בהמשך לשאלה הקודמת ששאלתי… 1. במלאכת חוה"מ שמותר גם לא לצורך המועד אם אין שום טורח, הטענה היא שכתיבה במחשב היא יותר טורח מהדוג' של המשנ"ב של הסרת גבשושית, ולכן כתיבה מותרת רק לצורך המועד? 2. לגבי מכירת דסקים וספרי קודש שאפשר למכור באירוע המוני בגלל שזה צרכי מצוה וגם דבר האבד, הרב ענה שצריך את שניהם כי זה לא לגמרי דבר האבד אלא מניעת רווח. וצורך מצוה אע"פ שאינו מצוה זה מביא לעבודת ה'. לא הבנתי, אם זה לא דבר האבד אז למה לכתוב שזה דבר האבד, זה ספק? לא מובן, זה או כן או לא… בנוסף, לפי זה יהיה מותר לעשות מלאכת הדיוט במועד עבור כל מה שמוסיף שמחה ועבודת ה'? בנוסף רציתי לשאול האם יש חילוק בין הקלדה במחשב לבין הקלדה בפלאפון או שגם זה מותר רק לצורך המועד?

1. כתיבה אסורה שלא לצורך המועד, ולא חילקו בין סוגי הכתיבה. גם המקלים בכתיבה במחשב, לא הקלו בגלל סברתך אלא בגלל סוג הכתב, כפי שמובא בהערה בפניני הלכה – "יש אומרים שאין בזה שום איסור, וגם שלא לצורך המועד מותר, הואיל ואין עושים דבר במציאות אלא רק יוצרים אותות אלקטרוניים, והרי זה ככתב שאינו מתקיים".
2. למה לכתוב שזה דבר האבד? כי גם מניעת רווח פעמים שנחשבת לדבר האבד, כפי שמובא בספר בדין דבר האבד.
   האם מותר לעשות מלאכת הדיוט במועד עבור כל מה שמוסיף שמחה ועבודת ה'? כן. לכן מותר לנסוע ברכב לטיול, וכן מותר לשחק עם הילדים בדברים שיש בהם מלאכת דבר האבד.
   הקלדה בפלאפון דינה כמחשב שרק לצורך המועד מותר. כל צורך שהוא נחשב לצורך המועד כפי שמודגש יפה בספר הקיצור לפניני הלכה:
   מה נחשב לצורך המועד

   ה. מלאכת הדיוט המותרת לצורך המועד, מותרת גם לצרכים קלים כמשחק, מכתב נעים לחבר ונעיצת מסמר בקיר כדי לתלות תמונה לכבוד המועד. וכן מותר לכתוב דברי תורה כדי להיות מרוכז בלימוד, או כדי לזכור את הדברים. וכן מותר לנהוג ברכב לטיול קצר ולא מייגע (עי' לעיל י, ח), אך אסור לנהוג שלא לצורך המועד, כגון לימוד נהיגה או כדי לראות דבר לצורך עבודה שלאחר המועד. כמו כן, אסור לעשות דבר שהיה יכול לעשות לפני החג ודחה את עשייתו לחג (להלן יב, יב-טו).

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-03 14:31:41

שלום, למדתי בפניני הלכה על הכשרת תבניות לפסח, לאילו תבניות הרב מתכוון? האם התבניות שבתוך התנור שעליהן שמים את התבניות עם המזון? או התבניות של התנור עצמו שלא שמים עליו מזון?

התבניות שלא שמים עליהן מזון נקראים בספר 'רשתות' שנועדו להניח עליהן את התבניות עצמן שעליהם שמים את האוכל עצמו או את התבניות החד פעמיות עם האוכל.

קיצור פניני הלכה:

ו. הכשרת גוף התנור והרשתות שעליהן מניחים את התבניות, על ידי ניקוי והפעלת התנור על החום הגבוה למשך כחצי שעה. תנור שמנקה את עצמו בחום של כ-500 מעלות (פירוליטי), אינו צריך ניקוי לפני הכשרתו.

ז. את תבניות האפייה לא ניתן להכשיר, מפני שהמאכל נבלע בהן ללא נוזל, והכשרה בליבון חמור עלולה להזיק להן. אמנם במקום הצורך, אם לא קנה תבניות לפסח ולא יכול להשתמש בתבניות חד פעמיות, ניתן להקל ולהכשירן בחום התנור.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-03 06:57:00

האם מותר לברך ברכת אילנות מעציצים שמניבים פרי.העציץ נמצא במרפסת.

אם זהו פרי שמברכים עליו בורא פרי העץ ולא פירות בוסר שאינם טעימים – מותר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-03 06:51:53

שלום, רשום בספר פסח, יב, ד – "אין צורך לאכול בכל סעודת ליל הסדר מצות יד, אלא ההידור הוא לאכול את אותם שיעורי כ'זית' שנצטוונו לאכול לשם מצווה ממצות יד" – בכמה שיעורי כזית מדובר? אני רוצה לדעת אם עליי לרכוש קילו מצות עבודת יד או אפשר להסתפק ב-6 מצות?

התשובה נמצאת בפרק העוסק בהלכות ליל הסדר.

ספר הקיצור הלכות פסח פרק טז:

אכילת המצה

כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן (ויש נוהגים לאכול לאפיקומן שני כזיתים).

כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-03 05:55:13

1. בפתיחה להלכות מלאכה חול המועד כתוב שמותר לעשות מלאכה שאין בה כל טורח גם שלא לצורך המועד, כגון הסרת גבשושית מהרצפה, צילום תמונה בטלפון וכד'. בהמשך נידון הנושא של כתיבה בחול המועד , ולגבי כתיבה במחשב יש שם מח' הפוסקים אם אפשר להקל ומאיזה טעם. ולא הבנתי, למה לא מותר פשוט בגלל שזה מלאכה בלא כל טורח, להקליד אותיות במקלדת זה כלום טרחה.. 2. לגבי מלאכת דבר האבד, כתוב שמותר להקים דוכן של מכירת דסקים של שירי קודש באירוע המוני בחול המועד מכיון שזה צורך מצוה וצורך דבר האבד. רציתי לשאול א. למה צריך שיהיה צורך מצוה, הטעם של דבר האבד מספיק לא? ב. למה מכירת שירי קודש זה בגדר של צורך מצוה, אפשר להגיד שזה חיובי אבל אני לא מכיר שום מצוה לשמוע שירי קודש. תודה

1. להקליד במחשב זה ממש לא כלום טרחה לרוב האנשים שלא יודעים לכתוב עיוור, ולא חילקו חכמים בין האנשים או כמה הם צריכים לכתוב או בסוגי הכתיבה. לכן מותר לכתוב רק לצורך המועד.
2. א. כי זה לא ממש דבר האבד, שכן אין כאן הפסד אלא מניעת רווח. ב. זה קרוב למצווה, תשמישי מצווה, שכן זה מביא לשמחה ולרגשות טובים של עבודת ה'.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-02 10:35:35

שלום, רשום בפניני הלכה פסח, י, ו – "כאשר השימוש היה בחום שאין היד סולדת בו, פחות מ-45 מעלות, אפילו בכלי ראשון, אין צריך הגעלה אלא הדחה בלבד". כלי ראשון שהורד מהאש עדיין חם. על איזה ציור הרב דיבר?

לדוגמא מים שחוממו בסיר על האש, ולאחר שהוסרו מהאש וירדו מחום של 45 מעלות, שמו בהם חמץ.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-02 10:17:11

צריך אדם בליל הסדר לאכול 2 מה כזיתות מהשלוש האמצעיות. אחת מהעליונה ואחת מהאמצעית.(אני יודע שצריך לאכול 4 אבל השאלה היא על ה2 האלה) לא הבנתי איך ממשפחה שלמה שכולם צריכים לאכול כזית מהמצות האלה והרי זה לא יספיק לכולם.!

לכן כתוב שטוב שעורך הסדר יוסיף עוד מצות בשעת הברכה כדי שיהיה לכל אחד מספיק. וגם אם הוא לא ברך בפועל על כמות מספקת של מצות, אלא על שלוש בלבד, יחלק מהמצות שבחבילה לכל אחד כמה שצריך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-02 09:04:13

שלום, הרב!! אני ב"ה אמא לילדים ומטפלת במעון. הייתה תקופה של כמעט שנה שהייתי מקפידה בלי נדר על 2 תפילות ביום. מאז שהתחלתי לעבוד במעון – לא הייתי מצליחה כל יום להתפלל 2 תפילות עמידה, ולפעמים אף הייתי נאלצת להסתפק בתפילה קצרה בבוקר בלבד (ברכות התורה + ברכות השחר). בעיון בספר תפילת נשים לא הצלחתי להבין איך אני נחשבת לתפילת תשלומים: כאישה שמתפללת 2 תפילות ביום? (כי זו השאיפה שלי) ואם התכוונתי בתפילה הקצרה של הבוקר – שהיא תהיה התפילה שלי (ברכות השחר + התורה), ובחסדי ה' אני רואה שאני מספיקה להתפלל מנחה – האם עליי להתפלל תפילת תשלומים או שבתפילה הקצרה – יצאתי ידי חובה? אשמח בבקשה לסדר בדברים. תודה רבה!!

במצב שאת מתארת את צריכה לכוון כך: "מהיום אני פטורה מתפילת עמידה, והלוואי שמדי פעם אצליח להדר ולהתפלל". זהו מצבך מהיום עד שילדייך יגדלו בעזרת ה' ולא יצטרכו את טיפולך היומיומי, עד אז את פטורה מתפילת תשלומין.

כיוון שכבר שאלת, אביא לך פרק יפה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה, שם הכנסתי את הלכות הנשים בתוך ההלכות הרגילות של הגברים כדי לקצר, אבל הבאתי בסוף הלכות תפילה פרק מיוחד לנשים, אביא לך אותו:

כז – תפילת נשים

החובה והרשות בתפילה

נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:

א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.

בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.

ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.

ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.

ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).

ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.

ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.

https://yhb.org.il/wp-admin/admin.php?page=faqs-questions

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-02 07:24:56

האם מותר לשכור בייביסיטר (לא יהודי) לשמור על הילדים במשך ליל הסדר? היא לא תצטרך לעשות מלאכה אלא רק לשבת בבית כשהילדים הקטנים ישנים. תודה על העזרה.

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 18:53:11

שלום וברכה לפי מה שראיתי יש שלוש דעות בעניין שרואה את העץ וכבר גדלו הפירות – 1. בכל מקרה לא מברך (טור,ב"י אמנם ראיתי שהב"ח מיישב כדעה השניה) 2. אם לא ראה אילן בפריחתו לפני ועכשיו פעם ראשונה שרואה וכבר התחיל לגדול הפרי כל עוד הוא לא בשל לגמרי יברך (מרדכי,א"ר,מ"ב) 3. בכל מקרה יכול לברך כל עוד לא גדלו הפירות לגמרי (גר"א). לפי מה שהבנתי הרב בספר הכריע כדעה השניה והחמיר מעט יותר שדווקא אם הפירות ממש קטנים ניתן להקל. הבנתי נכון?

זאת ההלכה למעשה כפי שהדברים מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9):

הרואה עצי פרי בתחילת פריחתם, מברך "ברוך… שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם". לכתחילה יש לברך בחודש ניסן על ראיית שני אילנות לפחות שהתחילו לפרוח ואין עליהם עדיין פירות כלל. לא בירך בניסן או שאין במקומו שני אילנות ללא פירות, יברך על אילן אחד לפני או אחרי ניסן, ובלבד שפירותיו עדיין קטנטנים ובקושי ניכרים. בארצות בהן הפריחה מתרחשת בחודש אחר, יברך על האילנות בזמן פריחתם. לא מברכים על אילנות ערלה או שידוע שהורכבו באיסור, אבל כל שלא ידוע שהעץ מורכב או ערלה, אפשר לברך עליו. ראה אילנות ולא בירך, יברך כשיראה אותם שוב, ומותר לברך גם בשבת. גם נשים מברכות ברכה זו.

וזה מספר ההרחבות של פניני הלכה:

עד איזה שלב בצמיחת הפרי אפשר לומר את הברכה

כתב המרדכי (ברכות קמח) שאם לא ראה את העצים בזמן שהיו מלבלבים והפירות כבר גדלו, בכל זאת יברך את ברכת האילנות. וכן מבואר בתשב"ץ קטן (שכב), והגה"מ (י, ט). וכך פסקו א"ר והגר"א.

לעומת זאת דעת הטור ושו"ע (רכו), שאם הפירות גדלו לא יברך עוד, שהברכה נתקנה דווקא על 'אילני מלבלבי' כלשון הגמרא (ברכות מג, ב). וכן פסקו ברכ"י (רכו, א), ומאמ"ר (רכו, א) ורוב האחרונים. ונחלקו מתי נחשב שגדלו הפירות ואי אפשר לברך עוד. לאשכול (עמ' סח) כל שראה התחלת גידול הפרי כבר אינו מברך, וחשש לשיטה זו בכה"ח (רכו, ט), וכך פסק הגרע"י למעשה (חזו"ע לפסח עמ' טז). ולברכ"ה ח"ד, ד, 121, על ניצני פירות יכול לברך, אבל כאשר הפירות כבר ניכרים, אין לברך.

ויש מבארים את דברי השו"ע באופן שהוא מסכים למרדכי, ולדעתם ההלכה היא, שכל עוד הפירות לא גדלו כל צרכם, עדיין אפשר לברך עליהם את ברכת האילנות. ורק כאשר נגמרו כל צרכם ואפשר לברך עליהם 'שהחיינו', אין לברך עליהם את ברכת האילנות. כ"כ פמ"ג (א"א רכו, א),  נשמ"א (סג, א), מ"ב (רכו, ד).

ראה את האילנות ולא בירך יכול לברך בראייה השנייה

כך דעת מהרי"ל (שו"ת קמג), "משום כך דאותה שמחה עדיין קיימא".  וכ"כ האגור (שיח), וכך משמע מהטור ושו"ע רכו, שכתבו: "ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות – לא יברך עוד". ומשמע שרק זה מבטל את הברכה ולא ראייה קודמת. וכ"כ הפרישה (רכו, א), מאמר מרדכי (רכו, א), מטה משה (שסא), אליה רבה (רכו, ב), פמ"ג (רכז, משב"ז ב), שו"ת התעוררות תשובה (א, קד).

אמנם לעולת תמיד (רכו, א), אם כבר ראה ולא בירך, הפסיד ברכתו. וכ"כ  מחה"ש אליבא דמ"א (רכו), נשמ"א (סג, א), דעת תורה (רכו), קצוש"ע (ס, א), ספר החיים לגר"ש קלוגר (רכו), קצוה"ש (סו בדה"ש יח).

אבל למעשה ההוראה המקובלת לברך גם אחר שראה, וכ"כ מ"ב (רכו, ה), ברכת הבית (כט, יד), חזו"ע (פסח עמ' כה), שעה"ב (כא, כו), אוצר ההלכות (עמ' רעו ה), וזאת הברכה (עמ' 157), שער העין (יד, ח), מנחת שלמה (א, עג, והליכות שלמה כג, לא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 16:18:39

שלום וברכה! האם צריך לקרוא את ההפטרה כל שבוע? האם מותר להפסיק בדיבור בין פסוק ופסוק בשניים מקרא?

א. לא

ב. כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 13:26:33

סליחה , עוד שאלה …האם אטריות אפשר למכור במכירת חמץ ?

גם אטריות זה חמץ גמור, ולכן דינן כדין הבורגול.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 13:25:59

האם ניתן למכור במכירת חמץ, בורגול יבש ( לא מבושל ) או חייבים לסיימו לפני פסח ?

בורגול עובר תהליך של בישול וייבוש, ולכן הוא חמץ גמור. ואמנם מעיקר הדין מותר למכור במכירת החמץ גם חמץ גמור, אך המנהג הוא שלא למכור חמץ גמור אלא אם כן מדובר על הפסד משמעותי, כפי שמובא בפניני הלכה פסח.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

"עיקר מכירת החמץ מיועדת לבעלי מפעלים, רשתות מזון וחנויות, כדי שלא להפסיד את השווקים בימים שאחר הפסח. וכן כל אדם רשאי לכתחילה למכור דבר שיש בו ספק חמץ, או חמץ גמור שיש לו הפסד גדול בביעורו. אבל עדיף שלא למכור מעט חמץ גמור."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 11:13:24

לאשתי ישנה חברה שעומדת להינשא לאישה. האם מותר ללכת לחתונה כזו?

ודאי שלא. איך אפשר להיות שותף בדבר כזה?!

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-01 06:47:27

שלום, רשום: "אין דינן של הקטניות חמור יותר מדין חמשת מיני דגן, וכל מה שכשר במיני דגן כשר גם בקטניות. לפיכך, אם לא באו עליהן מים, או שבאו עליהן מים אבל נזהרו שלא ישהו שמונה עשרה דקות עד שאפאום כמצות, מותר לאוכלן. ויש שנהגו להחמיר בזה, ודעת רוב הפוסקים להקל (פסח, ט, ו). לא הבנתי את ההלכה, הרי קטניות אסורות, אז איך הן מותרות אם לא נגעו בהם מים וכו'?

היתכן שקטניות יהיו אסורות יותר מחמשת מיני דגן שעושים מהם מצות ?

לכן למשל  מותר לאכול את הפרכיות אורז של חברת B&D, כפי שמופיע כאן – https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=413768&lang=HEB

וכאן – https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=414016&lang=HEB

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-31 11:47:30

שלום, האם מי ששומר ר' תם עובר איסור בסוף פסח כאשר הרבנות קונה בחזרה את חמצו מהגוי? חשבתי לדמות זאת לתושב חו"ל שנמצא בארץ שעליו לנהוג יו"ט שני של גלויות ואיסור חמץ חל עליו עד סוף היום השמיני, מכיוון שהוא עדיין בפסח כמנהג בני חוץ לארץ ואין הוא מעוניין לקנות את החמץ. החמץ נשאר הפקר או ברשות בית הדין, ורק לאחר שיסתיים יום טוב שני של גלויות, יחזור החמץ לרשותו. הדימוי נכון? (פסח, ו, ה)

שמירת זמן ר"ת היא הידור שרבים פקפקו עליו, ולכן אין צורך להתחשב בו לגבי נידון השאלה, כמו שאין צורך להתחשב בו כשרוצים להתחיל את ליל הסדר כמה שיותר מהר כדי שלא להטריח את האורחים והילדים לחכות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-31 10:23:14

בארוע בעבודה הביאו מזון חלבי עם כשרות רבנות שמופיעה שם ההערה שבישול, טיגון ואפייה על פי הרמ״א האם לי כבן המזרח מותר לאכול ממזון זה?

אם אתה רגיל לאכול כשרות רגילה, זה בסדר. אמנם אם אתה מקפיד על כשרות מהדרין, תאכל באירוע כזה דברים שאינם מבושלים.

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות ב' פרק כח.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

השתתפות ישראל בבישול

יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א). לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.

יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-31 06:19:48

שלום וחודש טוב! הולך ברחוב בשבת והתחיל לרדת גשם ורואה על המדרכה תחת כיפת השמים ארגז עם ספרי קודש שכתוב עליו מחיר כל ספר ומצורפת קופה לתשלום. הרי כל הספרים הולכים לאיבוד מיד בעקבות הגשם.האם זה הופך אותם להפקר ואפשר לקחת?

לא. מצווה גדולה לכסות אותם מפני הגשם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-30 15:28:48

איזה הגדות פסח הכי מומלצות? תודה על העזרה.

ההגדה שמשתמשים בה בזמן ליל הסדר צריכה להיות כמה שיותר פשוטה, עם ההלכות הבסיסיות בלבד, ועם כמה שפחות פירושים. הרוצה ללמוד את ההגדה צריך לעשות זאת לפני או אחרי הסדר. יש הרבה הגדות נחמדות ללימוד, אני ממליץ ללמוד מתוך פירוש של רב ציוני מזמננו שמודע לתהליך הגאולה שאנו בתוכו, כמו למשל ההגדה של הרב אלי אלדר – והגדת לבנך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-30 11:37:39

בוקר טוב הרב אורן מצא, האם צריך להטביל את חלקי מעבד המזון? הוא כולל דיסקיות חיתוך, להבי ריסוק וקערות פלסטיק. חודש טוב ומבורך

טבילת כלי גויים היא רק לזכוכית ומתכת. לכן אין צורך להטביל את קערת הפלסטיק, ויש להפריד את הדסקית והלהבים מהמכשיר ולהטביל רק אותם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-30 07:56:59