חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
יהרג ואל יעבור בגויים
שלום כבוד הרב, ראשית אפתח בדברי תודה והערכה על המפעל הענק, מעיין שופע של הלכה מבוארת מובנת ונעימה בפרקי "פניני הלכה". ברמה האישית אני לומדת המון ומתקדמת בעבודת ה' שלי בזכות פסיקותייך. רציתי לשאול בעניין שפיכות דמים שבה נצטווינו "יהרג ואל יעבור". אך לא מצאתי מקור להתייחסות להריגת גוי. האם גם כשאומרים לאדם מישראל להרוג גוי- האם גם אז עליו להיהרג, או שמא מאחר והוא אינו יהודי, אינו חייב למסור נפשו עליו. שאלה נוספת אם יורשה לי לשאול- בעניין קניין מגוי (כגון: ערבי ישראלי שגר בארץ, בחיפה, בעכו, בעיר העתיקה או באמצע הכביש ביו"ש) האם מותר לקנות ממנו? תודה רבה מראש, כבוד הרב.
הריגת גוי- אין עליו הכלל של יהרג ולא יעבור. ונחלקו הפוסקים האם האיסור להרוג גוי הוא מדאו' או מדרבנן, ואין על ההורגו עונש מיתה בבית דין. כמו כן מעיקר הדין אסור להציל גוי בשבת אם הדבר כרוך בחילול שבת ואין בדבר משום חשש איבה (מסיבה זו מקלים בימינו).
קניה מגוי- אין איסור לקנות מגוי, אבל יש להעדיף לקנות מישראל כשהדבר אפשרי, כמבואר בפניני הלכה העם והארץ פרק ח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-06-03 18:10:00
נופש התשעה באב
שלום , אשמח לתשובה . יש לנו נופש משפחתי לאילת מהעבודה והתאריך הוא או בשלושת השבועות שלפני תשעה באב שאלו הם ימים מסוכנים או ביום של הצום תשעה באב. השאלה האם מותר לנסוע לנופש בתאריכים אלו? בגלל שהצום הוא דחוי?( אנחנו נצום )
לא שייך בתשעה באב, אבל בשלושת השבועות מותר אם אין תאריך אחר. מבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה זמנים, שאין הסכנה בימים אלו גורמת שלא ללכת כלל לים, אלא שצריך להזהר יותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-06-03 06:47:45
היסח הדעת חלקי – המשך
תודה על התשובה, אבל יתכן שהשאלה לא הובנה, אני אנסה לחדד: לא מדובר על ספק. מדובר שהיתה החלטה ברורה ומוחלטת שלא לאכול יותר מהמאכל הראשון, ואחר כך התחרט. השאלה האם בזכות זה שהברכה עדיין בתוקף ביחס למאכל השני, אפשר לאכול מהראשון ללא ברכה או שלא.
השאלה הובנה. כתבתי את הכלל של היסח הדעת, אם היה כלל נוסף הייתי מזכירו.
במילים אחרות- הפוסקים נתנו כללים בדין היסח הדעת, ואיני מכיר יוצא מן הכלל המתאים לשאלך (חיפשתי קצת לכבודך בפעם הקודמת), ממילא במצב שהצגת נחשב היסח הדעת ויש לברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-06-02 18:39:13
קוטלי זרע שימוש בשבת
באישור רב אני משתמשת בקוטל זרע בשם VCF האם יכולה להיות בעיה לשימוש בשבת תודה
מותר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-06-01 10:57:47
היסח דעת חלקי בברכה ראשונה
אדם בירך ברכה ראשונה על שני מאכלים שברכתם זהה. באמצע אכילת המאכל הראשון החליט שלא לאכול יותר ממנו, והמשיך באכילת המאכל השני, ואחר כך התחרט ורצה לחזור לאכול מהראשון. האם נחשב שהסיח את דעתו מהמאכל הראשון ואסור לאוכלו, או שמכוח זה שהברכה עדיין חלה על המאכל השני זה יהיה מותר?
כך מבואר בפניני הלכה ברכות ט,ו- אם היה היסח הדעת גמור, היינו שגמר בדעתו שלא לאכול יותר מהמין שלפניו, צריך לברך עליו שוב. אבל בהרבה מקרים מדובר על ספק היסח הדעת, ובמקרה כזה עדיף שלא יאכל עוד מהמאכל שהסיח דעתו ממנו. אך אם מתעקש לאכול ממנו, לא יברך, או שיברך ברכה אחרונה ויצא מביתו ויחזור. דוגמאות לספק היסח הדעת- כגון שמכיר בעצמו שגם לאחר שמחליט שלא לאכול יותר, עלול לחזור בו. וכן כגון שזו סעודתו, ובסעודה כידוע נוטים להיגרר לאכול עוד גם לאחר שהחליטו לסיים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-06-01 04:31:36
שיעור מלאכת דש בתרמילי קטניות
בפניני הלכה הלכות שבת פרק יז כתוב שיש דישה מהתורה בהפרדת גרעינים מתרמילים (אם התרמיל אינו ראוי לאכילה), אך זאת רק ביחס למפרק בכמויות מסחריות. ולא נתברר לי המקור לכך, שהרי שיעור הדש הוא בגרוגרת, וזו בוודאי אינה כמות מסחרית. תודה, יצחק
המקורות הובאו בספר ובהרחבות, כמו למשל צמח צדק, כלכלת שבת, שש"כ ג,הערה קד ואז נדברו יב,ז. האיסור בגרוגרת זה כאשר דש באופן האסור, כלומר למסחר או פרי שהדרך לדושו למסחר ולא מפרקו אחד אחד. אבל אם דש באופן המותר, אין איסור כלל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-30 07:52:12
הנחת עציץ שאינו נקוב על הקרקע
בשו"ע או"ח סי' שלו סעיף ח מפורש שאסור להניח עציץ שאינו נקוב על הקרקע (אמנם, כנראה מדרבנן). ובפניני הלכה ראיתי בפרק יט סעיף י שלענין הנחה על גבי הקרקע יש התיחסות רק לעציץ נקוב, ומשתמע שביחס לעציץ שאינו נקוב הדבר מותר. תודה.
אם העציץ אינו נקוב בתוך כלי שאינו מחרס או עץ אלא מתכת, זכוכית או פלסטיק- מותר כפי שכתב הרב (התייחס רק לפסטיק כיון שזו המציאות הרווחת).
הרב שלח בהערה להרחבות, וכך כתוב שם:
י, ה – עציץ מעץ או חרס שאינו נקוב
נחלקו בגמ' מנחות פד, ב, י"א שעציץ חרס נחשב כנקוב גם כשאינו נקוב (וכך הלכה לרש"י גיטין ז, ב). וי"א שרק עציץ עץ נחשב כנקוב גם כשאינו נקוב (וכן הלכה לר"ת שם). ולכן בשו"ע שלו, ח, החמיר שלא להגביה מהקרקע עציץ מעץ או חרס גם כשאינו נקוב (לפי באור המ"א והגר"א ובאו"ה). לפי"ז אם העציץ שאינו נקוב עשוי ממתכת או זכוכית מותר להגביהו (ארח"ש יח, הערה מא). (אמנם אם נאמר שהשו"ע החמיר משום גזרה אטו נקוב, וכך אפשר לפרש לפי הרמב"ם, אזי בכל שאינו נקוב יש להחמיר. ע"כ דברי הרב. ולמעשה פסק להקל כיון שהוא ספק דרבנן).
י, ו – עציץ חרס שאינו נקוב ובו אילן גדול
בירושלמי פ"ק דערלה, מבואר שעציץ מחרס שאין בו נקב שיש בו אילן, דינו כעציץ נקוב. שכל דין נקב שייך רק בשתיל רך, אבל באילן, נחשב כנקוב. (ומשמע מהרמב"ם שאף במתכת נחשב כנקוב, ולרא"ש רק בחרס נחשב כנקוב. ויש אומרים שגם בעץ נחשב כנקוב). וכתב בארח"ש יח, כב, למעשה, שאם הוא ממתכת או פלסיק קשיח, נחשב שאינו נקוב. ועי"ש בהערה לו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-30 05:52:39
הר הבית
האם מותר לעלות להר הבית בתשעה באב? ואם כן איך טובלים בתשעת הימים?
מותר לטבול ולעלות להר בתשעה באב. אם יש צורך מותר לטבול בערב תשעה באב, ובלבד שאין סימני קרי מהלילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-27 18:44:29
בורר בשבת
כבוד הרב שלום, כאשר בורר 2 מיני אוכלין, כגון בוטנים ושקדים ומוציא בידו את מה שבגינו הוא פסולת ( לא מעוניין מסיבה צדדית ) ומניח את האוכל בצלחת ואוכל לאלתר. האם עבר על דרבנן או דאורייתא. תודה וברכה
לרוב רובם של הפוסקים עבר באיסור תורה. אבל כיון שיש מי שאומר שזה מותר, לכן בדיעבד מי שברר בידו פסולת מאוכל או מאכל שלא רוצה ממאכל שרוצה, אם עשה כן לאלתר, לא חייב להחזיר את האוכל לתערובת כדי לא להנות מהאיסור שעשה, אלא יכול לאכול את מה שברר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-27 10:27:50
הר הבית
איזה מצווה אני מקיים שאני עולה להר הבית?
מצוות דאו' של יישוב הארץ, וכפי שכתב הרמב"ן "ולא נעזבנה ביד האומות או לשממה".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-24 13:52:54
מניין מחוץ לבית הכנסת
בישוב שלנו ישנם שיעורים בערב בבית הכנסת בחלק מימות השבוע ולאחריהן נקבעה תפילת ערבית מאוחרת (2130) קבועה. בפועל תפילה זו מתקיימת רק בחלק מימות השבוע (וגם זה לעיתים באיחור ועם השלמה של אנשים שהתפללו) כאשר בשאר הימים לא מתאספים מספיק אנשים למניין. האם ניתן/כדאי/אסור לקיים תפילת ערבית ברחובה של עיר (ליד בתי התושבים) במקום בבית הכנסת – כאשר למניין זה יגיעו יותר אנשים והוא לא יתבטל – או שעדיף להשאיר את המניין בבית הכנסת – גם לטובת הלומדים שלא יפספסו מניין (כאשר מתקיים) וגם כי זה בית כנסת – גם במחיר ביטול המניין לגמרי כמה פעמים בשבוע?
שיקול לא פשוט, יש להתייעץ עם רב היישוב שהוא ודאי יודע יותר טוב ממני מה נכון לעשות ביישוב שלו. לפעמים השאלה אינה נכונה כי אפשר למשל לקיים מניין לפני השיעור ולא דוקא אחריו, או שרב היישוב יודע לשער שאם המניין ישאר בבית הכנסת, במשך הזמן יהיה מניין קבוע, וכד' דברים שרק רב המקום יכול לחשוב עליהם.
אמנם כיון ששאלת, הענה לך את הנלע"ד שבמקרה הזה עדיף להתפלל במניין בטוח בחוץ, מאשר בבית הכנסת. אך זה בתנאי שאין חשש שאפילו אדם אחד לא יבוא בגלל זה לשיעור באופן קבוע. לגבי התפילה בחוץ- יש להשתדל שיהיה כמה שיותר סמוך לקיר ואם אפשר לשתי קירות (בצורת ר) שבזה נחשב פחות כמתפלל בשדה, וממילא יש בזה פחות חוסר דרך ארץ.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-23 13:57:07
הר הבית
מדוע רוב הפוסקים בדרנו אוסרים עלייה להר הבית והרי הרמב"ם עצמו עלה להר הבית?
איני בטוח שהרמב"ם רלוונטי לדיון, כיון שהטענות הם שתיים: 1. לא בטוח שאנו יודעים היכן מותר ללכת. ויתכן שהרמב"ם ידע, ויתכן שחשב שידע וטעה. 2. אנשים שלא מקפידים על טבילה עלולים לעלות בעקבות עלייתנו. וכיום אכן יש מקום לטענה זו יותר מתקופת הרמב"ם.
כמובן שלמעשה אנו סוברים שראוי ונכון לעלות להר, כיון שכל הספקות אינם עולים כנגד החשיבות הגדולה של העלייה. ונראה שככל שהזמן עובר, יותר רבנים מקבלים דעה זו, או עכ"פ לא מורים שאסור לעלות. יש בזה הבדל בולט בין רבנים מבוגרים שהתרגלו לאיסור שהיה רווח שנים רבות לפני שהרב גורן ברר את המקומות המותרים (ולוקח זמן עד שדבריו מתפרסמים ומתבררים), לבין רבנים פחות מבוגרים שפחות התרגלו לאיסור וממילא יותר פתוחים לשינוי שנוצר עם השנים. זו נקודה חשובה, להבין את הצד הפסיכולוגי שעומד מאחורי שינויים בפסיקת הלכה. יש חשיבות גדולה לשמור על הדברים הברורים, וממילא יש קושי לשנותם. הקושי לשנות הוא דבר מבורך ששמור על התורה וממצריך את המשנים לברר את דבריהם כראוי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-22 19:33:55
תפילת ערבית
לפני תפילת ערבית כותב הרב אליעזר שהראשונים אומרים לומר שלושה פסוקים הפותחים ב"והוא רחום", תלמיד העיר לי שזה שני פסוקים, האם נכון הדבר שהראשונים אמרו לומר שלושה פסוקים אך האשכנזים אומרים שניים תודה רבה!
נראה שזו טעות בספר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-22 06:49:58
הפקדה וחיסכון בבנק
שלום וברכה. האם מותר להפקיד ולחסוך בבנק מידי חודש? האם יש בזה בעיה של ריבית?
מותר. יש לבנק היתר עסקה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-21 19:48:25
הר הבית
שלום הרב! אני עולה להר הבית ומתעוררת לי השאלה: האם יש ענין לעלות כל יום(או לעיתים קרובות) להר הבית?!
ודאי שיש עניין לעלות לעיתים קרובות. הדבר תלוי בטירחה שדורשת העליה, כמה אתה קרוב להר וכד'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-21 17:53:20
טלפון בשבת
האם מותר לענות בטלפון בשבת שאמא בבית חולים
כן, יש לענות בשינוי, וצריך להודיע למי שעלול לטלפן שיטלפן רק אם מדובר על צורך גדול. אם אין אפשרות להודיע, מותר, כי אולי מדובר על צורך גדול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-18 10:04:18
הלכות שבת
מודע הפיתרון שנתן הרה"ג מלמד לאדם ששכח לכבות את המנגנון הארה במקרר לפני שבת הוא להוציא את השקע בשינוי הרי לכאורה אם הנורה היא לא להט ויש אור במטבח מותר לפתוח את המקרר בשינוי שהרי זה שבות דשבות במקום מצווה/צורך גדול ובנוסף ופסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן מותר? תודה רבה.
נורת המקרר בהרבה מקרים היא להט (אולי תמיד). כמו כן לדעת הרב מלמד גם אם אין בה חוט להט, יד הסוברים שכל מוצר חשמלי הוא איסור דאו' על העליונה. כמו כן בכלל לא פשוט לומר שהוא לא ניחא ליה גם אם יש אור בחדר.
למעשה- אם מדובר על נורת להט, אפשר לבקש מילד קטן שיפתח בשינוי. ובשעה"ד אם אין קטן, אפשר לפתוח בשינוי ולסמוך על הפוסקים שפס"ר דניח"ל בדרבנן מותר. ואם אינה להט ואין אפשרות ע"י קטן, גם גדול יכול לפתוח בשינוי כיון שבכה"ג המחלוקת לגבי הנורה יורדת למחלוקת בדרבנן. כמו כן אם פשוט לו שעבורו אין לו שום תועלת באור שבמקרר כשיש אור בחדר, יכול לפתוח בשינוי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-17 06:06:28
טבילה בריב
שלום כבוד הרב אני ובעלי כאשר רבים או מתווכחים מתבצרים כל אחד בעולמו.הגיע זמן הטבילה ואנחנו לא מדברים כבר כמה שבועות, האם אני צריכה לטבול?
ודאי. את חייבת לטבול ולומר לו בדרך פיוס שטבלת כדי להיות איתו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-14 20:31:42
ושונא מתנות יחיה
שלום וברכה. מה כוונת הפסוק "ושונא מתנות יחיה"? אדם שמקבל מחבירו או מאדם שלא מכירו אוכל או שתיה או מתנה האם צריך לסרב?
אין צורך לסרב לקבל מתנה, כוונת הפסוק היא להדריך את האדם איך להתייחס למתנה. האדם צריך לחיות בזכות עצמו. אדם שחי על סמך אחרים, יש בזה צד של מיתה, כיון שמראה בכך שאינו יכול לחיות בזכות עצמו (מהר"ל). ולכן אדם שמקבל מתנה יכול וראוי לשמוח ממה שקיבל, אבל היחס הבסיסי לעצם הצורך בקבלת מתנה, צריך להיות שלילי. לא לקוות לקבל מתנות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-05-13 20:23:18


