ח – מנהגי שלושת השבועות

שלום רב, בשבת כשאני מכין אוכל (ובעיקר בהאכלת פעוט) יוצא שיש קצת גבינה או גבינת שמנת (שאינה נוזלית) שנדבקת ליד. האם מותר למרוח את הגבינה על היד? יש בזה תועלת ללחות בערך כמו שמן. עיקר הסיבה היא במקום שאין נייר או כיור ואיני רוצה ללכלך את הבגדים. בתודה,

כיוון שכל כוונתך להבליע את הגבינה בעור שלא תלכלך, ואינך מעוניין שיישאר ממנה שום רושם על הגוף, מותר.

גבינה לבנה רגילה היא רכה מאוד ולכן ודאי דינה קל יותר, אבל במקרה הנכחי אפשר להקל גם לגבי גבינת שמנת מהטעם הנ"ל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-07 18:36:11

האם צריך לברך "מציב גבול אלמנה" על מאחז, חווה ומה שביניהם בעומדם ו"דיין האמת" בהריסותם? יש מאחזים/חוות שהם כמעט כמו ישוב, עם בתי קבע שעומדים כבר עשרות שנים ועשרות תושבים(כדוגמת גבעות עולם)

אם הם מאושרים על פי החוק, ואכן יש שם עשרות תושבי קבע (לא נראה לי שזו המציאות בגבעות עולם. יש שם הרבה אנשים שאינם בני המקום באופן קבוע, אלא צעירים שנמצאים שם כמה חודשים), אין סיבה לא לברך עליהם. אם אינם מאושרים, הסיכוי שלהם להישאר על תילם הרבה פחות מיישוב מאושר, ולכן נראה שאין עליהם שם 'יציבים' וממילא לא ניתן לברך עליהם עכ"פ בשם ומלכות. זו המציאות בדרך כלל לגבי מקומות אלו.

אם כבר שאלת, אז אביא לך את כללי הברכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מציב גבול אלמנה

מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב.

מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל.

מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים.

מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך.

וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 17:15:35

שלום וברכה, אמא שתחיה אמרה לי שאם בשבתות כאשר אני הולך עם חולצה מכופתרת היא אמרה לי שעם אני הולך עם חולצה בחוץ ולא בפנים היא מברכת ברכת המזון בשבת. עכשיו האם מותר לי בבית כנסת להיות עם חולצה בפנים וכשאני מגיע לבית להיות עם חולצה בחוץ או שזה גזל של גניבת דעת ואני חייב להיות עם חולצה בחוץ?

אני מבין שלמרות שלא סיכמתם באופן ברור שאתה תלך לכל מקום עם חולצה בחוץ, ברור לשניכם שכך היה הסיכום, וממילא אם תלך עם חולצה בפנים בבית הכנסת, אתה מפר את הסיכום, ואם כך אז זה יהיה גניבת דעת.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 14:56:30

כתוב בספר הקיצור לפניני הלכה שכתם שמקפיד עליו ההסרה בשבת בשינוי גמור ושאינו מקפיד עליו-בשינוי קל. 1. האם הסיבה היא שהקפדת האדם היא הקובעת אם ההסרה דומה לכיבוס? 2. אותו כתם יהיה מותר להסירו באופן שונה אצל אנשים שהקפדתם שונה כן? 3. אותו כתם אצל אותו אדם בתקופות שונות של חייו או בהימצאו בסביבות שונות – יהיה מותר להסירו באופן שונה, כן?

1. כן
2. כן
3. תקופות שונות – כן. סביבות שונות – לא. לכן כתוב 'שמקפיד תמיד'.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 04:10:56

לכאורה יש בספר שתי הגדרות שונות לחילוק בין לחם לפהב"כ (ברכות ו): לפי סעיף ב אם זה אחד משלושה סוגי מאפים זה פהב"כ ואחרת לחם, ולפי סעיף ו אם רגילים לקבוע עליו סעודה זה לחם ואם רגילים לאוכלו בין הארוחות למתיקה או להרגעה מסוימת של הרעב זה פהב"כ. מה היחס בין ההגדרות? מה הדין אם לפי אחת ההגדרות זה לחם ולפי השניה פהב"כ?

אין סתירה בין שלושת ההגדרות של סעיף ב לבין ההגדרה היסודית יותר של סעיף ו, שהיא בעצם הסבר של שלושת ההגדרות, כפי שכתוב בסעיף ב עצמו ובהערה. בפועל אין מקרה שבו נברך על לחם מזונות והוא עונה על אחת משלושת ההגדרות, שכן בפועל חלה מתוקה אינה באמת מתוקה כפהב"כ, ההוכחה לכך היא שקובעים עליה סעודה כלחם רגיל ואוכלים אותה עם חומוס וטחינה, מה שכמובן לא היו עושים אם היתה באמת מתוקה כעוגה. וכן אין מקרה שבו נברך על מאפה מזונות לפי אחת משלושת ההגדרות שבסעיף ב' והוא באמת לחם לפי ההגדרה של סעיף ו. כלומר סעיף ב וסעיף ו משלמים זה את זה. סעיף ו הוא הרחבת היסוד המובא בסעיף ב. וכן הסעיפים הבאים. לחם הוא מאפה שנועד לקביעות סעודה, ופהב"כ הוא מאפה שנועד גם לאכילה ארעית. ההגדות רק נועדו להסביר לנו את המציאות וכדי לעזור לנו להחליט במקרים של ספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-04 05:22:05

שלום שואל לגביי מעשר כספים.האם תשלום מזונות לילדיי זה חלק ממעשר כספים תודה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה סעיפים יג-יד.

https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91/06-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-03 16:06:31

אשתי הכינה לחמניות ממולאות בגבינה לכבוד שבועות ( הכינה בשפע לכבוד החג) ונשאר לנו עוד לחמניות שלא נאכלו בחג, האם הם מותרות באכילה?

אם יש במראה שלו מיוחדות שגורמת לבני הבית דעת שהוא חלבי או לפחות לשאול – מותר.

דין לחם חלבי מבואר בפניני הלכה כשרות פרק כה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

לחם חלבי או בשרי

ה. גזרו חכמים שלא ללוש בצק של לחם בחלב או בשומן בשר בהמה, חיה ועוף, שמא יבואו בטעות לאוכלו עם המין השני. אמנם מותר לעשות כן בכמות שתיגמר בסעודה הסמוכה, או בכמות שתיגמר בסעודות שבת ויום טוב. הכינו יותר – רשאים לאכול רק את הכמות שהיה מותר להכין, ולדעת רוב הפוסקים אסור לחלק את הנותר לאנשים רבים כשיעור סעודה, אך מותר למכור לגוי.

ו. אם משנים את צורת הלחם לפני האפייה באופן שבני הבית יבררו אם הוא חלבי או בשרי, מותר להכינו. ואם הלחם נועד למכירה, מותר להכינו רק אם עושים לפני אפייתו סימן מובהק שהכל מבינים ממנו שלחם זה חלבי או בשרי, כגון שיש עליו גבינה צהובה או רצועת בשר.

ז. האיסור הוא דווקא בלחם, משום שרגילים לאוכלו עם מאכלים חלביים ובשריים. וכן יש להחמיר לגבי קרקרים. אבל עוגות ושאר מאפים מותר להכין חלביים או בשריים, הואיל ובדרך כלל אין אוכלים את אותם המאפים גם עם חלב וגם עם בשר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-03 12:11:10

שלום האם מותר לי להפקיד לילדיי כסף בפיקדון נושא ריבית בבנק שלי? האם זה עשוי להיחשב שאני זה שנותן להם את הריבית?

מותר. לבנקים בישראל יש היתר עסקה. אתה יכול לבקש מהבנק לראות אותו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-02 18:16:15

שלום האם מותר לעשות בשבת פתח בחבילת טישו במקום המנוקב שנועד לשם כך?

עדיף שלא

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-02 18:13:24

שלום לרבנים. מה הדין אם אדם בירך מזונות על דבר שהכל (למשל מזונות על שוקולד/במבה) צריך לחזור לברך או שיצא ידי חובתו? ( השאלה נשאלת מכיוון שבפרק יב סעיף יג "דין הטועה בברכתו" הרב מביא את העניין של ברכת הגפן על מים השאלה האם דינים אלו מוסבים על כל טעות בברכה או רק על מים ויין?) תודה רבה.

המברך מזונות על כל מאכל חוץ ממים ומלח, יצא (בה"ל קסז, י 'במקום'; בא"ח שנה א' פרשת בלק אות יג; הליכות עולם חלק ב' עמוד צב).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-02 17:58:46

שלום וברכה המ"ב פוסק (תצד,א): "וצריכין ליזהר אותם הנעורים כל הלילה שלא לברך על נטילת ידים בבוקר רק אחר שעשה צרכיו קודם התפלה ואז מברך על נט"י ואשר יצר" 1.לפי זה צריך להיזהר לאחר שמתפנה שלא לרחוץ ידיים כמו שעושים בכללי לאחר שמתפנה כיוון שצריך שהידיים יהיו מלוכלכות מהנגיעה במקום המכוסה? או שאם רוצה לחרוץ קודם אז יגע אחרי זה שוב במקום מכוסה ואז יטול? 2.צריך לגעת עם 2 הידיים וכל כף היד במקום מכוסה כשמפנה?

1. אכן אם ישטוף וינגב נראה שהפסיד את הברכה ולא יועיל שייגע במקום מכוסה בלי התפנות, שאם לא כן מדוע אמרו בעניין זה שיתפנה לפני התפילה ולא הסתפקו בנגיעה במקום מכוסה. ולכן או שישטוף ולפני הניגוב ייטול ואזי הנטילה היא המשך של השטיפה וזה בסדר, או ייטול ואז ישטוף ובמקרה זה יכול כמובן לברך ולנגב לפני השטיפה.
2. מספיק אצבעות של יד אחת.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-31 21:58:26

שלום וברכה, לשיטת הגאון מוילנא, שקוראים מגילת רות מקלף עם ברכה, האם ניתן לקרוא את המגילה עם ברכה לפני הנץ החמה ולאחר עמוד השחר? האם זה לכתחילה או בדיעבד כאשר הציבור עייף מכיוון שנשאר ער כל הלילה? תודה רבה ושבת שלום!

אם אין אפשרות לקרוא לאחר הנץ, כגון אחרי מנחה, כמו שעושים אצלנו בישיבה, אפשר להקל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 13:00:54

האם יש בעיה להציע אוכל לאדם שאני יודעת שלא יברך, והאם יש הבדל בין סתם אוכל לאוכל שמברכים עליו "המוציא"? אם יתכן שאם אני לא יציע הם יעלבו זה משנה?

דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק יב. אביך לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

נתינת מאכל לחילוני

יט. אדם שמכבד את חברו במאכל, מוטל עליו לדאוג שיברך. אבל אם יש חשש סביר שהחבר ייעלב מבקשתו שיברך, יכבד אותו במאכל ומשקה בלא לבקש ממנו לברך. ואם אפשר, יברך בקול והחבר יענה 'אמן', וכך ייחשב כשותף במידת מה בברכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 12:34:17

באיזה תאריך לוחות הברית הראשונות היו ?

לוחות הברית זה סיפור אחר (לוחות ראשונים נשתברו בי"ז בתמוז, ומשה ירד עם הלוחות השניים ביום הכיפורים). אתה ודאי שואל לגבי יום מתן תורה שאנו מזכירים אותו בחג השבועות. עניין זה מבואר בפניני הלכה מועדים פרק יג:

ג – זמן מתן התורה

מראשית הבריאה היתה הארץ יראה, "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). זהו שנאמר (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", נוספה 'ה' ליום השישי, ללמד שכל קיומו של העולם תלוי באותו יום שישי בסיוון שבו יגיעו ישראל להר סיני ויקבלו את התורה.

בפועל התורה נתנה לנו ביום החמישים ואחד לספירת העומר, שחל בשביעי בסיוון, שכן כאשר ציווה ה' את משה להודיע לבני ישראל שיתקדשו במשך יומיים לקראת מתן תורה שיהיה ביום שישי בשבוע, הוסיף משה רבנו יום אחד, והורה להתקדש במשך שלושה ימים, והסכים הקב"ה עמו ונגלה על הר סיני ביום השבת (שבת פו, ב – פז, א). מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, שהיא המתווכת בין התורה שבכתב העליונה אלינו, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.

אלא שלכאורה קשה, אם כן מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו אנו קיבלנו את התורה ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שאותו קידש הקב"ה למתן תורה, ובו נִתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).[1]

[1]. הדעה הרווחת שהציווי על לקיחת השה לקרבן הפסח היה בשבת י' ניסן, יציאת מצרים ביום חמישי, ומתן תורה ביום החמישים ואחד, שהוא יום שבת ז' בסיוון. וזוהי דעת ר' יוסי בשבת פו, ב, וכדעתו נפסק בשו"ע יו"ד קצו, יא. וכך כתב מהר"ל בתפארת ישראל כז. וכך כתבתי למעלה. אמנם יש עוד שתי דעות: למסקנת הגמרא (שבת פח, א) דעת חכמים שהתורה ניתנה בשבת שחלה ביום החמישים הוא ו' סיוון, ויצאו ממצרים ביום שישי. ולדעת מ"א בריש סימן תצד, אפשר שעל פי דעתם אומרים "זמן מתן תורתנו". ולירושלמי שבת פ"ט ה"ג, ופרקי דרבי אליעזר מה, יצאו ממצרים ביום חמישי, והתורה ניתנה ביום שישי ו' סיוון שהיה היום החמישים לספירה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 07:23:03

שלום ראיתי שהרב כתב ברביבים של השבוע שלאחר הלימוד בליל שבועות, מי שצריך לשתות קפה אחרי עמוד השחר רשאי לשתותו ללא סוכר. מה זה שונה מיום רגיל שאדם קם ורוצה לשתות קפה לפני התפילה והןא רגיל לשתותו עם מעט סוכר וחלב שהרב כתב להתיר אם יש צורך וכו

אין זה שונה. גם ביום רגיל לכתחילה ישתה בלי סוכר, וגם בשבועות אם קשה יוסיף סוכר.

אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה הלכות תפילה:

אכילה ושתייה לפני התפילה

ח. משעלה השחר אסור לאכול או לשתות משקה חוץ ממים קודם התפילה. מי שיתקשה להתרכז בתפילה בלא שתיית קפה או תה, רשאי לשתותם. אם מתקשה לשתותם בלא סוכר, רשאי להוסיף סוכר, ואם גם בלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה, יוסיף חלב.

ט. מי שרעב מאוד או שחושש שיהיה רעב מאוד באמצע התפילה, ובלא שיאכל מעט לא יוכל להתרכז, רשאי לאכול מעט (בשבת לא יקדש לפני שיאכל). ואדם חלש שנאלץ לאכול ארוחה שלמה לפני התפילה, אם יכול להתפלל ביחיד לפני שיאכל, יעשה כך, ולאחר מכן טוב שילך למניין כדי לשמוע קדיש וקדושה.

י. מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, מותרים. וכן קטן שעוד לא הגיע לגיל בר מצווה, רשאי לאכול לפני התפילה, אמנם אם אין בכך קושי עדיף לעודדו להתאפק.

יא. מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות לפני עלות השחר, ובחצי שעה שלפני עלות השחר אסור לאכול לחם ומאפה מזונות בשיעור 'כביצה' ואסור לאכול ארוחה שלמה. אמנם לכתחילה ראוי שלא לאכול ולשתות אחר שינת קבע בלילה עד לאחר תפילת שחרית, אלא אם כן בלא זה ייגרם לו ביטול תורה (והנוהגים על פי הקבלה מחמירים בזה יותר).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 11:51:03

שלום האם מותר לפתוח שמשיה בחצר , בשבת? תודה

דין זה מובא בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

לה. מותר לפתוח ולסגור דברים מחוברים שיוצרים אוהל, כגון גגון של עגלת ילדים ושל מרפסת שמחוברים בצירים או על מסילה, וכגון שמשייה שקבועה בחצר, וכגון שולחן וכיסא מתקפלים, ועגלה ומיטה מתקפלות. אבל אסור לפתוח אוהל מתקפל או צילייה, שבזה נראה כעושה מלאכה בשבת ('עובדין דחול'). ואם הם היו קיימים ונפלו, מותר להעמידם, וכן מותר להזיזם ממקום למקום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 09:00:06

שלום הרב, זוג בדייטים- במקרה שקר לבת, האם מותר לבן לתת לה ללבוש את הסוודר שלו (או בגד מחמם אחר) שלו וכן להפך (האם היא יכולה לתת לו סוודר שלה)? האם יש בזה "לא ילבש"? והאם במקרה שזה בגד אוניברסלי(לא מובהק לבן או לבת כמו פליז) יכולה להיות בעיה אחרת? תודה רבה מראש

שאלה טובה. חוץ מבעיית לא ילבש, יש גם בעיית צניעות של קירבה יתירה. לכן רק במקום צורך ממשי אפשר להקל, אבל אם אפשר להסתדר בלי – עדיף.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 08:06:14

שלום וברכה. אימי ז"ל נפטרה ב ז בתמוז ונקברה ב ח בתמוז. מתי אני מפסיק להגיד קדיש ולהיות חזן? ומתי עולים לקבר? אני אשכנזי. תודה רבה

עולים לקבר בז' תמוז.

דין הקדיש מבואר בפניני הלכה תפילה פרק ד. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

י. למנהג יוצאי אשכנז, האבלים עוברים לפני התיבה ואומרים קדיש במשך אחד עשר החודשים שאחר יום הפטירה. ולמנהג יוצאי ספרד, מפסיקים שבוע אחד בתחילת החודש השנים עשר, ואחר כך ממשיכים עד תאריך יום הפטירה. אמנם קדיש שאחר שיעור שאינו במסגרת התפילה, יכולים האבלים לומר בכל החודש השנים עשר. ואם הנפטר היה רשע, כגון שהתאבד או מומר, אומרים קדיש כל שנים עשר החודשים.

יא. למנהג יוצאי אשכנז, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה בתאריך יום הפטירה שבכל שנה, ויש נוהגים לעבור לפני התיבה גם בתפילות השבת וערבית של מוצאי שבת שלפני יום הפטירה. ואילו למנהג יוצאי ספרד, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה מערב שבת עד יום הפטירה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 04:04:49

שלום, ניסיתי לחפש בספרים ולא מצאתי.. מה גדרי ההלכה לנשים בצניעות במפתח של חולצות?

לפי המקובל אצל נשים צנועות. מסתכלים עליהן וכך יודעים מה צנוע בדברים שאין להם התייחסות ברורה בהלכות צניעות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-28 14:15:51

שלום, האם נדר בעקבות כך שעשיתי מעשה טוב שלוש פעמים הוא גם במעשה פסיבי? כלומר אני לאחרונה משתדל לא ללמוד פשט בלילה האם אני צריך התרת נדרים בשביל זה? בנוסף אשמח לקצת פירוט בדין הזה מה נחשב מעשה טוב לענין קבלת נדר? בנושא אחר, האם הרב אליעזר מלמד כתב הלכות בנושא השבת אבידה? אם כן אשמח להפניה למקום. תודה רבה

התרת נדרים – אין צורך להכנס לפרטים, שכן כפי שכתב הרב בדין התרת הנדרים שאנו עושים לפני ראש השנה ויום כיפור (פניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ה), שהוא מועיל לדברים שאדם עשה ג' פעמים ושכח לומר בלי נדר. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

התרת נדרים

כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.

כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.

מודעה לביטול הנדרים לעתיד

כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.

ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

השבת אבדה – יש מעט מאוד רק בספר המסורת היהודית שכתב הרב (בעזרת ה' יהיה בעתיד פניני הלכה בין אדם לחברו שיעסוק גם בזה במקום ספר ליקוטים ב' שיש היום):

א – השבת אבדה

הרואה אבדת חברו, היינו חפץ של חברו שנפל ואבד או נשכח, חייב להשיבה לו. ולא זו בלבד, אלא שעליו לחוש אחווה ואחריות כלפי חברו, עד שלא יוכל להתעלם מאבדתו. שנאמר: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ… וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, א-ג). כיוצא בזה, אם יראה גנבים שעומדים לפרוץ לרכבו או לדירתו של חברו, לא יתעלם אלא יזעיק את המשטרה. ואם יראה מים שמציפים את דירת שכנו בעת שהוא נעדר ממנה, לא יתעלם אלא יתקשר אליו כדי למצוא פתרון לבעיה לפני שייגרם נזק כבד.

המוצא אבדה ואינו יודע למי היא שייכת, אם יש אפשרות לאתר את בעל האבדה ושווי האבדה מצדיק את המאמץ, מצווה לחפש את המאבד בדרכים המקובלות. ככל שהאבדה יקרה יותר, מצד ערכה הכספי או הרגשי, כך צריך להתאמץ יותר להחזירה. כאשר אין סיכוי למצוא את המאבד, ומסתבר שהמאבד התייאש מאבדתו, האבדה הופכת לרכושו של המוצא אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-27 18:09:20