צום כיפור לחייל בכוננות מבצעית

אני מעריך שהוא יודע יותר טוב ממני שהוא צריך להיות כל רגע בשיאו, כי כל רגע יכול לקרות משהו. אם הוא מכיר שהמציאות בגיזרתו יותר רגועה או שהוא יכול ברגע אחד של צום לשתות ולהכנס למבצעיות הנדרשת, איני רואה מניעה לצום.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

חיילים העוסקים בפעילות מבצעית/בטחונית פטורים מהצום. ואם הם רק בכוננות וקל להם לאכול ולשתות לשיעורין, יעשו כך.

אכילה ושתיה לשיעורים

ח. אף שכל אכילה ושתייה אסורה מהתורה ביום הכיפורים, כאשר החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, עדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות משיעור האכילה והשתייה שמתחייבים עליו כרת, כדי למעט באיסור. כלומר, יאכל כל פעם פחות מגודל של תמר גדול (שגודלו קצת יותר מחצי ביצה), וישתה כל פעם פחות מכמות המשקה שנכנסת לחלל פיו כשלחי אחת מלאה (לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום).

לכתחילה יאכל וישתה כמות מעטה זו כל תשע דקות, ואם צריך לאכול ולשתות יותר, יפסיק שבע דקות, ואם צריך יותר, יפסיק ארבע דקות. ובשתייה, אם צריך לשתות יותר, יסתפק בהפסקה של דקה.

ט. כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

יא. לא עושים קידוש ולא בוצעים על לחם משנה גם כשיום הכיפורים חל בשבת. הנוטל ידיו ללחם, ייטול רק את אצבעותיו. והרגיל במים אחרונים, רשאי ליטול גם ביום הכיפורים.

יב. השותה לשיעורים, לא יברך ברכה אחרונה, כיוון שבכל פעם שתה פחות מרביעית. והאוכל לשיעורים, רק אם אכל כמות של חצי ביצה תוך פחות משבע דקות, יברך ברכה אחרונה.

יג. המברך 'מעין שלוש' צריך להזכיר את יום הכיפורים, והמברך ברכת המזון צריך לומר 'יעלה ויבוא' ולהזכיר את יום הכיפורים, ואם חל בשבת יאמר גם 'רצה'. שכח ולא הזכירם, אינו חוזר.

יד. מותר להעלות לתורה בשחרית חולה מסוכן שנאלץ לאכול ביום הכיפורים, אבל בקריאה של תפילת מנחה עדיף שלא להעלותו, אלא אם כן אכל ושתה לשיעורים. כמו כן, חזן קבוע שנאלץ לאכול ולשתות לשיעורים, רשאי להמשיך להיות שליח ציבור.