כבוד הרב שלום. האם יש ההבדל בין גרמא לכוח כוחו ?

נא לעיין בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת פרק ט בביאור סוגיה זו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-19 05:28:38

לכבוד הרב שליט"א שלום מבקש לשאול הכנו בצק מקילו קמח חיטה ובנוסף הכנו בצק מקילו קמח כוסמין האם ניתן לשים את שני הבצקים בגיגית ולצרף להפריש חלה בברכה (אנחנו נוהגים להפריש חלה בברכה מ 1.66 ק"ג קמח) תודה רבה

1. שני בצקים שונים שמקפידים שלא יתערבבו, אינם מצטרפים לשיעור חלה. לכן לא ניתן לצרף עיסה מקמח רגיל עם עיסה מקמח כוסמין, שכן מן הסתם אתם מקפידים שלא יתערבבו.
2. שיעור חלה שכתבת אינו נכון למרות שכך כתוב כיום בספרים. השיעור הנכון הוא המבואר בפניני הלכה כשרות א פרק יא: שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).
3. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-13 07:17:11

שלום לרב רציתי לדעת איך ידע האדם שתשובתו התקבלה? וכן כל עניין תשובה מאהבה איך עושים זאת והאם זה כך הסמן להיות ככה או שזה רגע אחד של הכרה. תודה רבה מראש מאיר

אדם שעשה תשובה אמיתית, יכול להיות בטוח שתשובתו התקבלה. לפעמים יש לכך סימן ברוגע פנימי על שעשיתי את הדבר הנכון והתנקתי.

עניין תשובה מאהבה או מיראה תלוי ברמת העמקת האדם באמונה. ככל שיעמיק יותר, יהיה מחובר יותר, וממילא יתבייש יותר ממה שעשה, וממילא תשובתו תהיה מתוך מגמה נעלה יותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-11 18:53:27

שלום הרב. האם מותר להשתמש במגבוני ניקיון לניקוי שולחן בשבת? והאם מותר להשתמש במגבוני ריצפה? תודה רבה

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

ולמעשה – מותר לאדם להשתמש במגבונים לחים קטנים וגדולים לצורך ניקוי תינוק ומקומות מלוכלכים שבגוף ולצורך ניקוי שולחן ומרצפות, כיון שאינו סוחט אותם, אלא משתמש בלחות שעל פניהם בלבד. כמו כן, בשעת הצורך מותר להרטיב את נייר הטואלט במעט מים, כדי להיטיב את הניקיון לאחר שהתפנה, ובתנאי שלא יתכוון לסחוט מים מהנייר, אלא רק להיעזר ברטיבות שעליו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-10 17:51:40

שלום הרב הרב מלמד כתב שמקילים יותר בסמיכת גאולה לתפילה בערבית משום שעיקר הגאולה היה בבוקר. אולם הראשונים והפוסקים כתבו שזהו משום שערבית רשות (תוספות ברכות ד ב. שער הציון רלו ועוד)

עניין סמיכת גאולה לתפילה בערבית בנוי על נקודה זו המובאת בגמרא בברכות ד: לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היתה בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב.

ולמעשה נפסק שלכתחילה יש לסמוך גאולה לתפילה גם בערבית, אך בגלל שערבית רשות, קל דין זה מדין שחרית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-10 10:35:09

שלום הרב, בפניני הלכה שבת, ב', עמ' 27 בהערה 8, הרב כותב שמדובר בפסיק רישא דלא ניחא ליה. לכאורה הדבר נוח ורצוי לפותח, מכיוון שעל ידי כך המכשיר יתחיל לעשות את הפעולה שלו.

שאלה מצויינת. אכן למדנו רבות סוגיית ניחא ליה ולא ניחא ליה כדי להכריע במקרה זה ובמקרים דומים, בהם האדם כלל לא חושב על הדבר נחשב שנוח לו בו בשעת הפעולה שעושה, אלא הניחא ליה הוא עקיף, ומסקנתו היתה חד משמעית, שאכן הדבר נחשב כלא אכפת ליה. ואף יותר מכך, במקרה הנכחי של הפעלת מנוע המקרר שנמצא בקרבי המקרר ומופעל בדרך עקיפה ובגרמא, גם אם היה מקום לומר שסוף סוף יש כאן צד של ניחא ליה, היה מותר לעשות זאת לכתחילה, שכן מוכח ממקרים רבים בהלכות שבת שפעולה כזו כלל לא נחשבת למלאכה, ובעזרת ה' זכינו בזכות תובנה זו להבין הלכות רבות שלכאורה היו צריכות להיות אסורות לפחות לכתחילה. נקודה חשובה זו נוספה במהדורה האחרונה של פניני הלכה בפרק ט הערה 2:

ח) פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

נחזור לכלל שאמרנו בתחילה שהניחא ליה צריך להיות ניכר, מקרה דומה  –  מקרר שפתח אותו בשבת ומצא שהנורה דולקת, האם סגירתו בשבת נחשב ניחא ליה או לא אכפת ליה (בזה לא שייך ההיתר הנ"ל של פעולה שאינה דרך מלאכה כלל, כיון שמנורת המקרר היא דבר ניכר מאוד). ולמעשה אין אנו אומרים שכיבוי המנורה נחשב ניחא ליה כיון שבכך חוסר כמה פרוטות בכיבויה או באורח חייה, שכן אדם לא רגיל לחשוב על דבר זה, שכן החיוב לחברת חשמל אינו נראה לעיניים, וכן זה שהנורה תיגמר יותר מהר ויצטרך לקנות חדשה, זה דבר שיקרה בעתיד הרחוק. אמנם אם האדם חושב על כך באופן ברור, כגון שנצרך בעבר להחליף מנורת מקרר והדבר גרם לא טרחה רבה, שכן זו מנורה מיוחדת וכו', אין הכי נמי עבורו ייחשב הדבר כניחא ליה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-09 18:59:35

מאז החתונה אני מבולבלת בענייני צבעי התחתונים. לפני החתונה עברתי הדרכה אשכנזית (אני אשכנזיה והמדריכה הייתה אשכנזיה) והמדריכה אמרה לי שצריך ללבוש בשבעה נקיים תחתונים בצבע לבן. אחרי החתונה בעלי אמר לי שבגלל החשש לכתמים ובגלל שהוא ספרדי ההדרכה שהוא קיבל לפי הרב עובדיה שהוא הולך על פיו זה שמותר לאישה להיות עם תחתונים צבעוניים כל הזמן וביקש שאסלק את התחתונים הלבנים מהארון. הלכנו יחד לשאול רב שנחשב שמבין בעניין (בעלי דיבר איתו כי הוא לא רואה נשים אבל אני הייתי מאחורי מחיצה – כך ששמעתי)והוא אמר שהוא לא יודע לפסוק לזוגות מעורבים אלא לזוגות האשכנזים שהוא מכיר. והוא אמר שלשיטתו רק בשעת הדחק ממש שיש כתמים כמעט בודאות אפשר ללבוש צבעוני אבל רק בצבע אדום ושחור כי צבעים אחרים לא טובים להתרת כתמים או משהו כזה והוא בכלל אמר שמה שמנהג האשכנזים בכלל צריך להיות לדעתו ללבוש רק תחתונים לבנים כל הזמן כי מה שהרב של האשכנזים כתב (חושבת רמ"ה או רמ"א) זה שהמנהג ללבוש תחתונים לבנים לאחר ההטהרות וזה נכון כל הזמן, והוא לא חילק בין שבעה נקיים ללא שבעה נקיים ואין בעיה ללבוש לבנים גם בזמן הוסת זה לא מנה ולכן הוא אמר שגם אצלם בציבור או בקהילה נוהגות הנשים הלכה למעשה ללבוש רק לבנים כך שהוא לא מציע שאם אין בעיה מיוחדת להחזיק תחתונים לא לבנים בארון. בקיצור יצאנו משם מסובכים עוד יותר. אז מתנצלת על האורך ושואלת מה נכון לנו כזוג שאני אשכנזיה והבעל ספרדי – להחזיק רק תחתונים צבועניים או רק לבנים או ללבוש לבנים רק בשבעה נקיים? או משהו אחר? תודה על התשובה.

אני מציע לכם ללכת לפי הפסקים המבוארים בפניני הלכה טהרת המשפחה, שהם עבור אשכנזים וספרדים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר  של פניני הלכה. אם יש מנהג ספרדי מובהק מול מנהג אשכנזי, הרב מלמד מציגו כך, אבל בדרך כלל אין זה נכון להציג מחלוקות אשכנזים-ספרדים, שכן ברוב הפעמים יש מנהגים שונים גם בתוך הספרדים או האשכנזים, כמו במקרה הנכחי, ולכן הפסיקה לכל העדות היא כך:

לאחר בדיקת הפסק טהרה, תלבש תחתונים נקיים שאין עליהם כתמי דם, ומנהג כשר ללבוש תחתונים לבנים בכל שבעת הנקיים. ואפשר לקיים מנהג זה על ידי תחתונית לבנה, וכיון שאינה מקבלת טומאה, אם יימצאו עליה כתמים, לא יפסלו את שבעת הנקיים.

אישה שעלולה לראות כתמים מחמת פצעים, התקן תוך רחמי או כדורים, תלבש בשבעת הנקיים תחתונים צבעוניים כדי שלא תאסר מחמת כתמים. שכן מגמת לבישת הלבנים היא לשים לב לדם שיוצא בהרגשה במסגרת נידה או זבה, ולא לקלוט כתמים. מטעם זה, נכון לכל אישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים.

כך כתב הרמ"א (אשכנזי). וכך כתבו דרכי טהרה (הרב מרדכי אליהו), אבני שהם (ספרדי), הרב מאזוז (ספרדי), משמרת הטהרה (פוסק אשכנזי מובהק).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-05 11:34:16

שלום הרב אדם שנוסע בבוקר של הושענא רבה להשתתף בברית מילה, עדיף שיישן בליל הושענא רבה בסוכה כדי שלא יצטרך לישון למחרות בנסיעה (מחוץ לסוכה). או שכיוון שהוא נחשב הולך לדבר מצווה במילא מותר לו לישון בנסיעה ועדיף שישאר ער בליל הושענא רבה וילמד תורה, ויישן במהלך הנסיעה? תודה מראש

עדיף ללמוד תורה בלילה ולישון במהלך הנסיעה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-05 10:21:57

מועדים לשמחה. לצערי, לא הבנתי את דברי הרב בהערת שוליים 9 בפרק יד – "הידור מצווה" בכרך "סוכות", בעניין שליש מלגיו ושליש מלבר. אשמח אם אפשר לבאר לי את דברי כבודו, בדרך פשוטה יותר. יישר כח.

שליש מלגיו – שליש מהמחיר הנמוך. במקרה שלנו המחיר הנמוך הוא שישים, אז שליש זה עשרים. ממילא צריך להוציא על ארבעה מינים מהודרים שמונים.

שליש מלבר – שליש מהמחיר הגבוה. איך עושים זאת? מסביר רש"י כך: "הדמים (במקרה שלנו – המחיר הנמוך של ארבעת המינים) יחלוק לשנים (כלומר במקום לחלק שישים בשלוש, יש לחלק בשניים. שישים חלקי שניים = שלושים), ויוסיף חלק שלישי (עוד שלושים) משלו. דהיינו אם קטן נמכר בששה, יוסיף שלשה דינרין ויקח את הגדול בתשעה." כלומר במקום לחשב שליש מששים, מחשבים חצי משישים ומוספים כפי החצי שיצא, שהוא בעצם שליש מהמחיר הסופי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-03 18:59:11

מועדים לשמחה! מתי מותר לפרק את הסוכה? האם מותר יהיה לפרק את הסוכה בהושענא רבה אחר הצהריים? תודה רבה ופתקא טבא

פירוק הסוכה זו טרחה שמותרת רק לצורך המועד אם יש בכך צורך גדול, כגון שאדם חייב את השטח של הסוכה למשהו אחר במועד, או כגון שחברו חייב את סוכתו לצורך מצוות החג.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-03 15:06:13

שלום הרב, מועדים לשמחה! אני מצייר קומיקס מידי יום, אני עוד לא עוסק בזה לפרנסתי, אבל את הקומיקס הזה ספציפית שאני מצייר עכשיו אני מתכנן לנסות למכור כשאסיים אותו בעתיד. האם אני יכול להמשיך לצייר אותו בחול המועד או לא? תודה מראש!

לא. מבואר בפניני הלכה מועדים בפרק העוסק בהלכות חול המועד, שכל ציור מושקע הרי הוא בכלל מלאכת אומן האסורה במועד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-02 14:11:31

האם מותר לאכול מהמזנון בקולנוע בחג סוכות ללא סוכה אלא באולם עצמו? מה נחשב אכילת ארעי?

קודם כל יש לומר שמותר לאכול במזנון הקולנוע רק אם יש שם כשרות.

לגבי אכילה מחוץ לסוכה, הדין מובא בפניני הלכה סוכות פרק ג:

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע החייבת בסוכה, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 11:58:58

אני ממש משתדל להקפיד לאכול כשרות רק של רבנות. יש מפעל תה בצפון שאין לו כשרות של הרבנות. היה לו לפני כמה חודשים והם מחכים לתעודה חדשה בגלל שהם הזיזו את המפעל. עכשיו יש להם רק כשרות קהילות. השאלה היא האם אפשר לסמוך על הכשרות שלהם?

כל דבר שיש לו כשרות מוכרת, הוא כשר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 10:57:39

שלום הרב, רציתי לשאול האם ניתן לעצב אלבום דיגיטלי במהלך חול המועד ולהדפיס אותו רק לאחר החג? תודה וחג שמח

לא. מלאכת הדיוט, היינו מלאכה שכל אחד יודע לעשות, מותרת רק לצורך המועד. ומלאכת אומן, היינו מלאכה שדורשת ידע, או מלאכה שדורשת ריכוז וזמן רב, כמו עשיית אלבום דיגיטלי, אסורה גם לצורך המועד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 08:16:29

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

     שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

– שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

לסיכום – מותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

היי, אני לעיתים מקיא אחרי ארוחות(משהו רפואי, לא דוחף אצבעות או משהו), לפעמים זה גם חצי שעה או שעה אחרי הארוחה. לפעמים כשאני מקיא אני טועם בעל כרחי את הארוחה. האם צריך לשמור בין בשר לחלב מאז שהקאתי או מאז שאכלתי?

מאז שאכלת

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 00:33:06

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

שלום הרב. בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה. לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה. אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'. מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'. תודה רבה ויישר כח עצום לרב!

יציאה למסעדה אינה נחשבת כדברים שאדם רגיל לעשות מחוץ לביתו, שהרי הוא הולך מביתו כדי לאכול בבית אחר, וכן לגבי שמחות שונות – הוא הולך מביתו לבית של אחר. וכן לגבי שינה, זה שאדם הולך מדי פעם למלון, אינו מתיר לו שינה מחוץ לסוכה. מסקנה – כיון שסעודת קבע אדם רגיל לעשות בתוך בית על סוגיו השונים, ובסוכות בית זה צריך להיות הסוכה, הוא חייב לעשותו בסוכה.

טעם נוסף – איננו הולכים לפי דברים שאינם רגילים ביום יום של רוב האנשים. רוב האנשים רגילים לאכול בבית 99.9% מסעודות הקבע שלהם במשך השנה. לכן אין מקום להקשות ממסעדה.

לגבי הערתך בסיבת החיוב בשינת עראי – הטעם שכתבו דוקא שהיא נחשבת כקבע, משום שרבים מאוד (ובעיקר בעבר שהיו הרבה זמן בדרכים) רגילים להוריד את הראש במצבם הנכחי איפה שהם, והדבר מועיל להם ממש כשינת קבע. ולכן מצד תשבו כעין תדורו היה צריך להקל בזה. אלא שכיון שנחשב כשנת קבע, ושינת קבע עושים דוקא בבית, החמירו בזה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 18:07:31

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14