חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
בר מצווה
אשמח לפירוט מהן ההלכות לבר מצווה מה חובה מה מנהג ואיך נכון לחגוג אותו
נא לקרוא את הדברים של הרב מלמד שליט"א בפניני הלכה ליקוטים א' פרק ב סעיפים ט-יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-22 18:48:44
זכר לחורבן
שלום הרב, בנוגע לשיוף קיר שלא השאירו בו אמה על אמה, האם יש חיוב גם על השוכר?
שוכר בית פטור מאמה על אמה, ואם הבית שייך ליהודי יש הידור לבקש רשות מבעל הבית ולעשות אמה על אמה, שהרי בעל הבית מחויב לעשות (עי' פסקי תשובות תקס, ג).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-19 19:45:57
ברכת כוהנים בחו"ל
שלום הרב, אני כהן שגר בארץ, איך עליי לנהוג כשאני נמצא בחו"ל? האם עליי לעלות לברכת כוהנים או לא? עד היום כשהייתי בקהילות בחו"ל שבהם נהגו שלא לעלות לא עליתי אבל במניין עם ישראלים כן עליתי. אבל לאחרונה נאמר לי כי יש עניין גורף שלא לעלות לברכת כוהנים בחו"ל חוץ מימים נוראים חוגים. כיצד נכון לנהוג? תודה!
הנכון יותר הוא שגם אשכנזי יאמר ברכת כהנים בחו"ל במניין של ישראלים. זאת משום שמנהג הספדים לברך גם בחו"ל בכל יום, ובציבור הדתי המניינים בדרך כלל מעורבבים, בעיקר בימי החול, כך שבכל מה שאפשר עדיף לאחד את המנהגים, ובעיקר בדבר כזה שהוא מצווה מהתורה ושהיו מגדולי האשכנזים שתמהו על המנהג שלא לברך בכל יום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-18 11:21:24
מזוזות
שלום וברכה, האם יש בעיה לאשכנזי לקבוע בביתו מזוזה ספרדית (בעקבות מחיר זול).
בעיה – לא. זה עניין של מנהגים, וכיום שאנחנו בארץ ישראל כולם ביחד, יש בזה פחות הקפדה. מה גם שבפועל יוצא שבני עדות שונות נמצאים בבתים שיש בהם מזוזות מהעדה השניה, או כי הבית שכור או הם כבר היו בו ואסור היה להסירם כשעוברים דירה וכד'. יחד עם זאת, כיון שמדובר על הבדל כספי לא גדול ביחס למספר השנים שמזוזה מחזיקה, יש יותר מקום לשמור על המנהג.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-17 12:15:14
"לא תעשה לך פסל ותמונה"
שלום וברכה. לאחר בירור ברחבי הרשת, נוכחתי לגלות שיש מספר פרשנויות עבור הדיבר לאיסור עשיית פסל ותמונה, בנוגע להחזקת פסלי נוי לדקורציה בבית. אשמח לדעת מהי דעתו של הרב בנוגע להחזקה של פסלים דקורטיביים ופסלי מלאכים בדמות ילדים שמנמנים עם כנפיים. אציין שהאמונה שלנו מאוד חזקה בבורא עולם ושאותם פסלים הם נטו חומר גמור. תודה רבה!
יש לחלק בין איסור דאו' של עשיה לאיסור דרבנן של השהיה:
השהיה – אפשר לסמוך על כל הקולות שאמרו הפוסקים, ולכן מותר לקנות צורת אדם (שיש אומרים שלא שייך כיום איסור בזה) וק"ו בובות ילדים (שייעודם ברור למשחק, ואין זו צורה מכובדת כלל). וכן מותר לקנות ציור מכובד רק של השמש, או רק של הירח והכוכבים (שי"א שדווקא בבולט אסרו, וי"א שדווקא כשהם בצורה מסוימת אסרו, וי"א שכיון שרוב רובם של העולם לא עובדים להם כיום, הדבר מותר). וכן מותר לקנות משחקים שיש בהם צורות אלו (שבנוסף להנ"ל, י"א שכיון שייעודם ברור למשחק, אין חשד). וממילא אין דבר שאסור לקנות כל עוד לא מדובר על דבר שנעשה לשם ע"ז, או שמדובר על שמש ירח וכוכבים בולטים בצורה של הע"ז שרגילים לעבוד לה.
עשיה – לדעת החכ"א וחוט שני פסל אדם מותר כיון שאין כיום מי שעובד לזה. וכן לגבי פסל של שמש ירח וכוכבים י"א שהדבר מותר מטעם זה, וי"א שהדבר מותר משום שהאיסור הוא דווקא בצורות מסוימות שרגילים אצל עובדי ע"ז. אמנם למעשה רבים מחמירים כאשר מדובר על צורות מכובדות שנועדו לנוי (לאפוקי משחק), וממילא כיון שהוא דין דאו', יש להחמיר. ולכן אסור לעשות פסל אדם שלם (כמו שעושים לחנויות הבגדים), ואסור לעשות פסל של שמש ירח וכוכבים (כגון מדבקות של ירח וכוכבים ששמים בחדר), ורק אם עשויים להתלמד או שיש בהם פגם מסוים, מותר לעשותם. אמנם למיקל בשניהם יעמל"ס. ולגבי שאר המקרים, נראה שדעת המקלים חזקה, ועכ"פ מדובר על כמה ספקות, שבזה אף בדאו' נקטינן להקל. וכגון ציור מכובד של שמש וירח, וכן צילום, וק"ו ציור של ילדים. וכגון בובות ילדים, אף שדומות בדיוק לצורת אדם.
מראית עין ומסייע – כאשר באים לקנות מוצר שמותר רק להשהותו, אם היצרן עובר על איסור כשהוא מייצר אותו, יש להימנע מלקנות ממנו משום מסייע ביד עוברי עבירה. אמנם אם יש בפוסקים דעה חשובה להקל, גם אם לא נפסק כמותם, ניתן לצרפם ולומר שכיון שלמוכר יעמל"ס, אין הקונה נחשב מסייע ביד עוברי עברה. ולפי זה אין איסור לקנות פסלונים של דמויות אדם, שמש ירח וכוכבים. אמנם במקום שרגילים להחמיר, אין להקל ולהשהות הדבר אצלו משום מראית עין, גם אם הוא חושב שהדבר מותר ע"פ הסוגיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 19:18:57
ברכת הגומל
שלום כבוד הרב … אם טסים לחו"ל ושוהים שם כמה ימים..האם צריך לברך הגומל גם אחרי שהגעתי ליעד או רק בחחזור..לפי האשכנזים…תודה
לדעת הסוברים שצריך לברך הגומל על טיסה, יש לברך כשמגיעים ליעד וגם כשחוזרים. אמנם לדעת הרב מלמד אין צורך כיום לברך הגומל על טיסה, כיון שאין בה סכנה יותר מנסיעה ברכב. עי' פניני הלכה ברכות בפרק העוסק בברכת הגומל. ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 09:01:02
טהרה במקווה לגברים בימינו
שלום רב.כמה שאלות בנושא טהרה. 1.אדם שראה "קרי לילה" או הוציא שז"ל בדרך קיום יחסים (או אפילו באונס מתוך תאווה) האם חייב מעיקר הדין בטבילה במקווה כפי שטוענים בעלי החסידות והקבלה לשם טהרה או די במקלחת ביתית כפי טענת רוב הפוסקים? 2.בעלי המוסר והחסידות אומרים (כמדומני הובא אמירה כזו אצל בעל שו"ת מנחת אלעזר) שמי שנטמא בטומאת "קרי" אין לו ללמוד בספרי הקבלה עד שיטהר במקווה וידוע שכל הקלקול של שבתי צבי והכת שלו היה בגלל שלמדו פנמיות התורה ללא טהרה כראוי.נסתפקתי האם לעניין טהרה לשם לימוד תורה (ופנימיות התורה בכלל) די גם במקלחת או חייבת דווקא במקרה הנ"ל מקווה? תודה
- 2. לפי ההלכה אין חובה לא במקווה ולא במקלחת לאחר יציאת זרע מהגוף גם אם רוצים ללמוד תורה. אבל כיון שיש לנו כיום מקלחות זמינות, טוב להיות שתי דקות רצוף תחת זרם המים (זמן שלוקח למלא דלי – כעשר ליטר).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 04:06:35
תפילה ליד תינוק עם טיטול
שלום וברכה כתב הפניני הלכה (תפילה ג, י): "כשמתפללים במקום שיש בו תינוק בן שנה ומעלה שעושה את צרכיו בחיתול, ראוי לוודא תחילה שאין יוצא ממנו ריח רע. וכל זמן שאין יוצא ממנו ריח רע – מותר להתפלל לידו, שאף אם עשה את צרכיו, כיוון שהם מכוסים בחיתול ובבגדים, כל זמן שהריח אינו מגיע לזה שאומר דברים שבקדושה, אין בכך איסור (עי' הליכות שלמה תפילה כ, ד-ה).[10] ואם הגיע אליו ריח רע ובכל זאת התפלל – צריך לחזור על תפילתו". ורציתי לשאול, בהנחה שכן יש ריח רע, האם צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח? ואם אני יפשט את זה לשאלה העקרונית – האם לצואה מכוסה וריח יוצא ממנה יש דין של ריח רע שיש לו עיקר או שאין לו עיקר. אם נניח שדינה הוא כריח שאין לו עיקר, איני מבין מדוע יש לבדוק האם יוצא ריח, כל עוד האדם אינו מריח וודאי יכול להתפלל, כדין ריח שאין לו עיקר (מ"ב עט, לב). עוד דבר שלא ברור לי – מה הדין לגבי ברכות, האם כל פעם לפני שאני מברך, אני צריך לבדוק שלא יוצא ריח מהטיטול?
הערה 10 – "כאשר הריח מתפשט לרשות אחרת, או כשהצואה מכוסה (כדוגמת צואה שבתוך חיתול), בכל מקום שמריחים אותה אסור לומר דברים שבקדושה, ונחלקו אם צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח: לרשב"א אין צריך להרחיק ד' אמות מפני שהוא נחשב כריח רע שאין לו עיקר. ולרוקח הוא ריח רע שיש לו עיקר. וגם האחרונים נחלקו בזה. ועיין בהקדמת המ"ב לסי' עט, הדין השביעי. ובמ"ב עט, יז. ועו, ג. ובכה"ח עט, א. ומשמע מהם למעשה, שלכתחילה יש להחמיר.
למה צריך לבדוק את החיתול של התינוק – כי מדובר על דבר קל שיש לו חשש סביר . וממילא אם לא עושה זאת, הרי הוא כמתרשל. כך מבואר בשו"ע עו, ח ובמ"ב לא – לא ידע שהיתה שם צואה, אם הוא מקום שיש חשש סביר שתהיה בו צואה, והתרשל ולא בדק את נקיות המקום לפני שהתפלל – לא יצא ידי חובתו. ואם הוא מקום שאין סבירות שתהיה בו צואה – יצא בדיעבד ידי חובתו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-15 18:51:38
כשרות
שלום הרב נניח אני בחול הגעתי למסעדה שהקונספט שמה זה וופל בלגי פנקייקים דברים כאלה האם ניתן לאכול פנקייק שם? ומה לגבי דברים כמו פיצה ופסטה אני יודע שגם בארץ אם הכל כשר יש צורך לא לאכול שם כדי לחזק את המקומות הכשרים שמקפידים אבל אתה תאורטית מבחינת כשרות גרידא בישולי גויים מדובר רק במאכלים חשובים שיושבים ופותחים עליהם שולחן
ומה עם כשרות המאכלים? מי אמר שכל רכיבי המאכל כשרים?
ומה עם כשרות הכלים?
כמו כן, אם המאכל מוגש במסעדה, יש בו איסור בישולי גויים או פת גויים.
לכן למעשה – לא אוכלים שום דבר בחו"ל בלא אישור ספציפי של רב המקום, או רב אחר שיודע על מאכלים מסויימים שהם כשרים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-14 22:31:27
שקית בד במרק בשבת
שלום אני נוהג לבשל את העוף של המרק בתוך שקית בד רשת ייעודית (זה דומה לתחבושת גזה) כדי שהמרק יהיה צח, כמובן שגם את העוף אוכלים. לגבי שבת האם מותר להוציא את שקית העוף מהמרק מבחינה של סחיטה וברירה תודה רבה
מותר תוך הקפדה לא לסחוט בידיים את הבד, וכשמוציאים אותו לא להשהותו בכוונה על המרק כדי להוציא את הטיפות, וכדין שקית תה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-13 19:09:37
ריצה וריקוד בשבת
שלום הרב בישיבות רבות נוהגים לעשות מעגלי ריקודים במהלך סעודות שבת. ראיתי בשו"ע סי' של"ט שאוסר לרקוד אף לצורך מצווה, ולפי זה ישנו איסור לרקוד (דהיינו בהרמת שתי הרגליים בבת אחת) במעגלים הללו. אך האם לא יהיה מותר לנערים ובחורים שנהנים ומתענגים בריצה, קפיצה וריקוד במעגלי הריקודים הללו, לרוץ ולרקוד, מצד מה שכתב שו"ע בסי' ש"א: "בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מותר"? תודה הרב!
עי' פניני הלכה שבת כב, יח שמותר לרקוד ריקוד מתון שאין רגע שבו שתי הרגליים ניתקות מהקרקע, שכן אינו נחשב בכלל הריקוד שנאסר. ורבים כיום נוהגים להקל גם בריקוד רגיל לשם מצווה.
סברת 'בחורים המתענגים' אינה מתאימה לכאן, שכן לדעת האוסרים יש כאן גזירה שמא יתקנו כלי שיר, ואין סברה להקל בגזירה זו יותר כאשר אדם מתענג מהריקוד. אדרבה מתוך התענוג יש יותר חשש שהשמחה תביאו לתקן כלי שיר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-12 20:37:21
תפילה וכיפה
שלום, התפללתי שחרית ושמתי לב אחר התפילות שהכיפה שלי נפלה על הרצפה. אני חושב שהיא נפלה אחרי התפילות כשהסרתי את תפילין הראש אבל אני לא בטוח לגמרי. האם התפילות שלי הייתה פסולות? כל טוב ברנדון
אדם שבטעות ברך בלי כיסוי ראש, ברכתו אינה פסולה. ולכן למשל אדם שברך על מאכל ללא כיפה, לא צריך לברך שוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 10:20:31
ציצית צמר
הרבה שנים נהגתי ללבוש ציצית של צמר בהבנה שזו השיטה המעודפת לפי ההלכה . אך בימי הקיץ בעומס חום כבד , האומנם זה הידור, כי הרי במזג אוויר כזה לא רגילים ללבוש בגדי צמר? בכל אופן אם ארצה לעבור לבגד כותנה האם עליי לעשות התרת נדרים ובאיזה אופן, כלומר צריך לןמר במפורש בפני שלושה?
ההידור נותר גם בימי הקיץ החמים, אך אינך חייב לקיימו, ואין צורך לעשות התרה, גם משום שלפי דבריך ידעת שזה הידור, וגם משום שבסוף נוסח התרת נדרים שעושים לפני ראש השנה ויום כיפור, וכן בסוף 'כל נדרי', כל אחד אומר בפרוש שדברים כאלו שיעשה, הם בלי נדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 09:21:00
שמיני עצרת בסוכה
אם בן חו"ל נמצא בישראל לשמיני עצרת, האם הוא חייב לשבת בסוכה? האם זה תלוי אם הוא לבד או עם מארחים ישראלים?
- דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
2. מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג. אמנם אם מתארחים אצל חברים בארץ ישראל בשמיני עצרת, לא ישבו ויאכלו בסוכה, כדי שלא לשנות ממנהג בני הארץ. אבל אם הם בדירה לעצמם או במלון, עדיף שישבו ויאכלו בסוכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 06:31:49
שבת וכשרות
יש לי סכין פרווה שנגע בטעות קצת גבינה קרה, האם אחרי שטיפה טובה זה עדיין נחשב פרווה?
כן. סכין נעשית בשרית או חלבית רק על ידי שימוש בחום, או שהיתה 24 שעות בתוך נוזל קר חלבי או בשרי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-10 14:33:15
קריאת שמע ללא טלית ותפילין
שלום אני נוהג לקרוא קריאת שמע לפי זמן המגן אברהם במידה ויש חשש שלא אספיק לקרוא בזמן, האם ניתן לקרוא ללא טלית ותפילין ואחר כך להשלים עד זמן הגר״א בתוך התפילה? ואותה שאלה רק לגבי אדם שנוהג לקרוא עד זמן הגר״א וחושש שלא יספיק. האם יכול לקרוא ללא טלית ותפילין ולהשלים בזמן התפילה עם טלית ותפילין לאחר הזמן
התשובה לשאלתך הראשונה היא – כן.
לגבי שאלתך השניה – כמובן שהאומר ק"ש לאחר זמן הגר"א לא קיים את מצוות ק"ש, וממילא כאשר קורא את שמע לפני זמן זה, מקיים אז לכל הדעות את המצווה, ולכן ודאי שלכתחילה יאמר את שלושת הפרשיות עם טלית ותפילין. ונראה שאין זה נכון להתפלל במניין כזה באופן קבוע אלא אם כן מדובר על צורך חשוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-07 20:07:19
כתיבת התורה
שלום רב רציתי לשאול האם מותר להסתובב עם תכשיט שכתוב עליו כל התנך בכתיבה מקרוסקופית . והאם מותר להיכנס איתו בכלל לשירותים ?
מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה:
ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש
מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).
השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?
תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.
ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.
לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.
ביאור הסוגיה:
לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.
אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).
מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-07 19:28:25
שבת
שלום וברכה 1. הרב כותב בהלכות שבת (יז,י) שמותר בשעת הדחק להפעיל את המדיח ע"י שעון שבת. בפשטות צריך לסגור את הדלת כמה זמן לפני שהוא יתחיל לפעול כדי שזה יהיה אכן גרמא? 2. לאחר מכן כתב שם שאם יבטלו את המנגנון של ההשפעה של סגירת הדלת מותר להפעילו גם שלא בשעת הדחק. מדוע אין כאן הכנה משבת לחול? 3. בהלכה יא כתב שאם בטעות התקרב לדלת חשמלית יכול לזוז אם יש צער בדבר, כי זה פסיק רישא דלא ניחה ליה .באיסור גמרא. מה זה בדיוק? פסיק רישא וגמרא זה שני דברים שונים… ולכאורה רק אם יעבור כ 10 שנ עד שהדלת תתחיל להיסגר יש כאן גרמא..?
- כן.
- מדובר על כלים שצריכים לשבת.
- אלו שני דברים שונים שכאשר הם מתחברים יחד, הם מותרים. פעולות רבות ניתן לעשות על ידי שני דברים שונים, כמו למשל שינוי ומקלקל. לכן גם כאן כיון שהאדם עושה פעולה מותרת – הולך לדרכו, וכלל לא מתכוון לסגור את הדלת (פסיק רישא), וגם לא אכפת לו מסגירתה (לא ניחא ליה), וסגירתה תעשה באופן של גרמא – הדבר מותר. למה דוקא במקום צער? כיון שהדלת נסגרת כמעט מיד ויש מחלוקת האם אפשר להחשיב זאת כגרמא. אם היא היתה נסגרת לאחר חמש שניות, היה אפשר להקל גם שלא במקום צער, שכן בזה ללא ספק הוא גרמא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-06 12:04:42
הפרת נדר
קיבלתי על עצמי ללכת עם גרביים, וכך עשיתי כמה שנים, וכעת הדבר קשה לי מאוד בקיץ. האם צריך לעשות התרת נדר?
כפי שמבואר בפניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ה, בדיוק בשביל זה נוהגים לומר לפני ראש השנה 'התרת נדרים' שיש בסופו נוסח שאומר שכל מה שאקבל על עצמי השנה יהיה בלי נדר. גם בכניסת יום הכיפורים אומרים זאת בסוף הנוסח של 'כל נדרי'.
מי שלא אמר זאת, או שלא הבין מה הוא אומר, וקיבל על עצמו במשך השנה דבר טוב בלא לומר 'בלי נדר', צריך לבקש משלושה גברים שיהיו עבורו בית דין, ולספר להם מה נדר ומדוע הוא מתחרט שנדר ורוצה להתירו. במקרה שלנו – כי לא חשבת שיהיה לך כל כך קשה בגלל החום. המתירים שואלים "ניחמת בך מנדרך" (התחרטת) ? וכאשר את עונה בחיוב, אומרים לך "מותר לך", וזהו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-07-31 15:44:15
יחסי אישות לפי ההלכה
שלום וברכה, האם תוכל לפרט לי בקצרה על מה צריך להקפיד ובמה אפשר להקל בין איש לאשתו בשעת תשמיש ?
כל ההלכות הללו מובאות בספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א פניני הלכה שמחת הבית וברכתו, כדאי מאוד לרכוש את הספר, ובנתיים ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה. ההלכות שאתה שואל עליהן מובאות בפרק ב'. אביא לך את קיצור הדברים הרלוונטיים לשאלתך. אם יש לך שאלות נוספות – בשמחה.
ב – הלכות עונה
גדר המצווה – שיא השמחה
מצוות עונה צריכה להתקיים בתשוקה ושמחה יתירה, כשהאיש משמח את אשתו ככל יכולתו עד שתגיע לשיא התענוג והשמחה (אביונה), והאישה מענגת ומשמחת את בעלה ככל יכולתה עד שזרעו יצא לתוכה באותו מקום שבו היא יכולה להתעבר.
לשם כך צריך כל אחד לצאת מתוך אנוכיותו ולהשקיע מחשבה ומאמץ כדי לדעת מה הם הדברים שהכי משמחים את בן הזוג, בין בענייני הגוף ובין בדיבורים טובים ומקרבים. כמו כן, כל אחד צריך להשתדל ככל יכולתו להגיע ערני ונינוח לקראת המצווה. אמנם גם כאשר הוא עייף או מתוח ואינו יכול לענג ולהתענג כראוי, עליו לקיים את החיבור באופן המשמח ביותר שהוא יכול.
מותר להשתמש בכל מכשיר כדי לענג את השני, אבל אסור לאיש או לאישה לגרות את עצמם כשהם לבדם (להלן פרק ד).
חובת האיש ומצוות האישה
חובת מצוות עונה מוטלת בתורה על האיש, שנאמר: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י). 'שְׁאֵרָהּ' שיהיו בקירוב בשר, 'כְּסוּתָהּ' זו המיטה והשמיכה, וְ'עֹנָתָהּ' זה החיבור עצמו. אמנם בלא שהאישה תיענה לבעלה בשמחה, אין שום ערך למצווה.
נמצא שקיום המצווה תלוי בשניהם יחד, כאשר החובה הראשונית מוטלת על האיש, לכן עליו להביע במילים את אהבתו לאשתו, ולא לחסוך בשום מחמאה אמיתית על יופייה ותכונותיה, ותוך כך יענג את גופה בהדרגה ובסבלנות שלב אחר שלב, עד המקום שהליטוף הממושך בו הוא המעורר והמענג ביותר.
ומצווה על האישה להיענות לבעלה, להתענג ממנו ולענג אותו בכל מה שיודעת שמשמח אותו. להתייפות בפניו ולהביע את אהבתה ותשוקתה אליו, עד שיגיעו לחיבור השלם. ושיבחו חכמים את האישה שיוזמת את החיבור עם בעלה על ידי רמזים ואותות חיבה, אך לא ראוי שתתבע אותו לתשמיש בדיבור מפורש.
בני הזוג צריכים לדבר ולהיות קשובים ורגישים מאוד למה שמשמח את השני, ולמה שעלול להפריע לו. וכמובן שעליהם לשמור על ניקיון גופם לקראת התשמיש ולהסיר דברים שעלולים לגרום דחייה של בן הזוג, כגון ריח רע מהפה או מבית השחי.
פעמים רבות לאחר החיבור האיש מתעייף מאוד, אך עליו להתגבר ולהמשיך לחבק וללטף מעט את אשתו ולהביע בפניה את אהבתו. אין חיוב ליטול ידיים לאחר התשמיש, לכן הרוצים להמשיך לישון, רשאים.
התחבר האיש עם אשתו כדי לספק את יצרו ולענג את עצמו בלא שעינג את אשתו – לא קיים את המצווה. וכן כאשר האישה אינה משתוקקת לחיבור עם בעלה, ואינה נענית לו ושמחה עימו, הרי שהיא עוקרת את המצווה ועושקת ממנו את שמחת חייו. ואם הדבר נמשך, יגרום הדבר לחורבן ביתם (ועי' להלן, יט).
זמני העונה
חובת מצוות עונה תלויה בכוחו של הבעל ובמקצועו: אנשים בריאים שפרנסתם קלה מאוד ובלא מתח, מצוותם בכל יום, אך יכולים לבקש רשות מנשותיהם למעט בתשמיש באופן קבוע. רוב האנשים חייבים להתחבר עם נשותיהם פעמיים בשבוע. אנשים חלשים או שעובדים בעבודה מפרכת במיוחד, חובתם פעם אחת בשבוע. ואנשים שעבודתם בארץ אחרת או בצבא, ולא נמצאים בביתם יותר משבוע, חובתם כשחוזרים לביתם (ולא יפחתו מפעם אחת בחצי שנה).
תלמידי חכמים שמתייגעים בלימודם, מצוותם בליל שבת, יום טוב וראש חודש. אך למעשה, נכון יותר שיקיימו את המצווה פעמיים בשבוע. ובחורי ישיבה שמתגוררים סמוך למקום לימודם, אם לומדים רק חלק מהיום בלא יגיעה, חובתם בכל יום.
בנוסף לחובה הקבועה, מצווה וחובה על כל אחד להיענות לרצון בן זוגו בשעה שהוא משתוקק אליו.
לעיתים נדירות, כאשר בני הזוג מתוחים במיוחד או כאשר מדובר על אונס אחר, יכולים בהסכמת שניהם לבטל את המצווה. אבל אם אחד מהם רוצה לקיים את החיבור, השני חייב להיענות לו, אלא אם כן הדבר קשה לו באופן מיוחד. אך עייפות רגילה, מיחושים שונים, או קשיים רגילים בתקופת ההיריון וההנקה, אינם מתירים לבטל את המצווה.
קשיים בקיום המצווה מצד האישה
כאשר ברוב הפעמים האישה לא מגיעה לשיא השמחה, על בני הזוג למצוא את הסיבה והפתרון לכך (הבעיות הרווחות: חוסר ניסיון של האיש; עייפות או מתח של האישה; עודף צניעות של האישה או מעצורים עמוקים יותר). אבל אם בדרך כלל הם מקיימים את המצווה לכתחילה, ורק לפעמים הם מסתפקים במדרגה של דיעבד בקיום החיבור בעונג כפי הניתן, הרי שזה דבר טבעי ומקובל.
אישה שאינה מתענגת מהחיבוקים והליטופים של בעלה, חובה עליה ללכת לאנשי מקצוע כדי לנסות לפתור את הבעיה. ובינתיים עליהם לקיים את החיבור תמידים כסדרם, ועל ידי כך יקיימו את ברית נישואיהם במדרגה של קיום מצוות עונה בשעת הדחק.
צניעות
בשל רגישותו וחשיבותו העליונה של הייחוד בין בני הזוג, מותר לקיימו רק במקום סגור ומוצנע שאין בו אדם נוסף, גם אם הוא ישן. ואף שמעיקר הדין מותר לשמש בפני תינוק שאינו יודע לדבר, אין ראוי לעשות כן. וכשאין ברירה אחרת, מותר לקיים את החיבור כשהתינוק ישן, ואם התעורר באמצע, מותר להמשיך. לכתחילה ראוי שלא יהיה בחדר בזמן התשמיש אפילו בעל חיים ככלב או חתול.
צריכים בני הזוג להצניע את זמן חיבורם, ובשעת התשמיש עליהם להיזהר שקולם לא יישמע לאחרים. כמו כן, נכון לאישה להצניע את ליל טבילתה, שלא ירגישו בה בני אדם.
כדי שהחיבור יתקיים בצניעות ובשמחה, בלא חשש שמישהו יכנס פתאום, צריכים להקפיד לנעול את החדר. ואף לאורחים מותר לשמש מיטתם בתנאי שיש להם חדר שאפשר לנעול אותו, ואין חשש שבני הבית ירגישו בכך, או שיישארו סימנים על הסדינים.
בני הזוג צריכים להיזהר שלא לספר על דרך חיבורם ואהבתם לאנשים אחרים. ורק לעת הצורך, כדי לקבל עצה והדרכה, מותר לספר. כמו כן, אסור לבני הזוג לדבר על החיבור שביניהם בדרך של ניבול פה, כדרך המספרים בדיחות גסות.
נכון שבני הזוג יימנעו ממעשים שמבטאים את תשוקתם זה לזה בפני אחרים. אמנם חיבוק או נשיקה נימוסיים, בחברה שבה הדבר מקובל, אינם נחשבים לא צנועים.
האיסור באור
אסור לקיים את החיבור עצמו באור. אמנם אין הכוונה שצריך חושך גמור, אלא גם כאשר נכנס מעט אור לחדר, כגון אור הלבנה, כל זמן שאינו מאיר עליהם ממש, מותר. ויש מחמירים כשאפשר לסגור את התריס או הווילון גם בפני אור כזה. כמו כן, נוהגים לכסות את רוב הגוף בעת החיבור.
לכתחילה נכון לקיים את החיבור בלילה, שהוא הזמן הצנוע והמתאים לכך. אבל כאשר יש צורך או יתרון לקיים את החיבור ביום, כגון שהם מכירים בעצמם שבלילה יהיו עייפים ויתקשו לשמוח אז שמחה שלימה, או כאשר אחד מהם חזר באמצע היום מנסיעה ארוכה, מוטב שישמשו ביום תוך שהם מאפילים את חדרם.
כשאין אפשרות להאפיל את החדר, בשעת הצורך מותר לתלמיד חכם לשמש ביום, ובלבד שיאפילו על גופם וראשם בשמיכה. אבל לשאר אנשים לא התירו, שמא יתרשלו בכך, אמנם בשעת הדחק מותר גם להם, כגון כשרואה אדם שיצרו גובר עליו והוא עלול להגיע לידי זרע לבטלה.
כאשר דולק בחדר נר או נורה, אסור לשמש על ידי כיסוי בשמיכה גם בלילה. אבל אם האור מגיע מעבר למחיצה, הדין הוא כמו ביום, שבשעת הצורך תלמיד חכם יכול להקל על ידי האפלה בשמיכה, ובשעת הדחק כל אדם יכול להקל בזה.
שלא כדרכה
כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע הריון.
כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע הריון (ועי' להלן ה, טו-יז).
יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.
ראייה ונישוק
מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה נכון להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו הריון. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-07-30 20:33:55