שלום וברכה כבוד הרב, כתבת בספרך פניני הלכה שבשביל לעבור מתנור מבשרי לחלבי למשל צריך לחמם בחום הכי גבוה, אבל לא מספעק בחום הכי גבוה שחיממו עם בשר? פשוט לחמם עם החום הכי גבוה הורס את התנור ואת הסביבה שבו (אשמח לתשובה בהתאם למנהג אשכנזי, אם יש הבדל) תודה רבה!

עי' בפניני הלכה פרק לב סעיף ז ובהערה 8. לכתחילה נוהגים להחמיר, ואין סיבה שהתנור ייהרס אם לא מדובר על תנור רגיש במיוחד או שכתוב על ההוראות לא להפעילו על החום הגבוה ביותר. לא סביר שאם יש בתנור אפשרות של חום כזה, הוא ייהרס. אני עושה כך פעמים רבות, ולא קרה שום דבר לתנור. אם יש לך סיבה אמיתית לחשוש שמשהו יתקלקל, אפשר להקל ולחממו על 200 מעלות.

לכן כך כתבתי בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

לב – כללי הכשרת כלים

כבולעו כך פולטו

א. כל כלי שהשתמשו בו למאכל טרף, צריך להכשירו לפי סוג הבליעה שהשתמשו בו: אם השתמשו בו ישירות על ידי האש, כגון בתנור או במנגל, ההכשרה בליבון באש. ואם השתמשו במים רותחים, כגון סירי המטבח ומצקות, ההכשרה בהגעלה במים רותחים. ואם השתמשו בצונן, שטיפה במים צוננים וסבון מספיקה כדי להוריד את כל שאריות המאכל.

ליבון

ב. 'ליבון חמור' הוא חימום הכלי באש לחום של כ-400 מעלות. אמנם במקום הפסד מרובה או כאשר יש ספק אם הכלי צריך ליבון או הגעלה, ניתן להכשירו ב'ליבון קל', היינו חימומו באש עד שאם יניחו נייר על צידו השני, הוא ייחרך מרוב החום. ניתן לבצע ליבון קל על אש הגז, או על ידי הכנסת הכלי למשך כחצי שעה לתוך תנור אפייה שמופעל על החום הגבוה ביותר, ולכל הפחות על החום שבו נאפה האיסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-02 11:18:09

בס״ד שלום כבוד הרב, רכשנו מארז של אנשור (תוסף תזונתי) בקופת חולים של כללית בחודש סיון אמנם רכשנו בסיון אבל אני חושבת שתאריך היצור של המארז לפני פסח ואנשור כולל בתוכו שיבולת שועל האם אפשר לסמוך על זה שזה נמכר בקופת חולים כללית ? כי במפעל אני לא יודעת אם נמכר חמץ… (אציין שתאריך ההספקה והבקרה שרשום על החבילה הוא מאחרי פסח) תודה רבה

זה בסדר. הדין של חמץ שעבר עליו הפסח הוא רק במקום וודאי ולא במקום ספק שלא ניתן לבררו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-01 20:08:58

לצערי נפלתי וקיבלתי מכה רצינית בגב אני סובלת כאבים חזקים ולא יכולה כמעט לזוז. א. מכיון שקשה לי מאוד להתלבש, האם מותר לי להתפלל עם חולצת פיג'מה שאיננה בגדרי הצניעות הרגילים? כלומר שרוולים ממש קצרים, ופתוחה בצוואר מאוד? ב. אני סובלת מכאבים עזים בגב התחתון ובאגן, איך נכון להתייחס אל אירוע כזה מבחינה רוחנית?

א. כן. עושים מה שאפשר.

ב. לקבל את הייסורים באהבה, תוך ידיעה שייסורים ממרקים ומנקים, כך שוודאי תצאי מזה מזוככת יותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 20:37:00

שלום וברכה 1. האם מותר להאכיל לשם הנאה (ילדים או מבגורים שנהנים מכך) בעלי חיים של אחרים או חיות בר בשבת? 2. האם מותר לגעת בהם ולהחזיקם? 3. האם מותר לבעלים להאכילם יותר ממה שהם צריכים סתם כדי לפנקם? 4. האם לבעלים מותר להחזיקם וללטפם?

1. 3. בעלי חיים מבוייתים מותר להאכיל בלי סייגים.
2. 4 חיות מחמד שהדרך לשחק עמהם ביום חול על ידי החזקתם, אינן מוקצה.

   דיני בעלי חיים מבוארים בפניני שבת פרק כ (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
   האכלת בעלי חיים

   ה. אסור לתת מזון ומים לבעלי חיים שמסתדרים בכוחות עצמם, מפני שאסור לטרוח בשבת אפילו מעט שלא לצורך. אבל מותר לתת מזון ומים לבעלי חיים התלויים בו, כגון ששייכים לו או לחברו, או לחיות בר רעבות שמתקשות למצוא את מזונן. וכן מותר לחתוך להן מאכל אם אינן יכולות לאוכלו בלא חיתוך, אבל אם החיתוך רק מיקל על אכילתן, אסור.

   טלטול בעלי חיים

   ו. בעלי חיים שאין הדרך להרימם לשעשוע הם 'מוקצה', כיוון שאין כל שימוש בגופם. אך כדי למנוע מהם צער, מותר לגרור אותם, וכשאין פתרון אחר מותר אף להרימם. לכן דג שקפץ מהאקווריום, מותר להחזירו כדי שלא ימות. וכן כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ויש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם.

   ז. חיות מחמד שבעליהן רגילים להרימן ולהשתעשע בהן, אינן 'מוקצה'. וכן דין כלוב ואקווריום קטנים שרגילים לטלטלם בימות החול לשם נוי ומשחק. וכן כלבי נחייה אינם 'מוקצה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 17:07:56

האם שמן גרניום או עשב לימון עוצמתי בריח המקורי של הצמח כשר כבשמים להבדלה

כל דבר שיש לו ריח טוב כשר להבדלה.

כיוון ששאלת, אביא לך את דיני ברכת הריח המבוארים בפניני הלכה ברכות, מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

יד – ברכת הריח

ברכות הריח

א. קבעו חכמים ברכה מיוחדת לכל סוג של ריח טוב: א – על ריח היוצא ממין עץ – "בורא עצי בשמים". ב – על ריח היוצא מעשבים – "בורא עשבי בשמים". ג – על ריח היוצא מפרי – "הנותן ריח טוב בפירות". ד – על ריח היוצא משאר דברים או מחומרים סינטטיים – "בורא מיני בשמים". וכן כאשר יש ספק לגבי סוג הריח, מברכים 'מיני בשמים'.

ב. הטועה ומברך על עצי בשמים 'עשבי בשמים' או להיפך, לא יצא. שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.

ג. דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.

ד. על בשמים נוזליים שספגו את ריחם מעצים, מברכים 'עצי בשמים'. ואם ספגו את ריחם מעשבים, מברכים 'עשבי בשמים'. ואם ספגו את ריחם משניהם, מברכים 'מיני בשמים'.

ה. על תבלינים עם ריח טוב מברכים 'מיני בשמים', וכן הנהנה מריח קפה או תה ונטלו כדי להריח בו, יברך 'מיני בשמים', אבל אם נטלו כדי לשתות, לא יברך על הריח הנודף ממנו.

ו. טבק: אם נטלו לשם הרגשה טובה ולא לשם הנאת הריח, לא יברך. ואם נטלו גם כדי ליהנות מריחו, יברך 'מיני בשמים'.

ז. לא מברכים על הריח הטוב העולה מלחם חם ובשר צלוי, מפני שהוא טפל לאכילתם.

כמה מיני בשמים יחד

ח. הנכנס למקום שיש בו כמה מיני בשמים שברכתם שונה והוא נהנה מכולם יחד, יברך 'מיני בשמים'. ואם ירצה להריח מכל מין בנפרד, יכוון שלא ליהנות מכולם יחד, וייגש לכל מין ויברך את ברכתו. אמנם כל עוד הוא רק בודק את הבשמים השונים כדי להחליט מה לקנות, ואינו מתכוון ליהנות מריחם, לא יברך.

מיני ריח טוב שאין מברכים עליהם

ט. אין מברכים על דבר שאסור בהנאה, כגון בשמים המשמשים לעבודה זרה, ריח פרי ערלה, או הדסים שמקיימים בהם את מצוות ארבעת המינים. אין מברכים על ריח היוצא ממקטרת, הואיל ואסור לעשן. וכן אסור לגבר להריח מבקבוק בושם של אישה שהוא מכיר והיא אינה אשתו.

י. אין מברכים על ריח טוב שנועד להפגת ריחות רעים, כגון תרסיסים שנועדו לחדרי שירותים, דאודורנט שנועד להפגת ריח הזיעה, וסבוני רחצה מבושמים. אמנם אם יחליט לשנות את ייעודו של החומר הריחני ולהשתמש בו מכאן ואילך באופן קבוע לשם הנאה ולא להפגת ריחות רעים, יברך על הנאת ריחו.

יא. אין מברכים על ריח טוב של דבר שנועד לבשם דברים אחרים ולא כדי שייהנו ממנו בפני עצמו, כגון אבקת כביסה, מיני ריח שמניחים בארון בגדים, קרם ידיים ומי גילוח. אבל על בושם מברכים, הואיל ונועד להנאה מריחו בפני עצמו, ולכן המבשמת את עצמה, תברך על הריח שיוצא מהבקבוק.

יב. אין מברכים על ריח שאין לו עיקר, היינו שמקור החומר הריחני אינו שם, כגון ריח בושם הנודף מבגד או מאדם שבישם את עצמו. וכן הנכנס לחנות תמרוקים ומריח את הריח שנותר באוויר מהבקבוקים, לא יברך, שהואיל ועתה כל הבקבוקים סגורים, אין לריח עיקר, ורק מי שיפתח בקבוק כדי להריח בו, יברך.

התנאים הנדרשים לברכת הריח

יג. העובר ליד גינה ששתלו בה צמחים שמפיצים ריח טוב, או הנכנס למשתלה שיש בה שתילים ריחניים שנועדו למכירה, כיוון שנועדו לתת ריח טוב שייהנו ממנו, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך בלא צורך לעשות מעשה כדי להריחם. וכן העובר ליד דוכן שמוכרים בו מיני ריח שנועדו להפיץ ריח טוב, אם הם פתוחים וריחם הטוב נודף, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך. וכן דין הנכנס לבית או מכונית שיש בהם דבר שנועד להפיץ ריח טוב.

יד. דברים שיש להם ריח טוב אבל אין זה ייעודם, ריחם טפל לעיקר ייעודם, ולכן אם לא עושה מעשה כדי להריחם, אין לריח חשיבות ואינו רשאי לברך. לכן העובר ליד פרדס שריחו טוב, רק אם יתקרב אל הפרחים כדי להריחם, חייב לברך על הנאתו. וכן דין העובר ליד שדה שמגדלים בו עצים ועשבים ריחניים כדי לשווקם, או הנכנס למפעל שמייצר בשמים. וכן פירות שיש להם ריח טוב, רק אם ייטלם כדי להריח, יברך "הנותן ריח טוב בפירות".

טו. כפי שלמדנו (לעיל י-יא), דבר שנועד להפיג ריח רע, או כדי לתת ריח בדבר אחר, גם אם ייטול אותו כדי ליהנות מריחו לא יברך עליו, ורק אם ישנה את ייעודו להנאת הריח יברך עליו.

לא נהנה מהריח

טז. הסובל מנזלת עד שאינו נהנה מהריח, לא יברך. והמסופק אם הוא חש את הריח או אם נותר עוד ריח בבושם, ינסה להריח, ואם יחוש בריח טוב, יכוון ליהנות ויברך.

יז. מי שלא נהנה מריח שנחשב טוב בעיני רוב בני אדם, לא יברך. וכן מי שנהנה מריח שרוב בני האדם לא מחשיבים אותו כריח טוב, כגון ריח דלק או דבק, לא יברך.

היסח הדעת

יח. הריח בשמים והסיח דעתו מלהריח עוד, כשירצה להריח שוב, יחזור ויברך. אבל אם כשבירך התכוון להמשיך ולהריח מהבשמים, כל עוד לא יצא מביתו למשך כחצי שעה, ברכתו מועילה לכל היום. היה הריח נודף בבית, גם אם לא כיוון להמשיך להריח, כיוון שבפועל הריח ממשיך להגיע אליו, לא יברך שוב.

יט. הפסיק בדיבור בין הברכה להרחה שלא מעניין הריח, הפסיד את הברכה, ועליו לברך שוב לפני שייהנה מן הריח (עי' לעיל ט, ו-ז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 14:37:18

מה עושים עם בן אדם מבוגר נפטר נעליים של נפטר זורקים אותו או מאשרים אותו?

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 11:40:09

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול 2 שאלות בהלכות שבת: 1.האם איסורי החזרה,הטמנה, הנחה על פלטה בשבת קיימים כשהמאכל נמצא בכלי שני או שלישי? ואם נמצא בכלי השני או השלישי רוטב או מעט רוטב עם המאכל מותר להניחו בשבת עצמה על הפלטה? 2. שני בני משפחה שלי שלא שומרים שבת הלכו איתי וחזרנו שהיה חשוך ובכניסה לבית של סבתי אליו חזרנו יש אור שלפעמים נדלק כשעוברים ולפעמים לא (לא הייתי בטוחה אם ידלק ) ושני בני המשפחה עברו ואמרו לי שלא נדלק – האם בעקבות זה מותר גם לי לעבור ? או שאפילו מלכתחילה מותר לי לעבור ? תודה רבה ושבוע טוב .

1. איסורים אלו חלים גם בכלי חמישי, שהרי סוף סוף את הכלי הזה מניחים על הפלטה. לגבי רוטב – אם הוא לא קרוש, אסור להניח מאכל עם רוטב, כפי שמבואר בפניני הלכה שבת פרק י. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):חימום תבשיל נוזלי

   ז. מותר לחמם בשבת מאכל מבושל לחום שהיד סולדת בו, אמנם לגבי תבשיל נוזלי נחלקו המנהגים:

   למנהג רבים מיוצאי תימן, דין תבשיל נוזלי כדין מאכל מבושל, ולכן מותר לקחת בשבת מרק מהמקרר ולחממו על הפלטה עד שירתח.

   למנהג רוב יוצאי ספרד, אסור לחמם בשבת תבשיל נוזלי לחום של 45 מעלות, אבל אם התבשיל כבר בחום 71 מעלות, מותר להמשיך ולחממו (ועי' לעיל, ה). ואף אם רוב המאכלים שבסיר הקר מוצקים, כל שיש שם גם רוטב נוזלי, אסור לחמם את הסיר, אלא צריך להוציא את המאכלים ולחמם אותם לבדם, ולרטיבות המעטה שנותרה עליהם אין לחוש, שהיא בטלה למאכל.

   למנהג יוצאי אשכנז, רק כאשר אין יותר חמימות בתבשיל הנוזלי, נתבטל הבישול הראשון, ואסור לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. אבל אם עדיין נשארה בו חמימות, אין בו משום בישול, ומותר לחממו לחום שהיד סולדת בו.

   ח. הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום.

2. גם דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק יז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור:פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

   יח. מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

   במקרה שהצגת שבו אינך בטוחה שהאור יידלק, אין צורך לזחול.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-29 20:07:28

שלום התקשרתי למשגיח כשרות של בית מלון(כשרות רבנות ירושלים) והוא אמר לי שמבחינת בישולים זה לדעת הרמ״א(יהודי מדליק אש והגוי מבשל) אני בן עדות המזרח. האם אני יכול לאכול בכשרות כזו? תודה

כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות פרק כח, לדעת הרב מלמד לכתחילה יש לכולם להחמיר כדעת השו"ע, ובדיעבד ניתן להקל כדעת הרמ"א. ולגבי מסעדות ובתי מלון, מכיוון שאין קשר בין הטבח לסועדים, כל הרוצה להקל רשאי, אין זו כשרות מהדרין אלא כשרות רגילה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

השתתפות ישראל בבישול

יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א).

לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.

יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-28 08:21:22

שלום, אם יש לי חמין במקרר (למשל מיום חמישי), האם מותר לי בשבת בבוקר לשים על הפלטה? האם זה משנה אם יש בזה נוזלים או לא? ואם יש בזה קצת נוזל/שומן ולא ממש הרבה? תודה רבה (אני אשכנזי אם זה משנה)

אסור לחמם בשבת נוזל קר. לכן אם החמין עם נוזלים – אסור לחמם, אבל אפשר להוציא את האוכל מתוך הנוזל בעזרת כף, ואותו לחמם. גם קצת נוזלים אסור לחמם, אבל אם הנוזלים נתקשו במקרר, או שאינם עומדים בפני עצמם בתחתית הכלי, אלא יצאו מתוך המאכל תוך כדי חימומו – מותר.

אביא לך את דין נוזלים באופן מסודר כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), הלכות שבת פרק י:

חימום תבשיל נוזלי

ז. מותר לחמם בשבת מאכל מבושל לחום שהיד סולדת בו, אמנם לגבי תבשיל נוזלי נחלקו המנהגים:

למנהג רבים מיוצאי תימן, דין תבשיל נוזלי כדין מאכל מבושל, ולכן מותר לקחת בשבת מרק מהמקרר ולחממו על הפלטה עד שירתח.

למנהג רוב יוצאי ספרד, אסור לחמם בשבת תבשיל נוזלי לחום של 45 מעלות, אבל אם התבשיל כבר בחום 71 מעלות, מותר להמשיך ולחממו (ועי' לעיל, ה). ואף אם רוב המאכלים שבסיר הקר מוצקים, כל שיש שם גם רוטב נוזלי, אסור לחמם את הסיר, אלא צריך להוציא את המאכלים ולחמם אותם לבדם, ולרטיבות המעטה שנותרה עליהם אין לחוש, שהיא בטלה למאכל.

למנהג יוצאי אשכנז, רק כאשר אין יותר חמימות בתבשיל הנוזלי, נתבטל הבישול הראשון, ואסור לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. אבל אם עדיין נשארה בו חמימות, אין בו משום בישול, ומותר לחממו לחום שהיד סולדת בו.

ח. הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-27 11:34:58

שלום וברכה במקרה שאדם צריך לצאת מוקדם יותר מהתפילה מה מותר לו לעשות: א. האם מותר לאמר תחנון קצר ביום של תחנון ארוך? ב. לצאת מהמניין לאחר תחנון או חזרת הש"ץ ולהתפלל לבד עד ובא לציון (כולל) ולהשלים את השאר מאוחר יותר? ג. לעצור בפסוקי דזמרה ולשמוע קריאת ספר תורה ממניין ליד? 2. בנושא המניין – לפי מה שהבנתי מהפנה"ל צריך לפחות להספיק לאמר "אשרי" ואז ישר ברכות ק.שמע וכ'ו ואם לא, אז להתפלל יחיד אם אין אפשרות למניין אחר. 3. מה דינם של תחנון והלאה לעניית קדיש,ברכו וכו

1. אדם שצריך להקדים את יציאתו מהתפילה בשני וחמישי, ולא יכול להתפלל במניין מוקדם יותר, אינו צריך לעצור בפסוקי דזמרה כדי לשמוע את הקריאה ממניין אחר, אלא יתפלל כסדר, ואם צריך אז יקצר את התחנון וידלג ל'אשרי' וכו', אבל עדיף שלא יצא ממקום המניין, כדי שיוכל לשמוע את הקדישים.
2. אביא לך בזה את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):על מה ידלג כדי להגיע לתפילה במניין

   ז. המאחר לתפילה צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ:

   אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה.

   אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת פרקי ההללויות, והפרקים שרגילים לומר בכל יום קודמים לפרקים שמוסיפים בימים אלו.

   ח. גם הנאלץ להתפלל ביחיד ולקצר בתפילתו כדי שלא יאחר לעבודתו, יקצר על פי הכללים האמורים. לאחר התפילה יש להשלים את ברכות השחר שהחסיר, וטוב להשלים גם את מזמורי פסוקי דזמרה.

   ט. אישה שהגיעה לבית הכנסת ורוצה להתפלל במניין, יכולה לדלג על כל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה, כדי להתחיל עם הציבור תפילת עמידה.

3. מפסיקים כדי לענות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-27 07:06:19

שלום, האם יש בעיה הלכתית לאכול במסעדה עם כשרות של רבני צוהר? תודה מראש

אפשר לאכול לכתחילה במסעדה עם כשרות של רבני צוהר. כמובן שכשרות מהדרין של צוהר עדיפה על כשרות רגילה של צוהר, ולכן עדיף ללכת למסעדות עם כשרות מהדרין.

עניין כשרות המסעדות מובא בפניני הלכה כשרות ב'. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

כשר ומהדרין

ג. במערכות הכשרות כיום ישנן שתי רמות, שההבדל ביניהן בשני תחומים:

א – בכשרות רגילה פוסקים לפי עיקר הדין על פי כללי ההלכה, ואילו בכשרות מהדרין חוששים יותר לדעות המחמירים גם כשהם מיעוט וגם כשיסוד הדין מדברי חכמים.

ב – בכשרות רגילה סומכים על בעל העסק שיעמוד בנהלי הכשרות שנקבעו עמו, והמשגיח פוקד את העסק לפרקים כדי לבדוק שהכל מתנהל כפי שסוכם. ואילו בכשרות מהדרין סומכים פחות על בעל העסק, ובדרך כלל דורשים שיהיה במקום משגיח צמוד שילווה את כל מלאכת הכנת המזון. בנוסף לכך, גם בעקבות הפרה קלה של ההוראות, פעמים ששוללים את תעודת הכשרות.

ד. בפועל אפשר לסמוך על הכשרויות המוכרות ועל הרמה שהן מציגות. ואמנם לעיתים מתפשטות שמועות רעות על כשרות מסוימת שנוהגת ברשלנות גדולה. אך למרות זאת, כל זמן שאין עדות מפורשת על מקום מסוים שמוכר מאכלים שאינם כשרים, מותר לקנות מזון בכל המקומות שיש להם תעודת כשרות מרבנות או מגוף כשרות פרטי אמין. ואם המשגיח התרשל במלאכתו והמזון לא היה כשר או לא מהודר כפי שמוצג בתעודה, העוון כולו מונח על ראשו. ואם הוא עשה מלאכתו נאמנה והיצרן רימה אותו, העוון כולו מונח על ראש היצרן.

ה. מטבע הדברים יש ויכוחים ותחרות בין גופי הכשרות השונים, וככלל נכון למהדרים להעדיף גופי כשרות שנוהגים כבוד בבני מחלוקתם, על פני כאלו שמחרימים ומשמיצים את זולתם, שכן מן הראוי להתרחק מן הכיעור. כמו כן, מן הראוי שהשגחות ארץ ישראליות מהודרות יתחשבו וישקללו את דעות כל הפוסקים ומנהגי כל העדות.

ו. המגיע למקום ורואה שלפי התאריך פג תוקפה של תעודת הכשרות, ניתן לאכול במקום רק לאחר אישור של נציג השגחת הכשרות שכתובה על התעודה.

מסעדות, בתי מלון ואולמות אירועים

ז. במסעדות מלאכת ההשגחה מורכבת, מפני שצריך להשגיח על כל סוגי המזון שהמסעדה קונה מסוחרים שמתחלפים לפרקים, וגם לוודא שאין תקלות בבישולם של העובדים שבדרך כלל אינם בקיאים בהלכה. לכן עדיף ללכת למסעדה שיש לה כשרות מהדרין, או לפחות מסעדה ששייכת לרשת כשרה שמקפידה על איכות מוצריה.

הדברים אמורים במיוחד לגבי מסעדות בשריות, מפני שהפיתוי לרמות במוצרי בשר גדול, שכן מחיר בשר כשר כפול ממחיר בשר טרף. בנוסף לכך, האיסורים הכרוכים בבשר הם החמורים ביותר. והרוצה לסמוך על כשרות רגילה גם במסעדה בשרית, נכון שיבקש לדבר עם המשגיח בטלפון, ויברר אצלו שאכן האוכל כשר.

ח. בבתי מלון גדולים ובינוניים היקף ייצור המזון גדול יותר, ולכן בדרך כלל ההשגחה עליהם צמודה וטובה יותר ממסעדות. ובכל זאת טוב שהנוהגים להדר יבקשו לדבר עם המשגיח, כדי לשמוע שנהלי הכשרות מתקיימים כסדרם.

ט. באולמות אירועים בכשרות רגילה, כאשר יש משגיח צמוד שנמצא במשך כל זמן הכנת המאכלים והגשתם, רמת ההשגחה טובה. אבל אם המשגיח מגיע רק לפרקים, המצב בדרך כלל פחות טוב, הואיל והפיתוי לרמות גדול מאוד. לפיכך, מזמיני האירוע צריכים לבקש להיפגש עם המשגיח, ורק אם יעיד בפניהם שהמזון שיקבלו כשר, יזמינו את האירוע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-26 17:10:47

שלום! האם הזמנים שמובאים כאן: https://ph.yhb.org.il/17-38-07/ שייכים גם לנו יורק שבארצות הברית לגבי צאת השבת? "ביבי"א ח"ז או"ח מא, ח, פסק ש-20 דקות אחר השקיעה הוא ודאי לילה, וימולו אותו בשבת. ובשמירת שבת כהלכתה ח"ב מו, מה, כתב בשם הרב אוירבאך ש-25 דקות מהשקיעה הוא ודאי לילה"

לא. אלו זמנים שמתאימים לאזור ארץ ישראל. מי שנמצא במקום אחר בעולם, צריך לבדוק באינטרנט או עם הקהילות שנמצאות בקרבת מקום מה הם הזמנים המדויקים. ואם הוא לא מוצא, אז שיסתכל על השמיים ממקום חשוך, וכשיראה שלושה כוכבים קטנים, כפי שמובא בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ג – זמני השבת

שקיעת החמה וצאת הכוכבים

א. מפני הספק מתי מסתיים היום הקודם ומתחיל היום הבא, בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, השבת נכנסת כאשר השמש נעלמת לגמרי מן העין, ויוצאת כשנעשה חושך ורואים שלושה כוכבים קטנים. בארץ ישראל יש הפרש של כעשרים דקות בין השקיעה לצאת הכוכבים, זמן זה נקרא 'בין השמשות', והוא משתנה לפי עונות השנה וגובה המקום מעל פני הים, כפי שמובא בלוחות זמנים מדויקים (כגון תוכנת 'חזון שמים').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-26 16:16:13

כבר שנים אני מנסה לברר האם לימוד שפות נחשב לביטול תורה או לא(למטרות ענייניות של הרחבת אופקים. כמובן לא למי שלומד מסיבות פרקטיות). בפניני הלכה שבת פרק צביון השבת, בהלכה העוסקת בהכנה מקודש לחול, כבוד הרב כותב לגבי לימוד שפות, שבניגוד לחוכמות אחרות, אין לזה "ערך עצמי" ואסור ללמוד גם אם יש מבחן. ברביבים, במאמר "ראש השנה שחל להיות בשבת", מובא שהגאון הרב עוזיאל זצ"ל "ברגעי המנוחה היומיומיים המועטים, למד לשונות צרפתית ואנגלית, יוונית, תורכית וערבית…" אם הדבר מהווה ביטול תורה, לפיכך הוא בזוי, ולמה שיצויין לגבי כזה רב גדול שהוא עסק בזה?

לדעת הרב מלמד באופן עקרוני כל דבר שיש בו תועלת, אין בו ביטול תורה (וכפי שעשה הרב עוזיאל), האיסור של ביטול תורה הוא לאבד זמן לריק או להגזים בדברים שיש בהם תועלת קטנה, וכל אחד צריך לשקול בעצמו לפי כשרונו ואופיו ורצונו כמה זמן הוא רוצה ויכול ללמוד תורה כל יום וכמה זמן להשקיע בדברים אחרים, כאשר היחס ללימוד התורה צריך להיות מכובד לעומת הדברים האחרים, ולכן הדבר תלוי גם כמה הדברים האחרים חשובים ומועילים.

לגבי שבת הדין שונה, בגלל גזירת חכמים שלא לקרוא דברי חול שאין בהם ערך עצמי כפי שמובא בפניני הלכה. אבל מי שרוצה לקרוא דברים שיש בהם ערך בשפות אחרות כדי להתמקצע בשפות אלו – מותר. בנוסף לכך, לדעת הרב מלמד על פי דברים חז"ל שאמרו שהקב"ה נתן את השבת לעם ישראל כדי שיעסקו בתורה, ועל פי דברי חז"ל שקבעו שזמן הלימוד צריך להיות מחצית השבת, כפי שמובא בפניני הלכה שבת – אין לבזבז את הזמן גם על קריאה שיש בהם ערך של חול, אלא מותר לקרוא מעט וללמוד הרבה תורה.

אביא לך את תמצית הדברים המבוארים בפניני הלכה ליקוטים א' בפרק העוסק בתורה, מתוך הספר החדש שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה', המביא את כל פסקי ההלכות שבפניני הלכה בספר אחד (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

חובת הלימוד

ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

ידיעת יסודות התורה

ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

לימוד תורה מול מצוות אחרות

ז. מצד אחד, מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני, כל מגמתה של התורה להדריך את חיינו, ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.

אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון לוויית המת ועזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.

ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .

ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).

היחס ללימודי חול

י. מלבד הצורך החשוב שיש בלימודי החול כדי להתפרנס בכבוד, יש בלימוד חכמות העולם ערך גדול, שכן בעזרתם ניתן לשפר את תנאי חייו של האדם ולהוסיף טוב בעולם, ומעבר לכך – חכמות אלו הן ענף מן החכמה האלוקית המתגלה בעולם (שבת עה, א; מהר"ל נתיב התורה, יד).

זהו שתיקנו חכמים לברך בעת שרואים חכם גדול מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א). ויותר מכך אמר הגר"א, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.

לפיכך ראוי לכל אדם, ובפרט לתלמידי חכמים, להיות מצויים באופן כללי בחכמות העולם, כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומוזיקה (הרב קוק, עקבי הצאן עמ' קכט). לכן נכון ללמוד לימודים אלו כבר בבתי הספר ובישיבות התיכוניות, מתוך דגש על המעלות של ידיעת חכמות אלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-25 11:34:02

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות

עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/

ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:

קטנים

ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:

עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.

מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 09:40:21

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?

1. מצב ביניים.
2. לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
3. בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 06:44:30