שלום וברכה קראתי בפניני הלכה שמותר להתקלח במים פושרים בשבת. האם מותר להשתמש בסבון נוזלי לגוף? האם מותר לחפוף את הראש עם שמפו?

אכן כאשר אדם מצטער בשבת מהחום וכד', מותר לו להתקלח בשבת בסבון נוזלי, ואם אין לו שיער ארוך מותר לו גם לחפוף שיער בשמפו כי אין חשש סחיטה. אבל בלא צער אין להתקלח בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-30 22:57:30

שלום, התחתנתי לפני ארבעה חודשים. עניין ההרחקות בזמן הנידה מאד קשה לי מבחינה פסיכולוגית, אני נעלבת מהן (למרות שאני מבינה אותן), ואני מרגישה שבעלי ואני מתרחקים בתקופה הזאת. אח"כ כשאנחנו כבר בתקופה המותרת, לוקח לנו זמן להיזכר שמותר לנו לגעת, והכל מרגיש לא טבעי. האם יש איזשהי עיצה של איך להסתדר? האם יש הרחקות שהן לא חובה? תודה רבה

כדאי לכם לקרוא יחד מתוך פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ג. אם אין לכם את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-30 15:42:38

שלום וברכה, רציתי לדעת האם מותר לי / אישה לעבוד בקשירת ציציות/ טליתות לילדים ומבוגרים? תודה.

לכתחילה עדיף להחמיר על פי המבואר ברמ"א סימן יד, א ובמשנה ברורה שם, וכן הוא בבן איש חי. ואם אין לך עבודה יותר טובה, אפשר להקל. ואם את מחליטה לעבוד בזה, יש עדיפות לעשות ציציות לילדים ולא למבוגרים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-30 07:16:42

שלום הרב. עקב הקרונה אנחנו מעדיפים לאכול בחוץ מחר בערב. האם יש בעיה לאכול בסוכה בשמחת תורה?

כדי לדעת דברים כאלו צריך לקרוא מתוך פניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה. התשובה נמצאת בפרק ו סעיף ה:

אסור לאכול בסוכה ביום השמיני, וכל מי שאוכל בסוכה לשם מצווה ביום שאינו אחד משבעת ימי חג הסוכות, עובר באיסור תורה, שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". וגם אם אינו מכוון לקיים מצוות סוכה, אסור מדברי חכמים לאכול בסוכה ביום השמיני, מפני שהוא נראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, כדי שלא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה, צריך לפני היום השמיני להסיר מסכך הסוכה מקום של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ), ובכך יַראה שאינו מעוניין בסכך. וכל החשש שמא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה הוא ביום השמיני, אבל מי שרוצה לאכול בסוכה לאחר היום השמיני, אינו צריך לפחות מהסכך, מפני שאין לחשוש שהרואים יחשבו שהוא מתכוון להוסיף על המצווה (רמ"א תרסו, א).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-26 13:25:58

האם יש חובה לשבת בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ? מה הפרטים של החיוב הזה? מה המקור המנהג לא לשבת בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ?

כדי לדעת דברים כאלו צריך לקרוא מתוך פניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה. התשובה נמצאת בפרק ו סעיף ה:

בחוץ לארץ אוכלים בסוכה גם ביום השמיני, כי הוא נחשב אצלם ספק שביעי, אבל אין מברכים על הישיבה בסוכה, הואיל ונוהגים בו יום טוב של שמיני עצרת, ואם יברכו על הסוכה נמצאת סתירה במנהגם (סוכה מז, א; שו"ע תרסח, א; עיין פניני הלכה מועדים ט, 4).

אבל ביום התשיעי שנקרא בחוץ לארץ 'שמחת תורה', אסור לאכול בסוכה, מפני שהאוכל אז בסוכה נראה כמי שרוצה להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, אינו יכול להסיר חלק מהסכך לפני היום התשיעי, משום איסור סותר בחג. וכדי שלא יֵראה כעובר באיסור 'בל תוסיף', יכניס לתוך הסוכה קדרות וצלחות מלוכלכות, שזה דבר שאסור לעשות בסוכה, ועל ידי כך יהיה ניכר שאינו מתכוון לשבת שם לשם מצוות סוכה (שו"ע תרסו, א).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-26 12:30:51

שלום הרב! ראשית רציתי לומר תודה רבה על כל הספרים! אני בעלת תשובה ומאוד התקשתי למצוא ספר הלכה שיכוון אותי, המליצו לי על המון עד שהמליצו לי על ה״פניני הלכה״ ואני נהנת מהספרים ואף מהאתר מאוד והרבה יותר קל לי להתנהל ביום יום, אם אני נתקלת בקושי או שאלה אני פונה לאתר ומבררת ומקבלת תשובה, כל המידע מאוד נגיש נוח ומזמין ועל כך אני מוכרחה להודות!!! יצא לי להיתקל בשאלה שלא מצאתי לה תשובה, בנושא הצניעות: מה הדין לגבי שיער פזור? מותר לפזר את השיער? אסור? מותר מתחת לאורך מסויים? הנושא של השיער מאוד מבלבל אותי כי אם צריך כיסוי ראש לאחר החתונה מטעמי צניעות למה גם לא לפני כן… או לפחות למה לא לאסוף אותו… ממש אשמח לתשובה! תודה רבה!!!

פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ו (פסקה שלישית)

טו – כללי הלכות כיסוי הראש

מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, ועי' יחו"ד ה, סב). כך היא דעת רוב הפוסקים, שיסוד דין כיסוי ראש מהתורה, אלא שמהתורה מספיק שהשיער יהיה אסוף בתוך רשת או כיס קטן, וחכמים הוסיפו וקבעו שצריך לכסות את כל השיער במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שכל דין אסיפת השיער וכיסויו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).

דין כיסוי הראש אינו תלוי במנהג, ולכן גם במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהגן אינו משנה את הדין, וחובת כיסוי הראש נשארת בתוקפה (מ"ב עה, י).

חובת כיסוי הראש חלה על אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ויש אומרים שמצד מידת הצניעות רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור (מ"א עה, ג). ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם רבים סוברים שאין בזה איסור (מחצית השקל ומגן גיבורים שם). ומאחר שיסוד המחלוקת בדברי חכמים, הרוצות להקל רשאיות, כפי הכלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-19 13:50:37

לכבוד הרב שלום. מופיע בפניני הלכה בפרק של מוקצה בשבת . שבת: כג . ז- כלים שמלאכתם לאיסור. בכותרת המשנה מכשירי חשמל : … אבל מכשירי חשמל שיש להם חוט להט או גוף חימום.. השאלה שלנו היא כזאת – תנור אפיה שהיה דלוק בבין השמשות- נחשב כמוקצה מחמת גופו ואסור בטלטול גם לצורך גופו ומקומו. (כך קראתי) אם כך איך מותר לפתוח את דלת התנור לאחר שהתנור כבה כדי להוציא את המאכל? תודה רבה

עיין בפניני הלכה סוף הערה 14 שטלטול מקצת המוקצה מותר לצורך דבר המותר. לכן מותר לפתוח את דלת מקרר, מכונת כביסה ומכונת ייבוש ותנור ומיחם של שבת, וכן מותר להזיז ידנית את תריסי המזגן, ולפתוח את ברז המיחם של שבת (שביתת השבת (מלאכת קוצר,בבאר רחובות לז), אול"צ (ב,כו,ד), אשמרה שבת (ח"ב עמ' קפו), שש"כ (כח,הערה נה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-19 06:14:14

אני הולך ללמוד באוניברסיטה מעורבת ללימוד מקצוע לצורך פרנסה , באישור הרב שלי. האם כדאי לנהוג כמו שהרב כתב בליקוטים ב' ללכת עם ציציות בחוץ למרות שאני ספרדי ? (כי אני אדע שזה יחזק אצלי את היראת שמיים)

ברור שכדאי. אצלנו נוהגים גם הספרדים להוציא ציציות, וכפי שבאר הרב בהלכות ציצית בליקוטים א.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-19 05:03:02

האם אפשר לברך שהחיינו על אוזניות airpod ?

על אוזניות שאינן פשוטות וזולות רגילים לשמוח, ולכן יש לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-14 09:11:10

שלום הרב קראתי בספר פניני הלכה – שביעית ויובל בפרק ה הלכה י״א – דין פירות הגדלים בשדה של גוי. בהלכה זו מדובר על המצב שיהודי קונה את הפירות שגדלו על הקרקע של גוי ואוסף אותם מהשדה בעצמו. המקראה המתואר בהלכה הוא וודאי חשוב אבל בדרך כלל זה לא המצב כיום. גויים מוכרים את הפירות שלהם בחנויות. לכן, במידה ואני קונה פירות מגוי בחנות שלו, שגידל אותם בשביעית על הקרע ששייכת לו – האם אני צריך להפריש תרומות ומעשרות מהפירות האלו?

על פי מה שכתוב בסעיף שהזכרת, וכן כתוב בפרק ט סוף סעיף ב – בדיעבד, כאשר יש צורך לטרוח בהשגת פירות של 'היתר המכירה' או שהם יקרים יותר, אפשר לקנות פירות של גוים. אין לנהוג בהם קדושת שביעית, ואם הם נמכרו ליהודי בעודם בשדה, וגמר אסיפת הפירות נעשה על ידי יהודי, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות. ואם נאספו על ידי גויים – אין להפריש מהם תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-10 13:16:53

כאשר חולה מתרפא מקורונה, האם יש לברך הגומל גם אם לא היו לו תסמינים חמורים (בפרט כאשר מדובר בבחור בשנות העשרים)?

לא. הגומל מברך רק מי שהיה בתוך הצרה וניצל. לכן רק מי שבפועל היה חולה באופן כזה מסוכן שמצדיק חילול שבת, צריך לברך 'הגומל'. עי' פניני הלכה ברכות פרק טז (נית לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-05 18:51:53

שלום, הציעו לי עבודה בחברה בשמפתחת ומייצרת בשר מתורבת. הם טוענים שהתאים נלקחו מחיות שעברו שחיטה כשרה אך יש להם גם קו של חזיר והם עובדים בשבת בתורנות ניתן לעבוד ביום שישי במקום שישי. האם אתה מותר לי לעבוד במקום הזה?

כיון שלפי דעת הרב מלמד דין המאכל שעושים מבשר כזה כדין הבשר שממנו נלקח, מותר לעבוד רק בקו הכשר, אם החלוקה בינו לבין הקו של החזיר ברורה, כך שאין מי שיטעה לחשוב שאתה עובד בקו לא כשר.

מביא לך מתוך פניני הלכה כשרות ב פרק לז. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

יא – בשר מלאכותי

בשנים האחרונות מדענים הצליחו לפתח בשר באופן מלאכותי באמצעות שכפול של תאי גזע (תאים שלא סיימו להתמיין) שנלקחו מבשר בעלי חיים. אם פיתוח זה יצליח באופן מסחרי, עשויה להתחולל מהפכה בשוק הבשר: יפסיקו לגדל מיליארדי פרות ותרנגולים ולשוחטם, מחיר הבשר ירד, והזיהום הכרוך בגידול בעלי החיים ייפסק.

יש אומרים שדין בשר שכזה יהיה זהה לדין תא הגזע שממנו התפתח, הואיל והכל נמשך ממנו. שאם הוא יילקח מבשר חזיר – דינו יהיה כבשר חזיר. ואם יילקח מבשר בהמה או עוף שנשחט כדין – דינו יהיה כבשר כשר שמותר לאוכלו אך אסור לערבו עם חלב. ויש אומרים, שהואיל והתא הראשוני הוא זעיר וחסר חשיבות, הוא בטל למיליארדי התאים שהתפתחו ממנו, והם נחשבים כ'פנים חדשות' לחלוטין, ולכן גם אם התא הראשון היה מחזיר הוא כשר, וגם אם היה מעגל דינו כמאכל פרווה. ונראה כדעה הראשונה, שמהות המאכל נקבעת לפי התא הראשון שחולל אותו.

בין המקילים: הרב רייזמן תחומין לד; הרב דב ליאור, הרב זאב וייטמן תחומין לו. בין המחמירים: הרב יהודה שפיץ תחומין לה; הרב יעקב אריאל תחומין לו; הרב ד"ר חנוך קאהן המעין טבת תשע"ו. ויתכן שגם לסברת המקילים, כל עוד הבשר הטבעי מבעלי חיים יהיה נפוץ והבשר המלאכותי יידמה לו, יש מקום לאוסרו עם חלב משום מראית עין (עי' שו"ע סו, ט-י; פז, ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 20:01:33

שלום, מה דעת הרב מלמד שליט"א בנושא התקן נחושת והתקן מירנה ?

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 17:40:43

שלום וברכה אני אשכנזי ונוסח הסליחות שאני נוהג לומר זה נוסח פולין. כידוע יש גם נוסח ליטא. יש אצלנו סליחות נוסח פולין בשעה 6. ויש מניין סליחות ליטא בשעה 7.30. האם אני יכול ללכת למניין סליחות של נוסח ליטא? שכן נראלי שאין הבדלים ככ בכללי בנוסח הסליחות אלא שמקום המזמורים שונה.

בוודאי. גם אם הנוסח היה ספרדי היית יכול ללכת, שכן הפרש של שעה וחצי בבוקר, זה משמעותי מאוד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 16:44:53

שלום, בני, בן ה13, משתדל להתפלל תפילת שחרית תמיד במכנסיים ארוכות. השאלה היא מה עליו לעשות באותם הפעמים הבודדות שמסיבה כזו או אחרת הוא מתפלל שחרית במכנסיים קצרות – האם הוא יכול לישא כפיים (ברכת כהנים) או שמא זה לא מכובד ו/או בעייתי מסיבה אחרת? האם ייתכן ויש הבדל באם המנין הוא בחוף הים, באתר הקמפינג, בישיבה התיכונית שלו, או בבית כנסת מזדמן תוך כדי טיול בצפון? תודה ושנה טובה

כיון שבנך רק בן 13 הוא יכול להיות עם מכנס קצר אם כך מקובל במקומכם אצל בני גילו. עיין פניני הלכה תפילה בפרק העוסק בלבוש לכבוד התפילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 14:05:35

אני מתכוון לגבי הסכום האם להוריד את כל ההוצאות שלי כגון חשמל ארנונה מים טלפון משכנתא וכו ורק אחרי מה שנשאר לחשב את המעשר

אם מדובר על הוצאות הבית הפרטי שלך – לא מתחשבים בזה, אלא נותנים מעשר מההכנסה החודשית בלי קשר להוצאות אלו. אבל אם אתה לא שכיר אלא עצמאי ומדובר על הוצאות הקשורות לעבודה, כגון הוצאות המשרד, מורידים את ההוצאות הללו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 07:01:57

השאלה שלי היא האם אני יכול לתת את המעשר לבנים הנשואים שלי מאחר שהתשלומים שלהם כבדים ולא נשאר להם כמעט כלום אחרי תשלום ההוצאות שלהם

רק אם הם נחשבים עניים – ראה מה שכתב בזה הרב מלמד בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו סעיף יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

יד – האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר

שאלה: האם ההורים יכולים לעזור לילדיהם שעברו גיל שמונה עשרה, רווקים או נשואים, מכספי מעשר שלהם? תשובה: אם הילדים נחשבים כעניים באותו זמן, היינו שבלא זאת אין להם כדי צורכיהם הבסיסיים, אפשר להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. אבל אם ההורים מבוססים ונותנים לילדיהם את צורכיהם בשפע, אין ילדיהם נחשבים כעניים, ואין לתת להם מכספי מעשר כספים.

למשל, אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם כצדקה ולתת את הסיוע מכספי המעשר. אבל אם הם חיים ברווחה יחסית, כגון שהם קונים בגדים יקרים, או שהם מוציאים כסף עבור בילויים במסעדות, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כמעשר כספים.

וכן לגבי ילדים שהתחתנו, אם הם מחזיקים רכב, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. וכן אם הם קנו רהיטים חדשים במחיר ממוצע, אין הם נחשבים כעניים. שאם היו עניים היו קונים רהיטים מיד שנייה או חדשים אבל זולים. וכן אם ההורים קנו להם דירה, או שהם שוכרים דירה יקרה יחסית, כגון בעיר ולא ביישוב, אי אפשר להחשיבם כעניים.

כללו של דבר ההורים יכולים להחשיב את הסיוע לילדים שעברו גיל שמונה עשרה רק בתנאי שהם חיים בחסכנות. ואז התשלום עבור האוכל, הבגדים והנסיעות שלהם יכולים להיחשב כמעשר כספים. וכן התשלום עבור לימודי המקצוע שלהם באוניברסיטה יכול להיחשב כמעשר כספים, מפני שעל ידי כך יוכלו אח"כ לפרנס את עצמם בכבוד, וכבר למדנו (בהלכה א) שהצדקה הגדולה ביותר היא לסייע לנזקק לעזרה לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. וכן מה שמשלמים לישיבה גבוהה, שעיקר התשלום הוא עבור הפנימייה, יכול להיחשב כמעשר כספים. אבל אם הילדים אינם חיים בחסכנות אלא כפי שמקובל בחברה, הרי שמעמדם כמו האנשים הרגילים פחות או יותר, וממילא הם אינם נחשבים עניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 06:57:24

עד מתי אפשר לזרוע זרעי עצים נותני פרי לפני השמיטה בתודה

התשובה לכך נמצאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שביעית ויובל בסוף פרק ב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

תקציר ההלכות:

תוספת שביעית

כשבית המקדש היה קיים וישראל קיימו את מצוות ניסוך המים על גבי המזבח בחג הסוכות, כבר בשלושים הימים שלפני השנה השביעית שמתחילה בא' תשרי, אסור היה לחרוש, לזמור ולזרוע, מפני שמלאכות אלו מועילות לגידול העץ והפירות בשנה השביעית.

איסור אחד נותר גם בימינו, והוא לנטוע עצי פרי חשופי שורש לאחר ט"ו באב שלפני השמיטה. שכן רק הנוטע עד ט"ו באב, נחשבת השנה השישית כשנה הראשונה למניין שנות ערלה (עי' פנה"ל כשרות פרק ב, ד), אבל אם ייטע את האילן מט"ז באב ואילך, השנה הראשונה שלו תהיה השנה השביעית, ויראה הדבר כאילו נטע את העץ באיסור שביעית.

שתיל עץ פרי השתול בעציץ שיש לו נקב בקוטר 2.5 ס"מ, אם היה העציץ מונח על האדמה לפחות שלושים יום – כבר מעת שתילת העץ בעציץ מונים לו שנות ערלה, וכיוון שיש לשורשיו גוש, מותר לנטעו באדמה אפילו ביום האחרון לשנה השישית. ואם היה השתיל בעציץ שאינו נקוב, מותר לנטעו באדמה עד סוף כ"ט באב, שרק כך השנה השישית תחשב לשנתו הראשונה למניין ערלה.

עצי נוי וזרעי פרחים מותר לשתול עד סמוך לכניסת השנה השביעית, הואיל ואין בהם דין ערלה, ואין דין תוספת שביעית בזמן הזה. אמנם לכתחילה טוב לחוש לדעת המחמירים שמצריכים שהשורשים ייקלטו באדמה לפני כניסת השמיטה. לכן עץ או שיח חשוף שורש, טוב לשתול עד סוף יום ט"ו באלול, וזרעים טוב לשתול עד ג' ימים לפני ראש השנה. אבל שתילים שנמצאים בגוש, מותר לכתחילה לשתול עד כניסת השביעית, מפני שאינם צריכים זמן להשרשה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-28 19:21:58

שלום כבוד הרב! רציתי לדעת האם מותר ללכת עם חצאית אדומה

התשובה לכך מובאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז סעיף ט (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יש אחרונים שסוברים שאין כיום איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתם רק כאשר נהגו הגויים ללכת בבגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, אין בזה איסור. אך לדעת הרבה פוסקים יש איסור גם כיום ללבוש בגדים אדומים, מאחר שהצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה. והאיסור כאשר כל הבגד או רובו הבולט בצבע אדום, אבל בגד שרק מיעוטו צבוע באדום, מותר. וכן מותר ללבוש בגד שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו.

למעשה – הרוצים להקל יש להם על מה לסמוך, ולכתחילה ראוי לנהוג כדעת המחמירים.

כאן המקום לבאר, שהכלל היסודי של הלכות צניעות הוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. כלל זה נכון לכל אדם, גברים ונשים כאחד. ולכן לא מספיק לשמור על גדרי ההלכה החיצוניים, כי יכולה אשה לשמור מבחינה חיצונית על כל הלכות הצניעות אולם לבושה והתנהגותה לא יהיו צנועים. אמנם במסגרת ההופעה הצנועה, אין פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, ראוי לכל בחורה ואשה לטפח את הופעתה ולבטא את יופייה. אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-26 16:15:20

שלום הרב, יש עיניין להיות עם חצאית על הפיג'מה? (בפנימייה לבנות)

פניני הלכה תפילת נשים ד, ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) –

ב – צניעות

גם כשאדם נמצא לבדו בביתו, ראוי שינהג בצניעות ויכסה את גופו, ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ומי רואני, כי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו, ומכבוד שמים ומכבודו של צלם אלוקים שבו, שיכסה את גופו. לגבי גברים ראוי שכל המקומות שאדם רגיל לכסות מפני הכבוד בהיותו בין בני משפחתו או חבריו הקרובים, יהיו מכוסים גם בהיותו לבדו. ולגבי נשים, הואיל וכללי הצניעות הוגדרו – שרוולים עד המרפק וחצאית עד אחר הברך, כך ראוי להתהלך בבית גם כאשר אין שם אדם אחר.

גם בנות המתגוררות בפנימייה, אע"פ שכולן שם בנות, אין ראוי שישהו בחדר בלבוש שלא לפי כללי הצניעות. ובעת לבישת הבגדים, נכון להקפיד שלא להחליף את הבגדים התחתונים בחדר, אלא בשירותים או במקלחת או תחת כיסוי.

לגבי כיסוי ראש לאשה נשואה כשהיא בביתה, יש אומרים שהואיל ודין כיסוי הראש קל יותר מכיסוי הגוף, שהרי רווקות אינן צריכות לכסות את ראשן אבל את גופן חייבות לכסות, לפיכך גם אשה נשואה, כל זמן שאין אנשים זרים בביתה, רשאית ללכת בלא כיסוי ראש. ויש מחמירים, שגם כשהיא בביתה לבדה תלך בכיסוי ראש (פניני הלכה ח"ב ע' 36). אבל כשהיא בחדר השינה, לבדה או עם בעלה בימי טהרתה, אינה צריכה לכסות את הראש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-26 11:33:36