חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לימוד תורה בשבת
שלום! אני ב"ה משתדל ללמוד בשבתות וחגים שש שעות כדברי הרב מלמד בספר וב"ה מרגיש התעלות מזה. כיום אני רווק ולכן זה יחסית קל אבל בעוד כשבועיים אני בעז"ה עומד להתארס. רציתי לשאול איך אפשר בתור זוג צעיר לקיים את זה? הרי האישה נשארת לבד כ"כ הרבה שעות בשבת? כמו"כ רציתי לשאול על תקופת האירוסין, האם כשאני מזמין אותה אלי לשבת אני צריך ללמוד את השעות ולא להיות איתה (אין לה מה לעשות לבד בבית שלי כ"כ הרבה זמן)? בחול המועד לפעמים הבעיה גדילה כי רוצים ללכת לטיול של המשפחה/ חברים וזה לוקח הרבה שעות. כיצד ניתן לשלב את זה? תודה רבה
לגבי זוג נשוי, אפשר וכדאי ללמוד ביחד. כמו כן אפשר ללמוד בבית, כך שהיא לא תשאר לבד. ואם כן נשאר לך בערך שעתיים להשלים, ואותם אפשר בהחלט להשלים בבית המדרש. כמו כן בחודשים הראשונים לנישואין, אפשר במקום הצורך להפחית מעט משש שעות כדי לשמח את האישה ולא ליצור מתח לא ראוי רק כדי להגיע לשש שעות.
לגבי זוג מאורס, צריך לזכור שאין הבדל הלכתי בין זוג מאורס בימינו לזוג רווקים רגיל, ואף יותר מזה- כיון שהחיבה בשלב זה גוברת, ראוי ונכון להיות פחות ביחד 'בשביל הכיף', אלא רק לצורך ענייני החתונה, או עכ"פ פגישה קצרה. ולכן ההמלצה היא לא להיות בשבתות ביחד, זה המון זמן ביחד ואיני מוצא היתר לזה. ממילא אין בעיה של לימוד תורה בשקידה שש שעות. אם בכל זאת אינך נשמע להדרכה זו, ודאי אינך יכול לעזוב אותה בביתך, ולכן בדיעבד תשלים את לימוד התורה יחד תורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-29 21:08:55
לחם משנה
לפעמים תוך כדי שלוקחים חלה מהחנות היא נשברת קצת, האם זה יכול להיחשב כלחם משנה?
פחות מהודר
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-28 08:28:53
"יחסים" בין הנשמות לאחר הפטירה
שלום אבקש לשאול בשם אמא שלי: אבא שלי נפטר. אמא שלי מבקשת לדעת האם לאחר שגם היא תלך לעולמה היא תהיה עדיין נשואה לאבא שלי בתור נשמות. כלומר, האם היחסים המשפחתיים נשמרים בין הנשמות גם לאחר שהן נפטרות ומתקיימת מעין "משפחה" גם כנשמות. תודה וחג שמח, כלנית בר-און
אכן כן
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-27 08:42:16
שאלות על סוכות
1( ברכת "לישב בסוכה" למנהג אשכנז – הרב מלמד כתב (סוכות, ג, ה) שיש לברך "גם על טעימה כל שהיא שלמזונות או יין או מאכל חשוב אחר". מה בדיוק ההגדרה של "מאכל חשוב"? (למשל, מה הדין בחביתה?) 2( פרגולה – הרב פסק (סוכות, ב, יז) כדעת המחמירים. האם ניתן להקל במקרה שאדם מתארח בחג אצל משפחה שסוכתה כדעת המקילים?
- מאכל חשוב בא להוציא ממתקים כגון סוכריות ובמבה, ובמאכלים שאתה מסופק בהם, ניתן לברך גם עליהם, שכן הדעה העקרית אומרת שאם בשהייה הנוכחית לא תאכל מאכל שמחייב סוכה, יש לברך על עצם השהייה בסוכה.
- כן. אמנם אם יש אפשרות ללמדם שמדובר על ספק דאו', כדאי לעשות כן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-26 08:40:08
ישיבה בסוכה
לגבי קטע זה בפניני הלכה- למנהג אשכנז, העומד לאכול שיעור שחייבים לאוכלו בסוכה, מברך על אכילתו 'לישב בסוכה'. לפיכך, המתכוון לאכול פת או מזונות כשיעור יותר מנפח 'ביצה', יחד עם הברכה על האוכל מברך 'לישב בסוכה'. ומי שאינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר. ואף שיש בזה עוד מנהגים, כך ראוי לנהוג.. לא ברור האם טעימה בעלמה דורשת ברכת לישב בסוכה או הכוונה רק שהייה בסוכה בצירוף טעימה?
הכוונה לשהייה בצרוף טעימה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-25 17:48:38
כיבוס בחול המועד
שלום וחג שמח לכבוד הרב! האם חייל שעליו לחזור מיד במוצאי שמחת תורה לבסיס (מקוצרת) יכול לכבס בגדיו בחול המועד?
אם אין אפשרות אחרת, מותר, משום שנחשב דבר האבד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-23 07:56:32
האם אתרוג ישן כשר
לפני כשנה עטפתי כמה אתרוגים בצורה הרמטית ועכשיו כשפתחתי ראיתי שהם שלמים ויפים ללא הצטמקות כלל. האם הם כשרים עדיין? האם צריכים לבדוק עם מחט וחוט האם יש בהם עדיין לחות או מספיק להסתכל ולראות שלא הצטמקו?
האתרוגים כשרים ללא בדיקה עם מחט (בכורי יעקב תרמח, ד; שעה"צ תרמח, ח).
אם אכן הם יתמידו במראם היפה לכל החג, תגיד לי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-23 06:44:47
ענייני אישות המוזכרים בחז"ל
לכבוד הרבנים אשמח לקבל הסבר עכשוי, על מונחים שהוזכרו בחז"ל לגבי אישות. 'אשה מזרעת תחילה יולדת זכר', מה זה מזרעת? 'בשכר ששוהין על בטן, שתהיה מזרעת תחילה,מוליד בנים זכרים'. מכאן ש'מזרעת' אינו דבר נסתר, אלא מורגש לשני בני הזוג. איך ומה? ומה זה הטכניקה של 'שוהין על הבטן' שגורמת ל'מזרעת'? בזוהר הקדוש מוזכר מיין נוקבין המעוררים את המיין דוכרין. מה זה 'מיין נוקבין' (מים/נוזל ניקביים)? ואיך הם גורמים ל'מיין דוכרין' (מים/נוזל זכריים)? האם מושגים שבזמנינו נודעים להרבה זוגות (דתיים וחרדים) רק אחרי כמה שנים, היו טבעיים ומוכרים לציבור הרחב בזמן חז"ל? תודה על תשובה מפורטת.
מזרעת תחילה, היינו שמגיעה לשיא ההנאה והשמחה, עד שאותו מקום רטוב מאוד.
שוהין על הבטן, היינו שעל ידי דישת האיבר זמן רב גורם לשמחתה של אשתו באותו מקום.
הסבר פשט הזוהר בקצרה- ברגע שהבעל עושה את מצוותו כראוי כהדרכת חכמים וקודם כל דואג לשמח את אשתו, כך גורם לשפע העליון, כלומר להקב"ה המשול לזכר, לרדת ולשכון בתוך עם ישראל המשולים לנקבה.
ללא ספק כל הנ"ל היה מוכר לציבור הרחב בזמן חז"ל, הדבר עבר במסורת בתוך המשפחה, כמובא בגמ' שרב חסדא לימד את בנותיו איך להתחבב על הבעל בזמן התשמיש. וכשהדבר לא עבר במשפחה, היה ניכר בתחושות הגופניות הפשוטות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-23 00:37:07
שנה מעוברת
ערב טוב, פעם בכמה זמן יוצא שנה מעוברת? גמר חתימה טובה!
פניני הלכה זמנים יד, ג- בעבר היה בית הדין מחליט על עיבור השנים לפי מצב החקלאות וחשבון השנה, ואילו כיום שאין לנו בית דין סמוך, קבעו חכמים מחזור קבוע של תשע עשרה שנה, שמתוכו שתים עשרה שנים פשוטות ושבע מעוברות. שנים עשר חודשי לבנה הם 354 ימים (ועוד 8 שעות 48 דקות וכ-40 שניות). ואילו שנת החמה היא כ-365 ימים (ועוד 5 שעות, 55 דקות וכ- 25 שניות). במחזור של 19 שנה, השנים המעוברות הן: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. שנת תשנ"ח היתה ראשונה במחזור יט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-19 20:42:30
ענייני גזל
שלום וברכה, לפני כשבוע עברתי לשכונת גבעת מרדכי בירושלים עם משפחתי. רצוננו להכיר תחילה את שלל בתי הכנסת בשכונה ולאחר מכן להחליט באיזו קהילה נרצה להתפלל. העניין הוא שיש בקהילות שבינתיים היינו את העניין של "דמי חבר" שאנשי הקהילה משלמים מדי שנה. 1. האם על פי הדרכת התורה בתהליך בדיקת בתי הכנסת עלינו לשלם את חלקנו על עצם היותנו בקהילות השונות ? בדיקתנו נעשית בשבתות בלבד. 2. האם אורח המתארח בשבת צריך לשלם את חלקו על הוצאות בית הכנסת ? 3. באופן כללי, כשאדם נכנס להתפלל בבתי הכנסת בארץ במזדמן (טיולים, עבודה וכדומה) האם על פי עיקר הדין עליו לשלם על החשמל, מזגן, אור ועוד בעת שהותו בבית הכנסת ? בברכת גמר חתימה טובה, דן לישה
התשובה לכל המקרים היא שהולכים לפי המקובל, ובכל המקרים ששאלת המקובל הוא שכל עוד אתה אורח אינך צריך לשלם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-15 18:36:28
פרץ
שלום וברכה לכבוד הרב, אשמח לשמוע מהרב על היחס הנכון לנער ערכי ומסור לעם ולארץ אשר סר מדרך ה'. מה היחס הנכון מצד הוריו- האם לבקר ולהוכיח? לנדות? האם מותר ונכון לתמוך כלכלית? להזמינו לביתם לשבת? מה היחס הנכון מצד האחים האם להזמינו ולקרבו? או להרחיקו עד שישוב למוטב שמא יתקלקלו האחינים? (חשש הנראה כעת רחוק). המשפחה הינה תורנית והנער שבעברו היה בישיבה תיכונית תורנית, שלוש שנים בישיבה גבוהה ושלוש שנים בצבא מתגורר לבדו בדירת סטודנטים כבר מספר שנים, הינו הקטן במשפחה וכל אחיו התחתנו. תודה רבה!
בדרך כלל תוכחה רגילה לא מועילה כלל, אך חשוב שידע שהדבר כואב מאוד להורים. חשוב מאוד לקבלו ולקרבו ולאהבו, ובלבד שבבית ההורים הוא מכבד כראוי את מנהגי התורה החיצוניים, ועכ"פ לא מבזה אותם, גם מצד דרך ארץ כלפי ההורים, וגם כדי לא לקלקל את שאר האחים. כדאי לדבר איתו על כך ולסכם שאתם מקבלים אותו כמו שהוא למרות הצער הגדול, אך מבקשים שבביתכם ישתדל להתנהג בצורה מכבדת. דוגמא- לבקש שבקידוש יהיה עם כיפה, כמו שנוהגים חילונים רבים שמתארחים אצל דתיים. אם לא מסכים, לא נורא. וכן לגבי נטילת ידיים, כיון שהדבר נעשה בפומבי, לבקש שגם הוא יעשה כך, כמו שגם בזה נוהגים חילונים רבים כשמתארחים. כמו כן לא להסכים שיספר סיפורים כיפיים של חילונים. זה הרעיון, ואידך זיל גמור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-13 14:34:09
ואפל
שלום כבוד הרב בהבדל לתשובת הרב לגבי ברכת הואפל בסעודה , האם המושג פת הבאה בכיסנין משמעותו שהוא כמו פת אבל בכיסנין (לפי הדעה שהכוונה היא ממולאת בכיס ) ביחד עם המילוי. כלומר האם ההגדרה של התנאי ״ממולא״ היא שהיא נאפית ביחד עם המילוי? ואז אם כך אז אולי הואפל הוא בגלל לא ״פת הבאה בכיסנין״,כי הוא לא נאפה עם המילוי אלא לבד ואח״כ מורחים את השוקולד וחותכים? ואז אולי בגלל זה לא יהיה אפשר לברך עליו בסעודה כי הוא כלל לא מוגדר כפת הבאה בכיסנין ?
כתבו הט"ז והגר"ז שדוקא אם נאפו יחד נחשב ממולא. אך כתבו בספרים ברכה כהלכה, אול"צ, ברכת ה', ילקו"י ובנין שלום שאם עשה העיסה בנפרד אך דעתו למלאותה וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג דינה כפהב"כ. והדוגמא שהביאו זה וופל.
ויש להוסיף שאף לדעת הט"ז והגר"ז הוופל הוא פת הבאה בכיסנים כיון שהמזונות עצמם נכססים, וכידוע פהב"כ היא או עיסה מתוקה, או נכססת, או ממולאת. ולכן אין מי שסובר שמברכים על וופל המוציא. אלא שלגבי ברכת הוופל בתור מנה אחרונה שבסעודה יש מחלוקת גדולה, ולמעשה נראה שיש לברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-13 10:28:03
דרכי בקשת הסליחה וההתפייסות
שלום לכבוד הרב. אני למדתי בישיבת הר ברכת בשיעור א' לפני שמונה שנים, אם הרב זוכר אותי. הרב כתב (בפניני הלכה > > ימים נוראים > > ה – עשרת ימי תשובה > > ה – דרכי בקשת הסליחה ) ולא כל כך הבנתי. במקרה שביזיתי את חברי והוא לא יודע מזה. ועכשיו אם אגיד לו את מעשיי הוא עוד יותר יתבזה. אילו מעשים אני עכשיו צריך לעשות לחבר? לדבר בשבחו יותר לשבח אותו על מעשיו? לא לדבר בכלל? הרי אסור לי להגיד שום מילה שתגרום לכך שהוא ידע שאני עשיתי את זה, שהרי כך הוא יתבזה. אז מה כן לעשות? תודה רבה ושנה טובה!
רק אם אתה חושש שאם תגלה לחברך שאמרת עליו דברים רעים, חברותכם תעכר יותר, ואף תגרום לו לשנוא אותך או עכ"פ לא יצליח לסלוח לך בלב שלם, אתה פטור מלספר לו על כך. אך במקרה כזה הפסדת את סליחתו, שהרי אינו יודע כלל שצריך לסלוח ולמי לסלוח.
במקרה שהצגת שהחבר יתבזה, אין זה מונע מלספר לו את מעשיך הרעים ולבקש את סליחתו. רק הנ"ל פוטר אותך מלספר לו, ויחד עם זאת לאבד את אפשרות סליחתו. אך אם ניתן להעריך שאף שיתבזה, מ"מ בזכות דברי הכיבושין והסליחה שתאמר לו, יבין ויסלח, יש לספר לו.
מה אפשר לעשות אם אינך מבקש סליחה: לבטל את הדברים הרעים בפני אלו שספרת להם, ולומר להם שטעית, ולדבר עליו דברים טובים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-13 08:36:28
ברכת וואפל בתוך סעודה
שלום לגבי ברכת הוואפלה בתוך הסעודה . האם יש צד לאמר שלא שייך לברך עליו בתוך הסעודה מכיוון שהוא לא נאפה ביחד כלומר הבצק נאפה בנפרד כידוע ואז מורחים עליו שוקולד , וזה אולי דומה לפרוסת לחם עם שוקולד . אז האם אפשר לחלק ולאמר שלוואפלה אי אפשר לברך בתוך הסעודה שמא נפטרה בברכת הפת ?
לכאורה אין שום קשר בין לחם עם שוקולד לבין וופל, הן מצד הייעוד, שהוא מדד משמעותי בסוגיה, והן מצד זה שהוא נכסס. ולכן יש מקום לברך על הוופל אם לא נועד לשביעה, כמבואר בפניני הלכה ברכות ג,ח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-13 08:29:36
ענייני גזל
שלום וברכה, 1. אני לומד במכון לב והתנאי לאכילת ארוחת בוקר בחדר אוכל של המכון הוא ההתייצבות בתפילה. לגבי ארוחת צהריים יש תשלום נפרד. האם יש אפשרות להוציא מהחדר אוכל כריך בבוקר בכדי לחסוך את עלות ארוחת צהריים. אם לא, על -פי הדרכת התורה ממי צריך לבקש רשות במקרה הנ"ל ? 2. כנ"ל במלון, האם מותר להוציא אוכל (אפילו מעט) מארוחת הבוקר בשביל לחסוך בהמשך היום ? אם לא, ממי צריך לבקש רשות במקרה הנ"ל ? בברכת חתימה טובה, דן לישה
במקרה של מכון לב נראה פשוט שהדבר אסור, אא"כ תקבל אישור ממנהל המוסד. במקרה של מלון, אמנם רבים עושים כך, אך גם בזה נראה ברור שאם המלון לא מרשה לעשות כן (אם אני זוכר טוב אז כתוב מלונות לא להוציא אוכל), הדבר אסור, אא"כ מקבל אישור ממנהל המטבח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-13 05:46:20
שופר
שלום בתקיעות שופר בעניין שברים עשו שברים שנשמעו כ2-3 טרומיטין אבל בקול ישר (טווו..טווו..טווו.. ולא טו-הו,טו-הו,טו-הו) ובנוסף בין שבר לשבר כחצי שנייה הפסקה בערך האם כשרים הם שברים כאלה?
בפשטות לא יצא בקול ישר, שכן קול השברים צריך להיות קול של אנחה וגניחה, וקול ישר הוא קול התקיעה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-12 19:35:52
צורת הפתח בסוכת נחלים
שלום, האם פתח בלי בד בסוכת נחלים נחשב כצורת הפתח היות ובשביל צורת פתח צריך שיהיה מוט מעל שני הקורות ובסוכות נחלים זה מחובר מהצד ?
בפשטות אין זה צורת הפתח מהטעם שאמרת. אבל ברוב רובם של המקרים לא צריך צורת הפתח, שהרי אם יש שלוש דפנות של 56 ס"מ, ואין אוויר של 4.80 מטר, לא צריך צורת הפתח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-12 16:55:54
התאבדות
האם מותר לנחם משפחה של אדם שהתאבד? אם אסור, האם אפשר להקל שלמעשה לא הודיע על נסיבות המוות רק מסתבר שזה המקרה כי מדובר בחייל בשירות?
משתי סיבות הדבר מותר. א) לא בטוח שהתאבד, או עכ"פ שהתאבד מתוך שפיות. ב) אתה הולך כדי לכבד את האבלים ולא את המת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-12 06:43:03
יום כיפור
ביום כיפור נוהגים להדליק נר נשמה עבור הנפטרים . האם אפשר לברך מאורי האש על נר כזה? האם אפשר להדלקיק ממנו עבור "נר ששבת". האם למעשה לכתחילה צריכים להדליק לפני החג שני נרות עבור הנפטרים ועבור נר ששבת?
מדליקים נרות יום כיפור בנרות ופמוטות מכובדים, כראוי לכבוד היום, כמו בשבת. בנוסף מדליקים נר נשמה ועל אותו הנר מברכים מאורי האש. לכת' עדיף לברך עליו ולא להדליק ממנו נר אחר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-12 06:39:41
זמן של ערבית
שלום כבוד הרב, למה יש סוברים שזמן ערבית הוא משקיעת החמה ? בברכה,
עיין אול"צ ח"ב טו, ו, שהבין כך בדעת השו"ע. אך לדעת רוב הפוסקים ולהלכה זמן ערבית הוא מצאת הכוכבים, כמבואר בפניני הלכה תפילה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-09-07 11:01:32


