שלום רב כבוד הרב האם קמח רגיל נחשב חמץ? האם אני יכול להשאיר אותו בבית ולהשתמש בו מיד בצאת החג ?

קמח רגיל הוא ספק חמץ ולכן אפשר למכור אותו ולהשתמש בצאת החג.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 12:08:10

שלום הרב יש לי כמה שאלות: 1. האם אני צריך להכשיר מזלג בליבון קל או שמספיק הגעלה כי זה ספק ספיקא אחד אם הולכים לפי רוב שימושו שתיים כי לא בטוח שמישהו ישתמש בו להפוך דבר טרף רותח על האש? 2. האם אפשר להכשיר סיר ע"י מים עם סבון נוזלי ואז המים ישפכו על דפנות הכלי? 3. האם אפשר לזרוק כמה כלים ביחד לסיר ואז לנענע אותו והמים יגעו בכל הכלים? 4. האם אפשר להכשיר מחבת ע"י חימומה על הגז? 5. האם זה עוזר לעטוף תבנית בנייר כסף ואז להשתמש בה? תודה רבה הרב

1. הגעלה
2. כן
3. כן
4. אם לא בטוח בלעה טרף – כן. וכן אם בטוח בלעה טרף אבל תהרס בליבון חמור ואין מחבת אחרת, אפשר להקל בליבון קל על אש הגז.
5. דין תבנית כדין 4. והאם מועיל לעטוף – כן.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-24 08:36:32

שלום הרב, האם גרגירים שלמים של פלפל אנגלי נחשבים לקטניות בפסח? האם מי שאינו אוכל קטניות בפסח רשאי לאוכלם? תודה רבה ובשורות טובות!

אינם קטניות

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-23 18:17:23

שלום וברכה, רציתי לדעת האם אפשר לאכול בפסח 4 כזיתות ממצת מכונה או שצריך דווקא עבודת יד? תודה רבה!

מותר לכתחילה לאכול מצות יד שמורות, ויש הידור לאכול כזית מצת יד לפחות בכזית הראשון שאוכלים בליל הסדר.

דין זה מבואר בפניני הלכה פסח בפרק יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

התשובה לשאלתך בסעיף ד

יב – הלכות מצה

מצוות המצה

א. חובה מן התורה לאכול 'כזית' מצה בליל ט"ו בניסן, ומדברי חכמים אוכלים עוד שלושה 'כזיתים' במהלך הסדר. ואף בשאר ימי הפסח, האוכל 'כזית' מצה בסעודתו מקיים מצווה ('כזית' הוא כשליש מצת מכונה).

ב. מצה שמורה: המצות הרגילות ששמורות ממגע של מים משעת טחינת החיטים, כשרות לכתחילה לכל ימי הפסח, והמהדרים אוכלים מצות שנשמרו משעת קצירת החיטים. בליל הסדר נצטווינו לאכול מצות שנשמרו באופן מיוחד מהחמצה, ולכן המנהג להדר ולאכול למצות המצווה, מצות שמורות משעת קצירה.

ג. כוונה: בעת הלישה והאפייה של מצות המצווה המיועדות לליל הסדר, צריך לכוון לשם מצת מצווה. לפיכך, אף שאת קצירת וטחינת החיטים יכולים לעשות גויים שיהודי משגיח על עבודתם, את הלישה והאפייה צריכים לעשות דווקא יהודים שהגיעו לגיל מצוות. לכתחילה יש לומר בפה בתחילת הלישה שהכל נעשה לשם מצת המצווה שאוכלים בליל הסדר.

ד. מצות יד ומכונה: מצות מכונה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף למצת מצווה של ליל הסדר, כיוון שהפעלת המכונות נעשית לשם מצווה. ורבים מהדרים לאכול למצות המצווה של ליל הסדר מצות יד, שבהן כל תהליך הלישה והאפייה נעשה בכוונה מפורשת לשם מצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-23 12:58:41

שלום, יש לי כיריים אינדוקציה ניידות שעלו 400 ומשהו שקל. אני מפחד שאם אערה עליהם מים רותחים הם יגלשו למטה מתחת המכשיר וייכנסו לבפנים ויהרסו את המכשיר, ושאם אעביר על כולו סיר שהתחתית שלו רותחת משהו ייהרס. האם זה מספיק להכשיר לפסח עם ניקיון של המשטח למעלה עם מים וסבון וזהו? ושאלה שניה – יש לי סיר נירוסטה שיש בו כמה כתמים חומים (אולי של שמן) שלא יורדים, האם אפשר להכשיר אותו לפסח כרגיל ולהשתמש בו? תודה רבה

הטוב ביותר הוא לקנות כיסוי סיליקון מיוחד לכיריים אינדוקציה, וכך לא יהיה מגע בין סירי הפסח לגוף הכיריים. אם משום מה זה לא שייך, אפשר במקרה של חשש קלקול לוותר על הכשרתו על ידי מים רותחים, ורק להעביר עליו סיר ולסמוך על הסוברים שכבולעו כך פולטו אומרים גם בכה"ג. איני מבין מה יש לפחד בזה, הרי כך משתמשים בכיריים אלו כל השנה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-22 22:45:42

שלום רב! קראתי בפניני הלכה לגבי הלל בראש חודש בברכה, שנהגו הספרדים לא לברך על הלל בראש חודש לעומת האשכנזים (וקהילות צפון אפריקה) שנהגו לברך. ראיתי שהרב כותב שבמקום של מנהג לברך לא חוששים לברכה לבטלה. אני ממוצא אתיופי, ללא מנהג אבות שתואם את המנהג בארץ ישראל, ובאופן כללי אני נוהג לפי הספרדים (ע"פ פנה"ל), אין לי מנהג אבות לברך או שלא לברך, וראיתי שלדעת רוב הפוסקים באמת אין זו ברכה לבטלה. אני ממש רוצה לברך על ההלל. אם מותר לי לברך על ההלל במניין שבו נוהגים לברך?

הנכון הוא לנהוג לפי הקהילה שאיתה בחרת להתפלל את תפילותיך. אם זו קהילה שנוהגת לברך – תברך, ואם לא – אז לא.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 14:18:41

שלום וברכה כבוד הרב אני משחקת בקבוצת כדורסל לנשים דתיות, שמשחקת בליגה א׳ עם מאמנת בת לפעמים בחלק מהמשחקים מול קבוצות אחרות מגיעים קהל של גברים (בדרך כלל שנים שלושה גברים) האם כשהם יושבים וצופים בקהל מותר לשחק? (אנחנו משחקות בלבוש צנוע חצאית וחולצה ארוכה) הגברים בדרך כלל או בני זוג של שחקניות, או אבות. תודה!

מותר לשחק גם במצב כזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 11:15:19

האם על צביעת הבית מברכים "הטוב והמיטיב"?

דין זה מובא בפניני הלכה ברכות פרק יז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

יח. מברכים גם על הרחבת בית, או על שיפוץ שמשכלל את הבית והופכו לנוח יותר. אבל על תיקונים וצביעה לא מברכים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-21 08:08:12

שלום, מה עושים עם הפלטה של שבת בבוקר, כי צריכים לשים עליה לחם וגם לנקות אותה לפסח שחל בערב?

לא שמים על הפלטה לחם בשבת הזו

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-19 12:48:37

בחסדי השם קנינו בית והמוכרת לקחה את המזוזות אנו רוצים להשכיר את הדירה כיצד ננהג לגבי המזוזות ומה הברכה שתהיה על קביעתם בדירה

חובת קניית המזוזות וקביעתן היא על הדייר ולא על בעל הדירה (שולחן ערוך יורה דעה רצא, ב – "השוכר בית מחבירו, השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה"). אם אתה רוצה לקנות את המזוזות, אזי או שתתן אותן לדייר כדי שיקבע אותן ויברך 'לקבוע', או שתקבע אותן אתה כאשר הדייר יכנס לדירה ותברך 'על קביעת'. אין לברך לפני שהדייר נכנס לדירה, שכן אז עדיין אין מצווה לקבוע מזוזה.

מזל טוב

ברכה והצלחה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-18 09:32:50

מה מברכים על קרקר שעשוי מתערובת של קמח חיטה וקמח אורז?

ברכה ראשונה מזונות, ולגבי ברכה אחרונה מכיוון שקמח האורז לא בא להטעים את קמח החיטה, הדין כמו פשטידה: אם יש רוב קמח חיטה, מברכים 'על המחיה', ואם רוב קמח אורז 'בורא נפשות', אלא אם כן מעשר שאכל כזית מקמח החיטה.

אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ז-ט).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 20:58:23

שלום הרב, מה הדין של שימוש בארגז פלטה (פלטה תימנית) בשבת? האם יש בו דין הטמנה? כי הוא הרי מכסה את הסירים מכל הצדדים. תודה רבה

אין איסור הטמנה בתוך כלי, כשם שאין איסור הטמנה באוכל שבתוך כלי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 10:59:00

שלום רב לרבנים. כיצד צריך להתייחס היום לתותים? האם הם עונים על ההגדרות של מיעוט המצוי (הכוונה שאפילו על המקילות בהם למשל הדעה שאומרת קרוב למחצה) ומתוך כך כיצד צריך להתייחס אליהם כיום? האם לאוכלם בכלל? ואם כן אז האם צריך לקלף את הקליפה או כמה שטיפות מצריכים וכו'? (לאחר עיון בפניני הלכה כשרות ב פרק כג נראה בבירור שהרב מלמד שליט"א מקל בענייני חרקים שאינם נראים אך עדיין לא ברור מה היחס לתותים כיום ומה הנפקא מינות לכך) תודה רבה לרבנים שמשקיעים מזמנן לכל שאלה.

שלחת את שאלתך בטעות חמש פעמים.

למה לא ברור, דין תותים מובא בפרק שם. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-17 08:12:29

הורדתי לא מזמן את אפליקציית ״תפילאור״ שמציגה דפים מקוריים של הסידור ורציתי לשאול אם יש עדיפות להתפלל באפליקציה זו מאשר בשאר האפליקציות של סידורים שרק מציגים טקסט ארוך של התפילה?

אין עדיפות. הכי טוב להתפלל מתוך סידור ולא מתוך הפלאפון.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 15:26:57

שלום, רציתי לדעת איך ההלכה מתייחסת לשתיית אלכוהול מעורבת של נשים וגברים, האם יש מקרים שבהם זה מותר, או שיש איסור גורף, או היתר גורף?

מותר רק בסעודה מכובדת כגון כשמזמינים אורחים לסעודת שבת ולא מגזימים בשתיה.

דין זה מובא בפניני הלכה כשרות סוף פרק כט. אפשר לקרוא מתוך ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים בתמצות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

איסור שתייה בקלות ראש

כד. השפעתו של האלכוהול רבה, ולכן הורו חכמים לאחר חורבן בית המקדש שהמתקבצים לשם שתיית יין או משקה אלכוהולי, לא יעשו זאת יחד עם מוזיקה או שירי חול, שאז השתייה עלולה להביא לידי קלות ראש. אבל במסגרת סעודה מכובדת, מותר לשתות ולשיר או לשמוע כלי זמר, וכן הדבר מותר כאשר מתקבצים לשם שמחה של מצווה, שאז האלכוהול מביא לשמחה הראויה והטובה.

כה. גם כאשר אין מוזיקה או שירים, אין לשתות משקה אלכוהולי מתוך קלות ראש או בחברה של קלי דעת. לפיכך, אין לשתות במועדונים ובמסיבות חברים באווירה חילונית, שהנגרר אחרי שתייה כזו עלול להתרחק מתורה ומצוות ולהגיע לידי עבירה.

כו. עדיף להימנע מלהשתתף באירוע חילוני שמתנהל באווירה של קלות ראש, גם אם אין בו דברים אסורים. ואם אין אפשרות להימנע מכך, לכל הפחות יש להקפיד שלא לשתות שם משקאות אלכוהוליים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 11:37:18

שלום כבוד הרב : לדעת הרמבם השמיט היין במשלוח מנות. איך יכוליות שכמעט רוב הפוסקים כותבים שלהידור נותנים שני מיני אוכלים. מה הקשר להידור לפי פשט הגמרא ולדעת הרמבם לא יוצא ידי חובה בה. אני הייתי כותב כמו שכותב הרב ציון אבא שאול " כדי שלא להיכנס למחלוקת נותנים שני מיני מאכלים " ולא מתוך הידור . מה חושב הרב לשאלתי ?

הלכה למעשה כפי שמבואר בפניני הלכה, לדעת רוב הפוסקים ניתן לתת מאכל ומשקה מכובד, ומכיוון שבדרך כלל נותנים יותר ממשלוח מנות אחד, כדאי להדר ובמשלוח אחד לתת שני מינים אוכלין כדי לחשוש לדעת הסוברים שלא יוצאים במשקה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-16 07:20:37

שלום רב. א. כאשר אני נוטל ידיים ברביעית מים ויותר, מדוע מובא בהלכה כי יש עניין ליטול פעמיים כל יד – הרי כשיש רביעית זה כולל הן את צד הנקיות שבנטילה והן את צד טהרת הידיים – מה עניין הוספת עוד רביעית לכל יד? ב. הקצשו"ע מביא כי יש להגביה את הידיים לצידי הראש. מהיכן הוא מביא זאת – השו"ע מדבר על הגבהת האצבעות או הגבהת הידיים, אך לאו דווקא לצידי הראש? ג. כמו כן הקצשו"ע מביא שבאם נוטלים את הידיים פעמיים על כל יד, יש לשפשף אותם אחרי הנטילה הראשונה ואז ליטול את הנטילה השנייה. אך מהרמ'א והנו'כ נראה כי מדובר על שפשוף הידיים אחר הנטילה השנייה הידיים?

כל התשובות לשאלותיך נמצאות בפניני הלכה ברכות פרק ב' העוסק בהלכות נטילת ידיים לסעודה. אם אין לך את הספר, אפשר לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

1. אכן מצד הדין סגי בנטילה אחת של רביעית על כל יד, אבל משני סיבות נוהגים פעמיים: 1. שמא לא יטול ברביעית. 2. לחשוש לדעת הראב"ד שגם כשנוטל ב'רביעית' עדיין המים שעל היד נותרים טמאים, ולכן לדעתו צריך ליטול פעם שנייה.
2. זה על פי הסוד, אין צורך בזה לפי ההלכה, ובאמת כפי שמבואר בפניני הלכה מעיקר הדין מי שנוטל ברביעית אינו צריך כלל להגביה את ידיו.
3. אכן כדבריך את השפשוף עושים לאחר הנטילה ולפני הניגוב. מעיקר הדין אין צורך כיום לשפשף את הידיים, שכן נראה שהוא נועד כדי לנקות את הידיים מלכלוך שאינו חוצץ בנטילה, אבל כיום בדרך כלל הידיים נקיות לגמרי גם לפני הנטילה (לא נראה שהשפשוף נועד להעביר את המים לכל מקום ביד, שהרי בנטילה עצמה חובה שהמים יגיעו לכל מקום, ולכן צ"ל כנ"ל).

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-15 22:08:50

שלום, האם צריך להפריש חלה מהצירוף הזה (אני מכין מזה לחמניות)? 774 גרם קמח לבן 289 גרם קמח מלא 93 גרם שיבולת שועל 6 גרם לתת שעורה תודה רבה!

זה יוצא 1,132 , ומכמות כזו אין צורך להפריש חלה אלא אם כן לפחות רובה משיבולת שועל.

שיעור החיוב בחלה

ט. שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).

י. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-14 06:31:02

שלום כבוד הרב, שאלתי היא מצד זה שברכת המזון תיאמר בשבת ואז האם אומרים שהולכים בתר תחילת סעודה ואז לא אומר על הניסים או כיוון שברכת המזון נאמרת בשבת אז אומר על הניסים כיוון שירושלמי אומר בשבת על הניסים ? בערבית של ליל שבת כן אומר על הניסים.

אם אוכל כזית לחם אחר צאת הכוכבים אומר על הניסים, כמו הדין של מי שהתחיל לאכול ביום רגיל לפני השקיעה וסיים אחר צאת הכוכבים של ראש חודש.

קיצור פניני הלכה פרק ד:

ו. התחיל או סיים את הסעודה בזמן שהיה צריך להוסיף דבר בברכת המזון, צריך להוסיפו. לכן מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית בשבת וסיימה לאחר צאת הכוכבים, כיוון שאכל 'כזית' לחם בשבת, אומר בברכת המזון 'רצה', אלא אם כן התפלל ערבית לפני הברכה. וכן מי שהתחיל סעודתו ביום רגיל והמשיך לאכול אחר צאת הכוכבים ביום שהוא ראש חודש, אם אכל 'כזית' לחם לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון 'יעלה ויבוא'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-14 05:40:35

האם מותר להתקלח בתענית אסתר

כן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-03-12 22:46:29