חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
עליה לתורה פעם בחודש
ראיתי הלכה שראוי לכל אחד לעלות לספר תורה פעם בחודש. השאלה שלי היא מה מוגדר חודש? האם לעלות פעם אחת לפחות בכל חודש וחודש (בין באמצע החודש, בין בסופו), או שלא יעבור חודש (30 יום) מבלי לעלות לתורה?
אין זו הלכה, אלא הנהגה המובאת בספרי המקובלים שאינה מתאימה כמובן לבתי כנסת או ישיבות שיש בהם ציבור גדול.
אין זה משנה אם יעלה בכל חודש וחודש, או פעם בשלושים יום.
2024-04-06 21:09:15
מכונת גילוח
שלום וברכה רציתי לשאול האם מותר להתגלח במכונות גילוח של מכון צומת ומה בקשר לשאר מכונות גילוח? כמה סינטימטר צריך להיות עובי הפאות? מהו שיעור האורך שצריך להשאיר בפאות שלפני האוזן (עד סוף האוזן, עד התנוך או מקום אחר)? תודה רבה ושבת שלום!
מותר להתגלח בכל מכונת גילוח, ויש מהדרים לקנות דווקא של מכון צומת כדי לצאת ידי כל הפוסקים.
אורך השיער שבפאות צריך להיות לפחות 4 מילימטר עד המקום המקביל לאמצע האוזן, שזהו סוף העצם הנמצאת בלחיים שליד האוזניים, ויש מהדרים עד סוף האוזן.
2024-04-05 11:45:12
דין בני הבית בהכנסת שבת מוקדמת
שלום הרב, האם בני הבית הנשארים בבית צריך לקבל שבת ולהדליק נרות מוקדם כאשר האבא של הבית הולך להתפלל במניין מוקדם של קבלת שבת וערבית של שבת?
אם זה המניין היחיד במקום, וממילא כל הגברים מתפללים בו, כל אנשי המקום נגררים אחר קבלת השבת שלהם. אבל אם יש גם מניינים אחרים, אין בני המקום נגררים אחר המניין המוקדם ובכללם בני ביתו של מי שקיבל שבת במניין המוקדם, אינם נגררים אחריו ויכולים לקבל שבת מאוחר יותר.
2024-04-05 06:50:57
דיני תרומות ומעשרות
שלום רב, 1. האם צריך להכשיר את הפירות לקבל טומאה לפני ההפרשה? אם לא הכשרתי, האם יש בעיה בהכשרה (בטעות) של המעשרות או רק בהכשרת התרומה 2. האם יש בעיה בהנחת התרומה הגדולה ותרומת המעשר בקומפוסטר (עטופים בנייר בדרך כבוד) שהרי משתמשים באדמה אח"כ ואז זה לא ביעור.
2. נכון, לכן צריך לעוטפם ולהניחם בפח.
1. לא צריך להכשירם לקבל טומאה. עי' בפניני הלכה כשרות פרק ט הערה 9 מתי שייך דין זה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך הספר שיצא כעת לאור על קיצור הלכות פניני הלכה:
דין התרומות בזמן הזה
יג. כאשר מדובר בכמויות גדולות, אם אין חשש שיבואו לאוכלם, יכול להניח את הפירות בצידי השדה עד שיתכלו מאליהם. ואם יש חשש שיאכלו אותם, יקברם או לפחות יכסה אותם מעט בעפר. אם פירות התרומות נטמאו, מותר לדחוס אותם באופן שיאבדו ולא יבואו לאוכלם, ומצווה לשורפם. ואם לא נטמאו, אסור לשורפם או לאבדם בידיים.
יד. פירות תרומה נטמאים כאשר נרטבו באחד משבעת המשקים (מים, טל, יין, שמן זית, דבש, חלב, דם) לאחר שנקטפו, ונגע בהם יהודי בידו או שנגעו בכלי טמא אף אם כבר אינם רטובים. הדרך הפשוטה לטמא פירות רבים, היא להתיז עליהם מים שיעברו תחילה על ידו של יהודי, שאז המים נטמאים ומיד מטמאים את הפירות.
טו. כאשר הכהן מעוניין ליהנות בדרך שריפה מתרומה שנטמאה, כגון להדליק נר משמן תרומה, טוב לטמא את הפירות לפני שיגיעו לגמר מלאכה (אסור להדליק נר ביום טוב בשמן של תרומה טמאה).
טז. כיום שאסור לכהנים לאכול תרומה, מותר לכהן להאכיל את בעלי החיים שלו בפירות של תרומה, בין טהורה בין טמאה. כאשר אין לכהן בעלי חיים, יש נוהגים להקנות את בעלי החיים שלהם לכהן תלמיד חכם, וכך יוכלו להאכילם בתרומה שיפרישו עבורו, ואחר כך ישלמו לו את מה שחסכו בקניית מזון לבהמות.
פדיון מעשר שני בירושלים שבין החומות
לו. אין פודים פירות מעשר שני טהורים בין החומות הקדומות של ירושלים המקודשת, היינו שטח הר הבית, הרובע היהודי והארמני, ובכלל זה גם עיר דוד והר ציון שהיו בתוך החומות. ונכון להחמיר בכל התחום שבתוך החומות הנוכחיות, הכולל גם את הרובע המוסלמי והנוצרי. זאת מפני שכל מה שהתירה התורה לפדות פירות על כסף, הוא כדי להעלותו לירושלים (דברים יד, כד-כה), אבל אם הפירות כבר בירושלים אסור לפדותם, ואם פדאם הפדיון בטל, אלא יעטוף את הפירות שהפריש ויניחם בפח.
לז. מותר להוציא את הפירות אל מחוץ לגבול החומות, ואז להפריש תרו"מ ולפדות את המעשר השני על פרוטה. ובדיעבד שקשה לו להוציאם, ייגע במים בידיו וישפכם על הפירות ויטמאם, ומותר יהיה לפדותם, הואיל וכבר אין אפשרות לאוכלם שם גם בזמן בית המקדש.
2024-04-04 17:12:20
כשרות
היי, הבנתי שאסור לאפות פת עם בשר שמא יאכלנה עם חלב. בנוסף לכתחילה ריחא מילא. רציתי לשאול האם מותר לאפות פת באותו תנור עם בשר כשרוצה לאוכלה עם בשר (האם גזרו שמא יאכלנה עם חלב גם בריחא שבדיעבד שרי?) 2. שאלה נוספת: בסי' ק"ה סע' ג' הרמ"א אוסר לכתחילה לערות עירוי רציף לתוך מאכל איסור. האם יש להחמיר לכתחילה לא לערות מכלי פרווה (כגון קומקום) לתוך בשר, או שכל הדין הוא דווקא לתוך איסור?
לאפות ממש יחד את הפת כשיש בתנור גם בשר, מותר רק אם תגמור את הפת בסעודה הסמוכה, כפי הדין של פת בשרית. אבל אם הפת נאפית אחרי הבשר על גבי תבנית אפיה שאינה בשרית בת יומא או על גבי תבנית חד פעמית, אין לה דין של פת בשרית.
לגבי אפייה של מאכל פרווה בתנור בשרי, כך מופיע בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור: כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
2. לפני שמערים מתוך הקומקום יש לפתוח את הסיר ולהמתין כמה שניות שכל ההבל של המאכל יתנדף.
2024-04-04 13:58:11
כשרות
שלום הרב, מצאנו כף בשרית במגירת הכלים החלביים. אנו חוששים שמא בישלנו אתה הבוקר פודינג חלבי (אם זה נכון, הרי שבחשנו את הפודינג על האש עם הכף הבשרית). חשוב לציין שלא ידוע לנו שכך קרה, זה רק חששות שהתעוררו בעקבות מציאת כף חלבית במגירה הבשרית. מה דין הכף הבשרית והסיר בו בושל הפודינג? ומה דין הפודינג? תודה רבה!! דוד
את הכף להכניס לתוך מים רותחים בקומקום החשמלי, שכן יתכן שהיא נאסרה מהפודינג. אבל הסיר והפודינג כשרים, שכן סתם כלים אינם בני יומם, וממילא הכף לא העבירה טעם בשרי, לא לסיר ולא לפודינג.
2024-04-04 12:34:13
הלכות רחצה בשבת
שאלה חשובה – אני לומד בישיבת ההסדר צפת. יש לנו חבורה קדושה מהישיבה שהולכת בכל בין הזמנים לירדנית (סמוך לכנרת) אל הנוער שנמצא שם, ומקימה זולה – אוהל פתוח לרווחה לנוער הקדוש שלנו כדי להתחבר אליו ולקרב אותו אל ה' יתברך דרך עבודת ה' בשמחה. יש זולה לבנים וזולה לבנות. השאלה היא – טבילה במי הנהר בשבת. לפי הבנתי לבנים הטבילה היא פחות בעייתית כי ניתן לטבול בשבת טבילת עזרא, ולכן אמנם יש להקפיד על האזהרות השונות (לא לטלטל מים וכדו') אך זה אפשרי. השאלה היא לגבי טבילת נשים שעובדות בזולה נשים. נשואות, ולא נשואות (-שזה עוד יותר בעייתי משום התקנה של טבילת רווקות). וכמובן עוד בעיות נוספות רבות שמתעוררות בעקבות זאת. חשוב לציין שתי דברים – דבר ראשון – החום הנורא ששורר שם בימי הקיץ הוא בלתי נסבל, במיוחד לבנות שבמסירות נפש ממש הולכות בלבוש צנוע, ולמרות שרוב המבקרים שם כלל לא מקפידים על כך. אשריהן ! הבעיה שהחום שם הוא פשוט בלתי אפשרי אם הן לא תוכלנה לטבול בשבת להתקרר קצת. דבר שני – חשיבותו העצומה של הפרוייקט, שב"ה אנחנו זוכים בכל שבת שאנחנו שם מזכים הרבה מאוד אנשים בקידוש, סעודה, שמירת שבת, עירוב, לחוות פעם ראשונה בחיים מה זה שבת, וברוך השם גם לא מעט אנשים שאמרו לנו שבזכותינו התחילו לשמור שבת!! השאלה היא כזאת – איך ניתן להתיר לנשים (גם רווקות) להיכנס למים ולהתקרר בשבת? מהם פרטי הדינים? וגם לגברים – על מה צריך להקפיד בטבילה? והאם יש הבדל בכל זה ביו"ט? הבנתי שיש איזה צד להקל (גם בנשים) משום דין 'מיקר' במים צוננים (משום רפואה). האם זה נכון? פרטים חשובים: הירדנית היא עמוקה ורחבה למעלה מ-י' טפחים, ולכאורה דינה כרשות היחיד. דבר נוסף – האוהל שלנו הוא מרחב גדול המוקף מחיצות ואנו מערבים אותו כראוי לפני שבת, כך שדינו ג"כ הוא כרשות היחיד. האהל יושב בצמוד לשפת הנהר. חשוב לציין שממש חשוב לנו למצוא כל אפשרות על מנת להתיר להן להיכנס למים איכשהוא. נשמח לתשובה. תודה רבה!!!
דין טבילה לא רלוונטי כאן, אלא דין רחיצה שמותר במקום הצורך.
דינים אלו מובאים בפניני הלכה שבת יד, ח-ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמופיע בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' – המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה:
רחצה, שחייה וטבילה
יג. גם כאשר מותר להשתמש במים חמים בשבת (לעיל י, כט-לב), אסור לרחוץ בהם את רוב הגוף, שמא יבואו לחמם מים באיסור, אבל את מיעוט הגוף מותר לרחוץ בחמים. במקום הצורך מותר לרחוץ את כל הגוף במים קרים או פושרים שחומם נמוך מחום הגוף (כ-36.5 מעלות), ורק הנצרך להתרחץ ומצטער ממניעת הרחצה בחמים, מותר לרחוץ את כל גופו במים חמים.
יד. המתרחץ צריך להיזהר שלא לסחוט את השיער בידיים, לא בזמן הרחצה ולא בסופה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת. ואישה שרגילה להסתרק תמיד אחר הרחצה, נכון שתמנע מלשטוף את שערה, שמא תשכח ותסתרק ותתלוש שערות. והנצרכת מאוד לחפוף את ראשה, ויודעת בוודאות שלא תיכשל ותסתרק, יכולה להקל.
טו. הרוחץ בנהר או במעיין או בים, גזרו חכמים שלא ישחה ואף לא ינתק את רגליו מהקרקע, שמא יבוא לתקן סירה (לכן במקרה שלכם, מותר להכנס למים רק כשאתם צמודים לקיר של הירדנית). ובמקום שאין בו עירוב, כשיוציא גופו מהמים ינער את המים שעליו כדי שלא יטלטל אותם ארבע אמות.
טז. גם בבריכה אסור לשחות בשבת, משום שזה בילוי השייך לימי החול, וממילא יש בכך פגיעה בכבוד השבת ('עובדין דחול'). ומותר לאיש או אישה לטבול מטומאתם בשבת, ורבים נוהגים להקל לטבול במים חמים.
סיכום : 1. להיזהר מטלטול דברים מהאוהל למים וחזור, להיזהר מסחיטת השיער. 2. להכנס לזמן קצר רק כדי לצנן את הגוף ולא לשם הכיף (כדין בריכה). 3. להיות צמודים לשפת הנהר, במקום שיש לרגליים איפה להיות ולא להרים את הרגליים מהקרקע ובטח שלא לשחות.
2024-04-04 11:51:45
קטניות
שלום רב אשמח לדעת 1. האם תירס נכלל ברשימת הקטניות? (לפי הידוע לי לא היה באירופה בתקופה ההיא תירס?) האם יש הבדל בהתייחסות לגרגרי תירס, ולמוצר כמו דגני בוקר/חטיפים שמכיל תירס/קמח תירס? 2. ולגבי בוטנים- האם נכללים ברשימת הקטניות? 3. לגבי תערובת קטניות ( חטיפים למינהם וכו) כיצד יש לנהוג אם איני יודעת מהי כמות הקטניות מתוך התערובת? אנחנו ממוצא אשכנזי, אולם איננו מעוניינים להחמיר בנושא הזה. תודה רבה
כל התשובות לשאלותייך מובאות בספרו של הרב מלמד – פניני הלכה פסח, בפרק העוסק בקטניות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את הדברים בקיצור בספר שיצא עכשיו לאור – קיצור הלכה – המביא את פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה:
המינים הכלולים באיסור
ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.
ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם, וכן קמח תפוחי אדמה מותר, והרוצה להקל גם לגבי שעועית ופול בתרמיליהם – רשאי.
ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.
2024-04-04 09:18:11
יציאה בסוף תפילה טרם שמיעת כל קדישי היתום
קראתי בספר פניני הלכה שבעצם לאחר קדיש תתקבל הקדיש הנוסף היחידי שחובה זה הקדיש שלאחר עלינו לשבח . השאלה שלי היא כזו , הרבה פעמים בסוף התפילה פשוט קשה לי להישאר ואני רוצה לדעת האם ניתן מצד החובה של שמיעת שבעה קדישים ,לצאת במצבים הבאים : במניין נוסח ספרד אם כבר שמעתי את הקדיש שלאחר שיר של יום שבעצם זה קדיש יתום האם אפשר לצאת . במניין נוסח אשכנז האם ניתן לצאת לאחר הקדיש שלאחר עלינו לשבח למרות שיתכן שיהיו עוד קדישים
הסיבה היותר חשובה להישאר עד סוף התפילה היא – קידוש ה' מול חילול ה'. זה שיקול הרבה יותר מרכזי מאשר שמיעת עוד קדיש. אנשים שעוזבים בלא סיבה טובה לפני סוף התפילה גורמים לזילות התפילה וגורמים לאחרים לעשות כמותם. לכן כתוב בפניני הלכה שאין לצאת לפני סוף התפילה בלא צורך חשוב. וכפי שמובא כעת גם בספר החדש שיצא לאור – קיצור הלכה – המביא את פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד.
מצד שבעת הקדישים שכל אדם צריך לשמוע בכל יום – בדרך כלל אדם ישמע שבעה קדישים גם אם ייאלץ לצאת לפני סיום תפילת שחרית, שהרי ישמע גם במנחה וגם בערבית.
2024-04-04 08:34:21
יומטוביאן
האם יש כלאי זרעים בצמחי תבלין או שנועדו לריח בלבד. בפניני הלכה כתוב: בכלל האיסור מיני תבואה, קטניות וירקות הראויים לאכילה. אבל מיני צומח שמיועדים לנוי או לרפואה, אינם בכלל האיסור. אך כאמור מה הדין בצמחי תבלין או שנועדו לריח?
כל מין חד שנתי הראוי לאכילה, בין בפני עצמו ובין כתבלין, שייך בו איסור כלאיים. 'ראוי לאכילה' הכוונה שבפועל נוהגים לאוכלו. מין שלא רגילים לאוכלו, או שהוא רב שנתי, אין בו איסור.
בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בברכת הריח מובא הכלל מתי נחשב מין לעץ שברכת הריח שלו 'עצי' ומתי 'עשבי'.
אביא לך כאן מתוך הספר החדש שיש כעת לאור – קיצור הלכה – פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד:
שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.
דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.
מסקנה – איסור כלאים קיים בין כל שני מיני תבלינים וירקות חד שנתיים או עשבוניים כמו נענע, ולכן אסור לשתול או לקיים נענע המעורבת עם צמחי תבלין חד שנתיים. צמחי תבלין מעוצים, רב שנתיים, כגון שיבא ורוזמרין, אינם כלאים עם נענע, וכן אינם כלאים זה עם זה.
2024-04-04 06:07:36
הסרת איפור בשבת
בס״ד שלום לכבוד הרב, ברצוני לשאול מהי הדרך הטובה ביותר להסיר איפור בשבת? בבוקר שבת כשאני מתעוררת נמרח לי קצת המסקרה/שחור מתחת לעיניים הייתי מורידה עם מקל אוזניים יבש אבל זה לא צובע אותו? ומצד שני אסור עם מים/חומר ייעודי לכך כי זה סוחט את המקל אוזניים אז מה הדרך בה אפשר? תודה ושבת שלום.
הדרך הטובה ביותר היא לשטוף את העיניים ולנגבם בנייר טישו. אמנם אפשר להסיר גם בעזרת מקל אוזניים באופן שלא ייסחט, כלומר לשים עליו טיפה אחת של מים.
אביא לך פה את הדינים הרלוונטיים לשאלתך מתוך הספר החדש שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' – ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה.
איפור
ח. מותר לפזר על הפנים פודרה שאין בה חומר מדביק, אלא היא רק מונחת על הפנים, אבל בשאר סוגי האיפורים יש איסור 'צובע'. לכן אסור לצבוע את הלחיים, העיניים, השפתיים והציפורניים. ואף בשפתון או לק שקוף שנותן ברק, אסור. וכן אסור למרוח חומר שנועד להחליק את הקמטים, משום איסור 'ממרח'. אבל מותר להסיר את האיפור על ידי מים או צמר גפן, ובלבד שאינו ספוג במים, משום איסור סחיטה.
צובע
יא. אסור להתאפר בשבת (לעיל יד, ח). וכאשר מנקה את ידיו ופיו בעת האכילה, לכתחילה ינקה בממחטת נייר או מפית נייר, והרוצה לנקותם במגבת או מפית בד, ישטפם במים תחילה כדי שלא לצבוע, ובמקום הצורך ניתן להקל, כיוון שצביעת המגבת והמפית מלכלכת אותם.
2024-04-03 21:56:16
תפילה
שלום אנחנו זוג צעיר עם ילדים מדי פעם אשתי דורשת מתן עזרה עם הילדים בבקרים וזה לפעמים דורש ממני להתפלל בבוקר ביחיד. בנוסף שלצד זה שעליי להתייצב בעבודה גם בשעה 8 בבוקר לרוב. ברצוני לשאול כמה שאלות. 1.האם מותר לי להתפלל ולהניח תפילין בעמוד השחר (בשעון קיץ זה יוצא 5:10 בבוקר) או עליי להמתין קצת? 2.וכן מי מתי אפשר להתחיל אמירת סדר הקורבנות? והאם מותר לי להתפלל ביחידות באופן קבוע כשלא מתאפשר לי אחרת בהסתמך על פוסקים הסוברים שתפילה בציבור אינה חיוב ממש אלא השתדלות (מגן אברהם או"ח סי' תרע"א ס"ק יב,שו"ת כרך של רומי סי' ז-ח ועוד) תודה.
ההלכה שהתקבלה בישראל היא שתפילה במניין היא חובה, ולכן הצריכו את האדם להשקיע בהליכה אליה 36 דקות (18 הלוך ו- 18 חזור), דבר שלא נדרש לדברים שאינם חובה. אמנם אדם שנצרך באופן זמני מפני מציאות חייו הנכחית להתפלל ביחיד, כמו למשל חיילים בצבא, יתפלל ביחיד וישתדל כשיכול להתפלל במניין.
גם הקמת משפחה פעמים שדומה לשירות בצבא… אמנם בכל זאת, מכיוון שמדובר על חיים נורמטיביים של רבים מאוד, נדרש להשתדל למצוא את הדרך לסדר את היום והזמן באופן שניתן יהיה להתפלל במניין, ורק כאשר הדבר מתנגש אפשר להקל, אבל לא באופן קבוע לוותר על מניין. לפעמים כאשר אדם יודע שדבר מסוים חובה לעשותו, הוא מוצא דרכים לכך, ואם אומרים לו שאין זה חובה, הוא לא מוצא את הדרכים לעשותו…
אביא לך את ההלכות הנצרכות למי שמתפלל מוקדם מתוך ספר הקיצור לפניני לפניני הלכה שיצא כעת לאור:
יא – זמן קריאת שמע ותפילת שחרית
זמני הבוקר
א. 'עלות השחר' הוא הזמן שבו אור קלוש מתפשט מעט על פני המזרח. 'משיכיר' הוא הזמן שבו האור מתפשט יותר עד שיכול אדם להכיר את חברו שאינו רגיל לפוגשו ממרחק של ארבע אמות. 'הנץ החמה' הוא הזמן שבו נראית השמש.
הפרש הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה נע בין 72 ל- 88 דקות בארץ ישראל, לפי עונות השנה וגובה המקום מעל פני הים. וזמן 'משיכיר' נע בין 48 ל- 58 דקות לפני הנץ (צריך ללכת לפי לוח זמנים מדויק, כתוכנת 'חזון שמים').
תחילת זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ב. לכתחילה תחילת זמן קריאת שמע וברכותיה הוא 'משיכיר', וזמן תפילת עמידה מ'הנץ החמה'. ובדיעבד שאמרם משעלה השחר – יצא.
ג. הנאלץ להקדים את תפילתו, יכול להתפלל לפני זמן 'משיכיר' עד סיום פסוקי דזמרה בלי טלית ותפילין, וכשיסיים את ברכת 'ישתבח' ימתין לזמן 'משיכיר', ואז יניח טלית ותפילין בברכה, וימשיך בתפילתו.
ד. בשעת הדחק כשנצרך כבר בעלות השחר להתחיל את ברכות קריאת שמע, יאמר לפני כן את ברכות השחר ופסוקי דזמרה, יניח טלית ותפילין סמוך לעלות השחר ללא ברכה, ולאחר תפילת עמידה, כשיגיע זמן 'משיכיר', ימשמש בהם ויברך. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה לא יאמר את ברכת 'יוצר המאורות' לפני זמן 'משיכיר', אלא ידחה את אמירתה לאחר התפילה.
ה. כל זמן שיש אפשרות לומר את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר', גם אם יצטרך לשם כך להתפלל שמונה עשרה בהליכה או בישיבה, או להתפלל שמונה עשרה בעלות השחר ולא להסמיך גאולה לתפילה, לא יאמר את קריאת שמע וברכותיה לפני 'משיכיר'.
ו. המהודר ביותר הוא להתחיל את תפילת שמונה עשרה כשהחמה מתחילה להיראות ('ותיקין'). אבל כיום שרוב האנשים רגילים ללכת לישון מאוחר, והקימה המוקדמת תגרום להם לעייפות בלימוד או בעבודה, ההידור החשוב הוא להקדים ולהגיע לבית הכנסת לפני תחילת התפילה.
סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.
ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן ה'גר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.
ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותה כזמן 'מגן-אברהם'.
שמירת הזמנים
י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.
יא. במניין שבו מתפללים שמונה עשרה עד סוף ארבע שעות לפי זמן הגר"א, יש להקפיד לסיים גם את חזרת הש"ץ בתוך ארבע שעות. וכאשר המניין נוהג שלא כהלכה ומתפלל עמידה לאחר ארבע שעות לפי זמן הגר"א, צריך להתפלל ביחיד.
יב. מי שאין לו תפילין, לא יאחר את זמן קריאת שמע ותפילת עמידה, מפני שבדיעבד אפשר להתפלל בלא תפילין.
יג. תפילה במניין עדיפה על 'ותיקין' ביחיד גם אם התפילה במניין לפני 'הנץ החמה', ובלבד שאומרים את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר'. אמנם הרגיל להתפלל 'ותיקין' במניין, ויום אחד אין לו מניין, רשאי להתפלל באותו היום 'ותיקין' ביחידות. וכן הרוצה להתפלל מדי פעם 'ותיקין' ואין לו מניין, יש לו על מי לסמוך.
יד. אישה שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה (להלן כז, א), אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. אבל אם היא חוששת שתשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום.
2024-04-03 18:52:35
אמא
האם מותר לי לחבק את אמא שלי אני נער בגיל 16
בוודאי, ואף יש בזה מצווה מהתורה של כיבוד הורים.
2024-04-03 15:37:06
תערובת בשר וחלב
האם סכו"ם בשרי בן יומו נקי שנגע בסיר חלבי עם מאכל חלבי רותח בתוכו, מטריף את הכלים והמאכל?
טעמים עוברים רק על ידי מאכל או נוזל, אבל שני כלים רותחים שנגעו זה בזה אינם מעבירים טעמים.
2024-04-02 14:41:10
סדר נפילת אפיים
במניין שבו אני מתפלל לא נוהגים לומר נפילת אפיים ארוך בימים שני וחמישי, מה המקור למנהג זה?
לא יודע. תגיד מה שאתה מספיק עד קריאת התורה.
2024-04-01 04:11:42
הכנת קפה נמס בשבת
שלום כבוד הרב. איך בדיוק צריך להכין קפה נמס בשבת? (כלי שני או שלישי, אם אפשר לערות מכלי שני, האם זה מגבל וכו') תודה מראש!
כל משקה מותר להכין בשבת בעירוי מכלי שני. כלומר להוציא מים מהמיחם לתוך כוס, ומהכוס הזו לערות את המים לתוך כוס שיש בה קפה או תה. כך מבואר בפניני הלכה שבת פרק י סעיף ח (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). וכך מובא למעשה בספר הקיצור לספרי פניני הלכה שיצא כעת לאור (ניתן לרכוש דרך האתר של ספרי מכון הר ברכה).
2024-03-30 21:05:49
צניעות
מהו שיעור פתח החולצה העליון ?
אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.
2024-03-30 19:15:45
דיבורי חול בשבת
מה מותר ומה אסור לומר בשבת?
אביא לך את ההלכות בעניין זה המובאות בספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה, שיוצא בימים אלו לאור:
דיבור בענייני מלאכה
כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.
כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".
דיבור בענייני חשבונות
כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".
הליכה ודיבור לצורך מצווה
כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.
וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.
כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.
וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.
2024-03-30 18:22:42
הלכות שבת
האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?
התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.
אופניים קורקינט וסקטים
אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).
יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.
ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.
2024-03-26 22:16:35