אמה על אמה זכר לחורבן

בעלך צודק, כפי שמובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ט. אמנם יש מי שסובר שאם אדם שילם רק בסוף הבנייה ולאחר שלב הצביעה, אזי מכיוון שיתכן והקבלן היה פטור בשעת הצביעה, גם הוא פטור. אבל למעשה יש לעשות אמה על אמה ולא לחפש דרכים להיפטר מכך. חכמים רצו שבכל בית יהודי יהיה ריבוע קטן לא מסויד כדי להזכיר לנו שעד שבית המקדש לא בנוי, גם הבית הפרטי לא יכול להיות שלם. אין צורך להרוס כלום והדירה נשארת אסטתית לחלוטין. אפשר לעשות זאת על ידי איש מקצוע שעושה זאת עם דיסק בצורה ישרה ויפה. כך אנחנו עשינו ומרוצים מזה מאוד. יש בכך גם אמירה חינוכית חשובה וגם קידוש ה' לעיני כל אלו שלא נוהגים כך.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אמה על אמה

ב. בשעה שאדם בונה את ביתו ומגיע לשלב צביעת הקירות, עליו לזכור שכל עוד הבית הכללי חרב, ביתו הפרטי אינו שלם, ולהשאיר בקיר שמול הפתח מקום של אמה על אמה (45.6 ס"מ) ללא צבע וללא סיד. כאשר אין אפשרות לעשות את האמה מול הפתח, כגון בבית שאין קיר מול הפתח, יעשה אותה מעל הפתח מבפנים, או בקיר אחר שנראה היטב מהפתח.

ג. כיום בבנייה רגילה שמים על הקיר טיח שחור, עליו טיח לבן אפרפר, עליו סיד ועליו צובעים בצבע. ההלכה היא שמקום של אמה על אמה צריך להיות ללא צבע וללא סיד, באופן שרואים את הטיח הלבן אפרפר. בקירות גבס לא רגילים לסייד, ולכן ישאירו את האמה ללא צבע. מותר לחרוט באמה זו ציור של חומות, אבל אין לצייר על הטיח, כיוון שבכך מכסהו.

ד. בדיעבד מי שאינו רוצה לעשות אמה על אמה ללא צבע וללא סיד, אם משאיר את המקום רק ללא צבע, או שצובע בשחור מקום של אמה על אמה, אין צורך למחות בו. וייתכן שגם מי שתולה תמונה של הר הבית במקום לעשות אמה על אמה, יש לו על מי לסמוך.

ה. אדם שקונה בית שלא הותירו בו אמה לא מסוידת, אם בעל הבית הראשון היה יהודי, צריך הקונה לשייף אמה על אמה של הסיד. אבל אם בעל הבית הראשון היה גוי, כיוון שלא היתה עליו מצווה להשאיר מקום לא מסויד, גם זה שקנה ממנו את הדירה פטור מהסרת הסיד. כמו כן, במבני ציבור, כמו בית כנסת ובית ספר, אין צורך לשייר מקום של אמה על אמה ללא סיד.