חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הצבעה
שבוע טוב. אדם שמצביע למפלגה דתית או חרדית זוכה לגן עדן? בשורות טובות
כדי לזכות לגן עדן צריך לעשות הרבה יותר מאשר להצביע בבחירות למפלגה דתית
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-20 20:11:23
הדלקת נורה ביום טוב
ב"ה שלום. קראתי בספר של הלכה של רבני בוכרה אם אני לא טועה, שמותר להדליק נורה ביום טוב, הוא הסביר, בערך, שחיבור שני החוטים זה בדיוק כמו הדלקה מנר לנר, השאלה שלי האם כולם מסכימים לזה ? האם אין פה בעי'ה אחרת של בונה ? האם יש מחלוקת בפוסקים לגבי זה או שכלל לא דיברו על זה. האם ניתן לדעת מה דעת מרן או רמ"א או רבי שניאור זלמן בעל התניא בנושא ? כמובן שלא הי'ה בזמנם חשמל אבל האם היסוד להתיר או לאסור את הנורה נמצא בדבריהם או לא ? מסקרן אותי מאוד לדעת כי אני הולך לפי פסקי בעל התניא במיוחד מה דעתו בנושא, האם מותר לי להדליק ביום טוב נורה או אסור, אין לי מושג איפה ניתן לעיין בנושא הזה, אשמח קצת לקבל מקורות אם אפשר. בברכה
אביא לך כאן מספרו החשוב של הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה הרחבות פרק ה, סעיף ה, ד.
יש שרצו להתיר הדלקת נורה חשמלית ביו"ט משום שהאש כבר קיימת בחוטים ובסגירת המעגל אינו מוליד אש אלא מעבירה ממקום למקום. וכ"כ אבן יקרה (ח"ג קסח); ומצור דבש (אב"ד דמצרים סי' י); שו"ת פרחי כהונה (הודפס בקזאבלנקה א, סד); הרב יוסף משאש בשו"ת מים חיים (או"ח צד); משפטי עוזיאל (א, יט). אמנם פוסקים רבים דחו את דבריהם, שכן במציאות החשמל נוצר רק בפגישת חוטי החשמל.
ויש אחרונים שהתירו מטעמים אחרים: הרב צבי פסח פרנק בירחון קול תורה (תרצד, חוברת א-ב) התיר הדלקת חשמל אע"פ שמוליד אש, כיוון שאין כאן הבערה בידים ממש, אלא גרמא בלבד. וז"ל: "ולפי"ז יש לדון דבסבובו להכפתור שבתוך המעריך – אינו אלא גרמא… שזה המדליק מסלק הגשר אשר דרך בו יעבור הזרם… ומכל שכן לענין כיבוי".
וכן כתב להתיר בעל ערוה"ש (תשובה מתוך כתב העת בית ועד לחכמים שנה א, גליון א, ניו יורק שבט תרסג; הובא בספר 'כתבי ה'ערוך השולחן' בחלק השו"ת סימן ז), וז"ל: "להדליק אור העלעקטרי ביו"ט נראה לענ"ד להתיר, ואין מוליד אש ביו"ט כמו בחיכוך עצי גפרית, דבשם אין בהעצים כח עצם האש אלא שיסוד האש בו מרובה, ומהתחככו נולד אש. אבל בזה העלעקטרי יש כח אש ממש אלא שאינו מאיר, ובהפגש השני כוחות הנגדיים זה לזה החיוב והשלילה יצא האש לפועל ממש והמה כגחלת אשר ע"י נפיחות הפה יצא השלהבת, שאינו נולד… ואפילו אם נאמר שהוא גורם להולדת האור, לא אשכחן גרמא דאסור ואין כאן מעשה… והרי בכאן אינו אלא כפותח פתח. כן נראה לענ"ד לפי הבנתי במלאכת העלעקטרי כי אינה מצויה ברובי הערים שלנו שאוכל לעמוד בדיוק על תוצאותיו".
והרב יוסף משאש כתב (שו"ת מים חיים צד): "ומה גם דאיסור הוצאת אש מהאבנים וכו', אינו אלא איסור קל דרבנן לכתחלה, דבדיעבד אם הוציא מותר להשתמש בו… וא"כ נוכל לחלק בו בפשיטות, דדוקא נולד הנראה לעיניים, כהוצאת אש מהאבנים וכו' ומזכוכית לטושה, וגם יש בו טרחא ומעשה רב שמחכך בחוזק יד אבן עם אבן וכיוצא עד שמוציא האש… בזה הוא דאסרו רבנן לכתחילה, אבל בנד"ד אף אם נעלים עיניים מהאמת ונחשבהו נולד, מ"מ הוי נולד שאינו נראה לעיניים ונעשה מהר כלאחר יד, וא"כ ודאי שרי בלא ספק". (ובישכיל עבדי ח"ד או"ח כז, דחה סברתו, שהואיל והאור לא היה ניכר כלל, הרי זה מוליד גמור).
אמנם למעשה דעת רובם המכריע של האחרונים לאסור משום מוליד. ואין זה משנה מה גדר הדבר שמולידים, אש או כוח אלקטרי, שכן האוסרים חשמל בשבת מחמת מוליד, יאסרו גם ביו"ט, שכל יסוד איסור הבערת אש משום מוליד (ביצה לג, ב). וכ"כ מרן הרב קוק זצ"ל (אורח משפט עא): "וגם ביו"ט אינני נמנה בין המתירים, מטעם מוליד, דסוף סוף אין כאן אש בפועל במכון החשמלי, אלא כח שמוציאים ממנו את האש ע"י התנועה". וכ"כ אחיעזר (ג, ס); הרגאטשובר בשו"ת צפנת פענח (קעג; רעג); חלקת יעקב (א, נא); שו"ת לב יהודה (סימן יז); ישכיל עבדי (ד, או"ח כז); אול"צ (ח"ג, כ, א בביאורים; שם, ו בביאורים); תרומת הגורן (א, קט, ג); חזו"ע (עמ' נג; יחו"ד א, לב); באהלה של תורה (ח"ב, כג, ה); פס"ת (תקב, ב).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-20 17:48:21
שתיית מים לפני הסעודה
לגבי שתיית מים לפני הסעודה – בפניני הלכה נכתב שאם זה פחות מכשיעור מותר, ואפילו יש בזה הידור. לפי זה, האם יהיה מותר גם במקרה ששותה כשיעור, אבל באופן שלא מחייב ברכה אחרונה (שתיה לא רצופה)? והאם מותר גם כשעושה זאת לא כי רוצה להדר ולצאת מהספק של ברכת המים בתוך הסעודה, אלא סתם כי הוא מעוניין לשתות לפני הארוחה (ואולי גם לא ישתה בכלל מים בתוך הסעודה)?
עדיף לא לשתות מים סמוך לסעודה, שכן לדעת רבים כבר על כמות של כזית מים צריך לברך ב"א (עיין הרחבות לסעיף יב,ד), וממילא בכל מקרה נכנסים לספק. ובכלל כיון שהידור זה לא מקובל היום, עדיף שלא לעשות הידורים לא מקובלים, אלא אם כן הגעת למדרגת החסידות. ואף שהדבר ודאי נובע מכוונה טובה, מ"מ אם הוא לא מתאים לכלל מדרגתו של האדם, הוא עלול לפגוע. ולכן הרב מלמד לא כתב שיש בזה הידור, אלא רק הביא פוסקים שאומרים שיש בזה הידור, והקפיד לסיים שבפועל רבים נוהגים שלא לדקדק בזה. וזהו שסתם בסעיף יב- "הרוצה לאכול סעודה על לחם, לא יאכל או ישתה לפני כן".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-17 18:30:19
יארצייט
האם אני יכול להגיע לבר מצוה של חבר שלי ביום השנה (יארצייט) של אבא שלי?
אם יש חשש עלבון או צורך חשוב אחר, אפשר להקל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-17 14:57:39
כשרות
שלום הרב ברצוני לדעת האם נדרש כשרות על כדורי קפאין שמיוצרים בחו"ל. מדובר בכדורי בליעה כך שאני לא טועם שום דבר. המחיר דרך קניה בחו"ל הרבה יותר זול מהארץ, ולכן יש עדיפות לקניה שם. תודה
אם זה כדור בליעה, מן הסתם לא השקיעו שיהיה לו טעם טוב, ולכן אין צורך בכשרות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-16 09:20:58
סוף זמן מנחה
שלום כבוד הרב, כתוב בפניני הלכה תפילה, פרק כד – תפילת מנחה, ד – סוף זמנה: "בדיעבד אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים ולהתפלל עוד כארבע עשרה דקות אחר השקיעה, שעד אז לכל הדעות עוד לא התחיל הלילה (ולמעשה עד 4.8 מעלות מעבר לאופק)." ובהערה 4, כתוב: "…אמנם בדרך כלל ביהש"מ נמשך יותר זמן כמבואר להלן (כה, ה, 3), ועל פי המבואר שם אפשר להתפלל מנחה עד שהחמה תשקע מעבר לאופק 4.8 מעלות, שאז הוא זמן צאה"כ לדעה המקדימה, ועד אז נמשך זמן ביהש"מ לכל הדעות." השאלה שלי היא: אם ביהש"מ נמשך עד שהחמה תשקע מעבר לאופק 4.8 מעלות לכל הדעות, למה אנחנו לא יכולים להתפלל מנחה עד הזמן הזה ? למה אנחנו יכולים להתפלל רק עוד כארבע עשרה דקות אחר השקיעה ? בברכה,
בפועל יש מחלוקת כמה זמן הוא בה"ש, כאשר לדעה הכי מצמצמת, בירושלים הוא 14 דקות ובשפלה 19 דקות, ואף שלרה"פ הוא יותר זמן, מ"מ כיון שי"א שאסור להתפלל אחר בה"ש, ניתן להקל רק כפי הדעה המצמצמת ביותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-15 20:31:48
אישות
שלום לכבוד הרב 1 מה נקרא אותו מקום? האם יש מחלוקת אם זה כל איבר המין של האשה או רק פתח הנרתיק (וכמובן כל הנרתיק)? האם הדגדגן גם נקרא אותו מקום? (כי אני קוראת דברים שונים ונראה שכל אחד מגדיר את זה אחרת) 2 לעניין תנוחות אם האשה למעלה כי כואב לה מאד וככה זה מקל עליה או אם הגבר כבד אז זה לא נקרא שזה חציפות? זאת אומרת לא יצאו לה חלילה בנים חצופים?
- 'אותו מקום' זה שם כללי לכל האזור שם. כשמדברים למשל על הוצאת הזרע, מתכוונים דוקא לפתח הנרתיק, וכשמדברים על שמחתה של האישה, מתכוונים יותר לדגדגן.
- אם נוח יותר לזוג, מותר שהאישה תהיה למעלה, ובימים שבהם יש סיכוי להריון עדיף שהגבר יהיה למעלה לפחות בזמן יציאת הזרע. כן מבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו ב, יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-13 21:24:04
יציאת זרע ללא חדירה
שלום רב: בדרך כלל כחודש חודשיים לפני הלידה נמנענו מיחסיי אישות מסיבות רפואיות או חשש ללידה מוקדמת(צירים) בנוסף אחרי לידה לוקח בערך 7- שבועות עד שאפשר ללכת למקווה. השאלות שלי הם: 1. בזמן שאנחנו מותרים אבל לא יכולים לקיים יחסי אישות ממספר סיבות האם מותר לי לחתחילה לעשות חיבוק ונישוק בידיעה שיש מצב טוב שיצא לי זרע בתחתונים? 2.מה הדין במקרה שתוך כדי ניסיון חדירה אני גומר בפתח הנרתיק האם זה נחשב זרע לבטלה. 3. אישתי לא מוכנה לקחת אמצעי מניעה מכל סוג שהוא ממספר סיבות. מה שעשינו עד היום זה הינו נמנעים מיחסים עד יום 21 מהביוץ מה השזה מותיר לנו זה פעם הוא פעמיים בכל מחזור. (אישתי נכנסת להריון גם שהיא מניקה.)השאלה שלנו האם מותר להשתמש בקונדום או אמצעי מניעה שהגבר יכול לקחת? מצב זה גורם לי צער רב בגלל שאני לא יכול לשמש ומהמצב של פליטת זרע לבטלה. (אישתי ילדה לפני כחודש ואנחנו מקווים שהיא תוכל לטבול בשבוע הקרוב) 4. לפני מספר חודשים נסחפנו ועשיתי לאישתי מין אורלי לאחר מכן בדקתי וזה לא כל כך מותר.מאז הפעם הראשונה אישתי לא מוכנה לוותר על התענוג הזה.האם יש מקום להתיר.
אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה").
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-12 12:58:45
חנוכת בית
מהי הדרכת התורה לגבי חנוכת בית ? חיובה, זמנה, אופן קיומה ?
נכון לעשות בבית שקנו, יש שנוהגים גם בבית שכור. זמנה- סמוך לכניסה, מתי שנוח. אופן קיומה- סעודה עם דברי תורה, ויש שנוהגים לעשות תיקון מיוחד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-10 16:47:26
הבדל בין "איסור" ל"שבות"
שלום כבוד הרב, מה ההבדל בין בין "איסור" ל"שבות": האם כשמדברים באיסור מן התורה, אומרים "איסור", וכשמדברים באיסור דרבנן, אומרים "שבות" ? מה הפירוש של "שבות" ? בברכה,
'איסור' יכול להיות גם איסור דאו' וגם דרבנן, ו'שבות' זהו בהכרח איסור דרבנן. 'שבות' מלשון שביתה ממלאכה. לכן דוקא איסור חכמים בשבת נקראים 'שבות'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-09 11:10:25
שאלה בפניני הלכה
בפניני הלכה שבת ט,ג נכתב: "ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל. ובשעת הצורך, כאשר יש ספק אם מעשה מסוים אסור או מותר, מותר לעשותו בשינוי, שעל ידי השינוי הוא נעשה ספק בדברי חכמים ומותר להקל בו. (ע"ע בהלכות יא-יב בדין 'שבות דשבות' לצורך מצווה ושעת הדחק)." במשפט האחרון, על איזה ספק מדובר בדיוק? ספק בהלכה או ספק לאדם מחוסר ידיעה אם מותר או אסור? והאם הכוונה אסור מהתורה או מדרבנן? משום שאם הכוונה לאיסור מהתורה, הרי עדיין יהיה אסור מדרבנן לעשות זאת בשינוי? האם תוכלו בבקשה להבהיר את הנקודה שאנשים לא יבואו לידי מכשול? בתודה והערכה רבה על סדרת הספרים הנפלאה הזו.
מדובר על ספק בפוסקים, שיש אומרים על דבר מסויים שהוא אסור מהתורה וי"א עליו שהוא מותר. באופן פשוט כיון שמדובר על מחלוקת בדאו', הלכה להחמיר. ומבאר הרב שאם יעשה הפעולה בשינוי, המחלוקת לא תהיה בדאו' אלא בדרבנן, וממילא תהיה הלכה להקל.
גם כאשר יש ספק במציאות שלא ניתן לבררו, נחשב הדבר לספק, כגון באדם שמסופק האם המים בדוד החשמל הגיעו לחום גובה באופן שאם יפתח את הברז יגרום לבישול בדוד. אבל ספק במציאות שניתן לבררו לא נחשב לספק, כגון ספק האם יש בחדר צבי ורוצה לסגור את הדלת. כמו כן ספק לאדם שלא למד כראוי את ההלכה אינו נחשב לספק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-09 10:44:16
סמארטפונים ואינטרנט
מהי גישתו של הרב אליעזר מלמד בעניין סמרטפונים וגלישה באינטרנט ? מהו הקו הכללי הנכון על פי התורה במציאות ימינו בכלים אלו ?
שניהם מותרים ע"י חסימה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-08 12:04:40
ישיבה בסוכה בשמיני עצרת
שלום כבוד הרב, 1) משהו מחו"ל שבא לבקר ילדיו בארץ והוא בדירה לעצמו. בשמיני עצרת הוא צריך לאכול בסוכה והילדים שלו שהם גרים בארץ באים לבקר אותו. השאלה היא: האם הילדים שלו יכולים לאכול בסוכה עמו ? האם זה בכלל "בל תוסיף" או לא ? 2) מה זה "שבות דשבות" ? בברכה,
- אסור לבן הארץ לאכול בסוכה בשמיני עצרת, אלא אם כן מדובר על שעת הדחק שאז צריך לפני היום השמיני להסיר מסכך הסוכה מקום של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ), ובכך יַראה שאינו מעוניין בסכך.
- שני דרבנים, כגון כיבוי חשמל בשינוי, וכגון אמירה לגוי לעשות איסור דרבנן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-07 10:02:39
מעשה שבת
שלום, בטעות הימרתי ב"ווינר" על משחק ספורט שהתקיים בארה"ב בשבת. זאת, כיוון שלא שמתי לב למועד המשחק, בטרם שליחת ההימור. ההימור היה בסכום של 10 שקלים וזכיתי ב14.5 שקלים. האם מותר לי ליהנות מהכסף? אני חושש שאולי יהודים בארץ היו מעורבים בטיפול בהימור במהלך השבת. אם אסור לי ליהנות מן הכסף, אשמח לדעת אם יש חילוק בין הסכום ששילמתי לסכום שהרווחתי. הערה נוספת: כרגע הכסף נמצא כבר בחשבון שלי באתר ההימורים, באופן אוטומטי. הערה שנייה: ייתכן ויכולתי להתאמץ ולנסות לבטל דרך הטלפון את ההימור מייד אחרי השליחה, לאחר ששמתי לב לטעות שלי. ואולם, הוריתי לעצמי היתר שלא להתקשר, ייתכן ובגלל עצלנות מצדי, ומחשבה שאין לי חובה להתאמץ לבטל את ההימור, שכן מעשה שבת דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא אם עליי להתאמץ עד כדי כך. תודה רבה!
מצד הדין אכן ניתן להקל, אבל אם גילית שאכן יהודים קשורים להימור ולחילול שבת, יש להחמיר, כיון שספק חסרון ידיעה שניתן לבררו בדרך רגילה לא נחשב ספק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-06 18:15:08
לתת יד ביד ולהתחבק ולהתנשק ברחוב
1)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים לתת יד אחד לשני מתי שהם מטיילים ברחוב ומתי שהם נמצאים בהופעה? 2)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים להתחבק ולהתנשק ברחוב? 3)האם יש בתשובה לשאלה 1 ובתשובה לשאלה 2 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? שיהיה לכבוד הרב ערב טוב
- לפי המקובל במקום שנמצא בו.
- לא.
- אני מבין שאתה אוהב את השאלה הזו, אבל אמרתי לך שאין בה צורך, כי אם יש הבדל אני כותב אותו גם אם לא שואלים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-03 16:56:30
לבישת ציצית
מהו הכלל לגבי מתי צריך ללבוש ציצית לפי ההלכה ? למשל מה הדין במקרה ואדם רוצה לעשות פעילות גופנית ? אדם לבוש עם פיג'מה לאחר מקלחת וזה כשעתיים לפני השינה נגיד והציצית לא כל כך נוחה עליו. האם עליו לטרוח ולשים גופייה מתחת לפיג'מה ומעליה ציצית (כדי שיהיה קצת יותר נוח ולהוריד לפני השינה או שאין צורך בכך על פי ההלכה ? לסיכום, מהי הדרך הנכונה על פי שורת ההלכה בעניין לבישת ציצית ?
כידוע אין חיוב ללבוש ציצית, אלא שאנחנו משתדלים להדר ולחזר אחר המצוות, ולכן מחייבים עצמנו במצווה חשובה זו בכך שלובשים בגד שחובה להטיל בו ציציות. וכיון שכך, כאשר הדבר קשה/לא נוח, אפשר לא להתחייב במצווה. כמו כן בלילה הדבר קל יותר, כיון שי"א שבגד של יום פטור מציצית בלילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-02 19:52:51
הכנה ליום חול
שלום כבוד הרב, יש לי כמה שאלות: 1) האם מותר למשהו שצריך לנסוע לאחר יום טוב (או שבת) להכין מזוודות או לסדר דברים בבית ביום טוב (או שבת) כדי שיהיה יותר קל, נוח לאחר יום טוב (או שבת) ? האם זה בכלל איסור הכנה ? 2) מי שעושה יום טוב שני של גלויות והוא צריך לנסוע לאחר יום טוב שני של גלויות, האם זה מותר שהוא יגיד למשהו שאינו עושה יום טוב שני של גלויות להכין בשבילו מזוודות או לסדר דברים בבית ביום טוב שני של גלויות כדי שיהיה יותר קל, נוח לאחר יום טוב שני של גלויות ? בברכה, שבוע טוב
- אכן כדבריך, הדבר אסור.
- מותר רק במקום צורך גדול, כמבואר בפניני הלכה מועדים ט,ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-10-02 08:35:15
הושענא רבה
שלום הרב אם בליל הושענא רבה ישנתי ולא למדתי האם אפשר לאחר כמה ימים לתקן ולהשלים
אין שום בעיה לישון בליל הושענה רבה. העיקר הוא לקבל על עצמך להיות קבוע בלימוד התורה כראוי ובקיום המצוות ביום יום, ועיקר העיקרים הוא המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-30 12:35:09
משחקים בשבת
לרב שלום וברכה האם מותר לשחק בקלפים(משחק המלחמה) וטאקי בשבת? מצד בורר- האם שייך בורר בכך שאני מזיז את הקלפים שאינני רוצה להניח על השולחן בתור הקרוב, הנמצאים אצלי בחפיסה אחת ביד עד שאני מוציא את הקלף שאני חפץ בו ומניח אותו על השולחן? כמו כן, האם פעולה זו מקרי לאלתר? מצד מוקצה-? כלי מטבח לילדה – האם מותר לשחק בהם? האם עליי להוציא רק מה שאני חפץ בו והדבר נקרא לאלתר? (מצד מוקצה ובורר) משחק הזיכרון? תודה רבה מראש אלדד
אינני חושב שמעט הקלפים שנמצאים ביד נחשבים לתערובת שחל עליה איסור בורר, וגם אם כן, אזי כמו שמותר להסיר את קליפת הפרי כך מותר להסיר את הקלף העליון המחסה על הקלף שאתה מעוניין בו לאלתר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-30 09:41:55
סוכה תחת עץ או מרפסת
שלום, המרפסת שלנו בבית מכוסה כמעט במלואה על ידי המרפסת שמעלינו, למעט שטח מלבני בשיעור המספיק לסוכה שאיננו מכוסה. בנינו סוכה במרפסת והתיישבנו מתחת לשטח זה. האם זו סוכה כשרה? כמו כן, סוכה הבנויה ליד עץ וענפי העץ מצלים על חציה, האם מותר לשבת מתחת לחצי הסוכה שלא מכוסה על ידי העץ או שכל הסוכה פסולה? אודה לרב אם יוכל לציין מקורות לתשובה. חג שמח!
א + ב – כל עוד יש שלוש דפנות וסכך מעליהם תחת כיפת השמיים, הסוכה כשרה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-30 01:52:10


