חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
יומטוביאן
שלום. בפניני הלכה שבת פרק כג סעיף ו. נכתב דין בסיס לדבר האסור והמותר, שאם הם שוים בערכם מותר לטלטל את הבסיס. השאלה שלי היא מהמבואר בסימן שי סעיף ו ברמא, שאם יכול לנער את האיסור לא יטלטלנו. בפניני הלכה סייג זה לא נכתב. ורציתי להבין מדוע? תודה וישר כח
זה כתוב בסעיף הקודם סעיף ה – "אלא שלכתחילה אין לטלטל אותו עם המוקצה שעליו, ולכן יטה את השולחן כדי שהכסף ייפול הצידה, ולאחר מכן יקח את השולחן למקום שירצה. ואם ייגרם הפסד מהפלת המוקצה הצידה, כגון שהמוקצה שעל השולחן הוא אבן, וליד השולחן ישנם כלי זכוכית שעלולים להישבר אם יפיל את האבן עליהם, מותר לטלטל את השולחן עם המוקצה שעליו עד למקום שבו יוכל להטותו הצידה בלא לגרום נזק (שבת קמב, ב; שו"ע שט, ד; שו"ע רעז, ג; להלן יד)."
לגבי מה שכתבת שכאשר המוקצה שווה בערכו להיתר מותר לטלטל את הבסיס – דעת הרב מלמד להחמיר בזה, שכדי שהבסיס לא ייעשה מוקצה, צריך שהדבר המותר יהיה חשוב יותר מהדבר האסור. כך כתב בהרחבות לפניני הלכה שבת:
ו, א – בסיס לדבר האסור והמותר
שו"ע שי, ח: "כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר, מותר לטלטלו… וכגון שדבר המותר חשוב מדבר האסור, אבל אם דבר האסור חשוב יותר מדבר המותר, בטל אצלו ואסור לטלטלו". והעירו על דבריו התוספת שבת יח, בית מאיר, לבושי שרד, ח"א סז, ח, ומ"ב לג, שבשניהם שווים, אסור. וכתב הח"א שאף שמלשון השו"ע אין הכרע, מ"מ כיוון שנקט בתחילה שההיתר חשוב לו, משמע דווקא בזה מותר אבל בשניהם שווים אסור. ובבית מאיר כתב שהדיוק הוא מדברי השו"ע בסעיף ט עפ"י הגה"מ כו, ז, בשם הר"מ שכתב "תיבה שיש בה דבר המותר לטלטל ומעות, אם המעות אינם עיקר מותר לטלטלה". הרי שגם אם המעות עיקר כמו האוכל, התיבה מוקצה. (ובערוה"ש שי, טו, כתב להתיר, ודייק כך מלשון הגה"מ כו, ז, והשו"ע. וכתב בהלש"ב עמ' שפח-שפט, שכך דעת רוב הראשונים, ואין הכרח לדייק כדבריו).
וכן פסקו להחמיר – בא"ח, כה"ח, מנוח"א ושש"כ.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-11-07 08:49:52
כהן משיח מלחמה
מהו המקור לכך שכהן משיח מלחמה נמשח בשמן המשחה? עיינתי במסכת סוטה פרק ח, ברמב"ם בהלכות מלכים ועוד ולא מצאתי. תודה.
רמב"ם כלי מקדש ד הלכה ז. כס"מ שם. וכן בהוריות יב, ב: "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה – זה משוח מלחמה". ובערוה"ש קדשים יח, ב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-11-07 04:24:57
בישול בשבת בצו 8
אני בצפון בצו 8. כרגע נמצאים באחד הישובים בהמתנה. בשבת היה מייחם אך בפועל לא הספיק המים. יש פה שומרי מצוות והרבה לא. האם נכון להגיד/לרמוז לגוי לפני /בשבת שבמידה ויגמרו המים ימלא וירתיח וכו. הבעיה הגדולה היא שבמידה ולא יהיה מים במיחם יהודים רבים ירתיחו מים לעצמם בקומקום וכו. ואם יהיה מים במיחם אז הם ישתמשו בו. איך נכון לנהוג במצב 1. שאני יודע מראש שהמייחם לא יספיק )ולא הציעו להשיג עוד מיחמים 2. שלא צפיתי את זה לפני שבת ובשבת זה קרה שאלה נוספת, במידה והחשמל קפץ והרים אותו יהודי/גוי והיה אוכל על הפלטה האם מותר לאכול ממנו )בהנחה שאפשר לאכול במקום לחם ושימורים . תודה
אמירה לגוי להרתיח מים בשבת עבור חילונים שירתיחו בעצמם – אסור. שכן אין לפתור איסור תורה של חבר על ידי איסור דרבנן שאתה תעשה. אם היה מדובר על דבר שיש בו צורך גדול של מים חמים, היה מותר לומר לגוי להפעיל את המיחם בשינוי, אבל מים חמים אינם צורך גדול בדרך כלל. אם יש מבין החילונים אדם מסורתי שרוצה להפחית באיסור, אפשר לומר לו שעדיף שיבקש לפני שבת מגוי לעשות זאת, ולומר לחילוני שלמרות שגם זה אסור, זה איסור יותר קל. ואם הוא גם ישלם לגוי על כך מראש (אפשר לשלם באוכל או שתייה), זה יותר טוב, כיון שאז יש צד לומר שהגוי עושה זאת עבור עצמו ולא עבור היהודי.
לגבי השאלה השניה – מדובר על איסור תורה, ולכן: אם עשה זאת גוי גם עבור עצמו – מותר. אם עשה זאת רק עבור יהודים – אסור. אם עשה זאת יהודי – אסור. וכשאסור, זה אומר שצריך לחכות שהאוכל לא יהיה חם, כדי לא ליהנות ממעשה האיסור.
למקרה ויהיו שאלות נוספות, שולח לך קיצור פניני הלכה על הלכות 'מעשה שבת':
אמירה לגוי
א. אסור ליהודי לבקש מגוי לעשות עבורו איסור בשבת, בין אם מבקש זאת בשבת או לפני שבת. ואף אסור לומר לגוי בשבת לעשות עבורו איסור ביום חול. ואף אסור לומר לגוי לעשות מלאכה עבור הגוי עצמו ברכושו של היהודי, כגון לומר לו "תבשל לעצמך את הבשר שלי", או "תדליק לך את האור שבביתי". אבל מותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור הגוי עצמו ברכושו של הגוי.
אמירה בדרך רמז
ב. איסור אמירה לגוי הוא גם בדרך רמז באופן שניכר שמורה לו לעשות מעשה, כגון "עשה עמי טובה, אין מספיק אור בחדר", או "תעשה את הדבר שצריך לעשות". אבל רמז בדרך של סיפור דברים מותר, ובלבד שלא נהנה מהאיסור הנאה גמורה בשבת. לכן אם נמצא במקום שיכול ליהנות קצת מהאור ורוצה שהגוי יוסיף לו הנאה, מותר לומר לו "החדר חשוך מדי", או "קשה לי לראות באור כזה חלש", ובלבד שלא יעשה דבר שלא היה יכול לעשות לפני כן, כגון לקרוא. אך לא יאמר זאת בטון של פקודה, באופן שאם הגוי לא יבין יכעס עליו ויאמר שוב את אותו המשפט.
ג. אין לו נייר טואלט חתוך, מותר לומר לגוי "אין לי נייר טואלט חתוך", ואם הגוי יבין ויחתוך לו נייר, מותר ליהנות ממנו, כיון שגם בנייר לא חתוך ניתן להשתמש. חטא וביקש במפורש מהגוי להדליק את האור או לחתוך את הנייר, יכול להשתמש באור ובנייר רק לדבר שהיה יכול גם ללא פעולת הגוי.
ד. מותר לרמוז לגוי לכבות את האור, כגון לומר "איני יכול להירדם עם אור", אף שבלא כיבויו לא היה יכול להירדם, כיון שאין בכיבוי הנאה חיובית, אלא מניעת האור המפריע. וכן כאשר התנור עובד בחינם, מותר לומר לגוי "חבל על החשמל שמתבזבז", כדי שיכבה אותו. ובמקום הפסד גדול, כגון כשעלולה לפרוץ דליקה, מותר לומר רמז יותר מפורש – "כל המכבה יבוא על שכרו".
לצורך מצווה, צורך גדול או חולה
ה. במקום מצווה, צורך גדול או הפסד גדול, מותר לבקש מגוי לעשות איסור מדברי חכמים. דוגמאות: להדליק אור בשינוי כדי שניתן יהיה ללמוד תורה או לסעוד סעודת שבת; לכבות את האור כשאין מקום אחר לישון וקשה לו מאוד להירדם באור; להביא דרך 'כרמלית' יין לקידוש, או מאכלים לעיקר הסעודה, או סידורים לתפילה; לאסוף כסף רב שנתפזר כדי שלא יאבד או יגנב; להכניס סחורה מוקצה לתוך הבית כדי שלא תתקלקל בגשם. וכן הדין כאשר מסופק האם יהיה לו הפסד גדול, או במקום שנחלקו הפוסקים האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים.
ו. גם במקום צער משמעותי שחש בגופו, מותר לומר לגוי לעשות איסור מדברי חכמים, כגון להדליק ולכבות את המזגן או לשנות את המעלות שבו ביום חם מאוד או קר מאוד, ולכתחילה יאמר לו לעשות זאת בשינוי.
ז. לצורך חולה שאין בו סכנה, מותר לבקש מגוי לעשות אפילו מלאכה שאסורה מהתורה (להלן כח, א), וקטן שצריך מאוד לדבר מסוים נחשב כחולה (לעיל כד, ח). גם לצורך מצווה של רבים, מותר במקום צורך גדול לבקש מגוי לעשות איסור תורה. וכן הדין כאשר ניתן לקנות בית מגוי בשבת (לעיל ט, יג-יד).
ח. אם אין שם גוי, מותר ליהודי במקום מצווה, צורך גדול, הפסד גדול או צער משמעותי, לעשות מעשה שיש בו שני איסורי חכמים, כגון לכבות את האור בשינוי (ולצורך חולה, עי' להלן כח, ב).
ט. ניתן להשתמש בהיתרים הללו במקרים מיוחדים בלבד, ולא באופן קבוע (לעיל ט, יב).
הנאה ממלאכת הגוי במקרים שאסורה אמירה
י. במקרים בהם אסורה אמירה לגוי, אם עשה הגוי איסור תורה עבור היהודי, כגון שהדליק עבורו אש או בישל עבורו מאכל, אסור לכל ישראל ליהנות ממנו בשבת. ואם זו מלאכה שדרוש זמן כדי לעשותה, אסור ליהנות ממנה גם במוצאי שבת עד שיעבור הזמן שניתן לעשותה. ואם עשה הגוי איסור מדברי חכמים, מותר למי שהאיסור לא נעשה עבורו ליהנות ממנו בשבת.
יא. היה שם אור חלש והגוי הדליק עבור היהודי אור חזק, מותר לעשות את הפעולות שהיה יכול לעשות בדוחק באור החלש, וכן מותר ללמוד תורה ולהתפלל באור זה. ואם הגוי כיבה את האור כדי שהיהודי יוכל לישון, מותר לישון שם אף שלא היה יכול להירדם באור, הואיל ואינו נהנה מדבר ממשי שנוצר ממלאכת הגוי, אלא רק מסילוק האור (ועי' להלן כו, ד).
עשה הגוי מלאכה עבור עצמו
יב. עשה הגוי את המלאכה עבור עצמו או עבור גוי אחר, כגון שהדליק את האור, מותר ליהודי ליהנות ממעשיו. ואף אם הגוי התכוון להדליק את האור גם עבור עצמו וגם עבור יהודי, מותר ליהנות ממנו. לפיכך, כאשר כבה האור בבית, מותר ליהודי להזמין את הגוי כדי להביא לו דבר מה, וכשיראה הגוי שהמקום חשוך, יאמר לו היהודי שאסור לו להדליק את האור בשבת, כדי שהגוי ידליק את האור עבור עצמו. וכן מותר לשלוח את העובד הגוי לשטוף כלים במטבח, ואחר שידליק את האור לעצמו, יאמר לו שלא יכבה אותו.
יג. כאשר עושה הגוי את האיסור עבור עצמו, אבל עיקר הליכתו עבור היהודי, כגון ששלח אותו היהודי להביא דבר מהחדר כדי שידליק שם את האור, לא ילך עמו, כדי שלא יהיה ניכר שהגוי עושה את המלאכה עבורו, אלא ישלח אותו לחדר, ויגיע אחריו ויאמר לו שלא יכבה את האור.
יד. הרתיח הגוי מים עבור עצמו בשבת, אסור ליהודי ליהנות מהם, שמא הוסיף הגוי מים עבורו, או שמא כשיראה שהיהודי משתמש במים שנותרו, יבוא בשבתות הבאות להוסיף לחמם עבורו עוד מים. אבל אם הגוי אינו מכיר את היהודי, רשאי היהודי להשתמש במים החמים, כי אין חשש שהוסיף או יוסיף עבורו בעתיד. ואם הגוי קטף פירות או צד דגים או חלב פרה עבור עצמו, גם אם לא מכיר את היהודי, אסור לאכול מהם בשבת, כיוון שהם מוקצה (לעיל כג, כא).
הנאה ממלאכה של יהודי שנעשתה בשבת
א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.
ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה. (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).
ג. גדר מזיד ושוגג: חילוני שיודע שאולי הדבר שעושה אסור בשבת, נחשב מזיד ולא שוגג. וכן דתי שלא בטוח שהדבר שעושה מותר בשבת, נחשב מזיד. עשה את האיסור כמתעסק, כגון שנשען על קיר ובטעות גרם להדלקת האור, כיוון שלא היתה לו שום כוונה להדליק את האור, אין איסור ליהנות ממה שעשה. אבל מי שהדליק את האור בהיסח הדעת, כפי שהוא רגיל להדליק במשך כל השבוע, נחשב כשוגג ולא כמתעסק.
ד. כאשר אסור ליהנות מהאיסור בשבת, מותר לעשות מה שהיה יכול לעשות לפני כן בדוחק, אף שכעת ניתן לעשותו ביתר קלות (כמבואר בפרק כה, יא). אבל מה שלא היה יכול לעשות – אסור, כגון לקרוא ספר חול לאור החשמל, או להתחמם ליד התנור, או ליהנות משמיעת שיר. וכשלא נוח לצאת מן המקום, אין חובה לצאת, הואיל והודלקו בניגוד לרצונו והוא אינו רוצה ליהנות מהם. ואם אפשר, יפתח את החלון כדי שלא ליהנות מהחימום.
היתרים
ה. נעשה דבר שיש אומרים שהוא מותר, אף שלמעשה נוהגים להורות כדעה המחמירה, בדיעבד מותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, אפילו אם נעשתה במזיד. דוגמאות: חיממו על הפלטה מרק קר, עירו על שקית תה ישירות מהמיחם, בררו פסולת מאוכל סמוך לסעודה. וכן הדין כאשר נעשתה מלאכה בזמן תוספת שבת, או בזמן בין השמשות של כניסת השבת.
ו. איסור שנעשה במזיד אך לא שינה דבר בגוף החפץ, כגון שהביאו מאכלים ברכב, או שהעבירו חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד, בשעת הדחק אפשר ליהנות מהם בשבת. ואם אפשר היה להגיע בהיתר אל החפץ, כגון שהביאו אוכל ברכב מבית הנמצא מספר רחובות משם, ניתן להקל בשעת הצורך. אבל כאשר הנאתו תגרום שימשיכו לחלל שבתות בעתיד, אין ליהנות מהאיסור.
ז. כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו דלת של מקרר ונדלקה שם נורה, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).
מלאכה של יהודי שנעשית בשבת באופן קבוע
ח. יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממנה לעולם, כדי שלא לעודדו להמשיך לחלל שבת. לכן אסור לכל ישראל לאכול מאכלים שהכין טבח חילוני בשבת, וכן אסור לצפות במשחקי ספורט או דברים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים.
ט. מחלבה שחולבת בשבת באיסור, או חקלאי שקוטף פירות וירקות בשבת, החלב והפירות אסורים לעולם. אבל אם התערבבו עם חלב ופירות שנחלבו ונקטפו בימי החול, מותר לאוכלם. מטעם זה מותר לקנות מוצרים של מפעל שמייצר כל השבוע כולל שבת, אלא שיש להעדיף לקנות מוצרים ממפעל שמקפיד על שמירת שבת.
דינים בצאת השבת
י. מותר לנסוע באוטובוס כחצי שעה לאחר צאת השבת, שזה הזמן שבו יוכל הנהג להגיע לתחנה בלא לחלל שבת. וגם אם יש לאוטובוס קו ארוך, שברור שתחילת נסיעתו התבצעה בחילול שבת, מעיקר הדין מותר לנסוע בו.
יא. מותר לשמוע חדשות שמגישים יהודים רק לאחר כחצי שעה מצאת השבת, כדי שיעבור זמן שיוכלו עורכי החדשות לאסוף את הידיעות ולכתוב את החדשות. ותוכניות אחרות מותר לשמוע לאחר כרבע שעה מצאת השבת, מפני שאפשר לארגן את השידור בזמן זה. אסור לשמוע שידורים של יהודים שנמצאים במקום בעולם שעדיין שבת.
בין דתיים לחילוניים ('לפני עיוור' ו'מסייע')
יב. אסור לאדם לתת רשות לחילוני לעשות איסורים בשבת בחפצים שלו, כדוגמת מכונית ומחשב. וכן אסור להדריך יהודי שנוסע בשבת איך מגיעים למקום מסוים, למרות שבכך תארך נסיעתו.
יג. מותר להדליק אור לפני שבת במקום שצריך לו, למרות שאחר כך יבוא חילוני ויכבה אותו. וכן מותר להזמין חילוני לשבת שלמה כדי להרבות אהבה וקירוב, גם אם לאחר הסעודה יסע לביתו, ובתנאי שיציע לו בכנות מקום לישון, באופן שההזמנה אינה כרוכה בהכרח בחילול שבת. ולעיתים מסיבות חינוכיות נכון להחמיר.
יד. יש לקיים ברית מילה בשבת גם כשברור שרבים מבני המשפחה יחללו שבת בנסיעה לברית. וכן מותר לחברי הקהילה לקיים בר מצווה בשבת למשפחה חילונית, גם כשברור שחלק מהאורחים יגיעו בנסיעה, ובלבד שהאורחים החילונים יכבדו את בית הכנסת ויזהרו שלא לחלל שבת בתוכו. ועדיף להמליץ להם לקיים את חגיגת העלייה לתורה בתפילת שחרית או מנחה של יום שני או חמישי.
טו. מכונות לממכר משקאות שרוב הקונים מהם יהודים, אם אין בדבר קושי גדול מאוד, צריך לסוגרם לפני שבת כדי שלא לסייע בחילול שבת. אבל אין חובה לסגור לפני שבת אתרים באינטרנט שמיועדים ליהודים, כיוון שהדבר קשה לביצוע. ואם האתר מיועד למכירות, רק אם הדבר קשה מאוד ניתן להקל ולא לסוגרו בשבת. ואם רוב הקונים מהמכונה או מהאתר הם גויים, אין צורך לסוגרם בשבת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-11-06 11:40:49
שבת
יהודי מבוגר (כמעט בן 90) שעיניו מתעייפות אחרי קריאה של רבע שעה, ומעסיק את עצמו ביום חול ע"י הקשבה לשיעורים/הרצאות במחשב או מכשיר אחר. בשבת הוא אובד עצות. כאמור הוא לא יכול לקרוא הרבה וגם לא יכול להעיק על משפחתו יותר מדי. לדבריו זה ממש פוגע בעונג שבת שלו. במקביל הוא רואה איך יהודי אחר בקהילה התחיל להגיע עם קלנועית בשבת של מכון צומת וביקש למצוא לו פתרון דומה למצוקתו. חשבתי להציע להקשיב לשיעורים ע"י שעון שבת, דרך אוזניות. כך הוא לא עושה מלאכה ואין כאן אוושי מילתא. הוא טוען שזה לא אפשרי טכנית דרך שעון שבת (אני סבור שכן אפשר למצוא פתרון טכני כזה, אם ההלכה מתירה. יש פתרונות אחרים? הרי הפעלת המכשיר הוא בד"כ דרבנן ובמקום צער / לעונג שבת, יש מקום להקל? בברכה הלל מייזלס מוהל ורב קהילה מהעיר אריאל
אינני חושב שכדאי לחפש דרך להתיר בהפעלה. אולי כדאי לחפש נערים שרוצים לגמול חסד וללמוד עמו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-11-05 22:56:36
אמירת קורבנות
שלום רב בימים האחרונים ראיתי בספר פניני הלכה – תפילה שהרב מלמד כתב שם שיש חובה להגיד קורבנות כל יום, למרות שזו לא חובה גמורה. לפחות בבית הכנסת בהם אני מתפלל, מעטים מאוד האנשים שאומרים קורבנות. האם זו אכן חובה או שזה יותר מנהג? ובהמשך לכך, כאשר הרב כתב שראוי להשתדל לומר לכל הפחות את פרשת התמיד ופסוקי הקטורת, על איזה קטעים מדובר?
פסוקי פרשת קורבן התמיד ("וידבר ה' אל משה לאמר, את קרבני לחמי לאישי, ריח ניחוחי, תשמרו להקריב לי במועדו…") – חובה. ונכון לקרוא גם את פסוקי פרשת הקטורת ("ויאמר ה' אל משה, קח לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה…").
המאחר לתפילה, צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ:
אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה.
אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-31 13:38:49
שבת
שלום וברכה 1.בהלכות בישול י,ה כתוב:להלכה נפסק ב'שולחן ערוך' (שיח, ד) כדעה המחמירה, וכן נוהגים רוב הספרדים, שכל תבשיל נוזלי שהתקרר, וחומו ירד מחום שהיד סולדת בו, כבר נתבטל ממנו הבישול הראשון, ואסור מן התורה לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו." השאלה – ירד מחום של יד סולדת משמע שירד מ 71 מעלות כי אז נכנס לספק ולכן יש לומר לחומרא כאן שאם ירד מ71 מעלות אסור לחמם למנהג זה? 2. בסעיף ז כתב הרב בסוף שמותר לערות מים מכלי שני על מנה חמה כי לא ידוע שהיא מקלי הבישול. למה בתה החמיר רק בכלי שלישי (שצריך אז להכניס את התיון) הרי גם שם לא ברור שזה קלי הבישול ורק חוששים לחלק מהמחמירים שסוברים שכן. ולכאורה גם במנה חמה יש אולי מחמירים שזה קלי בישול..? 3. בעניין הוספת מים לחמין שעלול להישרף. לדעת האשכנזים שמותר אפילו לערות מים מכוס של כלי שני כי זה עדיין חום של יד סולדת. לכאורה קשה שהרי ראינו בפרק ז שכלי שני לא מבשל (חוץ מקלי בישול וחמין לא נראלי קלי בישול..) ואם כך ברגע שאכניס את המים לסיר הם יתבשלו. 4. בעניין מגבונים – אחד המקורות להיתר ב שש"כ יד,לז. שם כתב שדווקא מגבון שעשוי מנייר ולא מבד. והרב מלמד לא הביא תנאי זה..? ועוד שבהרחבות כתב שבמקור יד,לז כתוב על ממחטה מבושמת מה שאני ראיתי (לפחות במהדורה היותר חדשה) שלא כתוב לגבי בישום אלא משהו בסגנון אחר עם העניין שדווקא העשוי מנייר. 5. אם מנגב במגבונים כי זה ניקוי יותר נעים ויעיל וגם כי אם מנקה עם נייר זה עושה אחרי זה כמו פצעים וכ'ו. יש בעיה מצד רפואה?
- בעקרון זה נכון, אלא שמבואר בתחילת הפרק שבשעת הצורך אפשר להחשיב מאכל ומשקה שרוב האנשים אינם יכולים לאוכלו או לשתותו בבת אחת, כמאכל ומשקה שהגיעו לחום שהיד סולדת בו. לכן אפשר להוסיף ולחמם נוזל שהגיע לחום זה, אף שהוא פחות מ-71 מעלות. ואם רוב האנשים יכולים לאוכלו או לשתותו בבת אחת, סימן שלא הגיע לחום שהיד סולדת בו, ואפשר בשעת הצורך להניח על מאכל בחום זה תבלין חי, אף שהמאכל יותר מ-45 מעלות.
- אתה צודק, העניין תוקן במהדורה החדשה – גם על תיון מותר לערות מכלי שני.
- כלי שני לא מבשל, אבל מים רותחים שנמצאים בכלי שני עדיין נחשבים מבושלים, ולכן אין בהוספתם לחמין איסור בישולם.
- לדעת הרב מלמד מותר להשתמש במגבונים של ימינו מפני הטעמים שכתב שם, גם אם אין זו דעת שש"כ.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-29 23:37:16
דיני החזרה בשבת
שלום,
רציתי לשאול לגבי דיני החזרה של סיר לפלטה, לגבי התנאי שאסור להניח על גבי הרצפה, כמו שבואר פה:
יט – החזרה בשבת
1. האם לדעת הרב מלמד, התנאי שלא יניח על גבי הרצפה, מדבר רק בתבשיל נוזלי או גם בתבשיל יבש?
2. האם זה לכל הדעות, או שיש הסוברים כך ויש הסוברים כך?
תודה רבה
- בוודאי שגם ביבש. בנוזלי יש בעיה נוספת של בישול כאשר הוא ירד מחום שהיד סולדת בו גם אם לא הניחו על הריצפה.
- לדעת הסוברים שאין איסור להניח בשבת בבוקר את המאכלים היבשים ישירות על הפלטה, כפי שמובא בפניני הלכה, לא שייכים לדעתם דיני החזרה, שהרי מותרת הנחה לכתחילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-27 03:31:29
עיתון בשבע
האם מותר להיכנס לשירותים עם עיתון בשבע ? (בגלל דברי התורה)
מותר משום הדפים שמכסים את הדף שיש בו דברי תורה. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו סעיף ו וסעיף יד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-26 15:15:14
מנהג חסידות בלבישת הבגדים ונעילת הנעליים
לרב שלום לגבי סדר נעילת וקשירת הנעליים מעיון במה שהרב כתב היו האם מדובר בחסידות בלבד וזה דבר לא מחייב גם לכתחילה. או מכיוון שמדובר בהלכה מפורשת בשו"ע יש לקיים אותה ורק אם שכח או טעה לא צריך לחזור בברכה חיים
אין זו הלכה אלא הנהגה טובה שאין סיבה לא לעשותה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-25 20:42:57
ספר 'פניני הלכה מועדים'
יש לי ספר 'פניני הלכה מועדים' שיצא בשנת תשע"ג ועכשיו זו שנת תשפ"ד ולכן אני רוצה לדעת: 1)האם הספר 'פניני הלכה מועדים' שיצא בשנת תשע"ג עדכני לעכשיו והאם כל מה שכתוב בו עדכני לעכשיו או שיש מהדורה יותר עדכנית והספר לא עדכני? 2)אם הספר לא עדכני מה המהדורה הכי עדכנית של 'פניני הלכה מועדים'?
בפניני הלכה מועדים נעשו מעט תיקונים במשך השנים. לא משהו משמעותי, אבל אם כל דקדוק חשוב לך, תרכוש את החדש מהישיבה, שכן לישיבה יש את החדשים ביותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-24 18:09:24
בורר
בס״ד שלום רב יש לי שתי שאלות התקלחתי השבוע בלי נטילת ידיים בבוקר ורציתי לדעת אם שנגעתי בשמפו ובסבונים האם הם טמאים וצריך לזרוק אותם ושאלה שנייה האם מותר להתקלח לפני נטילת ידיים של בוקר
- לא צריך לזרוק את השמפו והסבון.
- דבר ראשון שעושים בבוקר זה נטילת ידיים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-23 06:53:52
טלטול בשבת
שלום הרב, היה לנו בבית דיון הלכתי שלא מצאנו לו תשובה בספרים ובהרחבות, האם מותר לטלטל טלפון בשבת לצורך שעון מעורר כשהטלפון לא במקום השינה? וגם לאחר השימוש להחזיר למקום? ואם כן, יש מקום לבדיעבד ולכתחילה בדין? תודה רבה
אדם שמייחד את הפלאפון שלו לפני שבת שיהיה שעון מעורר על ידי שמכוון אותו לשעה היעודה – הפלאפון אינו מוקצה בשבת, שכן דינו כדין שעון מעורר. אבל אם לא ייחדו לכך לפני שבת על ידי מעשה של כיוון השעה, הפלאפון נשאר מוקצה, אלא שכיון שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, מותר לטלטל את הפלאפון כדי לשים אותו לידו, ולאחר שיצלצל להעבירו למקום אחר כדי שלא יעיר את בני הבית. אבל אם מדובר על פלאפון שהוא מקפיד עליו, דינו כדין מוקצה מחמת חסרון כיס, ואזי לא ניתן לטלטלו לצורך גופו ומקומו אלא בשינוי בלבד (שזה לא כל כך קשה לביצוע).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-19 20:57:34
כשרות צהר
מה דעת הרב בנוגע לכשרות צהר ?
אפשר לכתחילה לאכול במקום של כשרות צהר, כל אחד לפי רמת הכשרות שהוא נוהג – מהדרין וכשר רגיל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-19 12:03:21
שבת
כבוד הרב שלום. האם יש ההבדל בין גרמא לכוח כוחו ?
נא לעיין בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת פרק ט בביאור סוגיה זו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-19 05:28:38
הפרשת חלה
לכבוד הרב שליט"א שלום מבקש לשאול הכנו בצק מקילו קמח חיטה ובנוסף הכנו בצק מקילו קמח כוסמין האם ניתן לשים את שני הבצקים בגיגית ולצרף להפריש חלה בברכה (אנחנו נוהגים להפריש חלה בברכה מ 1.66 ק"ג קמח) תודה רבה
- שני בצקים שונים שמקפידים שלא יתערבבו, אינם מצטרפים לשיעור חלה. לכן לא ניתן לצרף עיסה מקמח רגיל עם עיסה מקמח כוסמין, שכן מן הסתם אתם מקפידים שלא יתערבבו.
- שיעור חלה שכתבת אינו נכון למרות שכך כתוב כיום בספרים. השיעור הנכון הוא המבואר בפניני הלכה כשרות א פרק יא: שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).
- כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:
חיטה מלא | חיטה לבן וכוסמין | שיפון | שיבולת שועל ושעורה | |
עם ברכה | 1.650 | 1.550 | 1.350 | 1.200 |
בלי ברכה | 1.450 | 1.250 | 1.150 | 1.050 |
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-13 07:17:11
הלכות תשובה
שלום לרב רציתי לדעת איך ידע האדם שתשובתו התקבלה? וכן כל עניין תשובה מאהבה איך עושים זאת והאם זה כך הסמן להיות ככה או שזה רגע אחד של הכרה. תודה רבה מראש מאיר
אדם שעשה תשובה אמיתית, יכול להיות בטוח שתשובתו התקבלה. לפעמים יש לכך סימן ברוגע פנימי על שעשיתי את הדבר הנכון והתנקתי.
עניין תשובה מאהבה או מיראה תלוי ברמת העמקת האדם באמונה. ככל שיעמיק יותר, יהיה מחובר יותר, וממילא יתבייש יותר ממה שעשה, וממילא תשובתו תהיה מתוך מגמה נעלה יותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-11 18:53:27
הלכות שבת
שלום הרב. האם מותר להשתמש במגבוני ניקיון לניקוי שולחן בשבת? והאם מותר להשתמש במגבוני ריצפה? תודה רבה
דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
ולמעשה – מותר לאדם להשתמש במגבונים לחים קטנים וגדולים לצורך ניקוי תינוק ומקומות מלוכלכים שבגוף ולצורך ניקוי שולחן ומרצפות, כיון שאינו סוחט אותם, אלא משתמש בלחות שעל פניהם בלבד. כמו כן, בשעת הצורך מותר להרטיב את נייר הטואלט במעט מים, כדי להיטיב את הניקיון לאחר שהתפנה, ובתנאי שלא יתכוון לסחוט מים מהנייר, אלא רק להיעזר ברטיבות שעליו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-10 17:51:40
סמיכת גאולה לתפילה בערבית
שלום הרב הרב מלמד כתב שמקילים יותר בסמיכת גאולה לתפילה בערבית משום שעיקר הגאולה היה בבוקר. אולם הראשונים והפוסקים כתבו שזהו משום שערבית רשות (תוספות ברכות ד ב. שער הציון רלו ועוד)
עניין סמיכת גאולה לתפילה בערבית בנוי על נקודה זו המובאת בגמרא בברכות ד: לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היתה בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב.
ולמעשה נפסק שלכתחילה יש לסמוך גאולה לתפילה גם בערבית, אך בגלל שערבית רשות, קל דין זה מדין שחרית.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-10 10:35:09
פתיחת מכשיר עם טרמוסטאט בשבת
שלום הרב, בפניני הלכה שבת, ב', עמ' 27 בהערה 8, הרב כותב שמדובר בפסיק רישא דלא ניחא ליה. לכאורה הדבר נוח ורצוי לפותח, מכיוון שעל ידי כך המכשיר יתחיל לעשות את הפעולה שלו.
שאלה מצויינת. אכן למדנו רבות סוגיית ניחא ליה ולא ניחא ליה כדי להכריע במקרה זה ובמקרים דומים, בהם האדם כלל לא חושב על הדבר נחשב שנוח לו בו בשעת הפעולה שעושה, אלא הניחא ליה הוא עקיף, ומסקנתו היתה חד משמעית, שאכן הדבר נחשב כלא אכפת ליה. ואף יותר מכך, במקרה הנכחי של הפעלת מנוע המקרר שנמצא בקרבי המקרר ומופעל בדרך עקיפה ובגרמא, גם אם היה מקום לומר שסוף סוף יש כאן צד של ניחא ליה, היה מותר לעשות זאת לכתחילה, שכן מוכח ממקרים רבים בהלכות שבת שפעולה כזו כלל לא נחשבת למלאכה, ובעזרת ה' זכינו בזכות תובנה זו להבין הלכות רבות שלכאורה היו צריכות להיות אסורות לפחות לכתחילה. נקודה חשובה זו נוספה במהדורה האחרונה של פניני הלכה בפרק ט הערה 2:
ח) פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו בכל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).
נחזור לכלל שאמרנו בתחילה שהניחא ליה צריך להיות ניכר, מקרה דומה – מקרר שפתח אותו בשבת ומצא שהנורה דולקת, האם סגירתו בשבת נחשב ניחא ליה או לא אכפת ליה (בזה לא שייך ההיתר הנ"ל של פעולה שאינה דרך מלאכה כלל, כיון שמנורת המקרר היא דבר ניכר מאוד). ולמעשה אין אנו אומרים שכיבוי המנורה נחשב ניחא ליה כיון שבכך חוסר כמה פרוטות בכיבויה או באורח חייה, שכן אדם לא רגיל לחשוב על דבר זה, שכן החיוב לחברת חשמל אינו נראה לעיניים, וכן זה שהנורה תיגמר יותר מהר ויצטרך לקנות חדשה, זה דבר שיקרה בעתיד הרחוק. אמנם אם האדם חושב על כך באופן ברור, כגון שנצרך בעבר להחליף מנורת מקרר והדבר גרם לא טרחה רבה, שכן זו מנורה מיוחדת וכו', אין הכי נמי עבורו ייחשב הדבר כניחא ליה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-09 18:59:35
צבע תחתונים
מאז החתונה אני מבולבלת בענייני צבעי התחתונים. לפני החתונה עברתי הדרכה אשכנזית (אני אשכנזיה והמדריכה הייתה אשכנזיה) והמדריכה אמרה לי שצריך ללבוש בשבעה נקיים תחתונים בצבע לבן. אחרי החתונה בעלי אמר לי שבגלל החשש לכתמים ובגלל שהוא ספרדי ההדרכה שהוא קיבל לפי הרב עובדיה שהוא הולך על פיו זה שמותר לאישה להיות עם תחתונים צבעוניים כל הזמן וביקש שאסלק את התחתונים הלבנים מהארון. הלכנו יחד לשאול רב שנחשב שמבין בעניין (בעלי דיבר איתו כי הוא לא רואה נשים אבל אני הייתי מאחורי מחיצה – כך ששמעתי)והוא אמר שהוא לא יודע לפסוק לזוגות מעורבים אלא לזוגות האשכנזים שהוא מכיר. והוא אמר שלשיטתו רק בשעת הדחק ממש שיש כתמים כמעט בודאות אפשר ללבוש צבעוני אבל רק בצבע אדום ושחור כי צבעים אחרים לא טובים להתרת כתמים או משהו כזה והוא בכלל אמר שמה שמנהג האשכנזים בכלל צריך להיות לדעתו ללבוש רק תחתונים לבנים כל הזמן כי מה שהרב של האשכנזים כתב (חושבת רמ"ה או רמ"א) זה שהמנהג ללבוש תחתונים לבנים לאחר ההטהרות וזה נכון כל הזמן, והוא לא חילק בין שבעה נקיים ללא שבעה נקיים ואין בעיה ללבוש לבנים גם בזמן הוסת זה לא מנה ולכן הוא אמר שגם אצלם בציבור או בקהילה נוהגות הנשים הלכה למעשה ללבוש רק לבנים כך שהוא לא מציע שאם אין בעיה מיוחדת להחזיק תחתונים לא לבנים בארון. בקיצור יצאנו משם מסובכים עוד יותר. אז מתנצלת על האורך ושואלת מה נכון לנו כזוג שאני אשכנזיה והבעל ספרדי – להחזיק רק תחתונים צבועניים או רק לבנים או ללבוש לבנים רק בשבעה נקיים? או משהו אחר? תודה על התשובה.
אני מציע לכם ללכת לפי הפסקים המבוארים בפניני הלכה טהרת המשפחה, שהם עבור אשכנזים וספרדים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אם יש מנהג ספרדי מובהק מול מנהג אשכנזי, הרב מלמד מציגו כך, אבל בדרך כלל אין זה נכון להציג מחלוקות אשכנזים-ספרדים, שכן ברוב הפעמים יש מנהגים שונים גם בתוך הספרדים או האשכנזים, כמו במקרה הנכחי, ולכן הפסיקה לכל העדות היא כך:
לאחר בדיקת הפסק טהרה, תלבש תחתונים נקיים שאין עליהם כתמי דם, ומנהג כשר ללבוש תחתונים לבנים בכל שבעת הנקיים. ואפשר לקיים מנהג זה על ידי תחתונית לבנה, וכיון שאינה מקבלת טומאה, אם יימצאו עליה כתמים, לא יפסלו את שבעת הנקיים.
אישה שעלולה לראות כתמים מחמת פצעים, התקן תוך רחמי או כדורים, תלבש בשבעת הנקיים תחתונים צבעוניים כדי שלא תאסר מחמת כתמים. שכן מגמת לבישת הלבנים היא לשים לב לדם שיוצא בהרגשה במסגרת נידה או זבה, ולא לקלוט כתמים. מטעם זה, נכון לכל אישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים.
כך כתב הרמ"א (אשכנזי). וכך כתבו דרכי טהרה (הרב מרדכי אליהו), אבני שהם (ספרדי), הרב מאזוז (ספרדי), משמרת הטהרה (פוסק אשכנזי מובהק).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-10-05 11:34:16