חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
משך שתיית רביעית
שלום, מהו משך הזמן בו צריך לשתות שיעור מלוא לוגמיו כדי להתחייב ברכה אחרונה על נוזלים? ומה היחס בין שיעור מלוא לוגמיו לרביעית? תודה רבה
רק על כמות של רביעית (75 מ"ל. כחצי כוס חד פעמית פשוטה) מברכים ברכה אחרונה, לא על מלא לוגמיו (כ 50 מ"ל), ורק אם שתה את הרביעית ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה וגמיעה, כלומר כעשר שניות. שיעור מלא לוגמיו מוזכר בהלכות שבהן צריך לצאת ידי חובת השתייה במצווה, כגון קידוש, הבדלה וארבע כוסות בליל הסדר. איך הגיעו ל 50 מ"ל ? כי מדובר שיעור של רוב רביעית (38 מ"ל) + שיעור שימלא חלל פיו כשמנפח לחי אחת, שאצל אדם בינוני הוא כשיעור 50 מ"ל.
הלכה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בכללי ברכה אחרונה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d):
שיעור ברכה אחרונה בשתייה
יט. השותה 'רביעית הלוג', היינו כמות של 75 מיליליטר, ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה, חייב לברך ברכה אחרונה. שהה יותר מכך, לא יברך. והנוהג לברך על שתייה חמה גם כששהה בשתיית 'רביעית' כמה דקות כשיעור אכילה (בדיעבד עד 7 דקות), יש לו על מי לסמוך.
כ. הרוצה להדר, לא ישתה ברציפות כמות נפח של חצי ביצה (25 מ"ל) ופחות מרביעית (75 מ"ל), ולא ישתה רביעית שלא ברציפות, מפני שיש אומרים שצריך לברך על כך ברכה אחרונה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-12 07:39:20
1. ברכות התורה בבוקר. 2. אכילה אצל מסורתי
1. התעוררתי באמצע הלילה, רציתי ללמוד ולקרא תהילים אז אמרתי ברכות התורה. נרדמתי והתעוררתי לאחר שעתיים וחצי. האם לברך שוב? דבר נוסף, האם אפשר ליטול ידיים בבוקר, לברך ברכות התורה,לחזור למיטה ושם לקרא חומש יומי ותהילים ואז לקום להתלבש, לברך ברכות השחר? 2. יש לי חברים מסורתיים שמבחינתם שומרים כשרות. הם מזמינים אותי לארוחה. אני הכנתי סלט של עלים כדי לבדוק אותם מחרקים. על מה עלי לשים לב כשאני שם כדי לא להכשל בכשרות? שאלה דומה לגבי מישהו דתי שהפסיק לשמור שבת. תודה
- שלא כדין הגברים, אישה שקמה פעמיים, תברך אחר הקימה העקרית, במקרה שאת מציינת זו קימת הבוקר. ואם כבר ברכת בקימה הראשונה, כמו במקרה שציינת, אין לברך שוב בבוקר. לגבי השאלה השניה על ברכות התורה – מותר. לאחר נטילת הידיים יש לברך גם ענ"י, אשר יצר ואלוהי נשמה.
דין זה מבואר בפניני הלכה תפילת נשים (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור, המקרה שלך מובא בסעיף האחרון (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d)י – ברכות התורה
לברך לפני הלימוד
א. מצווה על כל אדם מישראל לברך את ברכות התורה כשקם משנתו ולפני שילמד תורה, ולכתחילה גם לא יהרהר בדברי תורה לפני שיברך. אבל אם התעורר באמצע הלילה, יכול להרהר בדברי תורה עד שיירדם.
ב. לכתחילה יש לומר בפה פסוק או מאמר חז"ל מיד לאחר ברכות התורה, וטוב שאישה תאמר אז את הפסוק האחרון של הפרשה השלישית של קריאת שמע, כדי לקיים את מצוות זכירת יציאת מצרים, ואם תרצה להדר תאמר גם את פרשת התמיד שבסדר הקרבנות (עי' להלן כז, ב).
ג. גבר שמסופק האם בירך את ברכות התורה ורוצה ללמוד לפני התפילה ואין לו ממי לשמוע את הברכות, למנהג יוצאי ספרד לא יברך לפני הלימוד, ולמנהג יוצאי אשכנז יברך את ברכת "אשר בחר בנו". ואם כבר התפלל, כיוון שאמר את ברכת 'אהבת עולם' שלפני קריאת שמע, יצא ידי חובה. ואישה שמסופקת האם בירכה, לכל המנהגים לא תברך, וטוב שתאמר את ברכת 'אהבת עולם' שבברכות קריאת שמע, ותקרא את פרשת 'שמע'.
הברכה מועילה לכל היום
ד. ברכות התורה שמברכים בבוקר יחד עם ברכות השחר מועילות ללימוד של כל היום עד הבוקר הבא. ומי שלא ישן אפילו חצי שעה על המיטה ('שינת קבע') במשך כל היום וכל הלילה, טוב שיכוון לצאת בברכותיו של מי שישן, ואם אינו מוצא אדם כזה, יברך בעצמו, ויקפיד לברך לאחר עלות השחר.
ה. הקם באמצע הלילה לזמן משמעותי וחוזר שוב לישון, יברך לאחר כל שינת קבע. ויש נוהגים לברך רק פעם אחת יחד עם ברכות השחר לאחר הקימה העיקרית (וכך ינהגו הנשים).
- אכילה אצל מסורתיים מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק לח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
יא. המתארח אצל מסורתי שאינו מקפיד על כל ההלכות, אבל מקפיד לאכול כשר ושומר על הפרדה בין כלי הבשר והחלב, במקום הצורך יכול לאכול אצלו לאחר שיברר בעת ההזמנה חמישה דברים: א – שלבשר יש כשרות אמינה. ב – שהפירות והירקות נקנו במקום שמוכרים בו גידולים מעושרים. ג – שירקות העלים נשטפו היטב. ד – שכלי המתכת והזכוכית שאוכלים בהם טבולים. ה – שהופרשה חלה מהמאפים הביתיים.בשעת הדחק, כגון שכבר נמצא בסעודה והשאלות יגרמו עלבון גדול מאוד, אפשר לוותר עליהן, ואם חושש שהוכנה עיסה בכמות שמצריכה הפרשת חלה, יפריש לבדו פירור אחד (ועי' לעיל לא, כב).
יב. המתארח אצל יהודי חילוני שאינו שומר כשרות, רשאי לאכול אצלו בכלים חד פעמיים מאכלים כשרים מאריזות שיש להן חותמת כשרות, או שהוכנו במסעדה עם כשרות מוכרת. זאת כמובן בתנאי שהמארח נאמן עליו. את האוכל שהוזמן ממסעדה כשרה, אפשר לחמם בתנור או במיקרוגל בבית החילוני, בתוך כלי סגור וכשר ועל גבי משטח נקי.
קפה ותה אפשר לשתות אצל חילוני בכוסות חד פעמיות, או בכוסות חרסינה שנועדו לקפה או תה בלבד. בשעת הדחק אפשר להשתמש בכוסות זכוכית למרות שלא הוטבלו.
בן או בת שחזרו בתשובה, והוריהם החילונים הכשירו למענם את המטבח ומכינים עבורם מאכלים כשרים בכלים כשרים, אם ההורים אנשים ישרים, צריכים לסמוך עליהם ולאכול אצלם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-12 03:58:29
שבת
בהלכות בישול בשבת כתוב "ישנה כיום מערכת נוספת של דודי שמש, שנועדה בעיקר לבניינים גבוהים, שבה המים החמים שבקולטים נותרים במערכת סגורה של צינורות, ומערכת זו יורדת אל הדוד, והמים הקרים שבדוד מתחממים מהמגע עם הצינורות החמים שבדוד. נמצא שהמים הקרים מתחממים ב'תולדות החמה', ולכן אסור לפתוח ביום שבת את ברז החמים כאשר הם לוהטים, מפני שגורמים בזה לבישול המים הקרים שנכנסים לדוד." מדוע מותר כשהמים לא לוהטים? ולגבי כיבוי בעירה בשבת כשאין סכנת נפשות, מדוע לא הוזכר ההיתר להציל ספרי קודש ע"י יהודי במקרים מסוימים(שו"ע שלד יב והלאה) תודה רבה על המענה על השאלות הקודמות
משום שמדובר על פסיק רישא בגרמא באיסור דרבנן, ונראה יותר שמקרה אף זה יותר קל כפי שמבואר בפניני הלכה פרק ט הערה 2 ח.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-11 16:29:43
שבת/ מלחמה
שלום הרב, במהלך הלחימה בלבנון צה"ל סיפק לנו מנות קרב אמריקאיות, מנות אלו מכינים על ידי הוספת מים קרים לאורז או פסטה. משהו כמו מנה חמה. ובשקית חיצונית מניחים שקית חימום וכשמוסיפים בשקית החיצונית מים קרים הם מתחממים מהשקית חימום על ידי ריאקציה כימית, המים והתבשיל ממש רותחים מהדבר הזה. מה דין מנות אלו בשבת באופן כללי ובלחימה בפרט? תודה רבה!
שבת – אינני מוצא היתר להביא נוזל לרתיחה בשבת באופן זה או לבשל מאכל באופן זה, לפחות מדברי חכמים. האופן היחיד שהותר בישול בשבת הוא רק בחום השמש.
בלחימה – אם אין משהו אחר, בוודאי שמותר לחייל בשעת לחימה להכין אוכל כדי שיוכל להיות מרוכז בלחימה, זה ממש פיקוח נפש. אבל אם יש לו מאכלים אחרים שאינם דורשים חילול שבת, אין להתיר.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-11 11:53:56
נטילת ידיים לפני אכילה
ירקות או פירות כבושים כמו זיתים האם צריך ליטול ידיים לפני אכילתם?
אם אתה אוכל אותם ברטיבותם, אמנם אין בזה חובה כיוון שיש מקלים והדין דרבנן והמנהג הרווח להקל, אבל יש בזה הידור כפי שמובא בפניני הלכה ברכות פרק ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנה הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopaxjHZ4_baYhl2pttas8P1chpK8XGS_zTF86mbOq3vDLnoKvpn&v=4605f628f91d)
דבר שטיבולו במשקה
כא. לדעת רבים, צריך ליטול ידיים בלי ברכה לפני אכילת כל מאכל רטוב בכמות של נפח ביצה, כאשר מתכוון להטעימו על ידי אחד משבעת המשקים (שבעת המשקים הם: מים, טל, יין, שמן, דבש, חלב, דם), כדוגמת הטובל תפוח בדבש או כרפס במי מלח בליל הסדר. ובלבד שהמשקה אינו מבושל ואוכל את המאכל הרטוב בידיו בלא עזרת כף או מזלג. אמנם למעשה, המנהג הרווח לסמוך על המקילים הסוברים שכיוון שבימינו לא חלים דיני טומאה וטהרה, אין חובה ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-08 11:40:15
נוסח התפילה
אבי מתפלל בנוסח אשכנז אני הורגלתי מגיל קטן בבית הספר לנוסח ספרד ובו אני מתפלל עד היום (גיל 19) האם עליי לחזור לנוסח אשכנז?
אין צורך לחזור לנוסח אשכנז אלא אם כן הדבר חשוב לאביך, אז כדי להרוויח מצווה גדולה של כיבוד הורים, אם הדבר לא מפריע לך, כדאי לעבור נוסח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-07 17:37:10
הנותן ריח טוב בפירות
הייתי בבית כנסת מסויים והיה שם קופסה עם סוג של אבקה והיה כתוב על זה הנותן ריח טוב בפירות. האם ניתן לסמוך על כך ?
אינני יודע. לכאורה אם זו אבקה, בטח עשו אותה מקליפת הפרי, וכפי שמבואר בהרחבות לפניני הלכה, רק אם ברכת הקליפה גם כשאוכלים אותה בנפרד מהפרי ברכתה פרי העץ, מברכים עליה הנותן ריח טוב בפירות, ומסברא נראה לי שאם אכן אבקה זו מקליפה, היא מן הסתם מקליפה עבה שברכתה שהכל. לכן הטוב ביותר לברך 'מיני' אא"כ ניתן לברר על מה מדובר.
פניני הלכה הרחבות פרק יד:
ד,ד – קליפות פרי
דעת רוה"פ (מחז"ב, חסד לאלפים, ברכ"ה ח"ג יב, 72, שעה"ב יט, הערה נד) שדין הקליפות לעניין ברכת הריח כדינם לעניין ברכת האכילה. והכוונה לקליפות שהופרדו מהפרי. שאם הן נחשבות כפרי לעניין ברכת האכילה, היינו שמגדלים את הפירות כדי לאכול את קליפתם, מברכים על ריחן 'הנותן ריח טוב בפירות'. ואם אין חושבים על קליפתם לאכילה, מברכים על ריח קליפתם 'מיני בשמים'. (ואם ישתלו אותם כדי ליהנות מריח קליפתם יברך 'עצי' או 'עשבי').
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-07 15:51:07
תפילה
שלום וברכה בפניני הלכה כתוב: "טעה ולא הזכיר גשם בחורף, אם הזכיר טל, כפי שאנו אומרים בקיץ "מוריד הטל", כיוון שאמר שבח מסוים שקשור למים, אינו צריך לחזור. אבל אם לא הזכיר גם את הטל, כיוון שהחסיר שבח כל כך חשוב – צריך לחזור (שו"ע קיד, ה)." יש סיבה שהרב לא הזכיר שם את הביאור הלכה בסעיף – "אין מחזירין אותו – ר"ל לאחר שאמר כבר השם של סיום הברכה אבל אם נזכר קודם סיום הברכה יחזור ויזכור גשם [פמ"ג]" ולפי זה כל עוד לא אמר שם ה' של מחיה המתים חוזר ואומר משיב הרוח ואז ממשיך שוב מכלכל חיים או שבמקום שנזכר אומר משיב הרוח.. וממשיך?
העניין לא הוזכר בפניני הלכה כדי לקצר ולא להכביד בפרטים שאינם מחויבים, אף שלמעשה נכון לחזור לתחילת הברכה ולאומרה כראוי. יש עוד פרטים יותר חשובים הקשורים לטעויות בתפילה המובאים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d). אביא לך את מה שכתוב בספר הקיצור לגבי החורף והקיץ:
הזכרת גשמים ובקשתם
י. חורף
בתפילת מוסף של שמיני עצרת מתחילים להזכיר את הגשם בברכה השנייה של תפילת עמידה. טעה ואמר "מוריד הטל", כיוון שבהזכרת הטל יש שבח שקשור למים, אינו חוזר.
בתפילת ערבית של ליל ז' במרחשוון מתחילים לבקש גשם בברכה התשיעית (עי' בהלכות סוכות ז, ה). טעה ואמר את הנוסח של ימות הקיץ ('ותן ברכה' / 'ברכנו'), כל עוד לא אמר את שם ה' שבסוף הברכה, יחזור לתחילתה. נזכר מיד לאחר שאמר את שם ה', יאמר "למדני חוקיך" ויחזור לתחילת הברכה. נזכר לאחר מכן, יאמר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת 'שומע תפילה'. סיים 'שומע תפילה' ונזכר, יאמר שם וימשיך ל'רצה'. התחיל 'רצה', יחזור לברכה התשיעית וימשיך כסדר. סיים את התפילה באמירת 'יהיו לרצון' שלפני 'עושה שלום', יחזור להתפלל שוב מההתחלה.
טעה וביקש גשם בין שמיני עצרת לז' במרחשוון, כיוון שהוא כבר זמן של ימות הגשמים, אינו חוזר.
יא. קיץ
בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח מתחילים להזכיר את הטל בברכה השנייה. טעה והזכיר גשם מתפילת מנחה והילך, כיוון שבאותו זמן אין בכך שבח, חייב לחזור ולתקן. אם עדיין לא אמר את שם ה' שבסוף הברכה, יחזור לתחילתה. ואם נזכר מיד לאחר שאמר את שם ה', יאמר "למדני חוקיך" ויחזור לתחילת הברכה. ואם נזכר לאחר שאמר את תיבת 'מחיה', יחזור לתחילת התפילה.
בתפילת ערבית של מוצאי יום טוב ראשון של פסח מפסיקים לבקש גשם בברכה התשיעית. טעה וביקש גשם, צריך לחזור לברכה זו ולהמשיך כסדר, ואם סיים את התפילה באמירת 'יהיו לרצון' שלפני 'עושה שלום', יתפלל שוב.
יב. המסופק אם אמר כראוי, כל זמן שלא עברו שלושים יום מאז החלפת הנוסח, מן הסתם טעה ואמר את הנוסח הקודם. אבל אם עברו שלושים יום, לשונו התרגלה לנוסח החדש, ומן הסתם אמר כראוי, ואינו צריך לחזור ולהתפלל. וטוב שכל אדם יתרגל לנוסח החדש בכך שיחזור עליו תשעים פעם, ואזי אם יתעורר לו ספק, מן הסתם התפלל כראוי גם אם לא עברו שלושים יום, ואינו צריך לחזור.
לפיכך, כשיגיע ליל ז' במרחשוון, למנהג יוצאי ספרד שכל נוסח הברכה משתנה, יאמר לפני התפילה תשעים פעם "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ולמנהג יוצאי אשכנז יאמר "ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה". ולפני ערבית של מוצאי חג ראשון של פסח, יאמר את המשפט המתאים לקיץ. ולפני מוסף של יום טוב ראשון של פסח, יאמר תשעים פעם "מחיה מתים אתה רב להושיע, מוריד הטל".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-07 07:28:13
הכנסת חלק מהגוף לשירותים
האם מי שהכניס לשירותים רק חלק מגופו (יד או רגל וכד') הוא כמי שנכנס כולו, לעניין ניקוי הידיים?
בימינו גם מי שנכנס לגמרי לשירותים ולא עשה צרכיו אינו צריך לשטוף ידיים משום שהשירותים היום נקיים ואינם כשירותים שדיברו עליהם הפוסקים בעבר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-07 03:56:26
נוסח מעין 3
האם מותר לאשכנזי לאמר את נוסח מעין 3 של עדות המזרח
מותר, אבל לכתחילה עדיף לברך בנוסח של עדתך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-06 11:37:23
קריאת התורה
שלום, מה הדרך הכי טובה ללמוד את טעמי המקרא כדי לקרוא את התורה בציבור? אני יודע עברית מקראית היטב אבל אין לי כשרון מוזיקלי. אתם יכול להמליץ לי על שיטה, ספר או משהו כזה לעזור לי ללמוד את טעמי המקרא? תודה על העזרה. כל טוב, ברנדון
כמובן שאינך צריך כלל לקרוא את התורה בציבור, זה דבר שמיועד כיום למקצוענים כדי שהקריאה תהיה בהירה יפה ומדויקת. אמנם בלי קשר לקריאה בציבור כדאי לדעת את טעמי המקרא, דבר שניתן ללמוד דרך אתרים שונים באינטרנט. כל ילדיי למדו כך…
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-05 01:04:08
השתתפות בחופה בשנת אבל
שלום וברכה אני בשנת אבל על אמי. האם מותר לי להשתתף בחופה של בן של שכן. תודה רבה בני
אם מדובר על צורך גדול, כגון חבר מאוד קרוב או אדם שייעלב אם לא תגיע, אפשר להקל ולהגיע לחופה ואחריה ללכת. אם לא מדובר על צורך גדול, יש לומר לשכן שאסור לאבל להיות בחתונה בשנת אבלו ולכן אתה מתנצל שלא תוכל להגיע.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-04 19:01:44
שבת
פנה"ל: לא ישפשף ברגלו רוק שעל הארץ, כדי שלא ישווה גומות. והרוצה למעט את מיאוסו, רשאי לדורסו לפי תומו בדרך הילוכו, ובתנאי שלא יתכוון למרחו ולהשוות גומות (שו"ע שטז, יא)." 1. בפשטות 'הארץ' הכוונה לקרקע של אדמה אבל מדרכה או כביש סלול אין בעיה למרוח? (ואולי אף צריך לעשות זאת כדי שלא יגעלו העוברים והשבים)? ובכללי מה דין מדרכה וכביש סלול האם המרוצף או לא? פנה"ל: "אסור לשחק בגולות על הקרקע, שמא ישווה גומות כדי שהגולה תוכל להתגלגל ישר. וכן אסור לשחק על קרקע בכל משחק שמצריך שתהיה ישרה לגמרי, שמא יבוא להשוות גומות. ואפילו אם הקרקע מרוצפת, אסור לשחק עליה שמא יבואו לשחק על קרקע שאינה מרוצפת (שו"ע שלח, ה, ומ"ב כ; מ"ב שח, קנח). אבל על הרצפה שבתוך הבית מותר לשחק, שהואיל וכל הבתים כיום מרוצפים, אין חשש שמא יבואו מתוך כך לשחק בחוץ במקום שאינו מרוצף (שש"כ טז, ה)." 2. למה כאן הרב היקל רק בבית מרוצף ולא בכל קרקע? מה זה שונה מלטאטא ששם מותר בכל מרוצף?
- אכן כדבריך, ולכן כתבתי בספר הקיצור לפניני הלכה טו, ח – אסור לשפשף רוק שעל האדמה ברגלו, כדי שלא ישווה גומות.
- חכמים ופוסקים הדורות שקלו בחכמתם מה שייך לגזור ומה לו לפי החשש. לכן יש הבדל גם בין טיטוא לבין שטיפה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-11-02 21:29:45
כיבוי שריפה בשבת על ידי גוי
שלום בפרק כה מהלכות שבת הרב כותב שמותר להעזר בגוי ולומר לו לבצע מלאכה שאסורה בשבת מדרבנן במקום צורך גדול. הדוגמה שמובאת שם היא שמותר לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת כסף כדי שלא ילך לאיבוד. מדוע דין זה שונה מכך שאסור לומר לגוי לכבות שריפה בשבת והרי בשריפה ההפסד גדול יותר?
במקרה השריפה החמירו חכמים באופן מיוחד מפני החשש שמתוך הבהלה יבואו לכבות רגיל, כמבואר בשש"כ ל, הערה נו ע"פ המ"ב שלד,סח ושעה"צ,נז. והוסיף שלכן רשז"א התיר ליהודי אחר שאינו בעל הממון לומר לגוי לכבות. ועי' בפניני הלכה פרק טז סעיף ו והילך.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-30 21:30:17
חלומות
אם אני סובלת מחלומות חוזרים וגם סיוטים מה אפשר לעשות עם זה
להגיד את כל סדר קריאת שמע לפני השינה – https://www.tfilah.org/brachot/kriat_shma/
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-29 11:17:01
סיר פרווה לאחר טיגון בשר
שלום טיגנו בשר בסיר פרווה. רוצים להחזיר את הסיר לשימוש פרווה. תודה!
צריך להגעיל אותו על ידי הכנסתו למים רותחים מבעבעים בסיר גדול יותר (אפשר להכניסו חצי חצי אם נוח יותר), או על ידי מילואו במים רותחים באופן שינזלו גם על כל שפתו, אלא אם כן אתה יודע שהטיגון לא קפץ לשפת הכלי.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-28 15:20:50
נפילת אפים לנוהג בנוסח ספרד ומתפלל באשכנז
כתבתם לגבי מי שנוהג בנוסח אחד ומתפלל במניין בנוסח שונה יכול לבחור איך לבצע את עניין הוידוי ותחנונים ונפילת הפיים ואני מתפלל במניין של נוסח אשכנז ורוצה לנהוג כמותם בנושא הזה אז השאלה שלי זה לגבי שני וחמישי ברור שאני מתחיל כמוהם בוהוא רחום ואחר כך כשמגיע השם אחד עובר לנפילת אפים .האם אני יכול להשתמש בנוסח ספרד לגבי כל התחנונים או דוקא אשכנז. ואם בנוסח ספרד האם ניתן כמו מנהג אשכנז לשבת אחר נפילת אפים עד ואנחנו מה נעשה.
התשובה לשתי שאלותיך היא – כן. שכן כל עוד אינך עושה דבר בולט ששונה מכולם, זה בסדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-28 12:23:46
קידוש
אם עשיתי קידוש בבית כנסת האם אני צריך לעשות שוב בבית ואם כן אז איך עושים קידוש בבתי כנסת בבוקר שבת אם הוא לא טופס לסעודה?
מי ששמע קידוש בבית הכנסת ואכל כזית מזונות, יצא ידי חובת קידוש ולא צריך לקדש שוב בביתו. הלכה זו מבוארת בהלכות קידוש בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנתה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) :
קידוש במקום סעודה
טז. מיד לאחר הקידוש יש לאכול לפחות 'כזית' פת או מזונות, ואם לא עשה זאת צריך לשוב ולקדש במקום שיאכל. בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובה בשתיית 'רביעית' יין (75 מ"ל), ובקידוש הלילה במקרה כזה יקפיד המקדש לשתות 'רביעית' בנוסף לשיעור 'מלא לוגמיו' שהוא צריך לשתות כדי לצאת ידי חובת קידוש, ושאר השומעים יכולים להסתפק בשתיית 'רביעית'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-28 10:47:26
שירים במקלחת
שלום וברכה. האם מותר לשמוע במקלחת שיש בה שירותים שירים שאין בהם פסוקים אך עוסקים בתכנים דתיים (כמו תשובה)? איפה בדיוק עובר הגבול בין דבר שמותר להרהר בו לדבר שלא (לדוג' חשבון נפש בעניין מצוות, או מחשבות לשיפור בין אדם לחברו). בנוסף האם מותר לשמוע ניגונים שחוברו ע"י רבנים בלי מילים? תודה רבה.
כל מה שציינת לגבי שמיעת שירים וניגונים מותר.
להרהר בתשובה בעניין מצוות ובין אדם לחברו מותר גם בשירותים ללא מקלחת. מה שאסור זה הרהור בדברי תורה, לא מוסר, כגון פסוקים, הלכה, גמרא וסוגיות באמונה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-27 10:26:10
קנקן עם תא ללימון
שלום יש לנו קנקן מים שיש לו מעין תא(כמו כלוב) שאפשר לשים בו לימון או עלי נענע והם יטעימו את המים בהתאם האם עשוי להיות בקנקן הזה משהו שאסור בשבת?
בישול: אם רוצים למלא את 'הכלוב' בשבת, צריך קודם להעביר את המים מהמיחם של שבת לכוס ואותה לשפוך לתוך הכלי, וכך הכלי יחשב כלי שלישי שאין בו בעיה של בישול.
בורר: עי' בפניני הלכה שבת יא, יד. ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך:
"המכין תה בעזרת שקית תה, נכון להיזהר שלא להשהותה מעל הכוס כדי לטפטף ממנה טיפות לתוך הכוס."
"כלי שמבשלים בו עלי תה, ובפיו מסננת שמונעת מהעלים להישפך לכוס ('תיון'); כאשר עלי התה שקעו לתחתית התיון, ומעליהם יש תמצית צלולה, מותר למזוג את התמצית לכוס. וכאשר עלי התה מעורבים בתמצית, ימזוג לאט באופן שתצא רק התמצית, ואם בכל זאת העלים מעורבים בה, אפשר להקל בדיעבד ולמזוג דרך המסננת."
הכלי שאתה מתאר דומה יותר לשקית תה מאשר לכלי התיון, ולכן איני רואה בעיה של שימוש בו כפי שמותר לשתות כוס תה שיש בתוכה שקית תה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-26 19:40:43


