Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.
הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

7 עולים + קטן להפטרה

שלום כבוד הרב, 1. אם העולה לתורה בשבת לא קרא בלחש עם בעל הקורא את הפסוקים, האם יש צורך להעלות עולה נוסף כדי שיהיו 7 עולים שיקראו כהוגן ? 2. בבית כנסת שמתפללים בו אשכנזים וספרדים, האם קטן יכול לעלות כדי לקרוא את ההפטרה (גדול יברך את הברכות) ?

  1. לא. שהרי במקום הצורך ניתן להעלות עולה שלא יקרא עם הבעל קורא, כמובא בפניני הלכה ליקוטים א' ה, ז -לדעת ה'שולחן-ערוך', הכרחי הוא שהעולה יקרא בעצמו בתורה, וזה שהחזן קורא בקול רם מועיל רק לציבור אבל לא לעולה שצריך לקרוא בעצמו בלחש. ואילו לדעת הרמ"א, כשם שהחזן מוציא את כל הציבור ידי חובה, למרות שאינם קוראים בעצמם בספר התורה, כך גם העולה לתורה יוצא בזה ידי חובה. למעשה, המנהג כיום להעלות לתורה עיוור או אדם שאינו יודע לקרוא. ואפילו אלו שנוהגים תמיד כדעת מרן ה'שולחן-ערוך', בדין זה סומכים על דעת המקילים, ומעלים לתורה את העוורים ואת אלו שלא למדו לקרוא, כדי שלא לגרום להם צער ובושה.
  2. זה דבר שרב הקהילה צריך להחליט, ואם אין רב, אז הגבאים צריכים להחליט כדי שלא לגרום למחלוקת. אצלנו לא נוהגים להעלות קטן במניינים מואחדים, וכך נוהגים למשל גם בנוף איילון ב' במניין המאוחד. יחד עם זאת אם יש ספרדים רבים שחשוב להם מאוד שקטן יעלה או יקרא, ובלא זה יש חשש שיתפללו במקום אחר והדבר יפגע בקהילה, עדיף להקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 10:02:21

בורר בשבת

שלום אם יש הרבה משחקים מכמה סוגים מפוזרים ברצפה ורוצים למיינם האם מותר לאסוף את המשחקים באופן אקראי כלומר שלוקח את המשחק המזדמן ולא באופן מכוון לסוג מסויים, ולאחר שהמשחק בידו לשים אותו במקומו? תודה רבה

לא, שכן לקיחת החלק היא לשם ברירה. דבר דומה התירו לגבי סכו"ם, כאשר יש לאדם סכו"ם מעורבב – לקחת באופן אקראי כדי 'לנגבו', ואז לשים אותו בתא המיוחד לו במגירת הסכו"ם, שכן באופן זה לקחו כדי לנגבו ולא כדי לברור.

הפתרון הוא להפריד את החלקים לקבוצות קטנות באופן אקראי, כך שלפי גודלם כבר לא ייחשבו 'תערובת', וממילא לא יחול עליהם איסור ברירה. אם החלקים גדולים, ניתן להפריד לקבוצות של עשר, ואם קטנים יותר אפשר להפריד לקבוצות של חמש. וככל שהרווח ביניהם יהיה גדול יותר, כך ייחשבו פחות לתערובת.

אביא לך את הכלל הנ"ל בורר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

האיסור רק בתערובת

ה. איסור בורר קיים רק כאשר שני המינים מעורבים ביניהם, אבל אם הם מונחים זה בצד זה או זה מעל זה, אין בהם איסור בורר. לכן כאשר מונחים לפניו אגוזים ובוטנים זה ליד זה, מותר להוציא את כל האגוזים כדי להגיש את הבוטנים.

ו. כאשר מאכלי התערובת גדולים, רק אם יש טרחה בברירתם, נחשבים לתערובת שיש בה איסור בורר. וככל שהמאכלים גדולים יותר, כך צריך שיהיו בכמות גדולה יותר כדי שייחשבו מעורבים. לכן רק אם השזיפים והאפרסקים מרובים ומעורבבים, או חתיכות המרק הגדולות מרובות, חלים עליהם דיני בורר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-07 10:12:35

בסיס לדבר האסור

בשבת היינו במלון והיה שולחן במרפסת שעליו הייתה מאפרה עם בדלי סיגריות ורצינו לצרף את השולחן לשולח שלנו את המאפרה לא יכולנו להפיל כטלטול מהצד מחשש לשבירתה שהיא לא שייכת לנו איך היינו צריכים לנהוג במקרה הזה?

דין מאפרה כדין מוקצה מאוס שמותר לטלטלו משום כבודו של האדם. וגם אם זה היה אסור, היה מותר לטלטל את השולחן יחד עם המאפרה שעליו, שהרי כאשר יש חשש לשבירת המוקצה שעל השולחן, מותר לטלטל את החפץ שהוא מונח עליו מדין טלטול מן הצד. וגם אם זה היה אסור, היה מותר לטלטל את השולחן או את המאפרה בשינוי, כגון להזיז את השולחן בגופו, או לשים את המאפרה בצד על ידי הרמתה באחורי ידיו. השולחן עצמו לא נעשה בסיס לדבר האסור גם אם בדלי הסגריות היו עליו כל בין השמשות, משום שדין בסיס שייך רק בדבר שיש לו חשיבות.

דיני מוקצה מבוארים בפניני הלכה שבת (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את שני הדינים השייכים בזה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

 

אופני היתר טלטול מוקצה

לא. טינוף ולכלוך: למרות שדברים מאוסים הם מוקצה מחמת גופו, כגון טיטול שעשו בו צרכים, עכבר מת וכל דבר מלוכלך כפסולת שאינה ראויה למאכל כלב, מותר לסלקם משום כבודו של האדם. אבל אם הם נמצאים במקום שאינם פוגעים בכבודו, אסורים בטלטול.

לב. נגיעה: מותר לנגוע במוקצה בלא להזיזו אפילו מעט, וכן מותר לפרוס מפה על מחשב לכבוד שבת, או להניח כיסוי על מתג חשמל כדי שלא יטעו ללחוץ עליו.

לג. בגופו: מותר לטלטל מוקצה לכל צורך אם לא מזיזו כדרכו בכף ידו אלא בשינוי, כגון במרפקו, בגב ידו, בנשיפה או ברגלו (אם אינו כדורגל). לפיכך, אם היה מונח כסף על הארץ, מותר להסיטו ברגלו כדי להצניעו. וכן מגירה שנעשתה בסיס לדבר האסור, מותר לפתוח אותה בגופו וליטול את הדבר המותר. וכן מותר לשבת על אבנים ועצי בניין, או להישען על מכונית, למרות שתוך כך מנענעם.

לד. טלטול מן הצד: מותר לטלטל מוקצה על ידי הזזת חפץ מותר לצורך דבר המותר, כגון לדחוף מאכל מוקצה שבמקפיא על ידי מאכל היתר כדי שיהיה לו מקום, וכגון לטאטא את רצפת הבית מחול ואבק, או להטות ספר שרוצה לקרוא בו כדי להסיר ממנו כסף שנשכח עליו.

וכיוון שמותר לטלטל מהצד לפי הצורך ולא יותר, יטה את הספר במקומו ויפיל את הכסף. אבל אם צריך להשתמש באותו מקום, או שחושש שיפסיד את הכסף אם יפילו שם, מותר לטלטלו אגב הספר עד שיגיע למקום שניתן להפילו. אבל לצורך שמירת המוקצה אסור לטלטלו מהצד, כגון להטות ספר שאינו מעוניין לקרוא בו כדי להצניע את הכסף, אלא יטלטל את הכסף בגופו.

לה. טלטול במקצת: מותר לטלטל מקצת מהמוקצה לצורך דבר המותר, ובלבד שלא יטלטל כולו. כגון להזיז בידו את מנתב הרוח של המזגן, ולהזיז מחוגים של שעון קיר יקר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.

לו. הגיע לידו בהיתר: כאשר המוקצה נמצא בידו בהיתר, יכול להניחו היכן שרוצה, ובלבד שלא ישאירו בידו בלא צורך. לכן האוכל פרי ונשאר בידו גרעין שאינו ראוי למאכל כלב, לא צריך להניחו מידו מיד, אלא רשאי ללכת ולהניחו בפח האשפה.

 

בסיס לדבר האסור

יז. כלי שמלאכתו להיתר או לאיסור שמונח עליו כל משך הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים ('בין השמשות') מוקצה האסור בטלטול אף לצורך 'גופו' ו'מקומו' (כמוקצה מחמת גופו או מחמת חסרון כיס), נאסר הכלי בטלטול בשבת אפילו אם הוסר המוקצה ממנו, אם התקיימו כמה תנאים:

א – שהניח את המוקצה מתוך רצון וידיעה שיהיה שם בשבת, ולא שכחו שם או הניחו שם כי לא היה לו מקום אחר (כגון בשר חי או קמח המונחים על לחם במקפיא).

ב – שלא מונח שם גם חפץ מותר שחשוב יותר מהמוקצה. אבל מגירה שמונחים בה עשרים שקלים ומפתח הבית, אינה מוקצה.

ג – שיש למוקצה חשיבות. אבל לקערה שיש בה קליפות אין דין 'בסיס'.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-07 07:47:15

טוחן בשבת

האם מותר לפורר ע"י האצבעות עלי נענע לתוך סלט בשבת? האם יש הבדל בין עלים לחים לעלים יבשים?

מותר לפורר ביד אפילו עלים יבשים, שכן אין איסור טוחן כאשר עושה את פעולת הטחינה בשינוי ועל גבי כלי שאינו מיועד לטחינה. דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק יב (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

מלאכת טוחן

א. מלאכת טוחן נעשית על ידי כלי המיוחד לטחינה, ועל גבי כלי המיוחד לטחינה. ולצורך מאכלי השבת מותר לטחון על ידי שינוי בשני הכלים הללו, כגון לכתוש פלפל חריף או אגוזים על ידי תחתית של כוס או קת של סכין, ועל גבי כלי אכילה כצלחת או קערה.

ב. אסור לחתוך בסכין ירקות לחתיכות קטנות לסלט וכדומה, אבל אם מכינים את הסלט סמוך לארוחה, מותר. ולכתחילה טוב שלא לחתוך חתיכות קטנות במיוחד. מותר למעוך במזלג בננה, אבוקדו או תפוח אדמה לצורך אכילה סמוכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-06 19:13:28

ברכה על עוגה

שלום. חודש טוב. מה מברכים על עוגה שלא נאפתה כראוי ונשאר בתוכה בצק רך? ואם לטעמי הבצק הרך טעים יותר מאשר העוגה לכשנאפתה? תודה רבה.

מזונות ועל המחיה

דיני ברכת עוגה מובאים בפניני הלכה ברכות, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-06 21:00:47

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן