חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ברכה עם קורונה
שלום לכבוד הרב, תודה על הדברים הכתובים שאני מאוד נהנה מהם ועל התשובה הקודמת שנשלח תוך זמן קצר. מי שחולה קורונה ואין לו בכלל (או כמעט בכלל) חוש הטעם – האם, והאיך, יכול לברך ברכה ראשונה על אוכל כאשר אינו טועם אותו. ועוד, ומתוך שאלה זו נתעוררנו לשאלה הנ"ל, נעשה מאפה מסוים שהיה בו מה' מיני דגן, הדגן נוסף שם גם כדי לתת טעם ועל כן חייב לברך עליו מזונות משום כל שיש בו, וגם בכדי להדביק ועל כן אינו מברך מזונות. רק שזה הוכן לחולה קורונה אשר אין לו כלל חוש הטעם ואינו מרגיש טעם הדגן. מה הוא מברך? ישר גדול ותזכו למצוות
1. הכרעת הפוסקים היא שהולכים המאכל, לכן גם מי שלא מרגיש טעם, כל שאוכל כדרכו, צריך לברך על מאכל שאנשים נהנים ממנו (פניני הלכה ברכות ט, ב). וכן הכריעו לגבי דין אמירת דברים שבקדושה במקום שיש בו ריח רע, שגם מי שלא מריח, חלים עליו דינים אלו (פניני הלכה תפילה ג, ט).
2. הברכה נקבעת לפי האנשים שמרגישים טעם, וכיון שהם צריכים לברך על המאכל 'מזונות', גם גם מי שלא מרגיש טעם צריך לברך.
2020-09-03 09:30:45
שבת
שלום וברכה, אני משמש כפראמדיק באיזור ערד-ים המלח, לעיתים אני נדרש לעבוד בשבת בבוקר (משמרת עד 15:00). ברצוני לשאול לגבי הנסיעה חזרה לערד מים המלח (חצי שעה נסיעה) בתום המשמרת. לעיתים הנהג שאיתי הינו גוי (ואז כמדומני שהבעיה קלה יותר ואפשרי לחזור) אך לעיתים הנהג הוא יהודי, האם אסור לחזור לערד בכל זאת ועלי להישאר בתחנה עד תום המשמרת הבאה בשעה 23:00 (אנו מתניידים באמבולנסים) ואז לחזור איתם? לעיתים בעייתי להישאר בתחנה כיוון שחלק מן הצוותים רואים טלוויזיה וכו, האם יש צד להקל ולומר שגם כשאנו חוזרים למעשה בנסיעה מנהלתית אנחנו עדין מבצעים במידה מסויימת (כלומר אם יש אירוע על הציר או בקרבת מקום נוזעק לשם). תודה מראש על המענה, כל טוב.
לדעת הרב מלמד אסור לחזור עם יהודי בשבת, כמבואר בפניני הלכה שבת פרק כז סעיפים ט-י, כדאי לך לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. זהו תקציר הדברים:
א) נהגי אמבולנס בישובים מרוחקים שיש צורך שיהיה בהם אמבולנס לשעת חירום, רשאים לחזור ליישובם אחר שהסיעו חולה לבית החולים. אבל נהגי אמבולנס בעיר אינם רשאים לחזור לתחנת מד"א לאחר סיום הטיפול, הואיל והם נשארים בעירם. ורק אם יש בכך צורך ממשי, כגון שיתכן ויצטרכו לצרף לנסיעה הבאה חובש נוסף או ציוד נוסף, או שהם צריכים לנוח בתחנה כדי שייטיבו לטפל בחולים, מותר להם לחזור.
ב) נהג שהסיע יולדת לבית חולים ובאמצע הנסיעה פסקו ציריה באופן שאין שום צורך לנסוע לבית החולים, עליו לחנות במקום בטוח עד צאת השבת. ואם מדובר באמבולנס שצריך לחזור למקומו, כיון שמותר לנהג לחזור, יכולים היולדת והמלווה להישאר באמבולנס ולחזור עמו בלא שיעשה עבורם שום איסור.
ג) רופאים ואחיות שתורנותם בשבת בבוקר, יכולים לנסוע בשבת על ידי נהג גוי, ואם אין נהג גוי חובה עליהם לנסוע לפני שבת לבית החולים או למקום סמוך, ורק בדיעבד שלא עשו כן, יסעו בשבת. כמו כן, אם סיימו את התורנות בשבת בבוקר, רשאים לחזור לביתם רק על ידי נהג גוי.
עניין הטלוויזיה אינו שיקול מול נסיעה האסורה מהתורה (כמובן שאסור לראות טלוויזיה אלא צריך להיות בחדר אחרת). לגבי האפשרות שתוקפצו בדרך חזור לאחר סיום המשמרת שלכם, אם זו אפשרות סבירה, ואכן הדבר קורה מדי פעם ומסייע להצלת חיים, זה היה יכול להתיר אם המשמרת הייתה מסתיימת בבוקר, כך שנשאר זמן רב עד צאת השבת. אבל כיון שהיא מסתיימת בשלוש בצהריים, כארבע שעות לפני צאת השבת, ובשעון חורף כשעתיים וחצי בלבד, נראה שלא ניתן לצרף נקודה זו לדעת המתירים לחזור בשבת, שכן אתה יכול לחזור מיד בצאת השבת לביתך על ידי תחבורה ציבורית (או טרמפים). אם אכן אין אפשרות כזו, אלא האפשרות היחידה היא נסיעה ב11 כפי שציינת, ובנוסף יש סבירות להצלת חיים בנסיעה חזור, בשעת הדחק שאין נהג גוי, ניתן להקל. אמנם אתה צריך לשקול היטב האם הסבירות אכן קיימת, שכן להבנתי הסבירות שבדיוק כשתסעו חזרה לערד יהיה אירוע שאתם קרובים אליו באופן משמעותי יותר מאשר אם הייתם נשארים בתחנה, הוא קטן מאוד. לשיקולך.
2020-09-02 19:21:07
כשרות
לכבוד הרב שלום וברכה רציתי לשאול פעמים רבות קורא לי שאני לאחר שמקלך בצל שוכח להוסיף לו תבלין וכך נשאר הבצל מגולה לילה שלם בתוך קופסא שאלתי האם צריך אני אזרוק את הבצל לאשפה הוא בכלל האם ניתן להקל בהלכה זו תודה רבה גיל
אין צורך להקפיד בזה, כפי שבאר הרב אליעזר מלמד שליט"א בספרו פניני הלכה כשרות ב' פרק לו –
סעיף ג – "על פי היסודות שלמדנו, נבאר את היחס למנהגי זהירות שונים: יש נוהגים שלא לאכול שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה, אפילו היו סגורים בתוך כלי או צרורים בשקית, מפני חשש רוח רעה. אולם רבים אינם נוהגים לחוש לזה, מפני שאזהרה זו לא נפסקה להלכה ברמב"ם וברוב ספרי הראשונים ובשולחן ערוך. ואף אם בימי התנאים אותה רוח רעה היתה יכולה להזיק, במשך הזמן בטל החשש מפניה. וכן הלכה, שאין ראוי להנהיג איסורים שאין להם שורש בהלכה וטעמם מבוסס על סכנה שאינה ניכרת בימינו. אמנם מי שבמשפחתו נהגו לחשוש לכך, ובטעות השאירם גלויים בלילה, רשאי שלא לאוכלם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.
2020-08-29 20:27:00
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים
שבוע טוב! האם לפי הרב אליעזר מותר להתגלח במכונת גילוח (ביום רגיל), ואם כן באיזו?
לדעת הרב מלמד ניתן להקל כפי המנהג הרווח ולהתגלח בכל מכונת גילוח, והמהדרים אינם מצמידים את המכונה לפנים בכוח ולא מותחים את הלחי תוך כדי גילוח.
2020-08-29 19:14:11
בשר וחלב
שלום כבוד הרב, בלמדנו הלכות בשר וחלב התברר שישנו הלכה של כבוש והסתפקנו האם הלכה זה נאמרת עד כדי כך שחייבים להמתין שש שעות. לדוגמא מלפפון שנכבשה בנוזל בשרי, האם האוכלו חייב בהמתנה שש שעות (לדעת האשכנזים אשר גם בתבשיל של בשר ממתינים, ובאגרות משה הטעם משום לא פלוג). וכן אם נכבשה הירק בחלב האם מותר לאוכלו בתוך השש שעות של בשר. בעברי בין ספרי הלכה וספרי המלקטים לא ראיתי מי שדן בזה. הרבה רב תודות.
ראשית אציין שלדעת הרב מלמד אין לחלק בדין תבשיל בין אשכנזים לספרדים, אלא לכל העדות יש להחמיר, כפי שסתם בכוונה בפניני הלכה כשרות ב' כו, ה כיון שגם החיד"א וזב"צ החמירו וכ"כ הרב עובדיה בהליכות עולם ז,עמ' כט (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). לגבי כבישה, בפשטות כיון שהטעם לאסור תבשיל הוא משום שיש בו טעם בשר, אין סיבה לחלק בינו לבין כבישה. וכן הטעם שאמרו שמא יש בתבשיל שאריות בשר, שייך גם בכבישה. אמנם הוסיף הרב – אבל אם בשמן שטיגנו בשר טיגנו אח"כ כדורי פלאפל, אף שאסור לאוכלם עם חלב, אין כדורי הפלאפל נחשבים כתבשיל בשרי אם אין בהם טעם ברור של בשר. עכ"ד. וכן הדין בשאלתך לגבי מלפפון שנכבש בנוזל בשרי שלא היה בו בשר בזמן הכבישה.
2020-08-26 06:21:22
שמו"ת
שלום.בדין שניים מקרא ואחד תרגום, האם מי שהתחיל בתרגום ואח"כ קרא פעמיים מקרא יצא יד"ח?
הסדר לא מעכב, כמובא בפניני הלכה שבת ה, י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
2020-08-25 16:30:15
בן שלי מעשן בשבת
בן שלי מעשן בשבת הוא גדול. איך אני יכול. לעזור לו לא לעשן.מודה מראש על העזרה שנה מתוקה
אתה צריך לדאוג לכך שהשבת תראה מאוד מכובדת – הסעודות מכובדות עם שירי שבת ודברי תורה, הרבה לימוד תורה בשעות הפנאי של השבת, ותפילות מכובדות. אם תצליח לעשות זאת באופן אמיתי ולא משחק, הבן שלך אולי לאט לאט ירגיש את השבת יותר בבית ולא יהיה לו נעים לעשן.
2020-08-25 01:02:41
הלוואתי כסף ולא יכול להחזיר בשום אופן
הלוואתי כסף ואני לא יכול להחזיר בשום אופן מה עושים
אין זו שאלה הלכתית, שהרי ברור שצריך להחזיר את כל הכסף, אלא שאלה לאנשי עסקים, האם כדאי לבקש הארכת זמן, או להלוות ממישהו אחר כדי להחזיר.
2020-08-25 00:58:17
חלוקת הבצק
חודש טוב ומבורך, שאלתי היא, אם הבאתי איתי קמח להפרשת חלה עם חברה ולאחר שהפרשנו נאלצנו להיפרד טרם אפיית הבצק. האם אסור לי לקחת חלק מהבצק לאפות בביתי?
אכן כדברייך, במקרה כזה צריך לאפות יחד, וצריך שהמאפים יהיו זהים באופן שכל אחת תבחר באקראיות את המאפה שהיא רוצה לאחר האפיה.
כך מובא בפניני הלכה כשרות א' פרק יא (ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ח – עיסה שנועדה לחלוקה – פטורה
נשים שלשו יחד בצק על מנת שכל אחת מהן תיקח את חלקה לעצמה, למרות שיש שיעור חלה בבצק המשותף, כיוון שהן עומדות לחלקו, אינו מצטרף לשיעור. ואפילו אם יאפו את הכל בתנור אחד, כל זמן שכל אחת מכירה את המאפה שלה והיא מקפידה לקחתו לעצמה, המאפים אינם מצטרפים לשיעור.
לפיכך נשים שרוצות לאפות יחד לחמים או עוגות כדי לזכות במצווה, אם אין לכל אחת מהן שיעור חלה בפני עצמה, עליהן להקפיד להיות שותפות מלאות בכל המאפים עד גמר האפייה, ואחר האפייה תיקח כל אחת את חלקה לעצמה באקראי, היינו בלא שיהיה סימון שזה המאפה שלה, וכך תוכל אחת מהן להפריש חלה עבור כולן. אבל אם כל אחת קולעת לעצמה בצק בצורה מיוחדת ומקפידה לקחתו אח"כ, כיוון שלפני האפייה חילקו את העיסות, אין העיסות שלהן מצטרפות. וכן גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביקים עליו את שמו, אין החלות שלהם מצטרפות.
2020-08-21 05:00:31
שתייה מכוס של ברכה
בעניין כוס של ברכת המזון, הרב מלמד כותב (https://ph.yhb.org.il/10-05-15/) "אם המזמן מתקשה לשתות מהיין כשיעור 'מלא-לוגמיו', יכול המזמן לברך ולטעום מעט מן היין, ואחד מהמסובים ישתה במקומו שיעור 'מלא-לוגמיו'". מדוע הרב כותב שצריך שהמזמן יטעם מעט? מדברי הביאור הלכה (קצ, ד) משמע בבירור שמדובר על כך שלא צריך המזמן לטעום בעצמו, ולמרות זאת הוא זה שמברך על הגפן ואדם אחר שותה, כיוון שמדובר בברכת המצוות שמוציא אחרים.
כך כתב הרב בספר ההרחבות לפניני הלכה (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
הלכה טו – מי שאינו רוצה לטעום מהיין נכון שלא יזמן
מי שאינו רוצה אפילו לטעום מהיין, נכון שלא יזמן. ואמנם לדעת רבים יכול לברך בפה"ג ואחר ישתה, וכפי שכתב בשו"ע קצ, ד. אולם מנגד דעת החכ"צ שדווקא המזמן הוא שצריך לשתות, ואם לא שתה כאילו לא זימנו על הכוס. ובנוסף לכך, אם אינו טועם אין נכון שיפטור את השומעים האחרים. ולרע"א הטועם הוא זה שצריך לברך בפה"ג. ואמנם בבאו"ה יישב את דברי השו"ע, אולם לכתחילה נכון שמי שאינו רוצה לטעום מהיין לא יזמן. ועיין בפס"ת קצ, א, שפירט דברי אחרונים בזה. והפריז על המידה במה שכתב שלכתחילה יזמן מי שישתה רביעית, שכן פעמים רבות המכובד שראוי לזמן אינו מעוניין לשתות רביעית, ואין כדאי להעביר עקב כך את הזימון לאחר, ונראה שגם אם המזמן יטעם ואדם אחר ישתה רביעית – הוא לכתחילה. ועיין שו"ע רעא, יד, ובאו"ה 'שאם', שיש שהבינו בגאונים, שאם המקדש עצמו לא שתה מלא לוגמיו, לא יצא. ויש שהבינו בדברי הגאונים שיצא. אבל שאר הפוסקים סוברים שיכול אחר לשתות במקומו 'מלא לוגמיו'. ומכל מקום גם השו"ע שכתב לחוש לכתחילה לגאונים, סיים: "ודווקא בקידוש, אבל בשאר דברים הטעונים כוס, מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר".
2020-08-20 09:01:44
דרך לימוד תורה כראוי
שלום הרב! מה שלומך? אשמח לשאול, האם ניתן ללמוד תנ"ך/ הלכה כשיחפים? יש עם כך בעיה?
מותר ללמוד יחף. יש דיון לגבי הליכה כשיחפים כמובא ברמ"א אורח חיים ב, ו ועיין במשנה ברורה שם. ג' טעמים נאמרו בזה: סכנה מפני הקור או נחשים ועקרבים; כבוד וצניעות; וטעם על פי הסוד הקשור לכך שהאדמה נתקללה – "ארורה האדמה בעבורך". וכך כותב הבן איש חי בפרשת וישלח יח – "לא ילך יחף, דאמרו רבותינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, כי המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה מקום". אמנם רבים אמרו שכל המדובר הוא על אדמת חוץ לארץ, אבל בארץ ישראל אין בעיה וק"ו אם מדובר על מקום מרוצף ולא ישירות על האדמה. וגם למחמירים ניתן להקל בתוך ביתו או על חוף הים והבריכה (מ"ב שם, הלכה ברורה ב, כב, ובירור הלכה אות יא. שו"ת מבשרת ציון יו"ד א, ג).
2020-08-19 15:09:25
אמירת שמו"ת
שבת ה, י: "לכתחילה קוראים את המקרא פעמיים ואח”כ את התרגום. למנהג האר”י קוראים כל פסוק פעמיים מקרא ואחד תרגום. ולמנהג השל”ה והגר”א, קוראים כל פרשייה פעמיים ואח”כ את תרגומה." האם הכוונה שלכתחילה אלו שתי האפשרויות היחידות, או שאפשר גם באופן אחר לכתחילה, למשל אם יותר נוח לי לקרוא את כל הפרשה, פעם אחת מקרא ואז שוב מקרא ואז תרגום? (השאלה על לכתחילה כי בדיעבד ברור שיצא)
אפשר לכתחילה לקרוא איך שטוב לו יותר להבנת הלימוד, ומי שטוב לו גם באחת משתי הדרכים הנ"ל, עדיף שיעשה כמוה.
2020-08-19 05:32:21
נטילת ידיים
שלום וברכה לכאורה לאשכנזים הטובל את ידיו בים מברך על טבילת ידיים כי הם פסולים לשתיית כלב וכשרים רק לטבילה (כיוון שהם מלוחים).
פניני הלכה הרחבות:
הלכה ט – הטובל ידיו במקווה או במי ים מברך 'על נטילת ידיים'
הטובל ידיו במקווה, לשו"ע קנט, כ, מברך "על נטילת ידיים". והרמ"א העיר שצריך לברך "על טבילת ידיים". אלא שבמ"ב צז, כתב שהאחרונים הסכימו לברך "על נטילת ידיים". ורק אם המים פסולים לנטילה, כגון שהם מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם (כמבואר שו"ע קס, ט), אבל כשרים לטבילה, אז יברך "על טבילת ידיים". אמנם רבים חלקו על כך, כמובא בהלכה ברורה קנט, לח, שבכל אופן אם המים כשרים לטבילה, יברך "על נטילת ידיים". והטעם, מפני שהוא מקבל מטבילה זו את התועלת של נטילת ידיים.
2020-08-18 20:01:16
ציציצ
בהמשך לשאלתי הראשונה. כמה זמן שינה זה הפסק? והפסק של השעה מברך גם לספרדים וגם לאשכנזים?
שינת קבע על המיטה לדעת הרב מלמד זה חצי שעה, כפי שמובא בפנה"ל בכמה מקומות, כגון בתפילה פרק י.
2020-08-18 15:02:09
ציצית
שלום וברכה 1. אדם שמוריד את הציצית כי הוא נכנס לים או לבריכה או סתם ככה. כשלובש שוב מברך? אשכנזים?ספרדים? ( אם אפשר בבקשה גם מקור לא מצאתי בפנ"ל) ואם כן מברך רק אם יש בה שיעור מהתורה? 2. מה השיעור מהתורה לציצית?
- נחלקו הפוסקים כמה זמן נחשב להפסק, ולדעת הרב מלמד הפסקה של שעה או שינה מהווה הפסק, וצריך לברך שוב.
- שו"ע סימן טז – "שיעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק". רמ"א – דוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק. מ"ב – "יש אומרים ששיעורו ג' ריבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב… ומנהג אנשי מעשה לדקדק שיהיה בו אמה מלפניו ואמה מלאחריו… ועל כל פנים לא יפחות מג' ריבעי אמה באורך לכל צד". שיעור אמה העיקרי זה 45.6 ס"מ (עיין פנה"ל סוכות ב, הערה 1). שיעור הנקב אינו מן המניין אלא אם הוא בצורת T ולא בצורת עיגול. שיעור הרוחב הכולל הוא אמה.
2020-08-18 13:22:18
צניעות
שלום כבוד הרב, אני נשואה +2 ילדים כיסוי ראש מלא ובעלי עם כיפה סרוגה אני מקפידה על לבוש צנוע שכולל חולצה עד השקע שרוול אחרי המרפק חצאית עד אחרי הברך בכל מצב השאלה שלי אם מעיקר הדין אני חייבת להוסיף גרביון (גרביים) שיסתירו את מה שהחצאית לא מסתירה כולל הכף רגל או שאני יכולה להקל בזה ? חשוב לי מעיקר הדין תודה מראש!
הרוצה להקל רשאית לסמוך על דעות המקלים למרות שהם מיעוט הפוסקים, כיון שמדובר על דין דרבנן, וכפי שנוהגים נשים רבות. כך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז, ו –
ו – אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים
בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא: "שוק באשה ערווה". כלומר, שוק הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה.
לדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ואם כן חובה לכסות את הרגל עד הקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה לגרוב גרביים או גרביון. חשוב להדגיש שגרביון מועיל רק לכיסוי החלק התחתון של הרגל, בין הברך לקרסול, אך לא יועיל לכיסוי הירכיים, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית. כך סוברים רוב הפוסקים (ב"ח, שועה"ר עה, א; ערוה"ש עה, ג; חזו"א טז, ח; מנח"י ו, י; הרצי"ה).
אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על 'שולחן-ערוך' חלק 'אורח-חיים' – ה'משנה-ברורה' (עה, ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, והוא מסתיים בברך, והוא מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון. ולמרות שבעל ה'משנה-ברורה' בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של בעל ה'משנה-ברורה', צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תישאר מכוסה (עי' גן נעול 37; הליכות בת ישראל ע"א).
ניתן לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה
2020-08-18 13:17:24
חגורה בתפילה
א. האם בטיול חובה להקפיד תהתפלל עם חגורה? ב. האם הפס שנמצא במקום החגורה במכנסיים נחשב כחגורה לעניין תפילה?
פניני הלכה תפילה ה, ג- "…אמנם מי שרגיל ללכת כל היום בלא חגורה, אינו צריך להקפיד לחגור את עצמו לתפילה, אלא ממידת חסידות." אמנם צריך להקפיד שתהיה חציצה בין הלב לערווה כדין שאר דברים שבקדושה, אך הגומי של התחתונים מספיק לזה.
2020-08-16 19:42:22
עלייה לתורה
האם מותר לעלות לתורה לאחר קיום יחסי אישות עם אשתי בשבת
לאחר קיום יחסים יש לנקות היטב את המקום, ואזי אין מניעה לומר דברים שבקדושה ולעלות לתורה.
2020-08-15 19:39:55
נטילת ידיים
שבוע טוב ומבורך הרב כותב לגבי מי שצריך להתפנות לפני הנטילה שיש שתי דעות. לשטוף ידיים לברך אשר יצר ואז נטילת ידיים. ויש נטילת ידיים לברך על הנטילה ואז אשר יצר. בסעיף שאחרי הרב כותב שמי שמתפנה לגדולים יעשה כמו הדעה שניה. מדוע אי אפשר לעשות כמו הדעה הראשונה – לשטוף ידיים לברך אשר יצר ואז נטילה?
גם משום שמקרה זה כל סיבת הנטילה היא משום עשיית הצרכים, כך שאם ישטוף ידיו וינגבם, אולי פטור מהנטילה. וגם משום שבסעיף הקודם מדובר שמברך 'המוציא' וברכת 'אשר יצר' תהווה הפסקה, אבל כאן לא מברך 'המוציא'. ואם רוצה לשטוף ידיו עם סבון לפני הנטילה, לא ינגבם, אלא יטול מיד לאחר השטיפה.
2020-08-15 18:39:51
נישוק באותו מקום
שלום כבוד הרב. אני בחור מתחזק ורציתי לשאול לגבי הלכות ביאה,מה מותר ומה אסור ? אשמח לתשובה ברורה לאחר חיפוש מידע באינטרנט נהייתי מבולבל. 1.מין אוראלי האם מותר ובאיזה תנאים ? 2. מה מותר לגבר ומה מותר לאישה ולהיפך ? בברכה,
באופן כללי כל עוד הזרע נכנס בתוך גוף האישה מקדימה (נרתיק) ומדי פעם מאחורה (פי הטבעת) – הכל מותר. הדברים כתובים בספר פניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ב, סעיפים יח-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, אך אביא לך את הסעיפים כאן, ואם יש לך שאלה ספציפית, אתה מוזמן לשאול:
יח – שלא כדרכה
דרך החיבור הוא באותו המקום שממנו האשה מתעברת, אולם ישנם אנשים שחפצים לקיים את החיבור בפי הטבעת. אם הדבר נעשה תוך גרימת כאב לאשה ובניגוד לרצונה, ברור שהדבר אסור. השאלה מה הדין כאשר האשה מסכימה או רוצה? מובא בתלמוד (נדרים כ, ב), שחכמים הורו שאין בדבר איסור. אולם מנגד למדנו, שחטאם של ער ואונן בני יהודה היה, שבעלו את תמר מפי הטבעת, והשחיתו בכך את זרעם, ויהי הדבר רַע בְּעֵינֵי ה' וימיתם (יבמות לד, ב; בראשית לח, ז).
פירשו רוב הראשונים, שכאשר עושים זאת בכוונה כדי למנוע עיבור, יש בזה השחתת זרע והדבר אסור, אבל כאשר עושים זאת באקראי, אין בכך איסור. ויש ראשונים שפירשו, שמה שחכמים התירו הוא בתנאי שהאיש לא יוציא את זרעו שם, אלא אח"כ יתחברו במקום הרגיל ושם יוציא את זרעו. ויש מחמירים גם בזה.
למעשה, אדם שחש בכך צורך, רשאי לסמוך על דעת רוב הפוסקים שהקילו באקראי, ובתנאי שאשתו מסכימה לכך.
יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה במקום הראוי לעיבור, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאשה למטה ופניהם זה אל זה, ויש שהקפידו על כך מאוד. ואף שיש מעלה בחיבור באופן הזה, מצד הדין כל התנוחות האפשריות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. וכאשר על ידי שינוי התנוחה אחד מהם נהנה יותר, יש בכך מצווה של שמחת עונה. אמנם כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שהייחוד יהיה באופן המובחר. וגם כאשר הם שמחים יותר בתנוחה שונה, עדיף שבחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, יתחברו באופן המובחר.
יט – שאלות נוספות
מובא בתלמוד (נדרים כ, א), שאמר רבי יוחנן בן דהבאי, סחו לי מלאכי השרת: "אילמים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמנשקים על אותו מקום (שממנו האשה מתעברת)… סומים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמסתכלים באותו מקום". אולם בסיום הסוגיה אמרו, שזו דעת יחיד, אבל לדעת חכמים, אין בדברים הללו איסור (שם כ, ב).
יש ראשונים שמחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה (ראב"ד). ויש ראשונים שסוברים שהדבר מותר, אבל מידת חסידות לחוש לסכנה שבזה (סמ"ק). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים, דעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה והלכה כדעת חכמים שאין בדבר לא איסור ולא סכנה. ולא זו בלבד אלא שיש מהם שאומרים, שגם אין בדבר חסרון קדושה (יראים). ורבים סוברים, שאף שאין בדבר לא איסור ולא סכנה, מכל מקום מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך (רמב"ם, סמ"ק, רמ"א אה"ע כה, ב).
למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים.
אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה. אמנם נכון שלא יעשו דבר שדוחה אותו או אותה. ואם דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, יש בו צד של מצווה, שכל מה שמוסיף לאהבה ולשמחת החיבור שביניהם, בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח).
2020-08-11 22:17:48