שלום וברכה לכבוד הרב. בפניני הלכה ימים נוראים (ה',י"א) נכתב לגבי התרת נדרים של ערב ראש השנה ו"כל נדרי": "התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר. וכן מועילה למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שהוא מקיימם בלי נדר. וכן מועילה לדברי מצווה שאדם קיבל על עצמו בלא שציין שקבלתו בלי נדר." האם לדעת הרב, התרה זו מועילה לבטל מנהגים טובים וקבלות טובות שאדם התחיל לפני שמסר מודעה בפעם הראשונה? (דבר מצוי מאוד, שילדים יתחילו מנהגים טובים אחרי יום הולדת 12 ולפני שמסרו מודעה) ואם לא, מה בעצם החידוש כאן? הרי מודעה מועילה בכל מקרה שמנהגים טובים וקבלות טובות לא יחשבו כנדר?! תודה רבה.

בנוסח יש גם התרה על העבר וגם מסירת מודעה על העתיד, כך שגם מי שזו הפעם הראשונה שהוא אומר אותה, כמו למשל חוזרים בתשובה, היא מועילה. אלא שבגלל שמדובר על נוסח כללי אינו לכתחילה כפי שכתוב בכמה מקומות אחרים בפניני הלכה כאשר הרב מדבר על נושאים ספציפיים, שכן לכתחילה נכון למי שנהג בדבר מסויים ורוצה להפסיקו, לעשות התרה רגילה גם אם הוא אמר את הנוסח הזה בתחילת השנה. הנוסח בא לפתור את אלו שאינם רוצים לעשות התרה ספציפית או את אלו שלא זוכרים אם עשו דבר שצריך התרה, זאת כדי שכולם יכנסו לשנה החדשה נקיים כמה שיותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 19:33:09

שלום, אני אשכנזי והולך על פי הרב מלמד, האם אפשר לעשות הבדלה על מיץ ענבים 100% ענבים (תירוש)? תודה רבה.

כן. אפשר גם על מיץ ענבים שאינו 100%, שיש עליו הכשר של הרבנות או שכתוב עליו שהוא גם לדעת הבית יוסף או שכתוב שהוא גם למנהג הספרדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 13:53:45

בס"ד לרב שלום . כבר מספר שנים אני מתלבט בשאלה עקרונית וכעת זה מחריף .קיים ארגון יציג למורים – שהכריז על שביתה . בשנים עברו החמ"ד אמר שהוא מלמד לימודי קודש . וכעת החמד כבר מלמד את כל המקצועות . ההתלבטות שלי : 1. בכל השג שישיג הארגון יהנו גם מורי חמ"ד – מאידך אחרים לא מקבלים משכורת . האם זה הוגן? 2. יש התמרמרות גדולה אצל המורים ששובתים ויש כאן אלמנט של חילול השם . האם זה לא שיקול ? 3. אם משרד החינוך יודע כי מורים מלמדים אפילו מקצועות קודש – אזי המעביד יכול לרמוס את שכרם ?וגם אז הם יהיו מחויבים לעבוד ? 4. האם לארגון עובדים יש סמכות לכפות החלטות על חברי הארגון? בברכת התורה יהודה בנימין קליין.

צודקים לגמרי החמ"ד שלא משתתפים בשביתה המיותרת והמוגזמת הנכחית. ברור שבשום אופן אין להשתתף בשביתה, וקל וחומר המורים, שהרי הם אחראים על חינוכם של ילדי ישראל.

כדאי לך לעיין בעניין שביתה בפניני הלכה כאן – https://ph.yhb.org.il/06-06-14/

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שביתה

יא. הדרך הנכונה ליישוב סכסוכי עבודה היא על ידי בתי הדין, אמנם מצד ההלכה השביתה מותרת כמנהג המדינה, ולדעת רוב הפוסקים צריך לקבל לכך אישור מרב מוסמך. אמנם למורים ומורות המלמדים תורה, וכן לרופאים ואחיות – אסור לשבות, אלא אם כן המעסיק אינו מוכן לבוא לבית הדין, ובלא שישבתו ייגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית. במקרה כזה מותרים לשבות לאחר קבלת היתר מבית הדין או הרבנות המקומית. ונראה שבבית ספר שבו לימודי הקודש הם העיקר, גם לימודי החול עולים מדרגה ואסור להשביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 07:32:52

האם מותר בשבת לנגב ידים במגבת שמונחת על המיחם, ונשארת על המיחם?

אם שמים אותה באופן שאינה יכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר. אני חושב שאם היא לא מאוד רטובה ושמים אותה על גבי צלחת הפוכה או סיר הפוך שמונחים על המיחם, אין בעיה.

דין זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 05:19:01

שלום הרב, ביום השני של ראש השנה אנו מעוניינים לבשל באמצעות כיריים קרמיות הפועלות על חשמל, ומחוברות לשעון שבת. שתי שאלות: 1. האם מותר מלכתחילה בערב ראש השנה להרים רק זיז אחד בשעון השבת, וביום השני (יום הבישול) להרים עוד זיזים כדי להאריך את זמן פעולת הכיריים הקרמיות? 2. האם ביום טוב, כאשר בזמן שהכיריים החשמליות פועלות והטרמוסטט הפנימי של הכיריים מגיע למעלות חום מקסימליות ומכבה זמנית את הכיריים (עד שטמפרטורת החום יורדת והטרמוסטט שב ומדליק את הכיריים מחדש), מותר להזיז את כפתור המעלות של הכיריים ולהנמיך את דרגת החום? הורדת הטמפרטורה תעכב את הדלקת הכיריים מחדש, ותאפשר את המשך הבישול על חום נמוך יותר? תודה רבה, ובשורות טובות!

1. התשובה לשאלתך היא – מותר. ויש להוסיף שאם תשכח להרים זיז אחד, או תשכח להאריכו בזמן, תוכל לעשות זאת ביום טוב עצמו, שכן במקום הצורך ניתן לעשות פעולת הבערה בגרמא ביום טוב, כפי שמובא בפניני הלכה מועדים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
   הבערה וכיבוי בגרמא

   ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

   לדוגמה: אם כעת השעה שמונה בבוקר, והפלטה, התנור, מדיח הכלים, המזגן או האור מכובים, וצריכים להידלק בשעה עשר – מותר להקדים את שעת הדלקתם לתשע. אמנם מכשיר חשמלי העובד על תרמוסטט, דינו כשבת, שמותר רק להמשיך את המצב הקיים של התרמוסטט (עי' בהלכות שבת יז, ז-ט).

2.  

   מותר. גם עניין זה מובא בספר הקיצור כפי שמובא בסוף הדין הקודם:
   תרמוסטט (הלכות שבת ויום טוב זהים)

   ט. גם במכשירים חשמליים העובדים על פי תרמוסטט, מותר להמשיך את המצב הקיים. לכן כאשר התרמוסטט הפסיק את פעולת החימום של הרדיאטור, מותר לסובב את כפתור הוויסות לרמה נמוכה יותר, כך שהפסקת החימום תארך יותר זמן. וכאשר הרדיאטור עובד, מותר לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן.

   וכן דין מקרר שיש לו כפתור לוויסות החום ללא כתיבת המעלות על צג: בשעה שמנוע הקירור עובד, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה קרה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה חמה יותר, כך שיעבוד פחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-07 18:59:22

שלום הרב האם מותר לתכנן איי רובוט ששואב ושוטף את הריצפה לפני שבת כדי שיפעל בשבת? תודה

לכתחילה אין זה מכבוד השבת שיפעל כשיש אנשים בסביבה. לכן אם מפעילים אותו בזמן שאין אנשים בבית, או באמצע הלילה כשכולם ישנים, או במקום צורך גדול – אפשר להקל בזה לכתחילה. והרוצה לסמוך ולהקל גם שלא במקום צורך גדול וכשיש אנשים בסביבה, רשאי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-06 12:51:20

שלום וברכה פנה"ל שבת ב,ד: "היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים" 1.לבנים הכוונה לתחתונים? 2.ובפשטות הוא הדין לגופיה שמתחת לחולצה ולגרביים?

1. כן. הם קרויים לבנים משום שבעבר לא היה עניין להשקיע בצבע שלהם, ולכן תמיד עשו אותם מצבע הבד הפשוט יותר שהוא לבן.
2. אכן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-05 06:28:11

אנו עורכים מסיבת בת מצווה לבתנו, ואחד מזוגות המוזמנים הם חתן וכלה בשבעת ימי המשתה. האם אסור / רשות / חובה לברך שבע ברכות? תודה

עורכים שבע ברכות בסעודת בר מצוה, ויש להקפיד ששמחת החתן והכלה תהיה ניכרת, או בהוספת אורחים לכבודם (כגון ההורים או האחים של החתן/הכלה מהצד שאינו קשור לבר המצווה), או בהוספת שמחה לכבודם (כגון ריקודים עם שיר חתונה), או בהוספת דבר מאכל באופן שניכר שהוא לכבודם (שו”ת בצל החכמה ה, י).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-04 08:04:25

שלום קראתי בלימוד פניני הלכה של היום שאין לברך בפני אישה שהשוק או הזרוע שלה אינם מכוסים האם הכוונה שאסור לברך מעצם זה שהאישה בטווח ראייה שלי, אפילו במצב בו אני לא רואה את החלק החשוף בגופה?

נכון, כל עוד אתה מולה אסור לברך, אלא יש להפנות עצמך לכיוון אחר. ואם לא ניתן להסתובב, כגון אורחת שיושבת בשולחן השבת, אפשר להסתפק בהבטה בסידור או עצימת העיניים בעת ברכת המזון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 20:09:58

שלום רב. למדתי את פנני הלכה הלכות תפילה, ולא ראיתי שהרב מתייחס להלכה המובאת בשו"ע, שאם אדם לא התחיל את שמונה עשרה עם הש"ץ, מותר לו להתחיל להתפלל רק אם הוא יספיק לסיים את תפילתו עד שהחזן יגיע לקדושה. האם מורינו הרב אליעזר סובר כך גם או שיש טעם להקל בדין זה, כי באמת לכאורה מנהג העולם להקל בזה… (אגב, חבר הראה לי שהפסקי תשובות גם התייחס למנהג העולם וכתב שאולי סומכים על דעות שאומרות שאם התחיל עם החזן הודו זה מספיק, ואינו חייב לשים שמונה עשרה עד קדושה. האם אולי הרב מסכים לחידושו ?) ואם הרב מסכים לדין זה. האם אדם שבכל זאת התחיל ולא הספיק לסיים את שמונה עשרה עד שהש"ץ הגיע לקדושה, האם יש עליו חובה להפסיק ולכוון?(כי על אדם שהתחיל עם הש"ץ ראיתי שהרב כתב שאינו חייב להפסיק, אלא שלהלכה יוכל להפסיק ואין זה הפסק) תודה רבה רבה מראש!!!

כל עוד הציבור נמצא בשלושת הברכות הראשונות, יתחיל עמהם. ואם מתאחר יותר, אז רק אם יודע שיסיים עד 'יהיו לרצון' הראשון שלפני 'אלוקי נצור' כדי לענות לקדושה, רשאי להתחיל תפילתו, אלא שבמקרה זה לדעת רבים כבר לא נחשב כמתפלל במניין, ולכן עדיף שיתפלל עם חזרת הש"ץ. לכן הרב לא מצא לנכון לכתוב דין זה אלא רק את הדין שיקפיד להתחיל את תפילתו כל עוד הציבור בברכות הראשונות. עי' שו"ת בצל החכמה ד, ג. פסקי תשובות צ, הערה 174. אשי ישראל פרק ח הערה יז.

לכן גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת, לא הובא דין זה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 06:02:36

אם הכנסת אורחים נלמדת מרבקה אמנו, מדוע הרב כותב שהכנסת אורחים של בעל אמצעים אינה במעלה גבוהה? הלא אליעזר היה בעל אמצעים רבים, גמלים וזהב… תודה!

קודם כל כל מה שהיה לאליעזר לא היה שלו אלא של אברהם. דבר נוסף, אליעזר עבד אברהם היה באותה עת אמנם עם כסף אבל בלי מים ובלי מקום לישון, ולגבי זה הרי שהוא נצרך. כוונת הרב היתה למקרה רגיל שבו חבר מזמין חבר בשביל הכיף, לא כדי לעזור לו, לא באוכל ולא בשינה ולא בייחס שהוא צריך, בכלום. זה לא נחשב הכנסת אורחים המדוברת בחז"ל, אלא סתם סעודת חברים שאין בה כל מצווה. לכן כאשר הרב מדבר למשל בפניני הלכה מועדים על המצווה להזמין אורחים, הוא מדגיש לאילו אורחים הכוונה, דווקא לאורחים שזקוקים להזמנה זו, אם מפני העזרה הממשית או מפני העזרה הנפשית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 17:48:36

האם יש הבדל הלכתי בין ראש חודש יום או יומיים

אין הבדל

פניני הלכה זמנים פרק א: למרות שעיקר ראש חודש הוא ביום השני, שכן הוא הראשון לחודש הבא, וממנו סופרים את ימי החודש, מכל מקום גם ביום הראשון משני ימי ראש חודש, שהוא יום השלושים לחודש שעבר, נוהגים בכל דיני ראש חודש – מתפללים בו מוסף, אומרים הלל, ואומרים 'יעלה ויבוא' בתפילות וברכת המזון. ומי ששכח לומר בו 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית או מנחה, צריך לחזור ולהתפלל.

אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לספרי פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 12:49:38

שלום רב, יש לי שאיפה להקיף את כל התורה כולה לפני גיל ה40 (אני בן 32). עשיתי את כל הבדיקות לפי הלו"ז היומי שלי (לקחתי הכל החשבון : תפילות, עבודה, ילדים, אשתי, קניות, ספורט, שינה וכו'), ואני יכול לקדש שעתיים ביום ללימוד, לא פחות ולא יותר. האם יש לכם תוכנית מסודרת כדי שאוכל לגמור את כל התורה – גם אם זה יהיה בבקיאות כמובן – תוך 8 שנים ? אני חשבתי לעשות 40 דקות של תנ"ך (כך אני מקיף כל התורה שבכתב), 40 דקות של משנה תורה (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה ההלכתית), ו40 דקות של ספרי מחשבה, מוסר, חסידות וקבלה יסודיים (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה הרעיונית. יש כ-30 כאלה בגדול לפי מה שראיתי : אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, ספרי רמח"ל המרכזיים, ספרי מהר"ל המרכזיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תניא, ליקטוי מוהר"ן, ספרי הרב קוק המרכזיים, ספרי הרב סולובייציק המרכזיים, ספרי מבוא לתורת הקבלה). התוכנית הזה יהיה מיום ראשון עד חמישי. בימי שישי חזרות, ובשבתות עמוד גמרא אחד, כדי לא לאבד את לימוד הגמרא בכל זאת. האם זה נראה לכם תכנית טוב או שלדעתכם אפשר לשפר את זה ? אני אשמח לקבל הערותיכם על זה בתודה רבה מראש כל טוב

קודם כל אין גבול לשמחה ששמחת אותי ברגע זה שאני רואה את השאלה. ירבו כמותך בישראל.

אומר כמה נקודות:

1. באופן טבעי יש הבדל בין הרצוי למצוי. שעתיים ביום זה בהחלט יכול להיות מעשי, אבל תלוי מאוד מהי עבודתך ועבודת אשתך וכמה צריך אותך לעזרה בבית ולשמח את אשתך. לכן אם תראה ששעתיים זה לפעמים יותר מדי, לדעתי אפשר בהחלט ללמוד את יסודות כל התורה גם בשעה וחצי ביום במשך שמונה שנים. שכן מעבר לחשיבות העצומה של לימוד התורה, יש חשיבות עצומה לגדל בית טוב ושמח.
2. לא הזכרת את שעות השבת החשובות והמרובות מאוד שאפשר ללמוד בהן הרבה מעבר לעמוד גמרא.
3. לא הזכרת לימוד הלכה למעשה מספר בן דורנו. לדעתי זה הרבה יותר חשוב מלימוד רמב"ם, שכן אמנם הרמב"ם כתב על כל התורה, אבל זו רק דעת הרמב"ם, ועוד שבימינו נתרבו המקרים החדשים שאין ברמב"ם. לכן אני חושב שכדאי לך במקום רמב"ם ללמוד פניני הלכה. התועלת העצומה שתראה מלימוד ספרים אלו, אין לה שיעור. לידיעתך הוצאנו כעת ספר קיצור נפלא שמביא בספר אחד את כל הפסקים שיש ב 15 כרכים של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k).
   אם תגיע לספרי זוגיות ומשפחה של פניני הלכה ועדיין לא יצא הקיצור על זה, אשלח לך בשמחה את הקובץ של קיצור משפחה, שמחת הבית וברכתו, טהרת המשפחה שאני כותב כעת.
   כשתסיים את כל ספרי פניני הלכה, נחשוב יחד אלו ספרים כדאי ללמוד כדי לדעת את יסודות דיני ממונות ושאר הדינים שתרם הובאו בפניני הלכה.
4. לגבי ספרי מחשבה, אני חושב שכדאי להקדים את העיקרים שבהם: את הכוזרי ללמוד היטב (יצא כעת ספר מצוין של הישיבה שלנו עם הסבר של הרב זאב סולטנוביץ), וכן את שלושת הקדמות הרמב"ם הידועות, רמח"ל – דעת תבונות ודרך ה' ומסל"ש, ספרי הרב קוק. עד כאן לדעתי אלו היסודות. אחר כך או תוך כדי, אני רואה חשיבות גדולה לספרים של בני דורנו. אחד הטובים ביותר לדעתי הוא הסט של 'טללי חיים'. קראתי את כולו, הוא מעולה, ואפשר בהחלט להשתמש בו גם כספר מבוא לקבלה. היתרון הגדול שלו מלבד שהוא מסוגנן היטב בשפה בהירה, זה שהוא מחולק לנושאים ומביא הרבה מאוד את האר"י, הרחמ"ל ויחד איתם את הרב קוק, שזה שילוב מצוין.

5. שוב יישר כח גדול ובהצלחה רבה.

   אתן לך טעימה הקשורה לנושא זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

   ערך לימוד התורה

   א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

   ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

   שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

   מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

   חובת הלימוד

   ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

   ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

   אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

   ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

   דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

   ידיעת יסודות התורה

   ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

   על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

   ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

   לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 07:23:31

שלום רב, קבלתי חולצת ריצה בצבע אדום האם מותר/ראוי לגבר ללבוש חולצה אדומה? תודה

חולצת ריצה אדומה זה בסדר, מפני שזה מקובל וממילא אין בזה מובלטות יתר שאינה ראויה.

דין בגד אדום מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה בפרק העוסק בצניעות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא בקרוב 'זוגיות ומשפחה', ספר המשך לספר שכבר יצא (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

"לפני שנביא את פרטי הדינים, יש להדגיש שהכלל היסודי של הלכות צניעות, בין לגברים ובין לנשים, הוא לא למשוך תשומת לב מוגזמת. לכן למרות החשיבות של לבוש יפה ומכובד, הלובשת בגד צמוד מדי או צעקני מדי, גם אם הוא עונה על פרטי הדינים היבשים, אישה זו עוברת על הלכות צניעות. לכן לדעת רבים אסור ללבוש בגד שרובו בצבע אדום, וכך ראוי לנהוג, ולרוצה להקל יש לה על מי לסמוך."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 03:35:17

האם יש שבעת ימי משתה ושבע ברכות במקרה שרווק מתחתן עם גרושה אבל הרווק קיים יחסים עם בחורות אחרות לפניכן? בשבע ברכות שמתחת לחופה האם מותר לכבד מחלל שבת עם אחת מהברכות?

1. במקרה שהזכרת עושים שבע ברכות כרגיל, שכן רק כאשר אלו נישואין שניים גם של החתן וגם של הכלה, או שאלו נישואין שניים של החתן ובנוסף לכך הכלה אינה בתולה מפני שהיתה עם גבר אחר (אמנם אם לא יודעים על כך, אין צורך לשאול אותה) – יש שבע ברכות רק בזמן החופה ובסוף סעודת החתונה (אם החתונה התקיימה לפני השקיעה, מברכים בסוף הסעודה רק אם היא התקיימה לפני השקיעה), ומצווה עליהם לשמוח יחד שלושה ימים בלא עשיית מלאכה.
2. לא. מכבדים תלמידי חכמים, או לפחות אנשים נכבדים יראי שמים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 22:20:44

האם מותר להשתמש במשאבת ואקום ליין בשבת? דוגמא בסרטון:

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 19:51:54

מה המקום של התלמוד הירושלמי בסדר הלימוד? האם כדאי ללמוד את הירושלמי אם לא סיימתי את הבבלי?

מטרת כתיבת הגמרא היתה ללמד את סוגיות ההלכה והאמונה, ולא כדי שאנשים ילמדו תורה בלי לצאת עם שום דבר ביד. אם כבר יש זמן ללמוד תורה, כדאי שהתורה תהיה מכוונת כראוי להבין את דברי התורה. לכן מי שלומד גמרא, כדאי שיבחר סוגיות שמעניינות אותו, וילמד אותם עד ההלכה למעשה. אם יעשה כך, בוודאי שלפעמים יצטרך לפתוח את הירושלמי יחד עם הבבלי.

מי שבכל זאת מאוד רוצה ללמוד גמרא בפני עצמה, אין מניעה ללמוד ירושלמי לפני שסיים בבלי.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה ליקוטים א', ואביא את מסקנתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

ערך לימוד התורה

א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

חובת הלימוד

ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

ידיעת יסודות התורה

ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 13:55:28

לקחנו הלוואה לצורך רכישת נכס, ההחזר עומד על 4,500 ש"ח בחודש אנו מקבלים 2,000 ש"ח שכר דירה חודשי האם עלינו לשלם מעשר כספים משכר הדירה שאנו מקבלים

נותנים מעשר מכל הכנסה, כולל מתנות כספיות, כולל הכל. 2,000 שקלים שכירות זה חלק מהמשכורת החודשית שלכם. לכן אם אתם נוהגים לתת מעשר כספים, כפי שאכן ראוי, אין סיבה לא לתת מסכום זה. קניית הנכס היא עסק שעשיתם שכנראה משתלם לכם, כך שברוך ה' אינכם נחשבים עניים הפטורים מנתינת מעשר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 11:04:37

שלום הרב בתקופה אחרונה בעת קיום יחסים האבר שלי מתקשה ומאד מהר נהייה רפה ( לפני הוצאות זרע) וכך אני לא מצליח לחדור השאלה מה אפשר לעשות כמובן על פי הלכה או אם מי צריך להתייעץ והאם יש תרופה טבעית או משהו בסגנון . תודה רבה

לא אמרת בן כמה אתה ומה מצבך הגופני הכללי. זה משמעותי מאוד לעניין זה, שכן דבר ידוע הוא שאכילה לא בריאה וחוסר התעמלות וחוסר שרירים, משפיע באופן קריטי על קישוי האיבר.

לכן הפתרון הוא לעבור לאכילה בריאה, כלומר לא לא לאכול עוגות ועוגיות, לא לאכול לחם מקמח לבן ובאופן כללי להפחית לחם, להפחית סוכר עד כמה שאפשר, ולהרבות באכילת קטניות וירקות מכל הסוגים, ולשבוע מסלטים, ביצים, אבוקדו, טחינה, אורז מלא, קינואה ושאר קטניות ודגים.

בנוסף לכך, קריטי ממש לעשות כושר (ריצה, הליכה מהירה, אופניים) לפחות פעמיים בשבוע, עדיף שלוש פעמים, כל פעם חצי שעה לפחות. ויותר קריטי זה מסת שריר, כלומר לעשות מתח, שכיבות סמיכה, ומשקולות באופן הנכון כפי שמופיע באתרים השונים.

הגוף שלך מאותת לך שאתה חייב לשמור עליו.

אתה תראה תוצאות כבר בתוך חודש, ומצבך רק ילך וישתפר. אתה תהיה פחות עייף ויותר חיוני.

זה לא קשה כמו שזה נשמע, זה עניין של הרגל. מנסיון אישי.

תהיה גיבור ואל תוותר. זו החזרה בתשובה שלך לכבוד חודש אלול של השנה הזו …

בהצלחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 09:22:03

א. האם מותר להתפלל לבוש חולצה עם שרוול קצר? ב. והאם מותר לעבור כך לפני העמוד ?

תלוי איך אתה מתלבש כשאתה הולך למשל לעבודה ונפגש עם אנשים.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

הלבוש בתפילה

ג. בזמן אמירת דברים שבקדושה, צריך לכל הפחות שמקום הערווה יהיה מכוסה, וגבר צריך גם לחצוץ בין ליבו לערווה על ידי דבר שיהיה צמוד לגוף ביניהם, וגם לכסות את הראש. אבל לקראת תפילת עמידה, לכתחילה יש להתלבש באופן מכובד כפי שהיה מתלבש אילו היה נפגש עם אנשים חשובים שלוש פעמים בכל יום.

כאשר יש קושי ללבוש בגדים מכובדים לקראת תפילת עמידה, אפשר להתפלל בבגדים שרגילים להיראות בהם בפני אחרים. אישה נשואה צריכה להקפיד על כיסוי ראש, וגבר שרגיל ללכת עם חגורה, יקפיד בכך גם במקום קושי (דין החזן, לעיל ד, ד). ובכל מקרה אין לאדם להתפלל בבגדים שמתבייש להיראות בהם בפני אנשים שאינם מבני ביתו.

לחולה מותר להתפלל בפיג'מה, ולנמצא בנופש מותר להתפלל כפי שהיה מקבל אדם חשוב בעודו בנופש. וכן כאשר קר מאוד, מותר להתפלל במעיל גשם, מגפיים או כפפות.

הלבוש של החזן

ד. החזן צריך ללבוש מכנסיים ארוכים, ואם נוהגים בגילו או במקומו לבוא לפני אנשים נכבדים במכנסיים קצרים, יכול החזן ללבוש מכנסיים שמגיעים עד הברך. וכן שרוולי חולצתו צריכים להגיע עד קרוב למרפק, ואם הם קצרים, יכסה את זרועותיו עד המרפק בטלית.

ה. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה החזן צריך להתעטף בטלית. ולמנהג יוצאי ספרד, רק אם אין לחזן לבוש מכובד, כגון חליפה, נכון שיתעטף בטלית (לא מברכים על הטלית בלילה).

ו. שערות הפנים מראות על בגרות גם אם מגלח אותם, לכן נער שעדיין לא צמחו לו הרבה שערות בפנים כאדם בוגר ('נתמלא זקנו'), יכול להיות חזן מדי פעם, אבל מפני כבוד הציבור והתפילה לא יהיה חזן קבוע. ומשהגיע לגיל שמונה עשרה, אם התחיל לצמוח לו קצת זקן, יכול להיות חזן קבוע. ובגיל עשרים, גם אם לא צומחות לו שערות בפנים, יכול להיות חזן קבוע.

ז. נער פחות מגיל שמונה עשרה שנפטר אחד מהוריו ולא נתמלא זקנו, לכתחילה לא יהיה חזן קבוע בתפילות שחרית ומנחה, אלא בתפילת ערבית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-01 07:08:11