חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
עליה להר הבית- ספק כרת?
במאמר על העליה להר הבית, הרב אליעזר מלמד שליט"א כתב שמה שיש רבנים שמטיחים בעולים להר הבית בטהרה שהם עוברים באיסור כרת, הוא אחת משתיים: או ששכחו את ההלכה הנוגעת להר הבית, ולא עמדו על ההבדל שבין מחנה שכינה למחנה לוויה, ושכחו שיש מתירים להיכנס גם למקום המקדש עצמו, כך שגם הנכנס למקום המקדש הוא ספק כרת. השאלה שלי היא על המשפט- יש מתירים לעלות למקום המקדש עצמו כך שגם הנכנס למקום המקדש הוא ספק כרת. האם אכן יש כאלו שמתירים לעלות למקום המקדש עצמו בטומאה כאשר הדבר ספק כרת?? איך אפשר להקל בספק כרת?? אשמח לתשובתך… או שתסביר לי מה הכוונה האמיתית כי אולי לא הבנתי באמת למה כיוון הרב… תודה רבה!
אכן כן, לדעת הראב"ד שהיה מגדולי הראשונים בתקופת הרמב"ם, לאחר החורבן אין איסור כרת בכניסה למקום המקדש ('מחנה שכינה'). אמנם דעת רוב הראשונים כדעת הרמב"ם שקדושת המקדש קיימת גם בזמן החורבן ("קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא").
למעשה אין מי שמתיר כיום להכנס למקום המקדש. כוונת הרב אינה שאפשר להקל בספק כרת, אלא רק רצה לומר שבגלל דעת הראב"ד, אפילו הנכנס למקום המקדש עצמו אינו חייב בוודאות כרת, אלא זה ספק כרת.
ההבדל בין מחנה שכינה למחנה לויה: למחנה שכינה (שטח העזרה, כולל השטח שמקיף את העזרה – מקום החיל) מותר להכנס רק מי שנטהר מכל הטומאות, כולל טומאת מת. מטומאה מת אפשר להטהר רק על ידי אפר פרה אדומה, ואין לנו אפר כזה. אמנם למחנה לויה (שאר שטח הר הבית) מותר לטמא מת להכנס, ועל ידי טבילה במקוה כהלכה יכול להכנס גם מי שנטמא בשאר הטומאות (זב, זבה, נדה, יולדת, בעל קרי, משמשת ופולטת שכבת זרע).
ולכן רבנים רבים מאוד פוסקים שמותר להכנס להר הבית על ידי טבילה, ובלבד שלא נכנסים לשטח העזרה והחיל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-11-04 10:11:42
בית מדרש על תנאי
מה דינו של מקום שבתחילת הקמתו מייסדיו אמרו כי הוא יכול לשמש לכל מיני שימושים כגון אולם אירועים, משרדים, בית מדרש וכו' ומאז ועד היום הוא שימש באמת לבית מדרש אך המייסד אמר שזה יוכל בעתיד להשתנות ? מה מותר ומה אסור לקיים בו ? תודה
אין על המקום קדושת בית מדרש ולכן מותר לאכול ולישון בו ואף לשוחח בו בדברים שאינם תורה ותפילה. כמבואר בספר פסקי תשובות של הרב שמחה רבינוביץ חלק ב סימן קנא,כא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-11-03 15:41:20
נטילת ידיים לסעודה
אם אדם נזכר שלא ברך על נטילת ידיים לאחר שכבר התחיל לאכל. האם צריך לחזור ולברך? ומה לעשות אם עוד לא התחלתי לאכל ?
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-11-03 10:33:34
תפילין בעמידה
בהמשך לשאלה שנשאלה בעבר על ידי: "האם יש מקום להקל לספרדי להניח את תפילין של יד בעמידה ?" ולתשובת הרב אורן מצא: "אם יש לך מנהג אבות או מנהג עדה ברור, צריך לעשות כפי המנהג. אבל אם אין לך כזה, אפשר להניח בעמידה כפי שנהגו בחלק מעדות הספרדים (תוניס, מרוקו, אלג'יר ועוד)", אשמח לדעת בבקשה היכן כתוב שהתוניסאים נהגו להניח בעמידה ? תודה רבה
בדקתי ב'גוגל' וכך ראיתי. לא בררתי את העניין היטב, רק רציתי לבדוק האם יש בזה מנהג ברור אצל הספרדים, וראיתי שלא.
יש לציין שמנהג לא נקבע לפי מה עשו בעבר בתוניס או מקום אחר, אלא לפי מה שנוהגים בפועל כיום. לכן אתה יכול פשוט לשאול תוניסאים רציניים מה הם עושים. אם כל אחד יגיד לך משהו אחר, סימן שאין בזה מנהג ברור, ולכן אם אתה תוניסאי ואין לך מנהג אבות ברור במשפחתך, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-11-02 14:56:38
שבת
מה הטעם היום להדלקת נרות שבת הרי יש לנו חשמל כל היום, אז ממילא גם בשבת אין לנו עונג שבת מהנרות וגם לא כבוד שבת. וגם אין שום תוספת של שלום בית מהדלקת הנרות כי יש אור ממילא.
אתה צודק, ולכן כתב הרב מלמד בפניני הלכה שבת א' ד,ה שבמקום הצורך ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת נורת להט חשמלית, והוסיף שלכת' טוב להדליק את נורות החשמל יחד עם הדלקת הנרות. כמו כן אישה ששכחה להדליק נרות, כתבו הפוסקים שתקנוס עצמה ותדליק מכאן ואילך נר נוסף (רמ"א רסג,א), וכתב על זה הרב מלמד (שם סוף הלכה ג') שזה רק אם לא היתה גם תאורת חשמל. ואחרי כל זה, מוסכם גם כיום שיש להדליק נרות רגילים מפני שכך תקנו חכמים ואין לנו הכוח לבטל תקנתם, ויתכן שאין תאורת החשמל נחשבת ממש כמו נר (עיין בפניני הלכה שם. אפשר להכנס דרך האתר של הישיבה). אמנם יתכן שכשתקום הסנהדרין במהרה בימינו, יאמרו שהעיקר האור ולא הנרות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-31 16:27:39
גזל
במבצע צוק איתן הביאו לישיבה בדי ציצית מנדפות ופתילי ציצית לעשות בשביל חיילים בשטח, אחרי שעשיתי כמה ציציות לחיליים לקחתי לי בגד בשביל לעשות לעצמי ציצית. האם זה גזל?אם כן למי אלי להחזיר את הבגד?
תלוי במי ששילם על הציציות, אם לא אכפת לו שמי שעושה ציציות יקח אחד לעצמו, אין זה גזל. וכיון שאין אנו יודעים האם אכן כך, אחרי שאתה עושה תשובה שלמה על הדבר, תשתמש בציצית רק כשאתה חייל (מילואים או סדיר), או שתיתן לחייל אחר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-27 20:24:31
עמידה בהנחת תפילין
האם יש מקום להקל לספרדי להניח את תפילין של יד בעמידה ?
אם יש לך מנהג אבות או מנהג עדה ברור, צריך לעשות כפי המנהג. אבל אם אין לך כזה, אפשר להניח בעמידה כפי שנהגו בחלק מעדות הספרדים (תוניס, מרוקו, אלג'יר ועוד).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-26 09:09:38
מטפחות ס"ת
שלום אצלנו בבית כנסת בוכרים, בחג שמחת תורה, מכרו מטפחות של ספר תורה (תרומה לבהכ"נ), על מנת שיחזירו אותם במוצאי חג שמחת תורה. אני זוכר שכך גם היו נוהגים בבוכרה. המטפחות האלו היו כסגולה או קמיע, ולא בשביל ליהנות בתשמישי חול. שאלה 1. האם יש התר בדבר? שאלה 2. מהי כוונת הכתוב בש"ע סי' קנ"ג סעיף ו' – "מכרו מטפחת – לוקחין בדמיו ספרים" האם מותר למכור מטפחות של ספרי תורה לחולין? תודה מראש יהודה
למטפחות הללו יש דין תשמישי קדושה כיון שהיו תשמיש של ספר התורה. לכן אם המטפחות שייכות לאדם פרטי, יש על הכסף שקנו אותם בו קדושה, ומותר לקנות בכסף זה רק דבר שקדושתו גבוהה מקדושתן ('מעלין בקודש ואין מורידין'), כגון חומשים, כמבואר בשו"ע קנג,ב. אמנם אם המטפחות שייכות לציבור, יכולים הגבאים או רב בית הכנסת לעשות במעות כרצונם, כמבואר בשו"ע קנג,ז ובספר פסקי תשובות קנג,יא. ואם המטפחות נקנו מתחילה על דעת למוכרם, אין על דמיהם קדושה, כמבואר במ"ב,סב.
לסיכום, תשובה לשאלותיך: מותר למכור מטפחות של ספר תורה בשביל תרומה לצרכי בית הכנסת, והלוקח שמתכוון להחזיר המטפחת לספר התורה, לא ישתמש בה תשמיש של חול, ועיין בזה בשו"ע וברמ"א קנד,ח שיש מקום להקל בזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-26 08:33:17
תנועת נוער מעורבת
שלום הרב. מה המקום של תנועת נוער מעורבת מבחינת ההלכה?
הדבר מותר רק במקום צורך גדול, כגון שבלא זה הנוער ידרדר מבחינה תורנית ואף יבוא לידי התבוללות, כמציאות בחו"ל. עיין בפניני הלכה ליקוטים ג' ו,כ. וכן בשמחת הבית וברכתו ד,ט. ניתן להיכנס לספרים דרך האתר של הישיבה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-22 20:10:52
יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל
כבוד הרב שלום רב! לפני שנתיים בעלי, אני וביתי עברנו לגור מת"א לארה"ב. אנחנו משתדלים להגיע בחגים לארץ ישראל כדי שנוכל לחגוג אותם עם כל המשפחה שלי. וכן בעתיד אנחנו מתעדים לחזור לארץ ישראל ב"ה (אין לנו תאריך חזרה כרגע קבוע), האם עלינו לחגוג יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל? אציין, ששמירת יום טוב שני של גלויות מאד לא נעימה עבורי ומעכירה לי את אווירת החג. תודה מראש על התייחסותך!
כיון שגרתם בארץ שנים רבות ואינכם מתכוונים להשתקע בחו"ל אלא לחזור לארץ ישראל, אינכם צריכים לנהוג יו"ט שני של גלויות כשאתם בארץ, כמבואר בפניני הלכה 'מועדים' ט,ח (אפשר להכנס לספר דרך האתר של הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-19 18:57:06
הלכות סוכה
שלום וברכה,בעקבות דיון שערכנו לאחר עיון בפניני הלכה ברצוני לברר האם מותר לצפות בסרט של חול בסוכה? לאחר העיון בפניני הלכה ראינו כי מותר לשוחח עם חבר ואף לשחק בסוכה במשחקי קופסה האם גם סרט נכלל תחת התרים אלו? אציין כי גם בסלון ביתנו אנו צופים בסרטים. תודה מראש חג שמח.
אמנם אני מבין את המסתייגים מהדבר, כיון שסרטים נותנים תחושה חזקה יותר של 'חול', אבל למעשה נראה לי שהדבר מותר. עם זאת במקום שהדבר לא נהוג, נראה שיש להחמיר ולא לראות סרט בלא אוזניות, כיון שבעיני השומעים את קולות הסרט מבחוץ נראה הדבר כזלזול בסוכה, וממילא יש בזה צד של חילול ה'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-18 19:13:58
הנחת תפילין בזמן עלייה לרגל
ידועה המחלוקת בין הבית יוסף לבין והרמ"א בנושא הנחת תפילין בחול המועד. אם מעמיקים בסוגיה רואים את מחלוקת רבי יוסי ורבי עקיבא בנושא מהו אות ואם יש אות בחול המועד. כי אם יש אות הרי אין חובת הנחת תפילין. אם מעמיקים בנושא, וזה כבר מזווית ראייה פרטית שלי, שייתכן והיא מוטעית, ניתן להסתכל על הדיון בנושא מצוות שהזמן גרמא והאפשרות שנשים יניחו תפילין. האם ייתכן שפה טמון המפתח שלמעשה אין להניח תפילין בחול המועד? בכל אופן – האם יש מקור (שלא עלה בכוחי למצוא) שמביא ראייה על מה שנעשה בזמן בית המקדש בזמן העלייה לרגל. האם גם אז הייתה מחלוקת או שהייה מנהג אחיד ומוסכם.
אינני רואה קשר למצוות שהזמן גרמן. לגבי מה שנעשה בזמן בית המקדש אינני יודע, מן הסתם היה מנהג מוסכם, שהרי היתה סנהדרין. הלכה למעשה כדאי לעיין בפניני הלכה מועדים י,ב ובהערה (ניתן לקרוא בספר דרך האתר של הישיבה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-18 16:45:14
בישול בשבת
יש אחרונים המתירים לאכול אוכל שבושל בשבת במסעדה? ידוע שלא נפסק להלכה
המקרה: מסעדה שטבח יהודי מבשל בה בשבת תבשילים שנועדו גם לצורך הסועדים במוצאי שבת.
בשו"ת הר צבי או"ח,קפ היקל בזה כל זמן שחילול השבת לא נעשה לרצונם של הנהנים ממנו במוצ"ש. גם במנוח"א כה,ג נטה להקל. אך כפי שציינת הדעה העקרית אינה כמותם. עיין בפניני הלכה שבת ב' כו,ז (אפשר לקרוא בספר דרך האתר של הישיבה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-17 20:45:10
פדיון נפש
שלום וברכה, מה הכוונה פדיון נפש? האם צריך לעשות פדיון נפש דווקא על ידי מטבעות כסף או שאפשר גם בשטרות? אצל מי כדאי לעשות פדיון נפש?
פדיון נפש על תרנגול מטרתו, להעביר את הדין שהיה ראוי לבוא על האדם, שיבוא על התרנגול. אפשר לעשות כן גם בכסף, שהרי הכסף נקרא 'דמים' מלשון דם שבזכותו אנו חיים (ונותנים אותם לעני). כמו כן נתינת הכסף לצדקה נועדה להרבות זכויות כדי להינצל מן הדין. אפשר לעשות גם בשטרות, שהרי השימוש שלהם בדיוק כשל מטבעות, שהעיקר הוא שהעני יוכל להשתמש בכסף. אפשר לעשות פדיון נפש לבד לפי נוסח הכפרות הכתוב במחזורים של יום כיפור.
יש לציין שעם הפדיון נפש צריך גם לעשות תשובה ולהתפלל לרבונו של עולם, שכן דוקא "תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-16 03:38:53
ערב שבת
האם ראוי ונכון לילד שלפני כחודש היה לו בר מצווה להתענות בערב שבת כדי שיהיה מספיק רעב לשבת
כל מה שאסרו חכמים הוא דוקא סעודה גדולה, אבל ארוחה רגילה מותרת מעיקר הדין, אלא שאמרו חכמים שמצווה להימנע גם מארוחה רגילה בשלוש השעות שלפני השקיעה, כדי להגיע לסעודת השבת עם תיאבון. אמנם מעט עוגות ופירות אפשר לאכול עד כניסת השבת, ובתנאי שאכילתם לא תפגע בתאבון של סעודת השבת (פניני הלכה שבת א' ב,ז. אפשר לקרוא בספר דרך האתר של הישיבה).
איני רואה כל הבדל בזה בין אדם בוגר לילד שזה עתה מלאו לו 13 שנים.אכן ראוי לחנכו לגמור את סעודתו עד ג' השעות שלפני השקיעה, ובזמן הזה להסתפק בעוגה וכד'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-14 08:41:43
ברמן
שלום הטוש"ע פוסקים שיש עדיפות בנתינת הזרוע, הלחיים והקיבה לכהן ת"ח על פני כהן עם הארץ. האם כך גם בשאר מתנות הכהונה? אם כן, מדוע כתב הרב מלמד דין זה רק בפרק של הזרוע, הלחיים והקיבה (פנה"ל ליקוטים א פרק יג הלכה ט)? תודה מראש.
בגמ' חולין קל: מבואר שבמתנות כהונה יש להעדיף כהן ת"ח, שכן תכליתן "למען יחזקו בתורת ה' ". וכ"פ תס', רמב"ן ועוד על פי המשנה חלה ד,ט. אמנם הרמב"ם בהלכות תרומות ו,ב ועוד ראשונים השמיטו הלכה זו (ראה פירוש המשניות לרמב"ם חלה שם ורדב"ז לרמב"ם שם). השו"ע פסק לגבי הזרוע והלחיים והקיבה להקדים כהן ת"ח, ולכן הרב הביאו בזה. אך בשאר מתנות כהונה אין פסיקה ברורה.
יש לציין שהדברים אמורים דוקא במתנות כהונה שהן חולין גמורים כהנ"ל וכראשית הגז. אבל מתנות שאסור לאוכלן בטומאה כתרומה וחלה, אסור ליתן לכהן עם הארץ, שמא יאכלם בטומאה (רמב"ן, רמב"ם שם).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-13 08:49:09
הולכת ספר תורה בעזרת נשים
שלום, לאחרונה עברתי לישוב שבבית הכנסת שבו נשים יושבות לצד הגברים ובהולכת ספר תורה החזן היה עובר דרך עזרת נשים כדי שיוכלו לנשקו. כיום החליטו להעביר את הספר מהחזן לאחת הנשים, היא מוליכה אותו בצידן ולבסוף מחזירה לעזרת גברים להמשך הולכה. האם דבר זה מותר? מה הצד להחמיר או להקל אם יש? ומה לעשות אם אסור? (לצאת בזמן זה וכד') חשוב לומר שבישוב זה יש רק בית כנסת אחד.
כל עוד יש עזרת גברים ועזרת נשים לחוד, מותר גם לנשים להוליך את הספר בצידן. הצד להחמיר בזה על פי ההלכה, הוא מפני שאין הדבר מקובל, ולמנהג ישראל יש תוקף. מכל מקום, אם הדבר נעשה מתוך יראת שמים, זה בסדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-12 20:36:38
רחיצת פה ביוה"כ
שלום לכם הרב מתיר בספרו רחיצת שיניים לאיסטניס עם מים ומעט סבון, כדי שלא יהיה ראוי לשתיה. לכאורה גם מים עם מעט מי פה, ולי מוכרים רק "טיאדנט", הם אינם ראויים לשתיה כלל, ולאו דווקא סבון. דבר נוסף. מן המציאות רחיצת שניים פרושה המעשי הוא שטיפת הפה, ואני מבין שזה כלול בהיתר של רחימת השיניים. בברכת כהנים ברכת כהן הדיוט מאיר לובין
לדעת הרב מלמד משחת שיניים צריכה הכשר כיון שהיא נותנת טעם טוב בפה (פניני הלכה פסח ח,ט). ואף שמעדיפים לא לבולעה, מ"מ אי אפשר לומר שטעמה 'פגום לגמרי' ושהבולעה 'יחוש טעם רע'. להיפך, אנשים מעוניינים בטעמה הטוב שישאר בחלל הפה. ואילו למים עם סבון יש טעם מאוד לא נעים!
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-10-05 11:04:09
שתיית מים ע"י שליח ציבור בעת חזרת הש"ץ
האם יכול שליח הציבור בתפילות ראש השנה ללגום מעט מים בעת חזרת הש\"ץ אם גרונו ניחר וקשה לו להמשיך בתפילתו. ומה לגבי ברכה.
תפילת חזרת הש"ץ דינה כתפילת עמידה לכל דבר, ובתפילת עמידה אסור להפסיק בדיבור, ואף במעשה אין להפסיק לכת'. אמנם אם יש בדבר צורך גדול, שבלא זה התפילה לא תהיה יפה כראוי, אמר לי הרב מלמד שיש מקום להתיר לשתות באופן שלא צריך לברך. וזה אחת משתיים: 1. אם השתיה מועטת והכוונה בה רק להרטיב את הגרון כדי לא להיות צרוד. 2. פעמים רבות שתיה כזו מועילה גם לצימאון, ואזי צריך לברך. והפתרון לכך, לברך לפני תחילת התפילה ולכוון על מה שיצטרף באמצע. במקרה כזה צריך שהשתייה תהיה במתחם בית הכנסת ולא מחוץ לו, כיון ששינוי מקום מצריך ברכה נוספת (פנה"ל ברכות ט,ז).
לגבי שתיה לפני קידוש: שתיה שאינה לצימאון מותרת, ושתיה לצימאון אסורה לאחר תפילת שחרית אא"כ הוא צורך גדול. וכיון שהמקרה שלנו הוא צורך גדול, מותר לשתות בחזרת הש"ץ של שחרית (מ"ב הלכות שבת רפו,ט. ספר פסקי תשובות רפו,ט). וגם לגבי חזרת הש"ץ של מוסף ניתן להקל, שאולי חיוב הקידוש חל דוקא משסיים את התפילה, וכיון שתפילתו העיקרית של החזן היא חזרת הש"ץ, יש מקום להקל כל שלא סיימה (הרב מלמד).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-09-26 14:17:42
מזגן מעל הסוכה
אני גר ברב קומות ויש לי סוכה שיוצאת מאחד החדרים השכן שמעלי הרכיב מזגן מעל הסוכה ומסרב להעתיקו למקום אחר מה דעת תורה במצב זה לא מצאתי מענה בספר פניני הלכה סוכות שברשותי תודה שרייבר דוד
בפניני הלכה פרק ב סעיף יא מבואר שסכך פסול פוסל בד' טפחים (30 ס"מ) ולכן אסור לשבת ולישון תחתיו, ולכת' גם אם רוחב מקום הפסול הוא ג' טפחים אין לשבת ולישון תחתיו. ולכן אין לשבת בדיוק מתחת המזגן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2016-09-25 17:23:32


