כבוד הרב שלום!
הייתי רוצה לשאול בהלכות שבת למעשה. לאשכנזים
א'. האם מותר להזיז ממקומו מיחם חשמלי שפועל ולהחזירו למקומו ( בטיחות, שילדים לא ינזקו, מרחק קטן של 20 ס"מ )
ב. האם סיר עם המים שעל הפלטה/ או לחלופין המיחם החשמלי חייב להיות רתוחה ומבעבעת לפני שבת? או עצם העובדה שהמים חמים שיד סולדת בו לפני שבת מותר להשתמש איתו בשבת?
ג. באם החמין שעל הפלטה החשמלית עומדת להתייבש, האם מותר לי להרים את הסיר חמין מהפלטה החשמלית ולמלאות אותו מים ישירות מהמיחם החשמלי ולהחזיר אותה בחזרה לפלטה החשמלית?
( שניהם כלי ראשון)
תודה רבה לך
רב משיב
א. מותר להזיזו בשינוי, כלומר באמצעות הזרוע או גב היד ולא באמצעות כף היד. שכן לדעתם דין המיחם כדין בסיס לדבר האסור, שכן הוא בסיס לגופי החימום שמחממים את המים שדינם כדין אש וגחלים האסורים בטלטול גם לצורך גופו ומקומו. אבל בשינוי מותר לטלטל כל סוג של מוקצה כמבואר בפניני הלכה.
אביא לך את הדין הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
מכשירי חשמל שאין בהם חוט להט, כמאוורר, מכונת כביסה ומקרר, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור. ואם מקפיד לא להשתמש בהם שימוש אחר, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס (להלן, יד-טז). אבל מכשירי חשמל שיש בהם חוט להט או גוף חימום, כמיחם, תנור, רדיאטור ופלטה, אם דלקו בבין השמשות של כניסת השבת או שדולקים כעת, דינם כאש, והרי הם מוקצה מחמת גופו (להלן, ט-יג). ואם הם כבויים ולא דלקו בבין השמשות ולא מקפיד על שימוש אחר בהם, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור המותר בטלטול לצורך 'גופו' ו'מקומו'.
ב. טוב להקפיד שהמים ירתחו לפני השבת. אבל אם לא נותר זמן, אפשר להקל.
פניני הלכה:
מותר להשתמש במיחם מים חשמלי, אלא שטוב להקפיד שהמים ירתחו לפני השבת משום שני חששות: האחד, יש אומרים שהמיחם נחשב כאש שאינה גרופה וקטומה ואזי יש בו איסור השהייה (שש"כ א, מו; הלש"ב ה, כו, עמ' ריג; ארח"ש ב, לב. אמנם אם אי אפשר להגביר את החימום, למנח"י ה, צא, ושבט הלוי ה, ל, מותר. ואם יכסו את הכפתור שמווסת את החום, לדעת רבים אין בזה איסור השהייה, כמובא בהערה 16. וגם כאשר אפשר להגביר את החום, יש מקילים כמובא בהערה 13). השני, שאם יוציאו ממנו מים לפני שירתחו, יגרמו בזה לזירוז בישול המים הנותרים (הלש"ב שם; ארח"ש ב, הערה לט). אם הברז של הדוד ממש בתחתיתו, אסור להשתמש בדוד, שמא המים יגמרו, ויחששו שהדוד ישרף ויבואו להכניס בו מים קרים, כמובא במ"ב שיח, סח. ובחוט שני כו, ה, ואבני ישפה ה, נ, אסרו את השימוש במיחם גם כשהברז גבוה יותר, שמא יגמור את המים על ידי הטייתו או שהמים יתאדו. אבל שאר הפוסקים שהזכרנו לא חששו לזה.
ג. כן
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא יישרף
יח. כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל יישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה, אלא יוריד את הקדירה מהפלטה, יסיר את המכסה וימתין כעשר שניות כדי שהאדים הבשריים יתנדפו, ואז יערה לתוכה מים רותחים מתוך המיחם, ויחזירה לפלטה. כאשר קשה לערות מן המיחם ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים הרותחים בכוס ולערותם לקדירה.