מה ההבדל בין חלק רבנות לשאר סוגי ההכשרים שהם גם חלק?
עניין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק כ. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ו. מחלוקת גדולה נחלקו הפוסקים במקרה שנמצאה סירכא בריאות: יש אומרים שאם יסירו אותה ויבדקו שאין תחתיה נקב, בעל החיים יהיה כשר. ויש אומרים שבעל החיים טרף גם אם לא יימצא נקב. במשך הדורות נהגו בקהילות רבות להקל, כיוון שבפועל נוכחו לדעת שרוב הסירכות אינן גורמות למיתת הבהמות (מנהג תימן, פרס, מרוקו, ורבים מתוניס לוב ואשכנז). ומאידך בקהילות רבות נהגו להחמיר, שכן מה שנקבע כמטריף, מטריף גם אם יתברר שהבהמות אינן מתות ממנו (מנהג ארץ ישראל, סוריה, עירק, מצרים, אלג'יר, ג'רבה, ולכך נטו חלק מרבני אשכנז).
ז. למעשה, העיקר על פי כללי ההלכה כדעת המקילים, ולכן הרוצה להקל רשאי, ונוהגים כיום לכתוב על בשר זה 'כשר'. ולכתחילה טוב להחמיר, מפני שהידור זה הוא החשוב ביותר בהלכות כשרות, והרגיל להחמיר בו בדרך כלל ניצל מספקות רבים, שכן בכל מערכות הכשרות ההקפדה על דין זה פירושה השגחה רצינית בכל התחומים. במיוחד ראוי למי שבני עדתו או הוריו נהגו להחמיר, שימשיך במנהגם. נוהגים לכתוב על בשר זה 'חלק' או 'גלאט' (שפירושו חלק ביידיש).
י. כשרות 'חלק' של הרבנויות השונות כוללת את חומרות הרמ"א והשו"ע, כך שגם המחמירים מעדות שונות יכולים לאכול בשר זה. אבל יש כשרויות של בד"צים שנוהגים להחמיר רק לפי שיטת הרמ"א או רק לפי שיטת השו"ע, ובשעת הצורך, כגון כשמתארחים אצל אחרים, גם המקפידים לאכול 'חלק' כאחת השיטות, רשאים לסמוך על השיטה השנייה.