ציצית תכלת

פתיל תכלת מארגמון קהה קוצים. קונים פתיל אחד ארוך שאיתו עושים את הליפופים כמו שקשרת עד כה, ומקפידים שהכריכות ייעשו לסירוגין מחוט לבן וחוט תכלת, כאשר הכריכה הראשונה והאחרונה בכל חוליה מלבן.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה חפצי קודש פרק ב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מצוות התכלת

כג. צוותה התורה שיהיו חוטי הציצית מלבן ומתכלת (במדבר טו, לח). את צבע התכלת הפיקו מדם חילזון מיוחד שעל ידו צבעו חלק מפתילי הלבן לשם מצוות ציצית. בעקבות הגלות התקשו ישראל להשיג את התכלת, עד שבשלב מסוים נשכחה צורת הכנתו, וקיימו את המצווה בחוטי לבן בלבד.

כפי הנראה כיום, כחלק משלבי הגאולה, נמצאה הדרך להכין את צבע התכלת מנוזל של חילזון הים 'ארגמון קהה קוצים', וחזרה המצווה לשלב תכלת בחוטי הציצית. אך מכיוון שאין בכך ודאות, אף שיש מעלה בהטלת פתילי תכלת בציצית, אין בכך חובה.

אם לא יקום ערעור על דרך הפקת התכלת מ'ארגמון קהה קוצים', הדבר ילך ויתפשט עד שיהיה מנהג ש'נכון' לקיימו. ואם ימשיכו להתחזק בו, יהפוך למנהג מחייב בקהילות רבות, עד שבהדרגה יסברו רוב חכמי ישראל שחזרה מצוות התורה להתקיים בתכלת זו.

בינתיים נכון למי שמהדר להטיל תכלת, שידגיש שהוא עושה זאת בלי נדר, ושיתעטף לעיתים בטלית ללא תכלת, כדי להדגיש שעדיין אין בכך חובה, ושמקיימים את המצווה גם בלבן. כמו כן, ילדים שציציותיהם נוטות להיקרע, או חיילים שמזיעים הרבה, יכולים לקיים את ההידור ב'טלית גדול' או ב'טלית קטן' שמייחדים לכבוד שבת (מי שאביו או רבו מקפיד עליו שלא ילך בתכלת, עדיף שישמע בקולו).

כד. מספר החוטים: יש אומרים שמתוך ארבעת החוטים צריך שיהיו שניים לבנים ושניים תכלת, כך שיצאו מהקשר האחרון ארבע פתילי לבן וארבע תכלת (רש"י, תס'). ויש אומרים שצריך חצי חוט תכלת, כלומר אחד משמונה פתילים (רמב"ם). ולמעשה יש מקום להעדיף את הדעה שאומרת שמתוך ארבעת החוטים צריך חוט אחד של תכלת, כלומר שני פתילים מתוך שמונה (ראב"ד, גר"א, חיד"א).

כה. צורת הכריכות: בין חמשת הקשרים ישנן ארבע חוליות שבהן יש בין שבע לשלוש עשרה כריכות (לעיל יח). הכריכות צריכות להיעשות לסירוגין מחוט לבן וחוט תכלת, כאשר הכריכה הראשונה והאחרונה בכל חוליה מלבן (מנהג הנוהגים לקשור כרמב"ם, מובא בפנה"ל הערה 17).