חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תפילה
שלום וברכה 1. בפניני הלכה תפילה הרב כותב שרק מי שרגיל ואין דעתו מתיישבת בלי זה יכול לשתות תה או קפה לפני התפילה. האם מותר גם אם זה לא בהכרח מיישב את דעתו? האם מותר לשתות סתם לפני התפילה תה או קפה? אם אדם קצת עייף וזה עוזר לו להיות ערני מן הסתם שמותר לשתות לפני התפילה השאלה אם מותר סתם? 2. איפה נמצאים ההלכות של טו בשבט בפניני הלכה?(בפנינה היומית כתוב ליקוטים א,יב. לפי מה שראיתי אין יב בליקוטים א יש עד יא). 3. בכשרות ב הרב כותב שצריך להפריד גם בכלי זכוכית בין חלב ובשר ורק בשעת הצורך מותר להשתמש גם וגם בתנאי שמנקים טוב בין לבין. לפי מה שראיתי בהערות ההלכה שכל העדות יכולים לנהוג כדעה המיקלה אבל לכתחילה דרך האמצא זה להפריד. אם אני הולך לחבר/משהו מהמשפחה ושם נוהגים לא להפריד כלי זכוכית בין הבשר לחלב האם מותר לי לשתות או לאכול בכלים אלו(בשרי או חלבי כמובן שמנקים בין לבין)?
- ודאי שאסור כל שאין בדבר צורך גדול.
- כשרות א' ב, ד; ח, ה.
- כן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-09 06:18:38
הכשר למשחת שיניים
האם צריך הכשר למשחת שיניים? (לא מצאתי התייחסות לנושא בספר החדש)
כן, ככל דבר שיש לו טעם טוב. לא חיפשתי בספר החדש, אבל הדבר בהלכות פסח שיש צורך בכשרות למשחת שיניים מפני שיש לה טעם טוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-08 20:30:24
חזרה מדיבור
ליקוטים, אמירת אמת, ט: "חובה עלינו להתייחס לדיבור בחרדת קודש, ולקיים את כל היוצא מפינו". אמנם כל הדוגמאות שמובאות בהמשך מתייחסות למקרים שאדם התחייב לעשות משהו לטובת חבירו, והשאלה מה הדין באמירה סתמית שלא גורמת נזק לאיש? (למשל, אדם שאמר "אני אוכל היום בארוחת צהריים מרק", והתחרט, האם עצם זה שהוציא את הדיבור בפיו אוסר עליו לחזור בו?)
ודאי שאין שום בעיה לחזור בו במקרה שהבאת. כל העניין בין אדם לחבירו. גם מצד דין נדרים אין בעיה בדבר, כל שלא אמר בלשון נדר או שבועה, ובוודאי שאם הבין את הקבלה לעתיד שעשה בהתרת הנדרים לפני ראש השנה ויום כיפור, אין שום בעיה באמירה סתמית כזאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-06 18:50:21
אמירת שם ה'
שלום רב, רציתי לדעת באלו מקרים מותר להגיד אלוהים, ובאלו מקרים ראוי להשתמש בשם אלוקים
עיין פניני הלכה ליקוטים א' ה, טז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:49:02
לימוד ספרי חול בבית מדרש
שלום רב, רציתי לדעת האם מותר ללמוד ספרי חול בבית מדרש, ומה לגבי ספרי מחשבה ופילוסופיה של גויים?(אריסטו אפלטון וכו)
בבית המדרש מותר רק ללמוד תורה, והמיקל ללמוד גם הסטוריה יהודית יש לו על מי לסמוך. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:47:41
לימוד של נשים וגברים יחד
שלום רב, רציתי לדעת האם מותר לגברים ונשים ללמוד באותו הבית מדרש ללא מחיצה, ובפרט ללמוד יחד בחברותא (נשואים,מאורסים,רווקים, וסתם מכרים)
מביא לך מתוך ספרו של מו"ר הרב מלמד שליט"א שמחת הבית וברכתו ד, ט –
כדי שלא יחטא אדם בהרהורי עבירה, אסור לאדם לעסוק בדבר שיגרה את יצרו, כלומר יביא אותו לידי קישוי או לידי מחשבות ממושכות אודות אשה מסוימת. לפיכך, יש לאדם להתרחק ממקומות ומצבים של חוסר צניעות שעלולים לגרות את יצרו. אולם לפעמים יש בדבר צורך של פרנסה, כגון לימודים אקדמאים במסגרת שאינה צנועה כהלכה. ואזי הדין הוא, שאם יש אפשרות ללמוד את אותו המקצוע במסגרת צנועה, חובה עליו לעשות כן. ואם אין אפשרות ללמוד את המקצוע המתאים לו במסגרת צנועה, מותר לו ללמוד במסגרת שאינה צנועה ובתנאי שהוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו. אבל אם הוא מעריך שיצרו יתגבר עליו, אסור לו ללמוד שם. ובמצב של ספק או במצב של שעת הדחק יש לשאול שאלת חכם.[1]
[1]. היסוד לכך מבואר במסכת בבא בתרא נז, ב, שההולך למקום שנשים נמצאות בו בחוסר צניעות ליד הנהר, נקרא רשע. אבל אם אין לו דרך אחרת, מותר לו ללכת דרך שם, ועליו הפסוק אומר: "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" (ישעיהו לג, טו). ואם הדרך הצנועה ארוכה באופן משמעותי, כבר אינה נחשבת כדרך חילופית, ומותר ללכת בדרך שאינה צנועה (עיין ע"ז מח, ב, ותוס' 'הא איכא'; שו"ע יו"ד קמב, ט). וכתבו הפוסקים, שמזה בניין אב לכל שאלות הצניעות, כגון מי שרוצה ללמוד באקדמיה במסגרת שאינה צנועה, או לבחור עבודה שתצריך אותו לעיתים לטפל בנשים באופן שאינו צנוע, כמו רופאים בחלק מהתחומים, וכן פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים. שבכל המקרים הללו, אם יש לו בדבר צורך גדול, כגון שעל ידי לימודים אלה או עבודה זו, יתפרנס יותר, או שימצא סיפוק ומיצוי גדול יותר, והוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו, כשם שאינו גובר על רבים מהעוסקים במקצועות הללו – מותר לו לעסוק בהם. וכמובן שיקפיד שלא יעבור על איסור ייחוד. ואם הוא מעריך שיצרו יגבר עליו, היינו שעיסוקו יביא אותו לידי קישוי או שיגרום לו להרהר רבות בנשים שיפגוש בעבודתו או בלימודיו, שלא למטרת נישואין, עליו לבחור מקצוע אחר. ובמקרה של ספק או שעת הדחק, ישאל שאלת חכם (עיין אג"מ אה"ע א, נו).
צריך להוסיף, שבכל הדברים הללו לא ניתן לקבוע גדרים לכולם, מפני שהשוני בין האנשים גדול מאוד. וכפי שאמרו חכמים, שהיודע בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, רשאי להקל בדברים שאחרים חייבים להחמיר בהם. כגון רב גידל שהיה מדריך נשים בעת טבילתן כיצד לטבול, ואמר שהנשים דומות עליו באותה שעה כאווזים לבנות. וכן ר' יוחנן, שידע שהנשים שיוצאות מבית הטבילה רוצות להסתכל בדמותו כדי שיזכו להוליד בנים טובים כמותו, וישב לפניהן בשערי הטבילה ולא חשש מיצר הרע (ברכות כ, א). וכן ר' אחא שלצורך שמחת חתן וכלה היה מרכיב את הכלה על כתפו ורוקד, ואמר שאין הדבר גורם לו להרהורים יותר מנשיאת קורה על גבו (כתובות יז, א). ומנגד, היו תנאים ואמוראים שחששו מאוד מיצרם, כדוגמת אביי, שראה איש ואשה שהלכו דרך ארוכה יחד ולא חטאו, ושיער בעצמו שהיה יכול לחטוא והצטער מאוד, עד שניחמוֹ אותו סבא ואמר לו שאין זה סימן לפחיתותו, שכן "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א), וכן רבי חייא בר אשי, שגם לעת זקנותו התפלל שלא יפול בידי יצר הרע, וכשאשתו התחפשה לזונה, רצה לחטוא עימה, ואף שהתברר לו שהיא אשתו, כיוון שהתכוון לאיסור התענה על כך עד סוף ימיו. וכן לעניין איסור ייחוד, אמר רבי מאיר: "הזהרו בי מפני בתי", ורבי טרפון אמר: "הזהרו בי מפני כלתי" (קידושין פא, ב).
וכיוון שיכול אדם לרמות את עצמו, כתבו הראשונים והאחרונים שלא יסמוך אדם על עצמו אלא אם כן הוא חסיד גדול שמכיר ביצרו (ריטב"א קידושין פב, א; סמ"ק מצווה ל'; יש"ש קידושין ד, כה; פת"ד אה"ע כא, ג). ובספר החינוך (מצווה קפח), החמיר יותר וביאר שהאמוראים שהקילו בזה לשם מצווה היו כמלאכים, "אבל אנחנו עכשיו אין לנו לפרוץ אפילו גדר קטן בעניינים אלו כלל". וכן מקובל להורות. ומ"מ בתחום הסביר, שבו אנשים רבים מתגברים על עצמם, הדבר תלוי בהערכתו של האדם, וככל שהוא רגיש יותר בעניין זה, כך עליו להחמיר יותר.
עוד צריך לדעת לגבי כל הדברים הללו שתלויים בהתעוררות היצר, שישנו הבדל גדול בין צעירים למבוגרים. שהצעירים, מטבעם הגופני והנפשי, מתעוררים לכך במהרה, ועל כן עליהם לגדור את עצמם יותר. וכן רווק צריך להיזהר בזה יותר מנשוי, מפני שאינו יכול לבטא עדיין את תשוקתו בקדושה במסגרת ברית הנישואין.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:46:33
ברכת שהחיינו ללידת בת
שלום רב, רציתי לדעת מדוע מברכים על לידת בן ברכת הטוב והמטיב(ברכה משותפת לאם ולאב) לעומת שהחיינו על לידת בת (ברכה כללית על דבר חדש) והרי לידת בת פחות חשובה או פחות מסמלת שמחה משותפת לאם ולאב?
הדבר מובא בספרו של מו"ר שליט"א הרב אליעזר מלמד פניני הלכה ברכות יז, יג, 11. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-05 10:44:46
פת עכום
האם קיים היתר של פת עכום אם הגוי הוא שכיר בבית פרטי שלי (בחו"ל) כמו שיש דיון על כך בבישולי עכום?
מה שאני מכיר זה דוקא הפוך, שכתבו הפוסקים בזה להחמיר יותר כיון שאין לו סיבה להקל, שמדוע שלא ישתתף בהכנה? כן כתבו הגאונים והטור שההיתרים שנאמרו בפת גויים שייכים דוקא כאשר העיסה של הגוי, אבל כאשר העיסה של הישראל אין סיבה להקל ולהתיר את אפייתה ע"י גוי בלא השתתפות הישראל, שכן בכה"ג לא הוי חיי נפש, וממילא חלים עליה דיני פת עכו"ם גם במקום שנוהגים היתר. כ"כ מהר"ם,מרדכי ואו"ה בשם הגאונים, וכ"כ הטור והרמ"א בתו"ח, והובאו למעשה בש"ך,ז. וכ"כ השו"ע,יא 'פת של ישראל שאפאה גוי בלא חיתוי דישראל ובלא קיסם-אסור'. וכתב הט"ז,ז ד"ה 'פת של ישראל'- 'דזה יש לו דין שלקות הנזכר בסימן קיג, כן פסק הטור'. וכ"כ הט"ז בסימן קיג,ב ושכ"כ הסמ"ק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-04 18:51:12
לימודים גבוהים באוניברסיטת בר אילן
שלום כבוד הרב, האם ישנה בעיה הלכתית ללמוד באוניברסיטת בר אילן (לאור הכנס שהתקיים שם השנה וכו')?
מותר ללמוד בבר אילן.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-04 17:28:12
עולם הישיבות בציונות הדתית
נושא 1. מהי מטרת התורה/ המצוות? האם נכון לדעתך ללמוד על מטרה זו ועל טעמי המצוות? איך עניין זה בא לידי ביטוי בישיבות המרכזיות של הציונות הדתית? נושא 2. למה צריכים ללמוד תורה? על בסיס התשובה לשאלה הנ"ל, למה לומדים דווקא את מה שלומדים, ובדרך שלומדים במציאות הנוכחית בעולם הישיבות? איך שיטת לימוד זו מסתדרת עם תפיסת עולמו של הראי"ה קוק בנוגע ללימוד תורה? (שהציונות הדתית שמה אותו כמנהיגה הרוחני והתפיסתי) ובנוגע לשני הנושאים- למה לא מעמיקים בנושאים חשובים ובסיסיים אלה בעולם הישיבות? תודה רבה מראש
- א. להאיר את החיים ואת העולם כולו באור ה'. לכן הלוגו של ישיבת הר ברכה הוא "תורה שהיא דרך חיים". ב. ודאי שצריך ללמוד על כך. ג. בלימוד ספריו החשובים של הרב קוק.
- א. כדי להאיר את החיים ואת העולם כולו באור ה'. ב. אצלנו לומדים בדיוק לשם מטרה זו בעמל גדול. ג. מסתדרת מצויין.
- אצלנו מעמיקים בנושאים אלו. לא בקטע להעביר כאן ביקורת על ישיבות אחרות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-04 15:09:15
קריעת נייר בשבת
לכבוד הרב המשיב שליט"א, שלום וברכה. בספר פניני הלכה על הל' שבת פי"ג סעיף י"א כתוב שהקורע נייר טואלט כדי להשתמש בו עובר באיסור תורה, ועל כן בשעת הצורך יקרע בשינוי, ולא יכוון לקורעו במקום הניקוב. והנה בשו"ת משפטי עוזיאל ח"ח סימן מ"א כתב הגז"ל שאין בזה איסור דאורייתא, והעלה דבמקום כבוד הבריות י"ל דמותר לגמרי. וכן נראה דעת הרב קאפח ז"ל בפירושו למשנה תורה פכ"ג הערה י"ז. ויודע אני שכבודכם טרודים בכמה דברים חשובים, אך רציתי לשאול דעת מעלתכם על דברי המשפטי עוזיאל בזה. שו"מ בספר מנוחת אהבה ח"ג פט"ז הערה כ"ט והערה ל', שאכן מצד הדין היה אפשר להקל בזה לקרוע בלא שום שינוי, אלא שמכיון שהמון העם חושבים את זה לקריעה גמורה אין להקל אפי' בדיעבד אלא בשינוי. עכת"ד. וקשה בעיני, חדא חשבתי שאין לנו לגזור גזירות חדשות מדעתא דנפשייהו לאחר חתימת התלמוד, וכמו שהזכיר דבר זה בשו"ת יביע אומר בכ"מ. ועוד, דאפי' אם נאמר שאין זה נקרא גזירת גזירה חדשה, אבל הרי האדם עושה את זה בנסתר ולא בפני אחרים, והוא בעצמו יודע שזה מותר, וא"כ איזה חשש יש מצד המון העם. בכבוד רב, אברהם ל.
- אני מעריך שלכל הלכה בפניני הלכה ובכל ספר ניתן למצוא מי שחולק, כך שאין כל כך מקום לשאול איך הרב פסק שהוא דאו' אם מישהו אחר פסק שהוא דרבנן. אמנם במקרה הספציפי הזה אני הקטן מסכים עם הסוברים שהוא דרבנן, וכפי שכתב גם ילקו"י ושש"כ.
- מלבד שאלתך, דעתו תמוהה, וברור שאין הלכה כמותו. לגבי עצם השאלה, ודאי מצינו פעמים רבות שאומרים סגנון כזה, שאף שהדבר מותר, אין להקל בו כיון שהמנהג להחמיר. ואין זו סברא טובה לומר שרק בחדרי חדרים עושים כן, גם משום שאם הדבר היה מותר היו עושים זאת לא רק בשירותים, וזה שלא עושים זאת, זו סיבה להחמיר. וגם אם נאמר שרק בשירותים משתמשים בנייר טואלט, מ"מ אם בכל מקום לא היה נייר חתוך אלא גליל, הדבר ודאי מפורסם וברור שהאנשים קורעים אותו כרגיל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-03 18:12:48
רפואה בשבת
לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה. בספר פניני הלכה הל' שבת פכ"חסעיף ו' כתב שבתרופות שמיוצרות בבתי חרושת מותר לסמוך לכתחילה על היתרו של הגר"ש קלוגר ז"ל שבמי שכבר התחיל בלקיחת התרופות קודם השבת מותר להמשיך בשבת, בצירוף סברת מיעוט הפוסקים שלגבי תרופות האלו ליכא גזירה כל עיקר. ועל כן גם במקום שלא יצטער בפרישתו מלקיחת התרופה מותר בכה"ג. ויש לי להקשות עלדבריו: הנה המהרש"ם בדעת תורה סי' שכ"ח סקל"ז הקשה על הגר"ש קלוגר מדברי הגמ' בשבת ק"מ ע"א דמבואר דרק משום סכנה מותר להמשיך בלקיחת רפואות ("כיוןדאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן"). ואולם התירוץ לזה הוא לפי הכתוב ב'שיטה לר"ן'בשבת שם, דמ"ש בגמ' מילת 'סכנה' הוא לאו דוקא, אלא הכונה למצטער. ולפי זה יוצא דהיתרו של הגר"ש קלוגר הוא דוקא במקום שע"י פרישתו מלקיחת התרופה יצטער. ואם כן שמעינן דדוקא אם ע"י פרישתו יצטער אפשר להתיר. ולפי דברי כבוד תורתו בפניני הלכה דגם כשלא יצטער מותר, לכאורה נסתרו הדברים מדברי הגמ' בשבת שם. (ואולי נאמר דזה שמבואר בגמרא שמשום סכנה/צער מותר, נכלל בזה גם מה שיש לחוש שאם אינו לוקח התרופות למספר ימים יבא לו צער, ומה שלא לקח התרופה בשבת ימהר את הצער הזה, אבל לכאורה קצת דוחק…) בכבוד רב, אברהם ל.
גם החזו"א פסק כגרש"ק. מה גם שכאין צער הדין יותר קל, שכן לדעת רבים מותר לבריא לקחת תרופות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-03 18:06:51
ספר מומלץ
לכבוד הרב שליט"א, אני רוצה ללמוד הל' נדה, מחפש ספר שמבדיל בין עיקר הדין, חומרות ראויות, וחומרות יתירות – איזה ספר הי' הרב ממליץ? תודה
עד שיצא פניני הלכה נידה בעוד כשנה, אני ממליץ על הספר איש ואישה של הרב קנוהל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-03 17:46:33
בשר וחלב
מי שטועם מתבשיל בשרי כמות קטנה של עד כף (כמו שנהוג בערב שבת) האם צריך להמתין 6 שעות. אני מדגיש הטעימה היא לא מהבשר עצמו אלא מהרוטב או מהתפוח אדמה שבתבשיל.
צריך להמתין שש שעות, כמבואר בפניני הלכה כשרות כו, ה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-03 15:40:05
הלכות בורר בשבת
שלום הרב,, יש לי אלרגיה לאגוזים .מה עושים אם יש בעוגה שאני אוכלת אגוזים? אפשרי להוציא אותם?
לא, שהרי אסור להוציא את הפסולת מהאוכל, אלא צריך לאכול את העוגה מלבד האגוזים, ואם הם קטנים והדבר לא אפשרי, אוכלים עוגה אחרת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-03 13:28:37
זריקת קליפות לצלחת בשבת
שלום וברכה ראיתי שהרב פסק שמותר להניח קליפות על צלחת. בשש"כ פסק שיש להניח חתיכת פת על הצלחת, וכך גם בילקוט יוסף. אשמח אם אפשר לקבל למקורות לדין זה (מלבד המנ"א). תודה מראש יישר כח!
לא הבנתי את הקושיה, וכי בגלל שבשש"כ וילקו"י פסקו משהו, יש קושיה איך הרב מלמד פסק אחרת, ועוד בדין דרבנן ?? השאלה יכולה להיות מדוע הרב פסק להתיר, הרי לפי הסוגיה או הפוסקים נראה אחרת. אבל במקרה הנוכחי הסוגיה והפוסקים מראים שניתן להקל, כפי שכתב הרב בספר.
שלושה טעמים נאמרו להיתר:
1. אין איסור ביטול כלי בדברים שאין להם חשיבות (ע"פ משנה שבת מז: ושו"ע רסה, ד). וכפי שכתב גם בשש"כ כב,הערה מג,ז בסוף, והערה נא ע"פ מ"ב,יד.
2. אין איסור ביטול כלי בדבר כאשר יכול לנער המוקצה מתוך הכלי בכל רגע (שבת קכח: שו"ע שח, לט מ"ב שח, קמז; רסה, ה). וכפי שכתב גם שש"כ (כב,הערה מג,אות ב) ואורחות שבת (יט,הערה תעב אות ג; שכח ובהערות תעב אות ד-ה ותפד).
3. אין איסור ביטול כלי בצלחת חד פעמית, או בצלחת שנועדה לנתינת קליפות בה. אורחות שבת יט,שכז ושש"כ כב,כט.
וכפי שציינת כן פסק גם במנוח"א. ואמנם בשש"כ,כט כתב שלכת' טוב להניח חתיכת מאכל או חפץ אחר בצלחת ורק אז לתת בה את הקליפות. אך מלבד זה שלא מצריך הדבר מדינא, נראה שאין צורך בזה, וכנ"ל. ואכן לא ברור לי למה שש"כ כתב כן, שהרי בהערה מג,ז בסוף כותב שכיון שאין בהם חשיבות אין בהם איסור ביטול כלי, וכדביאר בהערה נא. ומ"מ הוסיף בסעיף כט שאם נותנם בכלי המיועד לכך, או בצלחת חד פעמית א"צ בזה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-02 13:13:56
כשרות ב'
בכשרות ב פרק כו הלכה ב הרב מכריע כמו הש"ך בסתם שלא צריך להדיח ולקנח אם מחכים שעה. הטז חולק והפמ"ג הכריע כטז. האם ידוע למה הרב הכריע כמו השך בלי איזכור של הדעות האחרות?
אולי הדבר יבואר בספר ההרחבות שיצא בקרוב. בכל אופן גם בספר הכשרות י,מח כתב כך ע"פ הש"ך, והוסיף שיתכן שגם הט"ז שחלק בדין גבינה אחרי בשר יודה בזה. וכ"כ בספר מעדני השולחן (מטעמי השולחן,י). וכן פשוט, שהרי הוא דין דרבנן, וספק דרבנן לקולא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-02 10:03:12
תפילה ונסיעה
שלום וברכה 1. אם אני טס פחות מ72 דקות צריך להגיד תפילת הדרך עם שם ומלכות או בלי? 2. האם יש מעלה יותר גדולה ככל שאדם מתפלל מוקדם יותר?(מהנץ והלאה)? נגיד מי שמתפלל ב7 יש לו יותר מעלה ממי שמתפלל ב8?(נגיד שאמר ק.שמע בזמן)?
- בשם ומלכות, שכן תפילת הדרך אינה על דרך של 72 דקות, אלא על דרך של פרסה מחוץ לעיר – קרוב לארבע קילומטר (3.648 ק"מ), כמבואר בפניני הלכה ברכות פרק יח.
- כן – זריזים מקדימים למצוות. אמנם אם אדם עושה שיקול ריציני, והגיע למסקנה שבאמת יותר טוב לו לקום יותר מאוחר ולהתפלל בשמונה, עדיף שיתפלל בשמונה. אמנם נראה שהדבר הנכון יותר לטווח ארוך הוא לארגן את סדר היום כך שהשינה היא בלילה והקימה ביום (למרבה החידוש…), גם מהצד הבריאותי, שכן דווקא שינת הלילה היא השינה הטובה, וגם מצד סדרי היום. לכן הנכון יותר לקום לתפילה של שבע.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-02 07:44:21
טיסה לחול
האם מותר לטוס לחול להופעה בימי בין המצרים במקרה וההופעה רק בתאריך הזה ואין שוב
בוודאי שאסור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-02-01 17:56:34
צמיד עם כיתוב מהברית החדשה
שלום לכבוד הרב, קיבלתי צמיד במתנה מחברה גויה עם חריטה פנימית (שאינה נראית מן החוץ) ובה "פסוק" הלקוח מן הברית החדשה. כיצד עלי לנהוג?
אם יש אפשרות לשייף את כל הפסוק, אפשר לאחר מכן ללובשו. ואם אין אפשרות, צריך לשבור אותו ולזרוק לפח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2020-01-31 13:26:23


