הלכות מוקצה – ספרים באנגלית

כא. דבר שהיה מוקצה כל בין השמשות, נעשה מוקצה לכל השבת, אף אם סרה סיבת המוקצה ממנו, כגון פירות שנפלו מהעץ בשבת (ועי' להלן כה, יד). אבל כאשר לא היה מעוניין כלל בהקצאת הדבר בבין השמשות, וגם ברור שבמשך השבת לא יישאר מוקצה – אינו מוקצה, כגון תבשיל חי שהניח על הפלטה לפני שבת ונעשה מוכן לאכילה רק בשבת. וכן כביסה שהיתה רטובה כל בין השמשות וברור שבמשך השבת תתייבש, מותר לטלטלה כאשר אין בה יותר חשש סחיטה.

כב. חשב בטעות שהבגד לא יתייבש בשבת, אם היה ברור שיתייבש, אינו מוקצה. וכן אם חשב שפירותיו אסורים באכילה, ובשבת נודע לו שהם מותרים, אינם מוקצה. וכן להיפך, שהיה בטוח שהבגד יתייבש והפירות מותרים, וגילה שטעה, אסור לטלטלם.

כג. דבר שלא היה מוקצה כל בין השמשות ובמשך השבת נעשה מוקצה, כשחזר להיתרו אינו מוקצה. כגון מאכל או בגד שהתרטבו לאחר השקיעה באופן שנעשו מוקצה, ולאחר מכן התייבשו.