כשרות – חשש בכחוש

שאלה

שלום,
בספר כשרות ב' פרק ל"ה הלכה ו' מדברים על דין בליעה בצלייה. מבדילים בין אם החתיכה שמנה או לא ואומרים שמכיוון שקשה לדעת חוששים לשתי הדעות וכתוב:
"ואם יש בחתיכת ההיתר פי שישים כנגד האיסור – יש להסיר ממנה כדי נטילה, שמא שתיהן כחושות."
נשמע שאם יש פי 60 רק משום חשש שמא שתיהן כחושות יש להסיר כדי נטילה, אבל אם הייתי יודע בוודאות שיש שומן לא היה צריך להוריד כלל (שהרי זה החמרה שמא כחושות)
אבל גם היה לי קשה מזה ששומן רק יותר מעביר טעמים ואיך הדין שלו יהיה יותר קל – דווקא בגלל שהוא מעביר טעמים. וגם ביורה דעה קה ה כתוב:
"ואפילו חתיכת האיסור כחושה וחתיכת היתר שנצלית עמה שמינה האיסור מפעפע בכולה וכל דבר שיש לו פעפוע שנפל למקום ידוע מהחתיכה בצלי אע"פ שיש בחתיכה (שישים) לבטל האיסור צריך נטילת מקום" – כתוב בפירוש שאם יש חתיכה עם שומן אע"פ שיש פי 60 בכל זאת צריך נטילת מקום

אשמח לדעת איפה לא הבנתי נכון או שבאמת החלק של "שמא שתיהן כחושות" בעייתי

תודה רבה!

רב משיב

נשמע שאם יש פי 60 רק משום חשש שמא שתיהן כחושות יש להסיר כדי נטילה, אבל אם הייתי יודע בוודאות שיש שומן לא היה צריך להוריד כלל (שהרי זה החמרה שמא כחושות) – הבנת נכון.


"היה לי קשה מזה ששומן רק יותר מעביר טעמים ואיך הדין שלו יהיה יותר קל" – אכן כך יוצא, שכן בגלל שהוא מעביר טעמים, טעם האיסור נבלע בכולו, וממילא אם יש פי שישים, טעם האיסור לא מורגש שכן הוא התפשט לכל החתיכה בשווה וטעמו כעת אינו מורגש.


כתוב בפירוש שאם יש חתיכה עם שומן אע"פ שיש פי 60 בכל זאת צריך נטילת מקום – בגלל שלהלכה אנו חוששים שמא אינה חתיכה שמנה לגמרי.


אשמח לדעת איפה לא הבנתי נכון או שבאמת החלק של "שמא שתיהן כחושות" בעייתי – הוא לא בעייתי, שכן כתוב בפסקה לפני כן שאם אחת מהן שמינה מספיק פי שישים.


זו הסוגיה בקצרה:


שני גושים זה אצל זה


שניהם חמים:


רמ"א ע"פ או"ה והגש"ד- בולע בכולו (ודלא כסמ"ק שהצריך רק כ"ק. ש"ך).


חכ"א– לשו"ע (לקמן) הוא דוקא כשאחת החתיכות שמינה, אך אם שתיהם כחושות נאסרות כ"נ.


ולרמ"א, שאין אנו בקיאים בין כחוש לשמן (וכדלקמן), אזי בכ"מ חיישינן שבולע בכולו, וגם כאשר


יש ששים בחתיכה, צריך להסיר ממנה כ"נ, שמא היא כחושה ולא שמינה (פאה"ש,רלט).


ודוקא כששתי החתיכות בכ"ר, או שמיד כשהניחם בכ"ש נגעו זב"ז. אך אם היו מעט בכ"ש, הוי ככ"ש


שלרמ"א דינו כצונן (ש"ך,ז לקמן).


 


אחד צונן:


רמ"א ע"פ או"ה והגש"ד- בולע כ"ק.  וכ"ד הש"ך וערוה"ש,כז (וז"ל- "והעיקר כדעת רבינו הרמ"א כיון שאין כאן דוחקא"


שבדוחקא פסק הרמ"א צד,ז שאם היה הבשר רותח מכ"ר והסכין ב"י מחלב, צריך בבשר ששים כנגד כולה).


רש"ל– כאשר ההיתר חם והאיסור צונן- כ"ק, אך אם האיסור חם וההיתר צונן- בולע בכולו.


וכ"פ הט"ז אא"כ הפס"מ.  וכ"פ מנח"י,לחה"פ,בל"י,עה"ש,חוו"ד,פמ"ג,כה"ח,חכ"א (מטעה"ש,יג. וכ"פ הרב פויפר).


(אם החם נמצא בכ"ש ודאי ניתן להקל כרמ"א, וק"ו אם מדובר גם על איסור דרבנן).


 


קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא


 


ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן