חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
כזית
שלום כבוד הרב. ראיתי בפניני הלכה לגבי שיעורי אכילה של חז"ל, שלא צריך לדייק מאוד מאוד בשיעורים, וזה נורמלי שמישהו אחד ישער טיפה למעלה ומישהו אחר ישער טיפה למטה. רציתי לשאול את הדין הזה הוא רק מסברא, או שגם יש מקור? אשמח למקור שמראה שלא צריך לדייק כל כך. תודה רבה.
המקור הוא מכך שבכל הדורות לא היה סרגל למדוד טפח או אמה, לכן נתנו שיעורים כאלו, וכן לא היה לכל אחד בביתו אפשרות למדוד בדיוק כמה זה נפח כזית, כמו שאין היום אפשרות כזו. לפי זה ברור שכוונת חכמים שאנשים ישערו הכי קרוב שהם יכולים, שכן לא ניתן לתת להם שיעור מדויק על השערה. אין זו סברה, זה וודאי, אין אפשרות אחרת כל עוד מדובר בבני אדם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-18 09:32:41
הכנסת אוכל לחדר אמבטיה
האם מותר להכניס אוכל לחדר אמבטיה?
אם יש ארון אוכל בחדר פנימי יותר, אפשר להעבירו דרך חדר האמבטיה גם אם יש שם שירותים, אבל להכניס אוכל כדי שיהיה בחדר האמבטיה גם אם אין בו שירותים עדיף שלא.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-18 06:38:49
בורר
איפה הרב מלמד כותב על הנחת חסה שטופה/ענבים בתוך מסננת ?
הרב לא כותב על כך משום שסומך על הדוגמאות שהביא לגבי כלים שנועדו לברירה שאנשים יבינו שהדבר אסור, וכן על כך שהתיר "לשפוך מרק שמעורבים בו שיירי מאכל לתוך כיור שהניחו בו מסננת במקום יציאת המים, מפני שאיסור בורר קיים רק כאשר מפרידים אוכל מפסולת, וכאן אין כוונה להשתמש לא במים ולא בשיירי המאכל, נמצא שהכל פסולת." מכאן בולט שאין היתר להניח את החסה או הענבים בתוך מסננת על מנת לסננם מהמים. אמנם מותר לשים אותם על המתקן של שטיפת הכלים כשם שמותר לשים שם כלים לאחר שטיפתם, שכן מתקן זה אינו כלי המיועד לסינון אלא לייבוש מה שמניחים עליו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-18 05:13:18
דיקדוק
כמה צריך לדקדק היום בשווא נע/נח מלרע מילעל. ביטוי האותיות – ע,ה,א,ח וכו ביטוי נכון של האות צ'
בקריאת פסוקי התורה כדאי לדקדק, לא באופן בולט אלא באופן נעים ולא משונה כמו שקורה לעיתים לאשכנזים שמנסים לדקדק בדברים שלא הורגלו בהם וממילא אינם טבעיים להם. את הצ' מבטאים רגיל. בשאר לימודי התורה זה פחות חשוב, למרות שתמיד טוב לקרוא עברית לפי הכללים המקובלים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-18 03:48:10
נרות שבת שנכבו
אשתי הדליקה נרות שבת, אך הם נכבו עוד לפני הסעודה. אשתי לא כיוונה בדעתה בברכה להחיל את ההדלקה גם על תאורת החשמל, אבל בשורה התחתונה הבית אכן היה מואר בכל אופן ע"י תאורת החשמל. האם יש צורך להדליק עוד נרות בשבת אחרת, או משהו אחר?
כפי שמובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה, רק כאשר אישה שכחה להדליק נרות שבת ובגלל זה לא היה אור, היא צריכה להוסיף נר כל חייה: "נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה".
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-17 21:22:05
מינוקסי ספריי לשיער בשבת
שלום, אני משתמש מידי יום בספריי שאמור למנוע נשירת שיער (לבקשת אישתי ) הספריי הוא נוזלי וצריך למרוח אותו על הקרקפת. בעקבות זאת הוא גם נמרח על השיער. האם מותר להשתמש בשבת?
מכיוון שמדובר על ספריי נוזלי – אין איסור ממרח, ומכיוון שאין לך כל מטרה להעמיד את שערותיך בצורה מסוימת על ידי שמן – אין איסור בונה, ומכיוון שאינך עושה חזק אין וודאות שתתלוש שערות, ולכן מותר, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-17 19:55:10
נאמנות והשגחה בכשרות
הרב כתב: "למרות שמצווה להשגיח על השוחטים ומוכרי המזון, אין הכוונה שלא מאמינים להם כלל, אלא באופן בסיסי סומכים עליהם, אולם כיוון שהם עלולים להתפתות, משגיחים עליהם לפרקים. אבל אם לא נסמוך עליהם כלל, נצטרך להעמיד עליהם פקחים בכל שעה, ואף על הפקחים לא נוכל לסמוך, ונצטרך להעמיד פקחים על הפקחים עד אין קץ". רציתי לשאול, במידה וגם משגיחי הכשרות משתכרים על עבודתם, האם אין מקום לחשוש שאף הם יתפתו? אני לא יודע איך זה עובד בפועל ברבנות, אבל נניח ושוק הכשרות היה נפתח לתחרות וכל בית עסק היה צריך לשלם לגוף שנותן את הכשרות – היה נוצר מצב בו יש לגופים אינטרס רווחי לתת כשרות לכמה שיותר מקומות. האם מצב כזה לא פוגע בנאמנותם? איך זה עובד? תודה
בוודאי שהמשגיחים משתכרים על עבודתם, אין מי שחושב שהם יעבדו בחינם. לכן כתב הרב שגם עליהם היה אפשר לא לסמוך, אבל יש גבול.
לגבי הקביעה מי ישלם לגוף הכשרות, זו אכן בעיה שהפתרון שלה אינו פשוט.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-16 12:25:41
קריעת נייר בשבת
שלום וברכה הרב כתב בפניני הלכה (שבת יג,יא): "לפיכך, אדם שנקלע למצב שאין לו דרך לנקות את עצמו בלא לקרוע את נייר הטואלט, מפני כבודו שלא יתבייש התירו חכמים שיקרע את הנייר בשינוי, כגון במתיחת הנייר על ידי שני מרפקיו, ולא יכוון לקורעו במקום הניקוב.." 1. לכאורה הגליל מוקצה ואיך יטלטל אותו? או שבשעת הצורך כשאין דרך וכו זה מבקיע את המוקצה? 2. זה קצת לא מציאותי לקרוע את הנייר על ידי מתיחה בשני המרפקים. למה אי אפשר להחזיק את הנייר ביד אחת ועם המרפק של השניה לקרוע? או לקרוע עם גב כף היד?
- כשם שמותר לקרוע את הנייר בשינוי משום שהתירו חכמים את איסוריהם במקום כבוד הבריות, כך מותר לטלטל מוקצה במקום כבוד הבריות.
2. כן, כל שינוי מועיל.
פניני הלכה שבת סוף פרק ט – "התירו חכמים לעבור על 'שבות' משום כבוד הבריות. כגון אדם שעשה את צרכיו, ואין לו במה לנקות את עצמו, ואם ישאר מטונף יתבזה מאוד, התירו לו חכמים לעבור על איסור חכמים של מוקצה או קריעת נייר בשינוי (שו"ע שיב, א, מ"ב יב; להלן יג, יא)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-16 00:31:44
טבילה בחג השבועות
שלום וברכה, לגבי טבילה בחג השבועות אין לנו ברחובינו מקווה לגברים. האם אפשר למלא אמבטיה במים ולטבול בתוכה?
א. אין חובה לטבול.
ב. אפשר לטבול לפני החג על ידי נסיעה ברכב.
ג. אם יש באמבטיה 40 סאה, כלומר מינימום 310 ליטר, אפשר לקיים בה את מנהג הטבילה. בפועל תכולת האמבטיות הרגילות שבבתים היא מקסימום 200 ליטר. לכן יותר פשוט לקיים את מנהג הטבילה על ידי עמידה מתחת זרם המים עד שיזרמו על כל גופו ברציפות כ-11 ליטר.
קיצור פניני הלכה הלכות מועדים:
י. יש נוהגים כיום לטבול לקראת החג כפי שהיו נטהרים עולי הרגלים בזמן בית המקדש, ומי שקשה לו לטבול, יכול לקיים את מנהג החסידות על ידי מקלחת לכבוד החג, ויקפיד לעמוד מתחת למים עד שיזרמו על כל גופו ברציפות כ-11 ליטר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-15 11:12:50
שעון חול בשבת
איפה הרב מלמד כותב על שעון חול בשבת?
לא כותב.
אם אני מבין את השאלה הכוונה לשעון חול של משחק. תשובה – מותר.
פירוט:
השו"ע לא הכריע, וכתב באהלי יעקב (מהר"י קאשטרו, קד) לפי זה שלספרדים מותר. וגם הרמ"א שכתב שהמנהג להחמיר, דיבר על שעון חול של ממש, ולא על משחק ילדים (לשון רשז"א – שעל פי רוב היו משתמשים בו בשעת עשיית מלאכה, ומשום כך היה נחשב ככלי לעשיית עניינים של חול), שבזה פוק חזי שנהגו להקל, ועכ"פ אין מנהג ברור לאסור, וכיון שמדובר על ספק באיסור דרבנן, ההלכה מדינא להקל. לכל הנ"ל מצטרפים שו"ת אהלי יעקב, מור וקציעה ולקט יושר שתמהו על סברת האיסור, שכן האיסור למדוד בשבת הוא דוקא דברים מוחשיים ולא זמן. וגם שאר הטעמים שהובאו בפוסקים לא שייכים בשעון החול הקטן של המשחקים. גם הפרמ"ג או"ח סימן רנב במשבצות זהב ס"ק ז כתב – "וכן אותו זכוכית שמונח בתוכו חול וקורין שעה, מותר להפכו בשבת להוריק מזה לזה, דלאו מידי עביד, ומוקצה לא הוה דיחדו לכך הוה כלי לצורך גופו ומקומו עיין סימן שח בזה". ובברכי יוסף (או"ח סי' שח ס"ק ה) כתב כך: "מה שמורה השעות שקורין רלוז"ייו וכו'. הרב פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ג התיר לטלטל הרילו"ג וכתב דכמה גאוני עולם המפורסמים בתורה וחסידות ביומא דשבתא שעתא קיימא להו בידיהו. גם הרב מהריק"ש בתשובותיו כ"י סימן ק"ד התיר טלטול רילו"ג וכתב דנתפשט ההיתר במקומו. ועיין בשו"ת שאלת יעבץ סי' מ"א ובספר בית דוד סי' קכ"ג, ע"ש. ובספר מים רבים סי' ל"א האריך להוכיח איסור טלטלו ועריכתו. אך המעיין יראה דיש לדחות כל ראיותיו. ומיהו בערי איטלייא רבים נהגו שלא לטלטלו ונהרא נהרא ופשטיה". והוסיף במחזיק ברכה (או"ח סי' שח ס"ק ג): "מה שמורה השעות שקורין רילוזייו וכו' בלישבונה עיר גדולה לאלהים היו מניחין בשבת כלי שמשערין השעה בחול לפני הדרשן בתיבה כך הגידו אנשי אמונה – קונטריס ישן נושן כ"י, חידושי דינים מרבנים קדמונים נ"ן". והביא בילקוט יוסף (שבת ב הערות סימן שח סעיף א – דיני מוקצה מחמת חסרון כיס אות כא): "הנה בחידושי דינים מרבני ירושלים (הנד"מ בסוף ספר טל אורות חלק ב', אות לא) כתב, שאלתי לכמה"ר יעקב מטריל על טלטול הכלי שמשערין השעות בחול, ואם יכולים להפכו, ונטה להתיר כי כל הכלים ניטלים בשבת, ואין בזה משום מלאכה כי מעצמו יורד ונמשך החול למטה. ואני שמעתי נאמנה כי בלישבוניש אומרים שהיתה עיר גדולה לאלוקים היו מניחים אותו לפני הדורש בתיבה". וכ"פ בחבל נחלתו כט, יד – מותר לשחק בשבת בשעון חול או להשתמש תוך כדי משחק בשעון חול.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-15 05:44:15
נטילת ידים
מה נפח הנטלה המינימלי
המינימלי – רביעית. כלומר 75 מ"ל. אלא שאם יש בו רק רביעית, צריך למלא אותו כמה פעמים תוך כדי נטילה.
הדברים מובאים בפניני הלכה ברכות פרק ב. ובתמצית בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-14 17:43:08
טהרת המשפחה
שלום וברכה. ראיתי שבספר של טהרת המשפחה, הרב פוסק לגבי חציצות רפואיות שאם הן חיוניות לתהליך הריפוי, הן לא נחשבות לחציצה וניתן לטבול איתן (הדוגמא שם היא גבס). קודם כל, זה מאוד שימח אותי כי הפסיקה הרווחת שאני מכירה היא שמקלים יותר בחציצות לנוי מאשר בחציצות רפואיות ואף פעם לא הבנתי את זה. בעיני זה צריך להיות הפוך. השאלה שלי היא מה יאמר הרב לגבי מדבקות רפואיות (שמשחררות חומרים לתוך הגוף)? מצד אחד- היא יכולה להחליף לאחר הטבילה (בניגוד לגבס או תפרים) מצד שני, לפעמים הטבילה יוצאת לפני הזמן של ההחלפה ומדבקות אלו עולות כסף. האשה לא מעוניינת כרגע להסיר את המדבקה כי יש לה עוד כמה ימים של 'חומר' וחבל לה עליו. כלומר- היא מעוניינת כרגע בקיומה של המדבקה עליה (מסיבות כלכליות). האם לדעת הרב זה חציצה או לא? תודה רבה וישר כח על המפעל המופלא הזה
התשובה לשאלתך מובאת בסעיף טו
מדבקה למניעת היריון יש להסיר, ובדיעבד אם לא הסירה אינה חוצצת.[1]
[1]. מדבקה למניעת היריון או נגד כאבים, יש אומרים שחוצצת, הואיל והיא על הגוף ולא בבית הסתרים, והאשה אינה מעוניינת להיראות בה (פוע"ה ח"א יט, נד). מנגד, יש מקום לומר שהואיל והיא רוצה בקיומה למשך זמן, דינה כדין תחבושת שאינה חוצצת (לעיל הערה 17). למעשה, כיוון שרבים מחמירים, יש להסירה. אולם בדיעבד, הואיל והוא ספק דרבנן, וסברת המקילים נראית, עלתה לה טבילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-13 12:00:07
ספרא דצניעותא וגמרא
הרב שׁלי אומר בּשׁם המקובּלים שׁלמוד דף אחד שׁל ספרא דצניעותא שׁווה למאה דפּים שׁל גמרא האם זה נכון וכּתוב בּאיזה מקום?
אם הרב שלך אמר, אני מעריך שהוא יודע מה הוא אומר. אם אתה רוצה מקור, אתה צריך לשאול אותו. האם זו הנהגה נכונה לכל ישראל? לא. זו הנהגה למקובלים שגם מבינים מה שהם לומדים בדף של ספרא דצניעותא, וגם חיים על פי זה. אבל ההנהגה הנכונה לרוב ישראל היא ללמוד הרבה תורת הנגלה, הרבה הלכה, הרבה תנ"ך והרבה אמונה, ורק אחר כך להכנס לעולם הקבלה. יחד עם זאת, מי שרוצה לטעום מדי פעם מעולם זה, רשאי, אבל לא בגלל שזה שווה מאה דפי גמרא, אלא בגלל שזה דבר ה' ביד חכמיו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-12 23:25:20
חיוב מצות בחוץ לארץ
הרב מביא בפניני הלכה את הספרי שאומר שהמצות בחוץ לארץ הם משום הציבי לך ציונים, כדי שלא נשכח אותם. האם כשאדם מחלל שבת בחוץ לארץ אין חיוב מיתה, כיון שזה רק משום הציבי לך ציונים. אם אפשר לשלוח למקורות בעניין
כל מצוה שאינה מוטלת על הקרקע או על גידוליה, אלא על גופו של האדם, כגון שבת, מילה, ציצית, שעטנז, נוהגת גם בחו"ל כמדרגתה בארץ, כפי שמובא במשנה קידושין א, ט.
כתוב במדרש ספרי דברים מג: "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ הוו מצוינים במצוות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. משל למלך שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה, אמר לה: הוי מתקשטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים. כך אמר הקב"ה לישראל: בני, היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. הוא שאומר ירמיה לא, כ: הציבי לך ציונים וגו' אלה המצוות שישראל מצוינין בהם".
פרשו הראשונים שעיקר קיום המצוות כולן הוא בארץ ישראל, ובחו"ל מקיימים אותן רק משום הציבי לך ציונים: "אל על פי שאנו עושים המצוות בחוץ לארץ והן חובת הגוף לעשותם בכל מקום, לימדונו החכמים ז"ל שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה" (ר' בחיי דברים יא, יח), "אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'" (רמב"ן ויקרא יח, כה), " ועיקר מצוות התורה כולן בארץ הן עוד פי כמה מצוות אינן נהוגות כלל אלא בארץ כמו שאמרו במפורש הציבי לך ציונים" (שו"ת רשב"א א, קלד), כי המצוות הן מצוותיו שתעשו בארץ שיתן לכם ה' לירושה" (אבן עזרא דברים ד, ח; רשב"ם דברים ה, כח).
רשב"ץ (שו"ת יכין ובועז חלק א סימן קלד): "הטועים המשוגעים באמונתם הדוברים על ה' סרה האומרים שאין כל המצוות נוהגות אלא בארץ אבל בחוצה לארץ אינה נוהגת שום מצוה כלל – חס וחלילה ורחמנא ליצלן מדעת השוטים הללו".
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-12 17:10:01
כשרות על קפה בחנות ללא תעודה
שלום, האם אפשר לקנות מוצרים סגורים (כשרים) וקפה שמכינים במקום (ממוצרים כשרים) בחנות שאין לה תעודת כשרות, אבל היא לא פתוחה בשבת? המוצרים שיש בחנות הם מוצרים רגילים שיש בארץ, כשרים, ומוכרים בחנות רק חלבי ככה שאין מה לחשוש לערבוב בשר וחלב. למשל- החנויות בתחנת הרכבת שמוכרות קפה ומוצרים נוספים. האם יש הבדל בין לכתחילה ודיעבד? תודה רבה!
בדיעבד אם אתה בטוח שמה שאתה קונה כשר – מותר. אבל לכתחילה אין לעשות כן משתי סיבות: א. כדי לחזק את מערך הכשרות הכללי, שכן אם מקומות כאלו יראו שבאים דתיים ולא דורשים כשרות, אזי גם אם במקרה המאוד ספציפי שלהם לא צריך כשרות, יהיו עוד מקומות על התפר שייעשו כך. לכן ההוראה הכללית היא לקנות רק במקום שיש לו תעודה. ב. כי לא ניתן להורות הוראה כללית לכל האנשים לעשות כפי הבנתם, שכן במציאות פעמים רבות הם יטעו. דוגמא קטנה – דיברת על הכנת קפה – אם יש במכונה כלי קיבול שניתן להפרידו, צריך להטבילו. מי חושב על זה? משגיח מקצועי שמגיע עם הוראות ברורות, יחשוב על זה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-12 05:28:42
שבת
לגבי תנור אפיה שיש לו מצב שבת – ז'א שומר על חום קבוע האם מותר להכניס לתוכו תבשילים בשבת? האם זה נחשב הטמנה? או אולי מחזי כמבשל?
אין בעיה של הטמנה, משום שהטמנה זה דווקא כשעוטפים סיר במגבת מכל הכיוונים. אבל אכן יש בעיה של מחזי. דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק י.
אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
הנחה והחזרת תבשיל לתנור בשבת
כה. תנור אפייה: תבשיל שהיה בתנור אפייה מערב שבת, והוציא אותו בשבת, אם התנור דולק, לכל המנהגים מותר להחזירו לתוכו רק על גבי צלחת או תבנית הפוכה שמונחות על קרקעית התנור, או על ידי כיסוי כפתורי התנור, ובנוסף צריך לכתחילה להקפיד על שלושת כללי ההחזרה לעיל. אבל אסור לקחת בשבת תבשיל קר ולהניחו בתוך תנור דולק, אלא רק בתוך תנור מכובה שיידלק על ידי שעון שבת, ובנוסף לכך צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את המאכל על צלחת או תבנית הפוכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-11 10:41:13
אכילה עם גויים במסעדה כשרה
שלום האם יש בעייה לאכול במסעדה כשרה ביחד עם גויים (מדובר בלקוחות שעובדים איתנו. ולא תהיה בעייה אם לא אהיה נוכח, כי יהיו מספיק עובדים אחרים שיהיו שם)
מותר, ולכתחילה אל תשתו ביחד יין, שכן רק בדיעבד מקלים לגבי גוי שמזג יין לכוס. פניני הלכה כשרות פרק כט.
קיצור פניני הלכה:
כט – יין ומשקאות גויים
נגיעה ביין, ניעורו ומזיגתו
ט. מזג גוי עובד ע"ז יין מבקבוק לכוס, כל היין שבכוס ושבבקבוק נאסר בשתייה ומותר בהנאה. ובמקום הפסד מרובה, היין שנותר בבקבוק כשר לשתייה. שאב הגוי יין מחבית על ידי מכונה חשמלית או פתח את ברז החבית, היין שיצא נאסר בשתייה ומה שנותר בחבית מותר. שפך מהבקבוק או החבית בלא כוונה, או שחשב שיש שם שיכר, גם מה ששפך מותר בשתייה. מזג הגוי מים לתוך יין של ישראל כדי למוזגו, נאסר היין בשתייה.
אם הגוי אינו עובד ע"ז, היין שבכוס ושבבקבוק מותר. אמנם המנהג לכתחילה לחשוש לדעת המחמירים, ולכן כאשר המלצר גוי, הסועדים פותחים את הבקבוק ומוזגים לעצמם. ובדיעבד שהגוי מזג, מותר לשתות את היין. ורק אם ידוע שהמלצר נוצרי שמאמין שאותו האיש אלוהים, היין שבבקבוק ובכוס נאסר בשתייה אם אינו מקום הפסד. ואם ידוע שהוא ממש עובד אלילים, אפשר להקל רק במקום הפסד מרובה ורק לגבי היין שנותר בבקבוק (דין יהודי חילוני להלן, טז).
גם כאשר מזג ישראל יין לתוך כוס של גוי שהיין שבו אסור, היין שבבקבוק נאסר בשתייה אם לא מדובר על הפסד מרובה.
איסור משקאות אלכוהוליים בבית הגוי
יז. בנוסף לאיסור היין, אסרו חכמים על ישראל לשתות כל משקה אלכוהולי, כוודקה ובירה, בביתו של גוי או בחנותו או בבית הקפה שלו או בכל מקום שברשותו, ואפילו שותה שם לבד משקה שהכין בעצמו. אבל אם ילך הישראל לשתות במקום אחר, יכול לקנות בחנותו של הגוי משקה שהכין מחומרים כשרים (אין על המשקה איסור בישולי גויים, כי עיקרו מים. לעיל כח, יז).
יח. כדרך ארעי לצורך גדול מותר לשתות מעט בבית הגוי וללכת, כגון כשנצרך לחזק את עצמו או למנוע כאבי ראש, ובתנאי שלא ישב לשתות יחד עם הגוי. ואם כבר נאלץ לשתות פעמיים בבית הגוי, לא ישתה אצלו פעם שלישית, שכבר יצא משתיית ארעי לשתיית קבע.
יט. הנאלץ לנסוע למקום אחר והוא מתאכסן במקומו של גוי, בין בתשלום בין בחינם, רשאי להביא איתו משקה ולשתות שם, שכן באותו זמן בית הגוי נחשב כביתו. ואם המארח מציע לו מעט משקה, כדי שלא תיווצר ביניהם איבה, מותר לו להיענות ולשתות מעט.
כ. שתיית קפה ותה מותרת במקומו של הגוי, ונכון להחמיר כאשר הדבר נעשה כדרך חברות ולא רק כדרך כבוד למארח. ארוחה רגילה וכשרה, מותר לאכול בבית הגוי.
מסיבה של גויים
כא. בהתאספות של גויים להרמת כוסית, אסור לשתות אפילו מעט משקה אלכוהולי, אפילו אם השתייה נעשית באולם ציבורי שאינו שייך לגוי, ואפילו אם ישראל הביא את המשקה מביתו. אבל אין איסור לאכול מהכיבוד הקל שמוגש שם, בתנאי שהוא כשר. ובהתאספות של ישראל, אפילו אם יש בה גויים, כיוון שרוב המשתתפים יהודים, מותר לשתות משקה אלכוהולי.
כב. במסיבה של גויים, כיוון שהסעודה חשובה יותר, לא רק משקה אסור, אלא גם אוכל כשר אסור לאכול שם, אפילו אם הגוי המארח ייחד שולחן ליהודים. בכלל מסיבה: חתונה, מסיבה לכבוד לידה, וקל וחומר סעודה לכבוד חג, כדוגמת חג המולד, סילבסטר וחג הקרבן.
שלושים יום ממועד חתונת הגוי אסור לסעוד אצלו, גם אם לא נאמר שהסעודה מחמת החתונה. לאחר מכן עד שנים עשר חודש, האיסור הוא רק אם נאמר שהסעודה לכבוד החתונה. שלח הגוי ממאכלי המסיבה הכשרים לביתו של ישראל, מותר לאוכלם.
כג. כאשר ישנו חשש שההימנעות מהשתתפות בחתונה או במסיבה תגרום לאיבה, ולא ניתן להתחמק – ישתתף כפי המעט הנדרש למניעת איבה וקיום היחסים הטובים, אף אם הדבר דורש לטעום מהמאכלים הכשרים, אבל שתייה אלכוהולית אסורה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-05-11 07:50:14
חלב גויים
שלום הרב, לגבי אבקת חלב נוכרים, כידוע יש פוסקים המתירים (אג"מ, ציץ אליעזר ועוד..) ויש על מי לסמוך אמנם יש גם מחמירים. היום יש מוצרי חלב שמוסיפים להם גם מי חלב/גבינה שיש מחמירים בהם יותר מאבקת חלב ויש טענות שאומרות שהפוסקים להתיר אבקת חלב לא דיברו כלל על מי גבינה/חלב וכיום שבהרבה מוצרים מוסיפים מי חלב/גבינה הם לא היו מתירים. האם טענותיהם צודקות ולכן בגלל זה צריך להחמיר כיום באבקת חלב שיש בו מי גבינה? תודה.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ל. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:
איסור חלב נוכרים
ד. אסרו חכמים לישראל חלב שחלבו גוי, שמא עירב בחלב הטהור חלב טמא. ואפילו עשה ישראל מהחלב גבינה, והרי רק חלב טהור יכול להתגבן – הגבינה אסורה, שמא חלב טמא נותר כלחלוחית בגומות הגבינה וחריציה. אמנם כאשר ישראל מפקח על הגוי בשעת החליבה שלא יערב חלב טמא – החלב כשר. ואין צריך שיראה את כל החליבה, אלא די שהגוי ידע שבכל רגע יכול הישראל להיכנס ולראותו, או לראותו בעזרת מצלמות שמותקנות במקום.
ה. כאשר אין שום חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, החלב כשר אף בלא פיקוח ישראל. לכן חלב נוכרי של חברות אמינות ומפוקחות במדינות מתוקנות שבהן אסור לערב חלב אחר בחלב הפרה – החלב כשר. בפועל גופי הכשרות בארץ ישראל מהדרים שלא לצרוך חלב נוכרי שלא היה עליו פיקוח ישיר של ישראל, אלא רק אבקת חלב נוכרי, מפני שיש לגביה טעם נוסף להקל. ובכשרות מהדרין חוששים לדעות המחמירות, ומקפידים שיהיה על החליבה פיקוח של ישראל, ומקפידים לא לקחת חלב מפרות שעברו ניתוחים שיש אומרים שמטריפים את הבהמה, ומקפידים לקחת חלב רק ממחלבות שומרות שבת (להלן, ט).
איסור גבינת גויים
ו. בנוסף לאיסור חלב נוכרים, אסרו חכמים גם את גבינתם, שמא העמידו אותה על ידי עור קיבה של נבילה (עי' בפרק לד, טז. גבינה שהועמדה בעור קיבת בהמה כשרה, בדיעבד בטלה בשישים). לדעת רוב הפוסקים, כשם שפיקוח של ישראל מכשיר את החלב, כך הוא מכשיר את הגבינה. כמו כן, לדעת רבים אם החלב שממנו הוכנה הגבינה לא שייך לגוי, אלא לישראל ששכר את הגוי כפועל שיכין לו ממנו גבינה, כל זמן שברור שאין שום תערובת איסור בגבינה, הגבינה כשרה.
ז. איסור גבינת גויים כולל גם את כל סוגי הגבינות הרכות, כדוגמת גבינה לבנה ויוגורט, אף שאופן הכנתם שונה מהעמדת גבינה קשה, ואין הדרך כלל לעשותם באיסור. אמנם הרוצים להקל רשאים, וכך נוהגים חלק מגופי הכשרות בחוץ לארץ.
ח. לגבי חמאה הדין קל יותר, משום שכלל לא משתמשים בדבר אחר כדי להעמידה. לכן כל זמן שברור שאין בחמאה מרכיבים אסורים, היא מותרת. וכן נוהגים רוב גופי הכשרות. והמהדרים מדקדקים לקנות חמאה שישראל השגיח על מלאכת עשייתה.
2025-05-10 18:47:39
תנור
אנחנו נוהגים לפי הפניני הלכה ומשתמשים באותו תנור לבשרי וחלבי עם הכשרה ע״י חימום לחצי שעה. נשפך לנו רוטב של עוף בתנור תוך כדי האפייה, גם על הרשת וגם על תחתית התנור. הרוטב כולו נשרף והתקשה ומה שנשאר זה גוש שרוף בתחתית ושאריות על הרשת. האם חובה לנקות את הרשת והתנור לפני אפיית חלבי או מספיק גם כאן להפעיל חצי שעה על החום הכי גבוה (260)? לאשכנזים. תודה
זה בסדר כי אין זה נחשב מאכל כלל וגם אינו בא כלל במגע עם האוכל שבתנור.
אולי תהיה לך תועלת בהבאת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
תנור אפייה
כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.
כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-05-10 18:22:28
מוקצה
האם מותר להזיז מאוורר בשבת אם חם לי מדי או קר לי כאשר המאוורר בתקע חשמלי?( כמובן לא להדליק או לכבות)
כן. רק מכשירים שיש בהם חוט להט, כגון פלטה ומפזר חום, לדעת רבים דינם כבסיס לדבר האסור וממילא אין בהם ההיתר של צורך גופו ומקומו, כפי שהכריע בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ח. מכשירי חשמל שאין בהם חוט להט, כמאוורר, מכונת כביסה ומקרר, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור. ואם מקפיד לא להשתמש בהם שימוש אחר, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס (להלן, יד-טז). אבל מכשירי חשמל שיש בהם חוט להט או גוף חימום, כמיחם, תנור, רדיאטור ופלטה, אם דלקו בבין השמשות של כניסת השבת או שדולקים כעת, דינם כמוקצה מחמת גופו (להלן, ט-יג). ואם הם כבויים ולא דלקו בבין השמשות ולא מקפיד על שימוש אחר בהם, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור המותר בטלטול לצורך 'גופו' ו'מקומו'.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-05-09 10:52:00