תפילה במניין, קריעה בכותל

א. כמובן שיש לשים שעון מעורר שמצלצל דקה ובזה לפתור את הבעיה. בכל אופן אם אתה 80 אחוז מהפעמים קם בזמן, לא כדאי לפספס לימוד תורה של שעתיים. אבל אם אתה יותר מעשרים אחוז לא קם בזמן באופן כזה שתפספס תפילה במניין או עכ"פ עם חזרת הש"ץ, אז כנראה שהדבר לא מתאים לך, ותנסה לסדר את השבת אחרת באופן שתוכל לישון כראוי וגם תלמד כראוי.

ב. אין צורך לומר בכלל, אבל נוהגים לומר, ומה שאומרים אומרים, אין צורך להתעכב על כך.

ג. על הכותל לא צריך לקרוע. על מקום בית המקדש צריך לקרוע, כלומר מי שעולה להר הבית, וגם בזה נוהגים להקל ולקרוע רק בפעם הראשונה כדי שלא לגרום לאנשים לא לעלות. דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ פרק ט. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קריעה על ערי יהודה, ירושלים ומקום המקדש

יב. מובא בתלמוד (מו"ק כו): אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה", וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע.

כיום ערי יהודה וירושלים תחת ריבונות ישראלית, ולכן למרות שיש עוד הרבה מה להשקיע ביישובן, אינן נחשבות חרבות, וממילא לא קורעים עליהן. ורק על מקום בית מקדשנו ותפארתנו שעדיין בחורבנו, צריך לקרוע. לכן הרואה את כיפת הזהב שבנו המוסלמים על מקום המקדש, יקרע את חולצתו באורך של טפח (7.6 ס"מ).

בפועל, רבים נוהגים להקל ולא לקרוע על ראיית מקום המקדש, או להיפטר מהקריעה על ידי הגבהת חפץ של חבר שתמורתו מקנה לו את בגדו. אמנם ראוי לקרוע לפחות פעם אחת בחיים, והרוצה להחמיר נכון שיקרע בכל פעם שלא ראה את מקום המקדש שלושים יום. לא קורעים בשבת וחג, ולא בחול המועד, חנוכה וראש חודש, שהם ימי שמחה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא