כשרות – חשש בכחוש

נשמע שאם יש פי 60 רק משום חשש שמא שתיהן כחושות יש להסיר כדי נטילה, אבל אם הייתי יודע בוודאות שיש שומן לא היה צריך להוריד כלל (שהרי זה החמרה שמא כחושות) – הבנת נכון.

"היה לי קשה מזה ששומן רק יותר מעביר טעמים ואיך הדין שלו יהיה יותר קל" – אכן כך יוצא, שכן בגלל שהוא מעביר טעמים, טעם האיסור נבלע בכולו, וממילא אם יש פי שישים, טעם האיסור לא מורגש שכן הוא התפשט לכל החתיכה בשווה וטעמו כעת אינו מורגש.

כתוב בפירוש שאם יש חתיכה עם שומן אע"פ שיש פי 60 בכל זאת צריך נטילת מקום – בגלל שלהלכה אנו חוששים שמא אינה חתיכה שמנה לגמרי.

אשמח לדעת איפה לא הבנתי נכון או שבאמת החלק של "שמא שתיהן כחושות" בעייתי – הוא לא בעייתי, שכן כתוב בפסקה לפני כן שאם אחת מהן שמינה מספיק פי שישים.

זו הסוגיה בקצרה:

שני גושים זה אצל זה

שניהם חמים:

רמ"א ע"פ או"ה והגש"ד- בולע בכולו (ודלא כסמ"ק שהצריך רק כ"ק. ש"ך).

חכ"א– לשו"ע (לקמן) הוא דוקא כשאחת החתיכות שמינה, אך אם שתיהם כחושות נאסרות כ"נ.

ולרמ"א, שאין אנו בקיאים בין כחוש לשמן (וכדלקמן), אזי בכ"מ חיישינן שבולע בכולו, וגם כאשר

יש ששים בחתיכה, צריך להסיר ממנה כ"נ, שמא היא כחושה ולא שמינה (פאה"ש,רלט).

ודוקא כששתי החתיכות בכ"ר, או שמיד כשהניחם בכ"ש נגעו זב"ז. אך אם היו מעט בכ"ש, הוי ככ"ש

שלרמ"א דינו כצונן (ש"ך,ז לקמן).

אחד צונן:

רמ"א ע"פ או"ה והגש"ד- בולע כ"ק.  וכ"ד הש"ך וערוה"ש,כז (וז"ל- "והעיקר כדעת רבינו הרמ"א כיון שאין כאן דוחקא"

שבדוחקא פסק הרמ"א צד,ז שאם היה הבשר רותח מכ"ר והסכין ב"י מחלב, צריך בבשר ששים כנגד כולה).

רש"ל– כאשר ההיתר חם והאיסור צונן- כ"ק, אך אם האיסור חם וההיתר צונן- בולע בכולו.

וכ"פ הט"ז אא"כ הפס"מ.  וכ"פ מנח"י,לחה"פ,בל"י,עה"ש,חוו"ד,פמ"ג,כה"ח,חכ"א (מטעה"ש,יג. וכ"פ הרב פויפר).

(אם החם נמצא בכ"ש ודאי ניתן להקל כרמ"א, וק"ו אם מדובר גם על איסור דרבנן).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא