חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
מה עושים עם האפרוח לאחר שילוח האם?
מה עושים עם האפרוח לאחר שילוח האם?
מה שרוצים. או שלוקחים או שמחזירים לקן.
ציטוט מתוך פניני הלכה ליקוטים ג':
ישנה שאלה עקרונית במצוות שילוח הקן, האם זו מצווה שראוי להשתדל לקיימה, או שרק כאשר אדם חפץ בגוזלים או בביצים, והאם רובצת עליהם, אזי ישלח את האם ורק לאחר מכן יטול את הגוזלים או הביצים. נחלקו בשאלה זו גדולי ישראל.
לדעת פוסקים רבים, רק מי שצריך את הגוזלים או הביצים, מצווה שישלח את האם כדי לקחתם. אבל אם אינו צריך להם, אין שום עניין שישלח את האם ויקח את הגוזלים. ולהפך, אם יטול את הגוזלים ללא כל צורך יעבור על איסור "צער בעלי חיים", שכן הוא מצער את האם בחינם (הסוברים שאין מצווה לשלח את האם אם אינו צריך את הבנים הם: רבנו בחיי לפרשת כי תצא, וכן הוכיחו הרבה אחרונים מהתוס' קידושין לד, א, ד"ה 'מעקה'. וכן דעת החתם סופר או"ח ק', והנצי"ב במרומי שדה על חולין, וכ"כ החזו"א יו"ד קעה. ועוד הרבה פוסקים).
אולם לדעת כמה פוסקים חשובים, כל הפוגש בדרכו קן ציפור, מצווה שישלח את האם ויקח את הבנים, שכן אומר הכתוב: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיך – שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", ואמנם אין צורך לחפש ולחזר אחר קן ציפור כדי לקיים את המצווה, אבל אם נזדמן לפניו קן, מצווה לשלח את האם וליטול הבנים. וכך היא דעת בעל תשובות 'חוות-יאיר' (סי' ס"ז). וכן סוברים ברכי יוסף ובית לחם יהודה יו"ד סימן רצ"ב.
וישנה דעה אמצעית הסוברת, שאין כאן חיוב גמור על כל המוצא קן ציפור, שישלח את האם ויקח הגוזלים, אלא שאם יעשה כן, למרות שאינו צריך את הגוזלים, מקיים מצווה (פתחי תשובה יו"ד רצב, א, ערוה"ש רצב, ה).
ועל פי המקובלים הידור מצווה שכל אדם ישתדל לחפש קן ציפור, כדי לקיים לפחות פעם אחת בחייו את מצוות שילוח הקן.
יתר על כן אמר האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה ט"ז), שכל יהודי צריך לקיים את כל המצוות שהוא יכול לקיים, ואם התרשל ולא קיים מצווה אחת, נשמתו תצטרך לחזור לעולם הזה בגלגול חוזר, כדי להשלים את קיומה של אותה המצווה. ואם לא קיים את המצווה מפני שלא הזדמן לפניו קן ציפור, אז כשיחזור בגלגול השני, מובטח לו שלא יחטא בחטאים אחרים. אבל אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח את האם, צריך לחזור בגלגול חוזר, ואין מובטח לו שלא יחטא.
ולמעשה, לשתי הדעות בסיס בהלכה, וכל אדם רשאי לבחור כמי לנהוג. וצריך לומר שברור שמי שינהג על פי דעת הפוסקים שאין מצווה לשלח את האם אם אינו צריך את הגוזלים, לא יחזור עקב כך לעולם הזה בגלגול נוסף. שכן רק מי שנהג שלא כהלכה יכול להענש, אבל אם יטען: "אני נהגתי על פי דעת כל הפוסקים המפורסמים הסוברים שאין מצווה לשלח את האם בחינם" ודאי שלא יענש, שכן יש לו על מי לסמוך.
וכן לצד השני, הרוצה לחפש את מצוות שילוח הקן וליטול את הגוזלים או הביצים למרות שאינו צריך אותם, אינו עובר בזה על איסור צער בעלי חיים. שכן רק המצער בעלי חיים בחינם עובר על איסור, אבל אם הוא עושה זאת לצורך, כגון לצורך קיום מצווה, אין בזה איסור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-28 09:20:20
אזכרה
אזכרה ביום ראשון ב"יד אייר פסח קטן האם מותר לעלות ולעשות אזכרה או להקדים ביום חמישי או לאחר ביום שני
מותר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-27 19:07:20
שיבולת שועל
האם יש דין של חמץ בקווקר שנמצא בתוך פחית (כלומר לא בא במגע עם מים)?
מן הסתם הקוואקר עצמו הוא חמץ או עכ"פ ספק חמץ, וכדין הקמח הרגיל שמגיע מחו"ל, שכיון שהחיטים נשטפות סביר שהחמיצו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-27 08:12:27
קטניות לקטנים
האם יש דין של "חינוך" לקטנים לגבי קטניות? א"כ מאיזה גיל?
נוהגים להתייחס לקטניות כמו שמתייחסים למאכל שאסור לכת' לאוכלו ומותר במקום צורך חשוב, ולכן כיון שבמאכלי איסור גם לפני גיל חינוך אסור לתת לילד לאוכלם, הוא הדין בקטניות שרק במקום צורך חשוב מותר לתת לילד לאוכלם, אבל אם אין בדבר צורך מיוחד אסור גם אם לא הגיע לגיל חינוך וגם אם הוא תינוק. ואם הגיע לגיל חינוך, גם במקום צורך חשוב אין להקל מדין חינוך. גיל חינוך לעניין זה הוא כשהגיע לגיל שמסוגל להבין את איסור אכילת הקטניות בפסח ויודע לבד להמנע מאכילתם. ילד בכיתה ב' ודאי עונה על ההגדרה הנ"ל, ויש ילדים שגם לפני כן.
דוגמאות לצורך חשוב שאפשר להקל לילד שלא הגיע לגיל חינוך: מטרנה לתינוק. פרכיות אורז לילד בגיל שקשה לו לאכול מצה ונקלעו למקום שאין בו אוכל שיכול להשביע אותו וכד' (שנה עד שלוש). ילד קטן שנמצא בליל הסדר במקום שיש עוד ילדים שנוהגים לאכול קטניות ויש על השולחן קטניות או שמחלקים להם ממתקים לאוכלי קטניות ולא שייך למנוע ממנו לאוכלם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-27 08:10:22
מטרנה
שלום הרב, האם יש דרך מיוחדת להכין מטרנה בשבת (בדרך כלל אנחנו מערבבים מים רותחים ופושרים בבקבוק מוסיפים את המטרנה והדיסה)
למה צריך דרך מיוחדת, נשמע שאתם עושים מצויין. שמים מים חמים, אח"כ מוסיפים מים קרים כדי שיהיה מתאים לתינוק, ואח"כ שמים את המטרנה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-26 09:54:39
הכשרת תבניות תנור לפסח
שלום וברכה. מה עם הכשרת תבניות תנור שהתנור הופעל פירוליזה של 500 מעלות והתבניות החזיקו מעמד ולא התקלקלו למרות שהיצרן לא ממליץ פירוליזה לתבניות? האם התבניות כשרות לפסח? אזכיר שהרב כתב בפניני הלכה : תנורים חדישים שמנקים עצמם בחום של כ-500 מעלות צלזיוס, על ידי הפיכת כל הלכלוך לאפר – כיוון שמדובר בחום שבוודאי במתכות הישנות היה גורם להוצאת ניצוצות או לשינוי צבען (לעיל י, ה), הרי שחימום-ניקוי זה נחשב כליבון חמור, ששורף את כל הטעם שבלוע במתכת, ואפשר להכשיר על ידו את התנור. גם תבניות אפשר להכשיר בחום כזה, אמנם צריך לבדוק אם הדבר יגרום נזק לפי הוראת היצרנים. תודה וחג פסח כשר ושמח. הרב כותב בפניני הלכה: תנורים חדישים שמנקים עצמם בחום של כ-500 מעלות צלזיוס, על ידי הפיכת כל הלכלוך לאפר – כיוון שמדובר בחום שבוודאי במתכות הישנות היה גורם להוצאת ניצוצות או לשינוי צבען (לעיל י, ה), הרי שחימום-ניקוי זה נחשב כליבון חמור, ששורף את כל הטעם שבלוע במתכת, ואפשר להכשיר על ידו את התנור. גם תבניות אפשר להכשיר בחום כזה, אמנם צריך לבדוק אם הדבר יגרום נזק לפי הוראת היצרנים.
לא הבנתי את השאלה. אם הרב כתב שחום כזה נחשב כליבון חמור, אז ברור שאפשר להכשיר בו את התבניות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-26 07:37:49
שבת
שלום לכבוד הרב שליט"א. יש שקיות שמחוברות אחת לשנייה-כמו השקיות שיש בקופה של הסופר. לא מדובר בשקיות בגליל אלא בשקיות שממוקמות אחת בסמיכות לשנייה, ויש חיבור קל ביניהן, ותלישה קלה מפרידה אותן האחת מהשנייה. מה הדין אם אדם תלש במזיד שקית כזאת בשבת? האם מותר להשתמש בשקית? תודה לרב.
הדין הוא כמו שאמרתי לך לגבי שקית הפח, שכיון שניתן להשתמש באופן עקרוני גם בעודה מחוברת לשאר השקיות, בדיעבד שהפרידו אותה באיסור, מותר להשתמש בה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-25 17:01:28
הכשרה
שלום הרב, האם בקבוק של תינוק צריך להכשיר לפסח? ומוצצים? ומה בנוגע למכונת קפה ומקציף חלב?
כל דבר שהשתמשו בו במשך השנה בחום של מעל 45 מעלות, צריך להכשירו לפסח בהגעלה. ומה שלא השתמשו בו בחום מספיק לנקותו היטב. מזה תשליך למקרים שהבאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-25 08:42:23
הלכות הפסח
"כשיש שם הרבה מוזמנים, טוב לצרף למצה התחתונה עוד מצות, כדי שיוכל לחלק מהן לכל המסובים. ואחר שגמר לחלק מהמצה האמצעית החצויה, שוב אין צורך לתת לשאר המסובים כשיעור שני זיתים, אלא כשיעור זית אחד בלבד. שרק כאשר הוא מחלק מהמצה האמצעית צריך לתת כזית מהמצה החצויה וכזית מהשלמה, אבל כשגמר את המצה החצויה, יתן לכל אחד כזית אחד בלבד. אלא שכבר למדנו, שכדי לצאת ידי הדעה הסוברת שהתקטנו השיעורים טוב שייתן לכל אחד מצה בגודל של שני שליש מצת מכונה, ואין הבדל אם יתן אותו ממצה אחת או מצירוף של שתי מצות" למה בקטע הזה מצוין שיש לחלק רק כזית מצה אחת? הרי צריך לאכול לאחר הברכה של המוציא ועל אכילת מצה שתי כזיתות. כלומר גם אם נגמר מהמצה העליונה והאמצעית שיעור כזית, עדיין צריך לתת לאורחים שיעור של כשתי כזיתות. אשמח לתשובה שתבאר את העניין.
אם הבנתי נכון את שאלתך, אתה בעצם שואל "למה כתוב אחרת ממה שאני חשבתי"? גם אני חשבתי כך לפני שלמדתי את ההלכה שאם לא אוכל מהמצה החצויה, לא צריך להוסיף מצה אחרת שלא נאמרה עליה ההגדה. אלא שלמעשה אין בזה נפקא מינא כיון שבפועל נותנים לכל אחד שתי שליש מצה, אלא שהוא מסיבה אחרת, לחשוש לדעה שהתקטנו השיעורים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-24 22:27:47
תולעים והמסתעף
לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה! בס' פניני הלכה בליקוטים בהל' תולעים הביא הרב מלמד שליט"א הכלל הידוע, וזל"ש "כלל יסודי בדיני תולעים הוא, שכל חרק או בעל חיים שעין האדם אינה מסוגלת לראותו מחמת קטנותו, אין איסור לאוכלו. כי התורה לא אסרה מיני חרקים שרק במיקרוסקופ אפשר לראותם, אלא התורה אסרה רק מה שעין האדם יכולה לראות (ערוה"ש יו"ד פד, לו, אג"מ יו"ד ב, קמו)." ע"כ. והנה בספר אבן האזל בהל' קרי"ש א:א אות ג' נדפס קונטריסו של הג"ר איסר זלמן ז"ל בענין בין השמשות. ובסעיף ז' שם הביא דברי הרב ר"ד בהר"ן, "שיתכן מה שאין אנו רואין צאת הכוכבים בזמן תלתא רבעי מיל זוהי מסיבת התמעטות ראות העינים, דהלא אמרו בבכורות (נד:) דרועה רואה ששה עשר מיל ואנחנו אין במציאות לראות במרחק כזה ומוכח דהראייה שלנו נתקלקלה." (ובספר מועדים וזמנים ח"ב סימן קכ"ד הביא כן בשם הגרא"ז עצמו, אבל באמת הגרא"ז רק הביא דברי הגר"ד בהר"ן.) לכאורה, אם נחוש שנתמעטו כח העינים שלנו, י"ל דא"א לסמוך על תפיסת הראייה שלנו, ואולי בזמן חז"ל היו מסוגלים לראות יותר, וא"כ מי יקבע לנו השיעור מה נקרא דבר הנראה לעינים? (ואולי יש לדמות הדבר למש"כ בתשובות הגאונים לגבי דיני כזית, דנדון כפי הזית של כל דור ודור. אולם לגבי טריפות כבר כתב הרמב"ם שאפי' אם אנו יודעים שבמכה כזו א"א להבהמה לחיות מ"מ לא נקרא טריפה אלא רק מה שקבעו חז"ל. וכפי הנתבאר בס' חזון איש יו"ד הלכות טרפות סימן ה אות ג. ובכלל נתקשיתי אם אולי יש דרך לפרש מה שבשיעורים הולכים כפי הדור כמש"כ הגאונים ובטריפות כפי זמן חז"ל כפי' החזו"א. וצ"ב.) בכבוד ובהערצה (ובברכת חג כשר ושמח), א. ל.
בימים אלו אנו לקראת סיום כתיבת הספר החדש שיעסוק בהלכות כשרות (ספר אחד מתוך שניים), מקווים בעז"ה שבפרק שעוסק בתולעים (ובספר ההרחבות) הצלחנו לבאר היטב את קושייתך. נחכה בסבלנות. באופן כללי, כדי לומר שדברים השתנו צריך הוכחות חזקות גם במציאות וגם בפוסקים (נראה שזה ההבדל בין הסוגיות השונות), ולא נראה שבנד"ד המציאות השתנתה, אלא מה שהשתנה זה שאין אנו יודעים לזהותם כראוי, ולא שהראיה השתנתה באופן משמעותי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-23 01:30:48
כשרות
שלום לרב,ראיתי שהרב כתב בפניני הלכה שלצורך הכשר עלי שמיר מספיק להשרות בסבון ולשטוף האם זה נכון גם לגבי חסה? אם רוצים להשתמש רק במי מלח זה מספיק באותה שיטת הכשר של השריה ושטיפה ללא בדיקה?כמה מלח צריך לליטר מים? תודה רבה
אפשר להשרות חסה במי סבון ולשטוף כל עלה היטב. אם החסה אינה של החברות שמנסות להקפיד על גידול נקי מחרקים, יש לבדוק בדיקה מדגמית לאחר השטיפה שאכן נעשתה כראוי, כיון שבפועל יש על עלי החסה הרגילים שקונים בשוק הרבה חרקים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-21 21:38:10
קדושה ליחיד שאחר
אדם הגיע באמצע חזרה תפילת שמונה עשרה לא הספיק לשמוע קדושה.האם יכול לאחר החזרה לומר קדושה לפני קדיש תתקבל של החזן
לא. לכל דבר בתפילה יש המקום הראוי לו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-21 19:49:00
שימוש ביום
שלום הרב, אישתי היא סטודנטית שלומדת בעיר אחרת ובתקופה האחרונה היא חוזרת באוטובוסים בשעות הערב וזה מעייף אותה. בגלל זה ובגלל הלימודים יוצא מצב שבלילה היא מאוד עייפה ואנחנו לא מצליחים לשמש כמעט. האם יש היתר לשמש במהלך היום. הכוונה לשעות הבוקר, תודה
כן. במקום הצורך מותר לשמש ביום בחדר חשוך, כמבואר בספר החשוב שמחת הבית וברכתו ב,טז (אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה)- "בבית אפל, גם ביום מותר לשמש, שכן מצב האור שבו דומה ללילה. ובמקרה שאנשים יכולים לקיים את החיבור ביום ביתר שמחה ואהבה, כגון שהם מכירים בעצמם שבלילה יהיו עייפים, מוטב שישמשו ביום תוך שהם מאפילים את חדרם. ומסופר בתלמוד שבבית מונבז המלך נהגו כן, ושבחו אותם חכמים, על שקיימו מצוות עונה בשמחה (נדה יז, א). וכן כאשר האיש חוזר באמצע היום מהצבא או מנסיעה רחוקה, יכולים להאפיל את החדר ולשמש לכתחילה ביום. אמנם כשאין צורך או יתרון ליום, נכון לשמש בלילה, שהוא הזמן הצנוע והמתאים לכך".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-21 05:31:31
קטניות לחולה צליאק
שלום לכבוד הרב. נודע לי לאחרונה כי אני רגיש לגלוטן, ונאסר עלי לאכול קמח על כל צורותיו. רציתי לשאול את הרב האם במצב שכזה ניתן להקל ולעשות התרת נדרים על איסור קטניות? ובמידה והדבר אפשרי, מה דינם של אשתי וילדי? תודה לרב וחג כשר ושמח.
איסור קטניות לא חל על חולים, ואינם צריכים לעשות התרת נדרים (וגם למאן דאמר שצריך, התרת הנדרים שעושים לפני ראש השנה ויום כיפור מועילה לזה, כמבואר בפניני הלכה ימים נוראים ה,יא).
רבים כתבו שחולי צליאק מותרים בקטניות בפסח, אבל אף שאיני נוטה להחמיר באופן כללי, במקרה זה איני בטוח שכיום יש מקום להקל, שכן ברוך ה' בזכות השפע שאנו חיים בו, יש הרבה מאכלים שמותרים להם בפסח. יש היום אפילו מצות שמיוצרות במיוחד בשבילם.
יש לציין שאיסור קטניות חל רק על הקטניות עצמן או על תערובת שיש בה רוב קטניות, אבל כל המוצרים שיש בהם מיעוט קטניות וקל וחומר שיש בהם שמן קנולה או שמן סויה, מותרים גם למי שנוהג איסור קטניות. וכגון כל השוקולדים והמעדנים שכתוב עליהם לאוכלי קטניות בלבד- מותרים לכולם (פניני הלכה פסח ט,ו). וכן פסטרמה למשל שכתוב עליה לאוכלי קטניות בלבד בגלל שיש עליהם שמן קנולה או משהו כזה. וכן עוגיות שונות שיש בהם מיעוט קטניות. וכן הרבה מהסלטים הקנויים שכתוב עליהם לאוכלי קטניות בלבד, אינם קטניות להלכה, כיון שגם אם יש בהם קטניות, הם מיעוט קטן שבטל ברוב (אפשר לדעת על פי קריאת הרכיבים). השנה יש אפילו פרכיות אורז שפרסמו שהם כשרות אף לאשכנזים. ואף שהציבור הקדוש בתמימותו נוהג להחמיר בכל הנ"ל, ובצדק (שסומכים על מה שכתוב על המאכל ולא רוצים להסתבך עם ההלכה…), אתה ובני משפחתך ודאי יכולים להקל בזה.
לדעתי תנסה השנה לא להקל, או לפחות לא להקל בימים הראשונים של פסח, ותראה האם זה קשה או לא.
בכל אופן, ודאי שלשאר בני המשפחה אסור להקל ולאכול קטניות בפסח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-20 18:35:13
ברכה על טלית לש"ץ
האם ש"ץ צריך לברך על טלית של בית הכנסת? במידה וכן, האם חובה לבדוק תמיד את החוטים?
- יש שנוהגים לברך ויש שלא, למעשה נלע"ד שיותר נכון לכוון לקיים מצוות ציצית (ולא רק שמתעטף לכבוד הציבור) ולברך, מכיוון שהטלית מוקנית לשימושו של כל אחד בזמן שהוא משתמש בה (משנה ברורה יד,יא. ועי' בה"ל שם. וכן הוא בספר הלכה ברורה יד,יח). ואף אם לוקח טלית של חברו נלע"ד שנכון לקנותה ע"מ להחזיר ולברך.
2. כיום החוטים חזקים ואין חובה לבודקם כל יום, אך מידי פעם צריך לוודא שאכן הטלית כשרה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-19 20:43:33
עזר כנגדו
בספר של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו. מובא: למדנו שכמה ראשונים התירו ביאה שלא כדרכה, ולדעתם גם ביאה "דרך איברים", כלומר שהזרע יוצא על ידי חיבוק ומגע של האיש והאשה. האם אפשר להתיר מידי פעם, על סמך הדברים הנ"ל, שהאשה ע"י מגע ונישוק תגרום להוצאת זרע כאשר קשה לה החיבור כאשר היא בהיריון או עייפה? תודה רבה.
אסור לתכנן מראש להוציא את הזרע מחוץ לגוף, אלא אם כן מדובר על שעת הדחק גדול שאין אפשרות אפילו לביאה בפי הטבעת, אבל במקרים רגילים של עייפות והריון הדבר אסור, וכפי שמרחיב הרב בהערה 12 להוכיח את הנשים שמחמת סיבות לא מוצדקות מבטלות את החיבור עם הבעל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-18 23:41:24
כיפה, האם יש עניין בכיסוי כפול
שלום הרב. יצא לי לשמוע מספר אנשים שדנו על ההבדל בין כיפה שחורה, לכיפה סרוגה. והם אמרו שבשחורה יש שני כיסויים ויש בזה עניין .. חיפשתי ומצאתי רק שהמשנ"ב כתב שבתפילה יהיה עם המגבעת (סימן צא סק יב). אבל לא דן בעניין של שני כיסויים.. בהנחה שמישו שם שני כיסויים האם יש פה באמת איזו חומרה שיש בה ענין, או שזה סתם ואין בזה כלום באמת? תודה מראש.
אולי יש בזה משהו, אבל להלכה אין שום צורך לעשות כן. ויותר מזה- כיום לבישת כיפה סרוגה חשובה מאוד כיון שיש בה אמירה הרבה מעבר לדין כיסוי הראש – היחס למדינה, היחס לצבא, היחס לפרנסה, היחס למצוות יישוב הארץ. ולכן גם אם היה בכיפה שחורה הידור, יש בכיפה סרוגה הרבה יותר מהידור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-18 08:42:35
לא קיבלתי תשובה על שאלה
שלום, שלחתי שאלה לפני כשלושה שבועות וטרם קיבלתי תשובה. אשמח לקבל מענה כיוון שחול המועד מתקרב… אני מצרף שוב את השאלה: האם בשנת אבל על הורה מותר לשמוע מוסיקה בחול המועד?
אין אבלות בפרהסיה במועד, ולכן כל שניכר שאינו שומע מוזיקה מפני האבלות, מותר. כמו כן כל השנה מותר לשמוע מוזיקת רקע שקטה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-16 09:52:43
תפילה עם חיתול על הגוף
אין לי שליטה על הטלת מי רגלים ולכן עלי ללבוש חיתול. כאשר החיתול רטוב, מה הדין לגבי ק'ש תפילין ותפילה?
כל עוד אינך מריח את מי הרגלים הכל מותר כיון שמי הרגלים מכוסים. אמנם אם אינם שותתים תדיר ואתה מרגיש בשעה שהם יוצאים, עליך להפסיק עד שיסתיימו. אבל אם שותתים תדיר, אפשר להקל. כן מבואר בשו"ת צי"א ח,א.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-13 16:33:36
כיצד להרים את צוואת הכלב בשבת ללא עירוב?
ב"ה שלום, אנו נמצאים כרגע בחו"ל ומתוגגרים במתחם דירות. המתחם מפוזר על פני 1 קמ"ר ובו כ-200 דירות בכ-10 בניינים. כל המתחם בבעלות חברת ניהול אחת ולמתחם כניסה אחת – הכל ללא עירוב. במתחם מפוזרים עמדות לאיסוף גללי הכלבים, כולל שקיות נתלשות מיוחדות – והבעיה היא כך: אם אשאיר את גללי הכלב על הרצפה/הדשא לעיני השכנים, יהיה בכך חילול ה' גמור (ראו כיצד מתנהג היהודי!) וכמובן במהרה אקבל קנסות כבדים. ואולם גם להרים את הגללים אי אפשר, שהרח זהן טלטול בכרמלית ללא עירוב … מה הפתרון?
שתי אפשרויות: א. לטלטל את הצואה ואת השקית פחות פחות מד' אמות, כלומר ללכת שתי צעדים ולעצור ושוב ללכת שתי צעדים ולעצור, עד שמגיעים ליעד. דבר זה מותר במקום צורך גדול. ב. לבקש מילד גוי שיעשה את הפינוי עבורך באופן קבוע, ותשלם לו על כך אחר השבת. גם זה הותר במקום צורך גדול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-12 15:13:53


