האם מותר לאשכנזי לאמר את נוסח מעין 3 של עדות המזרח

מותר, אבל לכתחילה עדיף לברך בנוסח של עדתך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-06 11:37:23

שלום, מה הדרך הכי טובה ללמוד את טעמי המקרא כדי לקרוא את התורה בציבור? אני יודע עברית מקראית היטב אבל אין לי כשרון מוזיקלי. אתם יכול להמליץ לי על שיטה, ספר או משהו כזה לעזור לי ללמוד את טעמי המקרא? תודה על העזרה. כל טוב, ברנדון

כמובן שאינך צריך כלל לקרוא את התורה בציבור, זה דבר שמיועד כיום למקצוענים כדי שהקריאה תהיה בהירה יפה ומדויקת. אמנם בלי קשר לקריאה בציבור כדאי לדעת את טעמי המקרא, דבר שניתן ללמוד דרך אתרים שונים באינטרנט. כל ילדיי למדו כך…

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-05 01:04:08

שלום וברכה אני בשנת אבל על אמי. האם מותר לי להשתתף בחופה של בן של שכן. תודה רבה בני

אם מדובר על צורך גדול, כגון חבר מאוד קרוב או אדם שייעלב אם לא תגיע, אפשר להקל ולהגיע לחופה ואחריה ללכת. אם לא מדובר על צורך גדול, יש לומר לשכן שאסור לאבל להיות בחתונה בשנת אבלו ולכן אתה מתנצל שלא תוכל להגיע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-04 19:01:44

פנה"ל: לא ישפשף ברגלו רוק שעל הארץ, כדי שלא ישווה גומות. והרוצה למעט את מיאוסו, רשאי לדורסו לפי תומו בדרך הילוכו, ובתנאי שלא יתכוון למרחו ולהשוות גומות (שו"ע שטז, יא)." 1. בפשטות 'הארץ' הכוונה לקרקע של אדמה אבל מדרכה או כביש סלול אין בעיה למרוח? (ואולי אף צריך לעשות זאת כדי שלא יגעלו העוברים והשבים)? ובכללי מה דין מדרכה וכביש סלול האם המרוצף או לא? פנה"ל: "אסור לשחק בגולות על הקרקע, שמא ישווה גומות כדי שהגולה תוכל להתגלגל ישר. וכן אסור לשחק על קרקע בכל משחק שמצריך שתהיה ישרה לגמרי, שמא יבוא להשוות גומות. ואפילו אם הקרקע מרוצפת, אסור לשחק עליה שמא יבואו לשחק על קרקע שאינה מרוצפת (שו"ע שלח, ה, ומ"ב כ; מ"ב שח, קנח). אבל על הרצפה שבתוך הבית מותר לשחק, שהואיל וכל הבתים כיום מרוצפים, אין חשש שמא יבואו מתוך כך לשחק בחוץ במקום שאינו מרוצף (שש"כ טז, ה)." 2. למה כאן הרב היקל רק בבית מרוצף ולא בכל קרקע? מה זה שונה מלטאטא ששם מותר בכל מרוצף?

1. אכן כדבריך, ולכן כתבתי בספר הקיצור לפניני הלכה טו, ח – אסור לשפשף רוק שעל האדמה ברגלו, כדי שלא ישווה גומות.
2. חכמים ופוסקים הדורות שקלו בחכמתם מה שייך לגזור ומה לו לפי החשש. לכן יש הבדל גם בין טיטוא לבין שטיפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-02 21:29:45

שלום בפרק כה מהלכות שבת הרב כותב שמותר להעזר בגוי ולומר לו לבצע מלאכה שאסורה בשבת מדרבנן במקום צורך גדול. הדוגמה שמובאת שם היא שמותר לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת כסף כדי שלא ילך לאיבוד. מדוע דין זה שונה מכך שאסור לומר לגוי לכבות שריפה בשבת והרי בשריפה ההפסד גדול יותר?

במקרה השריפה החמירו חכמים באופן מיוחד מפני החשש שמתוך הבהלה יבואו לכבות רגיל, כמבואר בשש"כ ל, הערה נו  ע"פ המ"ב שלד,סח ושעה"צ,נז. והוסיף שלכן רשז"א התיר ליהודי אחר שאינו בעל הממון לומר לגוי לכבות. ועי' בפניני הלכה פרק טז סעיף ו והילך.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-30 21:30:17

אם אני סובלת מחלומות חוזרים וגם סיוטים מה אפשר לעשות עם זה

להגיד את כל סדר קריאת שמע לפני השינה – https://www.tfilah.org/brachot/kriat_shma/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-29 11:17:01

שלום טיגנו בשר בסיר פרווה. רוצים להחזיר את הסיר לשימוש פרווה. תודה!

צריך להגעיל אותו על ידי הכנסתו למים רותחים מבעבעים בסיר גדול יותר (אפשר להכניסו חצי חצי אם נוח יותר), או על ידי מילואו במים רותחים באופן שינזלו גם על כל שפתו, אלא אם כן אתה יודע שהטיגון לא קפץ לשפת הכלי.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-28 15:20:50

כתבתם לגבי מי שנוהג בנוסח אחד ומתפלל במניין בנוסח שונה יכול לבחור איך לבצע את עניין הוידוי ותחנונים ונפילת הפיים ואני מתפלל במניין של נוסח אשכנז ורוצה לנהוג כמותם בנושא הזה אז השאלה שלי זה לגבי שני וחמישי ברור שאני מתחיל כמוהם בוהוא רחום ואחר כך כשמגיע השם אחד עובר לנפילת אפים .האם אני יכול להשתמש בנוסח ספרד לגבי כל התחנונים או דוקא אשכנז. ואם בנוסח ספרד האם ניתן כמו מנהג אשכנז לשבת אחר נפילת אפים עד ואנחנו מה נעשה.

התשובה לשתי שאלותיך היא – כן. שכן כל עוד אינך עושה דבר בולט ששונה מכולם, זה בסדר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-28 12:23:46

אם עשיתי קידוש בבית כנסת האם אני צריך לעשות שוב בבית ואם כן אז איך עושים קידוש בבתי כנסת בבוקר שבת אם הוא לא טופס לסעודה?

מי ששמע קידוש בבית הכנסת ואכל כזית מזונות, יצא ידי חובת קידוש ולא צריך לקדש שוב בביתו. הלכה זו מבוארת בהלכות קידוש בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנתה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) :

קידוש במקום סעודה

טז. מיד לאחר הקידוש יש לאכול לפחות 'כזית' פת או מזונות, ואם לא עשה זאת צריך לשוב ולקדש במקום שיאכל. בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובה בשתיית 'רביעית' יין (75 מ"ל), ובקידוש הלילה במקרה כזה יקפיד המקדש לשתות 'רביעית' בנוסף לשיעור 'מלא לוגמיו' שהוא צריך לשתות כדי לצאת ידי חובת קידוש, ושאר השומעים יכולים להסתפק בשתיית 'רביעית'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-28 10:47:26

שלום וברכה. האם מותר לשמוע במקלחת שיש בה שירותים שירים שאין בהם פסוקים אך עוסקים בתכנים דתיים (כמו תשובה)? איפה בדיוק עובר הגבול בין דבר שמותר להרהר בו לדבר שלא (לדוג' חשבון נפש בעניין מצוות, או מחשבות לשיפור בין אדם לחברו). בנוסף האם מותר לשמוע ניגונים שחוברו ע"י רבנים בלי מילים? תודה רבה.

כל מה שציינת לגבי שמיעת שירים וניגונים מותר.

להרהר בתשובה בעניין מצוות ובין אדם לחברו מותר גם בשירותים ללא מקלחת. מה שאסור זה הרהור בדברי תורה, לא מוסר, כגון פסוקים, הלכה, גמרא וסוגיות באמונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-27 10:26:10

שלום יש לנו קנקן מים שיש לו מעין תא(כמו כלוב) שאפשר לשים בו לימון או עלי נענע והם יטעימו את המים בהתאם האם עשוי להיות בקנקן הזה משהו שאסור בשבת?

בישול: אם רוצים למלא את 'הכלוב' בשבת, צריך קודם להעביר את המים מהמיחם של שבת לכוס ואותה לשפוך לתוך הכלי, וכך הכלי יחשב כלי שלישי שאין בו בעיה של בישול.

בורר: עי' בפניני הלכה שבת יא, יד. ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך:

"המכין תה בעזרת שקית תה, נכון להיזהר שלא להשהותה מעל הכוס כדי לטפטף ממנה טיפות לתוך הכוס."

"כלי שמבשלים בו עלי תה, ובפיו מסננת שמונעת מהעלים להישפך לכוס ('תיון'); כאשר עלי התה שקעו לתחתית התיון, ומעליהם יש תמצית צלולה, מותר למזוג את התמצית לכוס. וכאשר עלי התה מעורבים בתמצית, ימזוג לאט באופן שתצא רק התמצית, ואם בכל זאת העלים מעורבים בה, אפשר להקל בדיעבד ולמזוג דרך המסננת."

הכלי שאתה מתאר דומה יותר לשקית תה מאשר לכלי התיון, ולכן איני רואה בעיה של שימוש בו כפי שמותר לשתות כוס תה שיש בתוכה שקית תה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-26 19:40:43

שלום, יש לי עגילים שעשויים מפרחים מיובשים, האם יש מותר לענוד אותם בשבת או שהם מוקצה? תודה רבה מראש

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-25 11:14:12

כבוד הרב, לא עבדתי בחול המועד כדי לשמור על קדושת החג. עכשיו הצטברה לי עבודה רבה. האם אוכל לעבוד היום גם אחרי זמן מנחה קטנה, או שעדיין לא אראה בכך סימן לברכה? מובן מאליו שאתכונן לשבת ולא אחלל שבת חלילה. תודה רבה

זה לא רק עניין של סימן ברכה, אלא זה פשוט אסור, שהרי מדובר על עבודה קבועה שלך שאתה מקבל עליה שכר, וממילא ההיתר הוא רק במקום הפסד או כדי למנוע נזק. לשיקולך האם מצבך הוא כזה, או שפשוט תעבוד כעת במרץ, ותשאיר את ענייני השבת לזמן האסור במלאכה הסמוך לשבת.

אביא לך את סיכום הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

איסור עשיית מלאכה בערב שבת

י. אסור לעשות מלאכת קבע שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעת החמה, אף אם סיים את כל הכנותיו לשבת, כגון עבודת נגרות, חייטות, חשמל, עבודה גדולה בגינה, כתיבת סת"ם והגהת ספרים בשכר. אבל מותר לבצע פעולה קצרה, כגון להניח מלכודת לחיות או לתת הוראה למחשב לבצע פעולה מתוחכמת. גם מסחר אינו נכלל באיסור מלאכה, ומותר למכור בחנות באותן השעות.

יא. לצורך שבת מותר לעשות מלאכת קבע, ומותר גם לקבל עליה שכר אם ניכר שנעשית לצורך שבת, כגון תספורת, הסעה וחשמלאות. אבל אסור לחייט לתפור בגד בשכר באותן השעות אפילו לצורך שבת, משום שלא ניכר שתפירתו לצורך השבת, כי ייתכן שאותו הבגד נועד ליום אחר.

יב. גם במקום הפסד או כדי למנוע נזק, מותר לעשות מלאכת קבע. וכן דין עני שאין לו כסף לצורכי עונג שבת, כגון לקנות בשר ודגים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-25 06:59:44

א. כאשר חוזרים מהושענא רבה רוצים לישון שעתיים – שלש רצוף. אני יודע שתוך שעה כבר יהיה חם בסוכה או רעש של ילדים- האם ניתן לדמות זאת לגשם ולכן לישון מראש בחדר? ב. אם ישן בצהריים כשיש אור בסוכה, הוא מצליח להירדם אבל מדי פעם מתעורר והשינה לא רציפה. האם זו סיבהטובה שישן בגללה מחוץ לסוכה?

א. כן. מן הסתם מי שהיה ער בלילה, זקוק לשינה רצופה של שעתיים שלוש כדי לתפקד כראוי.

ב. אם זקוק לשינה רציפה כדי להמשיך לשמוח בחג, להיות נינוח עם המשפחה, להיות מורכז בלימוד – כן. אם זה רק בשביל תוספת עונג בחג – לא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-23 06:04:43

שלום וברכה הרב קניתי עציץ פסיפלורה במוצאי ר"ה שבסוף שנת השמיטה דהיינו בערך ד תשרי תשפג, 1. האם נחשב לעץ או לירק כיון שהוא לא עץ אלא גדל דומה לירק 2. האם טו בשבט של שנת תשפה תתחיל להחשב שנת רבעי ונוכל לאכול את הפירות שגדלות אז בירושלים? אם כן אז לחכות שיפלו כל הפירות האלו כיון שגדלו מכח גשמים של תשפד ורק הגדלים אחרי כן יהיה מותר לאכול? תודה רבה מראש

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

1. 2. פסיפלורה נחשב פרי אדמה-ירק ולא פרי עץ, ולכן לא שייך בו דין ערלה ורבעי, אלא אפשר לאכול אותו מיד לאחר הפרשת תרומות ומעשרות:
   

   הגדרת עץ וירק

   טו. מצוות ערלה חלה על עצי פרי ולא על ירקות. לעץ יש גזע שמתקיים ומתעצם במשך שנים רבות, ופירותיו מתרבים משנה לשנה. ואילו את הירק צריכים לזרוע בכל שנה, או שגזעו נובל לחלוטין ושב וצומח משורשיו, או שפירותיו צומחים בשנים הראשונות ומתמעטים עם השנים. לכן אין דין ערלה על בננה, אננס, פפאיה, פסיפלורה, פטל, אסנה, חציל ופלפל, הואיל וגידולם שונה במהותו מעץ, ולכן מברכים עליהם 'בורא פרי האדמה' (לעיל הלכות ברכות ח, ד).

2. יש לציין שגם אם היה זה פרי עץ, אזי בשנה הרביעית (רבעי) היה אפשר כיום לאכול מהפרי בכל מקום בארץ ישראל לאחר פדיונו, כפי שמובא בספר הקיצור:
   

   נטע רבעי

   יז. פירות השנה הרביעית קדושים, ולכן אין מצווה לשייר מהם לקט שכחה ופאה לעניים, ולא להפריש מהם תרומות ומעשרות (להלן ח, יג). וכשבית המקדש היה קיים, היה צריך לאוכלם בטהרה בירושלים, ואם רצה בעל הפירות, פדה אותם בכסף וקנה בו בירושלים מאכלים ואכלם בטהרה.

   יח. בזמן הזה פודים את הפירות על מטבע ששווה לפחות פרוטה, או על מאכל בשווי פרוטה, ובכך מתירים את הפירות באכילה. לפני הפדיון מברכים "על פדיון רבעי", ואומרים "כל הפירות הללו פדויים בפרוטה זו", או "במאכל זה ששווה פרוטה". את הפרוטה או המאכל שהתקדשו בפדיון – מאבדים, כדי שלא ייכשלו וייהנו בהם (פרטי דינים אלו יבוארו בפרק ט, לב-לח בהלכות פדיון מעשר שני).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-23 00:36:32

האם מותר לפרק סוכה כשרה שאין בה שימוש בחוה״מ?

לא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-22 20:51:44

מועדים לשמחה בעבר נהגתי להישאר ער כל ליל הושענא רבה, לקרוא את כל ספר דברים כל ספר תהילים ואז ללמוד עד לשחרית. לצערי, ככל שאני מזדקן זה נהיה לי קשה יותר. כבר כמה שנים שלא הצלחתי להישאר ער. כל זה מביא אותי לשאול כמה שאלות: 1. האם בליל הושענה רבה עדיף לקרוא כל ספר דברים וכל ספר תהילים או ללמוד תורה? 2. אני ודאי היתניתי שלא לקבל בנדר להישאר ער. אבל לגבי משנה תורה וספר תהילים, אני משער שהיתניתי לא מסוגל לזכור בדיוק. צריך התרת נדרים? 3. זכור לי שקראתי איפשהו שהפתקא (הקוויטל) יוצא בליל הושענא רבה אחר חצות לילה. אם כן, מדוע אנחנו מבקשים בהקפות בבוקר? הרי הפתקא כבר יצאה? תודה רבה

1. אם אתה מצליח להיות מרוכז בתוכן של ספר דברים ותהילים, יש להם עדיפות, שכן זה נחשב עבורך גם לימוד תורה.
2. ההתרה שעושים לפני ראש השנה מועילה לזה.
3. פניני הלכה סוכות ו, א – אף שגזר הדין נחתם ביום הכיפורים, ההוראה להוצאת הדין אל הפועל ניתנת בהושענא רבה. משל לבית דין שכבר קיבל החלטה, אבל כל זמן שגזר הדין עדיין לא נכתב על שטר וניתן ביד השליחים שיוצאים להביאו לידי הממונים האחראים על הוצאתו לפועל, עוד אפשר לפעול כדי לשנותו לטובה. וזה עניינו של הושענא רבה, שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין וניתנות ביד השלוחים היוצאים מבית הדין של מעלה להביאן לכל המלאכים הממונים על הוצאת הדין לפועל. וכיוון שהפתקאות עוד לא נכתבו והשליחים עוד לא יצאו, עדיין אפשר להיטיב את גזר הדין. ולכן נכון לחזור בתשובה ביום הושענא רבה (זוהר ח"ג לא, ב). ויש לדעת, שגם לאחר כתיבת הפתקה ב'הושענא רבה', עדיין לא ניתנה רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן עד סיום שמיני עצרת עוד מועילה התשובה לבטל את הדין ולהיטיבו (זוהר ח"א רכ, א; ח"ב קמב, א; שער הכוונות דרושי חג הסוכות עמ' שיד-שטז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-19 17:18:54

שלום האם נשים יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו בסוכה, או שהדבר יהייו עבורן הפסק בין הברכה על הגפן ובין השתייה?

דינן כדין הגברים, ואף יכולות לברך בעצמן, שכן ברכה זו היא על עיצומו של יום ויחד עם זאת על מצוות הסוכה. ולמחרת הנשים יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד אף מברכות שהחיינו על ארבעת המינים אם הן רוצות לקיים את המצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-16 06:09:18

חיתוך ירקות בשבת. האם מותר להשתמש בכלי שחותך ירקות לקוביות הוא דומה למקצץ ביצים רק עם להבים בשביל הירקות? כאשר זה סמוך לסעודה. כתוב בפניני הלכה בפרק הכנת מאכלים סעיף ב בסוף: "מותר להשתמש בכלי שנועד לחתוך חתיכות גדולות" מה זה חתיחות גדולות מה הגודל?

אמנם יש מחמירים בזה, אבל להלכה זה מותר מכיוון שלא מדובר על כלי המיוחד דווקא לחיתוך דק דק כמו האיסור של מגרדת, אלא כמו סלייסר.

לגבי גודל החתיכות: יש סלטים שחותכים לחתיכות ממש קטנות, ויש סלט רגיל. ההיתר הוא לחתוך חתיכות של סלט רגיל.

כיוון שאנחנו לפני שני ימים טובים, יש לציין שביום טוב אין איסור טוחן במטבח הביתי, כך שמותר להשתמש במגרדת או בכלי הנ"ל גם לשם חיתוך חתיכות קטנות מאוד.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-15 09:36:40

שלום, האם סכך שנעשה לסיכוך ושומש אחר כך לגידור למשך יותר משנה כשר לסיכוך? האם משנקבע לגידור נעשה ככלי המקבל טומאה או שכיוון שלכתחילה נעשה לסיכוך נשאר בכשרותו? תודה, גיא

מותר לסכך בגדר, כיוון שאינה דבר המקבל טומאה.

מקורות: תוספות (ביצה יד: ד"ה 'מפני', וכן בתוספות חולין צ: ד"ה 'שלש'); רשב"א ח"א, סי' נח; חזון עובדיה סוכות עמו כג ואילך; ילקוט יוסף דיני הסכך והדפנות, הלכה כא; פסקי תשובות סימן תרכ”ט אות ו’; הרב דוב ליאור. ולכן אף שיש חולקים, ספק דרבנן לקולא.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-14 16:05:41