חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
פורים
האם אדם שהתחייב בי"ד יכול לאכול סעודת פורים בירושלים? (כאשר הוא נוסע לירושלים ביום י"ד) וא"כ, האם יאמר "על הניסים "?
אדם שהיה בעלות השחר של יד בפרזים, התחייב לקיים את כל מצוות הפורים בי"ד גם אם יסע אחר עלות לירושלים, ולכן יקרא מגילה ויסעד את סעודת הפורים בירושלים (וברור שאומר גם 'על הניסים'). ואם ישאר בירושלים בליל טו עד אחר עלות השחר, יתחייב לקיים את כל מצוות הפורים גם בטו.
לגבי משלוח מנות נחלקו האם חייב לתת דוקא למי שמחוייב כמוהו במצוות סעודת הפורים או שיכול לתת גם לאנשי ירושלים, ולכן יש להקפיד לתת למי שמחוייב כמוהו (אם לא יכול בעצמו ישלח ע"י שליח, או שיתן מבעוד יום ויתנה שאין המנה של המקבל עד יום הפורים).
2018-02-12 16:59:07
שבת
האם מותר להשרות חסה בסבון של חסלט בשבת ? וחסה רגילה? החשש הוא ברירה ונטילת נשמה… 2. האם מותר להכין קפה עם לימון לחולה מגרנה בדרך הבאה שמים קפה וסוכר ואחכ לימון עד מצב של בלילה עבה ואחכ מיים חמים מכלי שני? אני חושש ללישה או דש ….האם מותר באופן זה לרוב דעות או רק למקילים? אשמח למקורות כמובן
- שטיפת ושריית חסה– לשטוף מחול ותולעים צריך לאלתר, לשרות מותר אף לא לאלתר.
אני מעתיק לך סיכום הסוגיה כפי שמובאת בסיכום האישי שלי:
שטיפת פירות וירקות. סימן שיט,ח ופניני הלכה הלכות בורר סעיף טו
ביצה יד: ר"ג מתיר לשטוף פירות וירקות מלוכלכים. וכך היה מנהגן של בית ר"ג,שהיו מביאים דלי מלא עדשים
ומציפים עליו מים,ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה.
=> מותר להשתמש במים כאמצעי לברירת פסולת מאוכל.
שבת קמ. משנה- ואין שולין את הכרשינין. רש"י- שמציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן.
=> אסור לברור הפסולת ע"י מים.
וכ"פ המאירי,שאין הלכה כר"ג בזה (וכן פשוט, שהרי אמרנו לעיל שלדעת רה"פ הגמ' בביצה הנ"ל מדברת ביו"ט דוקא.
וכ"מ בבה"ל. ועוד, שגם ביו"ט נפסק שלא כר"ג, כמובא בסימן תקי בי"ו,ב).
וכ"פ השו"ע– אין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף עליהם מים בכלי כדי להסיר הפסולת.
מ"ב– וה"ה בשאר פירות (הטעם שיש בזה משום בורר מבואר לעיל- משום שהלכלוך מרובה. אך אם היה רק במקום אחד או שניים,
אין בזה משום בורר משום שאין כאן תערובת).[1]
אמנם יש חילוק בין שריית אוכל במים כדי להפרידו מהפסולת הדבוקה בו, שזה אסור לכו"ע (לבה"ל הוא איסור דאו',ולפמ"ג דרבנן
דהוי ברירה בשינוי. וכ"כ באגל"ט ולוית חן,נב. וכ"כ בשש"כ ג,כא בשם ש"ש קצוה"ש ותולדות שמואל).
ואילו לגבי שטיפת אוכל, יש שהחמירו אף לגבי שטיפת פרי אחד (מנח"י ה,לח. וכתב במהדורת דרשו על המ"ב שכ"ד החזו"א
והרב קרליץ חוט שני ב,כה,ו,ג).ויש שאסרו דוקא לשטוף פירות רבים (עי' שבט הלוי א,נב[2]; אז נדברו א,טו; ח,ו-ז).
אולם לדעת רה"פ אין איסור בשטיפת פירות.[3] או מפני שבדרך שטיפה אין איסור בורר כלל (אולי הכוונה לר"ח,ערוך,
המאירי וערוה"ש לעיל בדין קליפת פירות), או מפני שהוא כדרך אכילה (כדין קליפת פרי כנ"ל). ולטעם השני ההיתר הוא רק
סמוך לאכילה (וכ"כ קצוה"ש קכה,בדה"ש טז; אג"מ א,קכה; צי"א ו,לז; שש"כ ג,כב; לוית חן נב; מנוח"א,כ. ובמהדורת דרשו על המ"ב
הוסיף שכ"ד רשז"א שש"כ ג,הערה מח, וריש"א איל משולש טו,הערה י).
וכן הלכה, שמותר לשטוף פירות שנדבק בהם עפר כדי לאוכלם לאלתר, אבל אסור להשרותם במים כדי שהעפר
ייפרד מהם וישקע (פנה"ל. וצ"ל שהאיסור בשרייתם במים הוא משום שאין הדרך לעשות כן דוקא סמוך לאכילה, וגם הדרך לעשות
כן לפירות רבים יחד.[4] )
שטיפת פירות וירקות נקיים– כתב האג"מ שאם הפירות והירקות נאכלים לכת' לרוב בני"א כמו שהם, מותר לשוטפם אף לא
סמוך לאכילתם, וכמבואר לקמן בדין סינון משקים (אג"מ או"ח א,קכה. הובא בספר פני שבת של הרב פרקש עמ' 288 למטה).
ומאידך נראה היה לומר שכיון שכיום רוב בני"א לא אוכלים פירות וירקות ללא שטיפתם, אזי אף שבאמת ניתן לאוכלם
לכת', יש בהם איסור ברירה ומותר דוקא לשוטפם לאלתר, אא"כ נמצאים בטיול שטח שאז רבים לא מקפידים וכדין בין
הגיתות לקמן בסוגיית סינון משקים. אלא שכפי המבואר שם, מותר גם למי שמקפיד מאוד גם בימינו לשתות מים מסוננים,
לסנן את המים בבריטה וכד', כיון שבכה"ג שאין הלכלוך ניכר לא לפני הסינון ולא אחריו, אין על כך שם ברירה כלל (הרב
קרליץ). וממילא ה"ה ממש בנד"ד, שפירות וירקות שלא ניכר עליהם הלכלוך כלל, ושטיפתם נעשית מתוך הרגלי נקיון יפים-
אין בשטיפתם כלל דין ברירה, ולכן מותר לשוטפם גם לא לאלתר.
וכ"כ במפורש לגבי נד"ד שאין איסור בורר בשריית פירות וירקות במים לשם הסרת חומרי ריסוס שאין בהם
ממשות- החזו"א (חוט שני ח"ב,כה,ו), רשז"א (שש"כ ג,הערה נב) ושבט הלוי (א,נב,ב. הביאם בהערות על המ"ב מהדורת דרשו).
ולפי"ז מותר גם לשוטפם בכלי מחורר בשביל הנוחות, כאשר רוצים לשטוף הרבה יחד. אלא שאולי בזה יש מקום להחמיר
משום מראית עין, שכן יש חשש לבלבול בין ירקות ופירות נקיים לכאלו שאינם נקיים כמו חסה ולפעמים מלפפונים וכד'.
ומאידך לפי מה שכתבתי לקמן מיד שהשרייה לא מפרידה את הלכלוך בלא שטיפת הפרי או הירק אח"כ, יתכן שאין בזה
בעיה.
שריית חסה– לשטוף חסה מחול ותולעים, מותר לאלתר. השאלה האם מותר לשרות אותה במים עם סבון כדי להסיר הדבק
שברגלי התולעים? תשובה– כיון שאין המטרה בשריה זו לנקות אותה מהחול שעליה (ובפועל גם אינה מתנקה מהחול אלא צריך
אח"כ לשוטפה בזרם מים), וגם התולעים לא סרים בשריה זו אלא רק בשטיפה שאחריה- הדבר מותר לכת'. וכ"כ הרב בהרחבות
בשם הרבבות אפרים בלי קשר לסוגיה שלנו אלא בהקשר של הסרת פסולת-תולעים הדבוקים לחסה, שמותר לשרות החסה
במים. ואמנם הרבבות אפרים אסר לשים במים מי מלח או חומץ מפני שהורג את החרקים, אך מלבד זה שלא נראה לי שהם
ודאי נהרגים בכה"ג, מ"מ ודאי הסבון לא הורג אותם.
ויתכן שכיום שלא בטוח כלל שיש חרקים בגידולים נקיים, מותר להשרות את החסה במים עם סבון גם לא לאלתר[5], אך כיון
שאת השטיפה מהחול צריך לעשות לאלתר, אין לזה משמעות, שכן אם ישאיר את החסה במי הסבון הרבה זמן היא תקבל
טעם של סבון…
[1] גרסת הרי"ף והרא"ש במשנה במקום 'שולין'- 'שורין'. אך אין נפק"מ להלכה בין הלישנות, שכן האיסור הוא לא דוקא בשריה ממושכת, אלא גם להציף מים כאשר הם בתוך כלי הדבר אסור (ברש"י מבואר ששולין היינו הצפת מים בכלי כדי להפריד הפסולת מהאוכל), וכמדוייק בלשון השו"ע. וכ"כ המ"ב,כט- וה"ה תפו"א וכל כה"ג 'לא יתן עליהם' מים כדי להסיר האבק והעפר מעליהם.
[2] בספר פני שבת של הרב פרקש עמ' 289 ציטט משבט הלוי הנ"ל כך- "רגיל אני להורות שאם השטיפה רק מפני הנקיון כרגיל היום, אבל אין ממש בפסולת המעכב את האכילה, מותר להדיחן בלי פקפוק. אבל אם יש פסולת ממש וזה שכיח הרבה, הרי"ז ככרשינין ותפוחי אדמה שהזכיר המ"ב ואסור".
[3] לכאורה התירו דוקא לשוטפם ביד וכפי שהביא פני שבת בשם בקצוה"ש, אבל אסור לשוטפם ע"י נתינם בכלי גם אם לא שורה אותם בו אלא משתמש בו רק כדי שיוכל לשטוף הרבה יחד, שהרי זהו בדיוק האיסור שדומה לבורר כיון שאינו דרך אכילה. וק"ו אם יש לכלי חורים, שבכה"ג הכלי לא רק עוזר להחזקת הרבה פירות יחד, אלא גם עוזר לברירת הפסולת. אמנם בהערות על המ"ב מהדורת דרשו הביא בשם האג"מ שהתיר גם שטיפה של הרבה פירות וירקות יחד תחת זרם מים, שהאיסור דוקא בשרייתם. והוסיף בהערות שם שכ"ד קצוה"ש,רשז"א וריש"א.
יש לציין שקצוה"ש הביא ראיה לדבר מהגמ' בשבת קטו: שמבואר שמותר לקנב ירק ביום הכיפורים מן המנחה ולמעלה, ופרשו הרמב"ן והרשב"א שהכוונה להדחת ירק.
והאג"מ הביא ראיה מהמבואר בגמ' בשבת קיח: שמותר להדיח קערות אוכל מלכלוך הדבוק בהם.
[4] מה שעדיין לא ברור לי זה איך הסבירו את המשנה והשו"ע שכתבו- "ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת", ומשמע שאסור גם לשטוף פירות. ואין לומר שאסרו כן דוקא שלא לאלתר, שכן משפט זה הוא המשך לאיסור שריית הכרשינין. גם בשוט' פרש המשנה כך וכתב בפרוש שאין היתר אף לאלתר. ויתכן לומר שהשו"ע מדבר על מציאות של פירות שנשרו במים עוד לפני שבת, ובשבת רוצה לעזור ללכלוך לרדת מהפירות ע"י שיפשוף הפירות, וזה אסור.
[5] לכאורה לפי מה שכתבנו בכל מקרה מותר להשרות את החסה במים, שאין בזה בורר כלל. ומה שנברר מעט חול בדרך של פס"ר, מבואר לקמן בסוף מלאכת בורר שבכה"ג מותר.
2. הכנת קפה
לערות מים חמים מכלי שני לתוך הבלילה מותר כמבואר בפניני הלכה הלכות בישול.
הפוסקים לא חששו בסחיטת לימון לתוך סוכר משום דש או לש כמובא במ"ב שכ,כב; שש"כ ה,ב; פניני הלכה. במקרה זה ההיתר הוא לכל הדעות.
2018-02-12 06:33:33
פיקוח נפש בשבת
שאלה לגבי פיקוח נפש בשבת, האם חיוב להציל נפש בשבת חל רק על יהודי או להציל גם בהמה וגוי, ואפרט, גוי או כלב מדמם ברחוב, האם עליי לחלל שבת בשביל להציל אותם ? יתירה מזו. אם דרסתי גוי בטעות 3 דקות לפני שבת, האם עליי לקחת אותו לבית רפואה כשנכנסת שבת ?
הצלת גוי: פניני הלכה שבת כז,ג- "מעיקר הדין אסור ליהודי לחלל שבת עבור גוי, שכן מותר לחלל שבת רק עבור מי שנצטווה בעצמו לשמור שבת. אולם למעשה הלכה זו מתקיימת רק כאשר יש שם גוי שיכול להציל את חבירו. אבל כאשר אין שם גוי שיכול להצילו, צריך היהודי לטפל בגוי, גם כאשר הדבר כרוך בחילול שבת. שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. נמצא שהצלת הגוי בשבת בכלל פיקוח נפש".
הצלת בעל חיים: לא מצילים ולא מרפאים, אמנם יש איסורי דרבנן קלים שהתירו, כגון המובא בפניני הלכה שבת כ,ה- "דג שקפץ מן האקווריום, ואם יחזירוהו לאקווריום יש להניח שיחיה, למרות שהדג 'מוקצה' מותר להחזירו. מפני שבשעת הדחק, כשאין פתרון אחר, משום צער בעלי חיים מותר לטלטל 'מוקצה'. ואף שיש מחמירים בזה, אפשר לסמוך על המקילים. כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ואם ישאירוהו שם יש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו ואף הם ימותו, למרות שהוא מוקצה, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם. ואם יש שם חתול או כלב, טוב שיתן אותו לפניהם". ועיין שם מקרים נוספים (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
2018-02-05 17:08:03
רדיאטור בשבת
שלום לכבוד הרב הרב שליט"א כותב בפניני הלכה כג ז בדין טלטול רדיאטור בשבת שהרדיאטור כלי שממלאכתו לאיסוך. בין השאר מצוטט במקורות שש"כ. ראיתי בשש"כ במהדורה החדשה י"ג מ שהרב נויברט זצ"ל מחלק בין תנור או מפזר חום שהוא כאש . ממש לבין רדיאטור שמותר לטלטלו בשבת. אודה מאד אם הרב יוכל לבאר את הנושא. יישר כח
מהתבוננות בדברי השש"כ לא נראה לי שהיתה כוונתו לחלק בין תנור חשמלי רגיל לבין רדיאטור. איני יודע האם יש ברדיאטור חוט להט, אבל אם יש, וכפי שכתב הרב מלמד, אזי ברור שלא היתה כוונתו של השש"כ לחלק בינו לבין תנור רגיל. ואם אין בו חוט להט, ברור שדינו כמאוורר.
2018-01-31 22:14:17
טיפות זרע לבטלה
חיפשתי אך לא מצאתי התייחסות לעניין של טיפות זרע ראשונות שיוצאות לפני ביאה/הרהור/השחתה ביד…אך לא הגיע לפורקן מלא…מה דין טיפות אלו…האם יש בהם כח הולדה/איסור??
כך מובא בספר החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו (אפשר וכדאי לקרוא אותו דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
פרק ב, הער 3 בסוף – "בעת שהאיש משמח את אשתו לפני החיבור, מן הסתם יוצא ממנו מעט נוזל, ואינו נחשב זרע לבטלה. ואמנם יש שהחמירו בזה על פי הקבלה (פע"ח שער ק"ש על המיטה יא; בא"ח פקודי יג), אולם עיקר ההקפדה על פי הקבלה שלא לפרוש מהחיבור בעוד שיוצא נוזל מהאיש (שער הכוונות, עניין דרושי הלילה; כה"ח רמ, ו; דרכי טהרה כב, יא). וגם בזה מצד הדין אין איסור, וכפי שמוכח מדעת רוב הראשונים שמותר לפרוש באיבר חי אחר בעילת מצווה (שו"ע יו"ד קצג, א; שואל ונשאל ג, תכד; ועיין עולת יצחק ב, רמב). ועיין להלן בסוף הערה 10 בדין מי שמרוב רגישותו זרעו יוצא לפעמים לפני החיבור".
סוף הערה 10 – "אדם רגיש שלעיתים זרעו יוצא בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה. שכן למדנו שכמה ראשונים התירו ביאה שלא כדרכה, ולדעתם גם ביאה "דרך איברים", כלומר שהזרע יוצא על ידי חיבוק ומגע של האיש והאשה. כ"כ ארחות חיים (הל' כתובות ז); רבנו יונה (סנהדרין נח, ב); וטור אה"ע כה, ב; ורמ"א שם. וגם לאוסרים זאת, כאשר אינו מתכוון לכך, אין בזה איסור, וכפי שלמדנו במלאכות שבת (פניני הלכה שבת ט, ה), שכאשר אינו מתכוון למלאכה וגם אין הכרח שתיעשה, אין איסור (יהודה יעלה אסאד ח"א יו"ד רלח; אמרי בינה ח"ד אה"ע ח; אמרי אש יו"ד סט). אמנם פעמים רבות מי שנוטה לכך, אינו מצליח לקיים לשמח את אשתו כראוי, ואזי עליו לבקש עצה ממומחה ירא שמיים כיצד למנוע זאת".
2018-01-30 09:26:51
ברכה אחרונה
שלום, איזו ברכה יש להקדים, בורא נפשות או מעין שלוש, לפי הגרע יוסף מפורש שנפשות (ילקוט יוסף רח') לפי הרב מלמד הברכות י סעיף יג הרב מזכיר שיש לברך מעין שלוש ובורא נפשות, אך זה מוזכר באגב ולא כקדימות. תודה רבה
מעין שלוש קודמת (פמ"ג, בה"ל רב,יא, אג"מ ה,כ,יג, יבי"א ה,יז,ז, ברכת ה' ג,יז, שערי הברכה יב,כג, פניני הלכה י,4).
הטעם: 1. היא מבוררת יותר (ברכ"ה,64, בא"מ ה,א,לז). 2. היא חובה גמורה, וי"א שמדאו'. משא"כ בו"נ שיסודה במנהג (יבי"א).
יוצאים מן הכלל: כאשר יש מחלוקת האם המאכל שמצריך בו"נ יוצא במעין שלוש, לכת' יקדים בו"נ כדי לצאת מהספק. המקרים: 1. אכל כזית פרי משבעת המינים וכזית פרי אדמה (עיין ברכ"ה 67-70 ושעה"ב הערות מד,מה). 2. אכל כזית פרי משבעת המינים וכזית אורז (עיין ברכ"ה 74-75 ושעה"ב שם).
2018-01-30 05:23:56
שפיכה מוקדמת
שלום, יש לי בעיה של שפיכה מוקדמת תוך דקה זה נגמר קשה ככה לקיים יחסי אישות יש פתרון לזה? כדורים שלא מזיק לגוף ולזרע?
פשוט מאוד – אתה צריך לפנות בהקדם לרופא המשפחה שלך! יש היום טיפולים מוכרים לעניין זה.
בינתיים, מבדיקה מהירה באינטרנט, ראיתי באתר של כללית שהטיפול הפשוט הוא לרכוש בקופ"ח "משחות מסוג אמלה, סטאד 100, לידוקאין. הן נמרחות או מרוססות על עור איבר המין זמן מה לפני קיום יחסי המין. הן מורידות את רגישות איבר המין למגע ובכך מאפשרות שליטה יותר טובה בשפיכה. יעילות טיפולים אלה גבוהה יחסית ויתרונם בהעדר תופעות לוואי כלל גופניות (טיפול מקומי). חסרונם בפגיעה בהנאה מקיום יחסי המין בחלק מהמטופלים (היות וגם עוצמת התחושה יורדת)".
באתר אחר הציעו משחה אחרת. מן הסתם אפשר לקנות משחה זו בבית מרקחת ללא מרשם. פשוט מבקשים משחה שמונעת פליטת זרע מוקדמת.
2018-01-27 20:00:51
שימוש במקרר בשבת
שלום, רציתי לשול אם יש בעיה בפתיחת דלת מקרר בשבת אם זה לא מפעיל את הנורה, שמעתי שהמקררים היום דיגיטליים וכל פעולה עושה משהו במחשב הפנימי, האם זה באמת בעייתי? ואם כן מה אפשר לעשות? תודה רבה
אם אין שום נורה וכד' שנדלקת על צג המקרר אלא הבעיה רק עם המחשב הפנימי, השימוש במקרר כזה מותר בשבת, כיון שמדובר על פעולה שנעשית בדרך של פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן ובגרמא.
הסבר: 1. כיון שאינך מתכוון לעשות פעולה חשמלית במחשב הפנימי, אלא כוונתך לפתוח את דלת המקרר כדי להוציא או להכניס אוכל, הדבר קל יותר, ומכונה בהלכה פסיק רישא. 2. כיון שאין לך הנאה ישירה מפעולת האיסור במחשב הפנימי, הדבר קל יותר, ומכונה בהלכה פסיק רישא דלא ניח"ל. 3. כיון שהפעולה החשמלית שנעשית אינה כרוכה בהדלקה של חוט להט, הדבר קל יותר, כיון שלדעת רוב הפוסקים האיסור מדרבנן ולא מדאורייתא. 4. כיון שהפעלת המחשב אינה נעשית מיד עם פתיחת הדלת, הדבר קל יותר, כיון שלדעת רבים נחשב הדבר לגרמא.
2018-01-25 21:36:21
אבלות בשבת
בס״ד ברכה ושלום. האם מותר לאיש בשנת אבל על אמו (אחרי השלושים), להשתתף עם משפחתו בסעודת שבת גיבוש של משפחות מתפללי בית הכנסת של קהילתו? בסעודה זו ישתתפו משפחות מתפללי בית הכנסת, ואחרי הסעודה יהיה עונג שבת בשירה וזמרה. מהו העיקרון ההלכתי לאבלים בשבתות השנה אחרי השלושים? האם יש הבדל בין אם האבל אשכנזי או ספרדי? אשמח לדעת גם את מקורות ההלכה לתשובתכם אודה.
נקודה זו אינה ברורה לי מספיק בסוגיית אבלות. מצד אחד אין אבלות בשבת, אך מצד שני נראה שגם בתוך השנה דוקא אבלות בפרהסיה אסורה, אבל כאשר אין האבלות בולטת יש להחמיר, ובמיוחד כאשר מדובר על סעודה שהשמחה בה בולטת. ולכן היה נראה לומר כך: אם יבלוט שאינך נמצא בסעודה בגלל אבלותך, מותר להשתתף בה, אבל אם לא כל המשפחות משתתפות ואינכם משפחה מרכזית, ממילא מכיון שלא יבלוט שאינכם נמצאים, אין זו אבלות בפרהסיה ואסור להשתתף בה. גם אם ע"פ המבואר תחליטו שמותר לכם להשתתף בסעודה, מ"מ לגבי העונג שבת יש יותר מקום להחמיר, גם כי הוא מיוחד לשמחה, וגם כי פחות ניכרת הסיבה כשהולכים אחרי הסעודה, כך שאין זו אבלות בפרהסיה.
הלכה למעשה, כיון שאיני בטוח לגמרי, איני מורה לך לעשות כך, אלא תשאל מישהו נוסף.
2018-01-23 21:51:56
אוטובוס
שלום הרב, מה הדין אם אישה מעוניינת לשבת לידי באוטובוס? ומה הדין אם היא כבר התיישבה? והאם יש חילוק בין גבר שמתיישב ליד אישה ואישה שמתיישבת ליד גבר?
מותר לשבת באוטובס איש ליד אישה, ומי שבאופן אישי הדבר מפריע לו וחושש להרהור עבירה, ישב במקום אחר. ומי שנכנס לאוטובוס שיש בו מספיק מקומות ישיבה, לא יתיישב לכתחילה ליד אישה, כיון שאין הדבר נראה מכובד.
2018-01-22 07:07:43
שירים
שלום הרב, רציתי לדעת אילו שירים נחשבים שירים שאסור לשמוע? ומה זה שירי עגבים? האם שיר שגבר שר על אישה והכל במילים יפות גם אסור? ומה עם גבר ששר על אישתו? תודה רבה
שירי עגבים אלו שירים שמעוררים ליצר תאוות עריות והרהורים רעים. וכן כל שיר שמעורר ליצר הרע, אסור לשמוע אותו. כמו כן יש שירים שאינם מעוררים ליצר הרע, אבל מאוד לא מכובד לשמוע אותם בגלל תוכנם המכוער וכד'. גם שירים כאלו אסור לשמוע. שאר השירים מותרים גם אם יש בהם מילות אהבה באופן מכובד.
2018-01-11 11:52:32
קריאת ספרי מינים
האם מותר לקרוא את הספר הארי פוטר? והאם יש בזה משום איסור קריאת ספרי מינים שר"ע אוסר במסכת סנהדרין
אין בזה איסור קריאת ספרי מינים, אבל יש בזה איסור חמור אחר, והוא איסור ביטול תורה. לצערנו איסור זה נשכח מהאנשים כיון שאין לו גדר מדוייק וברור של שעות, אלא גדר כללי, והוא, שכל שעושה דבר שאין בו צורך נחשב הדבר לביטול התורה (כפי שכתוב בפניני הלכה ליקוטים א פרק א- המאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שכל אדם צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "וְדִבַּרְתָּ בָּם- בם ולא בדברים אחרים"). וגם אם עושה דברים שיש בהם צורך, מכל מקום חייב ללמוד זמן חשוב כל יום (זו הדעה הכי מקילה בגדר ביטול תורה!).
לפי זה, כיון שאין בקריאת ספר עב כרס זה שום ערך, ממילא אין בו צורך, וממילא קריאתו שעות על גבי שעות היא עבירה של ביטול תורה. וגם אם יאמר אדם שבכל מקרה לא ילמד תורה בזמן הזה (או משום שרוצה להנות מעט וכד' או משום שמדובר על אישה שאינה מצווה בגדרי לימוד תורה כגבר), נאמר לו שלפחות יקרא ספר שיש ממנו תועלת. ברוך ה' יש כיום ספרים רבים שיש בהם תועלת, או תועלת של מידע, או של הסטוריה, או של שאר רוח ומידות וכד', ולכן אין זה נכון וראוי לקרוא ספר שאין בו שום תועלת, גם כשאין בדבר איסור.
2018-01-10 19:55:39
גניזה
שלום. אני עיוור מלידה. יש לי שאלה, לגבי כתב ברייל. ספרי קודש המודפסים בכתב ברייל, כגון סידורים, גמרות וכדומה, טעונים גניזה?
יש בזה ספק, ונכון להחמיר.
2018-01-10 04:59:26
חיי אישות
שלום הרב, אני שלושה חודשים אחרי לידה וביחסי אישות אני מאוד סובלת אחרי זה ויכולה להיות במיטה כמה שעות. ולכן הגוף כל הזמן דוחה את היחסים מטראומה של כאב. האם מותר שהבעל יגמור בחוץ בשביל השלום בית? מאוד קשה לבעלי בלי יחסים ולי מאוד קשה בגלל הכאב. תודה רבה
לפעמים הבעיה היא שהמקום רגיש והכנסת האיבר מכאיבה, ואזי הפתרון הוא להזריע בפתח הנרתיק. לפי מה שאת אומרת נראה שלהבנתכם הבעיה היא ההזרעה, ואזי הפתרון להזריע בפי הטבעת. פתרון זה אפשרי כמובן רק באופן זמני (כמבואר בספר שמחת הבית וברכתו. אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה). חובה להתייעץ עם רופא נשים מה גורם לכאב ומה אפשר לעשות כדי להקל עליו, כגון משככי כאבים.
2018-01-07 00:13:54
שמירת הברית
שלום לרב, נער בגיל ההתבגרות שלצערינו הרב הוציא שכבת זרע לבטלה – האם חלים בו שינויים פיזיולוגיים מסויימים ומהם? האם הם ניתנים לשינוי? והאם הרב ממליץ לדבר עם נערים בגיל הזה לפני ולהזהיר אותם מפני זה או לא? תודה רבה.
לא שמעתי על שינויים פיזיולוגיים מהעניין.
2018-01-06 19:06:11
מלווה מלכה לאחר הבדלה
האם מותר למי שעשה הבדלה לאכול מיד לאחר מכן סעודת מלווה מלכה על פת (מצד זה שמלכתחילה אין לשתות לפני סעודת פת)? במידה וכן, האם לברך ברכה אחרונה על היין / מיץ הענבים?
הבעיה שיש בסעודה מיד לאחר הבדלה היא רק אם שותה מהיין גם בתוך הסעודה, אבל אם לא עושה כן, לכל הדעות מברך על היין מעין שלוש לפני שסועד כיון שלא בא לפתוח את התאבון אלא למצוות הבדלה (שו"ע,רצט; שועה"ר רצו,יד).
2018-01-06 16:47:28
פניני הלכה
שלום לרב, אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לסדרת פניני הלכה, שכן היא מבארת בצורה נפלאה את ההלכות דרך ענייני האמונה ועקרונות המחלוקות עד למעשה. אני חייל בצבא, ופתחתי קבוצת וואצאפ בה חברים כמה מחבריי ואני שולח כל יום הלכה מתוך פניני הלכה (דרך האפליקציה של פניני הלכה). האם זה בסדר מבחינת זכויות יוצרים?
בסדר גמור. יגדיל תורה ויאדיר.
2018-01-05 10:04:19
שימוש במעשר כספים
שלום הרב. האם ניתן להשתמש בכספי מעשר כספים על מנת לקיים סעודת עניים? תודה רבה.
כספי מעשר נועדו לעזור לעניים ולעמלי תורה באופן ממשי, ואילו סעודת עניים נועדה לשמח אותם בגיוון המאכלים. מה גם שלא תמיד כל האנשים שבאים באמת עניים. לכן לענ"ד לכת' נכון שלא להשתמש בכספי מעשר לסעודה זו.
2018-01-02 20:41:52
סדר עדיפויות
שלום הרב. הבנתי מספר "שמחת הבית וברכתו" שאם בשגגה יצא זרע עוד לפני החיבור, אין בזה עוון. אך שאלתי במקרה זה היא מה עדיף, האם עדיף לנסות להתחבר כמה שיותר מהר (אם האישה מוכנה לכך), גם אם יהיה זה בעוד האור דולק ועדיין לא מכוסים, או שגם במקרה זה לא להתחבר במצב של אור ולא מכוסים, גם אם זה יגרום שכמעט כל הזרע ייצא בחוץ עד שיספיקו לכבות את האור ולהתכסות.
לנסות להתחבר כמה שיותר מהר באור בלי כיסוי.
2018-01-02 13:43:37
כלי שני בשבת
שלום רב, שאלתי הינה בנושא כלי שני בשבת. בספר כתוב שכלי שני מעיקר הדין מותר, אך בגלל שיש מאכלים קלי בישול שיתבשלו בכלי שני, ורק כאשר ידוע במפורש שהמאכל אינו מקלי הבישול – אפשר לשים אותו. אני מודע לכך שבהמשך הרב כותב שרוב הפוסקים קבעו שאסור להכניס לכלי שני מאכל שאינו עבר בישול, אך שאלתי עוסקת במה שהרב כתב על מאכלים שאינם מקלי הבישול – מים ושמן. אם למשל אמזוג מים רותחים ממיחם לכוס שתיה בכמות של שלושת רבעי כוס, ואוסיף לשם כמה טיפות מים, האם הם לא יתבשלו? שמן מובן לי אבל אייך מים נחשבים כלא קלי בישול, הרי הנושא הבא הוא מים חמים שנמזגו מכלי ראשון לכוס רטובה ומבשלים את הטיפות. אשמח לתשובה, בכבוד רב אהרון
חכמים ידעו ששני נוזלים אלו אינם מתבשלים בכלי שני. ולכן ברגע שהמים הרותחים בכלי שני מותר ליתן לתוכם טיפות מים קרות. ומה שדנו לגבי כוס רטובה הוא משום שמדובר על עירוי מהמיחם ישירות לכוס, וזה עירוי מכלי ראשון ולא כלי שני.
2017-12-31 19:26:33