שלום. בפניני הלכה שבת כג:ז, הרב כותב שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור. גם בהרחבות שבת כג:ח:ב הוא מפרט את הדעות בנושא ומסכם שהוא כלי שמלאכתו לאיסור. אבל לא הבנתי למה פלאפון לא מוגדר כמוקצה מחמת חסרון כיס? אם הבנתי נכון, ההגדרה למוקצה מחמת חסרון כיס היא חפצים יקרים שאדם מקפיד שלא להשתמש בהם לצרכים אחרים. תודה רבה.

קודם כל צריך להגדיר האם המוצר הוא כלי שמלאכתו לאיסור ורק אחר כך האם הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. כאשר הרב כותב על פלאפון שהוא כשמל"א אינו רוצה לומר שאינו מוקצה מחמת חסרון כיס, שכן במציאות כל פלאפון הוא כשמל"א, והאם הוא ממח"כ זה כבר תלוי באדם. במציאות בדרך כלל בחודשים הראשונים של קניית הפלאפון הוא אכן ממח"כ, אבל אחר כך אצל רבים כבר לא. מדד שאדם יכול להעריך האם המוצר שלפניו הוא ממח"כ, הוא למשל האם יתן אותו עבור הצגה שילדיו עושים בבית, שזה שימוש אחר מדיבור רגיל בו. במקרה כזה בולט מאוד ההבדל בין החודשים הראשונים כנ"ל לבין ההמשך.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-04 06:26:55

האם אפשר לכבד בברית מילה,זוג מאורס בקוואטר?

עדיף לא לעשות דברים לא מקובלים כאלו שמכיוון שאינם מקובלים יש בהם בעיה של צניעות וחיבה יתירה בין גבר ואישה שאינם נשואים, וכאשר הדבר נעשה ברבים יש חשש לעין הרע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-03 10:53:19

האם אומרים קדיש דרבנן בערבית לפני ברכו גם אם אין אבל? האם אומרים תמיד ברכו גם במקרה שאין אבל?

1. המנהג הרווח הוא שרק אבלים או יתומים אומרים קדיש זה.
2. כן.

   דברים אלו מבוארים בפניני הלכה תפילה. אביא לך את תמציתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
   קדיש יהא שלמא – נקרא גם 'קדיש שלם' או 'קדיש יתום', כיוון שהוא נאמר על ידי היתומים, ונוספו בו שתי בקשות שיהא לנו ולכל ישראל שלום וחיים טובים. אומרים אותו לאחר אמירת פסוקי תנ"ך – לאחר שיר של יום או עלינו לשבח (האחרון מביניהם, ויש נוהגים לומר אחרי שניהם). אם אין שם אבל, יאמר אותו מי שאין לו אב או אם. ואם אין שם יתום, נוהגים שלא לאומרו, שהואיל וכבר נהגו היתומים לאומרו, אין זה נראה נאה שיאמר אותו מי ששני הוריו בחיים.

   קדיש תתקבל – נאמר על ידי החזן לאחר סיום תפילת עמידה (בתפילת שחרית נאמר לאחר 'ובא לציון'), ובו לפני התוספת של 'קדיש שלם', מוסיפים בקשה שתתקבל תפילתנו, ולכן צריך החזן להקפיד שלא לדבר מסיום חזרת הש"ץ ועד לאחר קדיש זה. טעה ואמר 'קדיש תתקבל' אחר תחנון, יאמר אחר 'ובא לציון' 'קדיש שלם' בלא תתקבל. לא אמר 'תתקבל' בקדיש שאחר 'ובא לציון', יאמר בקדיש הבא.

   קדיש דרבנן – נאמר לאחר לימוד בדברי חכמים – בסוף סדר הקרבנות שלפני פסוקי דזמרה, ולאחר 'פיטום הקטורת' שבסוף התפילה. ובו לפני התוספת של 'קדיש שלם' מוסיפים תפילה על לומדי התורה, שיזכו לחיים טובים וארוכים. המנהג הרווח הוא שרק אבלים או יתומים אומרים קדיש זה, ויש שחוששים לטרחא דציבורא, ואם אין שם אבל, אף שיש יתום, לא אומרים קדיש 'יהא שלמא' ולא קדיש דרבנן בסוף התפילה.

   'ברכו' – בשני מקומות בתפילת שחרית וערבית אומרים 'ברכו' – לפני ברכות קריאת שמע, ובסוף התפילה. בימים שקוראים בתורה והעולים אומרים 'ברכו', מנהג נוסח אשכנז שלא לומר שוב 'ברכו' בסוף התפילה. אם יש שם יתום שאומר קדיש דרבנן בסוף התפילה, נהגו שהוא אומר את ה'ברכו', ובתנאי שהגיע לגיל מצוות (ועי' בפרק טז, ג-ה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-02 03:52:17

קיבלתי על עצמי לומר תהילים לזכות המשפחה שלי ( זיווג לילדי, לשמירה על בניי חיילים בעזה ולבנון) א. אני עובדת במשרה מלאה ולא תמיד מספיקה במהלך היום? האם יש בעיה לומר אחרי השקיעה? בערב/ לילה. למה? ב. האם אני חייבת או יש עניין לשים כיסוי ראש? בזמן אמירת התהילים? ג. יש לכם מקור רציני שמדבר על הכוח של אמירת תהילים וההשפעה של זה? שאפשר להתחזק ממנו. תודה רבה

קודם כל אני מזכיר שכל קבלה שמקבלים צריך לומר בלי נדר.

א. אמנם לגבי לימוד תנ"ך בלילה הנוהגים על פי הקבלה מעדיפים ללמוד תורה שבע"פ בלילה ולא תורה שבכתב. אבל תהלים כתפילה מותר ואף מצווה.

ב. אכן יש עניין גם לגבר וגם לאישה להיות לבושים באופן מכובד בשעת לימוד תורה או אמירת תהילים, שהרי הם עוסקים בדברים שבקדושה. חולצה ומכנסיים לגבר, ואישה לפי כללי ההלכה כשהיא מחוץ לביתה, אבל אין בזה חובה.

ג. כן. יסוד הדבירם בחז"ל, וכתבו על כך רבים. ניתן למצוא באתרים השונים. יש לציין שלימוד תורה יותר חשוב, לכן אם אישה מייעדת לעצמה 20 דקות למשל לקריאת דברים שבקדושה, וחשוב לה להכניס בזמן הזה גם אמירת תהילים, אז עדיף ש 10 דקות מתוך ה 20 תלמד הלכה (מיותר לציין שבוודאי גם לימוד תורה של האמא מועיל להצלחת הילדים), ובנוסף לכך, ה 10 דקות שבהן היא קוראת תהילים – תשתדל להיות כמה שיותר מרוכזת בתוכן של הפסוקים והפרקים, ולכן טוב שיהיה לה ספר תהילים שיש בו הסבר קצר לפני כל פרק על תוכנו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-01 15:02:08

הלכות פיקוח נפש בשבת. במקום אחד כתבתם: כאשר חולה מסוכן נמצא בדירה קרה מאוד עד שסכנה עבורו אם לא יחממו את הבית, למרות שאצל השכן דולק תנור, אין צריך לבקש ממנו לוותר על נוחותו ולהכניס את החולה לביתו, אלא ידליקו את התנור בדירת החולה, שפיקוח נפש דוחה שבת. וגם אם בקשו מהשכן להכניס את החולה לביתו, אינו חייב להיענות לבקשתם ובמקום אחר: כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, צריך לתאם מראש עם השכנים, שבמקרה ויסעו בשבת, יסכימו לשמור על הילדים. זה לא סותר? שאלה שנייה: מה שוטר אמור לעשות אם מזמינים שוטר למשהו שבהכרך לא יגרום לפיקוח נפש? לדוגמה להשתיק ילדים שמשחקים בקולי קולות(ואם זה מותר אז למה אסור להזמין שוטר לשם כך?)

1. אכן העקרון נשאר שאין אדם חייב לוותר על מנוחתו או על דברים שיקרים לו, כדי שחברו שעוסק בהצלת נפשות ימעט בעשיית מלאכות. פשוט במקרה של החולה והחימום, הציור הוא כזה שיוצר אי נוחות ברורה אצל השכן, דבר שאינו מקובל כלל במקרה זה. ואילו לשים ילדים אצל שכנים שסומכים עליהם, זהו דבר מאוד מקובל.
2. לגבי רעש של ילדים, כפי שכתוב במפורש בפניני הלכה, במקרה כזה, אם הדבר כרוך בחילול שבת, כגון שלשם כך חייב השוטר לנסוע ברכב, אסור לו להגיע לשם. לגבי מקרים שאין בהם פיקוח נפש מיידי אלא עתידי, הדבר מותר, כגון גנבים בשבת.
   אולי יועיל לך שאביא את סיכום ההלכה למעשה בעניין זה כפי שהיא מופיעה בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
   פעילות משטרה בשבת

   כז. מותר להזעיק שוטרים כדי לתפוס גנבים, מפני שאם לא יטפלו בגנבות ונזקי רכוש בשבת, תגבר הפשיעה מאוד, ויגיעו הדברים לפגיעה בחיי אדם. ומותר לשוטרים לחזור בנסיעה לתחנה, ולבצע סיורים שוטפים, ולהעמיד שוטרי תנועה כדי להמעיט כמה שאפשר את הסכנה שבכבישים, ואף לכתוב דו"חות ולקחת טביעת אצבעות, כי בלא זה בית המשפט לא יוכל להעניש את הפושע (ועי' לעיל, ו-ז). אבל אסור להזמין משטרה לטובת כתיבת דו"ח שנועד לצורך כספי, כדי לתבוע את חברת הביטוח וכדומה, וכן אסור להזעיק משטרה כדי לטפל בשכנים שמרעישים בלילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-30 19:41:58

בס״ד שלום כבוד הרב , אשמח לשאול שתי שאלות בשבת שיחקנו במשחק שהצריך להסתיר את המשתתפים ולחצות בינהם באמצעות מפת שולחן ששתי בנות החזיקו, בגלל שהן התחילו להתעייף כנראה מלהחזיק הם החזיקו מטאטא ביד והצמידו את המפה לצדדים של המטאטא, 1. האם זה מותר בשבת ? הבנתי שיש עניין של העמדת מחיצה… 2. האם במקרה שהיה לי ספק אם זה מותר היה מותר לי להשתתף במשחק ולא להחזיק את המפה ? תודה וחודש טוב

ספק של חסרון ידיעה אינו נחשב ספק, שכן לכך נועדה חובת לימוד ההלכה – כדי שאנשים ידעו מה לעשות בכל מקרה, או לפחות ידעו שיש כאן בעיה ויפתחו ספר כדי לברר. לכן מי שי לו ספק האם פעולה מסוימת אסורה בשבת, הוא חייב לברר אותו לפני שהוא עושה. ואם הוא נמצא במקום שאין לו אפשרות לברר, עליו להמנע מלעשותה. כל ספר שיש בו הלכות שבת, מביא עניין זה, כגון פניני הלכה שבת בפרק העוסק בבניין בשבת – דיני אוהל. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

"אסור לעשות 'מחיצה המתרת', כגון דופן המכשירה את הסוכה או את העירוב. אבל מחיצה שנועדה לדברים אחרים, כגון להגן מהשמש או לצניעות, מותר להעמידה לזמן של פחות משמונה ימים. ואם היא מחוזקת רק למעלה, מותר לעשותה גם לזמן רב."

לפי זה התשובה לשאלתך היא – מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-30 16:21:37

יישר כוח גדול גדול על כל דברי התורה עד היום. תודה רבה. ליטול ידיים עם ברכה לברך המוציא וברכת המזון על קביעת סעודה של מאפים- -גם אם זה מה שצריך-ככה נוהגים למעשה? לא זכור לי שראיתי מישהו נוהג ככה. שאלתי את הבן שלי (שלומד בפדואל) גם הוא לא זוכר שראה.. (לא מדבר על פיצה) ואגב פיצה- נתקלנו במקרים שאמרו לנו בפיצריה שגם לאשכנזים- נטילת ידיים והמוציא וברכת המזון רק אם אוכלים כמות ממש גדולה. (כ 6 משולשים) (הם אומרים שדתיים/חרדים. שאכלו אצלהם נהגו כך) מה דעתך/דעתו של הרב מלמד על זה? תודה מראש

מה דעת הרב מלמד לגבי נטילה והמוציא על מאפים? דעתו מובאת בספרו פניני הלכה ברכות פרק ו, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

ו – חמשת מיני דגן

מיני דגן אפויים

א. הלחם הוא עיקר מאכלו של האדם, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהדרך לאוכלו בסעודה שמתכוונים לשבוע ממנה. אבל על מיני דגן אפויים שאין רגילים לקבוע עליהם סעודה, מברכים "בורא מיני מזונות". ושלושה סוגי מאפים ישנם: א – מאפים שהוסיפו לבצק שלהם טעם שיוצר שינוי מהותי בינם לבין לחם, כגון עוגות וסופגניות אפויות. ב – מאפים שמילאו אותם לפני אפייתם במיני מתיקה, כגון אוזני המן ועוגיות ממולאות. ג – מאפים קשים, כדוגמת בייגלה, ביסקוויטים וקרקרים.

ב. אדם שהחליט במקום לאכול לחם בסעודה, לאכול ממיני המאפה הללו שיעור נפח של ארבע ביצים רגילות (200 סמ"ק), ולשבוע יחד עם שאר המאכלים כפי שהוא רגיל לשבוע בסעודה על לחם; כיוון שמתייחס למאפים אלו כלחם, צריך ליטול ידיים בברכה ולברך עליהם 'המוציא' וברכת המזון. שיעור המזונות לקביעות סעודה של זקנים וילדים הוא שלוש ביצים, כיוון שהם רגילים לשבוע מכמות פחותה. משערים רק את עיסת המזונות על כל המעורב בה, ולא את המילוי שבתוכה.

ג. לכתחילה נכון שלא לקבוע סעודה אף על שיעור נפח של שתי ביצים ממאפה המזונות, כדי שלא להיכנס לספק ברכות. וכן המתכוון לאכול רק מיני מזונות שלא לשם שביעה, נכון שיאכל פחות משיעור ארבע ביצים. ובדיעבד שנכנס לספק ואכל מזונות אפויים בשיעור ארבע ביצים ויותר, כל עוד לא שבע מהם כפי שרגיל לשבוע בארוחה רגילה, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.

מקרים שונים

ד. התכוון לאכול מעט ממאפה המזונות, ותוך כדי אכילה החליט לאכול ממנו שיעור ארבע ביצים ולשבוע מכל הארוחה: אם מכאן ואילך יאכל שיעור של ארבע ביצים מזונות, ייטול ידיו בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון. ואם רק בצירוף מה שכבר אכל יהיה שיעור ארבע ביצים של מזונות, ימשיך בסעודתו ויברך בסוף ברכת המזון.

ה. התכוון לאכול ממאפה המזונות שיעור קביעות סעודה, ונטל ידיו ובירך 'המוציא', ותוך כדי אכילתו החליט שלא לאכול מהמזונות שיעור ארבע ביצים; מרגע זה צריך לברך ברכה ראשונה על שתייתו ושאר המאכלים שאינם מזונות אפויים, ובסוף אכילתו יברך 'על המחיה' ו'בורא נפשות', ולא ברכת המזון.

ו. קבע סעודתו על מאפה מזונות, ובטעות בירך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' – יצא. וכן כשלא קבע עליו סעודה ובטעות בירך עליו 'המוציא' וברכת המזון – יצא.

ז. על מאפה שיש ספק האם דינו כלחם או כמאפה מזונות, יברך 'מזונות'. והרוצה לצאת מהספק, יקבע עליו סעודה ויברך 'המוציא', או יאכל עמו 'כזית' (חצי ביצה) לחם.

מאכלים שונים

ח. חלה ולחמניה מתוקה דינם כלחם, שכן רגילים לקבוע עליהם סעודה כלחם ולא לאוכלם בין הארוחות למתיקה או להרגעת הרעב. וממילא גם הרוצה לאכול מהן מעט בין הסעודות, צריך ליטול ידיו ולברך 'המוציא' וברכת המזון.

ט. המצה בחג הפסח מחליפה את הלחם וברכתה 'המוציא'. למנהג יוצאי אשכנז, כל השנה ברכתה 'המוציא', כיוון שהדרך לקבוע עליה סעודה. אבל למנהג יוצאי ספרד, כיוון שמצת מכונה קשה ונכססת, ברכתה 'מזונות', ורק המתכוון לאכול שלוש מצות ולשבוע מכל סעודתו, דינן כלחם. אמנם לכתחילה רצוי שיוצאי ספרד יאכלו מצת מכונה בתוך סעודת לחם, או שיקבעו עליה את הסעודה. ובמוצאי פסח, כל זמן שלא יכולים לקנות לחם, נחשבת המצה כלחם.

י. מאפה ממולא בגבינה או בשר: כאשר המאפה עשוי כלחם, כיוון שמילאו בו דברים שנועדו לשביעה ולא מיני מתיקה – אם ייעודו לקביעות סעודה, כגון שהוא גדול, דינו כלחם, ואף אם אוכל ממנו מעט ברכתו 'המוציא'. ואם ייעודו לאכילת עראי, דינו כמאפה מזונות. אבל דין בורקס לעולם כמאפה מזונות, הואיל וגם בצקו שונה מאוד מלחם.

יא. פיצה: ברוב המקרים דין הפיצה כדין לחם, משום שעושים את הבצק שלה כבצק של לחם, ואף שמניחים עליו רסק עגבניות וגבינה צהובה ומיני תבלינים, הרי זה כפרוסת לחם שמרחו עליה ממרחים שונים. אבל אם לשו את הבצק עם מי ביצים או מי חלב ונעשה טעמו שונה במקצת, דין הפיצה כדין מאפה מזונות, ורק אם קבע עליה סעודה, דינה כלחם.

יב. טורטייה וופלים: דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה נחשב כלחם, שכן הם דקים ודומים למאפה, וייעודם לאכילת ארעי וכדי לתת בהם מילוי.

בישול וטיגון עמוק

יג. על תבשילים של מיני דגן, כגון אטריות, פתיתים ודייסה, לעולם מברכים 'מזונות' ו'על המחיה', כיוון שהם שונים בתכלית מלחם. וכן דין ביסלי, שקדי מרק, קוגל וסופגניות שמתבשלים בטיגון עמוק.

יד. מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שיש בהם שמן, אין דינם כבישול, שכן במלאווח ומופלטה השמן מועט, ובכובאנה וג'חנון אף שהשמן מרובה, אינם מתבשלים בו אלא נאפים בסיר ואינם מתרככים כתבשיל.

טו. פנקייק, לחוח, בלינצ'ס, וופל בלגי וקרפ צרפתי, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם דומה למאפה.

טז. כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו פחזניות ובייגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם (כמו בקוגל), הם נחשבים מאפה.

לחם מבושל או מטוגן

יז. חתיכות לחם גדולות משיעור 'כזית' (חצי ביצה), שבושלו או טוגנו בהרבה שמן, אפילו אם נשתנתה צורתן ואינן נראות כלחם, נשאר דינן כלחם. אבל אם החתיכות קטנות מ'כזית', אפילו אם נשארה עליהן צורת לחם, כגון קרוטונים שטוגנו בשמן עמוק, דינן כתבשיל מזונות שלעולם ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'.

יח. אפה חתיכות קטנות של לחם, כל עוד ניכר עליהן צורת לחם, נשאר דינן כלחם, כגון קרוטונים שנאפו בתנור. אבל אם לא ניכר עליהן צורת לחם, דינן כמאפה מזונות, וכך הוא דין כל מאפה העשוי מפירורי לחם או קמח מצה.

יט. טיגון שאינו עם הרבה שמן וגם לא עם מעט מאוד שמן, ספק האם נחשב כבישול או כאפייה. לכן המטגן באופן זה חתיכות לחם או מצה קטנות מ'כזית' ('מצה-בריי'), ראוי שיברך תחילה 'המוציא' על 'כזית' לחם או מצה ויפטרם בכך. ומי שלא רוצה לאכול לחם או מצה, ואוכל מהמאכל המטוגן פחות משיעור שביעה, מחמת הספק יברך 'מזונות', ואם הוא מתכוון לקבוע עליו סעודה, הרי שהוא מחשיבו כלחם, ולכן ייטול ידיים בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון.

גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה

כ. דרך חמשת מיני דגן לאוכלם כמאפה או תבשיל, אבל האוכל אותם חיים או קלויים או מבושלים מעט, מברך 'האדמה' ו'בורא נפשות', הואיל ולא אכלם כפי מעלתם. אבל אם הכינו מהם מאכל חשוב, כמו גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה, כיוון שהם מוכנים כל צורכם ואנשים מחשיבים אותם כמאכל שאינו נחות ממיני דגן מבושלים ואפויים, ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-29 08:35:42

שלום כבוד הרב! חשבתי לקנות לכבוד החתונה שלנו בעזרת ה' ספרי לימוד שיכולים לעזור לרווקים להתחתן ולחלק אותם לחבריי במתנה. האם אפשר לעשות את זה גם ממעשר כספים? תודה

לדעת הרב מלמד – לא. מעשר כספים נועד עבור עזרה לעניים ונזקקים או עבור העמדת בני תורה בישיבות, לא עבור קניית ספרים עבור אנשים שיכולים לקנות אותם בעצמם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-28 06:43:30

הבת שלנו בת 25 ונפגשת עם בחור ששידכו ביניהם, השם של ביתי רות אור. האם לאמא של החתן קוראים גם רות ( רותי) אין לי מושג אם ישלה שם שני. שמעתי שיש בעיה אם שם האישה והאמא אותו דבר. א. מה הבעיה? ב. האם יש לכם מקור לדבר ג. כיצד יש לנהוג?

זה בסדר

הובא באזהרת רבי יהודה החסיד למשפחתו שאין להתחתן כשיש שמות זהים לחתן ולחמיו או לכלה ולחמותה. יש אומרים שהטעם הוא כדי שלא יקרא אדם לאשתו בשמה, כשאמו לידו, ויהיה בכך פחיתות כבוד לאם. וכן להפך, אם האשה קוראת לבעלה בשם אביה בפניו.

למעשה איננו נוהגים כך, שכן צוואות אלו הם ליוצאי חלציו בלבד ולא עבור כל ישראל. וגם הרוצה לחוש לדברים אינו צריך לבטל שידוך אלא להוסיף שם או לשנות אותו מעט כמו רות-רותי. במקרה שלך גם מהבחינה הזו זה בסדר גמור, שכן השמות אינם זהים.

להרחבה אפשר לראות למשל כאן – https://www.yeshiva.org.il/ask/124806

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-28 06:27:56

שלום, לאשתי מתחילים מן כתמים בימים שסביב המחזור, בד"כ הם טהורים בהתחלה ולאט לאט נהיים קצת גבוליים. המחזור שלה הוא בתווך בין 29-31 יום, משהו כזה. האם מותר לה שלא לבדוק מיד בעונה בינונית אלא להמתין לזמן שאנחנו רוצים לשמש (למשל יום למחרת), על מנת שלא להיכנס לספק או להיטמא סתם לפני שממש הגיעה הוסת? כמובן שלפני התשמיש תהיה בדיקה מסודרת.

לכאורה זהו מקרה נורמלי לחלוטין, שכן נשים רבות בכל הדורות ראו כתמים לפני בוא הווסת, והפוסקים לא מצאו לנכון לומר להן שאינן צריכות לבדוק בימים המועדים לווסת, ובמיוחד שאתה אומר שאשתך רגילה לראות בדיוק בימים אלו המועדים לווסת, בין 29 ל 31, יוצא ששלושת המועדים שאמרו לבדוק בהם – יום החודש, הפלגה ויום השלושים, יוצאים בימים שאכן אשתך צריכה לראות וסת, כך שחכמים ממש צדקו בתקנתם.

מה שכן כדאי לשים לב הוא, שאישה שיש לה באופן קבוע כתמים קודם הווסת, יש לה לפחות וסת חצי קבוע, אם לא וסת קבוע. כלומר עד ראיית הכתמים, וגם בעונת ראייתם אם אינם מטמאים (אין סיבה שייטמאו אם אינם בכמות גדולה) – יש לה וודאות שלא תראה וסת, וממילא אם אחד משלושת המועדים שהיא צריכה לבדוק, נופל בימי הכתמים, היא פטורה מבדיקה, שכן יש לה חזקה שבעונה שבה היא מתחילה לראות כתמים, היא לעולם אינה רואה בה ווסת. זה וסת חצי קבוע. ואם הווסת מתחיל בעונה קבועה לאחר הכתמים, כלומר אצל אישה זו תמיד הווסת מתחיל עונה אחרי תחילת ראיית הכתמים – יש לה ווסת קבוע, שכן היא יודעת בדיוק מתי יבוא הווסת, וממילא היא צריכה לחשוש רק בעונה וסתה הקבוע וכלל אינה צריכה להתייחס לשלושת העונות הנ"ל שקבעו חכמים.

דין זה מובא בפניני הלכה טהרת המשפחה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-27 08:40:02

שלום הרב, לא ראיתי התייחסות מפורשת בפניני הלכה לנושא. האם נדרש לברך ברכות התורה לפני סליחות? מדברי השו"ע ומשנ"ב באו"ח סימן מו משמע שכן, אך מנגד מדברי הרמ"א משמע שלא. תודה!

אם ישן לפני הסליחות שינת קבע בלילה – צריך לברך. זה הדין הרגיל של מי שקם באמצע הלילה, כמובא בפניני הלכה פרק י, לכן אין צורך להביא התייחסות מפורשת דווקא לאמירת סליחות.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

"הקם באמצע הלילה לזמן משמעותי וחוזר שוב לישון, יברך לאחר כל שינת קבע. ויש נוהגים לברך רק פעם אחת יחד עם ברכות השחר לאחר הקימה העיקרית (וכך ינהגו הנשים)."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-26 09:19:48

1) האם יש שום צד היתר/קולא לכהן שמגביה ידיו מתחת לכתפיים בשעת ברכת כהנים? 2) האם כהן שמגביה ידיו לא כדין עובר משום בל תגרע? אם לא, למה לא – מה ההבדל בין כהן שמשמיט אחת מן הברכות או מי שמטיל לולב בלי ההדסים או לובש ד׳ כנפות עם ג׳ ציציות, נגד כהן שכוון לעשות מצות ברכת כהנים בלי נשיאת כפיים כראוי?

1. לא מכיר היתר, מה שכן הוא יכול להוריד את ידיו כדי לתת להם מנוחה בין מילה למילה.
2. אם אין דעה מקילה לאדם שלא יכול להגביה ידיו כנגד כתפיו, אזי אדם שברך באופן הזה, לא רק שלא קיים מצוות ברכת כהנים, אלא אמר ברכות לבטלה, אבל לא עבר על בל תגרע. החילוק הוא בין גרעון בעצם המצווה, כגון ג' ציציות וג' מינים, לבין קיום המצווה באופן לא תקין, כגון ששם ציציות בארבע כנפות אלא שלא קשר אותם בקשר כפול, או שנטל ארבעה מינים אלא שהאתרוג היה הפוך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-26 05:17:28

אני מדריכת כלות, התקשרה אליי כלה, די מבוהלת, היא אמורה לטבול היום ובעלה חזר ללחימה בעזה. בקבוצה שבה משיב רב לשואלות בענייני טבילה כתב ( הרב ברוך אפרתי) שאישה שבעלה במילואים עדיף שלא תטבול עד שהבעל יחזור, ואם תטבול תשים סכין מתחת לכרית לשמור עליה. זה ממש הבהיל אותה. מה דין אישה שצריכה לטבול כשהבעל במילואים?

עדיף שתטבול, משום שכיום אפשרות לא רחוקה היא שבעל שנמצא במרחק נסיעה יופיע בהתראה של יום אחד באופן שהאישה לא תספיק לטבול.

אין צורך כיום לשים סכין מתחת הכרית.

הלכה זו מובאת בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ה סעיף י בסוף ההערה – "גם כאשר האיש אינו בעיר, כל שיש סיכוי שיקדים לחזור, מצווה שתטבול בהקדם האפשרי, כדי שתהיה טהורה כשיחזור. וכן נשות חיילים צריכות להקפיד על כך (ואין חוששים לסכנה הסגולית המובאת בשבות יעקב ג, עז, עי' דרכי טהרה יז, ד)."

ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-24 09:27:47

1. האם יש בעיה להוסיף על הגפן בעל המחיה כששתה יין פחות משיעור מסופק ? 2. על כמה בורקסים ניתן לברך ברכת המזון ?

1. אם שתה יותר מכמות של חצי ביצה, כיוון שי"א שצריך לברך ברכה אחרונה על כמות כזו, טוב שיזכיר 'על הגפן'. פניני הלכה פרק י.
2. תלוי בגודלם. אכל ד' ביצים מעיסת הבורקס בלי התכולה, ויחד עם זה שבע משאר הארוחה, דין הבורקס כדין לחם. פניני הלכה פרק ו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-20 19:17:07

שלום, אני מעוניין להגעיל כמה כלים בשריים שספק שבישלו בהם חלבי/בחשו בהם עם כף חלבית 1. אין לי סיר מספיק גדול כדי להכניס לתוכו את כל סוגי הכלים שאני מעוניין להגעיל, הבנתי שאפשר להגעיל כלים בחלקים וזה פותר לי את הבעיה הזאת. העניין הוא שיש לי כמה מכסים של סירים שלא נכנסים בחלקים אפילו בסיר הגדול ביותר שיש לי, האם אפשר להגעיל אותם על ידי עירוי? 2. יש כמה סירים שנשארו עליהם כתמי שריפה שלא ניתן להוריד, האם זה תקין להגעיל אותם עם הכתמים האלה אחרי ששטפתי אותם בסבון? 3. הבנתי שמחבת טפלון שיש עליו סריטות לא ניתן להכשיר בהגעלה – כעת אניח לא בטוח בזהותם של המחבתות, מה הדרך להבדיל בין מחבת טפלון למחבת רגיל?

1. כדאי לבקש מהשכנים סיר רחב מספיק שגם המכסים יכנסו אליו. אם אינך מוצא כלי כזה, אפשר להקל ולערות עליהם מים רותחים למרות שהכשרה בעירוי אינה מועילה במקום שצריך הגעלה בכלי ראשון, מפני שבמקרה הנידון אתה אומר שכלל לא בטוח שצריך להכשיר את הכלים.
2. מה שלא יורד אינו בעייתי.
3. אפשר להכשיר גם מחבת טפלון עם שריטות, שכן כיום שיש לנו סבון שמנקה טוב והשריטות בכלים אינן עמוקות, אין חשש של שאריות איסור שלא יצאו משם. הבעיה במחבת היא אחרת – אם הוא נטרף כאשר לא היו בו נוזלים אלא רק מעט שמן, לא מועילה לו הגעלה, שכן הגעלה מועילה רק בבישול. אבל זה שהוא טפלון עם שריטות זו לא הבעיה. למעשה שוב, מכיוון שלא בטוח בכלל שהוא טרף, אפשר להכשירו.
   לגבי השאלה מה ההבדל בין טפלון לרגיל – לטפלון יש ציפוי שחור או אפור, ולרגיל אין שום ציפוי. אפשר לפתוח אינטרנט ולראות תמונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-20 15:58:59

אנּי עולה להר הבית תדיר אבל לא לא ידעתי שצריך לקרוע בגדים בפעם הראשונה. האם אני צריכה פעם הבא במקום?

מעיקר הדין צריך לקרוע בכל פעם שעולים להר, אלא שבפועל אנשים לא נוהגים לקרוע, וגם יש חשש שזה יפגע בכמות העולים, ולכן אמרו שלפחות יקרע פעם אחת, ולכן אם לא קרעת בפעם הראשונה, תקרעי בפעם הבאה.

עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

קריעה על ערי יהודה, ירושלים ומקום המקדש

יב. מובא בתלמוד (מו"ק כו): אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה", וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע.

כיום ערי יהודה וירושלים תחת ריבונות ישראלית, ולכן למרות שיש עוד הרבה מה להשקיע ביישובן, אינן נחשבות חרבות, וממילא לא קורעים עליהן. ורק על מקום בית מקדשנו ותפארתנו שעדיין בחורבנו, צריך לקרוע. לכן הרואה את כיפת הזהב שבנו המוסלמים על מקום המקדש, יקרע את חולצתו באורך של טפח (7.6 ס"מ).

בפועל, רבים נוהגים להקל ולא לקרוע על ראיית מקום המקדש, או להיפטר מהקריעה על ידי הגבהת חפץ של חבר שתמורתו מקנה לו את בגדו. אמנם ראוי לקרוע לפחות פעם אחת בחיים, והרוצה להחמיר נכון שיקרע בכל פעם שלא ראה את מקום המקדש שלושים יום. לא קורעים בשבת וחג, ולא בחול המועד, חנוכה וראש חודש, שהם ימי שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-20 13:28:20

שלום וברכה כאשר ביתי מזמינה חברה אלינו הביתה לישון בלילה. האם יש בעיה של יחוד עם בני הבחור במקרה אצלנו מדובר שאשתי וילד בן חמש ג"כ נמצאים בבית ?(מדובר כמובן שאני לא נמצא בבית )

1. עם ילד בן חמש אין בעיה של ייחוד.
2. מותר לבן להיות באותו בית שנמצאת בו בת, כאשר אימו, אחותו, ביתו או אשתו גם נמצאות שם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 23:56:55

הרב אצלינו בבית כנסת בערב שבת נוהגים לומר בסוף התפילה את הפיוט"יגדל" אחד החזנים התחיל לומר את הפיוט מיד אחרי מזמור לדוד שאחרי ברכת מעין שבע לפני הקדיש יתום הוא אמר שאנשים יוצאים בסוף התפילה ולא אומרים את הפיוט הרב האם זה אפשרי ? האם אין בעיה שזה הפסק בין הקדיש לבין מזמור לדוד?

מצד הקדיש, אפשר לומר את אותו אחרי יגדל, אבל המנהג שלא לעשות כן גם כדי שלא לשנות את סדרי התפילה וגם כי אין שום בעיה שאנשים יוצאים תוך כדי אמירת הפיוט, שהרי לשם כך נועד הפיוט – כדי שאנשים ישירו אותו תוך כדי יציאתם מבית הכנסת ולא ידברו דברי חול בבית הכנסת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 17:47:50

בס"ד אישה שמתפללת כל בוקר רק ברכות השחר וקריאת שמע, מתי תחויב בקידוש בשבת בבוקר, מיד עם קימתה או רק לאחר שתגיד ברכות השחר וקריאת שמע כפי שהיא רגילה? תודה

מיד עם קימתה

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת הלכות קידוש. ניתן לקרוא מספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

יג. קידוש היום: חובת קידוש היום חלה לאחר תפילת שחרית, ועד שלא יקדש אסור לאכול או לשתות. לפני תפילת שחרית, מפני כבוד התפילה אסור לאכול ולשתות דבר חוץ ממים (ועי' בהלכות תפילה יב, ח-יב).

יד. אישה שאינה נשואה שרגילה להתפלל שחרית, דינה כדין הגברים. ואם רגילה להסתפק בברכות השחר, לא תשתה אפילו מים לפני הקידוש. בשעת הדחק, כגון אישה שאינה יודעת לקדש והיא מאוד צמאה – יכולה לשתות, ואם תצטרך מאוד לאכול – תאכל.

אישה נשואה יכולה בשעת הצורך לאכול ולשתות לפני הקידוש כל עוד בעלה לא סיים את תפילתו. כמו כן, אישה שרוצה להתפלל שחרית ובעלה חזר מבית הכנסת, יכולה לאכול עמו לאחר שתאמר את ברכות השחר ויקדשו יחד, ולאחר מכן תתפלל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 06:47:31

בס"ד שמעתי את אחד הגדולים שאמר בשיעור שניתן לקנות כרטיסי מפעל הפיס מכספי מעשר. אשמח לדעת את דעת הרב כיוון שלפי הדוחות הכספיים של מפעל הפיס רק כ-20% הולכים לצדקה. תודה

ממש לא! שכן כפי שציינת 80% אלו רווחים רגילים של המפעל, וגם ה 20% לא הולכים לצדקה כפי שאתה חושב, הם קוראים צדקה לכלל הצרכים הכלליים של מדינת ישראל, ואילו מעשר כספים מיועדת קודם כל לעניים או ללומדי תורה, כלומר תרומה לישיבות, והרוצה להקל ולתרום גם לטובת צרכי מצווה, רשאי.

הלכות צדקה ומעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 06:46:23