שלום, רשום בספר פסח, ה, ג – שהביטול צריך להיות בלב שלם וגם אחרי הפסח לא ישתמש בחמץ. אבל אם בדעתו להשתמש בחמץ אחר הפסח, אין ביטולו ביטול, והוא עובר על חמצו באיסורי בל יראה ובל ימצא" – כל שנה אני מוכר את החמץ לגוי ומשאיר אותו במחסן עד אחרי פסח. לפי זה האם אני עושה איסור משום שבשעת הביטול עדיין החמץ לא נמכר לגוי ואני מתכנן להשתמש בו אחרי פסח אז הביטול כלפי חוץ?

מה שכתוב שם לא שייך לחמץ שאתה מוכר, שהרי אותו אתה מוכר ולא מבטל ומחשיב כעפר הארץ, שכן הוא שווה הרבה כסף. מה שכתוב שם שייך רק לחמץ שלא התכוונת למכור ולא שמת לב אליו בבדיקה, אזי כדי שלא לעבור עליו באיסור, אתה מבטל אותו ומחשיבו כעפר הארץ, ואם במקרה תמצא חמץ כזה בתוך הפסח, אתה תבער אותו בשריפה. לגבי האוכל שאתה מוכר – הוא לא שייך לך כל הפסח, כך שבוודאי אינך עובר עליו באיסור.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-28 08:55:37

שלום וברכה! 1. בימות השנה הרב מתיר להשתמש בשפתון עם טעם ללא כשרות (כשרות ב לז,ח) ואילו לפסח הרב כתב שצריך כשרות למשחת שיניים או שפתון עם טעם טוב (פסח ח,ט) מדוע החילוק? 2. כיצד ניתן לסחוט לימון לסלט בלא לעבור על איסור בורר?

1. על משחת שיניים צריך כשרות כל ימות השנה. לגבי שפתון, הסיבה לחומרה בפסח היא מפני חומרת חמץ שאינו בטל בפסח, ומפני שיש תחליפים בקלות. אם יבדקו ויימצאו שאין חשש חמץ בכל השפתונים, הם לא יהיו צריכים כשרות לפסח, אבל איני מכיר בדיקה כזו.
2. סוחטים אותו במקום אחד מעל הסלט, ואז אוספים את הגרעינים יחד עם אוכל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 23:56:22

שלום, האם יש בעיה לשים סיר חמץ על אינדוקציה שלא הוכשרה, להרתיח בפנים מים, לשים בתוך המים הרותחים סכו"ם והסכו"ם יהפוך לכשר לפסח? תודה

אם לא השתמשו בסיר ובסכו"ם ב-24 השעות האחרונות לחמץ רותח – אפשר, כפי שמובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 22:42:16

שלום, ציינתם בתשובה לשאלה שאיסור לא תחנם הוא במכירת קרקע לגוי. אז איך מותר למכור לו?. אולי יש חילוק בין א"י שאסור לבין חו"ל שמותר? – פרק ד, יא – "יש משפחות שנוסעות מביתם לכל ימי הפסח, וברצונם להיפטר מניקוי הבית ובדיקת חמץ, והשאלה האם על ידי שימכרו את כל הבית או ישכירוהו לנוכרי ייפטרו מבדיקת חמץ. נחלקו בזה הפוסקים: יש מקילים, שהואיל ובפועל הבית אינו ברשותו בערב פסח, שכן הוא נמכר או הושכר לגוי, אינו חייב לבודקו (חק יעקב וגר"א בדעת הטור ורמ"א).

אז איך מותר למכור לו? זהו בדיוק העניין, שלא מוכרים לו את הבית אלא משכירים, ומוכרים רק את החמץ. בחו"ל אכן נהגו למכור, כי איסור מכירת בית לגוי הוא רק בארץ ישראל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 17:26:20

שלום, רשום בפניני הלכה פסח, ד, י: "והטוב ביותר שמי שנסע ושכח לבדוק – ישכיר את ביתו לגוי וימכור לו את כל החמץ שבו" – איסור לא תחנם להשכיר בית לגוי בא"י?

האיסור אינו על שכירות אלא על מכירה, לכן אף שבגלות היו מוכרים גם את מקום החמץ, בארץ ישראל מקפידים לכתוב בשטרות שהחמץ מכור והמקום מושכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 17:09:23

צהריים טובים כבוד הרב, השאלה שלי היא ככה יש לנו כיור העשוי מחרס, וכלפני 15+ שנים הייתה משפחה לא דתייה שהגיוני שערבבו את הדברים החלביים עם הבשריים, ועכשיו אנו בשאלה האם בגלל שעבר כל-כך הרבה זמן מאז שזה אולי קרה וגם שטפו את הכיור עם אקונומיקה וכ׳ו, האם אפשר להשתמש בכיור? או האם יש התיר מסוים?

מותר להשתמש בכיור כרגיל, מפני שהשימוש בו אינו בחום שהיד סולדת בו, וגם מנקים עם סבון כך שהטעם פגום. אם בכל זאת רוצים להדר, אפשר לשפוך עליו מים רותחים מהקומקום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 14:53:42

שלום הרב, רציתי לשאול על מקרה בו אני נתקל מידי שבת, בנוגע לסלט מלפפונים מטובל – הסלט מכיל חתיכות גדולות של מלפפונים יחד עם טיבול וחתיכות קטנות של שמיר, בצל וכו'. האם מותר תוך כדי האכילה להזיז את השמירהבצל מעל המלפפון על מנת לקחת רק את המלפפון? לכאורה זה ברירת הפסולת מהאוכל, מצד שני: א. זה תוך כדי האכילה ב. זו דרך האכילה עצמה ג. זו לא פסולת אובייקטיבית אלא רק סובייקטיבית בשבילי. תודה רבה

אני מבין שאינך מתכוון כלל לאכול את השמיר והבצל וגם לא לתת למישהו אחר שסועד עמך (שאז אין בזה כלל איסור ברירה), ואם כן טענה ג' בשאלתך אינה נכונה כפי שמובא בפניני הלכה. אבל טענות א' וב' נכונות למקרים בהם אין אפשרות אחרת, כגון הסרת קליפת פרי והסרת עצמות הדג תוך כדי אכילה, כפי שגם זה מובא בפניני הלכה. ולכן גם במקרה שאת מציג, מותר להסיר מעט ולאכול ושוב להסיר מעט ולאכול, שכן אין אפשרות להסיר את האוכל מהפסולת.

דוגמאות נוספת מפניני הלכה, וכפי שהן מובאות בספר הקיצור לפניני הלכה:

הסרת גרעינים ועצמות

יח. גרעיני פירות: האוכל שזיף, כשיגיע לגלעין, רשאי להוציאו ולהמשיך לאכול. והאוכל משמש או תמר, יפתחם לבדוק שאין בהם תולעים, ויוציא את הגלעין ויאכלם. והפותח מֵלון או אבטיח לצורך אכילה סמוכה, רשאי להוציא תחילה את כל הגרעינים. אבל אסור להסיר את גרעיני הלימון לפני שסוחטים אותו לתוך אוכל, שכיוון שלא אוכלים את הלימון, אין הסרת הגרעינים נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך ברירה.

יט. עצמות שבדג ועוף: האוכל דגים או עוף שיש בהם עצמות, רשאי להוציאן כשיגיע אליהן תוך כדי אכילתו, ולצורך ילד קטן מותר להוציאן לפני אכילתו. אבל עצמות שמעורבות בתבשיל ללא בשר עליהן, הרי הן כפסולת רגילה שאסור להוציאה מתוך האוכל, אלא יאכל את התבשיל וישאיר את העצמות בצלחתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-27 11:36:42

שלום וברכה, ברוך ה' בזמן האחרון אני לומד הרבה גמרא, אבל בדרך כלל שאני לומד זה עם שטיינזלץ ואז גמרא עוברת מהר ויותר קל ללמוד. כאשר אני בכל זאת מנסה ללמוד לבד ללא שטיינזלץ אני מתקשה ויש פעמים שאני פשןט מתבאס. אז רציתי לדעת איך כדאי לי ללמוד והאם ראוי לחלק נגיד בהתחלה x זמן לבד ואז שטיינזלץ? תודה רבה!!!

אינני רואה שום צורך ללמוד גמרא בלי כלי עזר. המטרה אינה להתמודד עם הטקסט הגמרתי אלא להבינו היטב. לכן גם איני רואה שום סיבה לא ללמוד גם את הגמרא עצמה מתוך העריכה היפה של שטיינזלץ עם ניקוד ופיסוק, במקום מהגמרא הרגילה. הלוואי שכל בחורי הישיבות היו לומדים כך יפה את הגמרא במקום לבזבז זמן על דברים מיותרים. התורה כיום ארוכה ורחבה מאוד, כך שאת הזמן צריך להשקיע בהבנה ובזכירה ולא בדברים אחרים. וכמובן ללמוד את המסכתות המעשיות לנו כיום ביום-יום, לפני שלומדים סנהדרין ובבא מציעא!

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-26 15:17:54

שלום האם מותר אחרי ראש חודש ניסן לאכול מצת חמץ מפוררת בתוך מאכלים (למשל כשהמצה מהווה רכיב מפשטידת בשר או מצה בריי – מצה מפוררת המטוגנת עם ביצה)? כל טוב

מותר גם לאכול מצה רגילה. האיסור הוא רק ביום י"ד בניסן, כפי שמובא בפניני הלכה פסח.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

איסור אכילת מצה

ז. מעלות השחר של יום י"ד בניסן אסור לאכול מצה, כדי שתהיה חביבה בעת אכילתה בלילה, וכדי שיהיה היכר בין אכילת הרשות שלפני פסח לאכילת מצת מצווה בליל הסדר. איסור זה חל גם על ילדים שמבינים את משמעות המצה, שהיא זכר ליציאת מצרים.

ח. מאכל מבושל העשוי מקמח מצה, כגון קציצות, אינו בכלל האיסור. וכן דין עוגות ועוגיות העשויות מקמח מצה, ויש נוהגים להחמיר במאפה מזונות. לדעת רבים מצה מבושלת אינה בכלל האיסור, והרוצה להקל, רשאי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-26 11:59:21

שלום אנחנו אשכנזים. השנה תענית בכורות נדחתה. עדיין צריך לעשות סיום מסכת? שמעתי שבשנה שתענית בכורות נדחית בגלל שבת, אז היא נדחית לגמרי ולא צריך להתאמץ על סיום מסכת בערב פסח. זה נכון לאשכנזים? תודה

כפי שמובא בפניני הלכה, ההלכה היא כפי שעושים בשנה רגילה, שעל ידי סיום מסכת ביום חמישי נפטרים מהצום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 16:50:36

האם כלי הפלסטיק וסכין החיתוך של מג'ימיקס -אשר שימשו רק לירקות – יכולים לשמש גם לירקות בפסח , או יש צורך בכלים חדשים ?

אפשר להשתמש בפסח לכתחילה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 14:59:03

שלום הרב בהמשך לתשובתך כי פלפל אנגלי אינו נחשב לקטניות, ברשותי אריזה סגורה של גרגרים שלמים של פלפל אנגלי וכתוב עליה כשר לפסח קטניות. האם למי שאינם אוכלות קטניות- מותר לאכלם בפסח? כל טוב

על הרבה מוצרים כתוב שהם לאוכלי קטניות למרות שניתן להקל בהם כמו כל מחלוקת במנהג הקטניות. אז למה כתוב עליהם כך? כי נותני הכשרות רוצים להיות בסדר עם כולם, וממילא חוששים לכל דעה.

במה עוד אפשר להקל? עי' בספר הקיצור לפניני הלכה בפרק העוסק בקטניות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 13:22:15

שלום הרב, רציתי לשאול על מקרה בו אני נתקל מידי שבת, בנוגע לסלט מלפפונים מטובל – הסלט מכיל חתיכות גדולות של מלפפונים יחד עם טיבול וחתיכות קטנות של שמיר, בצל וכו'. האם מותר תוך כדי האכילה להזיז את השמיר\הבצל מעל המלפפון על מנת לקחת רק את המלפפון? לכאורה זה ברירת הפסולת מהאוכל, מצד שני: א. זה תוך כדי האכילה ב. זו דרך האכילה עצמה ג. זו לא פסולת אובייקטיבית אלא רק סובייקטיבית בשבילי. תודה רבה

אני מבין שאינך מתכוון כלל לאכול את השמיר והבצל וגם לא לתת למישהו אחר שסועד עמך (שאז אין בזה כלל איסור ברירה), ואם כן טענה ג' בשאלתך אינה נכונה כפי שמובא בפניני הלכה. אבל טענות א' וב' נכונות למקרים בהם אין אפשרות אחרת, כגון הסרת קליפת פרי והסרת עצמות הדג תוך כדי אכילה, כפי שגם זה מובא בפניני הלכה. ולכן גם במקרה שאת מציג, מותר להסיר מעט ולאכול ושוב להסיר מעט ולאכול, שכן אין אפשרות להסיר את האוכל מהפסולת.

דוגמאות נוספת מפניני הלכה, וכפי שהן מובאות בספר הקיצור לפניני הלכה:

הסרת גרעינים ועצמות

יח. גרעיני פירות: האוכל שזיף, כשיגיע לגלעין, רשאי להוציאו ולהמשיך לאכול. והאוכל משמש או תמר, יפתחם לבדוק שאין בהם תולעים, ויוציא את הגלעין ויאכלם. והפותח מֵלון או אבטיח לצורך אכילה סמוכה, רשאי להוציא תחילה את כל הגרעינים. אבל אסור להסיר את גרעיני הלימון לפני שסוחטים אותו לתוך אוכל, שכיוון שלא אוכלים את הלימון, אין הסרת הגרעינים נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך ברירה.

יט. עצמות שבדג ועוף: האוכל דגים או עוף שיש בהם עצמות, רשאי להוציאן כשיגיע אליהן תוך כדי אכילתו, ולצורך ילד קטן מותר להוציאן לפני אכילתו. אבל עצמות שמעורבות בתבשיל ללא בשר עליהן, הרי הן כפסולת רגילה שאסור להוציאה מתוך האוכל, אלא יאכל את התבשיל וישאיר את העצמות בצלחתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 10:52:16

בספר פניני הלכה בהלכות פסח כתוב: "לפיכך, יהודי שקיבל אחריות על חמץ שהופקד אצלו, נעשה החמץ כשלו, ואסור לו להשהותו בחצרו, אלא יחזירנו לגוי או יבערנו. בדיעבד, כשאינו יכול להחזירו לגוי, ובביעור יש הפסד, ימכור את החמץ ואת המקום שבו הוא נמצא לגוי אחר (שו"ע תמ, א; מ"ב ד)." (פניני הלכה פסח פרק ג סעיף ג) רציתי לשאול איך אפשר למכור את החמץ הרי הוא לא שלו? מה בדיוק הוא מוכר?

מה בדיוק הוא מוכר? את החמץ ואת הארון או המחסן שהחמץ נמצא בו. ואף שהחמץ אינו שלו, מ"מ מכיוון שקיבל עליו אחריות הרי שהוא עובר עליו באיסור ב"י וב"י, שכן אם יקרה משהו לחמץ הוא יצטרך לשלם לבעליו, וממילא הוא חייב למכור אותו ובכך גם לא יפסיד את בעל החמץ.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 09:34:06

האם אדם רשאי להוציא אחר מחובת תענית בכורות, בסיום ספר חשוב (כגון ספר נביאים, מגילה, הלכה , מוסר וכד׳)?

פניני הלכה פרק יג:

סיום שכל המשתתפים בו פטורים מהצום הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי או סדר מששה סדרי משנה, או סיום של ספר חשוב, ובתנאי שהלימוד היה בהבנה טובה. גם בסיום ספר נביאים בעיון אפשר לעשות סעודת מצווה (אג"מ או"ח א, קנז). וכן נראה שכל מי שמסיים ספר חשוב יכול לעשות סעודה, כי ביסוד הדבר לא הגדירו דווקא מסכת בבלי, אלא שאם הסיום הוא חשוב לפי המקובל אצל הלומדים, כל המשתתפים בסיום זה פטורים מהצום. וכאשר הסיום חשוב ללומד אך אינו נחשב כל כך בעיני הכלל, רק המסיים עצמו יכול לעשות סעודה ולפטור את עצמו מהצום. לפיכך, מי שמתחיל ללמוד, ועדיין קשה לו ללמוד מסכת משנה בעיון, כבר בלימוד פשוט של מסכת משנה או ספר קודש למתחילים יכול לערוך סעודת סיום, אבל אחרים אינם נפטרים בסיום שלו (עי' יבי"א או"ח כו; פס"ת תע, ט).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 05:24:50

יש לנו עציץ של צמח מולסה לתה. לפני כמה ימים נתתי לבת שלי גרעיני כוסמת לזרוע במקום שאין צמחי מאכל. מסתבר שהיא לא ידעה שזה לתה וזרעה שם. א. אני קצת חששתי שמשהו כזה יקרה ובכל זאת ביקשתי ממנה. האם זה חטא שלי? ב. האם מותר להשתמש במולסה ובכוסמת שגדלה?

בדיעבד מותר להנות מזרעים שנזרעו יחד כלאיים.

אביא לך את דיני כלאיים הלכה למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:

ד – כלאי זרעים

האיסור

א. נצטווינו בתורה (ויקרא יט, יט) שלא לזרוע יחד שני מיני זרעים חד שנתיים, שהם תבואה, קטניות וירקות הראויים לאכילה. אבל מיני צומח שמיועדים לנוי או לרפואה, וכן עצים, מותר לזרוע יחד. וכן מותר לזרוע מיני עצים חוץ מגפן עם מין חד שנתי. כל גידולי מאכלי הבהמה נחשבים כמין אחד שאין בעירובם כלאיים, ויש אומרים שאין איסור כלאיים במאכל בהמה אפילו עם מאכל אדם.

ב. איסור כלאי זרעים חל רק על יהודים ורק בארץ ישראל, גם בקרקע ששייכת לגוי, וגם בעציץ שאין לו נקב או שנמצא בתוך הבית.

ג. בכלל האיסור גם המשקה או מזבל או מנכש קוצים, או מסייע בדרך אחרת לצמיחת הכלאיים. אדם שיש בשדהו כלאיים – חייב לעקור מין אחד או לרססו בקוטל עשבים. עבר וגידלם – מותרים באכילה. ואם גדלו במקום הפקר, לא צריך לעוקרם.

מראית עין

ד. אסור לאדם לקיים בשדהו כלאיים גם כאשר אינו מעוניין בהם, משום מראית עין. לכן הרואה שצמח בשדהו מין אחר, אם הוא מעוניין גם במין זה, עליו לעוקרו. אבל אם אינו מעוניין בו; אם חלקו פחות מ- 1/24 מהשדה (4.16%) – אינו צריך לעוקרו, ואם חלקו 1/24, עליו למעטו עד שיהיה פחות מ-1/24, שכן בשיעור מועט כזה אין חשש מראית עין, שכל הרואים מבינים שאינו רוצה בגידול זה.

וכן הדין כאשר מעורבים זרעים שאינו מעוניין בהם בתוך הזרעים שרוצה לזרוע – אם יש בהם 1/24, ימעט את הזרעים שאינו מעוניין בהם, או ירבה עליהם מהמין שרוצה לזרוע, ואז יזרע את שדהו. כאשר ניכר לכל שאינו רוצה בקיום המין השני, כגון שידוע שהוא מזיק, אין צריך למעטו.

ההרחקה הנדרשת בין המינים

ה. נבאר תחילה את השיעורים המדויקים: טפח – 7.6 ס"מ, טפח שוחק – 7.75. אמה – שישה טפחים – 45.6 ס"מ, אמה שוחקת – 46.55. בדיני כלאיים הולכים לפי טפח שוחק.

ו. הכלל הוא, שככל שהשדה גדול יותר והגידולים ניכרים יותר בגובהם או בגודל של עליהם, כך צריך הרחקה גדולה יותר, כדי שיהיה ניכר ההבדל שבין המינים:

ירקות: בין שתי ערוגות ירק שאורכן עד אמה, שיעור ההרחקה הוא טפח וחצי. שיעור זה מספיק גם אם יודעים שכאשר יגדלו הענפים ייצמדו זה לזה. במיני ירק כדוגמת דלעת, שעליהם גדולים במיוחד ונוטים להשתרג במין שלידם, צריך להקפיד שעלי שני המינים לא יגיעו זה לזה.

בין שני שדות ירק ששטחם לפחות 780 מטר מרובע, צריך להבדיל על ידי ריבוע של אמה על אמה במקום אחד, ובשאר הגבול שבין השדות ראוי להרחיק טפח.

כאשר שטח הגידול גדול יותר מערוגה וקטן משדה, צריך הבדלה של תלם שעומקו ורוחבו טפח, ויש אומרים שניתן גם להבדיל בלא תלם, על ידי מרחק של טפח וחצי.

תבואה: בשטחים שרוחבם פחות מאמה, צריך הרחקה של אמה בין התבואות. בשטחים יותר רחבים, צריך הרחקה בשיעור ריבוע של שתי אמות על שתי אמות במקום אחד, ואחר כך מתקצר באלכסון עד שנשאר כלשהו בין השדות. ובשטחים של לפחות 780 מטר מרובע, צריך להבדיל בין התבואות במרובע של כחמישה מטר על חמישה מטר, ובשאר השטח ראוי להשאיר רווח של אמה לאורך כל הגבול שבין השדות. אבל אם יש בין הגידולים דרך או מקום חרוש שרוחבם לפחות ד' אמות, אין צורך בהבדלה גדולה יותר.

קטניות: בכל גודל של שדה, צריך שיהיה רווח של אמה בין שני הגידולים.

ז. כאשר זורעים תבואה ליד ירק או קטניות, או ירק ליד קטניות, הדין מורכב, ובכל אופן אינו חמור יותר מתבואה.

ח. כאשר יש בין הגידולים מחיצה בגובה י' טפחים, אפילו עשויה מקנים שהרווח ביניהם פחות מג' טפחים, אפשר לזרוע צמוד למחיצה, אף אם ידוע שמתחת לאדמה שורשי שני המינים ישתרגו זה בזה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 04:03:02

1. אני מכינה לשבת סלמון ברוטב. חלק מהרוטב על הדג ומעט על התבנית. קראתי בפניני הלכה שמעט רוטב אפשר לחמם על הפלטה אך אני לא יודעת מה נחשב מעט… אנחנו אשכנזים 2. אני מורה ומדי פעם רוצה להחסיר יום עבודה מסיבות אישיות. אמרו לי בבית הספר לקחת יום הצהרה. נתנו לי את הטופס לחתום עליו וכתוב שם שאני מצהירה שהייתי חולה. אני לא מסוגלת לחתום על כך שהייתי חולה כשזה לא האמת. מצד שני, אנשים אומרים לי ,כולל ההנהלה שזה מיועד לדברים כאלה. אני חושבת שלפי החוק היבש היעוד הוא יום מחלה שלא הלכתי לרופא וזה התפתח למשהו יותר רחב. האם מותר לי להשתמש בזה לסיבות אישיות?

1. לא כתוב בפניני הלכה שמעט רוטב אפשר לחמם, מה שכתוב זה שני דברים: א. הלחות שמלווה את המאכל אינה נחשבת רוטב, גם אם תצא ממנו במהלך החימום. ב. אם הרוטב קרוב והוא מועט, אפשר להקל ולהחשיבו כמוצק ולא כנוזל, וכיוון שהוא טפל למאכל, אף שיוגש כנוזל, אפשר לחממו. לפי זה 'מעט' הכוונה באופן שברור שהוא טפל למאכל ולא מרכיב מרכזי.
   אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)
   "הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום."
2. בפועל משרד החינוך יודע היטב שהמורים לוקחים ימי הצהרה בשביל מגוון דברים, ולכן זה בסדר גמור. אם הם לא היו רוצים בכך, הם היו דורשים תמיד אישור רופא. כמו כן, יש לציין שמלבד ימי ההצהרה, לכל מורה שנמצא בהסתדרות המורים יש שני ימים בהם הוא יכול לא להגיע מכל סיבה שהיא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-25 03:58:42

שלום רב כבוד הרב האם קמח רגיל נחשב חמץ? האם אני יכול להשאיר אותו בבית ולהשתמש בו מיד בצאת החג ?

קמח רגיל הוא ספק חמץ ולכן אפשר למכור אותו ולהשתמש בצאת החג.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 12:08:10

שלום הרב יש לי כמה שאלות: 1. האם אני צריך להכשיר מזלג בליבון קל או שמספיק הגעלה כי זה ספק ספיקא אחד אם הולכים לפי רוב שימושו שתיים כי לא בטוח שמישהו ישתמש בו להפוך דבר טרף רותח על האש? 2. האם אפשר להכשיר סיר ע"י מים עם סבון נוזלי ואז המים ישפכו על דפנות הכלי? 3. האם אפשר לזרוק כמה כלים ביחד לסיר ואז לנענע אותו והמים יגעו בכל הכלים? 4. האם אפשר להכשיר מחבת ע"י חימומה על הגז? 5. האם זה עוזר לעטוף תבנית בנייר כסף ואז להשתמש בה? תודה רבה הרב

1. הגעלה
2. כן
3. כן
4. אם לא בטוח בלעה טרף – כן. וכן אם בטוח בלעה טרף אבל תהרס בליבון חמור ואין מחבת אחרת, אפשר להקל בליבון קל על אש הגז.
5. דין תבנית כדין 4. והאם מועיל לעטוף – כן.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 08:36:32

שלום הרב, האם גרגירים שלמים של פלפל אנגלי נחשבים לקטניות בפסח? האם מי שאינו אוכל קטניות בפסח רשאי לאוכלם? תודה רבה ובשורות טובות!

אינם קטניות

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-23 18:17:23