חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
אבטחת גוי בשבת
שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב
ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.
עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2
ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."
2024-06-19 08:43:39
דיבור או הרהור?
1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?
- מצב ביניים.
- לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
- בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.
2024-06-19 06:44:30
נופש וטיול מישפחתי בימי בין המיצרים
אנחנו רוצים לעשות נופש מישפחתי, קשה לנו למצוא תאריך שמתאים לכולם. האם בסדר לצאת לנופש מישפחתי ( במיוחד השנה נחוץ כי רובינו היו מגוייסים ללחימה) בימים שבין יז תמוז לא' אב? האם יש דינים מיוחדים?
במקרה שלא מוצאים זמן אחר, אפשר להקל. דינים מיוחדים – הדינים הרגילים של שלושת השבועות, כגון לא לשמוע מוזיקה שמחה.
אביא לך את עקרי הדינים הנוגעים לעניין זה מתוך מפניני הלכה, כפי שהם מופיעים בספר הקיצור שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
ח – מנהגי שלושת השבועות
ימי בין המצרים
א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.
בילוי ונופש
ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.
ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.
שמחה של רשות
ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.
ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.
ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.
2024-06-18 20:17:59
נטילת ידיים אחר תרומת דם
האם יש דין של חובת נטילת ידיים אחר תרומת דם כמו הדין של נטילת ידיים אחר הקזת דם?
כיוון שנטילת הידיים היא פעולה פשוטה , נכון להחמיר, ואם שם נטלה, יסתפק בשטיפת הידיים. אין צורך להמנע מלשתות ולאכול לפני הנטילה, כל עוד הוא שוכב על המיטה כדי להחזיר לעצמו את הכוחות.
2024-06-18 18:42:20
הלכות שבת
שלום רציתי לשאול אם מותר בשבת להרים ברחוב ענפים שנשרו מהעץ (כמו זרדים) ולטלטל אותם תודה
לא. מכיוון שאין שום שימוש לענפים אלו, הרי שהם מוקצה מחמת גופו ואסורים בטלטול. אמנם כמו כל מוקצה, מותר להזיזם ברגל.
דיני מוקצה מובאים באופן בהיר ונאה בפניני הלכה שבת (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). ובתמצות בספר ההלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/). אביא לך קצת ממנו בעניין זה:
מוקצה מחמת גופו
ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול.
י. מאכל שאסור באכילה הוא מוקצה מחמת גופו, כגון חמץ, ערלה, פירות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, ולחם שלא הופרשה ממנו חלה. אבל מאכל לא כשר המותר בהנאה ומתכוון לתת אותו לגוי או לכלב, אינו מוקצה. וכן כל מאכל שמיועד לבעל חיים שיש ברשותו, אינו מוקצה אף שאינו ראוי כלל לאכילת אדם. אבל מאכל המיועד לאדם, וללא בישולו אינו ראוי כלל לאכילה, כגון קמח, אורז, בשר חי ודג חי, הוא מוקצה. ומאכל שראוי לאכילה בשעת הדחק, אינו מוקצה.
יא. פסולת מאכלים שאינה ראויה למאכל אדם אפילו בשעת הדחק, אך ראויה לבעלי חיים שברשותו או לבעלי חיים שמצויים בעיר, ככלבים וחתולים, אינה מוקצה, כגון עצמות וקליפות של מאכלים מסוימים. אבל קליפות אגוזים וביצים הן מוקצה, כיוון שאינן ראויות להם. וגלעיני משמש במקום שילדים רגילים לשחק בהם, אינם מוקצה.
יב. מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).
אופני היתר טלטול מוקצה
לא. טינוף ולכלוך: למרות שדברים מאוסים הם מוקצה מחמת גופו, כגון טיטול שעשו בו צרכים, עכבר מת וכל דבר מלוכלך כפסולת שאינה ראויה למאכל כלב, מותר לסלקם משום כבודו של האדם. אבל אם הם נמצאים במקום שאינם פוגעים בכבודו, אסורים בטלטול.
לב. נגיעה: מותר לנגוע במוקצה בלא להזיזו אפילו מעט, וכן מותר לפרוס מפה על מחשב לכבוד שבת, או להניח כיסוי על מתג חשמל כדי שלא יטעו ללחוץ עליו.
לג. בגופו: מותר לטלטל מוקצה לכל צורך אם לא מזיזו כדרכו בכף ידו אלא בשינוי, כגון במרפקו, בגב ידו, בנשיפה או ברגלו (אם אינו כדורגל). לפיכך, אם היה מונח כסף על הארץ, מותר להסיטו ברגלו כדי להצניעו. וכן מגירה שנעשתה בסיס לדבר האסור, מותר לפתוח אותה בגופו וליטול את הדבר המותר. וכן מותר לשבת על אבנים ועצי בניין, או להישען על מכונית, למרות שתוך כך מנענעם.
2024-06-18 07:39:08
חברויות
שלום כבוד הרב. בזמנים של קושי פניתי לחברים הכי קרובים שלי ואלו היו עסוקים בתקופה של מבחנים באוניברסיטה (הם חילוניים ואני מסורתי). העזרה שקיבלתי הייתה מינימלית ובמשך חודשים רבים הייתי בייאוש גדול כמעט בלי עזרה חיצונית. עם רובם שוחחתי על אכזבתי ואלה ביקשו סליחה. גם כיום אני מרגיש שהחברים המאוד קרובים הללו לא אכפתיים כלפי חבריהם כפי שאני אכפתי ואני מתקשה לסלוח ולשכוח את התחושה שנטשו אותי בתקופה שהייתי זקוק לעזרה. כשאנחנו נפגשים בד"כ אני המארח וכיף מאד יחד אבל התחושה שיש לי מתחים וקשיים עד היום בגלל התקופה ההיא מקשה עליי לסלוח.. אשמח לעזרה ותודה רבה מראש
אני חושב שנתיב הסליחה צריך להיות ממקום שלהבין שהחברה החילונית כיום שאדם גודל בה לא מחנכת להסתכל באמת על השני ולרצות לעזור לו או לפחות להזדהות איתו באמת. אנשים עסוקים בעיקר בעצמם. זאת לעומת החברה המסורתית והדתית שמאוד מדגישה את יסודות מצוות בין אדם לחבירו. ממילא אדם מחברה מסורתית או דתית יתקשה מאוד בעניינים אלו עם חבריו החילונים, אבל האמת היא שהם באמת מסכנים ופשוט לא חונכו לזה, לכן קשה להם מאוד להיות חברי אמת. לכן אין מקום להקפיד עליהם ולא לסלוח להם, אלא במקביל לחברות איתם לנסות למצוא חברויות אחרות עם אנשים שיותר מתאימים לך.
2024-06-18 01:22:17
לימוד במהדורה ישנה של פניני הלכה
שלום וברכה. ברשותי סט ספרים של פניני הלכה. הסט אינו המהדורה הכי עדכנית שקיימת היום, ורציתי לדעת האם יש מקום שמפרט את השינויים בין המהדורות? בתחילה חשבתי שהמהדורות החדשות הם שינויי סדר או נוסח טקסט, או מקרים שהתחדשו כיום, אך שמתי לב שישנם גם שינויי הדרכות להלכה. אתן דוגמא: בספר על פסח שברשותי מהמהדורה הרביעית (תשע"א) נכתב: "מותר לנוהגים איסור קטניות לאכול ולבשל בכלים של מי שאינו נוהג איסור זה, ובתנאי שיעברו עליהם עשרים וארבע שעות מאז שבישלו בהם קטניות". ובמהדורה העדכנית כפי המופיע באתר רשום כך: "מותר לנוהגים איסור קטניות לאכול ולבשל בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות". כלומר שונתה ההוראה לכך שאין צורך לחכות 24 שעות ומספיק ניקיון, ואם הייתי מתבסס על ההוראה הקודמת הייתי יכול להיכנס למצב של אי נעימות מיותרת מול מארחים אוכלי קטניות. אשמח לעזרתכם על מנת שאוכל ללמוד מהספרים ללא ספק. תודה רבה.
אין מקום שמפרט את השינויים בין המהדורות. אני חושב שהדבר שעלית עליו הוא המשמעותי ביותר, שכן רק בשנים האחרונות הרב 'עלה' על כך שכלי מתכת וזכוכית אינם בולעים כלל טעמים. דבר זה משנה כמובן את כל הלכות בליעת איסורים. אמנם אינו משנה את הלכות הגעלת כלים, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות.
מה שאני יכול להציע לך, זה לרכוש את ספר 'קיצור הלכה' https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
בספר זה יש כעת בספר אחד כל ההלכות למעשה העדכניות ביותר שיש בספרי פניני הלכה
2024-06-17 20:06:30
תשמיש בזמן שיש להימנע מכניסת להריון וללא גלולות
אשתי ואני מתחילים מחר טיפול לשם מניעת מחלה גנטית מהעובר. לשם כך אשתי מפסיקה לקחת גלולות ומתחילה בטיפול הורמונלי. עד להצלחת הטיפול והחזרת העובר לאחר הטיפול הגנטי וקליטתו ברחם אשתי, אסור לנו לקיים מין לא מוגן בגלל החשש שאשתי תכנס להריון בטרם ההפריה בבית החולים. האם בזמן זה מותר לנו לקיים יחסים באמצעות קונדום או ביאה דרך איברים?
קודם כל בהצלחה גדולה בטיפול, שתזכו לגדל בנים ובנות העוסקים בתורה ובמצוות בנחת ובשמחה.
התשובה היא שאין מצב שבו הזוג אסור להיות ביחד בימי טהרתה של האישה. אם יש בעיה להוציא את הזרע בתוך הנרתיק, אז מותר להוציאו בפי הטבעת ('ביאה שלא כדרכה'), ואם אין אפשרות כזו, מותר לשמש בפי הטבעת, או עם קונדום, או להוציא את הזרע על גוף האישה (תשמיש 'דרך איברים').
הדברים על מקורותיהם מובאים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), ובאופן תמציתי הלכה למעשה הם יובאו בספר החדש שיצא בעזרת ה' לאור – 'קיצור הלכה, זוגיות ומשפחה' – ספר המשך לספר הקיצור שיצא כעת על ספרי פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
שלא כדרכה
לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.
לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).
2024-06-17 17:08:56
הלכות שפתון בשבת
יש לי יובש חמור בשפתיים כבר כמה שנים, ואני משתמש במשחה למנוע את היובש ואת האי נעימות. השאלה שלי היא: אם בשבת אני שם קצת משחה באופן שכל המשחה נספגת בעור ואין שום שכבה מעל האם יש איסור ממרח והאם יש איסור של רפואה בשבת אם אני משתמש במשחה באופן קבוע יום יום כל הזמן. והאם הדבר אסור או מותר מעוד בחינות. ממש תודה רבה וישר כח
קודם כל יש לציין שיובש חמור בשפתיים אינה בעיה נקודתית, אלא בעיה שיש לפתור אותה על ידי תזונה נכונה, כלומר להפחית באופן משמעותי אוכל לא בריא (קמח לבן, שמן מבושל-מטוגן, סוכר). בתוך חודש אתה תבחין בשיפור משמעותי. הגוף מאותת לך לשמור עליו יותר טוב…
לגופו של עניין – במקום צער משמעותי כמו שלך, מותר למרוח בשבת משחה שנספגת לגמרי בעור. דין זה מובא בפניני הלכה שבת (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
"אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור."
2024-06-17 16:15:52
כשרות
בס״ד שלום כבוד הרב, אציין שאני אשכנזיה ונתנו פעם אחת לשכנה שהמיקרו שלה טרף כנראה כי היא לא דתיה כרית חימום, האם מותר ישר אחרי שהיא השתמשה בו במיקרוגל שלה להכניס אותו למיקרו שלנו? תודה רבה ויום טוב
מכיוון שמן הסתם אנשים משתמשים בכרית כזו כאשר צלחת המקרוגל נקייה, לא עוברים טעמים, ולכן אין שום בעיה.
2024-06-17 14:08:21
חוג ריקוד בשלושת השבועות
שלום וברכה אני משתתפת בחוג ריקוד שעבורי הוא חוג התעמלות. לא לומדים בחוג זה סגנונות מחול, לא אמורים לזכור את הצעדים. מה כן? עבודה על קוארדינציה (לטובת המוח) והפעלת הגוף (סיבולת לב ריאה, חיזוק שרירים וכד') החוג יתקיים עד סוף חודש תמוז. האם אוכל ללכת לשני השיעורים שאחרי י"ז בתמוז? המורה בנכונות לשים מוזיקה ווקלית . הערה – בימי ספירת העומר לא הספקתי לשאול אז החמרתי והפסדתי. עכשיו יותר ברור לי שכדאי לשאול כי לא בטוח שהחוג הזה נחשב בגדר ריקוד ומחול. לתשובתכם אודה
התשובה היא – מותר.
זה בעצם סוג של חוג אירובי. לכן התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים בפרק העוסק בהלכות שלושת השבועות (אפשר לקרוא מהספר פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים הלכה למעשה כפי שמובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
"מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה."
2024-06-17 07:45:27
חוזר בתשובה – הלכה ומנהג
שלום הרב, אני בן 35, נשוי, חוזר בתשובה מזה 3 שנים. כשהתחלתי לחזור בתשובה ועד היום נסמכתי על הספר "שערי הלכה" (קיצור משנה ברורה), כעת רכשתי את "קיצור הלכה- פסקי פניני הלכה", הספר כתוב בצורה מאד טובה וחשבתי לעבור לנהוג כמותו- כיצד יש לנהוג במידה ויש הבדלים בפסיקה לאשכנזי? לרקע, אני מתפלל בנוסח האריז"ל (תהילת ה', בחלק מהלכות התפילה נוהג כסידור האדמור הזקן), לומד חת"ת יומי, מתפלל עם גארטל, אך מניח תפילין בית יוסף (אשכנז רגיל), טלית בקשר אשכנז רגיל. תודה רבה, אשמח גם לשאול הם זה בכלל בסדר שבמשהו אני נוהג כאשכנזי רגיל ובחלק כחסידות חב"ד.
קודם כל אומר שני דברים: א. עניתי על שאלתך זו ביום שבו שאלת אותה לפני שבועיים. כנראה שמשום מה בגלל תקלה, התשובה לא הגיע אליך. ב. אין לי מילים לתאר את הערכה שלי כלפי חוזרים בתשובה. זכיתי להכיר הרבה, ועד היום אני זוכה להיות בקשר עם חוזרים בתשובה. לכן אתה יכול לראות עצמך כ VIP אצלי 🙂
לגבי שאלותיך:
אתה יכול בהחלט ללמוד את הספר שכתבתי בעמל רב – 'קיצור הלכה', ולעשות את כל הכתוב בו, שהרי הוא נועד גם לאשכנזים וגם לספרדים, וכשיש הבדלים בין המנהגים הדבר מובא בספר. ואם תרצה לשמור על הלכה מסוימת שהתרגלת אליה, זה בסדר גמור. ואם יש לך התלבטות לגבי הלכה מסוימת, אתה יכול לשאול כאן כל דבר בשמחה.
לגבי שאלתך השניה, גם זה בסדר גמור בדרך כלל, ואם אתה מתלבט על משהו – תשאל, וכך לאט לאט תלמד את דרך המלך עבורך.
באופן כללי, חשוב לומר לחוזרים בתשובה שכל מה שכתוב בספרי ההלכה הוא נכון, אלא שלפעמים ספר מסוים נוקט יותר בצד המחמירים או בצד המקלים, או מדגיש מנהג מסוים יותר מספר אחר, אבל לכל דעה יש מקום בהלכה, העיקר שאדם ידע מה נכנס בתוך תחום ההלכה ומה בחוץ ואין לעשותו.
בהצלחה רבה בדרכך החדשה.
2024-06-17 01:59:56
בדיקה לאחר וסתות
שלום בדיקה שלא נעשתה מיד בסוף העונה של וסת הפלגה ווסת חודש עד מתי ניתן לעשות את הבדיקה?
בדיקת וסת החודש והפלגה שלא נעשתה בזמנה, כלומר בעונה שהיתה צריכה לבדוק, יום או לילה, אינה צריכה השלמה.
2024-06-16 15:41:02
שימוש בתנור ביום טוב
הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?
מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.
הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.
2024-06-11 06:09:29
טרף כלים
יה שמן חם(לא בטוח רותח) במחבת אחרי טיגון שניצלים, ולקחו בקבוק פלסטיק של משקה חלב שהיה מלוכלך ושפכו לשם את השמן מעל הכיור הבשרי עם כלים בשריים… השמן כמובן זלג ונשפך מהבקבוק הקטן בכמויות לכיור ולכלים מה הדין עם הכלים הבשריים והכיור?
להכשיר את הבקבוק החלבי והכלים הבשריים והכיור על ידי שפיכת מים רותחים מהקומקום.
2024-06-10 15:31:57
לבישת ביגוד קצר בציבור
היי, לעיתים אני לובש ביגוד קצר (מכנס קצר וחולצת שרוול קצר) בציבור, למשל, כשאני יוצא מחדר כושר ובדרך הביתה לפעמים עובר בסופר. האם יש בכך משהו בעייתי מבחינה הלכתית? דוגמא נוספת – בטיול מטעם העבודה, שנערך בקיץ, שבו יש סביבה מעורבת (נשים וגברים, סביבה שברובה חילונית) האם מותר להגיע בלבוש מכנס וחולצה קצרים? יש לציין כי בשני המקרים מדובר במכנסיים שמגיעים עד לברך, או קרוב אליו, ולא קצרים "מדי"… תודה.
מותר לגברים ללכת עם מכנסיים וחולצה קצרים בציבור, וגם רבים מהמהדרים לא מקפידים על הידורם כשהם עושים כושר או מטיילים.
2024-06-09 19:01:21
כלי זכוכית מחוסמת
שלום, אני פונה אליך בשאלה שקשורה יותר להלכות כלים, בתקווה שתוכל לסייע. אני עובדת בשגרירות ישראל בפינלנד. קולגה בעבודה, ששומרת כשרות באופן בסיסי, ביקשה להבין אם תוכל לרכוש סט כלים "קורנינג קורל" (להבנתה הם זכוכית מחוסמת) כך שתוכל להשתמש בהם גם לחלבי וגם לבשרי, וגם בפסח? אם כן, אשמח לדעת כיצד להנחות אותה, ואת הלכות שימוש בכלי זכוכית. תודה ושבוע מבורך.
כלי זכוכית שנקנו מגוי ועברו טבילה במקווה טהרה כדי להעבירם לקדושת ישראל, מותר להשתמש בהם רק למין אחד – בשרי או חלבי, לא גם וגם, ולא בפסח. לכן צריך לקנות סט לחלבי וסט לבשרי, ולפני פסח צריך להכשירם בהגעלה במים רותחים, או לקנות סט לפסח.
2024-06-09 06:41:01
סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי
האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)
כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.
פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."
2024-06-06 23:41:18
שחרור שבויים במחיר של שחרור מחבלים
האם מותר לשחרר פדויים במחיר של שחרור מחבלים? בשורש השאלה, טמונות שתי שאלות עומק. מה עדיף – פיקוח נפש ודאי של מעטים (האם הם נחשבים כפיקוח נפש של יחיד או של רבים? כי הרי אל מול כלל ישראל הם מיעוט ואולי יחשבו כיחיד אך בפני עצמם הם לא יחיד אלא רבים..) אל מול פיקוח נפש עתידי (כמעט ודאי, כי הוכח ש42% ממשוחררי עסקת שליט חזרו לפגע.. ופה נשאלת עוד שאלה – מאיזה אחוז זה נחשב ספק פיקוח נפש ומאיזה אחוז זה נחשב ודאי??). ושאלת עומק שניה – איך מודדים פה את הדין "אין פודין יתר מכדי דמיהן" – האם ביחס של אחד לאחד או שמא פרט הדין הזה נאמר רק על דמים ולא על נפשות?
דין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור:
כאשר מחבלים ערבים דורשים עבור חטוף יהודי אחד שחרור של יותר ממחבל אחד שברשותנו, אין להיענות לבקשתם גם במחיר חיי החטוף, מפני שבמלחמה אסור להיכנע לשום סחטנות, כדי שלא להעלות את מורל האויב להמשיך לפגוע בנו. מה גם שהמציאות הוכיחה שמבין המחבלים ששוחררו, רבים המשיכו לעסוק בטרור, עד שמספר הנהרגים על ידם היה רב ממספר השבויים שלנו ששוחררו. במקרה כזה, צריך הצבא לפתוח במלחמה כדי להציל את השבוי (עי' במדבר כא, א, ושמואל א, ל).
אמנם כאשר מדובר במלחמה שהסתיימה, מותר להחליף את כל השבויים שבידינו תמורת כל השבויים שבידם, למרות שיש בידינו הרבה יותר שבויים. משום שזהו הנוהג המקובל בהסכמי הפסקת אש, ולכן אין חשש שהחזרת השבויים תעלה את מורל אויבנו.
2024-06-06 23:38:51