חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שאלות שונות
שלום הרב יש לי מספר שאלות מנושאים שונים 1. אני יודע שהרמבם מתיר להוריד את השיער לגמרי בפיאות העיקר שתער לא ייגע באזור כלומר אפשר עם מספריים והלכה להיום לשיטתו אפשר גלגלת שזה מכונת גילוח באיזור השאלה אם יש עוד מישהו שסובר כמוהו והאם אפשר לסמוך על הרמבם כי מדובר כאן במחלוקת חכמים. 2. קראתי שאפשר להוריד שפם בתער מדוע אף אדם לא עושה כך אם מותר הרי האיסור הוא על הפיאות והזקן להשחית ולקהיף 3. יש לי מדיח כחים אחד בבית שמיועד בדרך כלל לבשרי אם הסבון בהפעלת המדיח מתחיל בתכנית ישר ואני מותר להכניס כלים חלביים שנשטפו מהם שיירי חלב ברורים ביחד עם כלים הבשריים? 5. יש לי מיקרוגל בשרי מותר לי לחמם דברים חלביים אם אני מכסה את הצלחת בנייר סופג ?
- ההלכה היא שצריך להשאיר בפאות שיער, ואין להקל בזה.
- טכנית – אם אדם מתגלח במכונה, למה שדווקא בשפם יוריד בתער (עלול גם לפצוע את עצמו שם).
- דין מדיח מבואר בפניני הלכה כשרות ב' פרק כה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וזו מסקנת הדברים: יש נוהגים להדר ולייחד מגש לבשרי ומגש לחלבי, או לייחד את המדיח למין אחד בלבד. אמנם להלכה, מותר להדיח באותם מגשים כלי בשר וכלי חלב זה אחר זה, ואין צורך לפנות את שיירי המאכלים שבמסננים. את כלי הפרווה מותר להדיח עם שני המינים. כאשר רואים שנותרים במדיח שיירי מאכלים ושומנים (מצוי במדיחים ישנים), צריך להקפיד לאחר הדחת הכלים להפעיל שוב את המדיח על החום הגבוה ביותר, כדי לנקותו היטב לפני הדחת כלים מהמין השני. כמו כן, אין להדיח בו כלי פרווה יחד עם כלים אחרים.
- גם דין מקרוגל מובא שם, וזו מסקנת הדברים: הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.בדיעבד שחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-02-26 11:51:50
ברכות
מה מברכים אשכנזים על מלוואח כשזה עיקר הארוחה (ארוחה ארעית)
ספרדים ואשכנזים ותימנים מברכים על מלאווח מזונות בארוחה ארעית, אבל אם אוכלים ממנו נפח של ארבע ביצים (של ימינו) ושבעים מכלל הארוחה כארוחה רגילה ולא ארעית, דינו כלחם.
כל זה מבואר בפניני הלכה ברכות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-02-23 20:30:07
הנקה ליד ספרים
האם מותר להניק בסלון כאשר יש ארון ספרים עם ספרי קודש (חומשים)
מותר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-02-20 23:09:44
סחיטת לימון על דג בשבת
ראיתי בהלכות של הרב מלמד : (https://ph.yhb.org.il/01-12-08/) : כן מותר לסחוט לימון על דג מטוגן, ואף שהטיפות לא ייבלעו בתוך הדג, כיוון שהן נועדו להטעימו הרי הן טפלות לו ונחשבות כחלק ממנו (שו"ע שכ, ד; שש"כ ה, הערה טו). ורציתי להבין – האם יש הבדל בין דג חם לקר , או שבכל מקרה מותר לסחוט לימון על הדג בשבת ?
אם הדג רותח אסור לסחוט עליו לימון משום איסור בישול, אבל אם הוא חם כך שיכול להכניס לפה חתיכה רגילה ולאכול אותה רגיל – מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-02-19 14:15:13
שניים מקרא ואחד תרגום
שלום הרב, האם אפשר לקרוא פעמים את הפרשה עם פירוש שטיינזלץ וזא יחשב שניים מקרא ואחד תרגום תודה רבה
כן
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-01-26 17:53:31
שאלה הילכתית לברור בנושא פורים
שלום כ"ב הרב האם אפשר לאנשי המרכז(פ"ת)לחגוג את יום הפורים ביום שלישי (השנה תשפ"ג)בירושלים הווה אומר קריאת מגילה וסעודה בו ביום ולצאת ידי חובת החג (לא ניתן לעלות לירושלים בערב הקודם אלא עולים אחרי עלות השחר ביום שלישי בבוקר) שאלה שניה, מדובר בילדה יהודיה שחוגגת בת מוות בו ביום ותקרא את מגילת אסתר לקהל , האם היא יכולה להוציא את הקהל גברים ונשים , איך נוהגים ? שא
התשובה לשאלה הראשונה היא – כן. כיון שאתם נמצאים בפתח תקווה עד לאחר עלות השחר של יום י"ד, אתם מתחייבים במצוות הפורים בי"ד, ואין זה משנה איפה תקיימו אותן.
התשובה לשאלה השניה היא שאישה אינה יכולה להוציא גברים, אבל יכולה להוציא נשים. הלכה זו מובאת בפניני הלכה זמנים פרק טו סעיף ז. לכן לאחר הקריאה של ילדת בת המצווה או לפניה, צריכים הגברים לשמוע את הקריאה מגבר.
ז – נשים במקרא מגילה
לדעת רש"י ורמב"ם, נשים חייבות במקרא מגילה כגברים, ואשה יכולה לקרוא לבני ביתה את המגילה. לעומת זאת דעת בעל הלכות גדולות ורבנו חננאל, שחיוב הנשים שונה מחיוב הגברים, שגברים חייבים במקרא מגילה, ואילו נשים חייבות בשמיעת מגילה בלבד. לשיטה זו אשה אינה יכולה להוציא את בעלה בקריאתה. בשו"ת 'אבני-נזר' (או"ח תקיא) פירש שטעם ההבדל נובע מכך שנשים צריכות לשמוע מגילה רק כדי לפרסם את הנס, ולכן חיובן בשמיעת המגילה ולא בקריאה. ואילו גברים מצווים גם בפרסום הנס וגם בזכירת עמלק כדי להתעורר למחייתו, ולכן הגברים מצווים גם בקריאת המגילה.[1]
כיוון שהדין שנוי במחלוקת שקולה בין הראשונים, הורו רוב האחרונים שאשה לא תוציא איש ידי קריאת המגילה. ורק בשעת הדחק, כאשר אין אפשרות שהאיש יקרא לעצמו או ישמע מאיש אחר, תקרא לו אשה, כדי שיצא ידי המצווה לפי הסוברים שאשה יכולה להוציא איש.[2]
אשה יכולה להוציא נשים אחרות ידי חובתן. ואמנם יש אומרים, שאשה אינה יכולה להוציא נשים רבות, מפני שדין קריאת המגילה לנשים רבות כדין קריאת התורה, וכשם שאשה אינה קוראת בתורה כך לא תקרא לנשים רבות מגילה. ויש אומרים, שכאשר הקריאה נעשית עבור נשים אין מברכים עליה (בן איש חי ש"א תצוה א, כה"ח תרפט, יט). אולם העיקר כדעת רוב רובם של הפוסקים, שאשה יכולה להוציא נשים אחרות בקריאת המגילה, ותברך בתחילה כנוסח הגברים. ואם הן עשר נשים, הקוראת תברך אחר הקריאה את ברכת 'הרב את ריבנו'. והרוצות להדר לצאת ידי כל הדעות, ישמעו את קריאת המגילה מגבר. ואם אפשר, ישמעו את המגילה בבית הכנסת עם הגברים, שברוב עם הנס מתפרסם יותר.
כאשר גבר קורא לנשים את המגילה, המנהג הרווח שהקורא מברך עבור כולן, ואם הן עשר, יברך בסוף 'הרב את ריבנו'. ויש נוהגים שאשה אחת תברך עבור כולן. ושני המנהגים כשרים. [3]
[1]. בטורי אבן מגילה ד, א, כתב שחיוב הגברים מרוח הקודש, וחל רק על הגברים כמצווה שהזמן גרמה, ואילו חיוב הנשים מפני סברת "אף הן היו באותו הנס", וזה חיוב מדברי חכמים בלבד. ולכן לבה"ג ור"ח אשה אינה יכולה להוציא איש. וכך דעת ראבי"ה, ורוקח, וכך נראה מהתוס' ור"ן. וכתב המרדכי לפי שיטה זו, שנוסח הברכה לאשה שונה, והוא: "לשמוע מגילה". אולם לרש"י, רמב"ם, נמוקי יוסף, או"ז, ריא"ז, המאירי ועוד, חיוב הנשים כגברים, ולכן אשה יכולה להוציא איש, ונוסח ברכתה כנוסח ברכתו.
וי"א שחיוב נשים כגברים אלא שאינן יכולות להוציא גברים מסיבה אחרת. לדעת סמ"ג, מפני שהיא כקריאה בתורה, ופירש מ"א תרפט, ה, שמפני כבוד הציבור קבעו שלא תקרא, ואפילו יחיד לא תוציא משום לא פלוג. ולדעת כלבו, לא תוציא משום "קול באשה ערווה". ולדעת הסוברים שאשה רשאית להוציא גברים, אפשר לבאר שמדובר בקרובי משפחתה, שאין לחוש כ"כ לקול באשה ערווה. או שתקרא בלא טעמים. ואפשר לפרש שמעיקר הדין כאשר מדובר בצרכי מצווה אין חוששים לקול באשה ערווה, וכשם שמעיקר הדין היה מותר לאשה לקרוא בתורה (מגילה כג, א. וכפי שכתב החיד"א במראית עין לנידה יג, וראש דוד בשלח נד, ד. עי' יחו"ד ד, טז).
[2]. יש מהאחרונים שפירשו את השו"ע תרפט, א-ב, שסובר שאשה יכולה להוציא גבר, וכך הלכה (ברכ"י רעא, א; מאמר מרדכי תרפט, ב). בחזון עובדיה לפורים עמ' נט, כתב שאף שהעיקר כדעה המקילה, אין לסמוך עליה אלא בשעת הדחק, ע"כ. אולם לדעת רוב האחרונים, העיקר שאין לאשה להוציא איש, וכ"כ לבוש, א"ר תרפט, ב, פר"ח א, ערך השולחן ג, חקרי לב, דה"ח. וי"א שכך גם דעת שו"ע (פמ"ג א"א ד; ועי' כה"ח יד).
[3]. בקרבן נתנאל (על הרא"ש מגילה פ"א ד, אות מ) כתב סברה מחודשת, שאשה אינה יכולה להוציא נשים רבות (הובא בשעה"צ תרפט, טו). ובמ"א תרפט, ו, כתב עפ"י הסוד שאשה לא תקרא לעצמה. והביאו ח"א קנה, יא; וכ"כ בבא"ח תצוה א, עפ"י המנהג. אולם נראה שגם לדעתם כל זה מלכתחילה. ומ"מ דעת רוב ככל הפוסקים שאשה יכולה להוציא נשים, שכן לדעת מחצית הראשונים יכולה להוציא גם גברים, וגם למחמירים, לא עלתה סברה שאשה לא תוכל להוציא נשים. וכ"כ ערוה"ש תרפט, ה. ולכך נטה רשז"א (הליכות שלמה יט, הערה ד). אולם לכתחילה גם לנשים יש מצווה לשמוע ברוב עם אלא שאינו חיוב כגברים, מאותו הטעם שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן ומתפילה במניין (עי' מ"ב תרפט, א; פס"ת תרפט, א).
לדעת רמ"א תרפט, ב, כשאשה מברכת, תברך "לשמוע מגילה", וכ"כ לבוש, ב"ח ומ"ב תרצב, יא. אולם דעת רוב הפוסקים, שאשה תברך כאיש "על מקרא מגילה". ראשית, מפני שלדעת מחצית הפוסקים הסוברים כרש"י ורמב"ם חיובן כחיוב הגברים. שנית, אף לבה"ג ור"ח, שהן חייבות רק בשמיעה, מ"מ לפי ר"ת, וכך מנהג אשכנז, נשים רשאיות לקיים מצוות כגברים בברכה. ולכן אפשר שלא לחלק בין נוסח ברכת הגברים לנשים. וכך מנהג רוב הספרדים, וכ"כ פר"ח וגר"א. ועי' יבי"א ח"א או"ח מד.
אמרו בגמ' ר"ה כט, א, "אע"פ שיצא מוציא", היינו גם מי שקיים מצווה ובירך עליה, יכול לברך עבור מי שעדיין לא יצא. לדעת בה"ג ורמב"ם, בתנאי שזה שיוצא אינו יודע לברך, אבל אם הוא יודע לברך, עליו לברך בעצמו. ולאור זרוע ור"ן, גם אם הוא יודע לברך אפשר לברך עבורו. במחלוקת זו תלויה השאלה, האם עדיף שאחת הנשים תברך. וביאר בבאו"ה רעג, ד, שכל המחלוקת היא לכתחילה. בפשטות עדיף שאחת הנשים תברך עבור כולן, שבזה יצאו ידי כל השיטות. וכ"כ בלוח א"י, ובהליכות שלמה יט, ג. אולם רבים נוהגים שהמוציא מברך, כמובא במ"ב תקפה, ה, לעניין שופר, ותרצב, י, לעניין נשים במגילה. במנח"י ח"ג נד, לח, כתב עפ"י המבואר בשו"ע תרפט, ה, ולעיל בהערה 4, שאם אינן עשר עדיף שכל אחת תברך לעצמה.
על ברכת 'הרב את ריבנו' שמברכים לעשר נשים, עי' להלן בהערה 17.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-01-26 12:47:43
צמיד לבן
שלום! חודש טוב! אני בן. האם מותר לי לשים על היד צמיד/ים (למשל עם כיתוב "כולנו הילדים של אסתר ויהונתן פולארד")? האם יש חילוק בין סוגי צמידים ואם כן מהו?
אם לא מדובר על צמידים שמתאימים בעיקר לבנות, אלא צמידים שגם בנים רגילים ללכת איתם – מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-01-24 10:57:43
הפרשת תרומות ומעשרות
בס"ד שלום כבוד הרב , שכן שלי הביא לי 5 פומלות מהעץ שלו והשכן אינו שומר תורה ומצוות האם צריך להפריש מהם תורמות ומעשרות? ואם כן , איך מפרישים?
יש בפומלות אלו קדושת שביעית, שהרי הם גדלו שליש מגידולן בשנה שעברה. ואמנם פירות קדושת שביעית הם הפקר ולכן בעיקרון לא צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות, מכל מקום כיון שמדובר בשכן חילוני שמן הסתם טיפל בעץ שלו כרגיל ולא הפקירו בשמיטה, צריך להפריש תרומות ומעשרות מספק בלי ברכה. מפרישים מהם מעשר עני ולא מעשר שני. אין צורך בפועל להביא את המעשר ללוי ולעני כמו בהפרשת פירות שוודאי חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, אלא רק להפריש בנוסח.
אביא לך את נוסח ההפרשה עם הסבר:
סדר ההפרשה
א. את התרומות והמעשרות צריך להפריש כסדר:
תחילה מפרישים לתרומה גדולה כלשהו מהפירות (בנוסח להלן – "החלק הנוסף על אחד ממאה").
לאחר מכן מפרישים מעשר ראשון עבור הלוי (10% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה עם עוד תשעה חלקים כמוהו").
מתוך המעשר הראשון מפריש כיום בעל הפירות במקום הלוי תרומת מעשר (10% מהמעשר הראשון, שהוא 1% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה". נמצא שנשאר ללוי 9% מכלל הפירות).
בסוף מפרישים מעשר שני או מעשר עני, לפי שנת הפרי (בנוסח – "מעשר ממה שנותר". כיון שנשארו לאחר הפרשת המעשר הראשון 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, מעשר זה הוא 9% מהפירות).
ב. את שתי התרומות (אחוז ומשהו) מוציאים בפועל מתוך הפירות, וכיון שיש בהן קדושה, עוטפים אותן ומניחים בפח. ואילו את המעשר ללוי ולעני לא מוציאים בפועל בשעת ההפרשה, אלא מייחדים להם מקום באחד הצדדים של הפירות, ולאחר מכן ייתן אותם או את שוויים ללוי ולעני (עי' לעיל ט, יח). גם את פירות המעשר השני מפרישים ומייחדים להם מקום, ולאחר מכן פודים על פרוטה.
נוסח ההפרשה עם פירוש
ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". כאשר לא ברור שצריך להפריש תרו"מ מהפירות, לא מברכים.
נוטלים מעט יותר מאחוז אחד מהפירות המיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מפרידים אותו משאר הפירות, ואומרים: "החלק הנוסף על אחד ממאה ממה שהפרשתי שנמצא בצד ימין שלי, יהיה 'תרומה גדולה' (בכך מייחדים מקום לחלק הנוסף על האחוז בצד ימין של כלל הפירות המיועדים לתרומות).
האחד ממאה שנשאר כאן (כלומר האחוז שהפרדנו מכלל הפירות בתחילה מיועד לתרומת מעשר שתופרש להלן מתוך המעשר הראשון) עם עוד תשעה חלקים כמוהו (היינו 9% המיועדים למעשר ראשון) בצד ימין של הפירות הללו (היינו כלל הפירות) יהיו 'מעשר ראשון' (בכך מייחדים מקום לפירות המיועדים למעשר ראשון, שאותם או את שוויים יתן אח"כ ללוי).
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון ומונח מופרד מהפירות (הוא האחוז שהופרד מתחילה מכלל הפירות, ועדיין נחשב בכלל המעשר הראשון), הרי הוא 'תרומת מעשר' (ובכך הפרשנו תרומת מעשר מהמעשר הראשון. אחר כך עוטפים את התרומות ומניחים אותן בפח).
מעשר ממה שנותר (10% ממה שנותר לאחר מה שכבר הפרשנו. וכיון שנותרו 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, אנו מפרישים כעת 9%) בצד השמאלי של הפירות יהיה 'מעשר עני' (בכך מייחדים מקום למעשר עני).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-01-23 11:00:06
הלכות תפילה
שלום, ליד הבית שלי יש מניין שחרית, אני נוהג ללכת לשם, הם מתפללים מאוד מהר כך שאני לא מספיק לקרוא הכל מהודו עד ישתבח לכן אני נוהג להגיע כמה דקות לפני ומתחיל הודו ומגיע איתם ביחד "לברכו", אבל כשאני מתחיל איתם ברכו הם מגיעים לתפילת עמידה ואני נשאר מאחור, שאלתי היא האם אני יכול להתחיל לפניהם ברכת יוצר אור כדאי להתפלל בקצב שלי או שיש עניין מסוים להתחיל עם הציבור ביחד "מברכו"? תודה.
הכי חשוב זה להתחיל איתם ביחד תפילת עמידה, לכן תתפלל לבד עד גאל ישראל, ותענה לברכו ולקדיש.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-11-02 12:00:05
אומנות ואמונה
בס״ד שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת האם מותר לצייר או לאייר, פנים (פורטרט) או דמות של אדם יהודי בעל מאפיינים דתיים למשל ציור של חסיד או רב לשם האומנות בלבד? יש לציין, שלא מדובר בדמות של אישיות מוכרת או ספציפית אלה סימבולית, עוד ברצוני לציין שאין כוונה לקריקטורה או כל מאפיין ציני או סרקסטי המעורר גיחוך אלה להפך, לצורך ההדר, היופי והחן שבדבר. כמובן שאני מודע לקושי ההלכתי שבדבר שכאמור יש איסור מוחלט מהתורה ליצור צלם או תמונה של דמויות, אך מכיוון שלא מדובר כאן לצורך פולחן כזה או אחר אלה לשם האומנות בלבד ומכיוון שמדובר בביטוי גרפי של יהודים אשמח לדעת מה הגדר? תודה רבה! יובל
עם ציורים אין בעיה למעשה. הדיונים בהלכה הם על פיסול ושאר צורות בולטות, ועל ציור של שמש ירח וכוכבים (שולחן ערוך יורה דעה סימן קמא, ד).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-10-31 09:37:52
קניית אקדח מכספי מעשרות
הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?
לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-10-30 17:43:21
תפילת הדרך
שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?
הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:
יח – תפילת הדרך
הדרך
א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.
ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.
ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.
ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.
הברכה
ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.
ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-10-30 17:22:05
תפילת נשים
שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!
כן.
פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :
ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה
הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.
ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.
ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).
ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]
תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).
יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).
לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).
תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).
[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-10-18 16:45:13
ברכת ליישב בסוכה
בפנה"ל סוכת הרב כתב שלמנהג אשכנז : "…ומי שאינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר. ואף שיש בזה עוד מנהגים, כך ראוי לנהוג." ומשמע שאם גם זה אין לך או שאתה לא רוצה לאכול כלום -לא תברך, וכך כתוב בהרחבות בפרוש:"ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים, ….אבל על שהייה בלבד אין נוהגים לברך." ואילו בפניני הלכה לילדים עמ 94 כתוב: "ואם אינם רוצים לטעום- יש נוהגים לברך אפ' רק על שהייה בסוכה, וכך ראוי לנהוג." אשמח לתשובה איך זה מסתדר?
אכן בשנים האחרונות הרב השתכנע להכריע כדעה שהזכיר בהערה בספר, ומובאת כעת בפניני הלכה לילדים שנכתב על פי המהדורה האחרונה שכתוב בה כך:
"למנהג אשכנז, העומד לאכול שיעור שחייבים לאוכלו בסוכה, יצמיד את ברכת 'לישב בסוכה' לאכילתו. ואם אינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מאכל או יין. ואם אינו מתכוון לאכול כלל, רבים נוהגים שלא לברך, ויש נוהגים לברך על השהייה, וכך ראוי לנהוג."
הערה – "דעת רוב הראשונים ומהם: בה"ג, רב האי גאון, רי"ף, רמב"ם ורש"י, שכל אימת שאדם נכנס לסוכה לשם מצווה, ואפילו הוא מתכוון לשבת בלבד, יברך. וכך נוהגים עולי תימן, וכך דעת הגר"א למעשה. לעומת זאת, דעת ר"ת, העיטור, רב יהודאי גאון ועוד גאונים, לברך על האכילה בסוכה, וכך נוהגים רוב ישראל (שו"ע תרלט, ח, ומ"ב)… לט"ז, ח"א, מ"ב תרלט, מח, וחזו"א, כל מה שנהגו לברך על האכילה, הוא כאשר מתכוונים לאכול, אבל מי שנכנס לשבת בסוכה ויודע שבכל משך שהייתו בה לא יאכל, יברך על שהייתו. ולמאמ"ר ח, מברכים רק על אכילה שחייבים לאכול בסוכה. ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים, שאם אין מתכוונים לאכול כשיעור שמחייב סוכה, מברכים גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר, מפני שהעיקר כדעת הסוברים שיש לברך גם על שהייה בסוכה, אלא שהואיל ונהגו לברך על אכילה, טועמים דבר ואגב הברכה על אכילתו מברכים על הסוכה. וכשאין רוצים לטעום, רבים נוהגים שלא לברך, ויותר טוב לברך כדעת רוב הראשונים וכמה מגדולי האחרונים. ועיין בהרחבות ה, ט-י."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-10-14 08:42:49
ערב מעורב של שירה בציבור
האם מותר להשתתף בארוע של שירה בציבור שהינו מעורב כשהמנחה הוא גבר ואין נשים ששרות על הבמה? האם זה משנה אם מדובר בפיוטי סליחות וכדומה לכבוד חודש אלול.
אסור. פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ז, סעיף יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-09-14 06:53:21
אוכל ששהה לילה מתחת למיטה
שלום הרב, האם חוששים היום מרוח רעה בעניין מאכל סגור ששהה בלילה מתחת למיטה . כמו: אבטיח, חטיפים סגורים וכו ? ומה הסיבה המהותית לביצה ובצל מקולפים שאפילו הונחה עליהם קליפתם זה מספיק לביטול חשש רוח רעה ? תודה רבה
- מאכל שהונח תחת המיטה, גם אם לא היה סגור, מותר לאוכלו.
2. אין צורך לחשוש לביצה ובצל מקולפים לגמרי.
הדברים מובאים בפניני הלכה כשרות פרק לו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-09-12 17:16:06
איסור שכיבה פרקדן
שלום. 1. קראתי שיש איסור לשכב פרקדן ולא היה לי ברור אם איסור זה חל בימינו או לא. אשמח להבהרה. 2. האם היחס ההלכתית לקרי הוא דומה ליחס לקטנים וגדולים? או שיש צורך לאחריו ליטול ידיים בכלי? האם צריך להתרחק ממנו 4 אמות על מנת להגיד דברים בקדושה? 3. למדתי כי צריך ליטול ידיים בכלי לאחר תספורת. האם זה גם כן נצרך אחרי גילוח או גזיזת ציפורניים? תודה רבה ויום טוב.
- אין לישון על הבטן, שמא הדבר יגרום לחימום האיבר ולהוצאת זרע תוך כדי השינה.
- ההלכה היחידה בזה היא שכל עוד הקרי עליו או על בגדים שעליו, אין לומר דברים שבקדושה.
- אחרי גילוח לא, אחרי ציפורניים כן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-09-12 14:13:55
שבת
שלום, 1. האם מותר להכין דייסא דקה בשבת בכוס שלישי בצורה שהיא תהיה יחסית נוזלית ולא עבה? 2. הבנתי שמותר להשתמש במקצץ ביצים בשבת, האם מותר להשתמש בו גם פעמיים(כלומר: לקצוץ את הביצה לפרוסות ולאחמ"כ להפוך אותו ולחתוך שוב לקבלת קוביות?) 3. האם מותר לסחוט לימון על טחינה? אם כן-האם זה משנה באיזה שלב של הכנת הטחינה מדובר? תודה רבה מראש!
- דין הכנת עיסה רכה בשבת מובא בפניני הלכה שבת פרק יב, וזהו קיצור הדברים:עיסה רכה: עיסה שאם יניחוה בצלחת תתפשט לצדדים בגובה שווה, מותר לעשותה בשינוי של סדר נתינת החומרים: אם רגילים להניח תחילה את המאכל ולערות עליו את הנוזל, יניח תחילה את הנוזל. ואם רגילים להניח תחילה את הנוזל, יניח תחילה את המאכל ויערה עליו את הנוזל בבת אחת כדי שלא תיווצר בתחילה עיסה עבה.
אסור לערבב עיסה זו במהירות כדרך חול, ולכתחילה נכון גם שלא לערבבה בנחת, אלא בשינוי של הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב על ידי האצבע, או על ידי נענוע הכלי בסיבוב, או על ידי עירוי העיסה מכלי לכלי. כאשר אין סדר קבוע לנתינת החומרים, יניח תחילה את החומר היבש ויערה עליו את הנוזלים, ויקפיד לעשות שינוי בבחישה.
- מותר
- מותר לסחוט לימון רק לתוך מאכל ולא לתוך נוזל, ולכן כיון שהטחינה נוזלית אסור לסחוט לתוכה. גם דין הכנת טחינה מובא בפרק יב: מותר להוסיף נוזלים לעיסה עבה ולעשותה רכה. לכן מותר להוסיף מים לטחינה גולמית ולערבבה בסיבוב בנחת ולא במהירות, ולכתחילה נכון לערבב בשינוי, משום שתוך כדי תהליך ערבוב המים בטחינה, יש שלב שהעיסה מתקשה מעט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-09-12 14:07:56
הנצרך לנקביו בתפילה
שלום! הנצרך לנקביו בתפילה: א. כשחושב שיכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? ב. כשחושב שלא יכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? לגבי שני הסעיפים – אשמח לדעת את החילוקים בין חלקי התפילה השונים, וגם לדעת האם יש הבדל בין תפילת שחרית שבה האדם עם תפילין ויש טרחה נוספת בהליכה להתפנות (חליצת התפילין ואח"כ הנחתן שוב) לבין מנחה וערבית.
הדברים מובאים בפניני הלכה תפילה. וזהו קיצורם:
הנצרך לנקביו
א. הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לברך ברכות או לומר דברים שבקדושה, ואם אמרם יצא ידי חובה. לכן המעביר שיעור ומתבייש להפסיקו, יכול להמשיך. וכן תלמיד שנמצא בשיעור, כל זמן שאינו צריך מאוד, מפני כבוד השיעור ראוי שיתאפק ולא יצא. אבל המתפלל תפילת עמידה תוך שהיה צריך לגדולים, לא יצא. חשב שיכול להתאפק 72 דקות, ולאחר התפילה נוכח שטעה, יצא.
ב. הנצרך לנקביו אך יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך ולומר דברים שבקדושה, אבל אסור להתפלל עמידה גם אם יפסיד תפילה במניין, ובדיעבד שהתפלל – יצא. ואם עד שיתפנה יעבור זמן התפילה, יתפלל מיד. וכאשר מרגיש צורך קל מאוד, או שכדי להתפנות צריך ללחוץ עצמו כדי להוציא את הפסולת, לא יפסיד תפילה במניין.
ג. התחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע התפילה נצרך לנקביו:
אם יכול להתאפק 72 דקות, יכול להמשיך להתפלל אפילו אם יצא שיתחיל כך את תפילת עמידה.
אבל אם ברור לו שלא יכול להתאפק 72 דקות, כל שאינו צריך לעצור עצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו, רשאי לסיים רק את החלק שבו הוא נמצא. לפיכך, אם התעורר לו הצורך בפסוקי דזמרה, יתפנה לאחר ברכת 'ישתבח', ואם התעורר לו הצורך בברכות ק"ש, יתפנה בסיום הברכה או הפרק שבו הוא נמצא, ואם הוא באמצע תפילת עמידה, יתפנה בסיומה (וכן הדין לגבי לימוד תורה).
ואם באמצע התפילה נתעורר אצלו צורך דחוף להתפנות עד שצריך לעצור בעצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו – ילך מיד להתפנות, אבל אם הוא באמצע תפילת עמידה, כיוון שהתחיל בהיתר, אם יכול להתאפק יסיים את תפילתו.
ד. הלך להתפנות באמצע תפילת עמידה, אם ההפסקה נמשכה כשיעור שהיה יכול להתפלל את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה, צריך להתחילה מחדש, ואם ההפסקה נמשכה פחות זמן, ימשיך מתחילת הברכה שהפסיק בה.
ה. חזן שהתעורר לו צורך לפני חזרת הש"ץ ואינו יכול להתאפק 72 דקות, עדיף שילך להתפנות ואחר יחליפו, אלא אם כן הדבר כרוך בעלבון גדול מאוד. אמנם בעל קורא יכול לקרוא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-09-12 07:34:54