם לי לבחילות, הציעו לי טיפול מקצועי לפתור את הבעיה, שצריך לאונן כמה וכמה פעמים באופנים שונים, המטרה העיקרית היא לא להוציא זרע אלא לעשות תרגילים שהגוף יתרגל לא להוציא זרע לבטלה – שפיכה מוקדמת במהלך הטיפול יש מספר פעמים כן להוציא שפיכה, אבל המטרה היא לשיפור לעתיד ולא חס וחלילה לעשות משהו רע
שפיכה מוקדמת שנעשית על גוף האישה, גם אם אינה בתוך הנרתיק, אינה זרע לבטלה, שהרי יש פוסקים שמתירים 'ביאה דרך איברים' דרך ארעי, שזה אומר הוצאת הזרע במתכוון על גוף האישה. קל וחומר שאם הדבר נעשה באונס, אינו זרע לבטלה. ולכן במקרים בהם למשל אסור מבחינה רפואית להוציא את הזרע בתוך גוף האישה, מותר לכתחילה להוציאו על גופה. נקודה זו מבוארת בפניני הלכה הרחבות לשמחת הבית וברכתו סוף פרק ב (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה).
לאחר שדבר זה הובהר, כבר הלחץ במקרה שלנו ירד, דבר שמועיל מאוד לריפוי.
לגבי הוצאת זרע מכוונת שלא על גוף האישה – אסור. צריך למצוא דרכים לעשות את הטיפול באופן שאם יצא זרע, זה יהיה על גוף האישה. כלומר המשפט האחרון שהצעת אינו טוב.
אני יכול להציע פתרון שאיני יודע אם אמרו לך אותו בטיפול המקצועי, אבל ראיתי שהוא מועיל, והוא לבקש מהאישה להוציא את הזרע בתוך הנרתיק ללא משחק מקדים, ולאחר מכן, כשהאיבר נרגע, לשמח אותה ככל הניתן בחיבוקים ונישוקים ומסג' טוב, ולאט לאט תאי הזרע מתחדשים בגוף, אבל מכיוון שלוקח להם זמן להתחדש, קל יותר לשלוט על האיבר. במצב כזה ניתן גם לשלב את התרגילים שמלמדים אותך. ולאחר חצי שעה-שעה להוציא שוב את הזרע בגוף האישה בנחת ובשמחה.
2024-08-26 16:47:42
ברכת הים התיכון
ראיתי שהרב מסיק לברך מעשה בראשית על הים התיכון. ואני לא מצליח להבין איך אפשר לברך כך? א. האם מצאתם בכל רחבי ששה סדרי משנה שחז"ל יתקנו ברכה שתהיה נוהגת רק בחו"ל – כמו שקורים בתורה בפרשת ראה – כל המצוות נועדו להיות רק בארץ, לתקן ברכה שתהיה רק בחו"ל אין כזאת יצירה. ב. כיצד יתכן וחז"ל יתקנו לקרוא לאוקיינוס הים הגדול ולא לים התיכון, בעוד שהתורה קורה רק לים התיכון הים הגדול? ג. ממתי יהודים נורמלים מכבדים את חוץ לארץ לתת לה את התואר גדול? ד. בכלל מה טעם היה לברך בזמן חז"ל אל האוקיינוס הים הגדול, הרי הם לא נוסעו במטוס, ואדם שעומד בספינה או ביבשה רואה אותו דבר בדיוק בים התיכון ובאוקינוס, העין לא מסוגלת לראות מרחקים גדולים – ומדוע לתקן ברכה מיוחדת לאוקיינוס? בשלמא לים התיכון שהתורה קורה לו מפני חשובותו הים הגדול ניחא. ה. ר' יהודה בר אליעאי (בדרך כלל סתם משנה ר' יהודה זה ר' יהודה בר אליעאי) היה גר באיזור צפת, האם הוא תיקן ברכה למי שגר באוקיינוס? נשמע ממש מוזר. ו. בנוסף מדוע לחשוש ולברך עושה מעשה בראשית – הרי מסתבר לי שגם מי שמברך שעשה את הים הגדול, אין בזה חשש ברכה לבטלה, אפילו לדעות שלא תיקנו ברכה זה על ים התיכון. משום שהרי חז"ל תיקנו לשבח על הים, וכמו שמי שבריך בריך רחמנא מלכא דהאי פיתא – אין זה ברכה לבטלה, כך מי שמשבח שעשה את הים הגדול – שזה לשון התורה וודאי אין זה ברכה לבטלה. ואם כן בין כך יוצאים ידי חובה. ובין כך אין כאן ברכה לבטלה. אז מדוע להעדיף ברכת מעשה בראשית שזה נגד הסברה ונגד השו"ע והרמ"א? ז. בנוסף: מסתבר לומר שכאשר מברכים שעשה את הים הגדול מתוך כוונה ומבינים שזה גדול בגלל שזה בגבול הארץ, ומי שגר בארץ נקרא אדם גדול (כידוע הסיפור על החלה אצל האדמו"ר מסלונים הברכת אברהם) מקיים בברכה זו מצווה מהתורה של חיבת הארץ – וכיצד ניתן להפסיד מצווה חשובה זו.
הסברות יפות, ואין לי הפנאי הנדרש כדי לדון בהם, אבל עכ"פ מה נעשה עם הראשונים ורבים מהאחרונים שאמרו לברך על הים התיכון 'מעשה בראשית'? וגם אם יש מקום לומר שאין כאן ברכה לבטלה, מ"מ כשם שאנו מברכים 'שהכל' או 'אדמה' במקום שיש לנו ספק האם הברכה יותר מדויקת ('מזונות', 'העץ'), כך הוא הדין בנד"ד.
חלק מהסוברים לברך 'מעשה בראשית' הם:
רא"ש , אבודרהם, לחם חמודות, מג"א, רע"ב, א"ר, פרישה, גר"א, ערוה"ש, ישועות יעקב, מג"ג, שולחן שלמה, מ"ב, כה"ח, אור לציון ח"ב, יד, מ; הליכות שלמה כג, כט; ברכ"ה ח"ד, ג, ב; שעה"ב כא, ז, ברכת יוסף קכג.
2024-08-26 04:21:46
משחק פינג פונג בשבת
שלום וברכה האם משחק פינג פונג בשבת גם נכלל בקטגוריה של עסק גדול ואסור לשחק בו בשבת או שמא הוא לא נחשב כך ואפשר להקל בו?
מכיוון שלא משחקים זאת במגרש גדול ולא רצים, אין בזה עסק גדול, ולכן דינו כדין שאר המשחקים שמעיקר הדין מותר לשחק בהם בשבת.
דין זה מבואר בפניני הלכה (אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOop8skhdTC2OwqPF8JQXkeVUYfs2m53C-fzUxNYurIUGaTIkaFI7):
המשחקים המותרים והאסורים
ט. אסור לשחק במשחק שבו יש למנצח רווח ממשי של כסף או מאכל, וכן במשחק שרגילים לכתוב בו, או שכולל הדבקה וגזירה. וכן אסור לבנות דברים שדורשים דייקנות מרובה ונועדו להתקיים זמן רב. אבל מותר להרכיב דברים שחיבורם אינו חזק ונועדו לפירוק (לעיל טו, יז). וכן מותר לעשות מנייר צורות פשוטות של אונייה ומטוס, אך לא קיפולים אומנותיים (אוריגמי). וכן מותר להרכיב פאזל או ליצור מילים על ידי חיבור אותיות זו לזו (לעיל יח, ה).
י. אסור לברור באופן האסור סוגים שונים של משחקים שהתערבבו (לעיל יא, כו), וכן אסור לעשות צורות בפלסטלינה משום ממרח וכותב, ולכן היא מוקצה. מותר להקים ולפרק אוהל על ידי שינוי הסדר (לעיל טו, לד), וכן מותר לעשות מחרוזת של משחק שאינה עומדת להתקיים, ובתנאי שלא יעשו קשר על קשר בסוף החוט.
יא. מותר למתוח קפיץ של מכונית צעצוע כדי שתיסע מעט, ובתנאי שלא תצפצף או תדליק נורות. אסור לשחק בצעצועים של כלי נגינה, ולכן הם מוקצה. אבל מותר לתת לתינוק צעצוע שמשמיע קול מכני בעת שמנענעים אותו או לוחצים עליו, ולגדול עצמו אסור להשמיע קול בצעצוע זה.
יב. משחק שמצריך שהאדמה תהיה ישרה, מותר לשחק רק על רצפה שבתוך הבית, כגון גולות (לעיל טו, ט). ומותר לשחק בחול דק ויבש המונח בארגז משחקים (שם י). אסור לרכוב על אופניים בשבת, ונכון להחמיר בקורקינט וסקטים, ומותר לרכוב על תלת אופן (לעיל כב, לח).
יג. מותר לילדים לשחק במשחקי ריצה להנאתם (לעיל כב, יט), אך אסור לשחק בכדורגל או כדורסל וטניס אפילו בבית, כיוון שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול, ואינם מכבוד השבת ('עובדין דחול'), לכן הכדור מוקצה. ומטעם זה אסור גם לצפות באנשים שמשחקים במשחקים אלו. אמנם בכדור של ילדים קטנים מותר לשחק על קרקע מרוצפת. וכן מותר לשחק בטניס שולחן חובבני, הואיל ורגילים לשחק בו בבית.
יד. לגבי גדולים שהגיעו למצוות, טוב להחמיר ולהקדיש את הזמן החשוב של השבת ללימוד תורה.
2024-08-18 09:56:57
פסיקת הלכה ע"פ נביא
שלום הרב לפי הכוזרי מאמר שלישי סימן מא' האם יוצא משם שאפשר לפסוק הלכה ע"פ נבואה ולא רק בדרכי ההקש שקיבלנו ממשה רבנו?
אכן זו דעת ריה"ל.
בהקדמת הרמב"ם למשנה, ב הוא חולק על שיטה זו, ולדעתו פסיקת הלכה היא רק על פי סברא ולא על פי נבואה.
הרב קוק מביא כמה ראיות לשיטתו של ריה"ל. הוא מסביר שלנבואה ודאי הייתה השפעה על פסיקת ההלכה, גם אם לא על הפסיקה עצמה, לכל הפחות על אופן הלימוד המביא לפסיקה [אגרות הראי"ה חלק א קג, ועיין עוד הקדמה לשבת הארץ].
2024-08-15 15:06:53