שלום וברכה הרב כתב שהוא נוטה לעשות כראב"ד במספר חוטי התכלת בין היתר כי כך הכריעו הגרא והחידא. ראיתי שבגרא יש מחלוקת מה סבר ושיש אומרים שהעיקר שדעתו כרמבם (האדמור מראז'ין). לא יודע למה אבל בסוגיה כאן קשה לי לקבל החלטה כיצד מי לקשור. זה נראה לי שהרבה מהפוסקים ששמים תכלת כיום נוטים לדעת הרמב"ם בין היתר כי אין הכרעה בדברי השוע אז הולכים לפי האריזל שהכריע כרמבם. חשבתי כבר לעשות כראבד כנטיית הרב אבל אחרי שראיתי שיש מחלוקת בגרא, עלה לי יותר ספק..

הסיבה העיקרית של הרב משום שזו הדעה האמצעית, וכדרכו תמיד הוא שואף לדעה האמצעית, במיוחד במקרה הזה שהוא גם חושב שהיא הדעה היותר הגיונית בסוגיה. איני רואה כל בעיה שתעשה כרמב"ם. תלמיד לא צריך לעשות בדיוק כמו רבו. אין ספק שהאר"י זה שיקול מרכזי מאוד.

אולי יעזור לך להחליט לעשות כראב"ד מה שכתוב כאן

https://www.yeshiva.org.il/ask/85912

וכאן

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-20 07:51:45

שלום בשבוע שעבר הלכתי לבדיקות סקר רפואיות במכון מור במסגרתם הייתה גם בדיקת אולטראסאונד בטן בחדר שבו נערכה הבדיקה הייתה אשה שמבצעת את הבדיקה ועוד אשה נוספת שמקלידה במחשב אני השארתי את דלת החדר לא נעולה, אך הבודקת סגרה אותה אחריי מדובר בדלת שמבחוץ צריך להקיש קוד כדי שתיפתח האם היה בדבר איסור ייחוד, או שניתן לומר שככל הנראה יש עוד עובדים שיודעים את הקוד ויכולים להכנס? מה עליי לעשות להבא במקרה כזה? האם להמנע מהבדיקה? האם לדרוש שהדלת תישאר פתוחה (מה שפוגע בפרטיות שלי כמטופל)? תודה

הדעה המקלה בהלכות ייחוד אומרת שגם אם החדר נעול, אבל יש למישהו אחר מפתח והוא יכול להיכנס בכל רגע, אין איסור. אבל לכתחילה כשאפשר עדיף לבקש לא לנעול. אין בעיה של פרטיות, שכן אין צורך שהדלת תהיה פתוחה לרווחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-20 04:57:20

אני משתתף בתוכנית "הערב נא" של הישיבה ורציתי לשאול אם צריך לתת מעשר מהשובר שמקבלים על עשיית המבחנים. תודה רבה

רק מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים צריך לתת מעשר, אבל על שובר שאפשר לקנות איתו רק ספרים או רק משהו אחר, לא צריך, משום שהוא לא נחשב כסף אלא נחשב ספר ועל מתנה של ספר או כל מוצר אחר לא צריך לתת משוויה מעשר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 13:42:38

רציתי לשאול מה האיסור בשחייה מעורבת. מאיפה הוא נובע ומה הגדרים. האם יש הבדל בין ים בריכה או מעיין? האם מותר להיכנס עם משפחה: אחות, אמא, בת דודה, גיסה, סבתא וכו' והאם זה משנה אם לבושות בצניעות או לא. האם מותר ללכת למעיינות ו"לקחת סיכון שאולי יהיו שם נשים? האם זה משנה אם המעיין גדול?

האיסור הוא כפול: 1. להימצא במקום שנמצאות בו נשים שאינן לבושות בצניעות באופן בולט מאוד. 2. להביט בהן.

איסור זה מבואר היטב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אין הבדל בין ים, בריכה או מעיין. במעיין לפעמים יש נשים שאינן נכנסות למים ואינן לבושות בבגד ים, ואזי אם תופסים איזו פינה אפשר להקל.

להכנס עם משפחה שנשותיה לבושות בצניעות – מותר, ובלבד שנוח להם שאתה שם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 10:31:11

שלום וברכה! אנחנו זוג שעובר דירה תוך כדי סבב מילואים ארוך. הצלחנו לתכנן את המעבר עצמו כך שהוא יוצא לאחר תשעה באב,יומיים אחרי, כך שלא נצטרך להיכנס לדירה חדשה בתשעת הימים. אך עדיין ישנה שאלה, מכיוון שבמסגרת החוזה אנחנו מחויבים להשאיר את הדירה שאותה אנחנו עוזבים כשהיא צבועה ומסויידת. אם נשאיר את כל מלאכת הצביעה והסיוד ליום אחרי תשעה באב(היום היחיד לפני המעבר דירה), לא נספיק. האם מותר לצבוע ולסייד את הדירה השכורה שאותה אנחנו עוזבים בתוך תשעת הימים? האם יש בכך "בניין של שמחה"? או שבגלל שהסיוד והצביעה אינם עבורינו, אלא מחויבות גרידא, מותר?

הטוב ביותר כמובן זה לצבוע בשבוע הבא, לפני תשעת הימים. אם אין הדבר אפשרי – אפשר להקל כדבריך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 09:23:28

אני כרגע משתתפת בקורס רפלקסולוגיה שמשלב מפות פנים, שידוע ששורשן בתרבויות של עבודה זרה. האם מותר לפי ההלכה ללמוד את המפות הללו, להשתמש בהן עם מטופלים ולקבל טיפול באמצעות המפות הללו—אם מקורן במערכת רוחנית זרה? מה עלולים להיות הפקטורים שלפיהם אני יכולה להבהיר אם מפות הפנים פשוט באות מתרבות של עבודה זרה או אם הן עצמן כוללות מרכיבים בעייתיים הלכתית? מה הם עקרונות מנחים הלכתיים וקוים אדומים שאני צריכה להיות מודעת אליהם בנוגע להכשרה הרפלקסולוגית על מנת לוודא שאני לא נקלעת חלילה לתוך שטח רוחני אסור.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה אמונה ומצוותיה.

מותר ללמוד את הקורס המשלב מפות פנים, שכן מדובר על טיפול שהעוסקים בו רואים בו תועלת ממשית והגיונית על ידי לחיצות בפנים הגורמות להרגעת הגוף וזרימה טובה יותר של הדם והחמצן בגוף, ואין בו שום קשר לעבודה זרה. אין זה משנה האם מי שגילה את הריפוי הוא עובד עבודה זרה או מישהו אחר, אנו דנים לפי המציאות שמולנו – אם אין צד של עבודה זרה והמדע מצא על פי ההגיון והמחקר שהטיפול יעיל – מותר לעשות זאת לכתחילה כל עוד אין איזכור של אלילים וכד', והמטרה רפואית ולא רוחנית, היינו למצוא מזור לתחלואי הגוף השונים ולא להעצמה או הדרכה רוחנית.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 18:40:34

האם אני יכול לקנות טלפון ב3 השבועות

לקנות – מותר עד ראש חודש אב. להשתמש – אסור עד אחרי תשעה באב, משום שצריך לברך על פלאפון חדש 'שהחיינו', ולא מתאים לברך שהחיינו בשלושת השבועות, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

יט. אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו, רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 14:42:40

בס"ד אני עובד במרכז יום שיקומי דתי למבוגרים עם צרכים מיוחדים. בימי חמישי אנחנו לחבר'ה אצלנו קבלת שבת, בה אנחנו מלמדים על פרשת השבוע ושרים שירים חסידיים ושירי שבת. השירה מלווה על ידי גיטרה. האם מותר לנגן להם בגיטרה שירי שבת ונשמה? אנחנו בוודאות יודעים שהגיטרה תחסר לחבר'ה כאן, אבל הם לא צריכים אותה בהכרח..

אם השירים יהיו שירים שקטים של כיסופים לגאולה – מותר. כגון 'אם אשכך ירושלים', 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון'.

כך מובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ח: "כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 08:29:51

הרב מלמד כותב בפניני הלכה סוכות שפרגולה פסולה לסוכה משום שספק דאו' לחומרה. מה דין פרגולה שכל נסריה מחוברים על ידי מגרעות בלבד ללא מסמרים, האם הרמה והחזרה של כל הנסרים בסוכה כשרה ?

למרות שההגיון אומר שהאוסרים פרגולה שנסריה מחוברים על ידי מגרעות, לא יועיל להרימם ולהחזירם, שהרי החזירם למגרעות וממילא היא מחוזקת בדיוק באופן האסור שהיתה לפני כן, מה גם שיש בזה לכאורה בעיה של מראית עין, שרואים אדם צדיק יושב תחת פרגולה וחושבים שזה בסדר. אף על פי כן הרב מלמד סובר שמכיוון שיש בדין פרגולה מחלוקת ובנוסף לכך המקרה הנכחי קל יותר מפני שהנסרים אינם מחוברים על ידי מסמרים או דבק – אפשר להקל.

אין צורך להרים את כל הנסרים, אלא רק את הנסרים שרוצים שישמשו כסכך כשר באופן שרוב צל הסוכה יהיה מהם. לכן אפשר להרים שניים ולדגל אחד, להרים עוד שניים ולדלג אחד וכן הלאה.

מה יעשה מי שרוצה להחמיר כפי ההגיון המובא לעיל – יוציא לגמרי חצי מהנסרים, אחד כן אחד לא, באופן שתהיה הסוכה חמתה מרובה מצילתה, ועל הנסרים שנותרו ישים סכך בכמות כזו שגם בלעידהם הסכך עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל כשר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 07:07:19

שלום כבוד הרב! אני חושב שמצאתי סתירה לכאורה בין שתי פסיקות שונות בפניני הלכה לגבי זמן אמירת תפילת הדרך, ואשמח לתירוץ בבקשה. בכרך ברכות פרק יח הלכה ג נכתב כך: יש אומרים שנכון לומר את תפילת הדרך מיד בעת שאדם יוצא מביתו בעודו בעיר (עטרת זקנים ט”ז ז). ולדעת רוב הפוסקים, אף שבדיעבד יוצאים ידי חובה גם כשאומרים את ‘תפילת הדרך’ בעיר, לכתחילה נכון לאומרה מיד לאחר שיוצאים מהעיר, שאז מתחילים בדרך שעליה מתפללים (מ”א, א”ר, פמ”ג ומ”ב קי, כט). לכאורה היה ראוי לנהוג על פי דעת רוב הפוסקים, ולומר את ‘תפילת הדרך’ לאחר היציאה מהעיר. אולם כיוון שכיום יש סכנת תאונות גם בתוך העיר, וכפי שלמדנו בהלכה הקודמת, טוב לומר את תפילת הדרך בלא שם אף על נסיעה שבתוך העיר, כאשר הכוונה לצאת לנסיעה בין-עירונית, נכון לומר את תפילת הדרך עם שם השם בתחילת הנסיעה בעיר. וכיון שעדיף לומר את התפילה בעת שחונים, הזמן הטוב ביותר לאמירת ‘תפילת הדרך’ הוא בעת שאדם מתיישב במכונית לקראת הנסיעה. אבל בכרך ליקוטים ב פרק י הלכה ט נכתב כך: את תפילת הדרך יש לומר לאחר שכבר התחלנו את הדרך, ולא בתוך העיר ממש אלא מיד לאחר היציאה מן העיר. אמנם לדעת הט”ז צריך לאומרה מיד כשמתחיל בדרך, ואפילו הוא עוד בתוך העיר. אך לרוב הפוסקים, צריך לאומרה דווקא לאחר היציאה מן העיר (מ”ב קי, כט). ואין להמתין, אלא מיד ביציאה מן העיר צריך לאומרה. ואם שכח לאומרה בצאתו מהעיר, אם נשארו לו עוד כארבעה קילומטרים עד מחוז חפצו, עדיין הוא יכול לאומרה, אך על פחות מזה לא יחתום בברוך (שו”ע או”ח קי, ז). תודה מראש!

המבואר בכרך ברכות הוא הנכון. התרוץ הוא פשוט – הכרך שיש לך של ברכות (או אם ראית את הקובץ באתר של פניני הלכה) עבר שדרוג, בהוצאה הקודמת היה כתוב כפי שכתוב בליקוטים ב' שלא עבר את השדרוג הנ"ל מפני שספרי הליקוטים יעברו שדרוג רציני הרבה יותר. כעת הרב עובד על שדרוג ליקוטים א' (בין אדם למקום) לכדי ספר שלא יהיה יותר ליקוטים, ואחר כך יעבור לליקוטים ב' (בין אדם לחברו).

עצה טובה – אם ברצונך לדעת את השורה התחתונה הלכה למעשה הכי מעודכנת לשנים הקרובות, היא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-16 14:34:29

האם מי שעושה תיקון חצות , במנחה גדולה , צריך גם לעשות תיקון חצות בלילה . כלומר המנהג הזה הוא תוספת , או , במקום חצות לילה , נעשה בחצות היום ?. תודה !

עיקר התיקון הוא בלילה, ומי שלא עושה בלילה יכול לעשות ביום, ויש שעושים שניהם בימי בין המצרים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-15 06:54:13

רווחה במשפחתנו הידיעה/מנהג שאם שוחים לפני 3 השבועות, אפשר גם אח"כ, אימי אשה מבוגרת, ורוצה קצת להינפש, ולא שחתה קודם, האם יכולה? מבקש תשובה מהירה, משפיע על תכנון קרוב, תודה רבה

שלחת את השאלה בטעות עשר פעמים…

ידיעה/מנהג זה שרווח במשפחתכם אינו נכון. אמנם אין בו צורך שכן עד חודש אב מותר להינפש וללכת לבריכה, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק ח.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-15 06:08:32

אני משתתף בתשעת הימים בקייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים וחונך ילד עם שיתוק cp רציתי לדעת מה הן המגבלות שחלות עליי בתשעת הימים לא משום הנאה אלא רק מהמחוייבות לחניך לדוגמא: החניך חייב שאני אכנס איתו לבריכה אבל אני לא נכנס ושוחה להנאתי אלא משיט אותו במים חוץ מזה בקייטנה יש גם הרבה מוזיקה שמחה אציין שהקייטנה מתקיימת במושב דתי וכבר הרבה מאוד שנים פועלת במתכונת הזאת של תשעת הימים תודה רבה

להכנס איתו למים באופן שתארת ודאי שמותר, שכן כפי שאמרת אין לך בכך הנאה. הרבה מוזיקה שמחה – כנראה שסברתם היא שלא ניתן לקיים את הקייטנה אלא בתשעת הימים, ולא ניתן לקיימה ללא מוזיקה שמחה שנועדה עבור הילידים הללו שאין עליהם חובת קיום מנהגי תשעת הימים.

אשריך שזכית לקיים מצווה גדולה זו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-15 05:29:42

האם מותר לעשות חור באוזן בשלושת השבועות?

עד ר"ח אב מותר לעשו חור באוזן כי זה לא משהו שמברכים עליו שהחיינו. אבל על עגילים חדשות מברכים שהחיינו. מראש חודש אב על לאחר תשעה באב עדיף לוותר על עשיית דברים מיוחדים/משמחים, במיוחד כאלו שאפשר לדחות אותם בקלות לאחר תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-14 10:10:42

שלום בזמנים (ח,ח) הרב כתב שלנשים מותר להסתפר רק לצורך צניעות. ובהערה הביא שיש מיקלים לאישה לגמרי בתספורת. מה ההכרעה? (המיקלה יש לה על מה לסמוך?)

אם היה סובר כך למעשה, כמובן שהיה מביא זאת למעלה ולא בהערה. כאשר אתה מסופק במשהו בפניני הלכה, הפתרון הוא לראות את ספר הקיצור.

האם למקלה יעמל"ס – לא ניתן לומר שאין על מי לסמוך כאשר יש פוסקים שאומרים זאת, השאלה אם כך ראוי לנהוג. התשובה היא שמכיוון שכל אישה יודעת מתי יחולו שלושת השבועות, היא יכולה להתכונן כראוי, לכן מכיוון שלדעה העיקרית אין הבדל בין גברים לנשים, כך ראוי לעשות אלא אם כן מדובר על שעת הדחק, לכן דעה זו הובאה בהערה ללא הסבר כדי לומר שיש מקום לדעה זו במקרים מסוימים או לאישה שיודעת שכך מנהג משפחתה באופן מובהק.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 16:08:43

שלום רב, אני מדריך במחנה קיץ ויש חניך בן 13 שמתקשה לצום בי"ז בתמוז. הוא בריא ואין חשש סכנה, אך מתלונן שלא יכול להמשיך, וכבר אכל בסתר מעט. האם נכון לאסור עליו לאכול באופן מוחלט, או שיש שיעורים או היתרים לאכילה במצב כזה? תודה רבה.

אין היתר, אבל כל עוד הוא עושה זאת בסתר בלא שאף אחד נותן לו אוכל, לא בטוח שכדאי להתערב. זה עניין שלו. באופן כללי דיני תוכחה אומרים שכאשר יש סיכוי שהתוכחה תועיל – יוכיח או לפחות ימחה, אבל אם אין סיכוי – אין צורך להוכיח ופעמים שיש מקום למחות. בכל מקרה אין מקום לכפות על האדם, רק להשתדל לעזור לו. אמנם אם הוא עושה זאת בפרהסיה, זה כבר לא תקין ואין מקום לאפשר זאת, במחנה צריך להישמע לכללי החברה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 15:54:27

שלום וברכה לכבוד הרב. בדף המדריך ההלכתי לשלושת השבועות שעלה לאתר פניני הלכה בכתובת https://ph.yhb.org.il/the-thre-weeks/ אין חלוקה בין ספרדים לאשכנזים במנהגי האבלות. אשמח להבין מה הסיבה לכך. תודה רבהe

מדובר במדריך קצר מאוד. אם אתה מעוניין למדריך קצר אבל קצת יותר מפורט, שמביא את כל ההלכות שיש בספרי פניני הלכה – לשם כך הוצאנו ספר קיצור לספרי פניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אביא לך את הפרק העוסק בהלכות שלושת השבועות, בו יש את כל ההלכות שיש בפניני הלכה, באופן מתומצת הלכה למעשה:

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

שמחה של מצווה

ו. עד סוף חודש תמוז מותר לשיר ולרקוד ולהשמיע מוזיקה שמחה בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות.

כך הדין גם במסיבת בר או בת מצווה שנערכת ביום הכניסה למצוות. כאשר קשה לקיים את המסיבה ביום הכניסה למצוות, נכון שבר או בת המצווה יעשו בתחילת האירוע סיום של מסכת או ספר חשוב, וכך יוכלו לקיים את השמחה עם מוזיקה או נגנים כפי שרגילים בכל השנה. בדיעבד ניתן לסמוך על סיום שיעשה אחד הקרובים, ובלית ברירה ניתן לסמוך על דרשת בר או בת המצווה.

משהגיע חודש אב, אין להשמיע מוזיקה בשום שמחה, ומותר לשיר בפה ולרקוד מעט במעגל.

נישואין ואירוסין

ז. מנהג יוצאי אשכנז ותימן וחלק מיוצאי ספרד (בא"ח ומנהג מרוקו) שלא להתחתן בכל שלושת השבועות, ויש מיוצאי ספרד שנוהגים להימנע מנישואין רק בתשעת הימים (שו"ע).

ח. לכל המנהגים אין לקיים מסיבת אירוסין גדולה בכל שלושת השבועות, ומסיבה ביתית רגילה מותר לקיים עד סוף חודש תמוז ללא מוזיקה, ובתשעת הימים מותר רק להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה. מותר לרווקים להיפגש בתשעת הימים לשם נישואין, גם אם המפגש משמח אותם.

תספורת וגילוח

ט. רבים מיוצאי ספרד נוהגים שלא להסתפר רק בשבוע שחל בו תשעה באב (שו"ע), ונמנעים מלספר גם קטנים שלא הגיעו לחינוך. ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד (האר"י ומנהג מרוקו וג'רבא) לא מסתפרים בכל שלושת השבועות, ורק לצורך קטנים שהשיער מפריע להם, או לכבוד ברית מילה, מותר במקום הצורך לאבי הבן, לסנדק ולמוהל להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב. חתן בר מצווה ראוי שלא יסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז, אבל מותר לאביו להתגלח לקראת סעודת בר המצווה עד שבוע שחל בו תשעה באב.

י. לדעת רבים גילוח בכלל תספורת, ויש סוברים שמותר להתגלח משום שבימינו זהו מעשה שגרתי שמגמתו הסרת ניוול. למעשה, כל אחד ינהג כאביו, שלא לפגוע בכבודו. ולמי שאין מנהג, עדיף שיימנע מגילוח במשך השבוע (במקום הפסד ניתן להקל), ויתגלח לכבוד שבת עד סוף חודש תמוז, ובשבוע שחל בו תשעה באב לכל המנהגים אסור להתגלח.

יא. מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה, ומותר לאישה לספר את השיער שהחל לצאת מכיסוי הראש ולהוריד שערות כדי להסיר גנאי.

יב. מותר לגזוז ציפורניים בשלושת השבועות, ובשעת הצורך גם בשבוע שחל בו תשעה באב.

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש.

יז. טוב למעט גם בקניית דברים שאינם משמחים, ולכן הרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון, טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים.

יח. לצורך מצווה מותר לקנות דברים משמחים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו', כגון תפילין (אבל השמח בטלית, ציצית או ספר קודש חדש, צריך לברך 'שהחיינו', כמובא בהלכות ברכות פרק יז).

יט. אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו, רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

כ. מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא ייגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא הפסד משמעותי, צריך לסוגרה בתשעת הימים.

בשר ויין

כא. מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש אב. ולמנהג עולי תימן, רק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין (דין עשירי באב, להלן י, מד-מו). לכל המנהגים עדיף שלא לתת בשר ויין גם לקטנים שלא הגיעו לחינוך.

כב. כל סוגי הבשר בכלל האיסור, אבל דגים מותרים. נוהגים להחמיר גם בתבשיל שנתבשל בו בשר, כגון מרק ותפוחי אדמה שבושלו עם בשר, אבל מותר לבשל מאכלים בסירים בשריים.

כג. בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אך שאר משקאות חריפים מותרים, וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין ולאכול מיני מאפה שעירבו בעיסתם יין, אבל לכתחילה אין לערב יין בעיסה בתשעת הימים.

כד. אדם שחולה מעט, ואכילת בשר או שתיית יין מועילה לו, רשאי לאוכלם. וכן דין יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, או מינקת שצריכה לכך כדי להרבות את חלבה.

כה. בסעודות מצווה מותר לאכול בשר ולשתות יין. ויש מחמירים לעשות בשבוע שחל בו תשעה באב את סעודת המצווה ללא בשר, כדי שבלא ספק יוכלו להזמין מספר אנשים כפי שרגילים להזמין בכל השנה.

כו. בשבתות שבתוך תשעת הימים אוכלים בשר ושותים יין, וכן הדין כאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, שאין אבלות בשבת. וכן מותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת, כדי לשפר את טעמם. ובשר או תבשיל בשרי שנותר משבת, ישמור במקפיא עד לאחר תשעה באב אם לא יתקלקל על ידי כך. במוצאי שבת מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, ועדיף להבדיל על מיץ ענבים.

נטיעה של שמחה

כז. אסור בתשעת הימים לנטוע נטיעות שנועדו לנוי, כגון עצי נוי ופרחים. אבל מותר להשקות ולגזום את גינות הנוי, ולהמשיך בטיפול השוטף. נטיעה שנועדה לצורך ממשי מותרת, לפיכך מותר לנטוע עצי פרי, וכן מותר לאדם שמתפרנס מגידול שיחי נוי ופרחים, לשותלם במשתלה כדי למוכרם.

בניין של שמחה

כח. מותר בתשעת הימים לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני. וכן אסור לאדם לסייד ולצבוע את קירות ביתו, או לעשות שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות שאין בהם צורך הכרחי, כמו החלפת ארונות, וילונות ותריסים, אלא אם כן עיקר המטרה לצניעות. וכאשר דחיית עשייתם לאחר תשעת הימים עלולה לגרום להפסד גדול, מותר לעשותם.

מותר לבצע סיוד וצביעה של בתים שעומדים למכירה, אם הדחייה לאחר תשעת הימים תגרום לעיכוב הבנייה, כי אין מדובר בבית של יהודי מסוים שיש לו בכך שמחה.

כט. לצורך מצווה, כגון בניית בית כנסת, מותר אף לסייד ולצבוע, ולהתקין וילונות ותריסים. וכל דבר שהוא לצורך רבים, כגון בית ספר, נחשב צורך מצווה לעניין זה.

ל. אין להיכנס בתשעת הימים לדירה חדשה, קנויה או שכורה. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.

כיבוס

לא. למנהג יוצאי אשכנז ומקצת יוצאי ספרד אסור לכבס בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד אסור לכבס רק בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים וכיבוסם בכיבוס יבש.

לב. מותר לנקות כתם מקומי בעזרת חומר ניקוי, ועדיף לעשות זאת בעודו לבוש. ומי שהתלכלכו כל בגדיו באופן שאינו יכול לצאת בהם, מותר לכבס בגד אחד.

לג. במקום הצורך מותר לכבס בגדים ומצעים של ילדים שרגילים ללכלך את בגדיהם, משום שאין בכיבוס למענם צד של שמחה.

לד. בכלל איסור כיבוס גם לבישת בגד מכובס, ושימוש במגבת מקלחת מכובסת. וכן אסור לפרוס מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. ולכבוד שבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים, ומי שלא נותר לו בגד שבת מגוהץ, מותר גם לגהצו.

לה. בגד מכובס שלא לבש אותו לפני זמן האיסור כשעה ויותר, יניחו על הרצפה למשך זמן מה, או ידרוך עליו מעט, וכך לא ייחשב מכובס.

לו. מותר ללבוש בימים אלו תחתונים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, משום שאין בהחלפתם תענוג אלא הסרת מיאוס. וכאשר לא נותרו מהם נקיים, מותר אף לכבסם. וכן בבתי חולים מותר להחליף את המצעים ולכבס את בגדי החולים, ובבתי מלון מותר להחליף את המצעים והמגבות לקראת האורחים החדשים.

לז. אין לובשים בימי החול של ימים אלו בגדים חגיגיים כבגדי שבת, אפילו אם אינם מכובסים. יוצאי ספרד נוהגים כך בשבוע שחל בו תשעה באב, ויוצאי אשכנז מב' אב. לכן במוצאי שבת צריך להסיר את בגדי השבת. אבל לקראת ברית מילה, מותר לאב ולאם ללבוש בגדי שבת, וכן לקרובים להורים בדרגה ראשונה, וכן למוהל ולסנדק (בתשעה באב עצמו ילבשו בגדים מכובדים אך לא בגדי שבת). ולכבוד פדיון הבן, כך דין האב, האם והכהן.

לח. המתפרנס ממכבסה, רשאי להפעילה עד שבת חזון. ומי שמכבס עבור בתי חולים ובתי מלון, מותר לעבוד גם בשבוע שחל בו תשעה באב.

רחצה

לט. נהגו ישראל שלא ליהנות מרחצת הגוף בימים אלו, ומי שיש לו ריח רע או שחש צער בלא להתרחץ, יתרחץ במים פושרים כפי הצורך בלבד. כך נוהגים יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד בכל תשעת הימים. וחלק מיוצאי ספרד נוהגים כך רק בשבוע שחל בו תשעה באב. הנוהגים לטבול במקווה, ישתדלו שהמים לא יהיו חמים (דין שחייה בבריכה, לעיל ב).

תפירה

מ. אסור לתפור ולסרוג בגדים חדשים וכיפות בתשעת הימים, אבל מותר לתקן בגדים ישנים. ומי שפרנסתו מתפירת בגדים או הכנת בדים, ואם לא יעשה זאת כל תשעת הימים יהיה לו הפסד משמעותי, יכול להקל. קורס תפירה עדיף לבטל בתשעת הימים, ובשעת הצורך אפשר לקיימו, ובלבד שלא יעסקו בתפירת בגדים חדשים אלא יתקנו בגדים ישנים, או יעשו תרגילי תפירה על בדים שאין בהם צורך.

דין עם נוכרי

מא. המליצו חכמים למי שיש לו דין עם נוכרי, שישתמט ממנו בחודש אב ובפרט בתשעת הימים, מפני שאז רע מזלם של ישראל, והוא עלול להפסיד בדינו.

שבת חזון

מב. אין סממני אבלות בשבת חזון, שאין אבלות בשבת, מלבד מנהג יוצאי אשכנז שקוראים חלק מפסוקי ההפטרה ופסוק אחד מפרשת דברים במנגינת איכה. בשבת שבע ברכות או בר מצווה מקיימים את הסעודות כמקובל. וכן הנוהגים לערוך סעודת 'שלום זכר' כשנולד בן, יקיימו אותה כרגיל.

תשעה באב שחל ביום ראשון

מג. כאשר תשעה באב חל בשבת או ביום ראשון, לא חלים באותה שנה מנהגי האבלות של שבוע שחל בו תשעה באב, כי כבר במוצאי שבת מתחיל צום תשעה באב. לפיכך למנהג יוצאי ספרד מותר לכבס בכל השבוע שלפני שבת חזון, ולמנהג רבים מהם מותר גם להסתפר בשבוע זה. אמנם לעניין גילוח, ראוי לכולם להחמיר שלא להתגלח בשבוע שלפני תשעה באב, כדי להיכנס לתשעה באב כשסימן האבלות ניכר בפנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 15:26:25

כשאני לובש טלית בבוקר אני מתכוון לפטור בברכה גם את הטלית הקטן, השאלה אם לא לבשתי עדין את הטלית הקטן או שבהלך היום לבשתי ציצית אחרת האם הברכה בבוקר על הטלית פוטרת או שצריך לברך מחדש?

הברכה על הטלית מועילה לציצית שכבר עליך בלבד, לא לציצית שתלבש בעתיד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 09:40:40

שלום וברכה האם יש איסור לעשות תיקונים וצבע בבית בשלושת השבועות? (לא בשבוע שחל בו)

האיסור הוא רק בתשעת הימים, כלומר מראש חודש אב, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מראש חודש אב אסור לאדם לסייד ולצבוע את קירות ביתו, או לעשות שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות שאין בהם צורך הכרחי, כמו החלפת ארונות, וילונות ותריסים. וכאשר דחיית עשייתם לאחר תשעת הימים עלולה לגרום להפסד גדול, מותר לעשותם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 08:06:36

בשבת האחרונה בטעות מישהו השתמש במיחם שהיה על מצב חול, והשתמש בו ל2 קנקנים. האם מותר לשתות?

מותר. דין זה דומה למה שכתב בספר ארחות שבת כה, מא לגבי מיחם מים שהיה מוכן מע"ש ובו כמות מספקת של מים חמים, והלך עבריין והוסיף בתוכו בשבת מים ונתבשלו – מותר להשתמש במים החמים כל זמן שעדיין המים הראשונים לא היו אמורים להגמר. והטעם, משום שאיסור מעשה שבת אינו כמאכלות אסורות, שאם נתערבו ה"ה אוסרים אף כשאין בהם צורך, אלא יסוד האיסור הוא ההנאה ממלאכת שבת, ובציור הנ"ל אין הוא נהנה ממלאכת הבישול כלל, שגם בלעדיה היו לו די מים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 07:07:26