חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
זיווג
שלום הרב. אני בחור בן 29. יצאתי לשידוך ונהניתי מאד מתכונות נפשה של הבחורה, מבחינתי היא כלילת המעלות עדינה ויראת שמים בדיוק כמו שחיפשתי שנים רבות ולא מצאתי. הבעיה שלי לגביה היא חיצונית. מצד אחד יש לה חן, מאידך יש בה נקודות שאני ממש לא מסוגל (ולא נעים לי לומר זאת) להתמודד איתן, ברמה רצינית מאד. מדובר בפרטים מסוימים בפנים (אף ארוך, שיניים. בעיקר האף). כעת אינני יודע מה לעשות. הנקודות הללו מציקות לי מאד. יתכן והן ניתנות לטיפול, אך דרך לומר לה זאת אני לא מוצא, וברור מדוע. היא בהחלט עלולה להיפגע, ונקודה נוספת היא שזה יוזיל אותי בעיניה. אינני יודע כיצד לנהוג ואודה מאד לעצה שתסייע לי בעניין. תודה!
לא אמרת כמה זמן נפגשתם? אם מעט, יתכן שמעלותיה תגברנה על חסרונותיה במשך הזמן, ולא תתרגש מהחסרונות כל כך. אם הרבה, אזי רק אם הדבר דוחה אותך תוותר. אם לא, דע לך שזכית ואסור לך לוותר עליה. במיוחד אם העיניים שלה והגוף שלה מוצאים חן בעיניך באופן כללי, זה יחפה על האף והשיניים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-23 07:00:37
קין
שלום, היה לנו טיול שנתי, ואחד מבני הכיתה לא יצא לטיול, אז השאלה ההיא האם לספר לו שהטיול היה טוב מאוד ולהגיד את האמת אך לגרום לאותו חבר צער או שמא עדיף לשקר ולהגיד שהטיול לא היה משהו?
לומר שהיה בסדר, או בסדר גמור, או סבבה, או אחלה, בלי להתלהב בפניו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-22 17:31:24
תספורת וגילוח בספירת העומר
שלום כבוד הרב, רציתי לדעת,כשכתוב בפניני הלכה זמנים, ג-מנהגי אבלות בספירת העומר, ו) תספורת: "מותר לבעלי השמחה להסתפר לכבוד ברית המילה". האם זה ביום עצמו של ברית מילה, כלומר בבוקר (לפני הברית מילה) או לקראת יום של ברית מילה. למשל, אם הברית הוא ביום שני, אז מותר להסתפר וגם לגלח ביום ראשון או ביום שני ? וגם אותה שאלה לגבי ההלכה יב – סיכום קצר לימי שמחה שבתוך ספירת העומר: "בראש חודש אייר, לדעת כמה פוסקים מותר להסתפר, מפני שהוא כיום טוב ואין חלים בו מנהגי אבלות. אבל למעשה המנהג שלא להסתפר בראש חודש אייר, וכן נפסק ב'שולחן-ערוך' (תצג, ג)." האם זה ביום ראש חודש עצמו,או לקראתו. למשל, אם ראש חודש אייר הוא ביום שני, אז מותר להסתפר וגם לגלח ביום ראשון או ביום שני ? תודה
ההיתר הוא דוקא ביום עצמו, מצאת הכוכבים עד השקיעה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-22 09:38:50
ספר תורה בשבת
בס"ד שבוע טוב לכבוד הרב ידוע שאין להעלות אב אחר בן או ההיפך זה אחר זה לתורה משום "עין הרע" והשאלה היא: במנחה של יום שבת האב קרא שלישי ,האם בנו יכול לגלול את ספר התורה ולעוטפו במעיל, או שמא גם כאן נמנעים מעין הרע? תודה רבה ושבוע טוב
לא מכיר בעיה בזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-21 18:43:35
תספורת ביום העצמאות
הרב (זמנים, ג, יא) הביא מחלוקת בין הרב ניסים לישכיל עבדי לגהי תספורת והביא בהערה 12 ראיה מהגר"ח פלאג׳י אולם לכא' זה נכון רק לספרדים שהאבלות הוא רק מדני תלמידי רבי עקיבא אבל לאשכנזים שהחמירו מאוד. כי הוסיפו גם מדען מסעות הצלב (שהרי אומרים אב הרחמים אפילו בר"ח וכו') האם גם כן מותר?
יום העצמאות הוא יום חג ולכן לכל המנהגים חובה להתגלח בו כדי לא לפגוע בקדושתו של היום, ומותר להסתפר בו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-18 10:08:16
כיוון המיטה
שלום הרב, הבנתי שיש בעיה שהמיטה בחדר תהיה בכיוון מסוים. זה הלכה? אם כן, מה הטעם לזה?
הלכה למעשה אין הקפדה על כיוון המיטה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-17 16:29:46
תפילה
שלום הרב, זה לא בדיוק שאלה הלכתית אבח אני מבקש עצה. אני אדם שתפילות מאוד חשובות לו, וחשוב לי שגם אישתי תתפלל. הבעיה היא שאישתי פחות "חמה" על זה ולפעמים בגלל עומס מהלימודים או משמירה על הילדה היא שוכחת מזה וזה כואב לי. דיברתי איתה על זה כמה פעמים אבל היא אומרת שאין לה כח והיא כן מנסה למרות שבפועל יכול להיות שבוע שהיא תתפלל בו תפילה אחת. אבל ככל שאני מנסה יותר זה נראה כאילו אני יוצר יותר אנטי,והיא גם אמרה לי שהחפירות שלי מפריעות לה ובגלל זה פחות בא לה להתפלל. מה אני יכול לעשות
פניני הלכה תפילת נשים ב,ו- "נשים המטופלות בילדים קטנים וטרודות בניהול ענייני הבית, רשאיות לכתחילה לצאת ידי מצוות התפילה בברכות השחר ובברכות התורה בלבד". (אם אין לך את הספר, אפשר וכדאי לקוראו דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
ואע"פ שיתכן שהסיבה 'האמיתית' שאינה מתפללת אינה מפני שפטורה מהתפילה, מכל מקום במצבים כאלו זכינו שיש לנו תורה, ולכן כדאי מאוד לרדת ממנה לגמרי. זה מובן מאוד שקשה לאנשים עם התפילה הקבועה שלנו, וזה לא יבוא להם אם יטרידו אותם. תפקידך הוא לתת לה תחושה שאתה מעריך אותה וחושב שהיא צדיקה. אם תצליח בזה, תראה תוצאות נפלאות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-16 04:40:00
תה ותבלין בשבת בכלי שני
שלום וברכה. ככל שראיתי, השולחן ערוך פוסק שמותר לשים תבלין בכלי שני. מדוע אם כך מחמירים בשקית תה? האם היא אינה נחשבת לתבלין? תודה
הסוגיה מדברת על דין 'מחזי כמבשל' בכלי שני, ואומרת שבתבלין אין בעיה של מחזי כמבשל כיון שנועד למתק התבשיל. אין התייחסות לבעיית קלי הבישול. לדעת השו"ע מותר ליתן מאכל שלא בטוח שהוא מקלי הבישול בכלי שני, ולדעת הרמ"א כל שלא בטוח שהוא לא מקלי הבישול, אין לתיתו בכלי שני. לכו"ע בתה יש לחשוש שהוא מקלי הבישול. ולגבי תבלין זו מחלוקת שו"ע-רמ"א כנ"ל. ובשש"כ כתב שבתבלין טחון יש לחוש שהוא מקלי הבישול. למעשה עיין פניני הלכה שבת א' י,ח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-13 14:40:10
גדר ההבדל בין מאכל למשקה לעניין ברכה אחרונה
גדר ההבדל בין מאכל למשקה לעניין ברכה אחרונה: הרב מלמד כתב (ברכות, י, יא): "שני סימנים עיקריים מבדילים בין מאכל למשקה. האחד, שהמשקה הוא נוזל, ואם יניחוהו בצלחת, יתפשט לכל הצדדים. וכאשר אינו מתפשט לצדדים, הרי הוא אוכל. והשני, שאת המאכל לועסים בשיניים או לכל הפחות לועטים מעט בלשון, ואילו את המשקה שותים." מה הדין אם רק אחד מהתנאים מתקיים – למשל דבר שמתפשט לצדדים אבל לועטים אותו? בהמשך נכתב – "מרק, אפילו אם הוא סמיך, כל זמן שהוא מתפשט כנוזל, דינו כמשקה". האם ניתן להסיק מכאן שתמיד כשמתקיים אחד התנאים, יש לזה דין של משקה? (כי לכאורה אם המרק מאוד סמיך, לועטים אותו)
אלו שני סימנים לאותו דבר, אין מצב שבו יש אחד מהם! כוונת המושג ללעוט לעניין זה הוא שכך נצרך כדי לבלוע את המאכל (דגש על המילה 'נצרך'). משקה לא צריך ללעוט כדי לשתותו, ומאכל צריך ללעוט מעט. מרק סמיך שנשפך כמשקה, ניתן לשתות אותו בכוס בקלות ללא לעיטה, משא"כ למשל מעדן ג'לי. אכן הסימן היותר נוח הוא התפשטות המאכל בצלחת, ולכן אפשר להסתפק בו אם קשה לך עם עניין הלעיטה (כך גם אני עושה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-12 20:28:46
הסתרת מידע בראיון עבודה
אני מעוניין לעבוד עד חודש אלול הקרוב.האם בראיון עבודה מותר להסתיר מידע זה ולהתפטר בחודש אלול ?
אם שואלים אותך ברור שאסור לשקר. אם לא שואלים אז תלוי: אם זו עבודה שרבים רגילים לעבוד בה כמה חודשים, לא צריך לומר כלום. ואם זו עבודה שרגילים לעבוד בה יותר, צריך לומר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-12 14:13:53
כיוון המיטות
מהי דעת הרב מלמד בעניין כיוון המיטות. מצפון לדרום, ממזרח למערב, או להיפך או שאין הקפדה וכל אחד יעשה כרצונו ?
אין הקפדה
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-11 13:59:01
בשר וחלב סויה
שלום הרב, יש איסור להשרות עוף או בשר בחלב סויה? ומה עם חמאה פרווה?
מותר אם ברור לרואים שמדובר על חלב סויה או חמאה פרווה. כמו כן מותר אם לא ניכר על החלב/החמאה שהם חלב/חמאה, אלא אפשר לחשוב שזה סתם רוטב לבן וכד'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-10 05:53:05
מעבר דירה
האם מותר לעבור דירה בספירת העומר קיבלתי את הדירה יום לפני פסח
מותר (פניני הלכה זמנים ג,יא. אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-08 05:44:41
קניית בגדים בחול המועד
אישתי לאחר לידה ולכן היא זקוקה לבגדים חדשים לימי החול ורק במהלך חול המועד היא אמרה לי את זה. השאלה היא האם עדיף לקנות עכשיו בחול המועד או לחכות עם הקנייה לספירת העומר או שבכלל אין אפשרות לקנות בגדים וחדשים וצריך לחכות לסיום ימי האבלות של ספירת העומר?
מותר לקנות בגדים בספירת העומר, כמבואר בפניני הלכה זמנים (אפשר לקרוא בספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה). ולכן אין לך היתר לקנות בחול המועד.
מזל טוב (אל תשכח אחרי החג לקנות לה משהו קטן לכבוד הלידה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-03 06:22:26
כביסה בחול המועד
אני נוהג ללבוש במהלך כל חול המועד בגדי שבת לכבוד המועד. העניין הוא שמכיוון שבדרך כלל לובשים את הבגדים הללו במשך מקסימום יומיים שלושה ברצף יש לי רק שני מכנסי שבת. לעניין חול המועד, לא נעים ולא נוח לי, הן מבחינת הנקיות האישית והן מבחינת הריח לסביבה, ללבוש את הבגדים יותר מיומיים שלושה ללא כביסה. האם מותר לי לכבס את בגדי השבת בחול המועד? האם ניתן להקל בצירוף של הבגדים לכביסה של ילדים שבמותרים בכיבוס בחול המועד?
ההיתר לכבס בגדי גדולים בחול המועד הוא רק במקום דבר האבד, כלומר שהבגד במצב שאדם לא יכול לצאת מביתו מרוב בושה בלא לכבסו (או כהבגד הוכתם באופן שאם לא יכבס בהקדם יש חשש שהכתם לא ירד. במקרים אלו הורו הפוסקים שעדיף להכניס הבגד עם בגדי קטנים). אני מעריך שאין זה המצב, ולכן תשמור את הבגדים לשבת ותלך בחול המועד עם בגדים פחות חגיגיים. אפשרות נוספת היא לקנות בגד נוסף (דבר שהיה ראוי שתעשה קודם המועד, שהרי ידעת את מצבך).
לעיון בסוגיית כיבוס ניתן לראות דרך האתר של ישיבת הר ברכה בספר פניני הלכה מועדים יא,יא-יב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-03 06:17:41
יום טוב שני של גלויות
שלום כבוד הרב, הבנתי שמותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה, הואיל והוא 'שבות דשבות'. אבל גם זה יהיה מותר מלכתחילה, כלומר למשל, אם הם לא שמים את הפלטה של שבת/יום טוב והם מבקשים ממני, לפני שיתחיל יום טוב ראשון, שבסיום יום טוב ראשון אני מדליק את האש כדי שהם יוכלו לשים את התבשיל על האש, האם זה יהיה מותר? כלומר אם הם לא מתארגנים ליום טוב שני של גלויות בכוונה כי הם סומכים עלי שאני עושה את המלאכות (כגון: להדליק את האש כדי שהם יכולים לשים על האש את התבשיל או להליק את האור החשמאל…) בשבילם, האם זה גם מותר במקרה כזו ? תודה מועדים לשמחה
ההיתר הוא רק במקום צורך גדול או צורך מצווה, ודאי לא לכתחילה, ולכן צריך להתארגן באופן שלא צריך להיתר זה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-02 19:49:06
פסח
שלום כבוד הרב, האם מותר למשהו שעושה רק יום טוב אחד לעשות מלאכה למשהו שעושה יום טוב שני של גלויות ? תודה מועדים לשמחה
פניני הלכה מועדים ט,ט (אפשר לקרוא עוד מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה)- "לצורך מצווה או לצורך גדול אחר, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבני הארץ לעשות עבורו מלאכה, הואיל והוא 'שבות דשבות'. שכן עצם מנהג יום טוב שני מדברי חכמים, וגם הבקשה לעשות מלאכה אסורה מדברי חכמים. אבל שלא לצורך מצווה או צורך גדול – אסור".
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-04-01 11:50:42
אומן
שלום הרב, האם יש היתר לצאת מהארץ לקבר רבי נחמן? חברה הציעה לי להצתרף אליה לנסיעה ליום אחד לאומן טסים נוסעים לקבר וחוזרים ישר, בלי לינה. בעלי פוסק על פי הרב מלמד והוא הבין שהרב נגד יציאה מן הארץ.
כך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ ג,ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
"לצורך טיול לדעת רבים אסור לצאת לחוץ לארץ, שכן למדנו שרק לצורך גדול, כלימוד תורה, פרנסה ונישואין – התירו, ולא לצורך טיול. אמנם נראה שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו 'כרטיס הלוך-חזור', אין בה איסור. מפני שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד, ברמב"ם ובפוסקים. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שלא יחזור. וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים. גם מי שרצה לצאת לטייל בחוץ לארץ באותם ימים, היתה יציאתו לזמן רב של חודשים רבים, כשזמן החזרה לא היה בטוח. הרי שכל ההיתר שעסקו בו חכמים נוגע ליציאה לזמן ממושך, אבל לא דיברו על יציאה לזמן קצר, כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן אין איסור ביציאה לטיול קצר. ובמיוחד כאשר מתווספת לטיול מגמה של מצווה, כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות ולארץ, או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים.
אמנם בכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה. ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ. נמצא שהיוצא מהארץ, אף שאינו עובר באיסור, מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ".[7]
עד כאן מפניני הלכה. רק הוסיף דבר קטן, והוא שללא ספק הליכה לקברי האבות בחברון או קבר רחל מעלתה לעילא ולעילא הרבה יותר מהליכה לחוץ לארץ לקבר רבי נחמן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-31 21:17:34
מה עושים עם האפרוח לאחר שילוח האם?
מה עושים עם האפרוח לאחר שילוח האם?
מה שרוצים. או שלוקחים או שמחזירים לקן.
ציטוט מתוך פניני הלכה ליקוטים ג':
ישנה שאלה עקרונית במצוות שילוח הקן, האם זו מצווה שראוי להשתדל לקיימה, או שרק כאשר אדם חפץ בגוזלים או בביצים, והאם רובצת עליהם, אזי ישלח את האם ורק לאחר מכן יטול את הגוזלים או הביצים. נחלקו בשאלה זו גדולי ישראל.
לדעת פוסקים רבים, רק מי שצריך את הגוזלים או הביצים, מצווה שישלח את האם כדי לקחתם. אבל אם אינו צריך להם, אין שום עניין שישלח את האם ויקח את הגוזלים. ולהפך, אם יטול את הגוזלים ללא כל צורך יעבור על איסור "צער בעלי חיים", שכן הוא מצער את האם בחינם (הסוברים שאין מצווה לשלח את האם אם אינו צריך את הבנים הם: רבנו בחיי לפרשת כי תצא, וכן הוכיחו הרבה אחרונים מהתוס' קידושין לד, א, ד"ה 'מעקה'. וכן דעת החתם סופר או"ח ק', והנצי"ב במרומי שדה על חולין, וכ"כ החזו"א יו"ד קעה. ועוד הרבה פוסקים).
אולם לדעת כמה פוסקים חשובים, כל הפוגש בדרכו קן ציפור, מצווה שישלח את האם ויקח את הבנים, שכן אומר הכתוב: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיך – שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", ואמנם אין צורך לחפש ולחזר אחר קן ציפור כדי לקיים את המצווה, אבל אם נזדמן לפניו קן, מצווה לשלח את האם וליטול הבנים. וכך היא דעת בעל תשובות 'חוות-יאיר' (סי' ס"ז). וכן סוברים ברכי יוסף ובית לחם יהודה יו"ד סימן רצ"ב.
וישנה דעה אמצעית הסוברת, שאין כאן חיוב גמור על כל המוצא קן ציפור, שישלח את האם ויקח הגוזלים, אלא שאם יעשה כן, למרות שאינו צריך את הגוזלים, מקיים מצווה (פתחי תשובה יו"ד רצב, א, ערוה"ש רצב, ה).
ועל פי המקובלים הידור מצווה שכל אדם ישתדל לחפש קן ציפור, כדי לקיים לפחות פעם אחת בחייו את מצוות שילוח הקן.
יתר על כן אמר האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה ט"ז), שכל יהודי צריך לקיים את כל המצוות שהוא יכול לקיים, ואם התרשל ולא קיים מצווה אחת, נשמתו תצטרך לחזור לעולם הזה בגלגול חוזר, כדי להשלים את קיומה של אותה המצווה. ואם לא קיים את המצווה מפני שלא הזדמן לפניו קן ציפור, אז כשיחזור בגלגול השני, מובטח לו שלא יחטא בחטאים אחרים. אבל אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח את האם, צריך לחזור בגלגול חוזר, ואין מובטח לו שלא יחטא.
ולמעשה, לשתי הדעות בסיס בהלכה, וכל אדם רשאי לבחור כמי לנהוג. וצריך לומר שברור שמי שינהג על פי דעת הפוסקים שאין מצווה לשלח את האם אם אינו צריך את הגוזלים, לא יחזור עקב כך לעולם הזה בגלגול נוסף. שכן רק מי שנהג שלא כהלכה יכול להענש, אבל אם יטען: "אני נהגתי על פי דעת כל הפוסקים המפורסמים הסוברים שאין מצווה לשלח את האם בחינם" ודאי שלא יענש, שכן יש לו על מי לסמוך.
וכן לצד השני, הרוצה לחפש את מצוות שילוח הקן וליטול את הגוזלים או הביצים למרות שאינו צריך אותם, אינו עובר בזה על איסור צער בעלי חיים. שכן רק המצער בעלי חיים בחינם עובר על איסור, אבל אם הוא עושה זאת לצורך, כגון לצורך קיום מצווה, אין בזה איסור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-03-28 09:20:20


