חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לזרוק זבל
שלום .אמא שלי לפעמים מבקשת ממני לזרוק איזה משהו שנראה לי (-לא בטוח) שאבא שלי לא רוצה לזרוק . האם לזרוק? תודה רבה
לשאול את האבא. ואם שניהם בוויכוח האם לזרוק, אתה לא מתערב, רוצים- שיזרקו הם, ואם אפשר תסביר להם שהם מכניסים אותך למצב מאוד לא נעים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-07 06:48:36
התבודדות אחרי המפיל
שלום הרב, רציתי לשאול, האם מותר להתבודד לפני המפיל? אשמח למענה. אשמח גם אם תוכלו לפרסם את התשובה באינרטנט (אם אפשר בלי השם) כי חיפשתי רבות באינטרנט ולא מצאתי תשובה לכך.
ברכת המפיל היא ברכת הודאה ושבח לה' על השינה, ולכן יש לברכה דוקא סמוך לשינה. אמנם מי שנצרך לדבר אחר שאמר 'שמע' ו'המפיל' – רשאי. וכן מי שנצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף – רשאי. אבל לכתחילה כשיודע שיצטרך לדבר או לעשות דבר אחר, יברך המפיל אחריו. ולכן את חשבון הנפש יש לעשות לכת' לפני ברכת המפיל, אלא אם כן עושה אותו בשתיקה וחושש שירדם באמצע בלי לברך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-06 19:00:46
שבת ומצווה
שלום כבוד הרב, אדם שנוסע לארץ ישראל (מחול )או לדבר מצווה אחר, האם מותר לעלות על אוטובוס ביום שישי לפני שבת אפילו שהוא יגיע לארץ ישראל בשבת?(אני חייב לציין שאותו אדם לא יכול לבקש מהנהג לעצור לפני שבת כי זה פיקוח נפש להוריד אותו באמצע הדרך (כידוע המצב פה בארץ עם הערביים). כך שהשאלה היא כזאת: האם מותר לאדם להכניס את עצמו לפני שבת למצב בו יצטרך לחלל שבת משום פיקוח נפש במקום מצוה גדול? (יש לציין שהנהג הוא גוי) במצב שהוא כבר עלה על האוטובוס, האם מותר לו לזוז 4 אמות מאיפה שירד מהאוטובוס? (האם יש הבדל אם זה מקום עם עירוב לעיניין 4 אמות ?) תודה
- המציאות שהצגת לא כל כך ברורה, אבל הכלל הוא כזה- כאשר הנהג גוי ורוב הנוסעים גויים, ובלא שיסע דוקא בשבת יש חשש שלא יבוא לארץ, הדבר מותר כאשר הנסיעה מתחילה לפני שבת, כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שבת חלק א' הרחבות לפרק פרק ב סעיף יב.
2. האיסור לטלטל ד' אמות נאמר רק במקום שאין בו עירוב. וכן הליכה של אלפיים אמה אסורה רק במקום שאין עירוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-05 07:14:09
קברי צדיקים
שלום כבוד הרב. א. האם מותר לעלות לאור החיים הקדוש בשבת? (אפילו פוסק אחד שמתיר אני מעדיף לסמוך עליו כי יוצא לי לעלות לשם בערך פעמיים בשנה בדיוק בשבתות שאני בירושלים.) ב. בקידוש עניתי אמן על "הגפן" והמקדש המשיך בנתיים את הברכה השניה , האם יצאתי? (יש לציין ששמעתי את הברכה השניה מצויין רק שדיברתי בהתחלה) תודה רבה.
א. בעיית עלייה לקבר בשבת היא משום שאסור להיות בצער בשבת. לפי זה, אם העליה לשם דבקות בצדיק ואינה גורמת צער, מותר לעלות בשבת, רק צריך להזהר מלבקש בקשות פרטיות, שאין מבקשים בקשות פרטיות בשבת.
ב. יצאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-05 07:01:39
לגבי ראש השנה והספר 'פניני הלכה מועדים'
1)א)האם כל מה שכתוב בספר 'פניני הלכה מועדים' לגבי יום טוב רלוונטי גם לראש השנה?כי יש ספר 'פניני הלכה ימים נוראים' ושם יש את הלכות ראש השנה אבל אין את הלכות יום טוב ב)אם לא אז מה בספר 'פניני הלכה מועדים' רלוונטי לגבי ראש השנה? 2)האם יש בתשובות לשאלה 1 בשני הסעיפים הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב
- בפניני הלכה מועדים יש את כל ההלכות שקשורות באופן כללי לכל המועדים, כגון מלאכות האסורות והמותרות ביום טוב. ולכל חג מוקדש ספר בפני עצמו בשביל ההלכות הנוגעות באופן פרטי לכל חג. לכן יש גם פניני הלכה סוכות ופסח, ופרק אחד לשבועות.
- אם יש חילוק הרב מביא אותו בספר, לכן אין צורך יותר לשאול שאלה זו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-02 16:01:15
ישיבה
שלום הרב. אבי הוא אדם מאוד חרדתי ומפחד מאוד בנוסף לכך אביו נפטר לא מזמן והוא במצב נפשי ובריאותי לא טוב ואני רוצה ללכת ללמוד בישיבת שבי חברון ואבי מתנגד לכך מאוד כי הוא פוחד ולחוץ מאוד שיקרה לי משהו כי לטענתו זה מסוכן..אינני יודע מה לעשות כי אני לא רוצה להעמיס עליו נפשית ובריאותית כי אני מפחד שיקרה לו משהו.מה לעשות?
כיון שיש עוד ישיבות שוודאי מתאימות לך, אני חושב שאתה צריך ללכת למקום אחר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-08-01 18:07:42
יאוש בעלים
ערב טוב, חבר הזמין דרכי פלאפון מהאינטרנט לפני למעלה מחצי שנה ורק עכשיו הוא הגיע. מיותר לציין שהוא התייאש מזמן מהגעת המכשיר והזמין כבר חדש… האם מותר לי להשתמש בפלאפון? תודה מראש! [email protected]
לא הבנתי מי שילם. אם הוא שילם, תבקש ממנו רשות להשתמש, ואם אתה שילמת, הפלאפון שלך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-31 19:19:13
הלכות תפילה
בס"ד שלום הרב, בחור מק"ק תימן שרגיל להתפלל בנוסח ספרד ובמניין אשכנזי כיצד צריך לנהוג בהלכות תפילה (במקום שיש מחלוקת בין אשכנזים לתמנים)?
קודם כל ראוי ונכון לתמני להתפלל מסידור תמני. בכל אופן כאשר אדם שמתפלל בנוסח מסויים נמצא במקום שמתפללים בנוסח אחר, הכלל הוא כזה: דברים שהשוני ניכר בהם, כגון עמידה-ישיבה, וכגון דברים שנאמרים בקול- יש לומר יחד עם כל הציבור. ואילו דברים שהשוני לא ניכר בהם- אומר בשקט לפי הנוסח שלו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-30 09:54:29
תפילה
שלום וברכה. אם אדם מתפלל להצליח בעבודה וגם שימצא עבודה מתאימה אחרת האם זה סותר אחד את השני?
התפילה צריכה להיות מדוייקת כפי שמדברים עם מלך בשר ודם. לפי זה תחליט אתה האם יש סתירה או לא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-29 16:12:10
הלכות קדימה בברכות
בדיני שני פירות שברכותיהם שוות, הבנתי שאם יש מין שבעה – הוא עדיף, מה לגבי אם אחד מהפירות שלם והשני לא, או אם אחד גדול והשני קטן, ביחס למין שבעה עדיף? בתודה מראש
מין שבעה קודם, אחר כך שלם, אחר כך חביב, ואחר כך גדול.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-25 11:19:26
אגד
שלום הרב, שלחו לי צו ראשון מהצבא כולל כרטיסים לנסיעה באוטובוס בחינם, אך ברוך השם קיבלתי פטור , האם מותר לי להשתמש בכרטיסים האלו עכשיו? תודה
אינני יודע האם הצבא משלם על הכרטיסים כשרוכש אותם, או רק כשמשתמשים בהם. אם כשרוכש, אזי אם אפשר צריך לתת לחייל אחר, ואם אי אפשר, מותר להשתמש. ואם כשמשתמשים, אזי אסור לך להשתמש בהם כיון שאינך חייל.
למעשה- הכי פשוט לתת אותם לחייל אחר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-25 10:28:38
צניעות
שלום הרב , אצלינו בבית יש תמונות לא צנועות על המקרר, האם מותר לי לזרוק אותם? (התמונות שייכות לאחיותיי וחלק לאח שלי הקטן) האם כל פעם שאני רואה תמונה לא צנועה מותר לי לזרוק ?תודה רבה
כיון שאינך בעל הבית, אם התמונות לא שייכות לך אינך רשאי לזורקם, אבל בהחלט שייך לבקש מההורים להורידם כי מפריעות לך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-25 10:25:59
fcus vcrh,
רציתי לשאול האם כל האיסורי דרבנן בטילים משום כבוד הבריות כמו טישו בשבת או טלטול אבנים קטנות ( וכן כהן ערום, ראיתי שמותר לומר לו שיתלבש ואז להודיע לו שיש מת בחדר וכו…)
כן, וכמסקנת הגמרא בברכות יט ע"ב – כ ע"א, שכבוד הבריות דוחה איסור מהתורה בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה, ואילו איסור מדרבנן נדחה מפני כבוד הבריות גם בקום ועשה.
להרחבת העניין עיין במאמרו של הרב נחום רבינוביץ על עניין 'כבוד הבריות בפסיקה ההלכתית' (אפשר למצוא את כל המאמר באינטרנט).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 13:36:02
רבינו תם
שלום כבוד הרב, רציתי לדעת איך מחשבים את השקיעה לפי רבינו תם (צאת הכוכבים כבר ראיתי שזה 72 דקות אחרי השקיעה) תודה רבה
פניני הלכה שבת א' ג, הערה 1- לשיטת ר"ת היום נמשך אחר שקיעת החמה שלנו כשיעור מהלך שלושה מיל ורבע – כ-58.5 דקות. ורק אז מתחיל ביהש"מ כשיעור מהלך 3/4 מיל – כ-13.5 דקות. ואח"כ מגיע הלילה.
ועיי"ש שאין צורך לחשוש לדעתו (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 13:29:55
תער
האם מותר לגרד בזקן עם ברזל ? שמא ייתלש שערה וזה נקרא בתער?
מותר, גם משום שלא נראה כלל שנחשב כתער, וגם משום שהוא 'אינו מתכוון', וקיימא לן שכל העושה פעולה ולא מתכוון לאיסור ולא בטוח שיצא איסור מפעולתו, מותר לעשותה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 13:22:59
למה אסור לחתחתן עם אישה שנייה
1)למה אסור להתחתן עם אישה נוספת? הרי חרם דרבנו גרשום היה רלוונטי לתקופה שלו ולאנשים מסוימים 2)האם יש בתשובה לשאלה 1 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב
פניני הלכה ליקוטים משפחה ג, טו – איסור שתי נשים
במשך הדורות המצב הכלכלי הלך והשתפר, ובמקביל נתמעטו מאוד המקרים של נשיאת שתי נשים, עד שכבר בתקופת המשנה, לפני כאלפיים שנה, לא נזכרו רבנים וחכמים שהיו להם שתי נשים. בתקופת התלמוד, לפני כאלף ושש מאות שנים, הנוהג שאין אדם נושא אשה שנייה על אשתו היה כל כך ברור, עד שנחלקו האמוראים האם בפועל מותר לאדם לשאת אשה נוספת על אשתו. לדעת רבי אמי, אסור, מפני שכל אשה שהתקדשה לבעלה עשתה זאת על דעת שלא ישא אשה נוספת. אמנם ההלכה נקבעה כדעת רבא, שהואיל והבעל לא התחייב לכך במפורש, מותר לו לקדש אשה נוספת בלא הסכמת הראשונה (יבמות סה, א).
לפני כאלף שנים, תיקן רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז, שלא ישא אדם יותר מאשה אחת. ועוד תיקן, שלא יגרש אדם את אשתו בלא הסכמתה. ורק בשעת הדחק על פי היתר מיוחד של מאה רבנים משלוש ארצות, יתירו לו לגרשה בעל כרחה.
תקנה זו לא נתקבלה בספרד כתקנה מחייבת, אבל בפועל כך נהגו ברוב הקהילות, כאשר בכתובה היה החתן מתחייב שלא ישא אשה נוספת על אשתו. לאחר קום המדינה, בשנת תש"י, החליטה מועצת הרבנות הראשית, שאיסור שתי נשים יחול על כל העדות.
לכאורה יש לשאול, הרי כלל נקוט בידינו, שאין לחכמים סמכות לאסור דבר שהותר במפורש בתורה (ט"ז יו"ד קיז, א), ואם כן איך יכול היה רבנו גרשום לאסור נשיאת שתי נשים, ומדוע נתקבלה תקנתו בישראל? פירש מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שמתוך ההקשר שבו נאמר בתורה שמותר לשאת שתי נשים אפשר להבין שהדבר אינו רצוי, שנאמר (דברים כא, טו): "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה". הבעיה הראשונה, שאחת אהובה ואחת שנואה, וכן מצינו ששתי נשים נקראות צרות זו לזו. ומתוך כך עלולים להגיע לסכסוכי ירושה שיקרעו את המשפחה, עד שהוצרכה התורה להזהיר: "לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר" (שם טז). לאחר מכן מובא המקרה של 'בן סורר ומורה', ופירשו חכמים שדבר זה בא ללמדנו, שמצבו הקלוקל של הבן נגרם מכך שהיו לאיש שתי נשים (רש"י דברים כא, יא; שיחות הרצי"ה דברים עמ' 361). לא זו בלבד, אלא בכל המקומות שמסופר בתורה על שתי נשים, מסופר שנמשכו מזה בעיות. הרי שההיתר לישא שתי נשים הוא בדיעבד, מפני ההכרח שאי אפשר לגנותו. אולם כשהסתלק ההכרח, נהגו בישראל שלא לשאת שתי נשים.
ראוי לציין, שהוראות ההלכה הלכו יחד עם שיפור היכולת של הגברים להתפרנס, והקדימו במאות שנים את עליית מעמד האשה מבחינה כלכלית. כי רק בתקופה המודרנית, עם שכלול המכונות, והמעבר מעבודה פיזית קשה לעבודה שדורשת יותר כשרון שכלי ורגשי, עלתה רמת הכנסתן של הנשים, ומעמדן הכלכלי השתפר. כלומר, לא כוחן הכלכלי של נשים ומלחמתן על מעמדן גרם לשינוי ההוראה ההלכתית, אלא שיפור המצב הכלכלי של כלל האוכלוסייה. ולכן מעת שהיה ניתן לקיים את הנשים בלא היתר נשיאת שתי נשים, הדבר נאסר לחלוטין כפי שהיה באשכנז או שהפך לתופעה נדירה ברוב קהילות יוצאי ספרד. וכן היה בזמן המשנה לגבי תקנת הכתובה – מעת שניתן היה לדרוש מהאיש לתת כתובה על כל ההתחייבויות שבה – כך נקבע.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 09:47:06
למה לא לבטל או לצום עד חצות במקרה שתשעה באב חל בשבת
למה מתי שתשעה באב חל בשבת לא מבטלים באותה שנה את הצום או לחלופין עושים את הצום עד הצהריים ואז לסיים את כל מנהגי האבלות? למה לדחות את הצום ולקיים אותו כרגיל עם ישיבה על כסא עד חצות? לכאורה אפשר באותה שנה בערב לקרוא איכה וקינות,בבוקר לקרוא קינות ובצהריים מחצות לאכול כרגיל ולהתפלל מנחה כרגיל יום טוב
בפשטות הסיבה שקבעו חכמים שמקיימים את הצום בדיוק אותו דבר, היא כיון שהעיקר הוא ציון המאורע וחזרה בתשובה ע"י הצום ע"פ כל גדריו, ועוד שאם יקלו בצום נדחה עלולים לזלזל בו רק בגלל שהוא נדחה. ואכן בתשעה באב זה יוצא מצויין, כיון שמתוך הצומות של חכמים, רק הוא חל בשבת, וכידוע בית המקדש נשרף בפועל בי' באב, ולדעת חלק מחכמי ישראל היה ראוי מלכתחילה לקיימו בי' באב, וממילא גם לפי זה אין מקום להקל בו כאשר הוא נדחה לי'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 09:37:16
מקום הנחת תפילין של יד
לכבוד הרב אליעזר מלמד שליט"א הנה מצינו בבית יוסף שהביא את הגהת סמ"ק שמחדש בשם השמושא רבא שמקום הנחת תפילין של יד הוא על הקיבורת אך דווקא בפלג תחתון של הזרוע. וכן פסקו בפשיטות המחבר והרמ"א (ואפי' לקולא כמובא במ"ב). לעומתם דעת הגר"א בביאורו שכל הקיבורת כשרה להנחת התפילין (וכן הוא מבין את דעת השמושא רבא). לאור זאת רציתי לברר כמה עניינים בסוגיא זו: א. בעניין מדידת פלג הזרוע: בפשיטות לשון הפוסקים מצינו שתי התנסחויות: אחת שמודדים את הפלג מהכתף והשניה מבית השחי. (וכן מצינו בפירוש הגרשז"א שסובר מבית השחי לעומתו הגר"ן קרליץ שמודדים מהכתף), ושאלתי כמו איזו שיטה נקטינן למעשה? ב. מי שתפיליו אינם נכנסות בפלג התחתון (ובפרט בנערי בר מצווה שמצויה מאוד בעיה זו), האם יכול לסמוך על שיטת הגר"א ואף לעניין ברכה? ג. במידה ולא נכון לסמוך לכתחילה על הגר"א האם צריך להחליף את התפילין של יד לתפילין קטנות? שתי השאלות האחרונות אמורות ביתר שאת לגבי ספרדים הפוסקים ככלל ע"פ דעת השו"ע. תודה רבה. אם אפשר שאלה נוספת, ראתי בספר פניני הלכה שכתב הרב כי מברכים על התפילין של יד אחרי ההידוק על היד, קודם הליפופים, הרב כתב בסוגרים (שו"ע או"ח כה, ח) אבל לעניותי לא הבנתי את השו"ע כך, שכתב בב"י שאין להתחיל לברך לפני שמניחים את התפילין במקומם מפני שזה "עובר לעובר לעשייתן" אך לא ראיתי שמחמיר כ"כ לברך אחרי ההידוק שיהיה ממש עובר לעשייתן? תודה רבה הרב.
התשובות באתר אינן של הרב מלמד אלא של רבני הישיבה ע"פ פסיקתו של הרב.
א. לדעת הרב מלמד המדידה מהכתף.
ב. כן. כל אחד צריך לקפל מעט את היד ולעשות שריר ולהניח במקום התחתון של השריר. ולא צריך למדוד כלל חצי בין הכתף למרפק.
ג. אין צורך.
ד. לדעת הרב מלמד זה הפשט של עובר לעשייתו, אמנם יש אומרים שמברכים קודם ההידוק והליפופים.
בברכה.
אורן מצא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-24 08:14:40
רבנות
שלום וברכה. האם מותר לאכול פיצה בהשגחת הרבנות?
כן, ובתנאי שההשגחה בתוקף ואכן יש משגיח שאחראי על המקום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2018-07-22 17:44:00


