הדלקת נרות וקבלת השבת

1. לא נכון לעשות זאת, אלא הנכון לאישה הוא לקבל שבת בשעת הדלקת הנרות כמו כל הנשים. אם יש צורך אפשר לאחר מעט את ההדלקה במקום להדליק ולא לקבל שבת.

2. ברגע שמקבלים שבת אסור לאכול ולשתות עד שעושים קידוש. האישה יכולה לעשות קידוש גם לפני שהבעל מגיע מהתפילה, וכמו שנוהגים נשים רבות לעשות קידוש בבוקר על מזונות.

מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה שבת:

ג, ב – האם מועיל תנאי לא לקבל את השבת?

אף שנהגו הנשים לקבל שבת בהדלקת נרות כבה"ג, מ"מ אם התנתה שלא לקבל שבת בהדלקת הנרות, מותר לה לעשות מלאכה אחר הדלקת הנרות. ראשית, מפני שכך דעת כל החולקים על בה"ג, ועוד, שגם לפי בה"ג יש מסבירים שאם תתנה שלא לקבל שבת, התנאי מועיל, וכך דעת מהר"ם, מרדכי (שבת רצג), שבה"ל והגה"מ. אולם לדעת רבינו פרץ ומהר"ש, הלכה כבה"ג וגם לא מועיל תנאי, הואיל והזכירה בברכה על הדלקת הנרות את השבת. ובאור זרוע (הלכות ע"ש יא), כתב שלא מועיל תנאי שמא יאמרו הרואים שהיא עושה מלאכה אחרי שכבר קיבלה את השבת.

כפי שלמדנו דעת השו"ע שאין הדלקת נרות מחייבת קבלת שבת, ובוודאי שהתנאי מועיל. וכ"כ הרמ"א רסג, י, שתנאי אפילו בלב מועיל. אבל כתבו הרבה אחרונים, שהואיל ויש אומרים שתנאי אינו מועיל, לכתחילה אין להתנות ורק לצורך אפשר להתנות. וראיה לכך, ממנהג קהילות רבות, שנהגו הנשים לברך בהן אחר ההדלקה, מתוך שחוששים שמא מקבלות שבת בברכה (רמ"א רסג, ה). ואם אפשר לכתחילה להתנות, היה עדיף לברך לפני ההדלקה ולהתנות. וכ"כ מג"א כ; א"ר כב; תו"ש כד; גר"ז ז; ח"א ה, יא; גדולות אלישע כח; משנ"ב מד; קצות השולחן עד, ו, ועוד.

לעומת זאת, לפי מה שלמדנו לדעת רבים אין צורך כלל להתנות, שאינם מסכימים לדעת בה"ג. ואף לסוברים כבה"ג, יש אומרים שלכתחילה אפשר להתנות (וכך דעת הרמ"א). ולדעת ילקוט יוסף רסג, נ, מספיק שתתנה אפילו פעם אחת בשנה כדי שיהיה מותר לה לעשות מלאכה אחרי הדלקת נרות.  (ועיין להלן בהרחבות ג, ג, ד, בעניין הברכה, לפני או אחרי ההדלקה).

ג, ג – האם אפשר להתנות כשמדליקים מוקדם (סמוך לפלג המנחה)

אמרו חכמים שבת כג, ב, לעניין הדלקת נרות: "ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר", ופירשו רוב הראשונים (רש"י שם; תוס' ברכות כז, א, 'רב'; רא"ש ברכות ד, ו; מרדכי ברכות צ; תר"י ועוד), שגם אחרי פלג המנחה אין להקדים מדי, כי אז הדלקתה לא תהיה ניכרת לכבוד השבת, אבל אם תקבל אז את השבת תהיה ההדלקה ניכרת לכבוד שבת. וכ"כ השו"ע רסג, ד. וכתבו רוב האחרונים שדין זה אינו אלא לכתחילה אבל בדיעבד גם אם הדליקה נרות לכבוד שבת מפלג המנחה ולא קיבלה על עצמה את השבת – יצאה, ואין צורך לכבות ולהדליק שוב את הנרות סמוך לשבת (רע"א רסג, ד; באו"ה רסג, ד, 'מבעוד'; שש"כ מג, יב דלא כדרך החיים המובא בבאו"ה שם שסובר שדין זה לעיכובא).

אבל אם תדליק סמוך לשבת, מצד זה, אינה חייבת לקבל את השבת. ומהו סמוך לשבת? כתב באז נדברו ב, ג, ארבעים דקות לפני השקיעה. ובאור לציון ח"ב יח, ט, ילקוט יוסף רסג, מד, כתבו חצי שעה. וכ"כ בהלכות שבת בשבת (ד, הערה 18), והוסיף שבירושלים שנוהגים להדליק נרות ארבעים דקות לפני השקיעה, גם זמן זה נחשב סמוך לשבת. ומעין זה כתב בפס"ת רסג, י, שהולכים אחרי זמן הדלקת הנרות של אותו מקום. ויש מי שאומר, שכיום שהחשמל דולק, אף אם תדליק הרבה לפני השקיעה, ניכר שהנרות לכבוד שבת ואינה חייבת לקבל בהדלקה את השבת (קנין תורה ד, כה).

ג, ד – האם נכון להתנות בשביל שתיסע לכותל המערבי או בית כנסת

לרשז"א (שש"כ מג, הערה קלז) נסיעה לכותל המערבי לא נחשבת צורך שיהא מותר לה לעשות עבור זה תנאי. לעומת זאת כתב בציץ אליעזר (י, יט) שזה נחשב צורך, שעל ידי זה תמלא צמאונה הרוחני. וכן נראה למעשה, שאם נסיעה זו חשובה לה, הרי שזה צורך. והכוונה שמותר לה לנהוג ברכב.

אמנם כפי שלמדנו, אפשר לעשות תנאי רק כאשר היא מדליקה סמוך לשבת, אבל אם תדליק לפני כן (יותר מ-40 דקות לפני השקיעה) אין לעשות תנאי. וכ"כ הבאו"ה רסג, ד 'לא יקדים', ילקוט יוסף רסג, מד, אור לציון ח"ב, יט, ח, אז נדברו ב, ג, ותורת היולדת ד, ב. אמנם בציץ אליעזר יא, כא, חלק והביא מדברי כמה אחרונים שמשמע מהם שאף כשהיא מדליקה מפלג המנחה מותר לה לעשות תנאי שלא לקבל את השבת.

וגם לרוה"פ הסוברים שאין לעשות תנאי כאשר היא מדליקה יותר מארבעים דקות לפני השקיעה, אם יש שם אחד מבני משפחתה שיקבל שבת בהדלקתה, אפשר שתעשה תנאי, שעל ידי שהוא קיבל שבת, ניכר שההדלקה לצורך שבת (שועה"ר רסג, יא; שש"כ מג, כד; ציץ אליעזר יא, כא).

ג, ה – אם מותר למי שקיבלה שבת שיסיעוה ברכב כדי שתגיע לביהכ"נ

כתב בתורת היולדת ד, ב, שאם אדם אחר נוהג, והיא אינה גורמת להדלקת אור בפתיחת הדלת, והיא נוסעת בתוך התחום, מותר לה לנסוע, שאין בנסיעתה חילול שבת ממש. ויש שהחמירו בזה. בשש"כ (מג, הערה קלו) החמיר שאפילו אם לא תפתח את הדלת, יש בזה משום זלזול בשבת. ובציץ אליעזר יא, כא, כתב שבזה שהיא נכנסת לרכב היא משתפת פעולה בנסיעה, והרי זה כעובדין דחול.

והואיל והמחלוקת בדרבנן, נראה למעשה כדעת המקילים. ועדיף שלא תתנה ומישהו אחר יסיע אותה, מאשר תעשה תנאי בניגוד לסוברים שאין לעשות תנאי. ואדרבה, בזה שתקפיד שמישהו אחר יסיע אותה, ולא תפתח או תסגור את הדלת, יובלט העניין שכבר קיבלה את השבת. ואין לחוש שמא ילמדו לעשות כך בשבת, כי הכל יודעים שבזמן תוספת שבת מותר למי שקיבל שבת להיעזר במי שלא קיבל שבת (שו"ע רסג, יז).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא