חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ערוב תחומין
אדם שהניח ערוב תחומין ו 2000 אמה של הערוב מסתיימות בתוך בית (לא בעיר שלן בה) האם יכול ללכת את כל הבית? בדומה למי ששגג ויצא מחוץ לתחום שאם הגיע למקום מוקף מחיצות יכול ללכת שאת כל המקום.
אין הבדל בין בית לבין יישוב המוקף בעירוב.
מתוך ספר קיצור פניני הלכה, הלכות שבת פרק ל (הפרקים מקבילים לפניני הלכה):
א. גם כאשר אדם לא מטלטל שום דבר, אסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (912 מטר) לכל צד. אם הוא נמצא במקום יישוב המוקף בעירוב (מחיצות או צורת הפתח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ למחיצות. ואם הוא נמצא במקום ללא מחיצות, אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מעבר לד' אמותיו (1.82 מטר), ואפילו נסתיימו אלפיים האמה בתוך מקום המוקף בעירוב, אסור לו ללכת יותר (ועי' להלן, ג). מי שלא יודע היכן מסתיימים אלפיים האמה שלו, מותר לו ללכת לצורך מצווה אלפיים פסיעות בינוניות (דרכי חישוב אלפיים אמה, מבוארים בפניני הלכה ב-י).
ג. יצא בשוגג או בעל כורחו מחוץ לאלפיים אמה, והגיע לתוך מקום המוקף במחיצות או צורת הפתח, רשאי להלך בכל המקום המוקף. ואם יצא במזיד, אין לו אלא ד' אמות, אפילו אם נמצא בתוך בית. אמנם אם חזר לעירו המוקפת עירוב, מותר לו להלך בה בלא לצאת ממנה כלל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-04 10:32:48
הסרת שיער בספירת העומר
שלום וברכה 1. האם מותר להסיר שיער מהגוף (בלייזר) בספירת העומר? 2. ישנם מקומות בחו"ל שמאד מעונן ובהרבה ימים הירח לא נראה האם נכון שהנוהגים לומר קידוש לבנה רק לאחר 7 ימים יקדימו את אמירת הברכה אם ראו את הירח קודם שעברו 7 ימים מחשש שמא לאחר 7 ימים לא יראו את הלבנה? תודה רבה
- כן
- כן
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-04 07:52:34
מכין משבת ליום טוב
שלום לרב . לפני כניסת שבת ערב פסח , היו מונחים על השיש שני סירים עם מרק ,תפוח אדמה ובשר. סיר אחד גדול והסיר השני קטן יותר. הסירים הונחו על השיש על מנת שיתקררו. בשבת, אחרי הסעודה בלילה,בעוד הסירים על השיש, הוצאתי מהסיר הגדול כמה חתיכות בשר , תפוח אדמה וגזר, והוספתי לתוך הסיר הקטן. איסור בורר אין כאן כי החתיכות גדולות וניכרות. את הסיר הקטן הנחתי על פלטה כבויה בשבת בעוד היום גדול בשעה 12:00, כדי שהמרק יהיה רותח מאוד לסעודת ליל הסדר. חששתי שאם אניח את הסיר בצאת שבת המרק לא יהיה רותח. אציין שלפי הרב עובדיה זצל מותר להניח בשבת סיר על פלטה כבויה לצורך יום טוב בלילה כדי שיספיק להתחמם. האם בהוצאת האוכל מהסיר הגדול והנחתו בסיר הקטן, יש הכנה משבת ליום טוב? באותו רגע, חשבתי שהדבר מותר מכמה צירופים. א.אין הדבר ניכר שהסיר לסעודת יום טוב, מכיון שזה נעשה מבעוד היום גדול. זה נראה שהסיר לסעודה שלישית. ב.לצורך מצוה. ג.בהוצאת האוכל מהסיר הגדול לסיר הקטן אין טרחה מרובה. בסה"כ פתחתי את מכסה הסיר ,הוצאתי את האוכל ושמתי אותו בתוך הסיר הקטן. יש לציין שהסירים כבר היו מונחים על השיש , ולא הייתי צריך לטרוח להוציא אותם מהמקרר. לעניות דעתי מצד המזיגה מסיר לסיר זה דמי להבאת יין או הוצאה מהפריזר שאינו ניכר כ"כ ע' חיי אדם סי' קנג ס"ו וע' ג"כ משנ"ב סי' תרס"ז סק"ו הלכה למעשה, האם עשיתי נכון או שיש כאן איסור של הכנה משבת ליום טוב?
גם בהנחה על הפלטה וגם בהוצאת האוכל מהסיר הגדול לקטן יש איסור הכנה כמבואר בפניני הלכה שבת פרק כב (התשובות כאן הן על פי פניני הלכה ולא על פי הרב עובדיה). הפתרון הטוב ביותר במקרה כזה הוא פשוט לאכול צלחת מרק מתוך הסיר הזה בסעודה שלישית, וכך הנחתו על הפלטה היא גם עבור שבת. אמנם אין זה פותר את בעיית הוספת האוכל אליו. בדיעבד מי שהכין מרק לסעודת ליל הסדר והוא מרכזי מאוד בסעודה כך שלא ניתן לוותר עליו, ומשום מה לא שייך לאכול ממנו בסעודה שלישית וגם חייב להוסיף בו אוכל בשבת, במקום צורך גדול מותר להניחו על הפלטה בשבת ולהוסיף אליו אוכל, מכיוון שמדובר על פעולה פשוטה שאין בה טרחה.
עי' בפניני הלכה פרק כב בנושא זה. אביא לך את הדין כפי שהוא מובא בספר הקיצור לפניני הלכה:
מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.
אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.
מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-04 07:31:07
הקרבת קרבן פסח בימינו
שלום האם ניתן להקריב קרבן פסח בימינו אם הממשלה הייתה מאשרת זאת?
כן
https://www.yeshiva.org.il/midrash/15755
כל השאלות הנפוצות והתשובות על קרבן פסח בימינו | עשו מנוי לקרבן פסח!
כל השאלות הנפוצות והתשובות על קרבן פסח בימינו | עשו מנוי לקרבן פסח!
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-03 17:59:31
צניעות בטיולים
שלום הלכתי עם משפחתי לטיול רטוב בנחל הקיבוצים לאורך המסלול היו מדי פעם נשים בבגדי ים, וגם בנקודת הכניסה לנחל וכשזה קורה אני מפנה את מבטי(אלא אם הפניית המבט תגרום לכך שלא אוכל להשגיח על אחד מילדיי הקטנים) וממשיכים הלאה ומנסים להתרחק האם כך ראוי לנהוג או שעדיף שלא ללכת למקומות שכאלו (כנ״ל קורה גם כשעושים קייקים באחד מהנחלים)
אם הדבר לא גורם לך להרהורים, מותר, כמבואר בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו בפרק העוסק בשמירת הברית. האם כך ראוי לנהוג? אם זה משהו זניח בטיול זה בסדר. אלו הם חיינו – בכל מקום שמטיילים (ואפילו אם לא מטיילים, אלא רק הולכים לקנות משהו בעיר הגדולה ביום חם), זו המציאות, וצריך להתרגל לא להתרגש מכך. לכן אם רואים זאת תוך כדי הליכה ועוברים הלאה, זה בסדר. אם רוצים לעשות מנוחה, עושים זאת במקום יותר צנוע.
אביא לך קצת מן הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה (קיצור הלכה זוגיות ומשפחה):
איסור הרהור לגברים
ז. שני סוגי הרהורים אסורים לגברים:
א – אסור לאיש לדמיין את עצמו חוטא עם אישה שאינה אשתו. לפיכך, אסור לאיש גם להתבונן להנאתו בנשים או בבגדיהן, כיוון שהדבר עלול להביאו להרהורי חטא באישה זרה.
ב – גם כאשר אינו מדמיין את עצמו חוטא עם אישה מסוימת, אסור לאיש להרהר או לקרוא או לצפות בדברים שמגרים את היצר וגורמים לקישוי האיבר, וממילא עלולים לגרום לו להוצאת זרע לבטלה במתכוון או תוך כדי שנתו.
ח. אם ההרהור רק עובר בדעתו בלא בחירה, וחולף כלעומת שבא, אינו עובר באיסור.
הדרך להינצל מהרהורי עבירה
יא. הדרך להינצל מהרהורי עבירה, היא להתחתן ולהשקיע בקשר עם האישה ולשמוח בחיבור עימה כראוי. גם מי שקיים מצוות פרו ורבו בבנים ובנות, חייב להיות נשוי. אבל אם הוא זקן ופסקה ממנו תאוות אישה, והוא חושש שייגרם לו צער מנישואין נוספים, כי אולי לא יצליח להתקשר באהבה עם אשתו השנייה, כל זמן שאינו חושש שיחטא בהרהורי עבירה, אינו חייב להתחתן.
יב. צעירים שעדיין אינם בשלים להתחתן, צריכים להיזהר בהלכות וגדרי הצניעות שבין גברים לנשים, ולהשקיע את זמנם ומחשבותיהם בדברים בעלי ערך חיובי ובלימוד תורה מרובה (גיל הנישואין מבואר להלן ה, יח).
יג. כאשר יש לאדם אפשרות לעבוד או ללמוד את המקצוע המתאים לו במסגרת צנועה כהלכה, חובה עליו לעשות זאת. אבל אם אין לו אפשרות כזו, כגון כאשר מקום העבודה רחוק מאוד, או שאין במוסד הלימודים הצנוע אפשרות ללמוד את המקצוע שמתאים לו, מותר לו לעבוד או ללמוד במסגרת שאינה צנועה, ובתנאי שהוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו. אבל אם הוא מעריך שיצרו יגבר עליו, אסור לו לעבוד או ללמוד שם. ובמצב של ספק או במצב של שעת הדחק, יש לשאול שאלת חכם (ועי' בהלכות משפחה ז, טז-יז).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-03 17:55:48
מנהגים
שלום וברכה, רציתי לשאול לגביי הדלקת נר לעילוי נשמת צדיק גדול כמו הרב קוק או רב מפורסם אחר שידוע בצדיקותו ובגדלותו בתורה. 1. האם יש בכך עניין ערך? 2. מה המקור לכך? 3. האם יש משמעות לכך דווקא ביום פטירתו או תמיד? תודה רבה!
יש עניין כמו שיש עניין בהרבה דברים אחרים, אבל מכיוון שברוך ה' יש לנו מצוות רבות, הדרכתו של הרב מלמד היא להשקיע בהם, שהם העיקר, שכן לפעמים ההתעסקות בדברים אחרים, אף שהיא עושה רושם טוב על האדם, עלולה להסיתו מהעיקר. לכן גם הרב וגם אנו תלמידיו לא מתעסקים עם דברים אלו. בכל אופן לעצם השאלה, אשפר לראות למשל כאן – https://www.yeshiva.org.il/ask/107513
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-02 11:02:03
כיסוי ראש נשים
קיבלתי שאלה לגבי מישהי שהתחילה לחזור בתשובה והיא בת שישים, לגבי כיסוי ראש לנשים. רב אמר לה שהכי קולה שיש זה שיהיה גלוי טפח של השיער. מה הגדר?
אכן כפי שהצעת בדבריך, ההיתר הוא עד 3.8 ס"מ לרוחב המצח, או לרוחב העורף, מה שהיא בוחרת. אפשר גם עד 1.9 ס"מ מלפנים ו 1.9 ס"מ מאחור.
עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים בקצרה:
כיסוי ראש
ז. כל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחויבת בכך כפליים, כדי שיופיה ואהבתה יהיו שמורים אך ורק לבעלה. על כן חובה על כל אישה נשואה לכסות את שיער ראשה. חובה זו שייכת גם באלמנה או גרושה, אלא אם כן יש מקום אמיתי לחשוש שבעקבות כך לא ימצאו שידוך, כי אנשים יחשבו שהן נשואות. לגבי רווקות, יש נוהגות להחמיר ללכת עם שיער אסוף ולא פזור.
ח. יש אומרים שיש להקפיד לכסות את כל השערות, חוץ ממעט השערות שמציצות בעורף ובצדעיים. ויש אומרים שאף שראוי להחמיר, מצד הדין אין איסור לגלות פחות מטפח מרובע מהשיער, ואם כן, מכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, מותר לגלות שיער פחות משיעור של חצי טפח מלפנים או מאחור (טפח הוא 7.6 ס"מ, וממילא מותר לגלות פחות מ-3.8 ס"מ לרוחב המצח או העורף).
ט. יש אומרים שדווקא השערות הטבעיות הגדלות בראש האישה מבטאות צד אישי שצריך להצניעו, ולכן מותר לכסותן עם פאה יפה וצנועה. ויש אומרים שיסוד התקנה לכסות את השיער הוא ההופעה הצנועה, ולכן אסור ללכת עם פאה, שהרי היא נראית בדיוק כמו שערות הראש הטבעיות. למעשה, הרוצה להקל, אין למחות בידה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-02 10:37:13
תפילה
מה המקור לכך שפרשת התמיד ופסוקי הקטורת קודמים חלק מפסוקי דזמרה? מדוע לא פסק כך השולחן ערוך?
החלק מפוסקי דזמרה שפרשת התמיד והקטורת קודמים להם הוא הוספה מאוחרת, ואילו פרשיות הקרבנות הללו מקור אמירתם נסמך על דברי התלמוד (תענית כז, ב), שכל הקורא בענייני הקרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבם, וכפי המקור של מזמורי ההללויות, אלא שמזמורי ההללויות נתקנו כחובה ולכן יש ברכה לפניהן ואחריהן, ואילו פרשיות הקרבנות לא נתקנו כחובה (באבני ישפה ט, טז, כתב שאמירת קרבן התמיד ופסוקי הקטורת באים אחר שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו" וקודמים לשאר המזמורים הפותחים ב"הללויה". אלא שדבריו לרש"י בלבד, והתעלם מדעת הרי"ף והרא"ש בברכות לב, א, שפסוקי דזמרה הם כל הפרקים מ'תהלה לדוד' עד סוף תהלים. ואם כן, יש להקדימם לקרבנות, שעליהם נתקנו הברכות, וחיוב מנהג אמירתם קודם. וכן משמע משו"ע בסי' מח שהכל אומרים פרשת התמיד, ואילו לגבי העקדה ושאר הקרבנות כתב (א, ה): "טוב לומר". ולגבי פרשת הכיור ותרומת הדשן (שמודפס בסידורי אשכנזים), ופרשת הקטורת כתב (א, ט): "יש נוהגין לומר". וכן משמע ממ"ב א, יז, שפסק שאבל אינו אומר פרשיות הקרבנות. וכן הדין בתשעה באב. אבל כתב שיאמר את פרשת התמיד (תקנד, ז, ותקנט, כ).). כל זה מובא בפניני הלכה בפרק העוסק בקרבנות ובפרק העוסק בפסוקי דזמרה ובהערות שם.
לכן המזמור הראשון שאפשר לדלג עליו הוא 'מזמור שיר חנוכת הבית' (הספרדים מתחילים מ'ארוממך'), מפני שהחלו לאומרו רק לפני כשלוש מאות שנה, כהמשך לאמירת התמיד. ואם צריך לדלג יותר – ידלג על 'הודו לה", מפני שיסוד אמירתו עפ"י מה שנהגו לאומרו בזמן המקדש בעת הקרבת התמיד, ולכן נהגו לאומרו אחר אמירת התמיד, ואם כן ודאי שאמירת התמיד חשובה ממנו. ו'יהי כבוד', 'ויברך דוד' ושירת הים, הם תוספות מזמן הסבוראים והגאונים, ולכן נראה שאמירת התמיד קודמת להם, שמקור אמירתה בתלמוד. ויש חילוק בין חשיבות התמיד לקטורת, עיין מ"ב תקנד, ז, שפסק שאין אומרים בתשעה באב פיטום הקטורת, שאינו מסדר היום, אבל פרשת התמיד אומרים. (אמנם לכה"ח תקנט, מח, אומרים, אבל למדנו מדברי המ"ב שיש חילוק במדרגתם). וכמו שבתמיד אומרים רק את הפסוקים, אפשר לצאת ידי אמירת הקטורת בפסוקים בלבד, מה עוד שאנו אומרים את דברי חז"ל שעל הקטורת בסוף התפילה (עיין כג, ה, 5, וכ"כ באבני ישפה ט, יב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-02 07:22:41
"לחמם" תבשיל לנכרי ביום טוב
האם מותר "לחמם" תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
הבעיה היא רק בבישול, אבל מותר לחמם עבורו מאכלים שאין בהם איסור בישול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-01 14:40:42
ברכות
שלום וברכה, יש הלכה שכאשר אני שותה משהו ובתוך זמן מסוים לא שתיתי רביעית אז אין לי ברכה אחרונה. 1 רציתי לדעת כמה זמן זה. 2 עם עכשיו הכנתי כוס תה ואותו שותים לאט, לקחתי 2 לגימות שבוודאות אין שם רביעית ואז הלכתי ל2-3 חזרתי ושתיתי רביעית בבת אחת האם גם פה אני חייב ברכה אחרונה או שלא מכיוון שמרגע הברכה הראשונה עבר זמן עד לשתיית הרביעית? תודה רבה!! אשריכים!!!!!
דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות בפרק עוסק בברכה אחרונה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
שיעור ברכה אחרונה בשתייה
יט. השותה 'רביעית הלוג', היינו כמות של 75 מיליליטר, ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה, חייב לברך ברכה אחרונה. שהה יותר מכך, לא יברך. והנוהג לברך על שתייה חמה גם כששהה בשתיית 'רביעית' כמה דקות כשיעור אכילה, יש לו על מי לסמוך.
כ. הרוצה להדר, לא ישתה ברציפות כמות נפח של חצי ביצה (25 מ"ל) ופחות מרביעית (75 מ"ל), ולא ישתה רביעית שלא ברציפות, מפני שיש אומרים שצריך לברך על כך ברכה אחרונה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-01 14:02:40
חימום תבשיל לנכרי ביום טב
האם מותר לחמם תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
"אסור לעשות מלאכה המותרת ביום טוב עבור בעל חיים, גוי או יהודי שמחלל שבת בפרהסיה להכעיס. לכן אסרו חכמים להזמינם לסעודת יום טוב, שמא יבשל עבורם. אבל אם הגיעו בלא הזמנה לאחר שגמר להכין את הסעודה, מותר להציע להם להצטרף, מפני שאין יותר חשש שירבה בבישול עבורם. ואם מדובר במשרת המתגורר אצלו, רשאי להזמינו לסעודה, ולפני שיניח את הסיר על האש, רשאי להוסיף בו מאכלים עבורו. וכך אפשר לעשות גם עבור בעל חיים שבאחריותו (דין האכלת חיות מובא בהלכות שבת כ, ה, ולהלן ד, י)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-05-01 03:35:23
יום העצמאות
א. האם אומרים תקון חצות וכן עוד תחינות שלא נוהגים לומר בימים טובים, ביום העצמאות. ב.האם אומרים פסוקי דזמרה של שבת ג.לא הבנתי מהפניני הלכה מה פסיקת הרב האם לומר הלל בברכה או לא ד. האם צריך לומר את ההפטרה עוד היום בנוב
א. אומרים רק תיקון לאה.
ב. רוב קהילות הכיפות הסרוגות אומרים פסוקי דזמרה של שבת.
ג. עם ברכה. כשלא בטוחים בפסיקה מסויימת מתוך פניני הלכה, אפשר להעזר בספר הקיצור לפניני הלכה שמביא רק את השורה התחתונה.
ד. אכן כך נוהגים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-30 20:07:26
דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל
הרב כותב שלדעת הרמב"ם ורוב הפוסקים יש דינא דמלכותא גם בארץ ישראל, כיון שהצבור מעוניין בשלטונם. ומה בנוגע לאנשים או צבור שלא מעוניינים בשלטון חילונים, האם גם לרמב"ם וסיעתו, לא היה דינא דמלכותא דינא?
התשובה היא – כן. גם אלו שלא ניחא להו בשלטון חילוני, מבינים היטב ששלטון זה עדיף אלף מונים על שלטון נכרי כפי שהיה לנו בארצות הגולה, ולכן הם מתנחמים בשלטון זה. הכלל הוא כפי שמביא שם הרב – כל עוד המלכות אינה מלכות הרשעה עד כדי כך שאנשים מורדים בה, היא נחשבת מלכות. וזה לשונו – "כל זמן שהם אינם מורדים באופן גלוי ומפילים את השלטון, הרי שהם מודים ומסכימים שעדיף להם המצב הנוכחי של שלטון המלכות על פני התוהו ובוהו שעלול לשרור בלעדיה, ובכך הם מעניקים למלכות את הזכות לקבוע חוקים ולגבות מיסים."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-30 16:57:40
עליה
שלום – אני אשתי ושלושה הילדים שלנו מתכננים לעלות לארץ ב-19 של אוגוסט. האם יש ברכה על עליה לארץ? תודה על הארץ. כל טוב ברנדון
וואאווווווווווווווווווווווווו, איזה מרגש לשמוע את זה בערב יום העצמאות. דמעות זולגות מעיני ברגעים אלו ממש. יישר כח עצום על האומץ והגבורה לעשות את דבר ה'.
אכן כן, יש ברכה, כפי שכתוב בפניני הלכה ברכות פרק יז סעיף ז – העובר לגור בארץ ישראל ושמח בכך, ראוי שיברך 'שהחיינו' על שזכה לקיים את המצווה הגדולה שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות. כמו כן בכל מקום שתטיילו בו ותראו את בתי ישראל ביישובן, תוכלו לברך 'מציב גבול אלמנה', שזו בהחלט ברכה מתאימה לאנשים שעושים עלייה. לכבוד היום הגדול העומד בפנינו, אני מציע לך ללמוד סוגיה יפה זו מתוך פניני הלכה ברכות פרק יז. אביא לך את דיני מציב גבול אלמנה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה
מציב גבול אלמנה
מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב.
מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל.
מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים.
מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך.
וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-30 14:19:44
תספורת וגילוח בימי ספירת העומר
שלום וברכה, רציתי לשאול האם ניתן להקל ולהסתפר/להתגלח בימי ספירת העומר בימי שישי. זה מאוד קשה לי להאריך זקן ושיער וגורם לי ממש לעצבנות ואי נוחות.
לגבי תספורת – יש להסתפק בתספורת ביום העצמאות, אם אין סיבה מיוחדת של צער מוגזם, שכן אנשים לא נוהגים להסתפר בתדירות כזו גבוהה.
לגבי גילוח – מותר לכבוד שבת כמבואר בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
לדעת הרבה פוסקים גילוח בכלל תספורת, וכך נוהגים רבים. אמנם יש סוברים שדווקא תספורת אסורה, אבל הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי שמגמתו הסרת הניוול. למעשה, נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו, ולמי שאין מנהג ראוי שיתגלח לכבוד שבת. ובמקום הפסד או הרוצה להקל, רשאי להתגלח כל יום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-30 05:25:36
הדלקת נרות בשבת
שלום הרב בשבת הקרובה אישתי ואני מתארחים בדירה ויש חשש להשאיר שם נרות דולקים כיון שאנחנו חוזרים גם מאוחר( אציין שאנחנו לבד בדירה ואנחנו ספרדים ) האם מותר להדליק על חשמל או איזה פתרון אפשרי תודה האם מותר להדליק
אם אינכם יכולים להדליק או לצאת ידי חובה בהדלקה של אישה אחרת במקום שבו תאכלו סעודת שבת, אז שאשתך תברך על האור שאתם משאירים בדירה.
מתוך ספר קיצור הלכה לפניני הלכה:
האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית
ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-29 16:22:55
ונשמרתם
מדוע בממתקים אין איסור ונשמרתם מאד לנפשותיכם?
כי הנזק לא קרוב ומוחשי וגם נתון לשיעורין שכן תלוי מאוד כמה אוכלים ומה אוכלים. אך בהחלט כדאי מאוד מאוד למעט ככל האפשר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-29 11:57:24
כשרות
שלום כבוד הרב. אני אשכנזי ואשתי ספרדיה. האם מותר לי לעשות התרת נדרים ולאפשר לאשתי לנהוג כמנהג אבותיה בעניין כלי זכוכית? השאלה גם על בשר וחלב וגם על פסח. הבהיר שאשאלה נוגעת גם לכך שאני אוכל מהכלים האלה ואף אבשל בהם בעצמי. תודה רבה
לא. אישה הולכת לפי בעלה, קל וחומר אם גם אתה רוצה לנהוג כך שאין הדבר שייך. יש לציין שעל פי המבואר בפניני הלכה כשרות, גם אשכנזים יכולים להק בשני דברים: א. בדיעבד שבטעות השתמשו למין השני – המאכל לא נאסר גם אם הכלי היה בן יומו. ב. לגבי בישול פרווה אפשר להקל במקום הצורך, כגון להכין אורז בכלי בשרי עבור סעודה בשרית או פרווה, ובמקום הצורך לאכול אותו בסעודה חלבית. וכן הדין לגבי סירים ממתכת ללא ציפוי טפלון.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.
ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.
חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).
כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).
יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין. אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.
אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-29 10:34:59
יום העצמאות
שלום וברכה מה שהרב כותב שיש להתגלח לקראת יום העצמאות ממתי זה נקרא לקראת? (ראיתי שיש סוברים מפלג המנחה ויש מתירים אף מחצות יום)
ככל שעושה זאת סמוך יותר, כך ניכר יותר שעושה זאת לכבוד היום הקדוש.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-28 16:32:40
להגיד הלכה לאחרים
שלום לכבוד הרב, במקרה שהרב מלמד פסק לאסור ויש אחרוני זמנינו אחרים שמתירים זאת, אז כשמישהו שואל אותי אם זה מותר או אסור אז להגיד לו אסור (כי זו השיטה לפיה אני הולך) או מותר (כי הוא לא קיבל כמוני את פסיקת הרב מלמד)?
תאמר לו שהרב מלמד מחמיר ורב אחר מקל ואתה נוהג כרב מלמד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-04-28 11:09:48